58
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לקיים את מצות קידוש ואכילות שבת וכדומה, הרי זה משום שלדעתם זמן התוספת מתקדש בקדושת שבת ויום טוב25.
(אך למרות זאת גם לפי דעות אלו26 הרי בחג הפסח אסור לקדש ולקיים את מצות אכילת פסח בזמן התוספת, משום שמצוות אלו תלויות במציאות של לילה, וה"שכנות" אינה יכולה לשנות את מציאות הזמן, למציאות של לילה27).
לעומת זאת, לפי הדעות שהתוספת היא רק לגבי איסור האדם במלאכה28, הרי זה משום שלשיטתם קשור זמן התוספת לזמן השבת רק באופן חיצוני, ואינו נעשה חלק מן השבת. לפיכך יכול האדם בזמן זה להוסיף על עצמו בלבד את איסור עשיית מלאכה וכדומה23, אך אינו יכול לקיים בזמן זה את המצוות* הקשורות לזמן השבת דוקא29.
ח. הקנס של משמרת "בילגה" והסיבות לכך
בנפש: בסוף מסכת סוכה נאמר במשנה, שקנסו את משמרת הכהנים של "בילגה" [למרות שההלכה היא "שהנכנסין חולקין בצפון"30 – המשמרת המתחילה את עבודתה מקבלת את חלקה בקדשים בצפון, שזהו החלק העיקרי* אף־על־פי־כן]
הערות
- 25. ראה לשון הט"ז סו"ס תרסח "והוה כמו בלילה ומחר ממש". וראה תוד"ה יכול (מו"ק ג, ב) לענין תוס' שביעית: "איכא למימר דמבחריש ובקציר מפקינן דצריך תוספות כלומר שהשביעית מתחלת משנה הששית וכל דין שביעית יהי' לששית דהכי קאמר רחמנא דשביעית מתחלת קודם שנת השביעית" (ואף שכתבו רק להקס"ד. הרי במסקנא י"ל שממעט רק מחיוב מלקות וכמו דממעטינן (ביומא שם ע"א) תוספות מעונש ואזהרה). ולהעיר מט"ז שם סתר"ח דמאן דיליף מחריש וקציר תשבות ס"ל ה"ה נמי כל שבת ויו"ט בעי תוס'.
- 26. תוס' ורא"ש שבהערה 24. שו"ע או"ח (ואדה"ז) סתע"ב סוס"א (ס"ב). וברמ"א (ואדה"ז) או"ח סתרל"ט ס"ג (ס"כ) – מב"י בשם או"ח לענין אכילה בלילה הא' בסוכה.
- 27. אבל ראה לשון הט"ז שבהערה 25. מג"א או"ח סרס"ז סוסק"א.
- 28. ראה תוס' כתובות מז, א ד"ה דמסר (בתי' הא'). שו"ע אדה"ז סרס"א שם. סתצ"א ס"ג. מנ"ח מצוה שכג סק"א.
- 23.
- *. ראה גאונים הובאו ברשב"א ברכות (כז, ב), ב"י לטאו"ח סו"ס רסז – שאינו אומר קידוש ולא הבדלה עד הערב. וראה לענין אכילת סעודת שבת – מהרש"ל הובא בט"ז שם סרצ"א. ועוד. דיעה הב' בשו"ע אדה"ז סרס"ז שם [אבל שם "צריך לאכלן בעיצומו של יום ולא בתוספתו" (ראה ב"ח לטאו"ח ר"ס תעב). ולהעיר גם מרש"ל בתשובה שהובא בט"ז שם סתרס"ח].
- 29. לכאורה מזה נפק"מ גם: אם מצות תוס' היא מ"ע פרטית, דהוי מעצם קדושת היום (והוי מ"ע שהז"ג), או דהוי מ"ע כללית לכל היו"ט כו'. ראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג עשה לד (קצח, א ואילך). ולהעיר ע"ד כהנ"ל מצפע"נ להרמב"ם הל' שביתת עשור שם, לענין תוס' דיוהכ"פ בעינוי: דזה הוה גדר מצוה לא גדר איסור... וגם נ"מ אם על התוספות יש שם יוהכ"פ או הוא דבר בפני עצמו. ונ"מ אם יוהכ"פ מכפר כו'. וראה שו"ת צפע"נ (דווינסק) ח"ב סוסל"ב.
- 30. כדי שיראו שהן נכנסין והיוצאין חולקין בדרום כדי שיראו שהן יוצאין.
- *. ראה רש"י במשנה סוכה שם ד"ה הנכנסים ש"הצפון עיקר שהרי קבעו הכתוב לשחיטת קדשי במוצש"ק ולא כשהיו נכנסין כו'. (גם: תירוצו "דלא איירי רק כו'" – צריך תירוץ למה לא איירי כו'). ואולי מביאו רק לסיוע לפירושו.
מצוטט ב־4 עמודים
תורת מנחם 3
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז. לקו"ש חי"ט ע' 58
- כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשח"י. לקו"ש חי"ט ע' 58
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ט ע' 58
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה א מאותו ספר מו"ק ג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר מו"ק ג, ב
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ג מו"ק ג, ב
- לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א מאותו ספר כתובות מז, א
- לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מאותו ספר כתובות מז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד כתובות מז, א
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ט כתובות מז, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה כתובות מז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו יג כתובות מז, רע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול ט שם מז, א

