תיט, א
אך הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין הל"ט מלאכות שכולם הן בבחי' הבירורי' לברר בין טו"ר כנ"ל אבל הן נחלקו לג' חלוקות כמבואר במשנה שמונה מלאכות שבסידורא דפת1070 בפ"ע כו', והיינו ג' מדרגות בכלל מזון ולבוש ובית והיכל כו', המזון בלחם יש מלאכות אבות ותולדות והוא סדורא דפת דקתני ברישא [ה]חורש וזורע1071 וקוצר ודש1072 כו' עד אופה ומבשל1073, והחלוקה הב' בלבושי' כטוה ואורג כו', והחלוקה הג' בבית והיכל כבונה וסותר כו', ושארי מלאכות דקתני במתני' נכללו בג' אלה מיני מלאכות בכלל שנחלקו לפי אופן האדם שהוא בג' מדרגות הללו, הא' במזון שהוא1074 החיות שיחי' האדם בנפשו בגופו שהוא חיבור הצורה בחומר1075 שאינו אלא ע"י המזון דלחם דוקא שעל הלחם יחי' האדם בנפשו שתתקיים בגופו כלחם לבב אנוש יסעד1076 כידוע, ולכך מונה תחלה המלאכות שבסידורא דפת כו' (ואע"פ שמאכל הלחם אינו עצם החיות לנפש הרוחני' עצמה כ"א לחזק האור וחיות שתחי' לאברי' בסיבת חיות הדם הוא הנפש שמתחזק כחו ע"י המאכל שנהפך לדם כידוע, וא"כ עיקר המזון דלחם הוא לכלי וחומר הגוף מ"מ הרי כלי חומר האברי' פנימי' וחיצוני' מתאחדי' עם הנפש ממש ואין אור בלא כלי שמתחבר בו כו' א"כ זהו שיחי' האדם ממש (וזהו שנק' או"פ המוגבל בכלים דנר"נ במוחא ולבא1077 כו' (כמשי"ת). וחלוקה הב' בלבושים כאורג וטווה כו' זהו ג"כ שייך לאדם שיתלבש בלבוש וכיסוי שיכסה א"ע מראש לרגל וזהו כבודו והדרו (כר"י קארי למאני מכבדותא1078 כו') שנבדל מן הבהמה וחי' שא"צ ללבושי' כו', ואע"פ שהלבושי' אינם שייכים לגוף האדם בעצם להיות חיותו וקיומו מהם כמו ע"י המזון, מ"מ א"א לו בלי לבושים לעולם שאין אדם ילך ערום וגם מפני הקור והגשמים להגן עליו כידוע, ויש בהן יתרון מעלה מן המזון במה שהלבושים נק' מקיפים כידוע (כענין שארה כסותה1079 כו' שארה אלו המזונות1080 כו' (וכמבואר בסידור באריכות בענין מזון לבוש בית1081 בענין חנוכת הבית) כי המקיפים דנר"נ שורי' הן על הלבושי'1082 דוקא כידוע, ולכך מנה המלאכו' שבלבושי' בחלק בפ"ע כו'. והחלוקה הג' הוא בבחי' הבנין דבית והיכל שגם שהאדם יוכל להיות בלא בית א"א לו
הערות
- 1070. שבסידורא דפת : שבת עד, ב (עג, א).
- 1071. [ה]חורש וזורע : כ"ה גם במאמרי אדה"ז שבהערה 1044. אבל באוה"ת ויקהל ע' ב'קלד הזורע והחורש. ראה שבת עג, ב: ליתני חורש והדר ליתני זורע. פי' רע"ב־ מלאכת שלמה־ שנויי נוסחאות ודק"ס במשנה שם. רמב"ם רפ"ז מהל' שבת. לקו"ת בשלח ב, א.
- 1072. ודש : במשנה שם: והמעמר והדש.
- 1073. אופה ומבשל : ראה שבת עד, ב. שו"ע אדה"ז הל' שבת סשי"ח, ס"ז.
- 1074. שהוא : טזיז: שזהו.
- 1075. הצורה בחומר : ראה מו"נ ח"א, פי"ז. לעיל פ' בשלח רי, ב הערה 54.
- 1076. כלחם לבב אנוש יסעד : ע"פ תהלים קד, טו.
- 1077. דנר"נ במוחא ולבא : ראה אבן עזרא משפטים כג, כה. לעיל בפ' בשלח קמה, א. וש"נ.
- 1078. כר"י קארי למאני מכבדותא : ראה שבת קיג, א.
- 1079. שהלבושים. . כענין [טזיז: בענין] שארה כסותה : משפטים כא, י. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ס"ע תקמו ואילך. ע' תקמט. ע' תקסב וע' תקסו. לקו"ת במדבר יד, ג.
- 1080. שארה אלו המזונות : כתובות מז, ב. מכילתא ורש"י משפטים שם.
- 1081. בסידור. . מזון לבוש בית : שער התפלה יט, ד ואילך. לקו"ת ברכה צח, ד. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' עט.
- 1082. המקיפים דנר"נ שורי' הן על הלבושי' : ראה גם לעיל פ' בשלח קפ, ג. וש"נ.
אבן עזרא על שמות כ״ג:כ״ה - הטקסט מספריא
ועבדתם. הטעם לא תעבדו רק השם שהוציאכם מבית עבדים, והביאכם אל ארץ הגוים שעבדו אלהים אחרים, ולא יוכלו להצילם מידכם, ועבודת השם היא לעשות כל אשר צוה לאהבה אותו ולדבקה בו, ולהשבע בשמו, ולהתפלל אליו, ולזבוח לפניו תמידין ומוספין, ולכבדו בתת המעשרות, הנה שכרו אתו, והם ד' דברים בעולם הזה הא' וברך את לחמך ואת מימך, והב' והסירותי מחלה מקרבך, והג' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, והד' את מספר ימיך אמלא, והנה כל אלה בגוף האדם, ועוד כי הפך אלה הברכות אעשה בכל אויביך, והוא את אימתי וגם את הצרעה:
אמר אברהם המחבר יש חכמים גדולים, חכמי השתי תורות ולא התעסקו בחכמת התולדות על כן לא יכולתי לפרש אלה הברכות, אם לא אזכיר מעט מן החכמות, בעבור שגוף האדם מהעולם השפל, והנשמה העליונה קשורה בו, ויש אמצעיים בין הנשמה והגוף, והנה הם שני כחות, ובלשון הקדש יקראו על הרוב רוח ונפש, כי הנשמה היא החכמה, ומושבה במוח הראש, וממנה יצא כח כל ההרגשות ותנועת החפץ והרוח בלב ובו חיי האדם, והיא המבקשת שררה להתגבר על כל העומד כנגדה והיא בעלת הכעס, וכן אמר שלמה אל תבהל ברוחך לכעוס (קהלת ז ט) כל רוחו יוציא כסיל (משלי כט יא) והנפש בכבד, והיא המתאוה לאכול, וככה כתוב כי תאוה נפשך (דבר' יב כ) ותאות המשגל ממנה והנה יש אדם שנברא שתהיינה לו אלו השלש הנזכרות חזקות, או כלן רפות, או זו חזקה וזו רפה, או לא חזקה ולא רפה, והנה בני אדם על כ"ז מינים משונים והשם הנכבד נתן התורה לחזק ולהגביר ולהגדיל הנשמה העליונה, ואז לא ימשול הגוף עליה, ואם לא תהיה התורה נשמרת, אז יגבר הגוף על הנשמה, והנה אתן לך משל, ידענו כפי חכמת התולדת כי כי כל אדם שגברה על תולדתו מרה אדומה יהיה בעל אף, כי כן תולדת האש, כי המרה האדומה דומה לה והנה הנשמה רודפת אחרי הגוף כאשר איננה חכמה שתוכל לסבול, גם נחשוב אדם שאין חום בגופו, ובא אחר וחרפו וקללו עד שכעס, והנה הוליד בגופו חום שלא היה שם לפני כעסו והשם יתעלה למען חסדיו בחר בישראל והורם תורתו, וכאשר ישמרוה ימצאם חכמתם וידריכם דרך ישרה לכל דבר שלא יזיק להם, והכלל שיהיה גופם סר אל משמעת הנשמה ולא הפך הדבר, שהנשמה סרה אל משמעת הגוף, ובהתאמץ הנשמה יתאמץ כח השומר הגוף שיקבל האדם מן השמים, והיא הנקרא תולדת, והנה הברכה תהיה בכל מאכל ומשתה, כי יש מארה באה לחסר כח התולדת, כדרך אתה תאכל ולא תשבע (מיכה ו יד) והנה כל התחלואים באים בעבור אוכל הנכנס בגוף, והנה לא יפחוד שומר התורה מהם, וזהו וברך את לחמך, ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שינוי האויר כפי השתנות מערכת המשרתים, וע"ז כתוב והסירותי מחלה מקרבך, והנה שומר התורה אין לו צורך לרופא עם השם הנכבד, על כן כתוב גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים (דה"ב טז יב), והנה דברתי על חכמת הרפואות, ועתה אדבר על חכמת המזלות, דע כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הולדו וערך אלה אל אלה, והדבר עמוק מאוד, והנה יהיה כפי מולד האשה שתהיה משכלה, כי תולדת הרחם להשכיל הילודים, או שתהיה עקרה ולא תלד, והנה אם היה הדבק בשם במולדו, וכפי תולדתו שלא יוליד בנים, השם הנכבד אם היה דבק בו, יאמץ כח תולדת הכליות, ויתקן עלילות הזרע עד שיוליד בנים, על כן אמר השם לאברהם אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים (ברא' יז א) וזהו שאמרו קדמונינו ז"ל צא מאצטגנינות שלך, ואם תכרות ברית עמי שתעבדני אני ארבה אותך במאד מאד, כי אנצח התולדת, ואין זה נצוח במערכת הככבים כי לא נבראו להטיב או להרע לעולם השפל, רק הולכים תמיד לעבודת השם לצרכם, ובמרוצתם יקבלו בני העולם השפל דבר והפכו על ידם, והנה אם נשמור לא נקבל, ועוד אדבר על זה בפ' כי תשא והנה הברכה השלישית שיהיה כל אחד מהם מוליד בנים, ולא ימותו בחיי אביהם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א כתובות מז, א
- לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח כתובות מז, ב
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג כתובות מז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד כתובות מז, א
- תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ט כתובות מז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו יג כתובות מז, רע"א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול ט שם מז, א

