א
רנו ו' תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת ובו סעיף אחד:
א כשהיו ישראל בישובןא תיקנו חכמים לתקוע שש תקיעותב במקום גבוהג להבדיל העם מן המלאכהד ועכשיו נהגו בקהלות הקדושות שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעהה או שעה שמכריז שליח צבור להכין עצמן לשבתו שצריך להוסיף מחול על הקודשז כמו שיתבאר בסי' רס"אח וכן ראוי לנהוג בכל מקוםט (שמאחרים תפלת ערבית).
ועל כל פנים צריך לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתם מן המנחה ולמעלה דהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילהי ע"ד שנתבאר בסי' רנ"איא וגם פרקמטיא אף שהיא מותרת אחר המנחה כמ"ש שםיב מכל מקום ראוי לשלוח איש לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילהיג כי פעמים רבות יוצא מהן מכשלה גדולה שלפעמים בא שר אחד ונמשך המשא ומתן עד הלילה ממשיד והקולר תלוי בצואר ראשי העם כמו שדרשו חכמיםטו ממה שנאמרטז ואשימם בראשיכםיז.
וגם צריך להזהיר רוב העםיח שיש להם היתר שכל עוד שלא אמרו ברכו עושין כל הצריך להם לשבת אע"פ שהוא לילה ממש ולכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא לבית הכנסת כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשויט:
הערות
- א. ( טור ו ) שו"ע ס"א. וראה לשון הרמב"ם פ"ה הי"ח.
- ב. ברייתא לה ע"ב. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' רנא בקו"א שביאר ד' שיטות בזה: א) תקיעה א' במנחה גדולה להבטיל ממלאכה שבשדות וממלאכה גמורה (דלעיל שם ס"ג, וכדעה הא' דלעיל שם ס"ב) ותקיעה ב' במנחה קטנה להבטיל עיר ממלאכה המותרת (דלעיל שם ס"ג) ולסגירת חנויות. ב) תקיעה ב' חצי שעה לפני קבלת שבת (שהיא חצי שעה לפני צאה"כ) לסגירת החנויות ולבטל ממלאכות המותרות. ג) תקיעה א' לפני מנחה קטנה גדולה להבטיל ממלאכה שבשדות ותקיעה ב' במנחה קטנה לסגירת חנויות ולהבטיל ממלאכה גמורה שבעיר (כדעה ב' דלעיל שם ס"ב). ד) תקיעה א' במנחה קטנה להבטיל ממלאכה גמורה (כדעה ב' דלעיל שם) ושניה חצי שעה לפני קבלת שבת לסגור חנויות. וזהו שמסיים כאן, שעכ"פ לבטל מלאכה גמורה במנחה קטנה, ועכ"פ לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה.
- ג. תוספתא סוכה פ"ד ה"ו (לראש הגג גבוה שבעיר). שבת לה, ב (בראש גגו). רש"י שם ד"ה להוליך. רמב"ם שם. טור.
- ד. ברייתא שם. שו"ע שם.
- ה. ראה לעיל סי' רנא בקו"א, דהיינו שבין השמשות הוא כמו שליש או רביע שעה, וזמן קבלת שבת הוא לכל הפחות חצי שעה קודם צאה"כ. וראה גם לקמן סי' רסא ס"ג (וזמן סגירת חנויות דלקמן - לכל הפחות חצי שעה לפני כן).
- ו. רמ"א ס"א.
- ז. ראה לקו"ש חי"ט עמ' 58 והע' 23. שלחן המלך ח"א ע' קפ.
- ח. סעיף ד.
- ט. רמ"א שם.
- י. מ"א סק"א. והיינו לשיטתו ששעות זמניות משערים מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, וכדלעיל סי' נח ס"ג וש"נ. אמנם ראה בנסמן שם לסידור הל' ק"ש, שמשערים מנץ החמה עד השקיעה, ושיעור שעתיים ומחצה הוא קודם השקיעה. וראה גם להלן סי' רסא ס"ה.
- יא. ס"ב. וראה לעיל שם בקו"א באריכות.
- יב. סעיף ג.
- יג. ראה קו"א שם. וראה בדי השלחן סי' עג ס"ק יד.
- יד. מ"א שם. וראה קו"א שם: אבל שאר פרקמטיא שהיא בענין שאין לחוש בה לאמשוכי מותרת, כל שיכול לגומרה קודם קבלת שבת.
- טו. ספרי דברים פי"ג ד"ה דבר אחר. דברים רבה פ"א אות י. רש"י דברים א, יג.
- טז. דברים שם.
- יז. מ"א שם.
- יח. פרטי דיני התוכחה בזה נתבארו בסדר הכנסת שבת.
- יט. מ"א שם.
רש"י על דברים א׳:י״ג - הטקסט מספריא
הבו לכם. הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לַדָּבָר:
אנשים. וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ נָשִׁים, מַה תַּ"לֹ אֲנָשִׁים? צַדִּיקִים, כְּסוּפִים:
חכמים ונבנים. מְבִינִים דָבָר מִתּוֹךְ דָּבָר; זוֹ הִיא שֶׁשָּׁאַל אֲרִיּוֹס אֶת רַבִּי יוֹסֵי מַה בֵּין חֲכָמִים לִנְבוֹנִים? חָכָם דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָשִׁיר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ דִּינָרִין לִרְאוֹת רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ יוֹשֵׁב וְתוֹהֵא, נָבוֹן דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי תַּגָּר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ מָעוֹת לִרְאוֹת רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ, הוּא מְחַזֵּר וּמֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ (ספרי):
וידעים לשבטיכם. שֶׁהֵם נִכָּרִים לָכֶם, שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא וּמֵאֵי זֶה שֵׁבֶט הוּא, וְאִם הָגוּן הוּא, אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִין בּוֹ, שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם (ספרי):
בראשיכם. רָאשִׁים וּמְכֻבָּדִים עֲלֵיכֶם – שֶׁתִּהְיוּ נוֹהֲגִין בָּהֶם כָּבוֹד וְיִרְאָה:
ואשמם. חָסֵר יוֹ"ד, לִמֵּד שֶׁאַשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בְּרָאשֵׁי דַּיָּנֵיהֶם, שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת וּלְכַוֵּן אוֹתָם לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה (ספרי):
הבו לכם means GET YOURSELVES READY for the matter (cf. Rashi on Genesis 11:3).
אנשים MEN — But would it enter your mind that he would take women? Why then does it state here men? It means that he should take righteous, desirable men (cf. Sifrei Devarim 13:2).
חכמים ונבנים WISE AND UNDERSTANDING [MEN] — i.e. men who can understand a matter out of (i.e. by comparison with) another matter. — This is what Arius asked R. Jose: what is the difference between wise men and understanding men? A wise man is like a rich money changer: when people bring him dinars to examine (to value) he examines them; and when they do not bring to him, he sits and does nothing (he does not go out to seek any). An understanding man, however, is like a merchant money changer: when they bring him coins to examine, he examines them; and when they do not bring to him, he goes about and brings of his own money (i.e. he himself buys coins) (cf. Sifrei Devarim 13:3).
וידעים לשבטיכם AND [MEN] KNOWN AMONGST YOUR TRIBES — i.e. men who are known to you. For if he were to come before me wrapped in his robe, “I" would not know who he is and of what tribe he is, and whether he is fitted for the office: but you know him for you have been brought up with him. On this account it states: known amongst your tribes (Sifrei Devarim 13:4).
בראשיכם [AND I WILL PLACE THEM] AT YOUR HEADS — as chiefs and persons honoured by you., i.e., that ye should pay them respect and reverence.
ואשמם — This word lacks the letter י (after the ש: our editions, however, have it): this teaches that Israel's transgressions (אשם) are placed upon the heads of their judges, because it is their duty to prevent them from sinning, and to direct them into the right path (Sifrei Devarim 13:6).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך כד ט'מט שבת לה, ב
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט שבת לה, א
- תורת מנחם שיחת* יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשכ"ו שבת לה, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב שבת לה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסא זמן הדלקת נרות לשבת ה מאותו ספר שבת לה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצג דין ערבית במוצאי שבת א מאותו ספר שבת לה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת יג מאותו ספר שבת לה, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות טריפות סימן לג [י] מאותו ספר שבת לה, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסג (ב) מאותו ספר שבת לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלא זמן בדיקת החמץ שבת לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר שבת לה, ב
- דובר שלום שקיעה האמתית לדעת רבנו הזקן שבת לה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנא שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה שבת לה , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנו ו' תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת שבת לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת שבת לה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן שבת לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) פסקי הסדור - סדר הכנסת שבת שבת לה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצג דין ערבית במוצאי שבת שבת לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת שבת דף ל"ה
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת שבת לה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין פסקי הסדור הלכות תפילין שבת לה, ב

