292

, . . ובמ"ש * אודות ליל ניטל. -- אם לקיים אז מצות עונה כשמותר קודם חצות לילה. -- וזאת למודעי, אשר, א) בליל טבילה הנה, כלשון המשנת חסידים (מסכת סדר ליל פסח בסופה), אין אסור בה אלא בליל ת"ב ויוהכ"פ. ב) מיש קודם חצות לילה, הנה מובא בכ"מ שקיום מצות עונה. כדאי תמיד שתהי' אחר חצות לילה. וראה שו"ע או"ח סי' ר*מ סעיף ז' ובנ"כ שם. ג) בהנוגע לליל ניטל, אף שהעיר ע"ז לחומרא בס' דרכי חיים ושלום סי" תתכ"ה שהביא מס' זכר צדיק לברכה בשם הרה"צ כו' ממונקאטש/ אבל לא שמעתי בזה הוראה. וצ"ע יסוד הדברים להחמיר אחר חצות. אבל אין הספר זכר צדיק לברכה תחת ידי, לראות בו הטעמים. אבל דא עקא. כיון שבקיום מצות עונה נוגע קידוש המחשבה, ומחשבה פועלת ביותר, יש מקום לחשוש שיעלה במחשבתו ענין הניטל וזהו גריעותא כמובן, אפילו כשחושב בשלילת

הדבר. ואולי זהו ג"כ טעם הנ"ל >

י. (ממכתב ח"י ניסן תשט*) "7

. ג . כותב אודות מצב בריאותו, הנה ידועה הוראת תורתנו תורת חיים על הפסוק ורפא ירפא שניתנה רשות לרופא לרפאות. ובמילא צריך למלאות הוראות רופא מומחה -- במקצוע זה, אבל ביחד עם זה צריך לדעת ברור, אשר השי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ואיש פלוני וסם פלוני הם רק שלוחיו ואמצעיו. ובמילא לכל לראש צריך להיטיב ולחזק מצב הבריאות ברוחניות, שעי"ז מתחזקת הדביקות בה' אלקים שאז חיים כולכם היום בחיות גלוי' ובכל האברים. ויוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה קיום המצות בהידור ועבודת התפלה. ומובן שכל זה אפשר להעשות מבלי לנגוע בהבריאות, ודי זמן ביום לעשות בבריאות הנשמה ולעשות בבריאות הגוף. ואז יוטב גם מצב בריאותו בגשמיות. ואין לך דבר העומד בפני הרצון...