תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א הנחות

שלש רגלים תחג לי

תקכטשלש רגלים תחג לי

בס"ד חגה"פ ש' אמר"ת הנחה

שלש רגלים תחג לי¹ בשנה² את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים³ כו' וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה⁴ כו'. הנה צ"ל הלא תיבת לי קאי על א"ס⁵ עצמותו ומועדי' הם מועדי ה'⁶ ואיך נקראים ע"ש התבואה חדש האביב וחג הקציר, שלכך אם אין הזמן מגיע לאביב צריך לעבר השנה כדי שיהי' פסח דוקא בחדש האביב⁷, פי' האביב שהתבואה נגמרת ועומדת מחובר עדיין כמו שארז"ל קישות שהתליע באבי'⁸ פי' שהתליע במחובר וע"כ נק' חדש האביב שהתבואה נגמרת אבל מחובר עדיין⁹, ולכאורה אינו מובן מהו שייכות רגלי' לתבואה, ועוד דלפי זה הי' צריך רגלים¹⁰ נוהגים בארץ דוקא ובאמת הרגלים הם נוהגים בארץ ובחו"ל¹¹ אף שאין ביכורי התבואה, גם אין לנו תבואות. אך הענין הוא דהנה י"ל מה שנק' המועדים בשם רגלים היינו מפני ששם רגלי' הוא לשון רגל מהלכת¹² כמארז"ל במשנה (חגיגה) שקטן¹³ שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור מראי' שנא' שלש רגלים, שמזה משמע שהמועדי' שייכים לרגל, וי"ל מהו השייכות המועדים לרגלים. וגם מהו ג' רגלי' הרי רגלים הם ב'.

להבין זאת צ"ל תחלה הנה כתי' כה אמר ה'¹⁴ אם בדרכי תלך כו' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה¹⁵, הנה מלאכי' נק' עומדים כמ"ש כולם תקלעומדים ברום עולם¹⁶, שרפי' עומדים ממעל לו¹⁷, והנה בעמידה יש מעלה וחסרון, שמעלה יש להם שאין להם ירידה ועומדי' תמיד במדרגה אחת וחסרון יש להם שאין להם עליי' גדולה, אך אעפי"כ ע"י עמידה שלהם שעומדי' במדריגה אחת באוי"ר וע"י אמירת קדוש¹⁸ עי"ז הם ממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה כמ"ש ורגליהם רגל ישרה¹⁹ וארז"ל ישרה גימט' תקט"ו²⁰, וכן ואתחנן גימט' תקט"ו, היינו תקט"ו תפלות²¹ שהתפלל משה כמנין ואתחנן. ולהבין מהו החשבון של תקט"ו, הנה אנו מצינו גם למעלה חשבון ת"ק שנה כמו שארז"ל מן הארץ לרקיע ת"ק שנה²², בין רקיע לרקיע ת"ק שנה כו' עץ החיים מהלך ת"ק שנה²³. ולהבין זה מהו מספר ת"ק הנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד²⁴ וארז"ל גדולה זו יצי"מ²⁶, והגבורה זו קרי"ס²⁷, והת"ת זו מ"ת, והנצח זו בנין ירושלים²⁹ וההוד זו²⁸ בהמ"ק²⁵.

והנה חמשה מדות האלו הם העיקרים שעיקר המדות הם חמשה³⁰ שהם מקור להשתלשלות העולמות כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה³¹, זכור ה' רחמיך וחסדיך כי מעולם המה³², כי כדי שיהי' התהוות העולמות היינו ע"י רחמיך וחסדיך, כמארז"ל בתחלה עלה במחשבה³³ לברוא העולם במדה"ד מדת יצחק³⁴, ראה שאין תקלאהעולם מתקיים שיתף מדת החסד דאברהם³⁵ כמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם³⁶, פי' הבראם אותיות אברהם³⁷, ששיתף מדת החסד דאברהם, ראה שאין העולם מתקיים עי"ז שיתף מדה"ר, כמבואר בזוהר ששמים הוא אש ומים³⁸ שנטל אש ומים ופתכן³⁹ וערבן זב"ז ולא הוה אגלידא בתר קיימא ברוחא עילאה⁴⁰ שהוא בחי' ת"ת⁴¹, וזהו זכור ה' רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, כדי שיהי' התהוות העולמות הוא ע"י רחמיך וחסדיך היינו מדת החסד דאברהם ורחמים דיעקב⁴² וזהו מדות חג"ת שהם עיקרי המדות, ונה"י נצח הוא ענף החסד⁴³ והוד הוא ענף הגבורה⁴⁴ כמו שאנו רואים שגידול הפירות הוא על הענפים ולא על האילן שעל האילן אינו צומחים פירות, וזהו חמשה מדות שהם עיקרים, שע"י חמשה מדות אלו נתהווה כללות השתלשלות העולמות, הגם שיש עוד כי כל בשמים ובארץ⁴⁵ הוא בחי' יסוד מדה ששית, אך הנה יסוד הוא רק מחבר שמו"א⁴⁶ שממשיך משמים בארץ אבל זה אינו דבר חדש וזהו בחי' לבר מגופא, ואפי' הולדה בדומה לו עצם השפעה הוא לבר מגופא, ע"כ עיקר המדות הוא חמשה, וזהו מספר ת"ק היינו חמשה מדות וכל א' כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד והוא מספר ת"ק שמאיר בשמים, אבל ע"י עבודת המלאכים שאומרים קדוש באוי"ר עי"ז ממשיכים מבחי' ט"ו שבתיבת ישר"ה הוא בחי' י"ה לבחי' ת"ק הוא בחי' מדות, כי המדות שייכים לעולמות⁴⁷ כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, כדי שיהי' העולם צריך לבנות מדות החסד⁴⁸, עד שלא נבה"ע אינו שייך בחי' חסד כלל כי על מי יתחסד וכן רחמים שייך על זולתו, משא"כ בחי' י"ה אינו שייך לעולמות, כמו שא"א לומר שאם לא נמצא זולת נתבטל השכלה הלא אפשר להשכיל השכלת בפ"ע, ומה שאמרו מתלמידי יותר מכולם⁴⁹ זהו רק מהעלם לגילוי אבל בעצם אפשר להשכיל השכלת בפ"ע, כמארז"ל אלפיים שנה קדמה תורה לעולם⁵⁰, תקלבאלפך חכמה אלפך בינה⁵¹, א"כ המלאכים ע"י עבודתם ממשיכים מבחי' י"ה בו"ה, כי פעם כתי' כי יד על כס י"ה⁵² בזה"ג אין השם שלם⁵³ כו' אבל ע"י עבודתם ממשיכים מבחי' י"ה בו"ה, וזהו"ע תיבת ישרה המשכת י"ה בבחי' ת"ק שהיא מדות בחי' ו"ה כו'.

והנה נשמות נק' ג"כ עומדים⁵⁴, הנשמה שקודם בואה לגוף בודאי נק' עומד רק בבחי' גבוה יותר⁵⁵, ואפי' הנשמה שנתלבש בגוף נק' ג"כ עומד, שיש להם המעלה שבעומדים כמ"ש רגלי עמדה במישור⁵⁶ פי' מישור היינו ישרה ועמדה היינו עמידה בבחי' זו וכמ"ש אשר יש להם כח לעמוד⁵⁷ בהיכל המלך, שהוא מעלה ומדרגה גבוה שעומדים תמיד במדרגתם שלא יפלו ח"ו, ובעבודה היינו שימנע א"ע מרצונות זרות שבהבלי עוה"ז, כי כמו שיש הילוך בקדושה כן יש הילוך בלעו"ז כמ"ש ויבוא הולך איש העשיר⁵⁸, שהיצה"ר תחלה נק' רק הולך שהולך דרך מעבר ואח"כ כאשר עושה כרצון היצה"ר אפי' מעט נעשה אצלו אורח פי' שנעשה אצלו מקורב, ואח"כ נעשה איש⁵⁹ פי' שולט ומושל עליו, שכך דרכו של היצה"ר שהיום אומר לו⁶⁰ ומחר⁶¹ אומר לו כך, וע"כ צריך להיות עמידה שיעמוד מהילוך זה, וזהו עמדה במישור כמבואר בזוהר כדכורא דקאים בדחילי'⁶², וכמו שארז"ל באשה קראו מושב⁶³, וע"י עמידה של נשמות עי"ז ממשיכים מבחי' י"ה לבחי' ו"ה. וזהו שאנו אומרים הללויה⁶⁴, היינו שאנו ממשיכים למטה בחי' י"ה. וזהו שאנו אומרים ט"ו שבחים בישתבח⁶⁶ כנגד ט"ו תיבות שבפסוק את ה' האמרת היום⁶⁷, תקלגוכן ט"ו ווין⁶⁵ שבאמת ויציב⁶⁸, שהוא הכל המשכת י"ה בו"ה ע"י שהם עומדים. וזהו שארז"ל למעלה שרפים עומדים⁶⁹ למטה עצי שיטים עומדים⁷⁰, פי' שיטים היינו אין אדם עובר עבירה⁷² אא"כ נכנס בו רוח שטות⁷¹, שרוח שטות מכסה ומסתיר וצריך להיות עמידה מבחי' שיטים, וזהו עצי שיטים כו'. וזהו עץ החיים מהלך ת"ק⁷³ פי' ת"ק הוא בחי' ו"ה מדות ועץ החיים מהלך היינו המשכת י"ה בחי' חכמה ובינה⁷⁴, מה שמו דהנהר יובל שמו⁷⁶, חיים⁷⁵ שמו⁷⁷ כו'.

אבל הנה בנשמות יש עוד מעלה שנק' מהלכים, הנה עמידה זהו רק בכל לבבך ובכל נפשך⁷⁸ שזהו ב' הרגלי', והיינו ע"י התבוננות לאהבת⁷⁹ ה' כי הוא חייך⁸⁰ כמו שהאדם אוהב חיי נפשו כן צריך לאהוב אוא"ס עצמותו שהוא חיי החיים⁸¹ כי הוא חייך, אבל נשמות נק' מהלכים היינו בחי' בכל מאדך⁸² בחי' רגל השלישי והיינו ע"י התבוננות מאוא"ס ב"ה איך שהוא למעלה עד אין קץ⁸³ ולמטה עד אין תכלית כי קמי'⁸⁴ כו' ולגדולתו אין חקר⁸⁵ זהו בחי' תשובה בחילא יתיר⁸⁶ וזהו"ע רגל הג' שהוא בריח התיכון⁸⁷, כי במלאכים אין להם רק ב' רגלים וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה א' אבל בנש"י יש להם ג' רגלים עי"ז נעשה מהלכים בעילוי א"ע עד אין שיעור.

תקלדוהנה ע"י הילוך מלמטה למעלה כמ"ש אם בחקותי תלכו⁸⁸ וכן באבות כתי' התהלך לפני⁸⁹, עי"ז נמשך הילוך מלמעלה למטה וכמ"ש והתהלכתי בתוככם⁹⁰ היינו שנמשך גילוי תוס' אורות למעלה מהשתלשלות ועי"ז נמשך גילוי למטה, כי הנה גילוי חו"ב זהו רק השתלשלות אבל בחי' בכל מאדך הוא למעלה מהשתלשלות. אך להבין ענין ההפרש בין השתל' ללמעלה מהשתלשלות, הנה עפ"י השתלשלות כאשר נתצמצם נעשה למטה בחי' העלם והסתר, משא"כ ע"י הילוך שהוא המשכה שלמעלה מהשתלשלות שם שוה מעלה ומטה ע"כ עי"ז נמשך גילוי למטה, כי הנה השתלשלות עו"ע⁹¹ שעלול מלביש בחי' התחתונה שבעילה, וכן לגבי העלול שלמטה הימנה שהעלול שלמטה מלביש העלול שלגבי⁹³ הוא בחי' עילה רק מחצה התחתון⁹², כמו שכל ומדות שמדות מלבישים רק מחצה התחתון שבשכל ולא עצם השכל, וכן מחו"ד שדיבור מלביש מחצה התחתון שבמחשבה, שכ"ז הו"ע השתלשלות, אבל לגבי למעלה מהשתלשלות שם מעלה ומטה בשווה, ע"כ עי"ז נמשך גילוי למטה, וזהו"ע יצי"מ כמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג⁹⁴ על ההרים שהדילוג הוא שלא בא בהדרגה והיינו שהוא שלמעלה מהשתלשלות כמ"ש מצה זו שאנו אוכלים על שום מה ע"ש שנגלה עליהם מלך מה"מ⁹⁵, הנה מלכים הוא בחי' ז"א ומל' כי הנה המלכים נועדו⁹⁷ היינו יהודא ויוסף ז"א⁹⁹ ומל'⁹⁸, ומלכי הוא בחי' חו"ב, ומלך היינו אור הכתר⁹⁶, שזהו"ע גילוי שלמעלה מסדר השתלשל' כו'. וזהו מ"ש בנהר יעברו ברגל¹⁰⁰, נהר הוא בחי' נהר יוצא מעדן¹⁰¹ להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לד' ראשים¹⁰² אבל בנהר יעברו ברגל והיינו שע"י הרגל הג' יעברו למעלה מנהר כמ"ש עד יעבור עמך ה'¹⁰³ למעלה משם ה', והיינו שנמשך המשכה מבחי' שם ה' דלעילא כמ"ש ויקרא ה' ה'¹⁰⁴ שיש שם ה' שבסדר השתלשל' ושם הוי' שלמעלה מסדר השתלשל', ויעברו ברגל היינו המשכה משם הוי' שלמעלה מסדר השתלשל', ועי"ז נמשך המשכה זו למטה ג"כ שיהי' למטה כמו למעלה כמ"ש וכל תקלהקומה לפניך תשתחווה¹⁰⁵ כמו למעלה נא' וכל צבא השמים¹⁰⁶ לך משתחוים ע"י התבוננות דאתה מחי' את כולם¹⁰⁷ עי"ז וצבא השמים לך משתחוים כן יהי' למטה ג"כ וכל קומה, כי מצד למעלה מסדר השתלשל' שם למעלה ולמטה בשוה, וזהו שם נשמחה בו¹⁰⁸ פי' בו היינו עצמותו ומהותו. וזהו שלש רגלים תחוג לי, שע"י ג' רגלים נמשך מבחי' עצמותו ומהותו ממש. אך מתחילה צ"ל שיהי' בחי' עומדים בכל לבבך ובכל נפשך עי"ז אח"כ נעשו בבחי' מהלכים בכל מאדך כו', וזהו בחי' צדיק שלמעלה מישר¹⁰⁹.

והנה להבין בתוס' ביאור ההפרש בין מלאכי' לנשמות¹¹⁰ הנה מלאכי' הם רק מחיצוני' חו"ב הגם שהם ממשיכים בחי' י"ה בו"ה אך זהו רק חיצוני' כמ"ש חק נתן ולא יעבור¹¹¹ שזהו שייך עדיין לבחי' חק רק חיצוני' חו"ב, אבל נש"י נמשכים מפנימי' חו"ב שמתגלה ביסוד ז"א יוסף¹¹² צדיק ח"י עלמין¹¹³ כי יסוד אבא ארוך¹¹⁴ ושרשם בא"א ועת"י¹¹⁵. אך הנה כדי שיבואו לגילוי זה היינו ע"י הגוף ונה"ב, וכמו שאנו רואים שעיקר כח הצומח בארץ¹¹⁶ דוקא ולא בשמים, הגם ששמים לרום¹¹⁷ שגבוה יותר מהארץ עכ"ז עיקר כח הצומח בארץ דוקא והיינו לפי שנתב"ס¹¹⁸, וכן אנו רואים שהמאכל שהוא צומח מחי' את האדם¹¹⁹ הגם שהאדם הוא מדבר והמאכל הוא צומח ומפסיק עוד בחי' חי א"כ האדם גבוה יותר מהמאכל עכ"ז מפני שהמאכל הוא למטה מאד ע"כ אפשר להתלבש שם ניצוץ גבוה יותר¹²⁰, ששרש המאכל הוא בתהו וכאשר האדם מברר את המאכל מגיע לשרש המאכל ע"כ האדם מקבל חיות מהמאכל, וע"כ אין האדם רואה הלבן¹²² שבעין אלא מתוך השחור¹²¹ תקלושבעין דוקא כיתרון האור מתוך החשך¹²³, לכן אנו רואים שהמים כשבוקעים עפר הארץ אז נעשו מים חיים¹²⁴, כך עי"ז שירדה הנשמה למטה בגוף ונה"ב שהוא בחי' חשך והסתר עי"ז נעשה יתרון האור. וזהו מ"ש נר ה' נשמת אדם¹²⁵, כמו שהנר מאיר במקום החשך דוקא כך הנשמה ירדה למטה ועי"ז נעשה יתרון האור מתוך החשך. וע"כ מלאכים שביקשו את התורה¹²⁶ לא נתנו להם, שביקשו תנה הודך¹²⁷ והושיב להם כלום יש יצה"ר¹²⁸ כו', הגם שביקשו את התורה מסתמא כמו שהוא ברוחני'¹²⁹ אעפ"כ הושיבו להם כלום יש יצה"ר ביניכם, והיינו לפי שיתרון האור מתוך החשך דוקא. וזהו שלש רגלים תחג לי, פי' לי היינו עצמותו ומהותו, ועיקר הגילוי יהי' לע"ל אך הארה מאיר במועדים, וזהו שלש רגלים תחוג לי כו'.

בס"ד שבת חוהמ"פ ש' אמר"ת

את חג המצות תשמור¹ שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים², וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה³. והנה נת"ל הקושי'⁴ מה שייך מועדים לתבואה, אך הענין הוא הנה כתי' קדש ישראל ה' ראשית תבואתה⁵, הנה הכתיב תבואתה בה' והקרי בחולם כמו שהי' נא' תבואתו, שיש ב' בחי' בתבואה תבואת ה' ותבואת וא"ו, וב' בחי' אלו היינו פסח ושבועות, פסח על התבואה⁶ היינו תבואת ה' כי בפסח הוא זמן בישול שעורים⁷ שעורה שיעור ה'⁸, אלה תולדות תקלזהשמים והארץ בהבראם⁹ בה' בראם¹⁰, ועצרת על האילן¹¹ הוא תבואת וא"ו הוא בחי' כי אדם עץ השדה¹². והת"י פי'¹³ קדש ישראל כתרומה, ראשית תבואתה היינו ראשית קציר לפני העומר.

ולהבין למה נק' ישראל בחי' תבואה ראשית תבואתה דכתי' וזרעתי' לי בארץ¹⁴, הנה ירידת הנשמה בגוף נק' בשם זריעה, וכן גלות בבל נק' זריעה¹⁵, והיינו כמו שהזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ ונרקב ונפסד וע"י שנרקב ונפסד עי"ז נעשה צמיחה¹⁶ בתוס' וריבוי, כן ירידת הנשמה בגוף הלא הנשמה עמדה למעלה בביטול ואהוי"ר¹⁷, חי ה' אשר עמדתי לפניו¹⁸, הלא מלאכים שהם רק מחיצוני' הכלים מ"מ נק' עומדים מכ"ש נשמות שהם מפנימי' הכלים¹⁹ בודאי עומדים בביטול ואהוי"ר, וירדה בגוף ונה"ב זהו נק' בשם רקבון כמו שהגרעין נרקב, וכן גלות בבל נק' זריעה, וזהו שם זרובבל²⁰, שבגלות בבל הוא ביטול עצמותו, וכמו שע"י זריעה נעשה אח"כ צמיחה בתוס' וריבוי, כלום אדם זורע קב²¹ לא להוציא ממנו כמה קבין²², כך ע"י ירידת הנשמה בגוף עי"ז נעשה גילוי יותר כמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם²³ פי' בזוהר מעדאת"כ בעדאת"ג²⁴ ופי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"ב²⁵, ושרש של שני עולמות הוא מב' שמות הוי' שקודם יגמה"ר²⁶ כמ"ש ויקרא ה' ה'²⁷ שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשל', שזהו בחי' צמיחה.

תקלחוהנה עיקר הצמיחה יהי' לע"ל וכפי' הפשוט מעוה"ז לעוה"ב שלע"ל יהי' הצמיחה, אך ברגלים נעשו²⁸ ג"כ מעין צמיחה כמו שנת"ל²⁹ בנהר יעברו ברגל³⁰ פי' יעברו כמ"ש עד יעבור עמך ה'³¹, והנה סדר הרגלי' נקבעי' על זמן גמר התבואה. והנה סדר הרגלים הוא כך חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כי בחדש האביב יצאת ממצרים, ולהבין למה נצטווה דוקא במצה, והענין דהנה ארז"ל אין התינוק יודע לקרות אבא³² עד שיטעום טעם דגן, אע"פ שהוא הכרה שלא ע"פ השכל שהוא נמשך אחר אביו בלי טו"ד, שאינו יודע מפני מה הוא אביו מפני שמוליד אותו, מ"מ יש לו תוקף הגעגועי' והתקשרות לאביו וזהו ע"י טעם דגן דוקא, כך כדי שיהי' התחברות נש"י עם אביהם שבשמים כמ"ש כי אתה אבינו³³ זהו ע"י מצה. אך התקשרות בן לאו"א מפני שהאב ואם הם גשמי' ע"כ זהו ע"י דגן, אבל התקשרות נש"י עם אביהם שבשמים זהו דוקא ע"י מצה שהוא ביטול ושפלות כמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכה ושפל רוח³⁴, כאשר הוא דכה ושפל רוח אז מרום וקדוש אשכון. כי הנה חמץ הוא הגבהה³⁵ והתנשאות, ובעבודה הוא בחי' כעס וגאוה, ע"כ עי"ז לא יוכל להיות התחברות נש"י עם אביהם שבשמים, לפי שאין אני והוא יכולים לדור³⁶, רק ע"י מצה דוקא שהוא ביטול ושפלות³⁷ עי"ז נעשה התקשרות נש"י עם אביהם שבשמים כו'.

למועד חדש אביב³⁸, הנה פסח הוא חדש אביב, פי' אביב הוא ל' אב י"ב³⁹, אב הוא בחי' אתה אבינו וי"ב הוא י"ב שבטי'⁴⁰ ונתחבר ונעשה אחד כי אביב הוא ג"כ ל' התחברות כמארז"ל קושי'⁴¹ שהתליעו באביה⁴² פי' במחובר, והיינו שאז נעשו התחברות נש"י עם אלקות וע"כ נק' חדש אביב. וזהו מ"ש החדש הזה לכם ראשון הוא לכם⁴³, והיינו שראשון הוא בחי' אני ראשון ואני אחרון⁴⁴ והי' תקלטלכם לזכרון⁴⁵ שנתחבר עמכם. וזהו שפסח נק' חדש אביב דהיינו נש"י נק' ראשית תבואתה אז הם אביב שנתחברו אז עם אלקים. בפסח אז הוא זמן גמירת שעורים וכמ"ש כי השעורה אביב⁴⁶ והיינו שהשעורה הוא שיעור ה' בהבראם בה' בראם, שהוא בחי' התבוננות איך שהוא מחי' ומהווה את העולמות שהוא בחי' ה' אחרונה משם ה'⁴⁷, ושיעור ה' היינו כחו"ח לפשע"ד⁴⁸, לפ"ע שמתבונן באלקות לפי ערך זה הוא נתחבר. ומה שבפסח דוקא הוא רק מבחי'⁴⁹ שעורה היינו לפי שבפסח יצאו ממצרים⁵⁰ מצרים הוא ערוות הארץ⁵¹ שהי' משוקעים במ"ט שע"ט⁵² ובפסח יצאו ממצרים, וכדי שיתחברו עם אלקות זהו ע"י שעורה דוקא ששעורה הוא בחי' מל'⁵³ כי זה השער לה'⁵⁴ דא הוא תרעא לעלאה⁵⁵, בזאת יבוא אהרן⁵⁶ שהוא בחי' קעמ"ש, וכמ"ש בזהר ובא לו לקרן בקדמיתא⁵⁷ שמתחלה צריך להיות בחי' ביטול קבעמ"ש לבד.

וזהו שמניחים טלית ואח"כ התפילין⁵⁸ אף שהתפילין גבוה יותר מטלית כי תפילין הוא תשמישי קדושה⁵⁹ וציצית הוא תשמישי מצוה⁶⁰ אעפי"כ מניחים הטלית קודם לפי שטלית הוא בחי' פריסא דמלכא⁶¹ קבעומ"ש, וכן בתפילין גופא ש"י מניחים קודם לש"ר⁶² הגם שש"ר גבוה יותר מש"י⁶³ מ"מ מניחים תחלה ש"י ואח"כ ש"ר, וע"כ בפסח אז רק שעורה אביב שאז נתחברו נש"י עם אלקות ע"כ שעורה תקמשיעור ה', אבל בשבועות נק' קציר חיטים כמ"ש וחג הקציר בכורי מעשיך, ולכאורה אינו מובן הרי בשבועות אסור לקצור⁶⁴ וגם מה שייך חיטים לשבועות.

אך הענין הוא הנה כתי' עיניך בשדה אשר יקצורון⁶⁵, ופי' בזהר עיניך קאי על סנהדרין שנק' עיני העדה⁶⁶ היינו כמו שאנו רואים באדם שכל רמ"ח אברי'⁶⁷ דאם⁶⁸ נמשכים אחר העינים כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם⁶⁹ ואחרי עיניכם וכדאיתא בזהר עיני וליבא תרין סרסורא דחטאי⁷⁰, ובאמת העיקר הוא עינים⁷¹ שעיקר חמדה שבלב היינו מראיי' עינים, שע"י ראי' עינים נעשה תוקף החמדה בלב, כך כללות ישראל נמשכים אחר סנהדרין ולכך נק' עיני העדה, ועוד י"ל לכך נק' סנהדרין עיני העדה לפי שעבודתם הוא בבחי' עינים, עיני האדם לא תשבענה⁷², כמ"ש לבבתני באחד מעיניך⁷³ באחד כתי' ובאחת קרי, והיינו שעיניך הוא כמ"ש עיניך יונים⁷⁴ היינו כמו שהיונים עיקר התענוג שלהם הוא בעינים שמסתכלים זב"ז⁷⁵ וכך הסנהדרין כל העבודה הוא לאסתכלא ביקרא דמלכא⁷⁶, ויש בזה ב' בחי' באחת מעיניך ובאחד מעיניך, באחד מעיניך היינו כשהם במדרגת יחו"ע ביטול במציאות כמו שהי' במשה ואנחנו מה⁷⁸, באחת מעיניך היינו ביטול היש⁷⁷ לאין. ופי' הפסוק עיניך בשדה יקצורון היינו שע"י עיניך שהוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא עי"ז הם מקבלים השפעה מלמעלה, ופי' ברבות שדה זו ציון⁷⁹ כמ"ש ראה ריח בני כריח שדה⁸⁰ ופי' ברבות שדה הוא ציון⁸¹ כמ"ש ציון שדה תחרש⁸² וכן כתי' וירא והנה באר בשדה⁸³ באר זה ציון⁸⁴, והיינו שמקבלים את השפעה מלמעלה ע"י ציון, כי כל תקמאהשפעה נמשך מציון, כי מציון תצא תורה⁸⁵, וכן כל הברכות והישועות⁸⁶ והנחמות נמשך מציון, ברכות כמ"ש כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם⁸⁷, ישועות מציון כמ"ש מי יתן מציון ישועות ישראל⁸⁸, וזהו אשר יקצורון היינו כי קצירה הוא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה כמו שנא' זרעו לכם לצדקה וקצרו לכם⁹⁰ חסד⁸⁹ שהקצירה הוא תשלום שכר ע"י הזריעה של הצדקה כך בשדה אשר יקצורון היינו תשלום שכר שנמשך מלמעלה, ועיניך בשדה אשר יקצורון שלפי ערך שמלמטה למעלה בחי' עיניך לאסתכלא כו' כך נמשך מלמעלה אשר יקצורון כמו שאמרו כדרך שבא לראות⁹¹ כך בא כו' מה ראו⁹² ב' עינים כך נמצא מלמעלה ובשתי עינים כמ"ש עיני⁹⁴ ה' אל צדיקים וכתי' עין ה' אל יריאיו⁹⁵ בזמן שישראל⁹³ עושין רש"מ אז עיני ה' אל צדיקים ובזמן שאין ערש"מ אז עין ה' אל יריאיו בעין א', והיינו כי עין הוא בחי' השגחה ויש ב' השגחות היינו שם ה' ואלקים וכשישראל עושין רש"מ אז נמשך השגחה משם הוי' ושם אלקים היינו שנעשה יחוד ה' ואלקים, וכדי שיהי' יחוד ה' ואלקים צ"ל שנמשך מלמעלה משם ה' כידוע שהתכללות נמשך ממקום גבוה⁹⁶ מאד, וכשאין ערש"מ אז אין נמשך רק משם אלקים, וזהו עיניך בשדה יקצורון שלפי ערך אתעדל"ת בבחי' עיניך כן לפי ערך זה נמשך מלמעלה יקצורון.

ובזה יובן שחג השבועות נק' חג הקציר והיינו לפי שבשבועות הוא מ"ת⁹⁷ ותורה נמשך מציון, כי מציון תצא תורה, וע"כ נק' חג הקציר שהוא המשכה שנמשך מלמעלה, וע"כ בשבועות הוא קציר חיטים, קציר הוא מפני שהוא חג הקציר, וחטה הוא גימט' כ"ב⁹⁸ היינו כ"ב אתוון דאורייתא⁹⁹, כי שעורה הוא שעור ה' הוא אותיות שנבראו בהם שמו"א בהבראם בה' בראם, שהה' שבהבראם הוא ה' זעירא¹⁰⁰ אתוון זעירין אך עכ"ז יש בהם מעלה שהוא פתח הראשון ובא לקרן תקמבבקדמיתא קב"ע אך זהו אתוון זעירין, אבל אותיות התורה הם אתוון בינונין ויש אתוון רברבין ובזהר נק' אתוון אחרנין¹⁰¹ וזהו קצ"ח¹⁰². וזהו מ"ש חג הקציר בכורי מעשיך פי' בכורי מעשיך אז הוא זמן הבאת הביכורים¹⁰³ בחי' שדה האילן, כי יש שדה לבן ושדה האילן¹⁰⁴ שדה לבן הוא בחי' פסח שעורה שעור ה' בהבראם בה' בראם הוא בחי' שדה לבן ושבועות הוא שדה האילן כי האדם עץ השדה אדם אדמה לעליון¹⁰⁵ שהוא המשכה מבחי' סוכ"ע. וזהו מ"ש אח"כ אשר תזרע בשדה שהקצירה נמשך מבחי' הזריעה בתחלה, כי מעשה המצות נק' בשם זריעה¹⁰⁶ כמ"ש זרעו לכם לצדקה, שצדקה הוא כללות כל המצות¹⁰⁷ והם נק' בשם זריעה אך הזריעה אינו יצמח¹⁰⁸ כ"א על מים ומים הוא תורה¹⁰⁹ הוי כל צמא לכו למים¹¹⁰, כמ"ש אשריכם זרעו על כל מים¹¹¹ ורז"ל דרשו על פסוק זה כל העוסק בתורה ובג"ח¹¹² זוכה לנחלת שני שבטים שנא' אשריכם זרעו על כל מים משלחי רגל השור וחמור¹¹³ שור הוא יוסף וחמור הוא יששכר, וזהו אשר תזרע בשדה שע"י הזריעה של תו"מ עי"ז נמשך הקצירה שהוא מ"ת, ובד"כ הקצירה הו"ע השגה ויש השגה דממכ"ע והשגה דסוכ"ע, פסח הוא השגה דממכ"ע שעורה שיעור ה' ושבועות הוא השגה דסוכ"ע. והנה כמו שהזריעה בארץ כך למעלה הנה הזריעה היא בארץ העליונה והצמיחה הוא בעדן שעין לא ראתה¹¹⁴ אלקים זולתך ומעין זה נמשך בגעה"ע כמבואר בתניא שזיו תורתן ועבודתן¹¹⁵ נמשך בג"ע, אך מגה"ע נמשך בג"ע התחתון שהוא ביצירה אך זהו תחלת עשיי' שלמעלה מבריאה שבבריאה¹¹⁶. והנה גם עכשיו יש בתורה כמארז"ל זרעו¹¹⁷ הקב"ה תומ"צ¹¹⁸ לישראל כדי שינחילם לעוה"ב, א"כ יש גם עכשיו בתורה. והנה תחלת העבודה הוא בפסח ע"י אכילת מצה ואח"כ בשבועות נעשה ממצה בחי' מצוה¹¹⁹ כו'. וכן בכל יום יש ג"כ בחי' זו כמו שאנו תקמגמברכי' בכל יום נותן התורה¹²⁰ שנמשך בכ"י המשכת התורה שהוא המשכה עליונה יותר.

וחג האסיף בצאת השנה באספך מן השדה והוא בחי' חגה"ס שחגה"ס הוא למעלה יותר. דהנה כתי' כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני¹²¹, או"א תושב"כ ותושבע"פ כמה שכתוב שמע בני מוסר אביך¹²² הוא תושב"כ ואל תיטוש תורת אמך הוא תושבע"פ והיינו כשפגם בתומ"צ או"א עזבוני עכ"ז ה' יאספני היינו ענין תשובה וכמ"ש בילקוט שאמר לחכמה¹²³ נפש החוטאת במה תתכפר והשיבו תמות¹²⁴, וא' לתורה והשיב תביא קרבן¹²⁵, אך זהו על השוגג¹²⁶, והקב"ה יעשו תשובה ויכפר¹²⁷ שנא' טוב וישר ה'¹²⁸ ע"כ יורה חטאים בדרך וזהו והוי' יאספני וזהו"ע חג הסוכות שאז הוא זמן אסיפה והיינו לפי שמקדים ר"ה ויוכ"פ שנא' בהתאסף ראשי עם¹²⁹ יחד שבטי ישראל שמתקבץ כל הבחי' יחד והיינו שמתקבצים כל הניצוצות שנתפזרו בכל השנה ובר"ה ויוכ"פ ע"י התשובה מתאספים יחד וזהו שנק' חג הסוכות חג האסיף. וזהו מ"ש ואספת דגנך ותירושך ויצהריך שהוא בחי' אסיפה של כהנים ולווים וישראלים¹³⁰, דגנך הוא ישראל כמ"ש מה יפה ומה נעים דגן בחורי ישראל¹³¹, ותירושך הוא לווים שאין אומרים שירה אלא על היין¹³², ויצהרך הם כהנים שנמשחו בשמן המשחה¹³³, וכשמתאספים יחד נעשו המשכה עליונה יותר כמ"ש ואגודתו על ארץ יסדה¹³⁴ כשיש אגודה שהוא בחי' התכללות מג'¹³⁵ בחי' יחד עי"ז נעשה המשכה עליונה יותר, הבונה בשמים מעליותיו בשמים ומעל שמים¹³⁶, תקמדוזהו בשלשה אומרים נברך¹³⁷ משא"כ יחיד, וע"כ בחגה"ס עושים אגודה מד' מינים שבלולב¹³⁸ באגודה א' שג' מינים אוגדים ביחד¹³⁹ ואפי' האתרוג בשעת הברכה צריך לאחוז ביחד האתרוג עם הג' מינים¹⁴⁰ כו', וגם הד' מינים מורים על אחדות¹⁴¹ שהלולב הוא כפות¹⁴² והעלין שלו גדילים ביחד¹⁴³ וכן הדס תלתא בחד קינא¹⁴⁴ וערבה הדר באחווה¹⁴⁵ וע"כ עי"ז נמשך המשכה גבוה יותר שלמעלה מבחי' תורה שהוא או"א וע"כ אף או"א עזבוני עכ"ז וה' יאספני, וזהו כבוד ה' יאספך¹⁴⁶, והיתה נפש אדוני צרורה¹⁴⁷ בצרור החיים את ה' אלקיך אין צרור פחות משלשה¹⁴⁸ כו'. א"כ לפ"ז יובן מה ששייך תבואה למועדי', שלא ששייך תבואה למועדים ממש אלא שזהו הוראה על גילוים עליונים. אך סדר הגילוים את חגהמ"צ תשמור למועד חדש האביב שאז זמן התקשרות נש"י עם אלקות, חג הקציר בכורי מעשיך שאז זמן קציר חיטים והבאת הביכורים, וחג האסיף בצאת השנה וה' יאספני שע"י תשובה מקבצים כל הניצוצות ע"כ נק' חג האסיף.

תקמהבס"ד פ' בחוקתי תרמ"א הנחה

בעשרה¹ מאמרות נברא העולם ומה ת"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם³ שנברא בעש"מ וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעש"מ², וצ"ל מפני מה מגיע להם עונש מר כזה ודין קשה על שמאבדין עולם שנברא בעש"מ והלא הי' יכול להבראות במאמר אחד⁴, ואי' במד"ש למשל⁵ אם קנה אדם חפץ אשר יכולים לקנות אותו בזהוב א' והוא ישלם בעדו עשרה זהובים ונאבד החפץ ונתפס הגנב האם יתכן שיענש הגנב לשלם עשרה זהובים כפי מה ששילם הלא שורת הדין הוא שלא ישלם אלא כפי מה ששוה, ועד"ז למה יענשו הרשעים על איבוד עולם של עש"מ במה שיוכל להבראות במאמר א', ועד"ז צ"ל למה מגיע שכר טוב לצדיקים בעד קיום עולם של עש"מ, והנה נת"ל התירוץ ע"ז⁶ דבאמת הי' יכול להבראות במאמר א' אלא שאם הי' נברא העולם ע"י מאמר א' הי' ביטול הנבראים לגמרי ע"ד ברואים שבעלמא דאתכסי'⁷ כי לא הי' בחירה חפשית ולא הי' שכר ועונש ולא הי' שם רשע וצדיק שרשע מאבד את העולם וצדיק שמקיים את העולם, ולא הי' נשלם הכוונה שהבריאה שיהי' עבודה.

ולהבין למה ממאמר אחד הי' ביטול הנבראים, הנה ארז"ל והלא ט' מאמרות הן⁸ אלא בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו⁹, ופי' הפשוט הוא דבפסוק בדבר כו' כתי' שמים ובפ' בראשית כתי' נמי שמים¹⁰ ובריאת שמים הוא ע"י הדבור לכן דרשו רז"ל שבראשית נמי מאמר הוא, נמצא לפי פי' הגמ' המאמר דבראשית שהוא המאמר א'¹¹ הוא דיבור, וא"כ הוא עוד פי' במאמר דבראשית נוסף על שארי הפי' שיש בבראשית דהנה הת"י פי' בראשית בחוכמתא¹² כי חכמה נק' ראשית¹³ תקמווההתהוות הוא ע"י החכמה כדכתיב כולם בחכמה עשית¹⁴ ודהע"ה אחר שסיפר בשבחי הבורא ית' בבריאת פרטי הנבראים אמר ע"ז מה רבו מעשיך¹⁵ כו' שברא ריבוי התהוות הנבראים ושרשם הוא מהחכמה, כולם בחכמה ואיתא בזהר עשית בבינה¹⁶ שהעשי' הוא ע"י הבינה אבל שרש ההתהוות הוא מהחכמה וכתיב רבות עשית כו' נפלאותיך ומחשבותיך¹⁷ כו', רבות הו"ע ריבוי התהוות הנבראים וע"י מה נבראו לזה אמר נפלאותיך הוא ל"ב נתיבות פליאות חכמה¹⁸, ומחשבותיך הוא הארת החכמה המאיר בבינה כי חו"ב הם תרדל"מ¹⁹ ולכן פי' הת"י בראשית בחוכמתא, והת"א פי' בקדמין ברא והוא כמ"ש כל אשר חפץ²⁰ כו' ששרש ההתהוות הוא מרצה"ע ב"ה ועוד יותר נעלה דהיינו מחפץ עליון שהחפץ הוא פנימי' הרצון²¹, וא"כ פי' הת"א הוא הגבה למעלה מפי' הת"י שמפרש בחכמה והת"א מפרש על מקור המהוה החכמה וכמ"ש והחכמה מאין תמצא²² שהוא האין דכ"ע הממציא את החכמה ולכן פי' בקדמין כי פי' קדם מתפרש על כ"ע²³ שכ"ע כולל שני הבחי' דרצון וחפץ, ונמצא לפ"ז שיש ג' פירושים, פי' הת"א על כ"ע, ופי' הת"י על החכמה ופי' הגמרא על דיבור עליון.

ובכדי להבין זה צריך להקדים להבין שני ענינים הא' הוא דהאיך אפ"ל לפי פי' הגמרא שמאמר א' הוא דיבור הלא ידוע דהמאמר א' הוא יותר נעלה²⁴ מט' מאמרות ואם יתפרש על הדיבור הלא הוא בחי' אחרונה ומה הוא מעלתו, אך לפי פי' השני שנת"ל²⁵ שט' מאמרות הם יותר נעלה ממאמר א' שהוא דיבור לפי זה יתכן פי' הגמרא אבל לפי פי' הא' שנת"ל שמאמר אחד הוא יתרון מעלה שהוא הגבה מט' מאמרות האיך יתפרש על הדיבור והאיך יתתווך פי' הגמ' עם פי' הת"י והת"א על חכמה וכתר, וגם לפי מה שנת"ל שהמשל דמאמר א' וט"מ הוא מחו"ד²⁶ ומאמר א' הוא מחשבה והט' מאמרות הוא דיבור וא"כ הוא היפוך פי' הגמרא שהמאמר אחד הוא דיבור, וגם צ"ל בכללות הענין למה נחלקו כל הפי' הלא מקרא מלא הוא שהבריאה הוא ע"י מדות עליונות, דכתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה ויש בזה ב' פי'²⁷ א' הוא תקמזשבנין העולם הוא ע"י מדה"ח וכמ"ש מכלכל חיים בחסד²⁸ דהנה באדם למטה החסד הוא הגורם ההשפעה ולא שהחסד הוא עצמו ההשפעה אבל למעלה החסד הוא עצמו ההשפעה והחיים, ופי' הב' הוא דכדי שיהי' מקור לעולמות צריך לבנות מתחלה את מדה"ח דהנה אוא"ס הוא לאו מכאמ"כ²⁹ וא"א להיות מקור לעולמות וצריך לבנות תחלה מדה"ח שיהי' מקור לעולמות, ועכ"פ לשני הפי' עיקר בנין העולם הוא ע"י מדות עליונות ומנין לנו לומר שמקור התהוותם הוא ע"י החכמה וכתר, והגם דכתיב ה' בחכמה³⁰ הי' אפ"ל דקאי על ח"ת לא כפי פי' הב' שנת"ל דקאי על חכ"ע.

אך להבין זה צ"ל תחלה מעלת המאמר א' דהנה נת' דמאמר א' הוא מחשבה עילאה שנת"ל שעז"נ כי לא מחשבותי מחשבותיכם³¹, והנה במחשבה יש כמה מדרגות דהנה סתם מחשבה הוא מחשבה תתאה, חיצוניות המחשבה, אותיות המחשבה, לבוש המחשבה, והנה יש עוד בחי' מחשבה שהוא מחשבה עילאה שהוא ה' ראשונה³² דשם הוי' שהו"ע בינה לבא³³ הלב חושב³⁴ דהיינו כשחושב השכל ולא האותיות וכמ"ש בלק"ת בביאור דבחוקתי³⁵, דהנה אנו רואים כאשר יפול לאדם איזה בריקת וסקירת השכל הרי אינו מושג עדיין השכל אפי' לעצמו שהרי אין לו עדיין אותיות מורגשים שיתגלה ע"י שהגם שיש שם אותיות אבל הם בלתי מורגשים וא"א להיות ע"י עדיין גילוי השכל אלא דכאשר יבוא הברק המבריק³⁶ בהשגה והבנה שם יובן ויושג הבריקה שהרי שם יש אותיות המגלים ולכן פעולתם שמגלים גילוי ההעלם העצמי לגבי עצמו וזהו המחשבה שהו"ע ה' ראשונה, ובזהר פירש מחשבה על חכמה דאי' שם מח' ויובלא לא אתפריש לעלמין³⁷ יובלא הוא שער הנו"ן דבינה³⁸ ומח' הוא נתיב הל"ב דחכמה³⁹, ופי' הת"י שהוא מפרש מאמר א' דבראשית על חכמה הוא לפי פי' הזהר שמפרש מח' חכ' ומאמר א' הרי נת' שהוא מח'. והנה בע"ח איתא כאשר עלה ברצונו הפשוט להאציל⁴⁰ והו"ע הרצון דאנא אמלוך⁴¹ ונת' תקמחבתו"א בביאור דיביאו לבוש מל'⁴² ובלק"ת בביאור הא' דיונתי⁴³ שהוא ענין מחה"ק שהוא סוקר בסקירה א'⁴⁴ שהוא מח' דא"ק ונת' בלק"ת בתקעו הב'⁴⁵ שהוא מה דאי' בזהר שבמח' א' נבראו כל העולמות⁴⁶, ופי' עלה ברצונו הו"ע פנימי' הרצון שהו"ע כל אשר חפץ שנת' שם בתו"א שהו"ע מה שעלה ברצונו ופי' הת"א שפי' בקדמין הוא לפי פי' הע"ח כי קדם ה"ה כולל ב' הבחי' רצון וחפץ, אך באמת כל הפי' שבמח' הרי הם נק' מאמר א' כי כל הבחי' שבמח' ה"ה כח הגילוי שהי' כלול תחלה בהמח' הקדומה שעלה ברצונו וכמו למשל חכם גדול כאשר עלה ברצונו לעשות איזה ענין ולהשכיל בזה הענין ה"ה מצייר תחלה בשכל הכללי הציור כללי ואח"כ בהשגה והבנה הוא מצייר כל הציורים הפרטי' והנה גם הציורים הפרטי' ה"ה ע"פ הרצון שעלה ברצונו הנקודה הפרטי' שיתהווה מזה אח"כ שזהו עיקר רצונו ועד"ז יובן דכאשר עלה ברצונו להאציל הרי הי' בהרצון דוקא המקור דבחי' אחרונה.

אך בכדי להבין האיך הם מרומזים במאמר אחד צ"ל תחלה למה נק' בשם מאמר א' דוקא הלא לפי פי' הגמרא שהמאמר א' הוא המאמר דבראשית הי' צ"ל מאמר ראשון שהרי המאמר דבראשית הוא הראשון לכל המאמרות, דלפי פי' הזהר לא קשה זה כלל, דלפי פי' הזהר לא טוב היות האדם⁴⁷ כו' הוא המאמר אחד, אבל לפי פי' הגמ' אינו מובן לכאורה. אך צ"ל תחלה פי' אחד דהנה בק"ש אנו אומרים ה' אחד, ומצות לייחדו יוצא מפ' זה⁴⁸, וצ"ל הלא ק"ש הו"ע יחוד אלקות והי' צ"ל יחיד שענין יחיד מורה על אחדותו הפשוטה אבל אחד⁴⁹ יש אחד המנוי⁵⁰ כמו בששת ימי בראשית שהגם שהם ששת ימים מ"מ כתיב יום אחד⁵¹, ובי"ב שבטי ישראל שהגם שהם מספר י"ב מ"מ א' מהם נק' אחד כמ"ש שלחו מכם אחד⁵², ויפתח האחד את שקו⁵³, וגם תיבת לייחדו הוא ג"כ מל' יחיד וא"כ למה נאמר אחד ולא יחיד. אך הנה באמת דבכדי להבין יחוד אלקות הוא ע"י אחד דוקא, דהנה מתיבת יחיד לא היינו יודעים עיקר היחוד דהנה יחיד מורה על א"ס היותו יחיד ומיוחד אבל הי' אפ"ל דהן אמת שברא אותם אבל אח"כ ה"ה נפרדים לגמרי שהן מציאות בפ"ע וכמו שיש דיעות הכוזבות אשר אומרים עזב⁵⁴ כו' אבל אחד מורה על ביטול הנבראים דהנה תקמטארז"ל כד אמליכתי'⁵⁵ למעלה ולמטה ולד' רוחות העולם שוב לא צריכת דהנה החי"ת מורה על ז"ר וארץ, והד' על ד' רוחות העולם⁵⁶ שהז"ר וארץ וד"ר הם בטלים בתכלית לגבי א"ס אלופו ש"ע⁵⁷ המרומז באל"ף כי גם שרש ומקור התהוותם הוא בטל בתכלית לגבי א"ס ב"ה דכמו שיש ו"ק גשמי' מעלה ומטה וד"ר העולם כמו"כ ו"ק רוחניים⁵⁸ והם בטלים בתכלית וכמ"ש לך כו' הגדולה והגבורה כו' לך כו' הממלכה⁵⁹ כו' וע"כ גם דבר המתהוה מהם הוא בטל לגבי א"ס דהאיך אפ"ל שהמקור המהוה הוא אין והמתהוה יהי' יש הרי די לבא מן הדין⁶⁰ להיות כנדון ולכן נאמר אחד דוקא ומשם דוקא למדו מצות היחוד כי בתיבת אחד מרומז היחוד אלקות דוקא, וע"ז האחד נאמר יש אחד ואין שני לו⁶¹ שאחד זה ה"ה כמו יחיד אלא שיש בו עיקר היחוד, אך צ"ל העמקת הדעת בהתבוננות ואז יובן הדק היטב הדבר.

ועד"ז הו"ע מאמר אחד דהגם שהוא מקור לההתהוות ריבוי פרטים מ"מ בשרשו הקדום ה"ה אחד, וע"ד פי' עולם עקודים שהוא עקוד בכלי אחד⁶², עקוד הם האורות שהגם שהם עשר כחות מ"מ ה"ה בכלי אחד דהגם שאח"כ מתהוה מהם בעולם הנקודים עשר כלים ובעולם הברודים⁶³ שם יש נקודה ספירה פרצוף⁶⁴ שהו"ע ההתכללות יו"ד מיו"ד וכמ"ש בלק"ת בביאור דוהניף הכבשים⁶⁵, מ"מ בשרשם בעקודים הרי הכלי א' הגם שעל האור אי' בל' עקודים שהוא לשון רבים שהם עשר כחות מ"מ הכלי א' וה"ה באמת אחד שהוא בטל בתכלית. ועד"ז יובן במאמר אחד דהגם שאח"כ נתהוה עוד ט' מאמרות ומהם נתהוה ריבוי פרטים מ"מ בשרשו ה"ה אחד וגם המקורים הפרטים הם בטלים בתכלית לגבי'. והנה א"ס אלופו ש"ע מרומז באות אלף, דהנה תמונת האל"ף הוא יו"ד בראש ויו"ד בסוף ויו"ד באמצע כי הוא"ו הוא ג"כ בראשו יו"ד⁶⁶ אלא שנמשך אח"כ קו מהיו"ד והו"ע ג' יודי"ן דאל"ף, והנה ביו"ד עצמו אי' בפרד"ס שיש ג' קוצין⁶⁷ קוץ התחתון וקוץ העליון וקוץ באמצע, והנה קוץ התחתון הוא גילוי החכמה בבינה וע"פ⁶⁸ נעשה נפרד ואפי' נשמות דעלמא תקנאתכסי' כאשר מתלבשת בגוף היא נעשה קצת נפרד שה"ה נעשה נברא ומכ"ש נשמות דעלמא דאתגלי'⁶⁹ כאשר מתלבשים בגוף נעשים נפרדים לגמרי, וזה נעשה דוקא ע"י ט' מאמרות שהכוונה הי' שיהי' שכר ועונש שיהי' עבודה ואם הי' מתהוה מהמאמר א' לא הי' בחירה כלל והי' ע"ד שהמלאכים אינם בעלי בחירה, ובאמת נברא מהמאמר אחד אלא שנברא דרך כלל כי המאמר א' הוא כלל ולכן את השמים ואת הארץ⁷⁰ כולל כל צבא השמים וצבא הארץ ונק' בשם מח' שמיוחד עם עצם הנפש אלא שע"י ט' מאמרות שהם בחי' דיבור שנראה כמו שנפרד עי"ז נעשה מציאות היש, והגם כי שרש הט' מאמרות נת"ל שהוא מה שעלה ברצונו מ"מ הרי עלה ברצונו אנא אמלוך שענין המלוכה הוא אין מלך בלא עם⁷¹ מלשון עוממות⁷² ונפרדים ולכן יוכל להתהוות מהט' מאמרות בחי' נפרדים, אך הכוונה שיהי' ביטול היש לאין דוקא וכמ"ש גם את העולם נתן בלבם⁷³ של בנ"א שלפ"ע הזיכוך שמזכך בנפשו כמו"כ מזכך בעולם, והגם שנתהוה ע"י הדבור מ"מ הרי שרש הדבור הוא ממדבר שהם קדמות השכל⁷⁴ ששם אין עדיין אותיות ולכן יוכל לבוא לביטול היש. ובאמת נותנים כח ע"ז וכמ"ש ראה נתתי לפניך את החיים והטוב⁷⁵ כו' ובחרת בחיים⁷⁶, ומ"ש ובחרת כו' הוא כח מלמעלה. וזהו מ"ש כדי להפרע מן כו' שנברא בעש"מ ואם הי' נברא ממאמר אחד לא הי' שם פרעון שהוא שכר ועונש, וגם באמת מגיע להפרע מהם עונש בעד עולם שנברא בעש"מ שהרי נותנים כח לבוא לביטול היש, וכדי ליתן שכר טוב לצדיקים כי צדיקים ע"י עבודתם שיהי' גילוי מאמר אחד בט' מאמרות וכמ"ש ומי כעמך כישראל גוי⁷⁷ אחד בארץ שגם בארץ שהם טורי דפרודא⁷⁸ אשר נמשך מהדיבור ממשיכים גילוי אחד⁷⁹, כי הגם שנת' ששרש הדבור הוא ממדבר מ"מ ה"ה רק שרש הדבור אבל עצם הדבור הרי נראה כמו שנפרד וצדיקים ממשיכים גילוי אחד וע"י נשלם הכוונה מהבריאה, כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים⁸⁰, ובכדי שיהי' תחתונים הוא ע"י שנברא בעש"מ דאם הי' נברא ממאמר אחד לא הי' מציאות תחתונים כלל וע"י עבודתם ממשיכים שיהי' גילוי אלקות ועי"ז נעשה דירה בתחתונים ומגיע להם שכר טוב.

תקנאוחג הקציר בכורי מעשיך¹ אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה², ויש להבין למה כל המועדים נקראו ע"ש התבואה והם בזמן שנגמרה התבואה, כי חג הפסח הוא בחודש האביב וכמ"ש למועד חדש האביב³ שהוא זמן קציר שעורים⁴ וכאשר אינו נגמר בישולם לזמן המועד צריך לעבר את השנה⁵ כדי שיהי' מועד בזמן שנגמרה התבואה, וחג השבועות הוא בזמן בכורי קציר חיטים⁶ וחג הסוכות נק' חג האסיף כו', לכאורה הלא עכשיו אצלינו לא נמצא כלל תבואה ואפי' אותו מעט תבואה שנמצא אצלינו לא יגדל לזמן המועד א"כ למה נקראו המועדים ע"ש התבואה כו'. אך להבין כ"ז צ"ל תחילה מ"ש והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת יראת ה' היא אוצרו⁷ ומפרש בגמרא⁹ אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמה⁸ זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה אי איכא¹⁰ יראת ה' אין אי לא לא¹¹. ובמדרש מביא משל ע"ז¹² משל לאחד שהי' לו אלף מדות שמן ואלף מדות יין ואלף מדות סולת ואמר לו אחד אם יש לך אוצר איך¹³ להניחם שם מוטב ואם לאו אין לך כלום, כך אי איכא יראת ה' אין אי לא לא.

והנה להבין כ"ז יש להבין מתחלה מה שאמר שאמונת זה סדר זרעים והנה התוס' מביא בשם הירושלמי¹⁴ דלכך נק' אמונת זה סדר זרעים ע"ש שמאמין בחיי עולם וזורע. ולכאורה אינו מובן¹⁵ מה שייך ע"ז אמונה שמאמין בחיי עולם וזורע הלא טבעיות העולם כך הוא כשזורעין הוא מצמיח ולמה צריכין לזה אמונה. הגם שטבע הוא ג"כ אלקות¹⁶, אך באמת יש אלקות בכל העוסקי'¹⁷ כמ"ש וברכך ה' תקנבאלקיך בכל אשר תעשה¹⁸, שצריך לזכור שכל אשר תעשה יש בזה ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל¹⁹ וכדכתי' השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך²⁰ כו' א"כ יש בכל העוסקי' שאדם עושה יש אלקות שזה רק שהוא הנותן לך כח כו' א"כ למה בזריעה דוקא שייך אמונה. הגם שענין הזריעה שזורעין גרעין ונרקב תחלה ואח"כ יצמח ואח"כ קוצרים, זהו טבעה כן, הגם שטבע הוא ג"כ אלקות א"כ כן הוא בכל העסקים שצריך להאמין שיצליח לו השי"ת והוא הנותן לך כח ולמה בזריעה דוקא שייך אמונה. אך הענין הוא לא שהכוונה על הזריעה גשמיות אלא שהכוונה על זריעה רוחני' כמ"ש אור זרוע לצדיק²¹ וארז"ל זרע הקדב"ה תומ"צ²² לישראל כדי שינחילם לעוה"ב, לא הניח דבר שלא עשה בה מצוה, אדם חורש שדה לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו²³, אדם בונה בית צריך לעשות מעקה לגגיך²⁴ וכן מזוזה ציצית ותפילין, דהנה מצות נק' בשם זריעה²⁵ כדכתי' ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערי'²⁶ וכמ"ש זרעו לכם לצדקה²⁷ שצדקה נק' זריעה זורע צדקות מצמיח ישועות²⁸, אשריכם זורעי על כל מים²⁹, ועיקר הזריעה הוא בג"ע, וזהו אור זרוע לצדיק שע"י המצות נזרע האור והיכן נזרע בג"ע. וענין אור זרוע היינו אור שנברא ביום ראשון שהי' אדה"ר צופה ומביט מסוף העולם עד סופו³⁰, פי' מסוף עולם ועד סופו היינו מסוף עדאתכ"ס עד סוף עדאת"ג³¹, כמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם³² היינו מעדאתכ"ס בעדאת"ג, הגם שיש עולמות אין מספר כמ"ש ועלמות אין מספר³³ א"ת עלמות אלא ועולמות אין מספר אך בד"כ נחלק לשני עולמות כמו שמצינו בבחי' ג"ע³⁴ שיש געה"ע וגעה"ת הגם שמצינו ריבוי תקנגמדרגות בג"ע כמו ת"ח אין להם מנוחה³⁵ שילכו מחיל אל חיל³⁶ אך בד"כ נחלק בספרים לשני בחי' ג"ע געה"ע וגעה"ת³⁷, כך עולמות הגם שעלמות אין מספר מ"מ בד"כ יש רק שני עולמות עדאתכ"ס ועדאת"ג ואדה"ר הי' מביט מסוף עדאתכ"ס עד סוף עדלאת"ג.

אך לכאורה צ"ל מפני מה נא' מסוף העולם ולא נאמר מתחילת העולם עד סופו היינו מתחילת עדאתכ"ס עד סוף עדאת"ג, אלא שפי' מסוף העולם ועד סופו מסוף עדאת"ג מלמעלה למטה שהוא תחלת עדאת"ג מלמטה למעלה, עד סופו היינו עד סוף עדאתכ"ס מלמטה למעלה שהוא מלמעלה למטה תחלת עדאתכ"ס, ואדה"ר הבטה שלו הי' בכללות השתלשלות שהי' צופה ומביט בכללות העולמות. ופי' ביום הראשון כי שבעת ימי בראשית היינו ז"ת דעתיקא³⁸, ויום ראשון היינו חסד דעתיקא, וע"כ ארז"ל במד"ר שאור שנברא ביום ראשון מכהה גלגל חמה³⁹, פי' חמה היינו שמש ה' כמ"ש שמש ומגן ה' אלקים⁴⁰, בדבר ה' שמים נעשו⁴¹, ואור שנברא ביום ראשון שראשון הוא חסד דעתיקא ע"כ מכהה גלגל חמה. אך לכאורה מהו"ע נברא מה שייך שם בריאה. אך ענין נברא היינו לשון גילוי כמו ברא אותם בחרבותם⁴², חוששין שמא הברי'⁴³ פרש"י שמא יצא לחוץ⁴⁴, שענין נברא היינו לשון גילוי, א"כ אור שנברא היינו שנתגלה ביום ראשון, וזהו"ע אור זרוע, ובתחלת הבריאה הי' מאיר אור זה מצד כי חפץ חסד הוא⁴⁵, שחסד כמו שעומד בחפץ, כי יש חפץ ורצון⁴⁶, וזהו חסד שעומד בחפץ ששם אם צדקת מה תתן לו⁴⁷ כחשוכה כאורה⁴⁸ שנא' בשני כפי"ן שלבד שחשך שוה לאור אלא שגם אור שוה לחשך כל נהוראין מתחשכאן קמי'⁴⁹ כו'.

תקנדראה שאין העולם כדאי עמד וגנזו⁵⁰, והיכן גנזו ופי' בעש"ט זצ"ל שגנזו בתורה⁵¹, וע"פ תורה נמשך למקום הראוי דוקא, כי מצד כי חפץ חסד הוא אפשר לימשך אפי' למקום שאינו ראוי כחשוכה כאורה אבל ע"פ התורה שהוא ע"פ חכמה נמשך דוקא למקום הראוי. אך עיקר הגילוי יהי' לע"ל כמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר⁵², ולא יכנף עוד מוריך⁵³ והי' עיניך כו', ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו⁵⁴, וכן במשה מצינו דכתי' ושמתיך בנקרת הצור⁵⁵, כי הנה משה ביקש הראיני נא את כבודיך⁵⁶, וראית את אחורי ופני לא יראו, ומפני שראה אחוריי' דאבא⁵⁷ עי"ז ושמתיך בנקרת הצור כמו לע"ל ובאו במערות צורים, וכן מצינו במ"ת וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, שיראה היא מקרוב⁵⁹ ומפני עוצם הקירוב עי"ז עמדו לפוש⁵⁸.

להבין ענין היראה, הנה א"ל⁶⁰ מחברי דניאל דכתי' והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה⁶¹ אבל חרדה גדולה נפלה עליהם, לכאורה כיון שלא ראו מהו"ע חרדה. אך הענין הוא הנה ידוע שלא כל הנשמה נתלבשת בגוף⁶² אלא מקצת הארת הנשמה נתלבש בגוף ועיקר הנשמה נשארת למעלה בבחי' מקיף, ומבחי' מקיף מאיר בהנשמה שבגוף, וכמארז"ל אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי⁶³, וכמ"ש ונוזלי' מן לבנון⁶⁴, שנוזל משרש הנשמה בהנשמה שבגוף, ע"כ אע"ג שהאנשי' לא ראו את המראה אבל חרדה, שהחרדה הוא מצד הרגש המקיף, שע"י הרגש המקיף עי"ז נפל להם חרדה. כך במ"ת מפני שהי' גילוי אלקות ע"כ וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.

תקנהוכך יובן לע"ל, מפני שלע"ל יהי' גילוי אלקות ע"כ מצד זה יראה ופחד ובאו במערות צורים.

ועיקר הגילוי יהי' לע"ל אך כדי לבוא לגילוי דלע"ל היינו ע"י תומ"צ דעכשיו. ולכך נק' המצות בשם זריעה דהיינו כמו למשל זריעה שזורעין גרעין שאין בו טעם וריח ונרקב מקודם בארץ ועי"ז הוא נצמח⁶⁵ ונעשה אילן עם פירות שטוב למאכל ונחמד למראה, וגם נעשה תוס' וריבוי, כך ע"י המצות אף שנתלבשו בגשמיות מאד שציצית נתלבש בצמר הגשמי ותפילין בקלף, אעפ"כ עי"ז נעשה צמיחה והמשכה מלמעלה תוס' אורות עליונים כמו ע"י ד' בתים ממשיכים ד' מוחין⁶⁶ קדש והי' כי יביאך היינו חו"ב שמע והא"ש היינו דעת שנחלק לחו"ג⁶⁷, וכן ע"י ציצית ממשיכים ל"ב נתיבות החכמה⁶⁸. וזהו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה⁶⁹, לעבדה היינו מ"ע ולשמרה היינו מל"ת. וזהו שסדר זרעים שהוא קאי על מצות שנק' בחי' זריעה, וזהו שמפרש התוס' שמאמין בחיי עולם וזורע⁷⁰, לפי שע"ז שייך אמונה שמאמין שע"י המצות שיעשה למטה עי"ז ממשיך מלמעלה תוס' אורות, כי ע"י ל"ב חוטין עי"ז יהי' נמשך ל"ב נ"ח, שלזה צריך אמונה שע"פ שכל אינו מושג כלל למה יהי' זה שע"י שילבוש ציצית ל"ב חוטין עי"ז יהי' נמשך ל"ב נ"ח אלא לזה צריך אמונה. וזהו שסדר זרעים כנגד מדת החסד⁷¹, כי כל סדר זרעים הוא רק בחי' חסדים, שענין סדר זרעים הו"ע מצות תרומות ומעשרות לקט שכחה ופאה⁷² שהוא בחי' חסדים.

וזהו והי' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד, שסדר זרעים הוא מעשה המצות הוא רק זריעה אך מהזריעה נעשה צמיחה והו"ע סדר מועד, שהמועדים הו"ע התגלות הצמיחה. ועיקר הצמיחה יהי' לע"ל שאז יהי' התגלות תקנואלקות למטה ממש כמ"ש ישמח ה' במעשיו ישמח ישראל בעושיו⁷⁴, שמח לא נא' אלא ישמח עתיד הקב"ה לשמוח⁷³, שענין הצמיחה הוא בחי' שמחה, וכמ"ש ברינה⁷⁵, שהוא קאי על לע"ל, כי שמחה הוא מצד הגילוי, ועיקר השמחה הוא לע"ל, כי עיקר הגילוי יהי' לע"ל, אך במועדי' מאיר ג"כ התגלות מעט בחי' צמיחה שנעשה ע"י זריעה וכמ"ש מועדי' לשמחה⁷⁶, שבכל מועד נמשך התגלות בחי' שמחה עליונה שהו"ע הצמיחה. אך הנה גילוי המשכה א"א להיות כ"א ע"י העלאה, ע"כ נא' בסדר מועד אלה מועדי ה'⁷⁷ מקראי קדש אשר תקראו אותם, וקודם לזה נא' שבת, כי שבת הוא עליי' העולמות⁷⁸, ששת ימים עשה ה'⁷⁹ את השמים, כמו עד"מ אומן שעושה מלאכה שמשפיל מוחין ומדות בעשייתו ואח"כ כאשר גומר עשייתו אז עולה מוחין ומדות שלו למקורו ושרשו, כך ששת ימים עשה ה' את השמים הו"ע השפלת המדות, ובאמת נשפל גם מוחין כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ⁸⁰ שגם מוחין נשפל, ואח"כ בשבת וביום השביעי שבת⁸¹ שעולה המוחין למקורן ושרשן שהו"ע עליי' העולמות, ושמרתם את השבת⁸² כי קדש היא, ששבת עליי' בבחי' קדש ומועדי' הוא בחי' המשכה, מקדש ישראל והזמנים⁸³, שהו"ע המשכה מבחי' קדש בזמנים. הגם שמועד הוא בחי' גבורה⁸⁴, אך זהו גבורה שבחסד⁸⁵, כמו מיכאל וגבריאל שניהם בשם אל בחי' החסד רק שמיכאל הוא בחי' חסד שבחסד⁸⁶ וגבריאל הוא בחי' גבורה שבחסד⁸⁷, כך סדר זרעים הוא בחי' חסד וסדר מועד הוא בחי' גבורה שבחסד, ע"כ יש בו בחי' העלאה והמשכה, שסדר מועד מתחיל במס' שבת שהו"ע העלאה ואח"כ מועדי' שהם המשכה, כי במועד יש העלאה והמשכה. א"כ זהו אמונת זה סדר זרעים שהוא בחי' הזריעה ומועד זה גבורה שהו"ע הצמיחה, שעיקר הצמיחה יהי' לע"ל אך הארה מאיר ומתגלה במועדי' שהו"ע הצמיחה.

תקנזובזה יובן מה שהמועדים נקראים ע"ש התבואה, פסח הוא קציר שעורים. והענין הוא דשעורה הוא שיעור ה'⁸⁸, ה' הוא בחי' בהבראם, בה' בראם⁸⁹, ושיעור ה' היינו שנמשך בכל חד וחד לפום שעו"ד⁹⁰, דהיינו להתבונן איך שבי"ה ה' צור עולמים⁹¹ ביו"ד נברא עוה"ב⁹² ובה' נברא עוה"ז, וכמו שאנו רואים שאינו תופס מקום שני אותיות⁹³ אצל אדם לגבי כללית הדיבור ומכ"ש לגבי עצם הנפש כן עאכו"כ שאינו תופס מקום לגבי א"ס שני אותיות, וכאשר יתבונן ברוממות אלקות איך שכללות העוה"ז הוא רק מבחי' ה' שהוא בחי' אתא קלילא דלית בי' מששא⁹⁴ שהוא רק בחי' זיו והארה בעלמא, עי"ז נופל עלי' ופחד⁹⁵ מאלקו', לפי שע"י התבוננות מהרוממות עי"ז נמשך בחי' היראה, ובעבודה זהו"ע קעומ"ש. והנה פסח הו"ע התגלות היראה וכמ"ש בפסח ובמורא גדול⁹⁶, שאז ביצי"מ קבלו עליהם עומ"ש וע"כ נק' הפסח ע"ש הקציר שעורי' לפי שאז נמשך בהתגלות בכאו"א בחי' שעורה שעור ה'. ושבועות נק' ע"ש קציר חיטים לפי שאז הי' מ"ת⁹⁷ שהו"ע חיטים, כי חטה הוא כ"ב אתוון דאורייתא⁹⁸, וזהו"ע שתי הלחם שהי' מביאים בשבועות⁹⁹ שהו"ע תושב"כ ותושבע"פ¹⁰⁰, והיינו שבשבועות הו"ע השגת אלקות בבחי' פנימי' רזין דאורייתא. וחג הסוכות באספך את תבואתך מן השדה¹⁰¹ הוא בחי' אסיפה מן השדה לבית, כי פסח ושבועות אף שהוא זמן קצירה שהוא בחי' גילוי אך כ"ז הוא בחי' שדה אבל בסוכות הוא זמן אסיפה לבית דהיינו שיומשך בכאו"א בפנימי'. ועפ"ז יובן מה שהמועדים נקראים ע"ש התבואה, לא שהם שייך לתבואה, אלא מפני שאז הזמן ששייך גילוים עליונים, שפסח נק' קציר שעורים לפי שאז גילוי בחי' יראה, ובעבודה היינו קבעומ"ש, ושבועות נק' קציר חיטים לפי שאז גילוי סתרי תורה, אך כ"ז הוא בחי' שדה, אשר תזרע בשדה, דהיינו המשכה למעלה, אבל חג הסוכות זמן אסיפה בבית שאז נמשך בפנימי'. א"כ מה שהם נקראים ע"ש התבואה היינו מפני שאז גילוים עליונים, ע"כ נק' פסח קציר שעורים, כי השעורה אביב¹⁰², ושבועות נק' קציר חיטים, וסוכות חג האסיף כו'.

הערות

עמוד תקכט

1. שלש רגלים תחג לי : מאמר ד"ה זה כפי שנרשם ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש נדפס לעיל בחלק המאמרים — וראה הנסמן בהערה 1 שם, ונמצאים ממנו עוד שני הנחות והם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לעיל בחלק הנחותיו. ב) הנחה זו הנדפסת כאן. לקמן בהנחה ד"ה את חג המצות תשמור (שנדפסה לאח"ז) צויין להנחה זו על יד הערה 4. 29.
2. שלש רגלים תחג לי בשנה : משפטים כג, יד.
3. את חג המצות . . יצאת ממצרים : שם כג, טו.
4. וחג הקציר . . וחג האסיף . . השנה : משפטים שם, טז.
5. א"ס : בהכת"י אי"ס. בכ"מ בהכת"י הכתיב שונה קצת מהרגיל.
6. מועדי הוי' : אמור כג, ב. ד. לז. מד. עזרא ג, ה.
7. אם אין הזמן . . בחדש האביב : ראה רמב"ם הל' קדוש החדש פ"ד, ה"ב.
8. קישות שהתליע באבי' : חולין נח, סע"א. סז, סע"א ואילך.
9. האביב . . מחובר עדיין : ראה גם ספר החקירה להצ"צ ע' 182.
10. צריך רגלים : אוצ"ל: צריך שיהי' רגלים.
11. הרגלים הם נוהגים בארץ ובחו"ל : ראה גם רמב"ם הל' יו"ט רפ"א.
12. רגלים . . רגל מהלכת : ראה [ולהבא בסמוך] אוה"ת משפטים כאן ע' א'קעד ואילך. וראה גם סה"מ תרל"ח ע' תקכא ואילך. ע' תקכה. (ע' תלט).
13. במשנה (חגיגה) שקטן : ב, א.
14. כה אמר ה' : וכ"ה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 16. זכרי' ג, ז [ושם: ה' צבאות — וכ"ה בתו"א שבהערה הבאה].
15. ונתתי לך מהלכים . . האלה : ראה תו"א וישב ל, סע"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסז. וש"נ. ש"א ח, ב ובהערה 42.

עמוד תקל

16. כולם עומדים ברום עולם : ברכת יוצר.
17. שרפי' עומדים ממעל לו : ישעי' ו, ב. ראה גם לקו"ת אמור לז, ג. בחוקותי מה, א.
18. אמירת קדוש : ישעי' שם, ג.
19. ורגליהם רגל ישרה : יחזקאל א, ז.
20. ישרה גימט' תקט"ו : תוד"ה ורגלי חגיגה יג, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 21.
21. ואתחנן . . תקט"ו . . תקט"ו תפלות : דב"ר פי"א, י. ראה גם אוה"ת סידור ס"ע קיג. לקו"ש בשלח כרך ו ע' 105.
22. מן הארץ לרקיע ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א.
23. עץ החיים מהלך ת"ק שנה : ב"ר פט"ו, ו. ראה גם אוה"ת בראשית ע' מז. שם כרך ג ע' תקלב.
24. לך ה' הגדולה . . וההוד : דברי הימים-א כט, יא.
26. גדולה זו יצי"מ : ברכות נח, א לפי גירסת מנורת המאור לר"י אבוהב נר ג ח"ד בחג המצות פ"ה אות קמב (ע' 307 בדברי רב שילא). ילקוט שמעוני דברי הימים-א שם (רמז תתרפב).
27. והגבורה זו קרי"ס : מנורת המאור וילקוט שם.
29. והנצח זו בנין ירושלים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 27.
28. והת"ת . . זו בהמ"ק : ברכות נח, סע"א.
25. גדולה . . זו בהמ"ק : חיבור שני דיעות כדלהלן.
30. שעיקר המדות הם חמשה : ראה זהר פינחס רנד, א. סידור שער הל"ג בעומר דש, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' רפה. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רסב. וש"נ.
31. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
32. זכור ה' רחמיך . . מעולם המה : תהלים כה, ו [ושם: רחמיך ה'. אבל כ"ה גם בסמוך בפנים. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרפד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפו]. ראה זהר שמיני לח, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' צב. ר"ה ע' א'רפח.
33. בתחלה עלה במחשבה : ראה רש"י בראשית א, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכ. ע' א'תמב ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' לא-לב. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' תלה. תורת שלום ע' 20.
34. במדה"ד מדת יצחק : ראה פרדס שער הכינויים שכ"ב, פ"ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם.

עמוד תקלא

35. מדת החסד דאברהם : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז שם ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
36. אלה תולדות השמים והארץ בהבראם : בראשית ב, ד.
37. הבראם אותיות אברהם : ראה ב"ר פי"ב, ט. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 36.
38. בזוהר ששמים הוא אש ומים : לך עז, א.
39. שנטל אש ומים ופתכן : ראה ב"ר פ"ד, ז.
40. ולא הוה אגלידא . . עילאה : ראה זהר לך עז, א.
41. ברוחא עילאה . . ת"ת : אוה"ח לזהר לך שם.
42. מדת . . ורחמים דיעקב : ראה זהר לך פז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.
43. נצח הוא ענף החסד : ראה זהר רע"מ פינחס רמג, סע"א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכח.
44. והוד הוא ענף הגבורה : ראה הערה שלפנ"ז.
45. כי כל בשמים ובארץ : המשך הכתוב לך ה' הגדולה — דברי הימים-א כט, יא.
46. כי כל . . יסוד . . מחבר שמו"א : ראה זהר בראשית לא, א. תו"ח וארא ח"א נג, ד הערה 39. סידור שער הל"ג בעומר דש, א ואילך.
47. המדות שייכים לעולמות : ראה גם אוצרות חיים בתחלתו. הובא בלקו"ת מסעי צג, רע"א. סה"מ תרל"ח ס"ע שצ. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קפה. וש"נ.
48. כי אמרתי . . לבנות מדות החסד : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 106.
49. מתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' קנב. וש"נ.
50. אלפיים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.

עמוד תקלב

51. אלפך חכ' אלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
52. כי יד על כס י"ה : בשלח יז, טז.
53. אין השם שלם : ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ולקח טוב ס"פ בשלח. לקו"ש י"ג סיון כרך כג ע' 268 הערה 33.
54. נשמות נק' ג"כ עומדים : ראה גם לעיל הערה 15. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 135.
55. הנשמה . . עומד . . גבוה יותר : ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. סה"מ תרל"ח ע' ת. וש"נ. תר"ם ח"א ע' יב. וש"נ.
56. רגלי עמדה במישור : תהלים כו, יב.
57. אשר יש להם כח לעמוד : דניאל א, ד [ושם: ואשר כח בהם].
58. ויבא הולך איש העשיר : שמו"ב יב, ד — ושם: הלך לאיש.
59. שהיצה"ר . . הולך . . אורח . . איש : רש"י שם.
60. שהיום אומר לו : ראה שבת קה, ב.
61. לו ומחר : אוצ"ל: לו עשה כך ומחר.
62. כדכורא דקאים בדחילי' : ראה זהר תצוה קפג, א.
63. באשה קראו מושב : ראה פסחים ג, א. אוה"ת ואתחנן ע' קיד. כרך ו ע' ב'קצג. משלי כרך א ס"ע תקסז ואילך.
64. שאנו אומרים הללויה : ראה זהר ויחי רלב, ב. סידור שחרית נו, ב ואילך ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יב. וש"נ. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תקנז ואילך וע' תרצג.
66. ט"ו שבחים בישתבח : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 73.
67. את ה' האמרת היום : תבוא כו, יז.

עמוד תקלג

65. ט"ו . . בישתבח . . האמרת . . ווין : ראה אוה"ת תבוא ע' תתרסו בשם הבחיי תרומה כה, ז. נדפס גם באוה"ת על סידור ס"ע קט ואילך. שם ס"ע קי ואילך. סה"מ תרנ"ח ס"ע ריד ואילך.
68. ט"ו ווין שבאמת ויציב : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה 133.
69. למעלה שרפים עומדים : ראה שמו"ר פל"ג, ד.
70. עצי שטים עומדים : תרומה כו, טו.
72. אין אדם עובר עבירה : סוטה ג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרמה. וש"נ.
71. שיטים . . שטות : סנהדרין קו, א.
73. ת"ק פי : אוצ"ל: ת"ק שנה פי'.
74. י"ה בחי' חכמה ובינה : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
76. מה שמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
75. חכמה ובינה . . יובל . . חיים : ראה לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה כ שיובל בחי' בינה. לקו"ת חוקת סא, ד שחיים בחי' חכמה. לעיל שם מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו על יד הערה 160.
77. חיים שמו : ראה זהר אחרי שם. אוה"ת ירמי' כרך א ע' שמה. סה"מ תרל"ח ע' תכג. וש"נ.
78. בכל לבבך ובכל נפשך : ואתחנן ו, ה.
79. לאהבת : וכן כתב גם לקמן הנחה ד"ה תקעו בחודש שופר על יד הערה 80 — אוצ"ל: לאהבה את.
80. לאהבה את ה' כי הוא חייך : נצבים ל, כ [בדילוג].
81. חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
82. בכל מאדך : ואתחנן שם.
83. מאוא"ס . . למעלה עד אין קץ : ראה ז"ח יתרו לד, ג. ת"ז תי"ט (מ, ב). תו"ח נח סט, ב ובהערה 11.
84. כי קמי' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע הערה 47.
85. ולגדולתו אין חקר : תהלים קמה, ג.
86. תשובה בחילא יתיר : ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ. פלח הרמון אחרי ע' קפח ואילך.
87. בריח התיכון : לשון הכתוב תרומה כו, כח. ויקהל לו, לג.

עמוד תקלד

88. אם בחקותי תלכו : בחוקותי כו, ג. ראה גם לקו"ת שלח לה, ד. לט, ד. בחוקותי מה, א. מז, ב.
89. התהלך לפני : לך יז, א.
90. והתהלכתי בתוככם : בחוקותי כו, יב.
91. עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
93. שלגבי : אוצ"ל: שלגבי'.
92. שהעלול . . מלביש . . התחתון : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 89.
94. יצי"מ . . קול דודי . . מדלג : שה"ש ב, ח. ראה רש"י שם.
95. מצה זו . . מה"מ : נוסח הגדה של פסח.
97. כי הנה המלכים נועדו : תהלים מח, ה. ראה זהר ויגש רו, א.
99. ויוסף ז"א : הכוונה ליסוד ז"א — ראה גם לקמן הערה 112.
98. יהודא . . ומל' : ראה זהר ויחי מז. א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' רצט.
96. מלכים . . אור הכתר : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ובהערה 29.
100. בנהר יעברו ברגל : תהלים סו, ו.
101. בנהר יעברו . . יוצא מעדן : ראה גם לקו"ת שמע"צ פח, ד. צו יא, ד. טו, ד.
102. נהר יוצא . . ראשים : ע"פ בראשית ב, י.
103. עד יעבור עמך ה' : בשלח טו, טז. ראה גם תו"א לך יג, ד. בשלח סה, א. לקו"ת בשלח ב, ג. ש"א כ, ב ובהערה 31. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו. וש"נ.
104. ויקרא הוי' הוי' : תשא לד, ו. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 232.

עמוד תקלה

105. וכל קומה לפניך תשתחוה : תפלת (שחרית לשויו"ט) נשמת.
106. וכל צבא השמים : נחמי' ט, ו [ושם: וצבא — ראה גם לעיל שם ובהערה 108].
107. דאתה מחי' את עולם : ע"פ נחמי' שם.
108. שם נשמחה בו : סיום הכתוב בנהר יעברו — תהלים סו, ו.
109. צדיק שלמעלה מישר : ראה זהר אחרי נט, סע"א. רשב"א — בע"י — ספ"ק דתענית הובא במהרש"א שם. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן.
110. ההפרש בין מלאכי' לנשמות : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 110.
111. חק נתן ולא יעבור : תהלים קמח, ו.
112. ביסוד ז"א יוסף : ראה ע"ח שער הצלם שכ"ו, פ"ג. ביאוה"ז ויחי כט, ב. ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקיז ובהנסמן במ"מ לשם.
113. צדיק ח"י עלמין : זהר בראשית כה, ב. מקץ קצג, ב. שם השמטות רע"מ רסו, ב. ועוד. ויקרא רע"מ יז, א.
114. יסוד אבא ארוך : ראה ע"ח שער הכללים פ"י. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעח. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב של, א. וש"נ.
115. ושרשם בא"א ועת"י : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 125.
116. כח הצומח בארץ : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצה ואילך.
117. ששמים לרום : משלי כה, ג.
118. שנתב"ס : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
119. שהמאכל . . מחי' את האדם : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 138.
120. למטה מאד . . גבוה יותר : ראה ש"א שער הפורים נח, א. סה, א. סה"מ תרל"ח ע' תב. וש"נ.
122. הלבן : אולי צ"ל: מתוך הלובן.
121. אין האדם רואה . . מתוך השחור : ראה ויק"ר פל"א, ח. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 141.

עמוד תקלו

123. כיתרון האור מתוך החשך : ע"פ קהלת ב, יג.
124. שהמים כשבוקעים . . מים חיים : ראה תו"א תולדות כ, א. ב. סהמ"צ להצ"צ ע' 306. אוה"ת חוקת ע' תתס. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע שצח ואילך. וש"נ. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כתר יתנו לך רפ"ג.
125. נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז.
126. מלאכים שביקשו את התורה : שבת פח, ב.
127. תנה הודך : תהלים ח, ב.
128. כלום יש יצה"ר : ראה שבת פט, א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 147.
129. שביקשו את התורה . . ברוחני' : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כתר יתנו לך פ"ה. וש"נ.
1. את חג המצות תשמור : הנחה ממאמר ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה שנדפס לעיל בחלק המאמרים — וראה הנסמן בהערה 1 שם. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר הנ"ל, בפתיחא: את חג המצות תשמור, נדפסה לעיל בחלק הנחותיו.
2. את חג . . למועד חדש האביב . . ממצרים : משפטים כג, טו.
3. וחג הקציר . . וחג האסיף . . מן השדה : שם כג, טז.
4. נת"ל הקושי' : הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי בתחילתה.
5. קדש ישראל ה' ראשית תבואתה : ירמי' ב, ג [ושם: לה']. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 2.
6. פסח על התבואה : ר"ה פ"א, מ"ב (טז, א).
7. בפסח הוא זמן בישול שעורים : ראה מנחות סח, ב. אבן עזרא משפטים כג, טז. לקו"ש משפטים כרך לו ע' 109 ואילך.
8. שעורה שיעור ה' : זהר בלק קפח, ב.

עמוד תקלז

9. אלה תולדות השמים והארץ בהבראם : בראשית ב, ד.
10. בהבראם בה' בראם : ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
11. ועצרת על האילן : ר"ה פ"א, מ"ב (טז, א).
12. כי אדם עץ השדה : פ' שופטים כ, יט [ושם: האדם וכ"ה לקמן בפנים בפיסקא ובזה יובן] .
13. והת"י פי' : ראה גם אוה"ת ירמי' כרך א ס"ע שכב ואילך — נדפס גם באוה"ת פינחס ע' א'רכא ואילך.
14. וזרעתי' לי בארץ : הושע ב, כה. ראה תו"א בשלח סא, א. הנסמן בסה"מ תרל"ג ח"א כאן ע' קמח.
15. גלות בבל נק' זריעה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 12.
16. גרעין . . ונרקב . . צמיחה : ראה אגה"ק ס"ח (קיג, א). מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ב, ב. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' רב. וש"נ.
17. הנשמה עמדה . . ואהוי"ר : ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. סה"מ תרל"ח ע' ת. וש"נ. תר"ם ח"א ע' יב. וש"נ.
18. חי ה' אשר עמדתי לפניו : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 67.
19. מלאכים . . נשמות . . הכלים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה אז ישיר משה רפ"ב. וש"נ.
20. שם זרובבל : ראה סנהדרין לח, רע"א. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 13.
21. כלום אדם זורע קב : ראה פסחים פז, ב. לקו"ת האזינו עו, ד. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 8.
22. לא להוציא ממנו כמה קבין : כ"ה בהכת"י.
23. ברוך ה' . . ועד העולם : תהלים קו, מח־ דברי הימים-א טז, לו. ראה זהר ויצא קנח, ב. תו"ח שמות ח"א יח, ג. וש"נ.
24. מעדאת"כ . . בעדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
25. מעוה"ז לעוה"ב : ראה תרגום ורש"י לתהלים שם. מצו"ד לדברי הימים-א שם.
26. מב' שמות הוי' שקודם יגמה"ר : ראה לקו"ש אלול כרך ד ע' 1348 ואילך. סה"מ תרל"ח ע' רנג. וש"נ.
27. ויקרא ה' ה' : תשא לד, ו. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 232.

עמוד תקלח

28. נעשו : אוצ"ל: נעשה.
29. כמו שנת"ל : הנחה ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 100 ואילך.
30. בנהר יעברו ברגל : תהלים סו, ו.
31. עד יעבור עמך ה' : בשלח טו, טז. ראה גם תו"א לך יג, ד. בשלח סה, א. לקו"ת בשלח ב, ג. ש"א כ, ב ובהערה 31. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו. וש"נ.
32. אין התינוק יודע לקרות אבא : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ.
33. כי אתה אבינו : ישעי' סג, טז.
34. מרום וקדוש אשכון את דכה ושפל רוח : ישעי' נז, טו [ושם: ואת (דכא) — אבל כ"ה בכ"מ. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 30].
35. חמץ הוא הגבהה : ראה גם לקו"ת צו יג, ג. שה"ש יד, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' ריב.
36. שאין אני והוא יכולים לדור : סוטה ה, א. ערכין טו, ב.
37. מצה . . ביטול ושפלות : ראה לעיל הערה 35.
38. אביב : כנצ"ל: האביב.
39. אביב הוא ל' אב י"ב : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ה ובהערה 178.
40. וי"ב הוא י"ב שבטי' : ראה גם לעיל שם.
41. קושי' : אוצ"ל: קישות.
42. קישות שהתליעו באביה : ראה חולין נח סע"א. סז סע"א ואילך.
43. החדש . . ראשון הוא לכם : בא יב, ב [בדילוג].
44. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.

עמוד תקלט

45. והי' לכם לזכרון : ע"פ בהעלותך י, י.
46. כי השעורה אביב : וארא ט, לא.
47. ה' אחרונה משם ה' : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מד. ע' רכח. ח"ב ע' תשפט. במדבר ח"ב ע' ת.
48. כחו"ח לפשע"ד : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, ריש ע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
49. מבחי' : אוצ"ל: בחי'.
50. שבפסח יצאו ממצרים : ראה בא יב, כט ואילך. יג, ב ואילך. משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ועוד.
51. מצרים הוא ערוות הארץ : מקץ מב, ט. יב. ראה קה"ר פ"א, ד בסופה. ע"ח שער ציור עולמות שמ"ג, פ"א.
52. מצרים . . משוקעים במ"ט שע"ט : ראה ז"ח יתרו לא, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב. וש"נ.
53. שעורה . . מל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שעורה. מאו"א מערכת שעורה אות ע.
54. זה השער לה' : תהלים קיח, כ. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 39.
55. דא הוא תרעא לעלאה : ראה זהר בהקדמה ח, רע"א. יא, ב.
56. בזאת יבוא אהרן : אחרי טז, ג.
57. ובא לו לקרן בקדמיתא : ראה זבחים נג, רע"א (במשנה). זהר במדבר קכ, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 42.
58. טלית ואח"כ התפילין : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין רסכ"ה. ובאו"א ראה אמ"ב שער הציצית צא, ב. צה, ד.
59. תפילין הוא תשמישי קדושה : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סמ"ב, ס"ו. אבל כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תר"ם ח"א ע' שא. וש"נ.
60. וציצית הוא תשמישי מצוה : ראה שו"ע אדה"ז הל' ציצית סכ"א, ס"א. הל' תפילין שם.
61. שטלית . . פריסא דמלכא : ראה זהר סבא משפטים צז, ב. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרמא. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רפ לע' א'מד.
62. ש"י מניחים קודם לש"ר : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סכ"ה , סי"ב.
63. שש"ר גבוה יותר מש"י : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין שם , סי"ד.

עמוד תקמ

64. בשבועות אסור לקצור : חגיגה יח, א.
65. עיניך בשדה אשר יקצרון : רות ב, ט.
66. בזהר . . סנהדרין שנק' עיני העדה : שלח טו, כד. זהר ויקהל ריח, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 52.
67. באדם . . רמ"ח אברי' : אהלות פ"א, מ"ח.
68. דאם : אוצ"ל: דאדם.
69. ולא תתורו אחרי לבבכם : שלח טו, לט.
70. בזהר עיני וליבא תרין סרסורא דחטאי : ראה במד"ר פ"י, ב. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 60.
71. העיקר הוא עינים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 55.
72. עיני האדם לא תשבענה : משלי כז, כ [ושם: ועיני — ראה גם בהמצויין בסמוך]. ראה לקו"ת שה"ש לד, ג. לה, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קפח. פלח הרמון שה"ש ע' 124 ואילך.
73. לבבתני באחד מעיניך : שה"ש ד, ט.
74. עיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
75. שהיונים . . שמסתכלים זב"ז : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן במ"מ לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
76. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
78. במשה ואנחנו מה : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 98.
77. באחד . . יחו"ע . . באחת . . ביטול היש : ראה לקו"ת שה"ש כט, ג. לא, ג.
79. ופי' ברבות שדה זו ציון : ראה ב"ר פס"ה, כג.
80. ראה ריח בני כריח שדה : תולדות כז, כז.
81. ופי' ברבות שדה הוא ציון : אולי בעת אמירת הדרוש נאמרו תיבות אלו עוה"פ.
82. ציון שדה תחרש : ירמי' כו, יח.
83. וירא והנה באר בשדה : ויצא כט, ב.
84. באר זה ציון : ראה ב"ר פ"ע, ח.

עמוד תקמא

85. כי מציון תצא תורה : ישעי' ב, ג. מיכה ד, ב.
86. כל הברכות והישועות : ראה ויק"ר פכ"ד, ד.
87. כטל חרמון . . עד העולם : תהלים קלג, ג.
88. מי יתן מציון ישועות ישראל : תהלים נג, ז. במדרש: ישועת — שם יד, ז.
90. לכם : בהושע שם: לפי.
89. זרעו . . וקצרו . . חסד : הושע י, יב [ושם: קצרו — ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 71].
91. כדרך שבא לראות : ראה חגיגה ב, א. תוד"ה יראה.
92. ראו : אוצ"ל: לראות.
94. עיני ה' אל צדיקים : תהלים לד, יז.
95. עין ה' אל יריאיו : תהלים לג, יח.
93. עיני . . עין . . בזמן שישראל : שהש"ר פ"ח, יב. ראה גם לקו"ת פ' ראה כג, ד. כד, א. ג. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' קכב. סה"מ תר"ל ע' קלה ואילך. ע' רי ואילך [אוה"ת פינחס ע' א'ריז ואילך].
96. שהתכללות נמשך ממקום גבוה : ראה גם אגה"ק סי"ב. לקו"ת תזריע כג, ג.
97. שבשבועות הוא מ"ת : ראה נוסח התפלה וקידוש לשבועות. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"א. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
98. וחטה הוא גימט' כ"ב : ראה ת"ז שבהערה הבאה. פע"ח שער חג השבועות שכ"ג, פ"א. טעמי המצות להאריז"ל ר"פ אמור. לקו"ת שה"ש כז, ג. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפא.
99. וחטה . . כ"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).
100. שבהבראם הוא ה' זעירא : ראה זהר לך צג, א. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 78.

עמוד תקמב

101. אתוון אחרנין : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה *78 ואילך. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה *91.
102. קצ"ח : קציר חטים.
103. זמן הבאת הביכורים : ראה בכורים פ"א, מ"ג. סה"מ מלוקט ה' ע' קסט הערה 10.
104. שדה לבן ושדה האילן : שביעית פ"ב, מ"א. מוע"ק פ"א, מ"ד.
105. אדם אדמה לעליון : ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. של"ה תולדות אדם ג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ.
106. מעשה המצות . . זריעה : ראה גם תו"א שמות נג, ג. סה"מ תרל"ח ע' תי ואילך. תר"ם ח"א ע' רסב. וש"נ.
107. שצדקה הוא כללות כל המצות : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ועבדתם את ה' אלקיכם ובהערה 34.
108. יצמח : אוצ"ל: צומח.
109. ומים הוא תורה : נסמן בסמוך הערה 112.
110. הוי כל צמא לכו למים : ישעי' נה, א.
111. אשריכם זרעו על כל מים : ישעי' לב, כ [ושם: זורעי].
112. כל העוסק בתורה ובג"ח : ראה ב"ק יז, א.
113. וחמור : בישעי' שם: והחמור.
114. בעדן שעין לא ראתה : ראה ברכות לד, ב. ישעי' סד, ג.
115. בתניא שזיו תורתן ועבודתן : פל"ט.
116. ביצירה . . עשיי' . . שבבריאה : ראה הלשון (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערות 104-105.
117. זרעו : אוצ"ל: זרע.
118. זרע הקב"ה תומ"צ : ראה במדב"ר פי"ז, ה. סה"מ תר"ם ח"א ע' רסב. וש"נ.
119. נעשה ממצה בחי' מצוה : זהר ויצא קנז, א. הובא בלקו"ת ויקרא ז, א. צו יד, א. סה"מ תרכ"ט ס"ע קמ. תרל"ב ח"א ע' כג. ס"ע ל.

עמוד תקמג

120. שאנו מברכי' . . נותן התורה : בברכת התורה. ראה גם סה"מ תר"ל כאן ע' קלו. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע תתכא ואילך.
121. כי אבי ואמי . . יאספני : תהלים כא, י.
122. שמע בני מוסר אביך : משלי א, ח. ראה גם אגה"ק סכ"ט (קנא, א). מאמרי אדה"ז תקע"א ע' פא. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תנ. וש"נ.
123. בילקוט שאמר לחכמה : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וברך את לחמך ובהערה 47.
124. תמות : בנידון הגירסא ראה בהמצויין לעיל שם. ולהעיר ש(לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 112 מובא שכ"ק אדמו"ר מהר"ש אמר שמענת החכמה היתה: ”חטאים תרדוף רעה" — משלי יג, כא.
125. קרבן : ראה (לעיל בחלק המאמרים) במאמר כאן הערה 102.
126. קרבן . . על השוגג : ראה רמב"ם הל' שגגות רפ"א ואילך. אגה"ק סוסכ"ח.
127. והקב"ה יעשו . . ויכפר : אוצ"ל: והקב"ה אמר יעשה . . ויתכפר.
128. טוב וישר ה' : תהלים כה, ח.
129. בהתאסף ראשי עם : ברכה לג, ה.
130. ואספת דגנך . . ישראלים : עקב יא, יד. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 108.
131. מה יפה . . בחורי ישראל : זכרי' ט, יז [ושם: מה טובו ומה יפיו דגן בחורים].
132. שאין אומרים שירה . . היין : ברכות לה, א.
133. כהנים . . בשמן המשחה : ראה תשא ל, ל. פקודי מ, יג. טו. רמב"ן צו ח, יא. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א ה"ז.
134. ואגודתו על ארץ יסדה : עמוס ט, ו.
135. אגודה . . התכללות מג' : רש"י שבת קט, ב ד"ה ג' קלחים. וראה גם סוכה יג, א. לקו"ת תצא מ, ד.
136. הבונה בשמים מעליותיו [ושם: מעלותיו] . . ומעל שמים : התחלת הכתוב ואגודתו על ארץ. ראה לקו"ת שם. אוה"ת עמוס כרך ב' ע' תקצז — נדפס גם באוה"ת בא כרך ז ע' ב'תרלא. יתרו ע' תתה.

עמוד תקמד

137. בשלשה אומרים נברך : ברכות פ"ז, מ"ג (מט, ב). ראה סידור שער בהמ"ז קכח, א ואילך. אוה"ת עקב ע' תקלח ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' ריח.
138. מד' מינים שבלולב : סוכה לא, א. מנחות כז, א.
139. שג' מינים אוגדים ביחד : ראה שו"ע אדה"ז הל' לולב סתרנ"א, ס"א. ס"ב. וש"נ.
140. בשעת הברכה . . האתרוג עם הג' מינים : ראה סידור אדה"ז דיני הלולב (קודם הלל). ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
141. הד' מינים . . אחדות : ראה סידור שער הלולב רסא, ג — רסב, ג. רסד, ד — רסה, א. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 117.
142. שהלולב הוא כפות : ראה סוכה לב, א. סה"מ מלוקט א' ע' רנג.
143. והעלין שלו גדילים ביחד : ראה סידור שם רסב, ב.
144. הדס תלתא בחד קינא : ראה סוכה לב, ב.
145. וערבה הדר באחווה : ראה שבת כ, א וברש"י שם. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שיב בהערה. לא נזכר כאן האתרוג — ראה (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 135.
146. כבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
147. והיתה נפש אדוני צרורה : שמו"א כה, כט.
148. אין צרור פחות משלשה : ראה פרדס שעה"כ פי"ח, מערכת צרור החיים. מגיד מישרים תצא (סדר סעודת שבת קלה, א).

עמוד תקמה

1. בעשרה מאמרות נברא : הנחה ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. — נעתקה מבוך 829 ע' קסו. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה נדפס לעיל בחלק הנחותיו. בהכותרת כאן נרשם: פ' בחוקתי — ראה הנרשם (לעיל בחלק המאמרים) במאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום בתחילתו.
3. את העולם : תיבות אלו הוכפלו בהכת"י.
2. בעשרה מאמרות . . שנברא בעש"מ : אבות רפ"ה.
4. מגיע להם עונש . . להבראות במאמר אחד : ראה גם לקו"ש בראשית כרך ל ע' 4 ואילך.
5. ואי' במד"ש למשל : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ ובהערה 39.
6. נת"ל התירוץ ע"ז : (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו כו' ושבתה הארץ ספ"ב ואילך.
7. שבעלמא דאתכסי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
8. ט' מאמרות הן : ר"ה לב, א [ושם: ויאמר — ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו כו' ושבתה הארץ הערה 41].
9. בדבר ה' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
10. בראשית . . שמים : בראשית א, א.
11. דבראשית שהוא המאמר א' : בראשית א, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 19.
12. הת"י פי' בראשית בחוכמתא : ראה תרגום ירושלמי שם. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקלג. וש"נ.
13. חכמה נק' ראשית : תהלים קיא, י. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' א. וש"נ. תו"ח יתרו ח"ב רסד, ב. וש"נ.

עמוד תקמו

14. כולם בחכמה עשית : תהלים קד, כד.
15. מה רבו מעשיך : התחלת הכתוב כולם בחכ'.
16. כולם בחכמה . . עשית בבינה : זהר תזריע מג, א.
17. רבות עשית . . ומחשבותיך : תהלים מ, ו.
18. ל"ב . . חכמה : ס"י פ"א, מ"א. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו ובהערה 82.
19. חו"ב הם תרדל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
20. כל אשר חפץ : תהלים קלה, ו.
21. שהחפץ הוא פנימי' הרצון : ראה שו"ת הצ"צ אבהע"ז ח"ב סרס"ג (ח, ג). לקו"ת שה"ש כח, ד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכה, ד ובהערה 597. סה"מ ליקוט ח"ב ע' רעו.
22. והחכמה מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן.
23. קדם מתפרש על כ"ע : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ט מערכת קדם.
24. דהמאמר א' הוא יותר נעלה : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כי תבואו כו' ושבתה הארץ ספ"ב ואילך.
25. לפי פי' השני שנת"ל : ראה שם פ"ה ד"ה ועוי"ל.
26. שנת"ל שהמשל דמאמר א' . . מחו"ד : ראה שם פ"ד-פ"ה.
27. כי אמרתי . . ב' פי' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערות 105-106.

עמוד תקמז

28. מכלכל חיים בחסד : נוסח שמו"ע. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים] מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה ובהערה 12.
29. לאו מכאמ"כ : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב.
30. ה' בחכמה : משלי ג, יט.
31. כי לא מחשבותי מחשבותיכם : ישעי' נה, ח. ראה לקו"ת שה"ש יז, ג ואילך. (הועתק ב) סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט ואילך ובהנסמן שם.
32. מחשבה עילאה . . ה' ראשונה : ראה לקו"ת פ' ראה כד, ד.
33. בינה לבא : ת"ז בהקדמה יז, א.
34. הלב חושב : קה"ר פ"א, טז [ושם: מחשב]. זהר מדהנ"ע תולדות קלח, ב: והלב הוא החושב.
35. בלק"ת בביאור דבחוקתי : מו, א.
36. הברק המבריק : ראה גם בענין ברק המבריק (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא ובהערה 81.
37. מח' ויובלא . . לעלמין : ראה זהר ח"ש קכג, א.
38. יובלא הוא שער הנו"ן דבינה : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"י מערכת יובל. אוה"ת בהר כרך ב ע' תרט. נצבים ע' א'רעג.
39. ומח' הוא נתיב הל"ב דחכמה : ראה גם לקו"ת בהעלותך לו, ג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקע. וש"נ.
40. כאשר עלה ברצונו הפשוט להאציל : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א, ענף ב.
41. דאנא אמלוך : לשון הת"י למל"א א, ה. ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום הערה 17.

עמוד תקמח

42. בתו"א בביאור דיביאו לבוש מל' : מג"א צב, ב ואילך.
43. ובלק"ת בביאור הא' דיונתי : שה"ש יז, ד.
44. שהוא סוקר בסקירה א' : ר"ה יח, א.
45. בלק"ת בתקעו הב' : ר"ה נה, א ואילך.
46. שבמח' א' נבראו כל העולמות : ראה זהר שמות כ, א. שם תוספות רעו, סע"ב. סידור שער התפלה יח, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קעח ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלא. וש"נ.
47. לא טוב היות האדם : בראשית ב, יח.
48. ה' אחד ומצות לייחדו יוצא מפ' זה : ואתחנן ו, ד. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
49. ק"ש . . יחיד . . אחד : ראה גם תו"א וארא נה, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' תק. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מז, א. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' קע. וש"נ. תרכ"ט ע' לא. וש"נ. תר"ם ח"א ע' רלב ואילך.
50. אחד המנוי : ראה חובת הלבבות שער היחוד פ"ח. פרדס שער עצמות וכלים שער ד, פ"ה. תו"ח נח סז, א ובהערה 1. סה"מ שבהערה שלפנ"ז.
51. יום אחד : בראשית א, ד.
52. שלחו מכם אחד : מקץ מב, טז.
53. ויפתח האחד את שקו : מקץ שם, כז.
54. עזב : יחזקאל ח, יב. ט, ט.

עמוד תקמט

55. כד אמליכתי' : ראה ברכות יג, ב. אמרי בינה פתח השער בתחילתו.
56. החי"ת . . ז"ר וארץ . . והד' . . העולם : ראה שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סס"א, ס"ו. סה"מ תר"ם ח"א ע' קט הערה 50.
57. אלופו ש"ע : לשון ב"ר פ"כ, ב.
58. ו"ק גשמי' . . רוחניים : ראה לקו"ת בחוקותי מח, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קמב ואילך. שע"ת קכה, ג. אמרי בינה פתח השער ובהנסמן לשם.
59. לך כו' הגדולה . . הממלכה : דבהי"א כט, יא.
60. די לבא מן הדין : ב"ק כד, סע"ב (במשנה).
61. יש אחד ואין שני לו : קהלת ד, ח [בדילוג].
62. עקודים שהוא עקוד בכלי אחד : ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"א. ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה ובהערה 27.
63. עקודים . . הנקודים . . הברודים : ע"פ ויצא לא, י. יב.
64. נקודה ספירה פרצוף : ראה ע"ח שער הפרצופים ש"ל, פ"ז. שער היחוד קכד, א ובהערה 4.
65. בלק"ת בביאור דוהניף הכבשים : אמור לז, ג ואילך.
66. הוא"ו . . בראשו יו"ד : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה הערה ח.
67. ביו"ד . . שיש ג' קוצין : ראה גם שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ו, ס"ב אות יו"ד. ראה גם תו"ח לך פב, ב ובהערה 11. שמות ח"א לד, א. וש"נ.
68. וע"פ : בהכת"י חסר דף.

עמוד תקנ

69. דעלמא דאתגלי' : ראה לעיל הערה 7.
70. את השמים ואת הארץ : בראשית א, א. ראה רש"י בראשית א, יד. ב"ר פ"א, יד. תנחומא בראשית — באבער — ח. תוד"ה ואת חגיגה יב, ב.
71. אין מלך בלא עם : בחיי וישב לח, ל. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא.
72. עם מל' עוממות : ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ז. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום הערה 19.
73. גם את העולם נתן בלבם : קהלת ג, יא. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ספ"ב. וש"נ.
74. הדבור . . קדמות השכל : ראה אגה"ק ס"ה (קז, א). סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תשב. וש"נ.
75. ראה נתתי . . החיים והטוב : ראה נצבים ל, טו.
76. ובחרת בחיים : נצבים שם, יט.
77. ומי כעמך כישראל : שמו"ב ז, כג.
78. טורי דפרודא : זהר בראשית כט, ב. ויצא קנח, א. פקודי רלד, סע"א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע הערה 94.
79. שגם בארץ . . גילוי אחד : ראה תו"א וישב כז, סע"ד. לעיל מאמר ד"ה כי תשא ובהערה 21.
80. נתאוה הקב"ה . . דירה בתחתונים : ראה תניא רפל"ו. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום פ"א. וש"נ.

עמוד תקנא

1. וחג הקציר בכורי מעשיך : הנחה ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
2. וחג הקציר בכורי מעשיך . . מן השדה : משפטים כג, טז.
3. למועד חדש האביב : תשא לד, יח.
4. האביב . . קציר שעורים : ראה מנחות סח, ב. אבן עזרא משפטים כג, טז. לקו"ש משפטים כרך לו ע' 109 ואילך.
5. צריך לעבר את השנה : ראה רמב"ם הל' קדוש החדש פ"ד, ה"ב.
6. וחג השבועות . . בכורי קציר חיטים : תשא לד, כב.
7. והי' אמונת עתך . . היא אוצרו : ישעי' לג, ו.
9. ומפרש בגמ' : שבת לא, א.
8. חכמה : בישעי' שם: חכמת. אבל כ"ה גם לקמן בהנחה ד"ה והי' אמונת עתך על יד הערות 2. 51. 74. דרשות ר"י אבן שועב פ' עקב [ירושלים תשנ"ב ח"ב ע' תלט]. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכג.
10. אי איכא : בגמ' שם ליתא. אבל כ"ה גם בדרשות ר"י אבן שועב שם.
11. אין אי לא לא : תיבות אלו מובאים בגמ' שם להלן בדברי רבא. אבל כ"ה גם בדרשות ר"י אבן שועב שם.
12. ובמדרש מביא משל ע"ז : ראה שמו"ר פ"ל, יד. הובא גם באוה"ת ישעי' כרך א ע' רכ. לקמן הנחה ד"ה והי' אמונת עתיך (ובהערה 99) ואילך.
13. איך : לכאורה תיבה זו מיותרת.
14. התוס' מביא בשם הירושלמי : ד"ה אמונת שבת שם. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערות 15-16.
15. ולכאורה אינו מובן : ראה גם אוה"ת שבועות ס"ע עט ואילך. ישעי' כרך א ס"ע רכ ואילך. הושע כרך א ס"ע תנה — נדפס גם בביאוה"ז וישלח ח"ב ע' תשו.
16. שטבע הוא ג"כ אלקות : ראה פרדס שער הנתיבות שער י"ב, פ"ב. שיעור קומה סי"ג מערכת תורה פכ"ד. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' שע ואילך ובהנסמן שם.
17. העוסקי' : כנשצ"ל: העסקים.

עמוד תקנב

18. וברכך . . בכל אשר תעשה : פ' ראה טו, יח. ראה גם מאמר ד"ה זה במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרמח ואילך.
19. כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל : עקב ח, יח.
20. השלך . . והוא יכלכלך : תהלים נה, כג.
21. אור זרוע לצדיק : תהלים צז, יא.
22. זרע הקדב"ה תומ"צ : ראה במדב"ר פי"ז, ה. סה"מ תר"ם ח"א ע' רסב. וש"נ.
23. לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו : תצא כב, י.
24. צריך לעשות מעקה לגגיך : תצא כב, ח. .
25. מצות נק' בשם זריעה : ראה גם תו"א שמות נג, ג. סה"מ תרל"ח ע' תי ואילך. תר"ם ח"א ע' רסב. וש"נ. לקמן פיסקא ועיקר.
26. ויזרע יצחק . . מאה שערי' : תולדות כו, יב [בדילוג]. ראה גם לעיל [בחלק המאמרים] מאמר ד"ה קדש ישראל לה' רפ"ב.
27. זרעו לכם לצדקה : הושע י, יב.
28. זורע צדקות מצמיח ישועות : נוסח ברכת יוצר.
29. אשריכם זורעי על כל מים : ישעי' לב, כ. ראה גם לעיל [בחלק המאמרים] מאמר ד"ה קדש ישראל לה' בסופו. ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים על זמן התבואה על יד הערה 85 ואילך.
30. אור שנברא . . אדה"ר . . סופו : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פי"ב, ו. פי"א, ב. בפיסקא הבאה. ראה גם לעיל [בחלק המאמרים] בהמאמר כאן ובהערה 24.
31. עדאתכ"ס . . עדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
32. ברוך ה' . . ועד העולם : תהלים קו, מח־ דברי הימים-א טז, לו. ראה זהר ויצא קנח, ב. תו"ח שמות ח"א יח, ג. וש"נ.
33. ועלמות אין מספר : שה"ש ו, ח. ת"ז בהקדמה (יד, ב). ראה זהר אחרי עא, ב. ע"ז לה, ב. סה"מ תרל"ה ח"א ע' נג. תרל"ח ע' ב ואילך. תר"ם ח"א ע' רלה. ח"ב ע' תקצח.
34. כמו שמצינו בבחי' ג"ע : נסמן בסמוך הערה 37.

עמוד תקנג

35. ת"ח אין להם מנוחה : ברכות בסופה. ראה גם תו"ח שמות ח"א ד, ג. וש"נ.
36. שילכו מחיל אל חיל : תהלים פד, ח.
37. נחלק בספרים . . געה"ע וגעה"ת : ראה גם זהר בראשית כז, א ובדרך אמת שם אות א. תו"א תצוה פא, ג. לעיל הנחה ד"ה כתר יתנו לך ובהערה 85.
38. שבעת ימי בראשית . . ז"ת דעתיקא : ראה לקו"ת צו ט, ב. וש"נ.
39. במד"ר . . שאור . . מכהה גלגל חמה : ראה ב"ר פ"ג, ו. ילקוט שמעוני בראשית א, ה (רמז ה). ישעי' ל, כו (רמז תלו).
40. שמש ומגן ה' אלקים : תהלים פד, יב.
41. בדבר ה' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
42. ברא אותם בחרבותם : יחזקאל כג, מז [ושם: וברא אותהן. ראה לעיל [בחלק המאמרים] בהמאמר כאן ובהערה 40].
43. חוששין שמא הברי' : רי"ף לחולין מג, ב.
44. פרש"י שמא יצא לחוץ : ראה שם ד"ה אין חוששין. רי"ף שם. ערוך ערך בר הד' בסופו הובא במסורת הש"ס לחולין שם. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רנט. אוה"ת סידור ע' רכ וע' רלו. סה"מ תרל"ב ח"א ע' ריח.
45. כי חפץ חסד הוא : מיכה ז, יח.
46. חפץ ורצון : ראה שו"ת הצ"צ אבהע"ז ח"ב סרס"ג (ח, ג). לקו"ת שה"ש כח, ד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכה, ד ובהערה 597. סה"מ ליקוט ח"ב ע' רעו.
47. אם צדקת מה תתן לו : איוב לה, ז.
48. כחשוכה כאורה : ראה תהלים קלט, יב. לקו"ת צו יב, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' שו. וש"נ.
49. כל נהוראין מתחשכאן קמי' : ראה זהר בראשית כג, א.

עמוד תקנד

50. ראה שאין העולם כדאי עמד וגנזו : ראה חגיגה וב"ר שבהערה 30.
51. ופי' בעש"ט זצ"ל שגנזו בתורה : הובא בשם הבעש"ט בדגל מחנה אפרים בראשית א, ד. כתר שם טוב קה"ת ספ"ד הה"מ בשם הבעש"ט. אור המאיר פקודי. פלח הרמון ויחי קכח, ג. סה"מ תרפ"ד ע' רנ בהערה [נדפס גם בסה"מ קונטרסים ח"ג ע' קלג]. לקו"ש בראשית ח"ב ע' 444. ח"י אלול כרך ד ע' 1138 בהערה. בראשית כרך י ע' 10 בהערה. שם כרך כ ע' 271 בהערה. ובאג"ק שלו ח"י ע' טו. חכ"ב ע' יא. ראה גם מאור עינים שמות ב, ו. מאמרי אדה"ז כתובים ח"א ס"ע רד ואילך. אוה"ת שבועות ע' רכא [ובמהדורת תשנ"ה נשמט!]. תולדות ע' קע. וראה גם לקו"ת במדבר יח, ד ובהנסמן במ"מ לשם. פלח הרמון תזריע ע' קמא. וש"נ.
52. ונגלה כבוד ה' . . דיבר : ישעי' מ, ה.
53. ולא יכנף עוד מוריך : שם ל, כ.
54. ובאו במערות . . ומהדר גאונו : שם ב, יט.
55. ושמתיך בנקרת הצור : תשא לג, כב.
56. הראיני נא את כבודך : תשא שם, יח.
57. וראית את אחורי . . דאבא : שם לג, כג. ראה גם לעיל [בחלק המאמרים] מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 226.
59. שיראה היא מקרוב : ראה גם לקו"ת בהר מד, ד. לעיל [בחלק המאמרים] מאמר ד"ה הים ראה וינוס ובהערה 75.
58. וירא העם וינועו . . לפוש : יתרו כ, טו. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' תעא.
60. א"ל : אפשר להבין.
61. והאנשים . . לא ראו את המראה : דניאל י, ז. ראה מגילה ג, א. לקו"ת במדבר טז, א. שה"ש טז, ד. תו"ח בא ח"א צט, רע"ג. וש"נ.
62. שלא כל הנשמה נתלבשת בגוף : ראה תו"א תשא פו, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והי' אור הלבנה הערה 17.
63. אע"ג . . מזלייהו חזי : מגילה שם.
64. ונוזלי' מן לבנון : שה"ש ד, טו. ראה לקו"ת האזינו עא, ד.

עמוד תקנה

65. גרעין . . ונרקב . . הוא נצמח : ראה אגה"ק ס"ח (קיג, א). לעיל הנחה ד"ה את חג המצות תשמור ובהערה 16.
66. ד' בתים ממשיכים ד' מוחין : ראה זהר ואתחנן רסב, א. פע"ח שער התפילין שער ד, פ"א ואילך. סידור שער התפילין ז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רמא. וש"נ. תו"ח נח עח, ד הערה 34.
67. דעת שנחלק לחו"ג : ראה סידור שם. ש"א פו, ב הערה 43.
68. ציצית . . ל"ב נתיבות החכמה : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.
69. ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה : בראשית ב, טו. ראה זהר בראשית כז, א. תרומה קסה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצט־ בראשית ע' עג־ קונטרסים ע' שי.
70. שמפרש התוס' שמאמין בחיי עולם וזורע : בתוס' שם: שמאמין בחי העולמים וזורע. ראה לעיל [בחלק המאמרים] בהמאמר כאן ובהערה 16.
71. שסדר זרעים . . החסד : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 58.
72. תרומות . . ופאה : רש"י ישעי' לג, ו. הובא באוה"ת שבועות ע' סו. ע' פג. ישעי' כרך א ע' רכב. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תלז. תרנ"ב ע' לו. השווה גם לעיל [בחלק המאמרים] בהמאמר כאן על יד הערה 60.

עמוד תקנו

74. ישמח ישראל בעושיו : תהלים קמט, ב.
73. ישמח ה' במעשיו . . לשמוח : תהלים קד, לא. ראה ויק"ר פ"כ, ב. לקו"ת שמע"צ פט, א ואילך. ראה גם אוה"ת שבועות ע' קלד ואילך — נדפס גם באוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקצג.
75. ברינה : לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 62 מובא : ”ברנה יקצורו" ואולי גם כאן צ"ל כן — שם קכו, ה.
76. מועדי' לשמחה : נוסח תפלת העמידה וקידוש ליו"ט.
77. אלה מועדי ה' : אמור כג, ד.
78. שבת הוא עליי' העולמות : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667.
79. ששת ימים עשה ה' : תשא לא, יז.
80. ה' בחכמה יסד ארץ : משלי ג, יט.
81. וביום השביעי שבת : המשך הכתוב ששת ימים — תשא לא, יז.
82. ושמרתם את השבת : תשא לא, יד.
83. מקדש ישראל והזמנים : נוסח ברכת היום דיו"ט.
84. שמועד הוא בחי' גבורה : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 64.
85. שמועד . . גבורה שבחסד : ראה תו"ח ויקהל ח"ב שצ, ב ובהערה 190.
86. שמיכאל הוא בחי' חסד שבחסד : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 71.
87. וגבריאל הוא בחי' גבורה שבחסד : ראה ביאורי הזהר פקודי נז, ב. ולהצ"צ ח"א שם ע' רצג ואילך. ע' רצה. שער היחוד קכה, ב.

עמוד תקנז

88. דשעורה הוא שיעור ה' : זהר בלק קפח, ב.
89. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
90. בכל חד וחד לפום שעו"ד : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, ריש ע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
91. שבי"ה ה' צור עולמים : ישעי' כו, ד.
92. ביו"ד נברא עוה"ב : ראה מנחות כט, ב. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה מגילה נקראת על יד הערה 92 ואילך.
93. שאינו תופס מקום שני אותיות : ראה תניא פ"כ ואילך.
94. ה' . . אתא קלילא דלית בי' מששא : ראה לקו"ת האזינו עד, ד: והה' הוא . . מששא כמבואר באקדמות. תו"ח ח"ש קכא, ג ובהערה 48.
95. עלי' ופחד : אוצ"ל: עליו יראה ופחד.
96. ובמורא גדול : תבוא כו, ח. הגדה של פסח.
97. ושבועות . . שאז הי' מ"ת : ראה נוסח התפלה וקידוש לשבועות. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"א. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
98. חטה הוא כ"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).
99. שתי הלחם שהי' מביאים בשבועות : אמור כג, טו ואילך. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע מו. רמב"ם הל' תמידין ומוספין רפ"ח.
100. שתי הלחם . . תושב"כ ותושבע"פ : ראה זח"א השמטות רס, א.
101. באספך את תבואתך מן השדה : ראה לעיל בריש ההנחה על יד הערה 2.
102. כי השעורה אביב : וארא ט, לא.