רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה

הערות

1. 1910. עיקרי ההלכות שנתבארו בסימן זה :
2. 1911. ברייתא פסחים נ ע " ב ( תניא העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם ). טור ושו " ע ס " א ( העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה ).
3. 1912. רא " ם על הסמ " ג ל " ת עה ( פירושו , אינו רואה סימן ברכה בכל מקום , הוא שלא יהנה מאותה מלאכה ). מ " א ס " ק ג ( סימן ברכה , מאותה מלאכה ). ובסי ' תסח סק " ב ( אינו רואה מאותה מלאכה סימן ברכה ). וכן הוא לקמן לקמן סי ' תסח ס " ג ( אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם ). סי ' תקפה סי " א ( ואם נטל אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר לעולם ).
4. 1913. הגהת רש " ל לטור סי ' תסח ( פירוש , באותה מלאכה אינו מרויח ואינה באה לו תועלת . ואף אם באה איזו תועלת , מפסיד הוא כנגדה ממקום אחר ). הובא בב " ח שם ד " ה ומ " ש אינו , ובט " ז שם ס " ק א ( ופירשו רש " ל והמזרחי , דהיינו באותו דבר דוקא . ופירוש לעולם , היינו אף אם יש לו איזה ריוח מזו , יהיה לו כנגדו הפסד ממקום אחר ). וכן הוא לקמן סי ' תסח ס " ג ( שמה שהוא משתכר במלאכה זו יהיה לו הפסד כנגדה במקום אחר ).
5. 1914. גמרא שם ( סימן ברכה הוא דלא חזי , אבל שמותי לא משמתינן ליה ).
6. 1915. רמב " ם פ " ח מהל ' יום טוב הי " ז ( אבל אין מכין אותו מכת מרדות . ואין צריך לומר שאין מנדין אותו ), וסמ " ג ל " ת עה בסופו ( אבל אין מכין אותו מכת מרדות ואין צורך לומר שאין מנדין אותו ). מ " א סק " ב ( אבל אין עונשין אותו ( סמ " ג )).
7. 1916. כדלקמן סי ' תצו ס " ב ( עיקרו אינו אלא מדברי סופרים , לכן מנדין אותו ), וס " ג ( כל מקום שהוא חייב נדוי , אם הוא תלמיד חכם אין מנדין אותו אלא מכין אותו מכת מרדות ). סי ' תקג ס " ב ( חכמים אסרוה והעושה כן מכין אותו מכת מרדות ). הלכות שמירת גוף ונפש ס " ד ( אסרו חכמים ... וכל העובר עליהם ... חייב מכות מרדות ).
8. 1917. ר " ן פסחים טז , ב ד " ה גמ ' ( דכיון דלא חמיר איסוריה דלא משמתינן עלייהו ). עולת שבת סק " א ( בערב שבת לא משמתינן אפילו ממנחה ולמעלה , דלא חמיר ערב שבת ).
9. 1918. רמב " ם שם ( וגוערין בו ומבטלין אותו בעל כרחו ), וסמ " ג שם ( וגוערין בו ). מ " א שם ( ומונעין אותו ).
10. 1919. טור ( דהיינו מו ' שעות ומחצה ולמעלה ), ומרדכי פסחים סי ' תרג בשם מהר " ם בתשב " ץ סי ' צ ( ומנחה , רוצה לומר מנחה גדולה מו ' שעות ומחצה ). דעה הא ' בשו " ע ס " א ( יש מפרשים מנחה גדולה ). חכמת שלמה פסחים נ , ב ( רש " י בד " ה מן המנחה – ט ' שעות ומחצה ... ותימה לפי זה ... על כן נראה בעיני לפרש שטעות סופר הוא , ומן המנחה פירושו סמוך למנחה גדולה , שהוא חצי שעה אחר חצות ). ב " ח סוף ס " א ( והכי נקטינן , וכמו שכתב רבינו דאסור משש ומחצה , ודלא כשלחן ערוך ( ס " א ) דכתב יש מפרשים מנחה גדולה ויש מפרשים מנחה קטנה , דהניח מקום למאן דנהג להקל עד מנחה קטנה , ולפע " ד נראה עיקר כדפירשתי ). עטרת זקנים ס " ק א ( העיקר שאין לעשות שום מלאכה מן המנחה גדולה ולמעלה , כמו שכתב הטור , מהרש " ל , ומורי בב " ח ). ונתבאר בקונטרס אחרון , שלפי שיטה זו בביאור האמור בגמרא שבת לה , ב ( שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות , שניה להבטיל עיר וחנויות ), תקיעה ראשונה , שהיא במנחה גדולה , היא להבטיל ממלאכה שבשדות , וגם ממלאכה גמורה שבעיר . ותקיעה שניה היא להבטיל העיר ממלאכה המותרת ופרקמטיא ( שיתבארו לקמן ס " ג ), ולסגירת חנויות . ובזמן תקיעה שניה יש לפי זה ב ' אופנים : ( א ) במנחה קטנה . ( ב ) חצי שעה קודם זמן קבלת שבת .
11. 1920. רש " י פסחים נ , ב ד " ה מן המנחה ( תשע שעות ומחצה ). לגירסת רא " ם בביאוריו על ה סמ " ג שם . דעה הב ' בשו " ע שם ( ויש מפרשים מנחה קטנה ). מ " א ס " ק ד ( לכן נראה לי כמאן דאמר מנחה קטנה ). ונתבאר בקונטרס אחרון , שלפי שיטה זו , יש שתי דעות בהאמור בגמרא שבת לה , ב ( שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות , שניה להבטיל עיר וחנויות ): ( א ) תקיעה ראשונה ( שהיא במנחה קטנה ) היא להבטיל ממלאכה שבשדות וממלאכה גמורה שבעיר , ותקיעה שניה ( שהיא אחרי מנחה קטנה ), היא לסגירת חנויות ולפרקמטיא . ( ב ) תקיעה ראשונה ( שהיא קודם מנחה קטנה ) היא להבטיל ממלאכה שבשדות , ותקיעה שניה ( שהיא במנחה קטנה ), היא לסגירת חנויות ולהבטיל ממלאכה גמורה שבעיר . יוצא אם כן , ששתי הדעות שבסעיף זה הן רק לענין מלאכה גמורה שבעיר . אמנם אפשר שביטול מלאכה שבשדות הוא לפני כן , ואפשר שסגירת חנויות ופרקמטיה היא אחר כך .
12. 1921. ט " ז סוף סק " א ( ולענין הלכה , כיון דאין כאן איסור , אלא לטיותא דאין בו סימן ברכה , הסומך על רש " י לא הפסיד הברכה ח " ו ). וכן הוא לקמן סי ' רנו ( ועל כל פנים צריך לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתם מן המנחה ולמעלה , דהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילה , על דרך שנתבאר בסי ' רנ " א ).
13. 1922. מ " א סק " א ( אבל פרקמטיא שרי ). וההוכחות לכך , נתבארו בקונטרס אחרון .
14. 1923. " וגם פרקמטיא , אף שהיא מותרת אחר המנחה ... מכל מקום ראוי לשלוח איש לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה ".
15. 1924. אור זרוע הל ' ערב שבת סי ' יג ( נראה בעיני דהאי דאסר הכא מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה , היינו דוקא מלאכה קבועה , שאסור לקבוע עצמו במלאכה כדי להשתכר בה , מפני שצריך לעסוק בצורכי [ שבת ], אבל מלאכה בעלמא שהוא לשעה ואינו קובע עצמו עליה , ההיא ודאי שריא , כדתנן פ " ק דשבת בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסממנין וכרישין אלא כדי שישורו מבעוד יום , ובית הלל מתירין ). הובא בדרכי משה ס " ק ב . רמ " א ס " א ( ודוקא כשעושה המלאכה דרך קבע , אבל אם עושה אותה דרך עראי , לפי שעה , ולא קבע עליה , שרי ).
16. 1925. דרכי משה ס " ק ג ( וצריך עיון אם מותר לכתוב אגרת שלומים . ונראה דשרי , דלא עדיף מחול המועד דשרי ). רמ " א שם ( ולכן מותר לכתוב אגרת שלומים וכל כיוצא בזה ).
17. 1926. אור זרוע ודרכי משה שם .
18. 1927. אף שלענין הליכה יותר מג ' פרסאות נתבאר לעיל סי ' רמט ס " א ( אבל אם ידוע להם בודאי שיבא היום , כגון ששלח להם שליח להודיעם , או שהודיעם קודם נסיעתו מביתו , מותר לו לילך כל היום ). מכל מקום כאן לא רצו חכמים לחלק בגזרתם .
19. 1928. רא " ש פסחים פ " ד סוס " א ( כתב רבינו אבי העזרי ז " ל , דוקא העושה מלאכה להשתכר , אבל מתקן הוא כליו ובגדיו לשבת ויום טוב ... מותר כל היום ), וטור , בשם ראבי " ה סי ' תצה ( ונראה לי , דהני מילי כגון שהוא עושה מלאכה להשתכר , אבל מתקן בגדיו לכבוד שבת ויום טוב ). שו " ע ס " ב ( לתקן בגדיו וכליו לצורך שבת , מותר כל היום ). ודייק לכתוב " ואפילו לקבוע עצמו למלאכה גמורה ... כגון לתפור בגדים ". וראה קיצור הלכות הערה 4.
20. 1929. ב " י ( ומיהו משמע לי דבגדיו וכליו לאו דוקא , דהוא הדין לבגדי חבירו וכליו , שמותר לתקנן לצורך שבת , כל שאינו נוטל עליהם שכר ). רמ " א ס " ב ( והוא הדין בגדי חבירו , אם הוא לצורך שבת ואינו נוטל עליו שכר ).
21. 1930. רא " ש שם ( וכן מי שכותב לעצמו ספרים דרך לימודו ). טור ושו " ע שם ( והוא הדין למי שכותב ספרים לעצמו דרך למודו ). ולקמן סי ' תסח ס " ח ( מותר לכתוב ספרים לעצמו דרך לימודו , דכיון שדרך לימודו ולעצמו הוא כותב , אינו נראית כמלאכה גמורה , שבודאי אינו מתכוין לכתיבה גמורה והגונה ). משא " כ כאן בערב שבת התיר אפילו " להעתיק ספרים ללמוד בהם " ( ולא רק דרך לימודו ). וכאמור לעיל " אפילו לקבוע עצמו למלאכה גמורה ". וראה מראי מקומות וציונים . משולחן הארי ע ' 53.
22. 1931. ב " י ( שאף על פי שאינו לצורך שבת שרי , מפני שהוא דבר מצוה ). לבוש ס " ב ( אף על פי שאינו לצורך שבת , כיון דלדבר מצוה הוא ).
23. 1932. מ " א ס " ק ה ( מיהו לגלח לעכו " ם , אפילו מעשה הדיוט אסור , עי ' סי ' תקל " א ס " ק ח ', דהא בחול המועד לא שרי מלאכת הדיוט אלא לצורך המועד ). ובסי ' תקלא ס " ק ח ( אבל לעכו " ם אסור לגלח , דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד ). אליה רבה סק " י ( משמע דלעכו " ם אסור ממנחה גדולה ).
24. 1933. כל בו סי ' נח ( ואפשר להתיר תספורת מעשה הדיוט , דלא גרע מחול המועד דאמרינן הדיוט תופר כדרכו ). רמ " א ( ומסתפרין כל היום , אפילו מספר ישראל ). וראה מראי מקומות וציונים .
25. 1934. ב " י . הובא ב מ " א סק " ה ( והעולם נהגו היתר אף במעשה אומן , וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ).
26. 1935. לבוש ס " ב ( התירו לו לספר ישראל חבירו לצורך שבת ואפילו בשכר ). מ " א שם ( ונראה לי , טעם ההיתר כיון שהיא לצורך שבת שרי אפילו נוטל שכר ... והכי מסתברא , אפילו נוטל שכר , דבחנם פשיטא דשרי תספורת , דהא צורך שבת הוא ).
27. 1936. מ " א שם ( ואף על גב דבתיקון בגדים אסור ליטול שכר אפילו לצורך שבת . שאני תספורת דניכר לכל שהיא צורך שבת ).
28. 1937. ט " ז סק " ב ( נראה לי , אם הוא עני ורוצה להוציא השכר שיטול לצורך שבת , דמותר , דהא אפילו בחול המועד מותרים כל המלאכות כו ' על ידי זה , כמ " ש סי ' תקמ " ב ).
29. 1938. ס " ב ( כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל , כדי שישתכר וירויח ).
30. 1939. מ " א ס " ק ה ( כל מלאכות המותרות בחול המועד מותרות בערב שבת ). וראה גם דרכי משה סק " ג ( ונראה דשרי , דלא עדיף מחול המועד דשרי ). וכן אמרינן אף לענין ערב פסח , כדלקמן סי ' תסח ס " ה ( כל מה שמותר לעשות בחולו של מועד , כגון דבר האבד , או שעושה מעשה הדיוט ולא מעשה אומן , ויש בו צורך המועד , וכיוצא בהם משאר דברים המותרים בחולו של מועד , כל שכן שמותרים בערב פסח אחר חצות ).
31. 1940. תוכן המשך הדברים בקונטרס אחרון זה :
32. 1941. " אבל פרקמטיא שרי . וכן משמע בגמרא בעובדא דבני בישן . וכ " מ סוף פ " ב דשבת דתקיעה שניה היה לבטל העיר וחניותיה ". הראיה הראשונה היא מהא דאמרינן פסחים נ , ב ( בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא ), ופרש " י ( יום השוק של צידון בערב שבת , והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת ). הרי שמעיקר הדין מותר , וכדאמרינן שבת יט , א ( ומצור לצידן אפילו בערב שבת מותר ), ופרש " י ( אין אלא מהלך יום , ובערב שבת היה שם יום השוק ). והראיה השנית היא מהא דאמרינן שבת לה , ב ( ת " ר שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות , שניה להבטיל עיר וחנויות ). הרי שהתירו פרקמטיא בחנויות גם אחרי שהבטילו את העם ממלאכה .
33. 1942. " תקיעה שניה היתה להבטיל העיר ( ממלאכה ) וחניותיה ". והוא כדאמרינן בגמרא שם ( שניה להבטיל עיר וחנויות ), לפי פירוש רש " י ( להבטיל העיר ממלאכה , והחנויות ממקח וממכר ). שלפי פירוש זה אין הפרש בין מלאכה גמורה לבין מקח וממכר , אלא עיקר ההפרש הוא בין מלאכה שבשדות למלאכה שבעיר . וכן הקשה באליה רבה ס " ק א ( ותימה הא בסק " ד מייתי שם [ דתקיעה שניה היה ] להבטיל העיר ממלאכה וחנויותיה , וכן פירש רש " י דף ל " ה [ ע " ב ], אם כן מבואר דשוין הן ). וההוכחה שכותב כאן המ " א היא לפי פירוש הטור ( התחילו לתקוע תקיעה שנייה , נסתלקו התריסין וננעלו החניות ). והיינו שמלאכה גמורה בטלה מיד בתקיעה ראשונה , ופרקמטיא בחנויות – בתקיעה שניה .
34. 1943. שכתב המ " א שם ( דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה , והיתה לכל הפחות בזמן מנחה קטנה ... וגם ראוי לבטל החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת ). היינו " דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה ", ועדיין הותרה פרקמטיא , עד " שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת ". אף שמפורש בגמרא שתקיעה שניה היא להבטיל חנויות . ויתבאר תוכן סתירות אלו לקמן , בביאור ג ' הפירושים שבגמרא זו ( ראה לקמן הערות 1958 . 1974 . 1976 ).
35. 1944. תוכן האמור בקטע שלפנינו :
36. 1945. שבודאי לא הגיעו לצידן – לפני מנחה קטנה , שאז לכל הדעות ( ב ' הדעות שבפנים ס " ב ) נאסרו במלאכה גמורה , ומכל מקום הסתחרו בה אחרי מנחה קטנה .
37. 1946. " אפשר דתקיעה ב ' היתה חצי שעה קודם זמן קבלת שבת ... דעכ " פ שעה קודם צאת הכוכבים ראוי לסגור החנויות ... דילמא אתי לאמשוכי , כי ראיתי גודל המכשלה כו ' ... אבל שאר פרקמטיא שהיא בענין שאין לחוש בה לאמשוכי מותרת , כל שיכול לגומרה קודם קבלת שבת ".
38. 1947. שיש להוכיח כן ( שפרקמטיא שרי אחר זמן איסור מלאכה ), לפי דעה הא ' שבפנים ס " ב , שאיסור מלאכה הוא ממנחה גדולה .
39. 1948. ראה כנישתא דבי רב , דהיינו אפילו לפי הגירסא ברש " י " אין מהלך יום ", מכל מקום עכ " פ הוי בודאי יותר מחצי יום , דבלאו הכי " מאי רבותא אשמעינן ברייתא דשרי להפליג ".
40. 1949. שהיא הדעה הב ' שבפנים ס " ב , שאיסור מלאכה ממנחה קטנה . שכבר נתבאר לעיל שגם לדעה זו מוכח שעסקו בפרקמטיא גם אחרי זמן איסור מלאכה . אבל גם אם נאמר שלדעה זו אין הוכחה , שאפשר הגיעו קצת לפני זמן מנחה קטנה , וסחרו עד זמן מנחה קטנה . מכל מקום לא מסתבר שבזה חולקים ב ' הדעות ( אם פרקמטיא מותרת אחרי איסור שאר מלאכות ), אלא גם הם מודים שפרקמטיא שרי אחרי זמן איסור מלאכה .
41. 1950. שמפרש בשבת שם ( ובערב שבת היה שם יום השוק ), ובפסחים שם ( יום השוק של צידון בערב שבת ). והיינו שהפליגו מצור לצידן לצורך פרקמטיא . וראה ערך שי או " ח סי ' רנא .
42. 1951. פ " ל הי " ג ( אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת , כדי שתתישב דעתו עליו קודם השבת ולא יצטער יותר מדאי ... ומצור לצידן וכיוצא בהן אפילו לדבר הרשות מותר ).
43. 1952. סעיף ב ( ואם הוא דרך מועט כגון מצור לצידון , שאין שם אלא מהלך יום אחד , כשהרוח טוב , מותר להפליג ). אף שבסי ' הנ " ל לא מיירי בפרקמטיא כלל .
44. 1953. פסחים נ , ב ד " ה מן המנחה ( תשע שעות ומחצה ). שמאז ואילך אסור בעשיית מלאכה . שכבר נתבאר לעיל , שלשיטה זו אין כאן הוכחה גמורה . ואילו לשיטת הרמב " ם שאיסור מלאכה הוא ממנחה קטנה , הרי לא הפליגו בני בישן לצורך מסחר כלל . ואם כן יש לומר דלב ' הדיעות אין זו הוכחה ברורה .
45. 1954. בריש הסי ' שלפנינו ( העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה , דהיינו מו ' שעות ומחצה ולמעלה ). הרי שעכ " פ ישנה הוכחת המ " א לשיטת הטור , שממנחה גדולה יש איסור מלאכה , ומכל מקום מפליגין מצור לצידון לצורך פרקמטיא .
46. 1955. שמע מינה שההיתר להפליג מצור לצידן לא מיירי באיסור הפלגה לפני שבת ( שבזה מיירי בסי ' רמח ), אלא באיסור משא ומתן לפני השבת .
47. 1956. שאיסור מלאכה מתחיל ממנחה קטנה ( כדלעיל ).
48. 1957. טז , ב ד " ה מאי איריא ( דכיון דלא חמיר איסוריה , דלא משמתינן עלייהו , אי נהוג מקמי הכי לאו כלום הוא ). וכיון שאיסור מלאכה בערב שבת הוא מן המנחה ולמעלה , ואי נהוג מקמי הכי לאו כלום הוא , אם כן מהו דאמרינן בפסחים שם ( בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא ... כבר קיבלו אבותיכם עליהם ). אלא ודאי מנהג בני בישן הי ' שלא לעשות פרקמטיא מן המנחה ולמעלה , אף שמדינא מותרת פרקמטיא גם אחר כך .
49. 1958. בזמן תקיעה ראשונה ושניה , האמור בגמרא שבת לה , ב ( שש תקיעות תוקעין ערב שבת ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר וחנויות ), יתבאר בהמשך הקונטרס אחרון דלקמן שלוש שיטות , שהן ארבע :
50. 1959. שמה שאמרו בברייתא שם ( תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת , ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר ), ופירש " י ( להבטיל העיר ממלאכה , והחנויות ממקח וממכר ), יש לפרש בשני אופנים : ( א ) שראשונה היא להבטיל מכל מלאכה גמורה , ושניה להבטיל ממלאכה המותרת ומפרמטיא . ( ב ) שראשונה היא להבטיל ממלאכה שבשדות , ושניה להבטיל ממלאכה גמורה שבעיר ומפרקמטיא . ולמאן דאמר שמלאכה גמורה אסורה ממנחה גדולה , על כרחינו לפרש כאופן הראשון הנ " ל .
51. 1960. ס " ק ב ( נראה לי , אם הוא עני ורוצה להוציא השכר שיטול לצורך שבת , דמותר ). וכן נפסק בפנים ס " ה ( מי שהוא עני ורוצה לעשות מלאכה להשתכר להוציא השכר לצורך שבת מותר לו לעשות כל היום ).
52. 1961. כמבואר בפנים ס " ג ( ואפילו לקבוע עצמו למלאכה גמורה אין איסור אלא כשאינה לצורך השבת ). אלא שמכל מקום אסרו זאת בתקיעה שניה , כיון " שהן מלאכות שיש בהן עסק רב ".
53. 1962. ס " ק ו ( שמא יראה שנתקלקלו העורות ויצטער ויהי טרוד בצערו ולא יתפלל . ומשמע דהוא הדין לכל מלאכה או חשבון כיוצא בזה ).
54. 1963. שו " ע סרל " ב ס " א ( ועיקר זמנה מט ' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ), ורמ " א שם ( עד הלילה דהיינו עד צאת הכוכבים ). סדר הכנסת שבת ( לענין תפלת המנחה שהיא מדברי סופרים אין למחות ביד המקילין , בין בחול בין בשבת , ובפרט בשעת הדחק ).
55. 1964. בשו " ע שם ס " ב ( לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה , עד שיתפלל ... ולא לבורסקי ( מקום שמעבדין שם העורות ) ... סמוך למנחה גדולה ).
56. 1965. כנפסק בפנים ס " ג ( אבל לעשות לצורך השבת בחנם , כגון לתפור בגדים לצורך השבת בין לו בין לחבירו בחנם , מותר כל היום ), ושם נסמן ( הערה 1928 ).
57. 1966. ראה כנישתא דבי רב ע ' רסח הערה ב .
58. 1967. היינו שקודם נתבאר שאפשר לדמותו לאיסור מלאכה לפני סוף זמן תפלת מנחה , דהיינו מזמן מנחה גדולה עד צאת הכוכבים . ועתה מבאר שאפשר לדמותו לאיסור מלאכה חצי שעה לפני תחלת זמן תפלת המנחה וערבית , כמבואר בשו " ע סי ' רלה ס " ב ( אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית ).
59. 1968. " ונהגו בקהלות הקדושות , שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או שעה , שמכריז ש " צ להכין עצמן לשבת ".
60. 1969. לקמן שם ס " י ( שיעור מיל הוא רביעית שעה וחלק עשרים ... ויש חולקין על זה ואומרים ששיעור מיל הוא שני חומשי שעה ), והיינו שתלוי בב ' הדיעות אם שיעור מהלך מיל הוא י " ח דקות או כ " ד דקות . ונתבאר שם ( הערה נג ).
61. 1970. ס " ק ט ( שיעור זמן בין השמשות הוא ג ' רביעי מיל , והוא כמו רביעית שעה קודם צאת הכוכבים ).
62. 1971. היינו חצי שעה של בין השמשות , וחצי שעה של דילמא אתי לאמשוכי .
63. 1972. וכן הוא לקמן סי ' רנו ( ועל כל פנים צריך לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתם מן המנחה ולמעלה , דהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילה , ע " ד שנתבאר בסי ' רנ " א . וגם פרקמטיא , אף שהיא מותרת אחר המנחה כמ " ש שם , מכל מקום ראוי לשלוח איש לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה ), והיינו שעכ " פ צריך לבטל מלאכה גמורה במנחה קטנה , ועכ " פ צריך לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה .
64. 1973. שהרי לפי מ " ש המ " א בס " ק ד ( תקיעה שניה היתה להבטיל העיר ( ממלאכה ) וחניותיה ... נראה לי כמאן דאמר מנחה קטנה ), יתבאר לקמן בסמוך שצריך לסגור החנויות במנחה קטנה . אלא " אפילו למי שירצה להקל בדברי סופרים כמאן דאמר מנחה גדולה ", דהיינו שאיסור מלאכה גמורה הוא מתקיעה ראשונה במנחה גדולה , והחנויות פתוחות עד התקיעה השניה , שאפשר היא משך זמן אחרי מנחה קטנה . הרי עכ " פ שעה לפני צאת הכוכבים ראוי לסגור החנויות .
65. 1974. אף שנתבאר לעיל , שהוכחת המ " א בס " ק א היא לפי דעת הפוסקים שאיסור מלאכה גמורה הוא ממנחה גדולה . מכל מקום הוא עצמו מוכיח בס " ק ד , שהעיקר כדעת הפוסקים שהוא ממנחה קטנה .
66. 1975. כדלעיל ( הערה 1958 ), שלפי דעה זו תקיעה ראשונה ( שבמנחה גדולה ) היא להבטיל גם ממלאכות גמורות שבעיר . ותקיעה שניה ( שבמנחה קטנה , או חצי שעה לפני זמן קבלת שבת ) היא להבטיל ממלאכות המותרות ( ומפרקמטיא שבחנויות ). והוא דוחק .
67. 1976. כפי שכתב המ " א בסי ' רנו ( דתקיעה שניה היתה לבטל העם ממלאכה , והיתה לכל הפחות בזמן מנחה קטנה , שהיא שתי שעות ומחצה קודם הלילה ).
68. 1977. גם זה במנחה קטנה , שהרי תקיעה ב ' היא לביטול מלאכה ולסגור חנויות , וסגירת חנויות לדעה זו במנחה קטנה .
69. 1978. כמבואר במ " א שם ( כי ראיתי גודל המכשלה שלפעמים בא שר אחד ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ).
70. 1979. אף שלפי פירוש זה נאסרה פרקמטיא באותו זמן שנאסרה מלאכה גמורה ( במנחה קטנה ). מכל מקום , גם לפי זה אפשר שיתאים מ " ש המ " א גם ס " ק א ( אבל פרקמטיא שרי ), ומיירי ב " שאר פרקמטיא שהיא בענין שאין לחוש בה לאמשוכי ". וההוכחה לזה היא ממעשה דבני בישן שהובאה לעיל – " הגיעו שם קרוב ללילה , והסתחרו שם עד תקיעה שניה שהיא שעה קודם צאת הכוכבים , או אפילו עד סמוך לבין השמשות ". כי שם לא הי ' חשש " שלפעמים בא שר אחד ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה ממש ".
71. 1980. ואף שלא נאסרה מלאכה גמורה אלא מתקיעה שניה , מכל מקום הוצרכו להקדים תקיעה ראשונה לעם שבשדות , " כדי שיכנסו עם שבשדות לעיר ", וכפירוש רש " י לה , ב ד " ה להבטיל ממלאכה שבשדות ( ויהא להן שהות ליכנס לעיר ). אלא שלפי זה שתקיעה שניה היא במנחה קטנה , לא מסתבר להקדים תקיעה ראשונה למנחה גדולה , שמסתמא לא הוצרכו זמן גדול כזה ( ג ' שעות שממנחה גדולה למנחה קטנה ) כדי להיכנס לעיר . על כן נתבאר כאן , שלפי זה מסתבר שעכ " פ " תקיעה ראשונה היתה קודם מנחה קטנה " ( ולא במנחה גדולה ).
72. 1981. הטור שכותב כאן בסי ' רנא " העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה , דהיינו משש שעות ומחצה ומעלה ". ולקמן בסי ' רנו " כתב הרמב " ם ז " ל תקיעה ראשונה תוקע במנחה ". בודאי אי אפשר לומר שיחלק בין זמן הפסק העבודה בשדה לבין זמן הפסק מלאכה גמורה בעיר , שהרי שניהם צריך להפסיק במנחה גדולה .
73. 1982. וגם לולא דבריו בסי ' רנו , אין לחלק לדעתו בין זמן הפסק העבודה בשדה לבין זמן הפסק מלאכה גמורה בעיר . דכיון שמלאכה גמורה צריך להפסיק במנחה גדולה , נצטרך לפרש שתקיעה ראשונה היא הרבה קודם מנחה גדולה להבטיל העם שבשדות , ו " אין סברא כלל לומר " כן . אלא על כרחך צריך לומר לדעתו , שתקיעה ראשונה ( שבמנחה גדולה ) היא להבטיל ממלאכה שבשדות וגם ממלאכות גמורות שבעיר . ותקיעה שניה ( שבמנחה קטנה , או חצי שעה לפני זמן קבלת שבת ) היא להבטיל ממלאכות המותרות ומפרקמטיא שבחנויות . וכבר נתבאר לעיל , שלפי דעה זו מוכיח המ " א כאן ס " ק א , שגם בזמן שמלאכה גמורה אסורה , " אבל פרקמטיא שרי ".
74. 1983. עד כאן נתבארו ב ' פירושים בשתי התקיעות הראשונות ( כדלעיל הערה 1958 ).
75. 1984. הלכה יז ( אסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה , כמו ערבי שבתות ).
76. 1985. סי " ט ( תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדות מלחרוש ומלעדור ומלעשות מלאכה שבשדה ... התחיל לתקוע שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות ), וס " כ ( תקיעה ראשונה תוקע אותה במנחה ).
77. 1986. נ , ב ( תניא , העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם ).
78. 1987. ראה שם פ " ג ה " ב ( שתפלת המנחה ... זמנה מתשע שעות ומחצה , והיא הנקראת מנחה קטנה ).
79. 1988. הל ' חמץ ומצה פ " ו הי " ב ( אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה כמעט ), והיינו מנחה קטנה , כדתניא פסחים צט , ב ( מתשע שעות ולמעלה ), ופרש " י ( היינו חצי שעה סמוך למנחה ). וכן הוא לקמן סי ' תעא ס " א ( מתחלת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה ).
80. 1989. הלכה טז ( שלא יסעוד בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כערב שבת ).
81. 1990. כדמוכח מגמרא פסחים שם , וכדלעיל סי ' רמט ס " ט ( מצוה להמנע מלקובעה מתחלת שעה עשירית ואילך ).
82. 1991. שבת טו , א ד " ה תנו רבנן שש תקיעות ( לבטל עיר ממלאכה , ממקח וממכר ), שמשמע שביטול המלאכה היא המקח וממכר . ושינה מלשון רש " י ( להבטיל העיר ממלאכה , והחנויות ממקח וממכר ), שמשמע שתקיעה שניה היא להבטיל ממלאכה , וגם ממקח וממכר .
83. 1992. אם לא נאמר שהר " ן העתיק כאן לשון רש " י ( כדרכו ), אלא שנשמטה בטעות תיבת " והחנויות ".
84. 1993. לא רק למאן דאמר מנחה גדולה , שנתבאר כן לעיל ( אפשר דתקיעה ב ' היתה חצי שעה קודם זמן קבלת שבת ). אלא " אף למאן דאמר מנחה קטנה ", " אפשר דתקיעה ב ' היתה חצי שעה קודם זמן קבלת שבת ".
85. 1994. כדלקמן שם ( ועל כל פנים צריך לשלוח איש ... לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה ), שהיא " חצי שעה קודם זמן קבלת שבת ".