תיט, א

אך הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין הל"ט מלאכות שכולם הן בבחי' הבירורי' לברר בין טו"ר כנ"ל אבל הן נחלקו לג' חלוקות כמבואר במשנה שמונה מלאכות שבסידורא דפת¹⁰⁷⁰ בפ"ע כו', והיינו ג' מדרגות בכלל מזון ולבוש ובית והיכל כו', המזון בלחם יש מלאכות אבות ותולדות והוא סדורא דפת דקתני ברישא [ה]חורש וזורע¹⁰⁷¹ וקוצר ודש¹⁰⁷² כו' עד אופה ומבשל¹⁰⁷³, והחלוקה הב' בלבושי' כטוה ואורג כו', והחלוקה הג' בבית והיכל כבונה וסותר כו', ושארי מלאכות דקתני במתני' נכללו בג' אלה מיני מלאכות בכלל שנחלקו לפי אופן האדם שהוא בג' מדרגות הללו, הא' במזון שהוא¹⁰⁷⁴ החיות שיחי' האדם בנפשו בגופו שהוא חיבור הצורה בחומר¹⁰⁷⁵ שאינו אלא ע"י המזון דלחם דוקא שעל הלחם יחי' האדם בנפשו שתתקיים בגופו כלחם לבב אנוש יסעד¹⁰⁷⁶ כידוע, ולכך מונה תחלה המלאכות שבסידורא דפת כו' (ואע"פ שמאכל הלחם אינו עצם החיות לנפש הרוחני' עצמה כ"א לחזק האור וחיות שתחי' לאברי' בסיבת חיות הדם הוא הנפש שמתחזק כחו ע"י המאכל שנהפך לדם כידוע, וא"כ עיקר המזון דלחם הוא לכלי וחומר הגוף מ"מ הרי כלי חומר האברי' פנימי' וחיצוני' מתאחדי' עם הנפש ממש ואין אור בלא כלי שמתחבר בו כו' א"כ זהו שיחי' האדם ממש (וזהו שנק' או"פ המוגבל בכלים דנר"נ במוחא ולבא¹⁰⁷⁷ כו' (כמשי"ת). וחלוקה הב' בלבושים כאורג וטווה כו' זהו ג"כ שייך לאדם שיתלבש בלבוש וכיסוי שיכסה א"ע מראש לרגל וזהו כבודו והדרו (כר"י קארי למאני מכבדותא¹⁰⁷⁸ כו') שנבדל מן הבהמה וחי' שא"צ ללבושי' כו', ואע"פ שהלבושי' אינם שייכים לגוף האדם בעצם להיות חיותו וקיומו מהם כמו ע"י המזון, מ"מ א"א לו בלי לבושים לעולם שאין אדם ילך ערום וגם מפני הקור והגשמים להגן עליו כידוע, ויש בהן יתרון מעלה מן המזון במה שהלבושים נק' מקיפים כידוע (כענין שארה כסותה¹⁰⁷⁹ כו' שארה אלו המזונות¹⁰⁸⁰ כו' (וכמבואר בסידור באריכות בענין מזון לבוש בית¹⁰⁸¹ בענין חנוכת הבית) כי המקיפים דנר"נ שורי' הן על הלבושי'¹⁰⁸² דוקא כידוע, ולכך מנה המלאכו' שבלבושי' בחלק בפ"ע כו'. והחלוקה הג' הוא בבחי' הבנין דבית והיכל שגם שהאדם יוכל להיות בלא בית א"א לו