הלכות שמיטה ויובל

הלכה ב אינו לוקה מן התורה אלא על הזריעה או על הזמירה ועל הקצירה או על …

• מועד קטן ג ע"א · ג למימרא דאהני תולדות מיחייב, אאחרנייתא לא מיחייב.

הלכה ג וזמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה ולמה פרטן הכתוב לומר לך על שתי תולדות …

• מועד קטן ג ע"א · ג למימרא דאהני תולדות מיחייב, אאחרנייתא לא מיחייב.
• מועד קטן ג ע"א · ט מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.

הלכה ד כיצד החופר או החורש לצורך הקרקע או המסקל או המזבל וכיוצא בהן משאר עבודת …

• מועד קטן ג ע"א · ד ולא? והתניא: ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור״. אין לי אלא זירוע …
• מועד קטן ג ע"א · ה מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן? תלמוד לומר: ״שדך לא״, …
• מועד קטן ג ע"א · ו מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן? תלמוד לומר: …
• מועד קטן ג ע"א · יב איתמר: החורש בשביעית, רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר: לוקה, וחד אמר: …

הלכה ה אין נוטעין בשביעית אפילו אילן סרק ולא יחתוך היבולת מן האילנות ולא יפרק העלין …

• מועד קטן ג ע"א · ד ולא? והתניא: ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור״. אין לי אלא זירוע …
• מועד קטן ג ע"א · ה מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן? תלמוד לומר: ״שדך לא״, …
• מועד קטן ג ע"א · ו מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן? תלמוד לומר: …
• עבודה זרה נ ע"ב · ד כאן וכאן אין מגזמין, וסכין שמן לגזום, בין במועד בין בשביעית. ולית …
• עבודה זרה נ ע"ב · ז ואלא, זיהום אזיהום קא קשיא ליה, דקתני: מתליעין ומזהמין בשביעית, ורמינהי: מזהמין …
• עבודה זרה נ ע"ב · ט ואלא, סיכה אסיכה קא קשיא ליה, דקתני: סכין שמן לגזום בין במועד …

הלכה ז סוקרין את האילן בסקרא וטוענין אותו באבנים ועודרין תחת הגפנים והמקשקש בזיתים אם להברות …

• סוכה מד ע"ב · ז וקשקושי מי שרי? והא תניא: ״והשביעית תשמטנה ונטשתה״. ״תשמטנה״ — מלקשקש, ״ונטשתה״ …
• מועד קטן ג ע"א · ז יכול לא יקשקש תחת הזיתים, ולא יעדר תחת הגפנים, ולא ימלא נקעים …
• מועד קטן ג ע"א · יא אמר רב עוקבא בר חמא: תרי קשקושי הוו. חד אברויי אילני, וחד …
• עבודה זרה נ ע"ב · ט ואלא, סיכה אסיכה קא קשיא ליה, דקתני: סכין שמן לגזום בין במועד …

הלכה ח משקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזריעה שצמאה ביותר וכן שדה האילנות אם היו …

• מועד קטן ב ע"א · א משקין בית השלחין במועד ובשביעית, בין ממעיין שיצא בתחילה, בין ממעיין שלא …

הלכה ט ועושין עוגיות לגפנים ועושין את אמת המים כתחלה וממלאין את הנקעים מים.

• מועד קטן ב ע"א · ב ואין עושין עוגיות לגפנים. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את …
• מועד קטן ג ע"א · ז יכול לא יקשקש תחת הזיתים, ולא יעדר תחת הגפנים, ולא ימלא נקעים …
• מועד קטן ו ע"ב · י והא תניא: מרביצין בין במועד בין בשביעית! אמר רב הונא, לא קשיא: …

הלכה יא משרבו האנסין והטילו מלכי עכו"ם על ישראל לעשות מחנות לחיילותיהן התירו לזרוע בשביעי' דברים …

• סנהדרין כו ע"א · ז אלא, בתחילה היו אומרים: אחד זה ואחד זה פסולין. משרבו האנסין – …

הלכה יב הנוטע בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שישראל חשודין על השביעית אם תאמר …

• גיטין נג ע"ב · יג ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר בדאורייתא – דתניא: הנוטע בשבת, בשוגג – …
• גיטין נד ע"א · ב דבר אחר: נחשדו ישראל על השביעית, ולא נחשדו על השבתות.

הלכה יג החורש את שדהו או נרה או זבלה בשביעית כדי שתהיה יפה לזריעה במוצאי שביעית …

• מועד קטן יג ע"א · ד אמר ליה, תניתוה: שדה שנתקווצה בשביעית — תזרע למוצאי שביעית, נטייבה או …
• גיטין מד ע"ב · ב אמר ליה, תניתוה: שדה שנתקווצה בשביעית, תזרע למוצאי שביעית. נטייבה או נדיירה …
• גיטין מד ע"ב · ג ואמר רבי יוסי ברבי חנינא, נקטינן: הטיבה ומת – בנו זורעה. אלמא …
• בכורות לד ע"ב · יז אמר ליה: תניתוה, שדה שנתקווצה בשביעית — תזרע למוצאי שביעית, ניטייבה נידיירה …

הלכה יד המעביר קוצים מארצו בשביעית כדי לתקנה למוצאי שביעית או שסקל ממנה אבנים אע"פ שאינו …

• מועד קטן יג ע"א · ד אמר ליה, תניתוה: שדה שנתקווצה בשביעית — תזרע למוצאי שביעית, נטייבה או …
• גיטין מד ע"ב · ב אמר ליה, תניתוה: שדה שנתקווצה בשביעית, תזרע למוצאי שביעית. נטייבה או נדיירה …

הלכה טו הטומן לפת וצנונות וכיוצא בהן בשביעית אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש ואם …

• עירובין עז ע"ב · א שמקצת עלין מגולין אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום מעשר, ולא …

הלכה טז בראשונה היו אומרים מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שדהו והוא שיטול הגס הגס …

• סוכה מד ע"ב · ו אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק, אתא לקמיה ההוא …

הלכה כא אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית כדרך שקוצצין בשאר השנים מפני שקציצתה עבודת אילן שבקציצה …

• בבא בתרא פ ע"ב · יא ובתולת השקמה שלשה טפחים בעינן?! ורמינהי: אין קוצצין בתולת השקמה בשביעית, מפני …
• בבא בתרא פ ע"ב · יב רבי יהודה אומר: כדרכו – אסור; אלא מגביה עשרה טפחים וקוצץ, או …
• נדה ח ע"ב · יב בתולת שקמה — כל זמן שלא נקצצה. נפקא מינה למקח וממכר, אי …

הלכה כב כיצד קוצצה מעם הארץ או למעלה מעשרה טפחים אילן שנפשח קושרין אותו בשביעית לא …

• בבא בתרא פ ע"ב · יא ובתולת השקמה שלשה טפחים בעינן?! ורמינהי: אין קוצצין בתולת השקמה בשביעית, מפני …
• בבא בתרא פ ע"ב · יב רבי יהודה אומר: כדרכו – אסור; אלא מגביה עשרה טפחים וקוצץ, או …
• נדה ח ע"ב · יב בתולת שקמה — כל זמן שלא נקצצה. נפקא מינה למקח וממכר, אי …

הלכה ב והרוצה לעשות כל שדהו שלש שלש אשפתות לתוך בית סאה עושה והרוצה לעשות זבלו …

• מועד קטן ד ע"ב · יא ורמינהי: עושה אדם את זבלו אוצר. רבי מאיר אוסר, עד שיעמיק שלשה …

הלכה יד אסור לו לבנות גדר בשביעית בין שדהו לשדה חבירו אבל בונה גדר בינו ובין …

• מועד קטן ו ע"ב · יג ומקרין את הפירצה במועד, ובשביעית בונה כדרכו.

הלכה א עבודת הארץ בשנה ששית שלשים יום סמוך לשביעית אסורה הלכה למשה מסיני מפני שהוא …

• ראש השנה ט ע"א · ג דתניא: ״בחריש ובקציר תשבות״, רבי עקיבא אומר: אינו צריך לומר חריש וקציר …
• מועד קטן ג ע"ב · ה מאי ימים שלפני ראש השנה, כדתנן: עד מתי חורשין בשדה אילן ערב …
• מועד קטן ג ע"ב · ז רבי שמעון אומר: אם כן נתנה תורה שיעור לכל אחד ואחד בידו. …
• מועד קטן ג ע"ב · ח ואמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר …

הלכה ב אי זו היא שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה אחד אילן סרק ואחד …

• בבא בתרא כו ע"ב · יא ואלא מדתנן: שלשה אילנות של שלשה בני אדם – הרי אלו מצטרפין, …

הלכה ה היו עשרה אילנות לתוך בית סאה או יתר בין עושין בין אינם עושין חורשין …

• סוכה לד ע"א · ב ורבנן, למקדש מנא להו? הלכתא גמירי להו. דאמר רבי אסי אמר רבי …
• תענית ג ע"א · ז דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית …
• מועד קטן ג ע"ב · יא דידהו היא? הלכה למשה מסיני היא! דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן …
• בבא בתרא כו ע"ב · ט מנא ליה לעולא הא? אילימא מדתנן: עשר נטיעות המפוזרות בתוך בית סאה, …
• זבחים קי ע"ב · ו אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי; דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום …

הלכה ט וכל הדברים האלו בזמן המקדש כמו שאמרנו אבל בזמן הזה מותרין בעבודת הארץ עד …

• עבודה זרה נ ע"ב · ז ואלא, זיהום אזיהום קא קשיא ליה, דקתני: מתליעין ומזהמין בשביעית, ורמינהי: מזהמין …
• עבודה זרה נ ע"ב · ט ואלא, סיכה אסיכה קא קשיא ליה, דקתני: סכין שמן לגזום בין במועד …

הלכה יא אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית אלא כדי …

• ראש השנה י ע"ב · ב ואלא מאי — רבי אלעזר? שלשים ושלשים בעי! דתנן: אין נוטעין ואין …
• ראש השנה י ע"ב · ג ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לדברי האומר שלשים — צריך …
• יבמות פג ע"א · ה אנדרוגינוס — הא דאמרן. הרכבה — דתנן: אין נוטעין ואין מבריכין ואין …
• יבמות פג ע"א · ו ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לדברי האומר שלשים — צריך …

הלכה א כל שתוציא הארץ בשנה שביעית בין מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית בין מן …

• מנחות ה ע"ב · טו בשביעית – שביעית נמי, שכן מתרת ספיחין בשביעית, כרבי עקיבא, דאמר: ספיחין …

הלכה ב ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה ולמה גזרו עליהם מפני עוברי עבירה שלא …

• פסחים נא ע"ב · ב מאי רבי שמעון? דתניא: רבי שמעון אומר: כל הספיחים אסורין, חוץ מספיחי …
• מנחות ה ע"ב · טו בשביעית – שביעית נמי, שכן מתרת ספיחין בשביעית, כרבי עקיבא, דאמר: ספיחין …

הלכה ט באחד בתשרי ר"ה לשמיטין וליובלות פירות ששית שנכנסו לשביעית אם היו תבואה או קטניות …

• ראש השנה ב ע"א · ג באחד בתשרי — ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
• ראש השנה ט ע"א · ג דתניא: ״בחריש ובקציר תשבות״, רבי עקיבא אומר: אינו צריך לומר חריש וקציר …
• ראש השנה טו ע"א · יג תנאי היא. דתניא, אמר רבי יוסי, אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים: אתרוג …

הלכה יא האורז והדוחן והפרגים והשומשמין ופול המצרי שזרעו לזרע הולכין בהן אחר גמר פרי אם …

• ראש השנה יג ע"ב · ג תנן התם: האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר, …

הלכה יב הירק בשעת לקיטתו והאתרוג אפילו היה כפול קודם ר"ה ונעשה כככר בשביעית חייב במעשרות …

• סוכה מ ע"א · ב הוא דאמר כי האי תנא דתניא: אמר רבי יוסי: אבטולמוס העיד משום …
• ראש השנה יב ע"א · י תנו רבנן: ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש, וחזר …
• ראש השנה יג ע"ב · ד אמר רבה, אמור רבנן: אילן בתר חנטה, תבואה וזיתים בתר שליש, ירק …
• ראש השנה יד ע"ב · ג דתנן: אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בשלשה …
• ראש השנה טו ע"א · י ורב המנונא אמר: בת ששית שנכנסת לשביעית — לעולם ששית, ובת שביעית …
• ראש השנה טו ע"ב · ב איתמר, רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית …
• קידושין ב ע"ב · טו והא דתנן: ״אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים״, ליתני ״דברים״! משום דבעינן מתני …

הלכה יג וכן פירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית בתבואה וקטניות ואילנות הולכין אחר עונת המעשרות והפרגין …

• ראש השנה ט ע"א · ג דתניא: ״בחריש ובקציר תשבות״, רבי עקיבא אומר: אינו צריך לומר חריש וקציר …

הלכה טז בנות שוח הואיל והן נגמרות לאחר שלש שנים אם באו לעונת המעשרות קודם ר"ה …

• ראש השנה טו ע"ב · ז איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: בנות שוח — שביעית שלהן שניה, מפני …

הלכה יז הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים ל' יום קודם ר"ה ושל בעל שמנע …

• ראש השנה יד ע"א · ח מאי בינייהו? אמר רבי אבהו: בצלים הסריסין ופול המצרי איכא בינייהו. דתנן: …

הלכה כ הבצלים שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו כל זמן שהעלין שלהן ירוקין הרי אלו מותרין …

• נדרים נח ע"א · ד אלא מן הדא פשטה, דתנן: בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו …

הלכה כא בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידוליו על עיקרו העלו גידוליו את עיקרו והותר …

• נדרים נז ע"ב · ג אתא לקמיה דרבי יצחק נפחא, פשט ליה מן הדא דאמר רבי חנינא …

הלכה כז סוריא אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה גזרו עליה שתהיה אסורה …

• יבמות טז ע"א · יג עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית. דאמר מר: הרבה כרכים כבשו עולי …

הלכה ד ואין מבשלין ירק של שביעית בשמן תרומה שלא יביאנו לידי פסול ואם בישל מעט …

• זבחים עו ע"א · ג כי אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: אמאי לא תותביה מהא – …

הלכה י מיני כבוסים כגון בורית ואהל קדושת שביעית חלה עליהן ומכבסין בהן שנאמר והיתה שבת …

• סוכה מ ע"א · ז ועצים להסקה, תנאי היא, דתניא: אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא …
• סוכה מ ע"ב · ב מאן תנא להא דתנו רבנן: ״לאכלה״ — ולא למלוגמא, ״לאכלה״ — ולא …
• בבא קמא קב ע"א · ב אמר רב כהנא: ועצים להסקה – תנאי היא, דתניא: אין מוסרין פירות …
• בבא קמא קב ע"א · ז כמאן אזלא הא דתניא: ״לאכלה״ – ולא למלוגמא, ״לאכלה״ – ולא לזילוף, …

הלכה יא כלל גדול אמרו בפירות שביעית כל שהוא מיוחד למאכל אדם כגון חיטים תאנים וענבים …

• סוכה מ ע"א · ד טעמא דלולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא, הא דשביעית קדוש, אמאי? עצים …
• בבא קמא קא ע"ב · ה ורמינהי: עלי קנים ועלי גפנים שגיבבן בחבא על פני השדה, לקטן לאכילה …

הלכה יז מותר לקוץ אילנות לעצים בשביעית קודם שיהיה בהן פרי אבל משיתחיל לעשות פרי לא …

• פסחים נב ע"ב · ט רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית. היכי עביד הכי?! ״לאכלה״ אמר רחמנא, ולא …

הלכה יח ומאימתי אין קוצצין האילן בשביעית החרובין משישלשלו והגפנים משיגרעו והזיתים משינצו ושאר כל האילנות …

• ברכות לו ע"ב · ט מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ובשאר אילני מי פליגי רבנן עליה? והתנן: …
• ברכות לו ע"ב · י ואמר רב אסי: הוא בוסר, הוא גרוע, הוא פול הלבן. פול הלבן …
• פסחים נב ע"ב · יא מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר …
• פסחים נג ע"א · ב ומאן שמעת ליה דאמר בוסר אין, סמדר לא — רבנן, וקתני: שאר …

הלכה א אין עושין סחורה בפירות שביעית ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר ואותן הדמים …

• סוכה לט ע"ב · ב במה דברים אמורים — בלוקח מן המופקר. אבל בלוקח מן המשומר, אפילו …
• סוכה לט ע"ב · ג מתיב רב ששת: ומן המופקר שלש סעודות ותו לא? ורמינהי: הפיגם והירבוזין …
• סוכה לט ע"ב · ד הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו. וכן אמר רבה …
• עבודה זרה סב ע"א · ה מאי ״שכרן שביעית״? אילימא דיהבינן להו שכר מפירות שביעית, נמצא זה פורע …

הלכה ב לא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר ולא יצבע מקליפי שביעית בשכר מפני שזה עושה …

• בבא קמא קא ע"א · טו תא שמע: בגד שצבעו בקליפי שביעית – ידלק! שאני התם, דאמר קרא: …

הלכה ו חומר בשביעית מבהקדש שהפודה את ההקדש יצא הקדש לחולין ויתפשו הדמים תחתיו והשביעית אינה …

• סוכה מ ע"ב · ז תניא כוותיה דרבי אלעזר, ותניא כוותיה דרבי יוחנן. תניא כוותיה דרבי אלעזר: …
• סוכה מ ע"ב · י הא כיצד: אחרון אחרון נכנס בשביעית, ופרי עצמו אסור. מדקתני ״לקח״ ״לקח״, …
• קידושין נח ע"א · ט עבודה זרה – הא דאמרן. שביעית מאי היא? ״יובל היא קדש תהיה …
• עבודה זרה נד ע"ב · ט אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין, אף שביעית תופסת את …
• עבודה זרה נד ע"ב · י הא כיצד? לקח בפירות שביעית בשר — אלו ואלו מתבערין בשביעית, לקח …

הלכה ז כיצד לקח בפירות שביעית או בדמיהן בשר נעשה הבשר כאותן הפירות ואוכלו כפירות שביעית …

• סוכה מ ע"ב · ט הא כיצד? לקח בפירות שביעית בשר — אלו ואלו מתבערין בשביעית. לקח …
• קידושין נח ע"א · יא כיצד? לקח בפירות שביעית בשר – אלו ואלו מתבערים בשביעית. בבשר דגים …
• עבודה זרה נד ע"ב · י הא כיצד? לקח בפירות שביעית בשר — אלו ואלו מתבערין בשביעית, לקח …
• בכורות ט ע"ב · יב שביעית נמי פדיונה אסור, דאמר מר: האחרון אחרון אסור.

הלכה ח אין שביעית מתחללת אלא על דרך מקח בד"א בפרי ראשון אבל בפרי שני מתחלל …

• סוכה מ ע"ב · ג אמר רבי אלעזר: אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח. ורבי יוחנן אמר: …
• סוכה מא ע"א · ד אלא אמר רב אשי: מחלוקת בפרי שני, אבל בפרי ראשון, דברי הכל: …

הלכה ט וכשמחללין פרי הנלקח שנית אין מחללין אותו על בהמה חיה ועוף חיים שמא יניחם …

• סוכה מ ע"ב · יא תניא כוותיה דרבי יוחנן: אחד שביעית ואחד מעשר שני מתחללין על בהמה …

הלכה יא אין נותנין מהן לא לבלן ולא לספר ולא לספן ולא לשאר האומנין אבל נותן …

• סוכה מד ע"ב · ו אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק, אתא לקמיה ההוא …

הלכה יב האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו מותר ואינו כדמי …

• עבודה זרה סב ע"א · ג אלא, הואיל ותופס את דמיו כעבודה זרה. והרי שביעית דתופסת את דמיה, …

הלכה יג החמרים העושים בפירות שביעית מלאכת שביעית האסורה כגון שהביאו יותר מדאי הרי שכרן כדמי …

• עבודה זרה סב ע"א · ד אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין …
• עבודה זרה סב ע"א · ו ואלא דקדוש שכרן בקדושת שביעית. ומי קדוש? והתניא: האומר לפועל: ״הילך דינר …
• עבודה זרה סב ע"ב · ב ורבא אמר: לעולם דקדוש בקדושת שביעית, ודקא קשיא לך פועל — פועל …

הלכה א פירות שביעית אין אוכלין מהן אלא כ"ז שאותו המין מצוי בשדה שנאמר ולבהמתך ולחיה …

• פסחים נב ע"ב · ג מנא הני מילי? אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר …
• תענית ו ע"ב · ו מאי טעמא? דכתיב: ״ולבהמתך ולחיה אשר בארצך״, כל זמן שחיה אוכלת בשדה …

הלכה ו הכובש שלשה כבשים בחבית אחת כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית …

• פסחים נב ע"א · ט רבי יהושע אומר: אף על האחרון. רבן גמליאל אומר: כל שכלה מינו …

הלכה ט שלש ארצות לביעור ארץ יהודה כולה ההר והשפלה והעמק ארץ אחת עבר הירדן כולו …

• פסחים נב ע"ב · ב תנן התם, שלש ארצות לביעור: יהודה, ועבר הירדן, וגליל. ושלש ארצות בכל …

הלכה י כיצד היו לו פירות בארץ יהודה אוכל מהן כל זמן שיש מאותו המין בכל …

• פסחים נב ע"ב · ב תנן התם, שלש ארצות לביעור: יהודה, ועבר הירדן, וגליל. ושלש ארצות בכל …

הלכה יא ושלש ארצות אלו כולן חשובות כארץ אחת לחרובין ולזיתים ולתמרים ואוכלין בתמרים עד שיכלה …

• פסחים נב ע"א · י רבינא אמר: בפלוגתא דהני תנאי, דתנן: אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער. …
• פסחים נג ע"א · ז ורמינהי: אוכלין בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים …

הלכה יב המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו …

• פסחים נ ע"ב · א ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. כיוצא בו: המוליך פירות שביעית ממקום שכלו …
• פסחים נב ע"ב · ה תנו רבנן: פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ — מתבערין בכל מקום …

הלכה יג כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה או ממין הצובעין …

• בבא קמא קא ע"ב · ד רבא רמי, תנן: ממין הצובעין – ספיחי סטיס וקוצה, יש להן שביעית …
• עבודה זרה יד ע"א · ב והתנן: ״זה הכלל: כל שיש לו עיקר — יש לו שביעית, וכל …
• נדה נא ע"ב · יא גמ' כגון עלה הלוף שוטה והדנדנה, יש שיש לו שביעית ואין לו …

הלכה יד וכל שאינו מיוחד לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה ואינו ממין הצובעים הואיל ואינו …

• נדה נא ע"ב · יא גמ' כגון עלה הלוף שוטה והדנדנה, יש שיש לו שביעית ואין לו …

הלכה יט הוורד והכופר והלוטם יש להן ולדמיהן שביעית הקטף והוא שרף היוצא מהאילנות מן העלים …

• נדה ח ע"א · יא והתנן: הורד, והכופר, והלטום, והקטף — יש להן שביעית, ולדמיהן שביעית, יש …
• נדה ח ע"ב · ה אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא …
• נדה ח ע"ב · ו ואיבעית אימא: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר — באילן העושה פירות, …

הלכה כ במה דברים אמורים באילן מאכל אבל באילן סרק אף היוצא מן העלין ומן העיקרים …

• נדה ח ע"ב · ה אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא …
• נדה ח ע"ב · ו ואיבעית אימא: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר — באילן העושה פירות, …

הלכה כב חרובין של שביעית שכבשן ביין ששית או ביין מוצאי שביעית חייב לבער היין שהרי …

• נדרים נח ע"א · ב אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו בה חכמים שיעור. …

הלכה ב ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית למי שחשוד על השביעית מחרישה וכל כליה …

• עבודה זרה טו ע"ב · ד מתקיף לה רב אשי: וכל היכא דאין אדם מצווה — שרי? והרי …

הלכה ו ומוכר לחשוד פרה חורשת בשביעית שהרי אפשר לשוחטה ומוכר לו שדהו שהרי אפשר שיובירה …

• עבודה זרה טו ע"ב · א ומנא תימרא דאמרינן כי האי גוונא? דתנן: בית שמאי אומרים: לא ימכור …
• עבודה זרה טו ע"ב · ג אמר ליה אביי: וכל היכא דאדם מצווה אסור? והרי שדה, דאדם מצווה …

הלכה ז וכן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה רחים ותנור אבל לא תבור …

• גיטין סא ע"א · ו מתני׳ משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית – נפה, וכברה, וריחים, ותנור. …

הלכה ח מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית בדברים בלבד כגון שראהו חורש או זורע אומר לו תתחזק …

• גיטין סא ע"א · ח ומחזיקין ידי גוים בשביעית – אבל לא ידי ישראל; ושואלין בשלומן, מפני …
• גיטין סב ע"א · יא מחזיקין ידי גוים בשביעית: מחזיקין?! והאמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב: …

הלכה י כשם שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית או לשמרן כך אסור ליקח מעם הארץ לפי …

• סוכה לט ע"א · ו לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ. דתניא: אין מוסרין דמי …

הלכה יא הלוקח לולב מעם הארץ בשביעית נותן לו אתרוג מתנה ואם לא נתן לו מבליע …

• סוכה לט ע"א · ד מתני׳ הלוקח לולב מחבירו בשביעית — נותן לו אתרוג במתנה, לפי שאין …
• סוכה לט ע"א · ה גמ׳ לא רצה ליתן לו במתנה, מהו? אמר רב הונא: מבליע ליה …
• בכורות לא ע"ב · יד מכלל דגדול בהבלעה לא? מאי שנא מהא דתניא: הלוקח לולב מחבירו בשביעית …
• בכורות לא ע"ב · טו והוינן בה: לא רצה ליתן לו במתנה מאי? ואמר רב הונא: מבליע …

הלכה יב במה דברים אמורים בזמן שהיה מוכר פירות שכמותן בשמור כגון תאנים ורמונים וכיוצא בהן …

• סוכה לט ע"ב · ב במה דברים אמורים — בלוקח מן המופקר. אבל בלוקח מן המשומר, אפילו …
• סוכה לט ע"ב · ג מתיב רב ששת: ומן המופקר שלש סעודות ותו לא? ורמינהי: הפיגם והירבוזין …
• סוכה לט ע"ב · ד הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו. וכן אמר רבה …

הלכה יד בד"א בעם הארץ סתם אבל מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית או לשמור …

• בכורות כט ע"ב · יא מתני׳ החשוד על השביעית — אין לוקחין ממנו פשתן, ואפילו סרק, אבל …

הלכה טו החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות והחשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית …

• בכורות ל ע"א · ג מתני׳ החשוד על השביעית — אינו חשוד על המעשרות, החשוד על המעשרות …
• בכורות ל ע"א · ד גמ׳ מאי טעמא? שביעית לא בעיא חומה, מעשר — כיון דבעי חומה, …

הלכה טז החשוד על הטהרות אינו חשוד לא על המעשר ולא על השביעית שהאוכל הטמא הזה …

• בכורות ל ע"א · ג מתני׳ החשוד על השביעית — אינו חשוד על המעשרות, החשוד על המעשרות …

הלכה יז כל החשוד על דבר אע"פ שאינו נאמן על של עצמו נאמן הוא על של …

• בכורות ל ע"א · ג מתני׳ החשוד על השביעית — אינו חשוד על המעשרות, החשוד על המעשרות …

הלכה יח הכהנים חשודין על השביעית לפי שהם אומרים הואיל והתרומות מותרות לנו אף על פי …

• סנהדרין כו ע"א · יב מאי שנא כהן? משום דחשידי אשביעית.
• סנהדרין כו ע"א · יג דתנן: סאה תרומה שנפלה למאה סאין של שביעית – תעלה. פחות מיכן …

הלכה כ גבאי קופה בשביעית לא יהיו מדקדקין בחצרות של אוכלין שביעית ואם נתנו להן פת …

• עבודה זרה סב ע"ב · ח דבי רבי ינאי יזפי פירי שביעית מעניים, ופרעו להו בשמינית. אתו אמרו …

הלכה ב אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע …

• מועד קטן ב ע"ב · יז אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא. דתניא, רבי אומר: ״וזה דבר …
• קידושין לח ע"ב · א כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ – נוהגת בין בארץ בין …
• קידושין לח ע"ב · ג לא נצרכא אלא לכדתניא. דתניא, רבי אומר: ״וזה דבר השמטה שמוט״ – …

הלכה ה שחט את הפרה וחלקה על דעת שהיום ר"ה של מוצאי שביעית ונתעבר אלול ונמצא …

• שבת קמח ע"ב · ח מתיב רב אידי בר אבין: השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה. אם …

הלכה ו שביעית משמטת את המלוה ואפילו מלוה שבשטר שיש בו אחריות נכסים ה"ז משמיט ואם …

• גיטין לז ע"א · ט תנן התם: השביעית משמטת את המלוה, בין בשטר בין שלא בשטר. רב …
• גיטין לז ע"א · יא תניא כותיה דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש: שטר חוב – משמט, …

הלכה ז במה דברים אמורים בשבועת הדיינין וכל כיוצא בה מדברים שאם יודה בהן שביעית משמטתן …

• שבועות מה ע"א · י חלקו השותפין והאריסין – אין יכול להשביעו. (נתגלגל) [נתגלגלה] לו שבועה ממקום …

הלכה ט המלוה את חבירו וקבע לו זמן לעשר שנים אינו משמט אף ע"פ שהוא בא …

• מכות ג ע"ב · ז ואמר רב יהודה אמר שמואל: האומר לחבירו ״על מנת שלא תשמטני שביעית״ …

הלכה י המלוה את חבירו והתנה עמו שלא תשמטנו שביעית ה"ז נשמט שאינו יכול לבטל דין …

• גיטין לו ע"א · יג ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית, והתקין הלל דלא משמטא?! אמר אביי: …
• גיטין לו ע"א · יד דתניא, רבי אומר: ״וזה דבר השמיטה שמוט״ – בשתי שמיטות הכתוב מדבר: …
• מכות ג ע"ב · י הכא נמי, ״על מנת שלא תשמטני בשביעית״ – אין שביעית משמטתו. ״על …

הלכה יב קנסות של אונס ושל מפתה והמוציא שם רע אינם נשמטין ואם זקפן במלוה נשמטים …

• גיטין יח ע"א · יב תניא כוותיה דשמואל: אונס, וקנס, ופיתוי, וכתובת אשה – שזקפן במלוה, משמטין; …

הלכה יג המגרש את אשתו קודם השמטה אין כתובתה נשמטת ואם פגמתה או זקפתה עליו במלוה …

• כתובות נה ע"א · א לשבח; לשבועה; ולשביעית;
• גיטין יח ע"א · י רב אמר: משתפגום – ותזקוף. ושמואל אמר: פגמה – אף על פי …

הלכה יד המלוה על המשכון אינו משמיט והוא שיהיה החוב כנגד המשכון ואם היה יתר משמיט …

• גיטין לז ע"א · יד תנן התם: המלוה את חבירו מעות על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין …
• בבא מציעא מח ע"ב · י לימא כתנאי: המלוה את חבירו על המשכון, ונכנסה השמיטה, אף על פי …
• בבא מציעא מט ע"א · א אלא משכון דנקיט למה ליה? אלא לאו, שמע מיניה: מאי ״אינו משמט״ …
• מכות ג ע"ב · ו אמר רבא: הכא במאי עסקינן – במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לבית …
• שבועות מד ע"ב · ג לימא כתנאי: המלוה את חבירו על המשכון ונכנסה שמיטה, אף על פי …
• שבועות מד ע"ב · ו לא; לעולם כנגדו, ובהא קמיפלגי – תנא קמא סבר: כנגדו; ורבי יהודה …

הלכה טו המוסר שטרותיו לבית דין ואמר להם אתם גבו לי חובי זה אינו נשמט שנאמר …

• גיטין לז ע"א · יד תנן התם: המלוה את חבירו מעות על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין …
• מכות ג ע"ב · ו אמר רבא: הכא במאי עסקינן – במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לבית …

הלכה טז כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה השמר לך …

• גיטין לד ע"ב · ח העדים חותמין על הגט, מפני תיקון העולם. והלל התקין פרוזבול, מפני תיקון …
• גיטין לו ע"א · יא הלל התקין פרוסבול וכו׳: תנן התם, פרוסבול אינו משמט. זה אחד מן …

הלכה יז אין כותבין פרוזבול אלא חכמים גדולים ביותר כבית דינו של רבי אמי ורבי אסי …

• גיטין לו ע"ב · ח דלמא כי תקין הלל לדרי עלמא – כגון בי דינא דידיה, וכרב …

הלכה יח זהו גופו של פרוזבול מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש …

• גיטין לב ע"ב · יא רב ששת אמר בפני שלשה – ״בית דין״ קתני. ורב נחמן אמר …
• גיטין לג ע"א · ג אמר רב נחמן: מנא אמינא לה? דתנן: הדיינים חותמין למטה, או העדים. …
• גיטין לו ע"א · יב וזה הוא גופו של פרוסבול: ״מוסרני לכם פלוני [ופלוני] דיינין שבמקום פלוני, …

הלכה יט אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אם אין קרקע ללוה מוכר לו המלוה כל …

• גיטין לז ע"א · ג תנן התם: אין כותבין פרוסבול אלא על הקרקע. אם אין לו – …
• גיטין לז ע"א · ה אמאי? והא איכא מקומו! לא צריכא, דמנח אסיכי.
• קידושין כו ע"ב · א ולכתוב עליה פרוסבול, ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות. ואי אמרת בעינן …
• בבא קמא יב ע"א · ד אמר ליה: אנא מתניתא ידענא – דתני אבימי: פרוזבול חל על הקרקע, …
• בבא בתרא כז ע"א · ז תא שמע, רבי עקיבא אומר: קרקע כל שהוא – חייב בפאה ובבכורים, …

הלכה כ כותבין לאיש על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפטרופוס אין לו קרקע ולערב יש …

• גיטין לז ע"א · ז תנו רבנן: אין לו קרקע, ולערב יש לו קרקע – כותבין עליו …

הלכה כד המוציא שטר חוב אחר שביעית ואין עמו פרוזבול אבד חובו ואם אמר היה לי …

• כתובות פט ע"א · ב כתובה ואין עמה גט, היא אומרת: אבד גיטי. והוא אומר: אבד שוברי. …
• כתובות פט ע"א · ג רבן שמעון בן גמליאל אומר: מן הסכנה ואילך — אשה גובה כתובתה …
• גיטין לז ע"א · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: יתומין, אין צריכין פרוסבול. וכן תני רמי …
• גיטין לז ע"ב · ה אמר רב יהודה אמר רב נחמן: נאמן אדם לומר: ״פרוסבול היה בידי, …
• גיטין לז ע"ב · ו כי אתו לקמיה דרב, אמר ליה: מידי פרוסבול היה לך ואבד? כגון …
• בבא קמא לז ע"א · א אינן צריכין פרוזבול.

הלכה כז תלמידי חכמים שהלוו זה את זה ומסר דבריו לתלמידים ואמר מוסרני לכם שכל חוב …

• גיטין לז ע"א · ו רב אשי מקני ליה גידמא דדיקלא, וכתב עליה פרוסבול. רבנן דבי רב …

הלכה כח כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים נוחה הימנו וצריך המלוה לומר למחזיר …

• שבת קמח ע"ב · יא מכלל דרישא אי יהיב ליה — לא שקיל?! רישא — צריך למימר …
• גיטין לז ע"ב · א המחזיר חוב לחבירו בשביעית – צריך שיאמר לו: ״משמט אני״; ואם אמר …
• גיטין לז ע"ב · ב אמר רבה: ותלי ליה עד דאמר הכי. איתיביה אביי: כשהוא נותן לו, …

הלכה א מצות עשה לספור שבע שבע שנים ולקדש שנת החמשים שנאמר וספרת לך שבע שבתות …

• ראש השנה כו ע"ב · ט שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר: בראש השנה תוקעין …

הלכה ג שבעה עשר יובלים מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ושנה שיצאו בה שחרב הבית …

• ערכין יא ע"ב · יז אמרו: כשחרב הבית בראשונה, אותו היום תשעה באב היה, ומוצאי שבת היה, …
• ערכין יב ע"א · ז בראשונה, במוצאי שביעית מי משכחת לה? והכתיב: ״בעשרים וחמש שנה לגלותנו, בראש …
• ערכין יג ע"א · ד ותנא: באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא וגלותו עמו, דכתיב: ״ויבא ירושלם …

הלכה ד נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית באחרונה שתחלתה מתשרי שאחר החרבן כשני חדשים שהרי …

• ראש השנה ב ע"א · ג באחד בתשרי — ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
• ערכין יא ע"ב · יז אמרו: כשחרב הבית בראשונה, אותו היום תשעה באב היה, ומוצאי שבת היה, …
• ערכין יב ע"א · ז בראשונה, במוצאי שביעית מי משכחת לה? והכתיב: ״בעשרים וחמש שנה לגלותנו, בראש …

הלכה ה אבל כל הגאונים אמרו שמסורת היא בידיהם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים …

• עבודה זרה ט ע"ב · ב אמר רב הונא בריה דרב יהושע: האי מאן דלא ידע כמה שני …

הלכה ז שנת יובל אינה עולה ממנין שני השבוע אלא שנת תשע וארבעים שמטה ושנת חמשים …

• ראש השנה ט ע"א · א ורבנן? שנת חמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת — …
• נדרים סא ע"א · ד תא שמע, דתניא פלוגתא דרבי יהודה ורבנן: ״וקדשתם את שנת החמשים שנה״. …
• ערכין לג ע"א · א הניחא לרבנן דאמרי: שנת חמשים אינה מן המנין, אלא לרבי יהודה דאמר: …

הלכה ח משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות שנאמר וקראתם דרור בארץ …

• ראש השנה ט ע"ב · י והכתיב: ״יובל״! ההוא, דאפילו בחוצה לארץ. והכתיב: ״בארץ״! ההוא, בזמן שנוהג דרור …
• קידושין לח ע"ב · ו אם כן מה תלמוד לומר ״בארץ״? בזמן שהדרור נוהג בארץ – נוהג …
• ערכין לב ע"ב · טז דתניא: משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות, שנאמר: …

הלכה ט ובזמן שהיובל נוהג נוהג דין עבד עברי ודין בתי ערי חומה ודין שדה חרמים …

• גיטין סה ע"א · ה ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא?! והתניא: אין עבד עברי נוהג אלא …
• ערכין כט ע"א · טו מיתיבי: אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר: ״עד שנת …
• ערכין כט ע"א · טז ואין שדה החרם נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג, שנאמר: ״ויצא ביובל ושב …
• ערכין כט ע"א · יז רבי שמעון בן יוחי אומר: אין שדה חרמין נוהגין אלא בזמן שהיובל …

הלכה י מצות עשה לתקוע בשופר בעשירי לתשרי בשנת היובל ומצוה זו מסורה לבית דין תחלה …

• ראש השנה ל ע"א · ו איכא דמתני להא דרב הונא אהא דכתיב ״ביום הכפורים תעבירו שופר בכל …
• ערכין ג ע"ב · יז איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הואיל ותנן: שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, …

הלכה יא שופר של יובל ושל ראש השנה אחד הוא לכל דבר ואחד ראש השנה ואחד …

• ראש השנה ל ע"א · ו איכא דמתני להא דרב הונא אהא דכתיב ״ביום הכפורים תעבירו שופר בכל …
• ראש השנה ל ע"א · ט מתיב רב ששת: שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, אלא שביובל תוקעין …
• ערכין ג ע"ב · יז איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הואיל ותנן: שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, …

הלכה יב ובר"ה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין אלא בבית דין שקדשו בו את החדש …

• ראש השנה ל ע"א · א ועם בית דין. מאי ועם בית דין? בפני בית דין, לאפוקי שלא …
• ראש השנה ל ע"א · ט מתיב רב ששת: שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, אלא שביובל תוקעין …

הלכה יג שלשה דברים מעכבין ביובל תקיעה ושלוח עבדים והחזקת שדות לבעליהן וזו היא שמיטת קרקע.

• ראש השנה ט ע"ב · ט אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי יהודה …

הלכה יד מר"ה עד יוה"כ לא היו עבדים נפטרים לבתיהן ולא מתשעבדין לאדוניהן ולא השדות חוזרות …

• ראש השנה ח ע"ב · י מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: מראש השנה …
• ערכין כח ע"ב · ז בשלמא שביעית בסופה, דכתיב: ״מקץ שבע שנים תעשה שמטה״, אלא יובל בתחילתו? …

הלכה טז יתירה שביעית על היובל שהשביעית משמטת כספים ולא יובל ויותר יובל על השביעית שהיובל …

• ערכין כח ע"ב · ה אמר רב נחמן בר יצחק: תניא, נמצאת אתה אומר, אחד יובל ואחד …

הלכה ב והמוכר שדהו לס' שנה אינה יוצאה ביובל שאין חוזר ביובל אלא דבר הנמכר סתם …

• בבא מציעא עט ע"א · יב הכא במאי עסקינן – דזבין ליה לשתין שנין. דאמר רב חסדא אמר …

הלכה ו מכרה לו והיא מלאה פירות ולאחר ב' שנים גאלה אינו יכול לומר לו החזירנה …

• ערכין יח ע"ב · י שתי שנים שבשדה אחוזה, דכתיב: ״במספר שני תבואת ימכר לך״, פעמים שאדם …
• ערכין כט ע"ב · ב היתה שנת שדפון וירקון, או שנת שביעית — אינו עולה מן המנין. …
• ערכין ל ע"א · ו רבי אליעזר אומר: מכרה לו כו׳. תניא, רבי אליעזר אומר: מנין שאם …

הלכה ח הלוקח שדה אחוזה ונטעה אילנות והשביחה כשהיא חוזרת ביובל שמין שבח האילנות שבתוכה ונותן …

• בבא מציעא קט ע"א · ו ואכתי, יובל מי מפקעא קבלנות? ״לצמיתת״ אמר רחמנא! אלא אימא: הלוקח שדה …
• בבא מציעא קט ע"א · ז וכי תימא הכי נמי, שמין לו בירקא וסילקא? סילקא וירקא ביובל הפקירא …
• בבא מציעא קט ע"א · ח תרגמה אביי אליבא דרבא: שאני התם, דאמר קרא: ״ויצא ממכר בית״. ממכר …

הלכה ט המוכר את שדהו בזמן שהיובל נוהג כמו שביארנו אינו מותר לגאול לפחות משתי שנים …

• ערכין יח ע"ב · י שתי שנים שבשדה אחוזה, דכתיב: ״במספר שני תבואת ימכר לך״, פעמים שאדם …
• ערכין כט ע"ב · א מתני׳ המוכר את שדהו בשעת היובל — אינו מותר לגאול פחות משתי …

הלכה י וצריך שיאכל הלוקח שתי תבואות בשתי שנים ואח"כ יגאל שנאמר שני תבואות לפיכך אם …

• בבא מציעא קו ע"א · ח מיתיבי: היתה שנת שדפון וירקון, או שביעית, או שהיו שנים כשני אליהו …
• ערכין כט ע"ב · ב היתה שנת שדפון וירקון, או שנת שביעית — אינו עולה מן המנין. …

הלכה יא הניחה הלוקח בורה שנה ואכלה שנה או אכלה שנה ונרה שנה ולא זרעה הרי …

• גיטין מד ע"ב · טז אמר רב ענן, שמעית מיניה דמר שמואל תרתי: חדא – הך; ואידך …
• גיטין מד ע"ב · יח אמר רב יוסף: ניחזי אנן, מדתני בברייתא: המוכר עבדו לחוצה לארץ – …
• ערכין כט ע"ב · ב היתה שנת שדפון וירקון, או שנת שביעית — אינו עולה מן המנין. …
• ערכין כט ע"ב · ה איתמר: המוכר שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: מכורה ויוצאה, ושמואל אמר: …
• ערכין כט ע"ב · יג אמר רב יוסף: ניחזי אנן, מדתניא בברייתא: המוכר עבדו בחוצה לארץ יצא …

הלכה יב מכרה שנה אחת לפני היובל הרי הלוקח אוכל אותה שנה שניה אחר היובל שנאמר …

• ערכין כט ע"ב · י ואי איזדבוני מיזדבנה, תיקום ברשותיה עד בתר יובל, ובתר יובל ניכליה שני …

הלכה יג מכר נקעים מלאים מים או סלעים שאינם ראויין לזריעה ה"ז פודה בפחות משתי שנים …

• ערכין יד ע"ב · ח מכר טרשין — נגאלין פחות משתי שנים, מאי טעמא? ״מספר שני תבואות״ …
• ערכין ל ע"ב · כב אמר רבי שמעון: מה טעם? לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו, …

הלכה יד מכר אילנות אין נגאלין לפחות משתי שנים שהרי ראויים לתבואות ואם לא גאלן אינן …

• ערכין יד ע"ב · י מכר אילנות — אין נגאלין פחות משתי שנים, מאי טעמא? ״שני תבואות״ …

הלכה טו מכר שדהו לראשון וראשון מכר לשני ושני לשלישי אפילו מאה זה אחר זה בשנת …

• קידושין כ ע"ב · טז אמר רבי שמעון: מה טעם, לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו, …

הלכה טז מכרה לראשון במאה דינר וראשון לשני במאתים ורצה האדון לגאול אינו מחשב אלא עם …

• ערכין ל ע"א · ז מתני׳ מכרה לראשון במנה, ומכר ראשון לשני במאתים, אינו מחשב אלא עם …
• ערכין ל ע"א · יב רבי דוסתאי בן יהודה אומר: מכרה לו במנה, והשביחה ועמדה על מאתים, …

הלכה יז המוכר שדה אחוזתו והיו לו שדות אחרות ומכר מאותם השדות כדי לגאול שדה שמכר …

• קידושין כ ע"ב · טז אמר רבי שמעון: מה טעם, לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו, …
• מכות ח ע"א · יא למימרא ד״מצא״ מעיקרא משמע? ורמינהי: ״ומצא״ – פרט למצוי, שלא ימכור ברחוק …
• ערכין ל ע"א · ט לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב, ברעה ויגאל ביפה, ולא ילוה ויגאל, ולא …
• ערכין ל ע"ב · כב אמר רבי שמעון: מה טעם? לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו, …

הלכה יח מצא מעט ורצה לגאול חצי השדה שמכר אין שומעין לו שנאמר כדי גאולתו או …

• קידושין כ ע"ב · ח ״גאלתו״ ״גאלתו״ משדה אחוזה גמר: מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין – …
• קידושין כא ע"א · ט בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת: המוכר בית בבתי ערי …
• קידושין כא ע"א · יג דתניא: ״וגאל את ממכר אחיו״ – רשות. אתה אומר רשות, או אינו …
• ערכין ל ע"א · ט לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב, ברעה ויגאל ביפה, ולא ילוה ויגאל, ולא …

הלכה יט הנותן שדהו מתנה ה"ז חוזרת לו ביובל שנאמר תשובו איש אל אחוזתו לרבות את …

• בכורות נב ע"ב · ד והמתנה — דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: המתנה כמכר, רבי אלעזר אומר: …
• בכורות נז ע"א · ב וצריכי, דאי אשמעינן הכא, בהא קאמר רבי יוחנן דומיא דבנך, מה בנך …
• ערכין כט ע"ב · ד ולא מיבעיא מוכר, דקאי בעשה, דכתיב: ״במספר שני תבואת ימכר לך״, אלא …
• ערכין לא ע"ב · יד אמרו רבנן לרב פפא, ואמר לה רב הונא בריה דרב יהושע לרב …

הלכה כ האחין שחלקו כלקוחות הן ומחזירין זה לזה חלקו ביובל לא תבטל חלוקתן מכמות שהיתה …

• ביצה לז ע"ב · טז ומי אית ליה לרבי יוחנן ברירה? והאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: …
• גיטין כה ע"א · ד ואזדא רבי יוחנן לטעמיה – דאמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: האחין …
• בבא קמא ט ע"א · טז ושמואל אמר: ויתר – קסבר: האחים שחלקו לקוחות, וכלוקח שלא באחריות דמי.
• בבא קמא סט ע"ב · ה דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו – לקוחות הן, ומחזירין …
• בבא בתרא קז ע"א · ד ושמואל אמר: ויתר – קא סבר: האחין שחלקו לקוחות הוו, וכלוקח שלא …
• בבא בתרא קלט ע"א · כא אמר אביי: אי לאו דשלח רבין, אנן לא ידעינן? והא תנן: אלו …
• בכורות נב ע"ב · ג מתני׳ ואלו שאין חוזרין ביובל — הבכורה, והיורש את אשתו, והמייבם את …
• בכורות נב ע"ב · יב אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו לקוחות הן, ומחזירין זה …
• בכורות נב ע"ב · יג אמר ליה רבי אלעזר: מאי ״אין חוזרין״ — אין חוזרין לבטלה. מתקיף …

הלכה כא אבל היורש את אשתו אעפ"י שירושת הבעל מדבריהם עשו חזוק לדבריהם כשל תורה ואינו …

• בבא בתרא קלט ע"א · כא אמר אביי: אי לאו דשלח רבין, אנן לא ידעינן? והא תנן: אלו …
• בכורות נב ע"ב · ג מתני׳ ואלו שאין חוזרין ביובל — הבכורה, והיורש את אשתו, והמייבם את …
• בכורות נב ע"ב · טז לעולם קסבר ירושת הבעל דאורייתא, והכא במאי עסקינן? כגון שהורישתו אשתו בית …

הלכה א המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה ה"ז גואלה כל י"ב חודש מיום שמכר בכל …

• יומא סה ע"ב · ח הא לא קשיא, כרבי. דתניא: ״שנה תמימה״, מונה שלש מאות וששים וחמשה …
• ראש השנה ו ע"ב · ט וחכמים אומרים: מונה שנים עשר חדש מיום ליום, ואם נתעברה שנה — …
• ערכין יח ע"ב · ט שנה האמורה בבתי ערי חומה — דכתיב: ״עד תם שנת ממכרו״, ממכרו …
• ערכין לא ע"א · ב מתני׳ המוכר בית בבתי ערי חומה — הרי זה גואל מיד, וגואל …
• ערכין לא ע"א · ג מת המוכר — יגאל בנו, מת הלוקח — יגאל מיד בנו. אין …

הלכה ב ואין הקרובים פודין אותה אלא המוכר עצמו אם השיגה ידו ויש לו למכור מנכסיו …

• קידושין כא ע"א · ב תני חדא: לוה וגואל וגואל לחצאין, ותניא אידך: אין לוה וגואל וגואל …
• קידושין כא ע"א · י או דילמא: כי כתיבא ״גאולה״ – בחצאין הוא דכתיב[א], בקרובים לא כתיב[א]? …

הלכה ג מת הלוקח יפדה מיד בנו וכן אם מת המוכר יש לבנו לפדותה כל י"ב …

• ערכין לא ע"א · ג מת המוכר — יגאל בנו, מת הלוקח — יגאל מיד בנו. אין …

הלכה ד מכר לראשון וראשון לשני בתוך השנה מונין לראשון כיון ששלמה שנה ראשונה הוחלט הבית …

• קידושין כ ע"ב · יח האי מוכר בית בבתי ערי חומה נמי, הואיל והורע כחו, שאם מלאה …
• ערכין לא ע"א · ד כשהוא אומר ״תמימה״, להביא את חדש העיבור. רבי אומר: ליתן לו שנה …
• ערכין לא ע"ב · ה למי חלוט? רבי אלעזר אומר: לראשון חלוט, רבי יוחנן אמר: לשני חלוט. …
• ערכין לא ע"ב · יב הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל כו׳. תנו רבנן: ״לצמיתות״ — …

הלכה ה היתה שנה מעוברת אינו נחלט עד סופה שנאמר עד מלאת לו שנה תמימה להביא …

• יומא סו ע"א · א ואם נתעברה — נתעברה למוכר. התינח שעיר, פר מאי איכא למימר? גזירה …
• ראש השנה ו ע"ב · ט וחכמים אומרים: מונה שנים עשר חדש מיום ליום, ואם נתעברה שנה — …
• ערכין לא ע"א · ד כשהוא אומר ״תמימה״, להביא את חדש העיבור. רבי אומר: ליתן לו שנה …

הלכה ו מכר ב' בתים אחד בחצי אדר ראשון ואחד בראש אדר שני זה שמכר בראש …

• גיטין עד ע"ב · יז תנן התם: בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש, כדי שיהא חלוט …
• ערכין לא ע"ב · ו אמר רבי אבא בר ממל: מכר שני בתי ערי חומה, אחד בחמשה …

הלכה ז הגיע יום י"ב חדש ולא נמצא הלוקח לפדות ממנו הרי זה מניח מעותיו בב"ד …

• ערכין לא ע"ב · יח מתני׳ בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש, כדי שיהא חלוט לו. …

הלכה ח המקדיש בית עיר חומה וגאלו אחר מיד ההקדש כיון שעלתה לו שנה משעה שנגאל …

• ערכין לא ע"ב · טו תנו רבנן: המקדיש בית בבתי ערי חומה — הרי זה גואל, וגואל …

הלכה ט מכר בית עיר חומה והגיע יובל בתוך שנת המכר אינו חוזר ביובל אלא יהיה …

• ערכין לא ע"ב · יז לא יצא ביובל, למה לי? אמר רב ספרא: לא נצרכא אלא למוכר …

הלכה י המוכר בית בבתי חצרים או בעיר שאינה מוקפת חומה כראוי ה"ז נגאל בכח יפה …

• ערכין לג ע"א · ח מתני׳ בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה …

הלכה יא כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגנות והמרחצאות והשובכות הרי הוא כבתים שנאמר אשר …

• ערכין לב ע"א · ה מתני׳ כל שהוא לפנים מן החומה — הרי הוא כבתי ערי חומה, …

הלכה יב בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אינו נחלט כבתי ערי חומה וירושלים …

• סוכה ג ע"א · יג מאן תנא להא דתנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע …
• ערכין לב ע"א · ה מתני׳ כל שהוא לפנים מן החומה — הרי הוא כבתי ערי חומה, …

הלכה יג עיר שגגותיה חומתה או שהים חומתה אינה כמוקפת חומה.

• מגילה ה ע"ב · טו אי הכי, אמאי מספקא ליה? ודאי לאו חומה היא! דתניא: ״אשר לו …
• ערכין לב ע"א · י מתני׳ עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה …
• ערכין לב ע"א · יא גמ׳ תנו רבנן: ״חומה״ — ולא שור איגר, ״סביב״ — פרט לטבריה …

הלכה יד אין המקום נקרא ערי חומה עד שיהיה בו שלש חצרות או יתר ובכל חצר …

• מגילה ג ע"ב · יג ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שישב ולבסוף הוקף — נדון ככפר. …
• ערכין לב ע"א · י מתני׳ עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה …
• ערכין לג ע"ב · א מתני׳ ואלו הן בתי החצרים — שני חצרים של שני בתים, אף …
• ערכין לג ע"ב · כא וכי האי גוונא מי הויא חומה? והתניא: ״ואיש כי ימכר בית מושב …

הלכה טו אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ כיצד עיר שלא היתה מוקפת …

• מגילה ג ע"ב · טו ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שחרב ולבסוף ישב נדון ככרך. מאי …
• ערכין לב ע"א · י מתני׳ עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה …
• ערכין לב ע"א · יב רבי אליעזר בר יוסי אומר: ״אשר לוא חומה״ — אף על פי …
• ערכין לב ע"ב · ז ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה …
• ערכין לב ע"ב · י אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע …

הלכה טז וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו בתי …

• שבועות טז ע"א · יז איבעית אימא: תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל בר יוסי; איבעית אימא: חדא …

הלכה ב מגרשי הערים כבר נתפרשו בתורה שהם שלשת אלפים אמה לכל רוח מקיר העיר וחוצה …

• עירובין נו ע"ב · ה תניא, אמר רבי אליעזר ברבי יוסי: תחום ערי לוים אלפים אמה. צא …
• סוטה כז ע"ב · ט אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפים אמה. ואי אפשר לומר …

הלכה ג ונותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה שאין קוברין מתיהם לתחום עריהם שנאמר …

• מכות יב ע"א · ה אמר רבי אבהו: ערי מקלט לא נתנו לקבורה, דכתיב: ״ומגרשיהם יהיו לבהמתם …

הלכה ד אין עושין בערי הלוים עיר מגרש ולא מגרש עיר ולא מגרש שדה ולא שדה …

• בבא בתרא כד ע"ב · ד לא צריכא – לרבי אלעזר דאמר: עושין שדה מגרש ומגרש שדה, הכא …
• מכות יב ע"א · ז ״לדור״? תיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה, לא מגרש …
• ערכין לג ע"ב · יב מתני׳ אין עושין שדה מגרש, ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר, ולא …

הלכה ה ומפי השמועה למדו שזה שנאמר לא ימכר לא ישונה אלא השדה והמגרש והעיר כל …

• ערכין לג ע"ב · יב מתני׳ אין עושין שדה מגרש, ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר, ולא …

הלכה ח ישראל שירש את אבי אמו לוי הרי זה גואל כלוים אף על פי שאינו …

• ערכין לג ע"ב · ד מתני׳ ישראל שירש אבי אמו לוי — אינו גואל כסדר הזה. וכן …