35

לדרגה של "לשמה", אלא "לעולם¹⁰² יעסוק אדם בתורה ומצוות אף־על־פי שלא לשמה¹⁰³, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

כך גם לגבי לימוד כל חלק שבתורה לאחר שהתגלה, ואף לגבי לימוד חכמת האמת, תורת הקבלה: לימוד התורה מגלה ומחזק את היהודי בהתקשרותו לבורא. על ידי הנגלה שבתורה מתחבר ה"גליא דנשמתא" עם "גליא דקודשא־בריך־הוא"¹⁰⁴. וכדי שחכמת הנסתר תביא לידי כך, יש צורך שהיהודי הלומד אותה יהיה כלי טהור. לכן מזהיר רבי חיים ויטאל את כל התנאים והסייגים הדרושים לפני הלימוד – משום שדוקא אז משיג הלימוד את מטרתו, ומשפיע כראוי.

אך מצד שני, הרי התורה רוצה, שכל יהודי ילמד את תורת הנסתר, כאמור מצוה לגלות זאת החכמה, וכדבריו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו, בהלכות תלמוד תורה¹⁰⁵: "שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס... צריך לבוא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו... הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות", ובכך תלויה ביאת המשיח¹⁰⁶, ולא יימנע אף אחד מלימוד תורה זו עד שיגיע לקיום כל התנאים וההגבלות.

מסיבה זו עצמה לא כתב רבי חיים ויטאל את דבריו ח"ו בלשון של נידוי וחרם, כי אז היה אסור ללמוד זאת עד שיגיעו לדרגה המתאימה לדברי רבי חיים ויטאל.

אלא, הוא כתב את דבריו בלשון שבועה אשר אינה חלה בלי עניית אמן. והכוונה בכך היא, שבהגיע צוק העיתים¹⁰⁷, ולא כל אחד יכול להגיע למילוי התנאים הדרושים, הרי אז כדאי שילמדו את חכמת הנסתר, אך ידעו תחלה¹⁰⁸ שהלימוד הרצוי הוא לאחר מילוי כל התנאים הדרושים לפני הלימוד.

אך התכלית היא שהלימוד ישפיע וישיג את מטרתו¹⁰⁹, ולשם כך נדרש