שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא שנכנסים בכלל לעולם יעסוק כו' שמתוך כו' (פסחים נ, ב) ובתוד"ה העושה (ברכות יז, א) פי' שהוא ע"מ שיכבדוהו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תרב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והרי מבואר בכ"מ גודל הכרח לימוד זה המביא לידי אהבת השם ויראת השם וגם בתור הכנה ללימוד התורה בכלל, וש"ס ערוך הוא (פסחים נ, ב) גדול מעל שמים , בעושין לשמה דוקא, והעוסק לשמה הוא מפני אהבת אדון כל הארץ (רמב"ם סוף הלכות תשובה, עיי"ש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונצטווינו — "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" ,
47 פסחים נ, ב. רמב"ם הל' תשובה שם. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג (וש"נ). — וראה הערה הקודמת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז בחוקותי בחוקותי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא, לפי שעבודה זו היא עבודה גדולה, וכמ"ש הרמב"ם ש"מעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לזה", אבל תחילת העבודה היא העבודה שלא לשמה , וכמרז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אע"פ שלא לשמה "לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר עד שתרבה דעתן כו'".
19 פסחים נ, ב. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה (ובפיה"מ שם). טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג צו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל בענינים של תורה ומצוות, עלול אדם לחשוב לעצמו שכיון שהוא עוסק בקדושה, הרי בכל אופן שיהיה טוב הוא, ובלבד שילמד תורה ויקיים מצוות, "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות וכו' שלא לשמה כו'".
17 פסחים נ, ב וש"נ. להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג ובקו"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כי אילו היתה ההמשכה שנעשית עתה מוכרחה להישאר בהעלם, היתה זו הוכחה לכך שזו אינה המשכת העצמות, כי, כאמור לעיל, עצמות אינה מוגבלת כלל ח"ו.
37 ועפ"ז יומתק מה שאמרו (פסחים נ, ב. וש"נ. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג ובקו"א שם) "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – דלכאורה: מכיון שהמעשה הוא העיקר, למה צריך להטעם ד"שמתוך כו' בא לשמה" – כי באם גם אח"כ לא הי' בא ה"לשמה", חסר לא רק בה"גילוי" כ"א גם בהמשכת העצמות, כבהערה הקודמת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח פינחס שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א) אף אם נניח שהוא עושה זאת מתוך מניעים אישיים, הרי ההלכה קובעת "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף־על־פי שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" –
41 פסחים נ, ב. וש"נ. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג ובקו"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך כיון שהמשכת העצמות נעשית בעיקר על ידי מארי עובדין טבין, ואילו עבודתם של מארי תורה היא בעיקר "להאיר" ולגלות את מה שנמשך לעולם על ידי קיום המצוות, לכן נקבע, שמארי תורה הם מיעוט, ואילו רוב ישראל עוסקים ב"ואספת דגנך".
27 בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 245, שגם הענין שהעצם יהי' בגילוי הוא (לא ענין נוסף, כי אם שזה) נוגע להענין דהמשכת העצמות גופא [ולכן הטעם ד"לעולם יעסוק כו' (אע"פ) שלא לשמה" הוא לפי "שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (פסחים נ, ב. וש"נ)]. כי מכיון שעצמותו ית' מושלל מהגדרים ד"העלם" ו"גילוי", הרי באם המשכת העצמות (הנעשית ע"י קיום המצות ) היתה מוכרחת להיות בהעלם דוקא – הרי זה עצמו היתה הוכחה שאין זה המשכת העצמות. אבל אעפ"כ, מכיון שהמשכת העצמות גופא נעשית ע"י קיום המצות , הרי המעשה הוא העיקר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(וזה בדומה למאמר רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
28 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפיכך נאמר "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף־על־פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
44 פסחים נ, ב. וש"נ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן הוא גם אצל כל אחד, אשר עוד בטרם מתחיל אצלו הסדר של לימוד התורה – מצב בו תקף פסק־הדין ש"לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה כו'" – צריכה להיות התנועה של "קבלת התורה" , כדי לקבל שייכות עם תורתו של הקדוש־ברוך־הוא;
37 פסחים נ, ב. וש"נ. רמב"ם שם ה"ה. פיה"מ שם. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג ובקו"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א) מדוע רצה רבי אבא להעניש את רבי יוסי על אשר למד תורה שלא לשמה – והרי הלכה מפורשת היא:
11 פסחים נ, ב. וש"נ. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סעיף כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג. ולהעיר שאת"ל שר' אבא שבזהר כאן הוא רב (ראה ניצוצי אורות לזח"ג (אד"ז) רפז, ב. וש"נ. סה"ד מערכת רב ס"ח) – נמצא שהוא הוא בעל המאמר (שבפסחים שם) ד"לעולם יעסוק אדם כו'". ובצרור המור פ' וירא (עה"פ המכסה אני מאברהם) הביא סיפור זה בר' יוחנן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אפילו בנגלה יש הגבלות, כנאמר "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי", וכיצד ניתן לומר "יפוצו מעיינותיך חוצה"?
62 תהלים נ, טז. – אבל, נוסף על זה שגם בנגלה דתורה אמרו (פסחים נ, ב) לעולם יעסוק כו' שלא לשמה – (שהכוונה בזה, גם בדרגות הכי תחתונות ב"לא לשמה" – תניא ספל"ט. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג עיי"ש) – כי "מתוך שלא לשמה בא לשמה" , הרי בנוגע פנימיות התורה , הבטיחו חז"ל (איכ"ר בתחלתו. ירושלמי חגיגה פ"א סה"ז) המאור שבה (שזוהי פנימיות התורה – קה"ע שם) מחזירו למוטב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא שנכנסים בכלל לעולם יעסוק כו' שמתוך כו' (פסחים נ, ב) ובתוד"ה העושה (ברכות יז, א) פיי שהוא ע"מ שיכבדוהו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לדרגה של "לשמה" , אלא "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף־על־פי שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
102 פסחים נ, ב (וש"נ). מקומות שבהערה 100. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' ת"ת לאדה"ז שם פ"ד (ובקו"א שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
8 ויש להוסיף - ע'ד הצחות - שבנוגע להערות על ספר שנעשה ע"י אחרים, נוסף חיות מצד הרצון לנצח במלחמה של תורה . ואפילו אם לפעמים מתערב בזה גם הרגש דנה"ב כו' - הרי אמרו חז'ל (פסחים נ, ב. רמביים הל' תיית פ"ג ה'יה. הל' תשובה פ"י ה'"ה. הל' ת'ית לאדה"ז פיד סיג ובקו"א שם) ,לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה כו'" (וראה גם פיהמייש סנהדרין רפ"י במחז"ל זה). -- ולהעיר ממאחזייל (ברכות יז, א. תדבא'"ר פיי'ח) ,לעולם יהא אדם ערום ביראה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואף שחסר אצלו בעבודת התפלה, אין זה שייך – טוען הוא – ללימוד התורה , שהרי מפורש בגמרא (ונפסק להלכה בשו"ע, וכן פוסק אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה ) "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
628 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– כמובן ממאמר חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה" (כיון שאינו לומד כדי לקנטר ח"ו, ולומד על מנת לעשות, כדאיתא בתוס'), ומבטיחים לו "שמתוך שלא לשמה בא לשמה" , ועד"ז אמרו חז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכיון שהתורה פוסקת כן, הרי בודאי שכך יהי' בפועל ממש (אף שמצד כח הבחירה יכול הדבר להתארך משך זמן כו') –
144 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר יתנזר ("ער וועט זיך אָפּזאָגן") מדברים שרוצה וחושק בהם, וישקיע את הכח והחשק ואפילו את ה"תאווה" בלימוד התורה – אפילו באופן דשלא לשמה , שהרי "מתוך שלא לשמה בא לשמה" – אזי יגדל להיות בן תורה , "כפות תמרים".
47 פסחים נ, ב. וש"נ. וראה הל' ת"ת שבהערה 19.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואפילו בנוגע לאלו שהפירסום מוסיף בהם ישות, ועד שיתכן שכל עשיית המצוה שלהם תהי' מצד פני' (הכבוד שיקבלו ע"י הפירסום) – הרי גם בכגון דא "מצוה לפרסם עושי מצוה", כדי שעי"ז יעשו את המצוה אפילו לשם פני', כמאמר רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
36 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד לא' ביחידות, יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמארז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
4 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה, תכלית העבודה היא שתהי' מתוך קבלת עול, וכמארז"ל שיקבל עליו עול תורה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות, עול דייקא, אלא שמ"מ, אם אין ביכולתו להתחיל בקב"ע, יכול להתחיל לעת עתה באופן שע"פ טו"ד, וסוכ"ס יבוא לעבודה שלמעלה מטו"ד, וע"ד מארז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה (אלא שעל זה צריך להיות ענין של עבודה ויגיעה, וכמארז"ל יגעתי ומצאתי).
35 פסחים נ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם שבלימוד התורה צ"ל זהירות שלא יהי' הלימוד על מנת להתייהר, ויתירה מזה, שתכלית העבודה היא שלימוד התורה יהי' אפילו לא כדי לדעת את המעשה אשר יעשון, אלא רק כדי לקיים את ציווי הקב"ה שצוה ללמוד תורה , והיינו שהלימוד יהי' מתוך קבלת עול, ובלשון רבינו הזקן:
53 ראה תוד"ה וכאן – פסחים נ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע לדבש שהו"ע התענוג, כמארז"ל לעולם ילמוד אדם שלא לשמה ,היינו, שלומד מצד התענוג שבשכל התורה ], אבל אח"כ אל המזבח העליון לא יעלו לריח ניחוח לה', שאין נחת רוח לפניו ית' בגבהות ח"ו, כי תועבת ה' כל גבה לב, אפילו בכל דהוא (לא מינה ולא מקצתה ).
58 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הן אמת שאיתא בגמרא שיכולים ללמוד תורה ולקיים מצוות אפילו שלא לשמה , אבל טעם הדבר הוא – כדאיתא בגמרא – כיון שיבוא ללימוד התורה וקיום המצוות לשמה .
135 פסחים נ, ב. וש"נ. עיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכפי שמבאר הרמב"ם שתחילת העבודה היא על מנת לקבל פרס, שלא לשמה , כמארז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה" , וכמו בענין החינוך, "חנוך לנער על פי דרכו", שבתחילה מרגילים אותו ללמוד בשביל מיני מתיקה, ואח"כ בשביל מנעלים יפים או בגדים חמודים, ואח"כ בשביל ממון וכבוד כו', כי, אם ידרשו ממנו לכתחילה שתהי' עבודתו שלא על מנת לקבל פרס, לשמה , הרי כיון שאין זה מתקבל בשכלו בהבנה והשגה, אזי לא יעבוד עבודתו כלל, ולכן צריכים תחילה להרגילו לעבודה בשביל שכר; אמנם, לא זו היא התכלית, אלא התכלית היא – שסוכ"ס יבוא לשלימות העבודה שלא על מנת לקבל פרס, לא שכר גשמי, ואפילו לא שכר רוחני, ועד כפי שהי' אדמו"ר הזקן אומר:
30 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם מה שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אפילו שלא לשמה וכו', היינו, לא רק באופן של מצות אנשים מלומדה, אלא אפילו שלא לשמה , ועד להדרגא היותר תחתונה בשלא לשמה , אפילו לקנתר, כי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו של האדם , הרי בעת קיום התומ"צ לבוש הוא בלבושי התומ"צ, שלכן חייבו רז"ל לקום ולעמוד מפני כל עוסק במצוה אף אם הוא בור ועם הארץ, והיינו מפני ה' השוכן ומתלבש בנפשו בשעה זו כו', ומצד גודל מעלת לבושי התומ"צ הרי זה פועל עלהאדם לשנותו כו', שזהו שאמרו שמתוך שלא לשמה יבוא לידי לשמה , לפי שהמאור שבה מחזירו למוטב.
9 פסחים נ, ב. וש"נ. וראה גם לעיל בהשיחה סי"ב (לקמן ע' 360).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ב סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו, שאע"פ שבתחילה לא רצה להבין, הנה הלימוד והשינון עצמו יביא אותו לידי הבנה, וע"ד מארז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" .
40 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהרי גם על הלימוד שלא לשמה ארז"ל לעולם ילמוד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה , דענין הלימוד שלא לשמה במדריגה הנעלית הוא, דאף שלומד תורה כדבעי ומחדש בתורה ומכוון אל האמת, מ"מ הלימוד הוא שלא לשמה , מכיון שהוא מרגיש שהוא הוא הלומד והוא הוא המחדש ( ער לערנט און ער איז מחדש).
28 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
סדר העבודה בשני הקוים הוא, שתחלה באות המדריגות התחתונות, אהבה זוטא ויראה תתאה, ולאח"ז – אהבה רבה ויראה עילאה (כדאיתא בגמרא "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמן", דהיינו בשביל הטוב שלו – אהבה זוטא ויראה תתאה; "שמתוך שלא לשמן בא לשמן" – כיון שמזה יבוא למדריגות נעלות יותר, אהבה רבה ויראה עילאה).
8 פסחים נ, ב. וש"נ. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. תניא ספל"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אפילו על נגלה דתורה ישנם הגבלות, וכמ"ש "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי", וא"כ, איך אומרים "יפוצו מעינותיך חוצה"?
1398 תהלים נ, טז. – אבל, נוסף על שגם בנגלה דתורה אמרו (פסחים נ, ב) "לעולם יעסוק כו' שלא לשמה" – (שכוונתם בזה, גם בדרגות הכי פחותות ב"לא לשמה" – תניא ספל"ט. הלכות ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג עיי"ש) – כי "מתוך שלא לשמה בא לשמה" , הרי בנוגע פנימיות התורה , הבטיחו רז"ל (איכ"ר בתחלתו. ירוש' חגיגה פ"א סה"ז) המאור שבה (שזוהי פנימיות התורה – קה"ע שם) מחזירו למוטב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכידוע הפירוש במארז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" , ש"מתוך שלא לשמה" היינו ה"תוך" (הפנימיות) של ה"שלא לשמה" , שמזה באים לדרגא נעלית יותר ב"לשמה".
1503 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועאכו"כ בנוגע לקיום המצוות בפנימיות – הרי אמרו רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" , אף שכל זמן שהעסק בתומ"צ הוא "שלא לשמה" , אין זה בפנימיות.
1255 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונתבאר בזה, ע"פ דברי הגמרא במסכת יבמות שבמ"ת הי' ענין הגירות של בנ"י (מילה במצרים, וטבילה והזאה בהר סיני), והרי ענין הגירות מוכרח להיות בשמחה ובפנימיות, כמובן מזה שכאשר גר בא להתגייר משתדלים להניאו ומערימים עליו קשיים כו' , ורק כאשר רואים שהוא חפץ בכך באמת – בשמחה ובפנימיות – אזי מקבלים אותו; משא"כ לאחרי שכבר נתגייר, ונעשה ככל איש ישראל מתולדתו – הרי אמרו רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" , אע"פ שלעת-עתה, כשמקיים תומ"צ שלא לשמה , אלא בשביל איזו פני' צדדית כו' – אין זה בשמחה ובפנימיות.
6 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והחילוק בין לשון רש"י ש"חלק לה המקום " ללשון המשנה "נתעכבו לה ישראל ", שתלוי בכך אם העיכוב הי' רק בידי שמים , "לפי העלות הענן" , או שהי' תלוי גם ברצונם של בנ"י (שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , והנהגת הקב"ה היא מדה כנגד מדה (כתוכן דברי המשנה שם), לפי אופן הנהגת בנ"י ) –
78 שלכן מצינו שכדי לפעול ענין למעלה – הרי זה ע"י שהאדם למטה מתנהג באופן כזה, כמו "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני כו' הרי זה צדיק גמור" (פסחים ח, סע"א ואילך. וש"נ) [ואע"פ שעבודת ה' צ"ל לשמה , מ"מ, הרי אמרו (שם נ, ב. וש"נ) "לעולם יעסוק אדם כו' אפילו שלא לשמה" (ראה גם הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. וש"נ)], כי הנהגת הקב"ה היא מדה כנגד מדה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שאמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות
199 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ההתחלה יכולה אמנם להיות גם בדרך כזו, וע"ד מארז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" ; אבל צריך לידע שזוהי רק התחלה, וכדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהי' באופן של קיום, בר-קיימא, בהכרח לעורר את כח המס"נ, דאל"כ, יוכל היצה"ר לנצל את עניני הגוף ונה"ב כדי להטותו מדרך התורה ולהוליכו בדרך עקלתון.
935 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
("בשביל שאהי' עשיר" ) או כדי שאזכה לחיי העולם הבא", אלא שאעפ"כ "אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה כו'" [וכמו במצות תפילין, שאין להמתין עד שיגיע לדרגא שיעשה זאת רק בגלל שזוהי מצות הבורא, ולולי זאת לא יקיים מצות תפילין], אבל התכלית היא – שתהי' העבודה "לשמה" ; ועאכו"כ בנוגע לענין המס"נ, שצריך להיות רק בשביל הקב"ה.
101 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה ..
237 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל, ישנו פסק דין מפורש "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה , (והתורה מבטיחה) שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .
2061 פסחים נ, ב. וש"נ. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. תניא ספל"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואע"פ שאמרו רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" , הרי ממאמר זה גופא מובן שתכלית הכוונה היא שיהי' העסק "לשמה" , וענין זה נעשה ע"י עבודת התפלה, כמבואר בארוכה בתניא .
2226 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ח ב' דר"ח תמוז - בעת ביקור הרב יהודה ליב לוין (רב הראשי דמוסקבה)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[הרי"ל סיפר אודות סטודנטים שלומדים שפות, שביקשו ממנו חומשים, ונתן להם, וכשבאו להחזיר את החומשים, דיברו בהתפעלות, ושאלו אודות דברים שלא הבינו וכו', כך, שנתקיים בזה "מתוך שלא לשמה בא לשמה" ].
1008 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ע"ד שאמרו רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות (אע"פ) שלא לשמה" , אבל הסיום הוא, שסוכ"ס הנה "מתוך שלא לשמה בא לשמה" !
1351 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובנדו"ד, בנוגע לחכמה ויראת חטא – עיקר קדימת היראה היא במעלה , ולא (כ"כ) בזמן, שהרי אמרו רז"ל (ורבינו הזקן מביא זאת להלכה בהלכות ת"ת ) "לעולם יעסוק אדם בתורה ..
3081 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי, בהקדמת ברכת התורה (ועאכו"כ שלילת הלימוד שלא לשמה , על מנת לקנתר, להתייהר ולהקרא רב, כפי שמצינו שינויי הלשונות בנוגע ללימוד התורה שלא לשמה ) – יש צורך בהקדמת לימוד ענין זה בתורה , הן בנגלה דתורה , מ"ם פתוחה, מאמר פתוח, והן בפנימיות התורה , מ"ם סתומה, מאמר סתום.
971 תוס' ברכות יז, סע"א (לקנתר), פסחים נ, ריש ע"ב (להתייהר ולקנטר), תענית ז, רע"א (שיקרא רב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד מ"ש רבינו הזקן בהל' ת"ת בנוגע למארז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה וכו'", שקאי אפילו על מי שנמצא במעמד ומצב שע"י התומ"צ שעושה "מוסיף כח בקליפות לפי שעה", ו"כשיחזור אח"כ בתשובה ..
652 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה הי' גם כדי לסייע בלימוד התורה – ע"ד מארז"ל (שמביא רבינו הזקן בתור פס"ד) "לעולם יעסוק אדם בתורה אפי' שלא
1672 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז מבאר רבינו הזקן מאמר רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" , כיון "שבודאי סופו לעשות תשובה ..
652 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מוותרים לו ("מ'גיט אים נאָך") למלא רצון נפש הבהמית ונפש הטבעית ש"חכם יתקרי" ו"רבי יתקרי", אבל עליו להשתמש בזה רק בעניני קדושה, ולהסתפק ב"שלא לשמה" שבעסק התומ"צ , כדברי הגמרא ש"יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה" [ובהקדמת תיבת " לעולם יעסוק כו' שלא לשמה" ], היינו, שיתחיל לעסוק בזה כדי לקבל את התוארים "חכם" ו"רבי", ואח"כ יקבל שכר – אף שאינו מצפה לזה כלל...
814 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[ואע"פ שזהו ענין שלא לשמה – הרי באופן כזה צריכה להיות התחלת העבודה, כמארז"ל "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אע"פ שלא לשמה" , ו"מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד" , בשבילו ולצרכו, ורק לאח"ז יגיע לעבודה לשמה ("שמתוך שלא לשמה בא לשמה" 68), וכמ"ש הרמב"ם בסוף הלכות תשובה :
1442 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמרו רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ ..
554 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואף שלכאורה מעורב בזה ענין שהוא "שלא לשמה" – הרי אמרו רז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ..
2088 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וסדר העבודה בזה, שבאמצעות נפש השכלית מסבירה נפש האלקית לנפש הבהמית את יוקר התורה ויוקר המצוות, ואופן ההסברה הוא לפי ערכה של נפש הבהמית, כהפס"ד לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה וכו', וכפי שמאריך הרמב"ם בהל' תשובה (ובארוכה יותר בפירוש המשניות שלו פ' חלק ) שהתחלת העבודה היא שלא לשמה , ומבאר בזה כל סדר השתלשלות המדרגות בזה עד שבאים לתכלית העבודה לשמה , כהבטחת חז"ל שמתוך שלא לשמה בא לשמה , אף שזהו דבר קשה עד מאד, ששייך לחכמים דוקא.
306 פסחים נ, ב. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"כ. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואעפ"כ, מבלי הבט על גודל העילויים הנ"ל, כתב אז אודות העילוי שנעשה ע"י העבודה עם "נפש השפלה", שאי אפשר לגשת אלי' עם מדת האמת , אלא עם מדת החסד; ודוקא עי"ז נשלמת הכוונה העליונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ועד ל"גן" שהוא מקום של תענוג.
241 בענין זה נתבאר גם שהפעולה היא באופן שמרמים ("מ'נאַרט אויס") את נפש הבהמית – עי"ז שההתחלה היא באופן ד"שלא לשמה" , במחשבה, שכך ישאר ("מיט דעם וועט מען בלייבן")... אבל האמת היא, שמיד לאח"ז נעשה הענין ד"מתוך שלא לשמה בא לשמה" (פסחים נ, ב. וש"נ), וכהפירוש בזה, ש" מתוך שלא לשמה כו'" הוא ע"ד הלשון "מבין דבר מתוך דבר" (חגיגה יד, א), היינו, שכל דבר יש לו "תוך", וה"תוך" של ה"שלא לשמה" הוא – שעי"ז באים ל"לשמה" (ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 50 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איתא בגמרא "כתיב כי גדול עד שמים חסדך , וכתיב כי גדול מעל שמים חסדך , הא כיצד , כאן בעושין לשמה (מעל שמים ), וכאן בעושין שלא לשמה" (עד שמים ), והרי "לשמה" פירושו "מאהבה" , ונמצא, שגם ע"פ נגלה יש חילוק אם לימוד התורה הוא בדחילו ורחימו או בלא דחילו ורחימו (יראה ואהבה).
1285 פסחים נ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמרו חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע"פ שלא לשמה , שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – "לעולם" דייקא, בלשון חיובית, היינו, שכן הוא סדר העבודה, שהתחלת הלימוד היא "שלא לשמה" דוקא .
1625 פסחים נ, ב. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ה. הל' תשובה פ"י ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הענין הוא, שאין הכוונה לומר חסרון על בנ"י ח"ו, אלא להדגיש ולבקש שהקב"ה יזכור שהסיבה ל"מה שהי' לנו" היא בגלל האופן שהוא בעצמו התקין והטביע בטבע העולם, וכמו בנוגע ללימוד התורה מתוך הרגשת עצמו, שזהו"ע מ"ה דלעו"ז, ראו מה (כנ"ל ס"ב), שכך הטביע הקב"ה בטבע העולם שהתחלת הלימוד היא באופן דשלא לשמה , כמארז"ל לעולם ילמד אדם תורה (או כהלשון יעסוק אדם בתומ"צ) אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה , וכמבואר ברמב"ם סוף הל' תשובה שיש כמה דרגות בישראל שאצלם
796 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שאמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה , דבתחילת העבודה, עסק התורה דהאדם הוא בכדי לברר ולזכך את נפשו, כמאמר רז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד, שעסק התורה שלו הוא בכדי לזכך את נפשו, ועי"ז בא אח"כ לעסק התורה לשמה , לשם התורה עצמה (שלמעלה מענין הבירורים).
11 פסחים נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה אמרז"ל (פסחים נ:) רבא רמי כתיב כי גדול ע"ש חסדך , וכתיב כי גדול מעל שמים חסדך (ומתרץ) הא כיצד כאן בעושין לשמה (מעל שמים ) וכאן בעושין שלא לשמה (רק עד לשמים דמצוה מיהא קא עביד, פירש"י), ומעל לשמים , ששם הוא עיקר שכר המצות , אין מגיע עשית מצוה זו – זוזים כאלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אדם כי יקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ט
אך זאת הוא הנפקותא בין מה שבאתעדל"ת אתעדל"ע כראוי, לבין האתעדל"ת הבאה מאתעדל"ע בתחלה, שכאשר יש אתעדל"ת מלמטה מצד עצמן אזי הוא דבר שיכול להתקיים לעד ולעולמי עולמים, כי באתעדל"ת נתעורר בודאי אתעדל"ע ומאתעדל"ע זו הבאה מאתעדל"ת מתעורר עוד שנית ממעלה למטה אתעדל"ת בטוב ויפה, וחוזר חלילה, משא"כ בזמן שאין אתעדל"ת מלמטה רק שמעוררים מלמעלה מצד עצמן שחפץ להטיב עם בריותיו ושיהי' להן אתעדל"ת להיות בקרבת אלקים יחפצון, אזי אינו דבר המתקיים דהיינו שיהי' פועל ישועות בהם רק על משך זמן מועט שבאותו זמן הוא שיהי' דורשי' ומבקשים את ה' ואח"כ יחלוף ויעבור רוח טהרה זאת ויחזרו לאיתנם הראשון, אחר שרוח טהרה זאת לא מאתם היתה רק ממה שעוררם מלמעלה לכן יוכל להיו' שאח"כ תפסוק התעוררות זו וממילא גם יתבטל התעוררות לבותם, כי הרי משורת הדין אינו מהראוי רק שיהי' אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת רק אחרי קדימת אתעדל"ת הראשונה תחלה ואזי הוא דבר המתקיים כי כך ראוי שבאתעדל"ת אתעדל"ע ובאתעדל"ע אתעדל"ת וחוזר חלילה עוד ועוד מלמטה למעלה וממעלה למטה ויתקיים כן בל תמוט לעולם, משא"כ מה שמתעורר אתעדל"ע מצד עצמו גם בלא אתעדל"ת ושבאתעדל"ע זו אתעדל"ת נהפוך הוא מסדר ההנהגה התמידי', ולפנים משה"ד הוא ולאו בכל עידנא מתרחיש ניסא כ"א על משך זמן מועט בלבד כשממתינים כמה וכמה למעלה על אתעדל"ת, והנה אין דורש ואין מבקש מלמטה ואדם אין העובד ה' כו' אזי יצוה חסדו ויעורר מלמעלה , אבל דבר זה וטובה גדולה זו אין לה קיום רק על זמן מועט כנ"ל מטעם הנ"ל.
9 ולאו בכל עידנא מתרחיש ניסא : ע"פ פסחים נ, ב. מגילה ז, ב. זח"א קיא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון רא מי הוא המברך ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ג כהן וישראל שהם שוין בחכמה מצות עשה מן התורה להקדים הכהן שנאמר וקדשתו ודרשו חכמים לכל דבר שבקדושה כלומר בכל דבר שיראה גדול הוא מקודש כגון לפתוח ראשון בקריאת התורה ולהיות ראש המדברים בכל קיבוץ עם לדבר ולדרוש תחילה וכן בישיבה ידבר בראש וכן בסעודה הוא קודם לברך המוציא וברכת המזון וליתן לו מנה יפה בתחילה לכל המסובין אלא א"כ יש ישראל גדול ממנו בחכמה אזי יתנו להחכם מנה היפה תחילה וצריך ליזהר בכל אלו שהם מן התורה אבל כשהכהן חולק איזה שותפות עם חבירו ישראל אין צריך ליתן לו החלק היפה שאין זה דרך כבוד שיטול חלק היפה שכל הנותן עיניו בחלק היפה אינו רואה סימן ברכה לעולם .
כח פסחים נ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב ואם הוא דרך מועט כגון מצור לצידון שאין שם אלא מהלך יום אחד כשהרוח טוב מותר להפליג אפילו לדבר הרשות בערב שבת בבוקר לפי שאפשר שיהיה רוח טוב ויגיעו לשם קודם הלילה ובמקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל אפילו דרך מועט אסור להם לשנות מהמנהג ע"ד שיתבאר בסימן תס"ח וביו"ד סימן רי"ד:
יז רמב"ם פ"ל הי"ג. ובמ"מ שמקורו מגמרא פ"ד דפסחים נ, ב. הובא בב"י ד"ה וכתב הרמב"ם. שו"ע סוס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ב יש אומרים שאיסור זה הוא מן מנחה גדולה ולמעלה דהיינו משש שעות ומחצה ואילך ויש אומרים שהוא ממנחה קטנה דהיינו מתשעה ומחצה ואילך ולענין הלכה המיקל בדברי סופרים לא הפסיד הברכה:
י רש"י פסחים נ, ב ד"ה מן המנחה . לגירסת רא"ם בביאוריו על ה סמ"ג שם. דעה הב' בשו"ע שם. מ"א ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' רנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא להדליק ולא לעשות שום מלאכה קודם סדר קדושה של הצבור אע"פ שכבר הבדיל בתפלה וגם אמר המבדיל וכל העושה מלאכה קודם סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה אבל טלטול הנר וכיוצא בזה מותר מיד אחר שהבדיל בתפלה או אמר המבדיל ושמש הכנסת רשאי להדליק נרות בבית הכנסת מיד אחר שהבדיל בתפלה (או שאמר המבדיל) אע"פ שלא אמרו הצבור עדיין סדר קדושה (כיון שהיא לצורך מצוה) (ומכל מקום צריך ליזהר להדליק אחר שאמרו הצבור ברכו):
קב פסחים נ, ב. טור בסוף הסימן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יא אסור לשכור חזן להתפלל בשבת או יו"ט אע"פ ששכרוהו מבעוד יום שאסור לו ליטול שכר שבת או יו"ט והוא הדין לשכר התוקע בראש השנה ויש מתירין מפני שבמקום מצוה לא גזרו על שכר שבת שאין איסורו אלא משום גזירת שכירות בשבת שהיא עצמה אינה אסורה אלא משום גזרה שמא יכתוב וכן המנהג להקל ומכל מקום לדברי הכל אינו רואה סימן ברכה משכר זה לעולם הואיל והוא שכר השבת אף שהתירוהו לצורך מצוה ואם הוא מושכר לשנה או לחדש או לשבוע שיתפלל גם בחול ומשלמין לו בעד השבתות והחול בבת אחת הרי זה שכר שבת בהבלעה ומותר לדברי הכל:
קטו פסחים נ, ב ממתורגמנין. שו"ע סי' תקפה ס"ה. מ"א סק"ח. וראה לקמן שם. ענינו – ראה לעיל סי' רנא ס"א. סי' תסח ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כז וכל איסורין אלו שנתבאר במצה כפולה ונפוחה אין להם עיקר בגמרא ואינן אלא מנהג שנהגו בדורות האחרונים ואע"פ שאין לנו להקל בדבר שאבותינו נהגו בו איסור משום שנאמר ואל תטוש תורת אמך מכל מקום אין להחמיר בהם כמו בחמץ גמור שאוסר תערובתו במשהו בתוך הפסח ודי להחמיר לאסור אותה מצה עצמה שנתכפלה או שנתפחה אבל לא תערובתה:
קכא משלי א, ח. פסחים נ, ב. וראה רש"י חולין צג, רע"ב. לקמן סי' תסח ס"ט. לעיל סי' רמט קו"א ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפה סדר התקיעות מיושב יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יא (אסור ליטול שכר לתקוע שופר בראש השנה אפילו שכרוהו מערב יו"ט לפי שהוא נוטל שכר יו"ט ואסור מטעם שנתבאר בסי' ש"ו ע"ש ואם נטל אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר לעולם ):
נא פסחים נ, ב (שכר המתורגמנין). ב"י ד"ה ולא ידעתי (לדעת המתירים). שו"ע ס"ה. מ"א ס"ק יב (לדעת המתירים). וכ"ה לעיל סי' שו (לדעת המתירים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך מי שאינו מחשב הוצאה זו במעשר או בחומש שלו הרי זה זריז ונשכר כמו שאמרו חכמים כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד יום הכפורים מה שעתיד להשתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם הוסיף מוסיפין לו ומ[מ]ציאין לו שכר לשעה או לאחר שעה:
קפב ראה פסחים נ, ב. וכדלקמן, שאם הוסיף מוסיפין לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה רק שאינו לומד ומקיים לשם שמים אלא מיראת העונש בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת השכר לקבל פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד שלמשמאילים בה הניתן מן השמים או אפילו ליקח [ל]עצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהיה ראש ישיבה אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וגו' וכל תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור וגרוע מעמי הארץ שזדונות נעשים להם כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות ועליו אמרו חכמים לא זכה נעשית תורתו לו סם המות.
לא פסחים נ, ב, וש"נ. רמב"ם פ"ג ה"ה. טור ושו"ע סי' רמו ס"כ. וראה לקמן הי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רנא (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואף שראיה שניה סתורה מדברי עצמו בסק"[ד], ובסי' רנ"ו ג"כ דבריו סותרין זה את זה לכאורה, מכל מקום ראיה ראשונה קיימת.
ה מבני ביישן (בפסחים נ, סע"ב) שלולי מנהג אבותיהם היו נוסעים מצור לצידון לסחור ביום השוק בערב שבת (אף לאחר זמן איסור מלאכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ברם כגון דא צריכין למודעי , שמן הדין אין שום איסור בשינוי נוסחאות מפני המחלוקת ושינוי המנהג שבמשנה וגמרא , כמבואר הטעם בזה בתשובת רשד"ם חלק או"ח .
2919 שבמשנה: פסחים נ, ב (ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ). וראה גם שוע"ר סי' תסח ס"ט-י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואע"פ שאין לנו להקל בדבר שאבותינו נהגו בו איסור משום שנאמר ואל תטוש תורת אמך , מכל מקום אין להחמיר בהם כמו בחמץ גמור שאוסר תערובתו במשהו בתוך הפסח, ודי להחמיר לאסור אותה מצה עצמה שנתכפלה או שנתפחה, אבל לא תערובתה :
1094 משלי א, ח. פסחים נ, ב (אמר להו , כבר קיבלו אבותיכם עליהם , שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך ).
וכן הוא לקמן סי' תסח ס"ט (ואף בניהם אחריהם עד סוף כל הדורות הדרים בעיר הזאת אינן רשאין לשנות ממנהג אבותיהן, משום שנאמר ואל תטוש תורת אמך ), ושם נסמן (הערה 47).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצג דינים הנוהגים בימי העומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל אם ידוע לו מנהג המקום אין לו לשנות מן מנהג המקום , להקל בימים שאנשי המקום מחמירין, או להחמיר בימים שהן מקילין, אם אינו עושה כן מחמת חומרא בעלמא שמחמיר על עצמו לחוש לדברי המחמירין בימים אלו , אלא הוא מתראה שעושה כן לפי שכן ראוי לעשות לכל אדם מפני שהעיקר הוא כהמחמירין, שאז נראה הדבר כשתי תורות, שהוא מחמיר ואנשי המקום מקילין, או להיפך, ויש בזה איסור לא תתגודדו, כלומר לא תעשו אגודות אגודות .
600 לכאורה המשך דברי רבינו הוא כך:
אם אין "לו ספק במנהג המקום" , רק "מחמיר על עצמו" ו"נוהג ב' חומרות שסותרות זו את זו", כבר נתבאר לעיל שהוא "ככסיל ההולך בחושך"; אבל מכל מקום , אם אינו "מתראה שעושה כן", אין בזה משום לא תתגודדו ולא משום מחלוקת .
המקור למה שאין בזה משום לא תתגודדו הוא ביבמות יג, ב (אקרי כאן לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות ... אמר ליה התם הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה). ופירש"י (לא דמי לשתי תורות דהרואה את זה שאין עושה מלאכה אומר דאין לו מה לעשות).
ומה שאין בזה חשש מחלוקת מקורו במשנה פסחים נ, ב (ואל ישנה אדם מפני המחלוקת ). ובגמרא שם נא, ב (אין בזו מפני שינוי המחלוקת , מאי קא אמרת הרואה אומר מלאכה אסורה מימר אמרי כמה בטלני הוי בשוקא). ופירש"י (הא דקי"ל בעלמא אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת , וכאן אין מחלוקת , דמאי אמרת, הרואה אותו בטל יאמר זה אומר שהמלאכה אסורה וחלוק על כולנו, לא יאמר הכי, אלא יאמר מלאכה אין לו שהרי כמה בטלנין יש בשוק כל ימות השנה).
וכן נפסק לעיל סי' תסח סי"ג-ד (לא יתראה בפני אנשי אותו מקום שהוא בטל ממלאכה מחמת איסור כמנהג מקומו, שלא יבא לידי מחלוקת , אלא יהא נדמה בעיניהם שהוא בטל מחמת שאין לו מלאכה לעשות. וכן בשאר כל חומרות שמחמירין ... לא יתראה בפניהם שהוא מחמיר במה שהם מקילין, שלא יבואו לידי מחלוקת , אלא יחמיר בצנעה שלא יודע הדבר להמון עם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובמקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל אפילו דרך מועט אסור להם לשנות מהמנהג , על דרך שיתבאר בסימן תס " ח , וביו " ד סימן רי " ד :
1326 רמב " ם פ " ל הי " ג ( ומקום שנהגו שלא יפליג בערב שבת כלל , אין מפליגין ). ופירש במ " מ שם , שהוא מגמרא פ " ד דפסחים נ , ב ( בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא , אתו בנייהו קמיה דר ' יוחנן אמרו לו אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן , אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהם , שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ). שו " ע סוס " א ( ומקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל , אפילו דרך מועט , אין מפליגין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שעדיין לא נהגו אותו מנהג בערב שבת כדמשמע מלשון רמ " א ולבוש , אין חיוב עלינו להנהיג כן , שאין אנו חייבים אלא שלא לבטל מנהג אבותינו משום שנאמר ואל תטוש תורת אמך , אבל להתחיל המנהג , אין שום חיוב בדבר , אף אם ראוי ונכון לנהוג כן .
1682 משלי א , ח . פסחים נ , ב ( כבר קיבלו אבותיכם עליהם , שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ב יש אומרים שאיסור זה הוא מן מנחה גדולה ולמעלה , דהיינו משש שעות ומחצה ואילך .
1919 טור ( דהיינו מו ' שעות ומחצה ולמעלה ), ומרדכי פסחים סי ' תרג בשם מהר " ם בתשב " ץ סי ' צ ( ומנחה , רוצה לומר מנחה גדולה מו ' שעות ומחצה ). דעה הא ' בשו " ע ס " א ( יש מפרשים מנחה גדולה ). חכמת שלמה פסחים נ , ב ( רש " י בד " ה מן המנחה – ט ' שעות ומחצה ... ותימה לפי זה ... על כן נראה בעיני לפרש שטעות סופר הוא , ומן המנחה פירושו סמוך למנחה גדולה , שהוא חצי שעה אחר חצות ). ב " ח סוף ס " א ( והכי נקטינן , וכמו שכתב רבינו דאסור משש ומחצה , ודלא כשלחן ערוך ( ס " א ) דכתב יש מפרשים מנחה גדולה ויש מפרשים מנחה קטנה , דהניח מקום למאן דנהג להקל עד מנחה קטנה , ולפע " ד נראה עיקר כדפירשתי ). עטרת זקנים ס " ק א ( העיקר שאין לעשות שום מלאכה מן המנחה גדולה ולמעלה , כמו שכתב הטור , מהרש " ל , ומורי בב " ח ).
ונתבאר בקונטרס אחרון , שלפי שיטה זו בביאור האמור בגמרא שבת לה , ב ( שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות , שניה להבטיל עיר וחנויות ), תקיעה ראשונה , שהיא במנחה גדולה , היא להבטיל ממלאכה שבשדות , וגם ממלאכה גמורה שבעיר . ותקיעה שניה היא להבטיל העיר ממלאכה המותרת ופרקמטיא ( שיתבארו לקמן ס " ג ), ולסגירת חנויות . ובזמן תקיעה שניה יש לפי זה ב ' אופנים : ( א ) במנחה קטנה . ( ב ) חצי שעה קודם זמן קבלת שבת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש אומרים שהוא ממנחה קטנה , דהיינו מתשעה ומחצה ואילך .
1920 רש " י פסחים נ , ב ד " ה מן המנחה ( תשע שעות ומחצה ). לגירסת רא " ם בביאוריו על ה סמ " ג שם . דעה הב ' בשו " ע שם ( ויש מפרשים מנחה קטנה ). מ " א ס " ק ד ( לכן נראה לי כמאן דאמר מנחה קטנה ).
ונתבאר בקונטרס אחרון , שלפי שיטה זו , יש שתי דעות בהאמור בגמרא שבת לה , ב ( שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות , שניה להבטיל עיר וחנויות ):
( א ) תקיעה ראשונה ( שהיא במנחה קטנה ) היא להבטיל ממלאכה שבשדות וממלאכה גמורה שבעיר , ותקיעה שניה ( שהיא אחרי מנחה קטנה ), היא לסגירת חנויות ולפרקמטיא .
( ב ) תקיעה ראשונה ( שהיא קודם מנחה קטנה ) היא להבטיל ממלאכה שבשדות , ותקיעה שניה ( שהיא במנחה קטנה ), היא לסגירת חנויות ולהבטיל ממלאכה גמורה שבעיר .
יוצא אם כן , ששתי הדעות שבסעיף זה הן רק לענין מלאכה גמורה שבעיר . אמנם אפשר שביטול מלאכה שבשדות הוא לפני כן , ואפשר שסגירת חנויות ופרקמטיה היא אחר כך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עיין מג " א סק " א .
1941 " אבל פרקמטיא שרי . וכן משמע בגמרא בעובדא דבני בישן . וכ " מ סוף פ " ב דשבת דתקיעה שניה היה לבטל העיר וחניותיה ".
הראיה הראשונה היא מהא דאמרינן פסחים נ , ב ( בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא ), ופרש " י ( יום השוק של צידון בערב שבת , והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת ). הרי שמעיקר הדין מותר , וכדאמרינן שבת יט , א ( ומצור לצידן אפילו בערב שבת מותר ), ופרש " י ( אין אלא מהלך יום , ובערב שבת היה שם יום השוק ).
והראיה השנית היא מהא דאמרינן שבת לה , ב ( ת " ר שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות , שניה להבטיל עיר וחנויות ). הרי שהתירו פרקמטיא בחנויות גם אחרי שהבטילו את העם ממלאכה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואף שראיה זו היא לפירוש רש " י , ולא לפירוש הרמב " ם שנתבאר בסי ' רמ "[ ח ] , ורש " י סבירא ליה מנחה קטנה .
1953 פסחים נ , ב ד " ה מן המנחה ( תשע שעות ומחצה ). שמאז ואילך אסור בעשיית מלאכה .
שכבר נתבאר לעיל , שלשיטה זו אין כאן הוכחה גמורה . ואילו לשיטת הרמב " ם שאיסור מלאכה הוא ממנחה קטנה , הרי לא הפליגו בני בישן לצורך מסחר כלל . ואם כן יש לומר דלב ' הדיעות אין זו הוכחה ברורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מלאכה קודם סדר קדושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה .
2526 פסחים נ, ב (העושה מלאכה ... במוצאי
שבת ... אינו רואה סימן ברכה לעולם ). טור בסוף הסימן (גרסינן בפרק מקום שנהגו
העושה מלאכה במוצאי שבתות וימים טובים אינו רואה סימן ברכה , ודוקא קודם הבדלה קאמר,
כדאיתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא ... באפוקי שבתא לא מנהגא, עד
דתתפני סדרא, פירוש עד שישלימו סדר התפלה, מנהגא). וכבר הובאה לעיל (הערה הקודמת)
המסקנא, דהיינו קודם סדר קדושה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ומכל מקום לדברי הכל אינו רואה סימן ברכה משכר זה לעולם , הואיל
1537 פסחים נ, ב (ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר ... מתורגמנין), ופרש"י (שעומדין
לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים). שו"ע סי' תקפה ס"ה (הנוטל
שכר לתקוע שופר בראש השנה או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים , אינו רואה
מאותו שכר סימן ברכה ). מ"א סק"ח (ומכל מקום אינו רואה סימן ברכה , כמו
בשכר מתורגמנים).
וכן הוא לקמן סי' תקפה סי"א (ואם
נטל אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר לעולם ).
ונתבאר לעיל סי' רנא ס"א (אינו
רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה , שמה שמרויח בה מפסיד כנגד זה ממקום אחר). סי'
תסח ס"ג (וגם אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם , שמה שהוא משתכר במלאכה זו
יהיה לו הפסד כנגדה במקום אחר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפה סדר התקיעות מיושב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואם נטל אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר לעולם ):
164 פסחים נ, ב (ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר ... מתורגמנין), ופרש"י (שעומדין לפני החכם בשבתות ושומעין מפיו ומשמיעין לרבים). שו"ע ס"ה (הנוטל שכר לתקוע שופר בראש השנה או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים , אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה ).
וכן הוא לעיל סי' שו סי"א ( ומכל מקום לדברי הכל אינו רואה סימן ברכה משכר זה לעולם , הואיל והוא שכר השבת , אף שהתירוהו לצורך מצוה ).
ומה שאמרו "מאותו שכר לעולם" , נתבאר לעיל סי' רנא ס"א (וכל העושה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה , שמה שמרויח בה מפסיד כנגד זה ממקום אחר), ושם נסמן (הערות ג-ד). סי' תסח ס"ג (אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם , שמה שהוא משתכר במלאכה זו יהיה לו הפסד כנגדה במקום אחר), ושם נסמן (הערה יז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך בחי' המאור הגנוז באור דתו' שלומד אפי' של"ש מחזירו למוטב, שמחזירו מבחי' אחוריי' שנסוג אחור ומעוררו לתשובה שלימה להיות עוסק בתורה ומצות לשמן, וכמו שאו' לעולם יעסוק בתו' ומצות אפי' של"ש שמתוך של"ש בא לשמה , וזה פלא לכאורה איך משל"ש לכוונה זרה ונכרית שלא לה' כלל יבוא לעסק לשמה שזהו כהיפוך חשך לאור ורע לטוב ואם עומד ברע דק"נ שנק' חשך ולא אור איך יהופך לעמוד במקום הקדושה שנק' אור שיעסוק לשמן כו'.
815 לעולם יעסוק . . בא לשמה : ראה פסחים נ, ב. לקו"ש תולדות (כרך ג) ע' 781. וש"נ. ויגש (כרך ה) ע' 245 הערה 37. עקב (כרך יט) ע' 122 הערה 15. פיה"מ פו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הוא לחיי הגוף, והיינו לבחי' החיות שנמשך בחי' הארת הנפש להחיות הגוף, הן ברוחניות והן בגשמיות שכולל גם כל עשיית הטוב שלו בעשיית התומ"צ בסור מרע ועשה טוב כו', משא"כ דין הנשמות הוא בצאת הנפש מהגוף כמ"ש בהגמ"י, ואי לזאת דעת לנבון נקל שבעלות החיות למעלה למקור חוצבה אחר שעשה שליחותו מוכרח להראות פעולתו מה שעושה בשליחותו, ולכן כשם שהחזרת הנפש בפקדון שבכל לילה צ"ל נקי מכל לכלוך ופסולת וכנ"ל בענין בחי' התשו' שבכ"י, כ"ש וק"ו שכלליות החיות שמכל השנה שעולה ונכלל באוא"ס חיי החיים צ"ל מנוקה מכל פסולת ולכלוך ודבר זר, שאל"כ אינו ראוי להעלות כלל לפני ממה"מ הקב"ה, וכמ"ש הקריבהו נא לפחתך כו' הירצך או הישא פניך, וכ"ש לפני ממה"מ הקב"ה, ותשו' זו היא אפי' גם בצ"ג שלא חטא מימיו בפו"מ ואפי' בהרהור כו', ומ"מ הנה גם נפש הצ"ג מלובשת בגוף כו' אי לזאת מחויב כאו"א לעשות חשבון הנפש מכלליות השנה מה עשה בשנה וידע אינש בנפשו שעם היות שלא פגם ח"ו בפו"מ ואפי' הרהור עבירה שה"ה קשה מעבירה כנ"ל, מ"מ ימצא כמה דברים שלא עשה לש"ש, שג"ז משוקץ ומתועב נגדו ית', שלא אמרו בלימוד התו' והמצות שלא לשמה רק מפני שמתוך שלא לשמה בא לשמה , אבל לא שישאר בלא לשמה , ובענוה התירו עוד יותר מפני שענוה גדולה מכולם, וכמ"ש בירושלמי פ"א דשבת, שמה שעשאה החכ' עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליסה שנא' עקב ענוה יראת ה', מה שבחכ' נא' ראשית חכ' יראת ה', וע' בתוס' בעירוכין דט"ז רע"ב, אבל לא בשאר כל המצות כו', וגם אם יברור א"ע בי"ג נפות ימצא שפ"א או שתים קרה לו שהי' יכול לעשות מצוה ולא עשה, וכ"ש בעון ביטול תורה שנמנע ולא עשה שתלה בחלישות גופו כו' וכדומה במה שיוכל למחות ולא מיחה, שצריך לשוב ע"ז מעומקא דלבא, שפי' תשובה זו היא חרטה ועזיבת החטא ולא
578 בלימוד. . בא לשמה : ראה פסחים נ, ב. לקו"ש תולדות כרך ג ע' 781. וש"נ. ויגש כרך ה ע' 245 הערה 37. עקב כרך יט ע' 122 הערה 15. פיה"מ פו, ג. תו"ח תצוה ח"ב שמב, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר