א
רסא זמן הדלקת נרות לשבת ובו ז' סעיפים:
א ספק חשכה ספק אינה חשכהא וזהו נקרא בין השמשות בכל מקוםב והוא כדי מהלך ג' רביעי מילג (ועוד מ"ט אמותד) קודם צאת ג' כוכביםה בינוניםו אסור לעשות בו מלאכה מן התורה כיון שהוא ספק לילה ואם עשה חייב אשם תלויז ואפילו דבר שאין איסורו בשבת אלא מדברי סופרים אסור לעשות ג"כ בבין השמשותח ואפילו אם נסתפק לו אם הוא בין השמשות או יוםט אין זה כלום שכל ספק הבא מחמת חסרון ידיעה אינו כלוםי שאם הוא אינו יודע אחרים יודעיםיא.
ולדבר מצוה מותר לעשות בה כל דבר שהאסור בשבת עצמה הוא מדברי סופרים וכן אם הוא טרוד ונחפז ונצרך לדבר שהוא משום שבות בין השמשות הרי זה מותריב:
הערות
- א. משנה לד , א. טור ושו”ע ס"א.
- ב. רש"י שם ד"ה ספק חשיכה. טור ושו”ע שם.
- ג. רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שם לד, ב. שו"ע ס"ב. ראה לקמן ס"ה. לעיל סי' רנא בקו"א. סידור (סדר הכנסת שבת).
- ד. רא"ש פ"ב סו"ס כג. טור לגירסת הב"י סי' רצג (שזהו שיעור ביה"ש לרבי יוסי). אבל ראה סדר הכנסת שבת: דהיינו ערך ב' חלקי ששים משעה לבד כי בשליש שעה משעות השוות אחר שקיעה האמיתית הוא ודאי לילה גם לר' יוסי (אלא ששם מיירי לשיטת הגאונים).
- ה. שמואל וברייתא לה, ב. רמב"ם פ"ה ה"ד. שו"ע סי' רצג ס"ב. לקמן שם ס"א.
- ו. רבי יוסי בר אבין שם. רמב"ם שם. וראה לקמן שם שבמוצאי שבת צריך להמתין עד שיהיו ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים במקום אחד.
- ז. משנה פ"ד דכריתות יז, ב. לפירוש הרמב"ם הל' שגגות פ"ח ה"ב (ראה לחם משנה שם). וכ"ה בסדר הכנסת שבת מהדו"ק. ובמהדו"ב: שהוא ספק של תורה באיסור כרת וסקילה.
- ח. משנה שם לד , א. רש"י שם ד"ה ספק חשכה. ב"י ריש הסי'. לבוש ס"א.
- ט. ב"ח . מ"א סק"א.
- י. תוספת שבת סק"א. וראה ט"ז יו"ד סי' צח סק"ו. ש"ך שם סק"ט. וכ"ה לקמן סי' תסז סל"ט. חיו"ד סי' קצ ס"ק צז. לעיל סי' רנב קו"א ס"ק יד. סדר הכנסת שבת.
- יא. ראה מחצית השקל סק"א.
- יב. רמב"ם פכ"ד ה"י. ובהל' עירובין פ"ו ה"ט. טור סי' שמב. שו"ע ס"א. וכ"ה לקמן סי' שמב. וראה לקמן סי' שעב סי"ח (מצוה). סי' תנה סי"ב (מצוה). סדר הכנסת שבת (שעת הדחק ולצורך מצוה עוברת). ולענין דברים שגזרו אף לדבר מצוה ראה סי' שמט ס"ג. ולענין שבות דשבות לדבר הרשות, ראה שם ובסי' תנה סי"ד.
משנה תורה, הלכות שגגות ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אינו חייב באשם תלוי עד שיהיה שם איסור קבוע כיצד אכל חלב וספק אם היה כזית או פחות מכזית או שהיתה לפניו חתיכת חלב וחתיכת שומן ואכל אחת מהן ואין ידוע אי זה מהן אכל אשתו ואחותו עמו בבית בעל אחת מהן ואין יודע אי זו מהן בעל שבת וחול ועשה מלאכות באחד מהם ואין ידוע באי זה יום עשה או שעשה מלאכה בשבת ולא ידע מעין אי זו מלאכה עשה הרי זה מביא אשם תלוי וכן כל כיוצא בזה אבל אם היתה לפניו חתיכה אחת ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור קבוע וכל האוכל חלב הכוי פטור מאשם תלוי שהרי אין כאן איסור קבוע וכן הבא על אשה שהיא ספק נדה או ספק ערוה של קירוב בשר פטור מאשם תלוי לפיכך האשה שנמצא דם על עד שלה לאחר זמן והנושא יבמתו בתוך שלשה חדשים וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון הרי אלו פטורין מן הקרבן וכן כל כיוצא באלו שהרי אין שם איסור קבוע:
משנה תורה, הלכות עירובין ו׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אבל אם נתכוין לשבות ברה"י או ברה"ר והניח עירובו בכרמלית. או שנתכוין לשבות בכרמלית והניח עירובו ברה"י או ברה"ר הרי זה עירוב. שבשעת קניית העירוב שהוא בין השמשות מותר להוציא ולהכניס מכל אחת משתי הרשויות לכרמלית לדבר מצוה. שכל דבר שהוא מדברי סופרים לא גזרו עליו בין השמשות במקום מצוה או בשעת הדחק.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך ה ‹ בראשית ‹ שיחה ג ‹ 30 שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א
תורת מנחם 1
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א ס"א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.

