ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג

57

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ההסברים בענין בר מצרא יש להם משמעות כללית, שניתן ליישמה בכל ענין בהתאם לפרטיו המיוחדים: האם הענין של שכנות יוצר קשר עמוק ופנימי בין השכנים, שינוי במהותו של השכן (בעניננו – קנין מסויים בשדה). או שהקשר הוא חיצוני בלבד (בעניננו – חובת התנהגות מסויימת על האנשים)^*.

התוצאות מכך מתבטאות בכמה וכמה ענינים. ובאופן כללי, לפי ההגדרה הידועה, בשלושת ההיבטים הכלליים: עולם, שנה, נפש¹⁸.

בעולם: הקשר עקב שכנות מקום בענין בר מצרא, כדלעיל.

ו. ה"שכנות בזמן" תוספת שבת

בשנה: בענין של זמן. בדין של תוספת מחול על הקודש ביום הכפורים (אשר לדעת הכל היא מן התורה)¹⁹ ובשבת ויום טוב (אשר יש בכך דעות שונות אם היא מן התורה או מדרבנן)²⁰, אשר יש בה ענין של "שכנות" בין הזמן שלפני שבת ולאחריה לבין השבת, יש שתי אפשרויות^*:

א) השכנות יוצרת קשר פנימי: הזמן שלפני ולאחרי השבת משתנה עקב "שכנותו" לשבת ומקבל²¹ מעצם קדושת השבת²².

ב) הזמן עצמו אינו מתקדש בקדושת שבת, אך עקב "שכנותו" לשבת חלה על האדם חובת ההכנה לשבת²³.

ז. ההבדל בדיעות לגבי קדושת התוספת

לפי זה ניתן לומר שזהו ההסבר למחלוקת בין הפוסקים, אם בזמן התוספת ניתן לקיים את מצות קידוש וכדומה:

לפי הדעות²⁴ שבזמן התוספת ניתן

הערות

*. ראה גם לקו"ש חל"ג ע' 11 ואילך.
18. "אשר על ענין ג' בחינות אלו הוא יסוד של הספר יצירה" (אוה"ת יתרו ע' תתטז ואילך).
19. ראה ביצה (ל, א): תוס' יוהכ"פ מדאורייתא. יומא פא, ב. וש"נ. רמב"ם הל' שביתת עשור פ"א ה"ו (לצום ולהתענות). טושו"ע (ואדה"ז) סתר"ח (בעינוי ובאיסור מלאכה).
20. רי"ף יומא שם. רא"ש שם פ"ח ס"ח. שו"ע או"ח (ואדה"ז) סרס"א ס"ב (ס"ד). שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ח. ודעת הרמב"ם בזה כו' – ראה נו"כ לרמב"ם שם. ולטושו"ע בסי' רס"א, תר"ח. שד"ח כללים מערכת תיו כלל נד.
*. בכל הבא לקמן ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 248 ואילך.
21. אלא שלזה צריך להיות גם קבלה כדמשמע מפשטות הל' בשו"ע או"ח שם. וכן מפורש בקו"א לשו"ע אדה"ז סרס"א סק"ג. אבל להעיר דכתב שם, שגם הביה"ש הוא בכלל התוס' בע"כ אף אם הוא יום כיון שהוא סמוך לחשיכה ממש, ואף שלא קבלו הרי מקובל ועומד הוא מהר סיני. וראה ריטב"א ר"ה ט, א (ד"ה יכול קרוב לסופו) ובהמצויין לקמן הערה 29.
22. להעיר ממכילתא יתרו עה"פ זכור: זכור מלפניו ושמור מלאחריו מכאן אמרו מוסיפין מחול על הקודש משל לזאב שהוא טורף מלפניו ומלאחריו, שהטרף נעשה דם ובשר הזאב, אבל – לאידך גיסא – זהו לא בשעה שטורף והורג כ"א לאחר זמן. וראה בארוכה לקו"ש שם.
23. ראה לשון הרמ"א או"ח סי' רנו. והוספת אדה"ז שם: "שצריך להוסיף כו'".
24. כ"מ דעת הר"י מקורביל בתוס' פסחים צט, ב ד"ה עד. רא"ש שם ס"ב. ובברכות פ"ד ס"ו. הרי"א ורבינו ירוחם הובאו בב"י סרס"ז. ט"ז או"ח סו"ס רצא. סו"ס תרסח בארוכה. דיעה הא' בשו"ע אדה"ז סרס"ז ס"ג (וראה מ"א שם סק"א בסופו). שו"ע אדה"ז סתע"ב ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.