שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הדין קובע שבערב פסח , לפני השעה העשירית, "מותר לאכול מצה עשירה" למרות שאסור לאכול שום מצה .
10 ירושלמי פסחים ר"פ ערבי פסחים (הובא בתוד"הלאיאכל –פסחים צט, ב). רמב"םהל' חו"מ ספ"ו. טושו"ע או"ח סתע"א ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך יש לתרץ את השאלה שלעיל לפי כל המפרשים, ובמיוחד לפי הטעם והדעה הנ"ל, שאותה מציין אדמו"ר הזקן להלכה בשולחן ערוך – שארבע הכוסות הם כנגד ארבע לשונות של גאולה.
8 ביפ"ת שם תירץ "א"נ משום קרא דכוס ישועות אשא כדמשמע לקמן בשמו"ר פ"ו (שם) דקאמר (בהמשך להטעם ד"ד' גאולות") לקיים מה שנאמר כוס ישועות אשא" (והיינו דענין של גאולה וישועה צ"ל על כוס דוקא. וראה גם מט"מ שם. חי' חת"ס לפסחים צט, ב). אבל לפמ"ש במרדכי (ע"ד הגירסא בירושלמי וב"ר שם) "לכך י"מ כנגד ד' כוסות האמורים לישועה", ה"ז טעם שני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין נוסף בחג הפסח, שמצוה מדברי סופרים לשתות בליל הפסח ארבעה כוסות של יין .
300 משנה פסחים צט, ב. רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ז. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
האיסור דאכילת מצה בערב פסח – כדאיתא בירושלמי "כל האוכל מצה בערב פסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו" – הוא רק במצה שאדם יכול לצאת בה י"ח בלילה.
1694 פסחים פ"י ה"א – הובא בתוד"ה לא יאכל פסחים צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמט דינים השייכים לערב שבת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ה
ט סעודה שרגיל בה בימות החול דהיינו סעודה קטנה שאינה של משתה מן הדין מותר לאכלה בכל היום אפילו סמוך לחשכה אבל מצוה להמנע מלקובעה מתחלת שעה עשירית ואילך כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול ויאכל סעודת שבת לתיאבון.
מו פסחים צט , ב כדעת ר' יוסי. מ"מ שם. שו"ע שם. וראה מ”מ וציונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמט דינים השייכים לערב שבת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ה
ט סעודה שרגיל בה בימות החול דהיינו סעודה קטנה שאינה של משתה מן הדין מותר לאכלה בכל היום אפילו סמוך לחשכה אבל מצוה להמנע מלקובעה מתחלת שעה עשירית ואילך כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול ויאכל סעודת שבת לתיאבון.
מז רמב"ם שם. וראה פסחים צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסז דין התפלה בערב שבת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ג כשם שאמרו לענין תפלה כך אמרו לענין קידוש היום שיכול לקדש ולאכול מפלג המנחה ולמעלה אפילו אם לא התפלל ערבית עדיין ובאכילה זו שמבעוד יום יוצא ידי חובת סעודה אחת מג' סעודות שחייב לאכול בשבת (כיון שכבר קיבל עליו תוספת שבת נעשה אצלו כשבת עצמה לכל דבר) ויש מחמירים שימשיך סעודתו בלילה עצמו שיאכל כזית לפחות אחר צאת הכוכבים כדי שיקיים ג' סעודות בשבת עצמה דכיון שג' סעודות אלו למדום חכמים ממה שנאמר ג' פעמים היום אצל אכילת המן בשבת לפיכך צריך לאכלן בעיצומה של יום ולא בתוספתו וטוב לחוש לדבריהם:
כ תוס' פסחים צט, ב ד"ה עד שתחשך . רא"ש שם פ"י סי' ב. שו"ע ס"ב. מ"א סוף סק"א. וראה גם לקמן סי' רעא ס"ב וסי"ג. סי' תעב ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט (ג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג, ה
ועל זה תמה המ"א דאף האור זרוע מודה מבעוד יום, דודאי בשביל שקיבל שבת לא נאסר באכילה מועטת, כיון דקיימא לן אוכל והולך עד שתחשך מה לי קיבל שבת מה לי לא קיבל, והיינו כשיאכל סעודת שבת משתחשך, אבל כשאוכלה גם כן מבעוד יום הרי דינה כשתחשך ממש שאסור אפילו אכילה מועטת לדעת האור זרוע ומגן אברהם.
כח פסחים צט, ב (וכדלעיל ס"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רנא (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וסתם מנחה בלשונו היא מנחה קטנה כמבואר מדבריו בהל' תפלה, וכדמוכח מהא דסתם גבי ערב פסח ע"ש, ודומיא דלא יאכל מן המנחה ולמעלה שבפ"ו מהל' יו"ט דהיינו מנחה קטנה.
לה הל' חמץ ומצה פ"ו הי"ב: מקודם המנחה (ומפורש בברייתא פסחים צט, ב שהכוונה למנחה קטנה, וכדלקמן סי' תעא ס"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ט סעודה שרגיל בה בימות החול , דהיינו סעודה קטנה שאינה של משתה , מן הדין מותר לאכלה בכל היום , אפילו סמוך לחשכה .
1610 פסחים צט , ב ( תניא לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה , כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי רבי יהודה , רבי יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך ). וגמרא שם ק , א ( לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר ' יוסי ). רמב " ם ומ " מ שם . שו " ע שם . וראה מראי מקומות וציונים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועל זה תמה המ " א דאף האור זרוע מודה מבעוד יום , דודאי בשביל שקיבל שבת לא נאסר באכילה מועטת , כיון דקיימא לן אוכל והולך עד שתחשך , מה לי קיבל שבת מה לי לא קיבל .
1698 פסחים צט , ב ( תניא לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה , כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה , דברי רבי יהודה . רבי יוסי אומר , אוכל והולך עד שתחשך ). וגמרא שם ק , א ( לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר ' יוסי ).
וכן נפסק לעיל ס " ט ( לאכול ולשתות בלי קביעות סעודה , אינו נמנע בערב שבת ובערב יום טוב עד שחשיכה ).
ומזה הוכיח באור זרוע שם ( אף על פי שעיקר סעודת שבת הוא לחם , [ הא ] קיי " ל כר ' יוסי שמותר להתחיל ולאכול אפילו לאחר ט ' שעות , וקיי " ל נמי כותיה ). הובא בדרכי משה שם ( לדידן דקיימא לן דמותר לאכול אחר המנחה , שמע מינה דאין צריך לאכול סעודת שבת לתיאבון ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומיהו לפי מ " ש ב " י בסי ' תע " א כרשב " ם .
1711 על מה ששנינו בפסחים צט , ב ( ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ), ובגמרא קז , ב ( אבל מטביל הוא במיני תרגימא , ר ' יצחק מטביל בירקי ), כתב בב " י שם ד " ה ומ " ש אבל ( ופירש הרי " ף ( כג .) מעביר פתו במיני תרגימא , כגון פירות וכיוצא בהן . וכן פירש רשב " ם מיני תרגימא , כגון פירות ובשר ).
וכן נפסק בשו " ע שם ס " א ( אבל אוכל מעט פירות או ירקות ).
והיינו כדעת הרשב " ם שלא התיר אלא פירות וכיוצא בהם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וסתם מנחה בלשונו היא מנחה קטנה כמבואר מדבריו בהל ' תפלה , וכדמוכח מהא דסתם גבי ערב פסח ע " ש , ודומיא דלא יאכל מן המנחה ולמעלה שבפ " ו מהל ' יום טוב דהיינו מנחה קטנה .
1988 הל ' חמץ ומצה פ " ו הי " ב ( אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה כמעט ), והיינו מנחה קטנה , כדתניא פסחים צט , ב ( מתשע שעות ולמעלה ), ופרש " י ( היינו חצי שעה סמוך למנחה ). וכן הוא לקמן סי ' תעא ס " א ( מתחלת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רסז דין התפלה בערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שיכול לקדש ולאכול מפלג המנחה
21 תוס' פסחים צט, ב ד"ה עד
שתחשך (סעודת שבת וימים טובים מצי אכיל להו מבעוד יום, כדאמר בפרק תפלת השחר
(ברכות דף כז:) מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קידוש היום מבעוד יום). רא"ש
שם פ"י סי' ב (דבשבתות ובשאר ימים טובים יכול להוסיף מן החול על הקדש
ולאכול קודם שתחשך , כדאמרינן פרק תפלת השחר (דף כז, ב) מתפלל אדם של שבת בערב שבת
ואומר קידוש על הכוס). שו"ע ס"ב (ולאכול מיד).
וכן הוא לקמן סי' רעא ס"ב (אם יצא
מבית הכנסת מבעוד יום, יש לו לקדש מיד ... ואחר הקידוש צריך לאכול גם כן מיד).
לעיל סי' רמט סי"ב (ויש אומרים שאם
השלים תפלת ערבית של שבת מבעוד יום, צריך לאכול מיד, ואינו רשאי להתענות עד צאת
הכוכבים).
וכל זה בשבת , משא"כ בפסח, יתבאר דינו לקמן סי' תעב ס"ב
( לא ימהר להתחיל הקידוש קודם שיהיה ודאי חשיכה.
אף על פי שבשאר ימים טובים יכול האדם להוסיף מחול על הקודש לקדש ולאכול מבעוד יום,
מכל מקום בפסח אינו יכול לעשות כן) . ונתבאר בהערות שם (סי' תעב הערה ח).
ולענין חג השבועות, לקמן סי' תצד ס"ב (אע"פ שבכל
ערבי יום טוב נוהגין להקדים תפלת ערבית של יום טוב מבעוד יום מטעם שנתבאר בסי' רס"ז,
מכל מקום בליל שבועות מאחרין להתפלל לאחר צאת הכוכבים, שאם יקדימו ויקבלו קדושת
יום טוב בתפלה מבעוד יום, הרי זה כמו שחסרו מעט ממ"ט ימי הספירה שלפני חג הזה,
והתורה אמרה שבע שבתות תמימות תהיינה. ומזה הטעם אין לקדש גם כן קידוש היום מבעוד
יום אף קודם תפלת ערבית). וכן הוא לקמן סעיף הבא (שיכול לקדש ... אפילו אם לא
התפלל ערבית עדיין).
ולענין סוכות, לקמן סי' תרלט ס"כ (כיון שאכילת לילה
הראשונה נלמד בגזירה שוה מאכילת מצה, צריך להיות דומה לה בכל דבר, דהיינו שלא יאכל
... בסוכה עד לאחר צאת הכוכבים ... כמו באכילת מצה כמ"ש בהלכות פסח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לתיאבון בלילה,
1934 כדתנן פסחים צט, ב (ערבי
פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ), ופרש"י (כדי שיאכל מצה של מצוה
לתיאבון). וכדלקמן שם ס"א (כל אדם ... אסור לו לאכול פת, דהיינו מצה עשירה
(כמו שיתבאר), מתחלת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה, כדי שיאכל מצה בלילה לתיאבון).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שיאכל סעודת יום טוב לתיאבון, שזהו מכלל הכבוד .
4060 רמב"ם שם (ראוי לאדם שלא יסעוד בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כערב שבת ,
שדבר זה בכלל הכבוד). רמ"א שם (אסור לאכול ממנחה ולמעלה בערב יום טוב, כמו
בשבת , שזהו מכלל הכבוד). וכדלעיל סי' רמט ס"ט (סעודה שרגיל בה בימות החול ...
מצוה להמנע מלקובעה מתחלת שעה עשירית ואילך).
והיינו שאכילת הסעודה בלילה היא מצות
ענג (כדלקמן ס"ג), ומניעת האכילה משעה עשירית ולמעלה היא מצות כבוד.
וכן הוא לעיל סי' רצא ס"ד (מצוה
להמנע מלקבוע סעודה בערב יום טוב משעה עשירית ולמעלה כמו בערב שבת ). ומכל שכן
בפסח, כדלעיל סי' תעא ס"א (כל אדם אף שאינו איסטניס אסור לו לאכול פת, דהיינו
מצה עשירה (כמו שיתבאר), מתחלת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה, כדי שיאכל מצה בלילה
לתיאבון). וסוכות, כדלקמן סי' תרלט ס"כ (שלא יאכל בערב יום טוב מן המנחה
ולמעלה , כדי שיאכל בסוכה לתיאבון).
*
ואף שזמן מנחה קטנה הוא מתשע שעות ומחצה
ולמעלה , מכל מקום הא דתנן פסחים צט, ב "סמוך למנחה לא יאכל אדם עד
שתחשך" , פירש הרא"ש פסחים פ"י ס"ב (פירוש, סמוך למנחה מתשע
שעות ולמעלה , דמנחה גופה מט' שעות ומחצה ולמעלה , וסמוך לה ט' שעות ), והיינו מתחלת
שעה עשירית, שהם ג' שעות זמניות לפני הלילה.
אלא שבשעות זמניות יש ב' שיטות, אם הם
מעלות השחר עד צאת הכוכבים, או מנץ החמה עד שקיעת החמה. ולפי מסקנת רבינו בפסקי
הסדור שהם מנץ החמה עד שקיעת החמה, היינו ג' שעות זמניות לפני שקיעת החמה, מתחלת
שעה עשירית (ראה לעיל סי' רסא ס"ה הערה סד).
ולענין אכילת סעודה גדולה קודם שעה
עשירית, ראה הפרטים לעיל סי' רמט ס"ה ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה אחר כ"ז י"ל שרש ענין [ה]ד' כוסות דיין דאפי' עני שבישראל מחוייב בד' כוסות כו', ולכאורה יפלא דלפי כל הנ"ל הרי אין במצה מבחי' הרצוא דמוחי' דאימא כלל אדרבה לזה נאסר החמץ כו' לפי שאין בה שום התפעלו' והשגה מורגש בטעם כו', וא"כ למה מצוה ביין בד' כוסות שהיין הוא המשמח כו' שהוא [ב]בחי' התפעלות הרצוא דבינה כידוע בכוס יין דקידוש שהוא בבחי' מוחין דאימא כנ"ל.
182 עני . . בד' כוסות : ראה פסחים צט, ב [במשנה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו שאו' בהגדה פסח שהיו אבותינו אוכלי' כו' ומיד או' מצה זו שאנו אוכלים כו' ד[מצות ה]מצה הוא בחי' הכלי לאור דעצמו' א"ס [בכנ"י] וגם ד' כוסות דיין דאפי' עני שבישראל חייב בהן מדרבנן כידוע וד"ל.
389 דאפי' עני שבישראל : פסחים צט, ב (במשנה). שו"ע אדה"ז הל' פסח סתע"ב, ס"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה יח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך הנ' באמת יש להבין בענין טעם זה דאיסור חמץ ושאור מצד ההגבה' וגסות וכן מצד הטעם לחם משא"כ במצ' שאין בה טעם ואין בה תוס' והגבה' כו' שא"כ הי' ראוי שיצו' על העיקר והוא בגסות הלב והתנשאות ביש ודבר גם במילי דשמיא וכ"ש במילי דעלמא והיינו שיהי' דרכי העבוד' שבלב ומוח ותו"מ בפסח הכל בשפלות והכנע' כאיש עני שיחי' בלחמו כו' לבלי ירא' לבחי' יש ודבר כלל ולא תהי' דרך העבודה בלב בהתנשאות דרשפי אש ושמח' בטוב טעם ודעת כו' שלא יגב' לבו בדרכי ה' וכ"ש בעניני עצמו וזה הי' ראוי להיות עיקר האזהר' בל ירא' התנשאות וגסות בלב וכן הכעס שהוא בוער כאש אלא שפלות וענו' יתיר' כו' וזה לא מצינו שיהי' הפרש כלל בזה בין יו"ט של פסח לשאר המועדים דכתיב ושמחת בחגיך וכך מצוה ביו"ט של פסח בשמח' דוקא ושמח' זאת באה ודאי ברשפי אש התשוק' בבחי' התנשאות והגבהת הלב קצת ומצו' היא ולא איסור בפסח כמו בשבועות וסכות שהרי אומר הלל דכתיב אם הבנים שמח' כו' ואפי' עני שבישראל חייב לשתות יין ארבע כוסות וכה"ג ודאי צריך לעבוד את ה' בשמח' ואין הצווי רק על גשמיות האכיל' שלא יאכל חמץ ולא ירא' בכל גבולו והמצו' לאכול מצה ומה יש תועלת בביעור החמץ גשמי לענין הרוחני דאש גבו' דשאור וחמץ למעל' עד שהאוכל חמץ וכו' מאין יש חבור זה לגשמיות עם הרוחניות וכן באכילת מצה גשמיות יחזק אור
26 עני . . ארבע כוסות : ראה פסחים צט, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך יא וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
64 במאירי פסחים צט, ב: שענינם (של ז' כוסות של פרעה) הי' סבה לגאולת מצרים. וראה ג"כ בקה"ע ופ"מ לירושלמי שם. ומפרשי המדרש בב"ר שם -- אבל מובן, שזה רק סבה לסבה דסבה כ" ושיי כות רחוקה לגאולה, משא"כ להטעם ,כנגד ד' גאולות" הרי זהו ענין ה,גאולה* עצמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
) גם בפרשב"ם (פסחים צט, ב) שכת" בם ג"כ כסדר שבשו"ע אדמוה"ז (וראה פד רשב"ם ב"יב נח, ב) קשה כנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מאירי פסחים צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שם כתוב במפורש שהדבר ארע "עד שהמלך במסבו" – "עד שמשה וישראל מסובין ואוכלין פסחיהם במצרים", והרי אכילת פסח היא "בלילה הזה", בליל ט"ו ניסן (ולא "קודם חשיכה").
20 זבחים נו, ב (במשנה). שם נז, ב. פסחים מא, ב. וראה תוספתא פסחים ספ"ב (הובא בתוד"ה עד שתחשך – פסחים צט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
לפי הדעות שבזמן התוספת ניתן
24 כ"מ דעת הר"י מקורביל בתוס' פסחים צט, ב ד"ה עד. רא"ש שם ס"ב. ובברכות פ"ד ס"ו. הרי"א ורבינו ירוחם הובאו בב"י סרס"ז. ט"ז או"ח סו"ס רצא. סו"ס תרסח בארוכה. דיעה הא' בשו"ע אדה"ז סרס"ז ס"ג (וראה מ"א שם סק"א בסופו). שו"ע אדה"ז סתע"ב ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"ולקחתי אתכם לי לעם" אמור לגבי ובאמצעות מתן תורה – כי תכליתה של גאולת מצרים ושלמותה היא שבני ישראל יצאו בשלמות מטומאת מצרים.
17 רבינו בחיי, ספורנו ומדרש הגדול עה"פ. מאירי פסחים צט, ב. מט"מ סתר"ז (ב"הדרך השני'"). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט שסדר ד' לשונות של גאולה שמביא רבינו הזקן בשו"ע (והוצאתי וגאלתי ולקחתי והצלתי) הובא גם בפי' הרשב"ם על המשנה בפרק ערבי פסחים , ובנוגע להרשב"ם, הרי אף שלמד גם קבלה, ברור הדבר שפירושו הוא ע"פ נגלה.
1077 פסחים צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש
מקור מפורש
בדף זה
פסחים צט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בדף זה
פסחים צט, ב 25 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר