א
רנז דיני הטמנת החמין ובו י"ג סעיפים:
א הבא לסלק קדרה מעל גבי כירה ולהטמינהא כדי שלא תצטנן אסור לו להטמינה בדבר המוסיף הבלב אפילו מבעוד יוםג גזרה שמא יטמין ברמץד דהיינו אפר שמעורב בו גחליםה ואח"כ בשבת ישכח ויחתה בגחליםו ואם עבר והטמיןז אפילו בשוגגח התבשיל אסור בין לו בין לאחריםט עד למוצאי שבתי אם הוא מצטמק ויפה לו או שהיה צונן ונתחמם ע"י הטמנה זו אבל אם הוא עומד בחמימותו כשעה הראשונה והוא דבר שמצטמק ורע לו מותריא שהרי אינו נהנה כלל מן האיסוריב אבל לכתחלה אסור אפילו הוא מצטמק ורע לויג.
ואינו דומה להשהייה שמותר להשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה כל שהתבשיל נתבשל כמאכל בן דרוסאי מבעוד יוםיד לפי שסתם הטמנה היא לצורך מחר שמטמינה ומכסה שלא תתקרר עד למחר ולפיכך צריכה יותר לחיתוי כדי שלא יתקרר התבשיל בכל הלילה אבל סתם שהייה היא לצורך הלילה שהרי מניחה מגולה ולכך אינה צריכה כל כך לחיתוי כל שנתבשלה כמאכל בן דרוסאי מבעוד יוםטו ואפילו אם משהה אותה עד למחר אין לחוש לחיתוי לפי שאין מעט חיתוי מועיל להטז לשמור חומה עד למחר כיון שהיא מגולה אבל כשהיא טמונה מועיל לה מעט חיתוי לכן חוששים שמא יחתה אם היא טמונה ברמץ וגזרו על כל דבר המוסיף הבל משום רמץיז ואפילו אם מטמין לצורך הלילהיח שלא חלקו חכמים בגזרתם ומטעם זה אסור להטמין אפילו בשר שהוא חי לגמרי סמוך לחשכהיט שאע"פ שמותר להשהותו לפי שמסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יוכל להתבשל בלא חיתויכ ואם יוכל להתקרר אח"כ אף אם יחתה מעט לא יועיל כלום כיון שהוא מגולה אבל בהטמנה יש לחוש שמא יחתה אחר גמר בישולו להחזיק חומו שלא יתקרר שמעט חיתוי יועיל לזה.
ויש חולקין על זהכא ואומרים שאף להטמין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום מותר כל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי או שהוא חי לגמרי סמוך לחשכה ממש כמו שמותר להשהות על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה כמו שנתבאר בסי' רנ"גכב ובמקום שנהגו להקל על פי סברא זו אין למחות בידם אבל אין לנהוג כן בשאר מקומותכג.
ויש מקילין עודכד שאף אם אינו חי סמוך לחשכה מכל מקום אם מסיח דעתו ממנו עד למחר דינו כחי לגמרי ומותר להטמינו לצורך מחר אע"פ שלא הגיע עדיין למאכל בן דרוסאיכה ואין לסמוך על סברא זו אלא בדיעבד ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כןכו:
הערות
- א. רש"י רפ"ד מז, ב.
- ב. משנה רפ"ד שם. טור ושו"ע ס"א. אופן ההטמנה ראה לעיל סי' רנג ס"י ולקמן ס"י.
- ג. רבא לד, רע"ב ורש"י שם ד"ה מפני. רב חסדא לט, רע"ב. טור ושו"ע שם.
- ד. רב[א] לד , רע"ב. ט"ז סק"א. מ"א סק"ג.
- ה. רש"י שם ד"ה ברמץ. ט"ז שם. מ"א שם.
- ו. גמ' שם. מ"א שם.
- ז. ר"ן (יח, א) ד"ה גרסינן ממעשה דאנשי טבריה ב משנה לח , סוע"ב וגמ' לט רע"ב. שו"ע שם.
- ח. משמעות ט"ז סק"ב. מ"א סק"ד. וראה שבת כהלכה פי"א בהערות כ-כא.
- ט. ראה לעיל סי' רנג סי"ב וש"נ.
- י. ראה קצוה"ש סי' עא ס"ק כח. שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ד.
- יא. רמב"ן לט, ב ד"ה ממעשה, הובא ברשב"א לט, ב ד"ה אמר רב חסדא, ובר"ן שם. שו"ע שם. וראה שבת כהלכה פי"א הערה טז, והערה עט, וביאורים אות ב-ג.
- יב. אליה זוטא סק"א. וראה גם לעיל סי' רנג סכ"ד.
- יג. ר"ן (כא, ב) ד"ה וכתבו. שו"ע ס"ז. מ"א סק"ה. אליה זוטא שם.
- יד. כדלעיל סי' רנג ס"א וס"ח.
- טו. ר"ת ב תוס' מז, ב ד"ה במה (כטעם הב' שבסמוך: שמעט חיתוי מועיל לו). ס' התרומה סי' רלא ד"ה פס"ד ליתן (כטעם הא' האמור כאן). רא"ש פ"ד סי' א (ב' הטעמים). רשב"א רפ"ד ד"ה קופה. ר"ן שם (כא, ב) ד"ה אבל. טור ולבוש ס"ז. מ"א ס"ק טז (ב' הטעמים). וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנה להרשב"א) הנפקא מינה בין הטעמים, במקום שאין גילוי דעת.
- טז. מ"א שם.
- יז. ר"ת שם. רא"ש שם. רשב"א שם.
- יח. משמעות רמ"א בהג"ה ס"א . וראה מ"מ וציונים.
- יט. רשב"א שם. ר"ן שם. לבוש ס"ז בדעת וי"א. וראה גם תוס' לט, ב סוד"ה ממעשה.
- כ. כדלעיל סי' רנג ס"ח.
- כא. ר[ש]ב"ם הובא בתוס' ורא"ש שם. טור בשמו. רמ"א ס"ז בשם יש אומרים. מ"א סקי"ז. וראה מהדו"ב לסי' רנט ד"ה והא דהתיר שכ"ה שיטת רש"י (בר"פ כירה).
- כב. סעיף ח.
- כג. רמ"א שם.
- כד. שבלי הלקט סי' נז בשם רבנו ישעיה (בתוס' רי"ד רפ"ד), הובא בב"י סוס"י רנג. מרדכי שם רמז ש. רמ"א ס"א בשם ויש אומרים.
- כה. מ"א סק"ח.
- כו. רמ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.