שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בודאי אשר ה' הוא עצם הטוב, ומטבע הטוב להטיב, שלכן בודאי ובודאי שבכל דבר ענין ומאורע – ישנו טוב, ולא רק בנוגע לחיי עולם הבא, אלא גם בעולמנו זה, אשר בו ניתנה התורה ומצוותי', ואדרבה עיקר ענינה הוא בעולם הזה, וכמו שנאמר לא בשמים היא .
5 וכמו שנאמר : נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'ריג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועוד ועיקר אשר גם בזה עדיפי הול"ל דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיני' אמר ה' "נצחוני בני" ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכידוע בענין דתנור של עכנאי (ב"מ נט, ב), קמיפלגי במתיבתא דרקיע (שם פו, ע"א), נצחוני בני, ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כידוע דתורה לא בשמים היא , ופסק
67 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
די כוונה פון מתן תורה איז — נתינת התורה למטה דוקא, בארץ הלזו הגשמית, ואדרבה — "לא בשמים היא" [ביז אַז דער אויבערשטער זאָגט צו בית דין של מעלה "אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'" און הערן ווי זיי פסק'נען דעם דין].
6 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שקוב"ה קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני , לכן הרי מגדר התורה הוא שישנם ענינים כאלו שבאו באופן של חידוש ע"י חכמי ישראל.
52 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דכשם שבעבודת תשובה תתאה (שבאה לתקן מעשה החטא) צ"ל "מעשה קודם לתלמוד" כדי לבטל מכל וכל את רגילותו הקודמת, עד"ז הוא בעבודה דתשובה עילאה, שהיא דביקות הנפש בה', דכיון שבע"ת "סורו רע" צ"ל אצלו לכל לראש הזהירות בעניני מדות, ע"י שמעורר בעצמו רגש של התקרבות לה' ומיאוס ברע בתוקף גדול .
19 ל' רז"ל (ב"מ נט, ב. מכילתא משפטים כב, כ) גבי גר. וראה לקו"ת ואתחנן ט, ד "שלא יחזור לסורו" (ע"ד ל' חז"ל בגר — קידושין יז, סע"ב. במדב"ר פ"ח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תורה "לא בשמים היא" , זי איז געגעבן געוואָרען דוקא בארץ הלזו התחתונה, און דער כח אויף פסק'נען אַ דין איז אָפּגעגעבן געוואָרן דוקא צו אידן — אַלס נשמות בגופים למטה.
7 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו "אל הארץ אשר אראך" – שאני (עצמות אין־סוף) רוצה להראות לך – כי דוקא כאן למטה יכולים להשיג את עצמותו ית' ככתוב בתניא (פרק ד) שלית מחשבה תפיסא ביה כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצוותיה, ש"לא בשמים" הן, אלא דוקא בעולם־הזה הגשמי.
14 בבא מציעא נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע, שהתנאים והאמוראים פסקו את ההלכות למטה לפי ראייתם את הענינים למעלה.
13 ואף שידוע אשר לא בשמים היא (ב"מ נט, ב) – הענין הוא שלאחרי שראו שרש הדבר למעלה, עסקו והשיגו בשכלם את הדבר כמו שהוא למטה, ועפ"ז פסקו את הדין. וכמדובר בזה בארוכה במ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לגבי כל שאר ראשי החדשים, חוץ מר"ה, יש דעות הסוברות, שאף כאשר החודש הקודם היה מלא , חגגו ראש חודש יום אחד בלבד, יום השלשים ואחד, בזמן שהיו מקדשים את החודש על פי הראיה.
28 ראה רש"י ב"מ נט, ב (ד"ה בין מלא ) ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכידוע בענין דתנור של עכנאי (ב"מ נט, ב), קמיפלגי במתיבתא דרקיע (שם פו, ע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
סנה' לח, א) ותורה לא בשמים היא ואין משגיחין בבת קול (ב"מ נט, ב), משא'"כ במתיבתא דרקיעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
2 ועד"ז בתורה שארז*ל (ב"מ נט, ב) נצחוני בני נצחוני , וכאשר מתחיל ללמוד התורה עוה*פ אחר שסיימה הרי הלימוד הוא באופן געלה יותר, ועוד ש" ישראל מוסיפין * ומשפיעין ** בתורה . וראה לקו"ש שם ס"ד ובהערה 46 שם,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועוד ועיקר אשר גם בזה עדיפי הול"ל דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיניי אמר ה' ,נצחוני בני" ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב ועל כל כגוז דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הלי ע"ז:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
טעם זה אינו מתאים בענין התורה , אשר אותה אי־אפשר להשיג בשום מקום אחר.
35 כי לאחר שניתנה תורה למטה – "לא בשמים היא" (ב"מ נט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לעומת זאת דברי התורה , הם עצמם (בעיקר) רצונו העצמי של הקדוש־דבר" הוא לא מפני שהיא נבואת משה, כ"א מפני היותה רצונו העצמי של הקב"ה (שלמעלה מנבואה).
* גם ע"י לימוד ושקו"ט בדברי קבלה (נביאים וכתובים) – ואפילו מנהגי ישראל וכיו"ב – "אותי אתם לוקחים" (תניא פמ"ז. שם פ"ה. ועוד) [משא"כ בדברי הנביא "לכו למקום פלוני" וכיו"ב]: אבל בפס"ד – יש חילוק בין דברי קבלה וכו' ודברי תורה . וראה לעיל הערה 14, 50. ואולי יש להסביר שבהלכה ופס"ד (רצונו) יש חילוק בין ד"ת וד"ק כו': אבל בשקו"ט (חכמתו) – היא" מפורש הוא בפסוק – וראה תמורה טז, א. ב"מ נט, ב. ובמפרש הרמב"ם כאן – הנה) בזה רמז גם שתורה היא למעלה גם מנבואת משה, כי מהכתוב "אלה המצות אשר צוה ה' את משה גו'" אפשר לומר דזה שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה הוא – לפי שנבואת שאר הנביאים היא למטה מנבואת משה, ותורה היא נבואת משה (וראה ת"י שם. לעיל הערה 17. וראה בהערה 47 ובעיקרים שם ספ"כ), ולכן הביא הכתוב "לא בשמים היא" שמזה מובן* שאינה שייכת לענין הנבואה כלל, גם לא לנבואת משה. ולהעיר מדברי דוד להט"ז ר"פ מטות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"ובאהרן התאנף ה'", כך יכלו תפילת הציבור ומעשיו לבטל את "גם בי התאנף הוי'" ואת "והוי' התאנף בי" – כמו שמוצאים זאת לגבי התורה , שהקדוש־ברוך־הוא אומר נצחוני בני נצחוני" ].
41 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אין דברים אלו סותרים את הכלל שהמעשה הוא העיקר, וכן לגבי התורה את הכלל ש"תורה לא בשמים היא" – כי רצון העליון הוא שעיקר קיום המצוה יהיה דוקא כאן למטה וכפשוטה, וכן שפסק ההלכה בתורה יהיה דוקא למטה, "לא בשמים היא" .
62 ב"מ נט, ב. תמורה טז, א. רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובדומה למה שמצינו בנגלה דתורה ובגלוי כי הקדוש־ברוך־הוא אומר "נצחוני בני נצחוני" .
81 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בית־שמאי סבורים שעיקר המכוון בנתינת התורה היא לפעול שבמקבלי התורה ("לנו") יורגשו, יהיו גדרי נותן התורה ומצוה© המצוות; ולכן, אף על פי ש"תורה לא בשמים היא" , וניתנה למטה לבני ישראל, בכל זאת התורה נשארת כפי שהיא מצד הנותן, ולכן "אזלינן בתר בכח".
36 נצבים ל, יב. ראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התורה "לא בשמים היא" , היא ניתנה ונמצאת דוקא למטה בארץ, בעולם הנתון לשינויי הזמן, "למצרים ירדתם ..
39 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כי התורה לא בשמים היא , ואדרבה, היא ניתנה דוקא למטה, עד אשר ה"עליונים" שואלים אודות פסק הדין של בית דין של מטה – כי התורה נמצאת דוקא למטה.
42 ב"מ נט, ב (וראה תוס' שם סד"ה לא בשמים ). וראה שבת פט, א: נתתי' לארץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[דוגמא לדבר בשיעור היומי בתניא – התגלות תעלומות חכמה (ניצוצים ואורות עליונים) שהיו כבושים בגלות בקליפות, ע"י הקדמת פעולת התחתונים המלובשים בגוף שמקליפת נוגה להתיש כחה בשבירת התאוות, ולכן באים העליונים לשמוע חידושי תורה מהתחתונים].
348 בתניא שם: "העליונים" סתם, אבל בכ"מ בדרז"ל מפורש שאפילו הקב"ה בא לשמוע החידושי תורה דהתחתונים (זח"ג קעג, א. וראה ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג. דב"ר פ"ב, יד), כיון שתורה "לא בשמים היא" , ולא עוד אלא ש"קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני" (ב"מ נט, ב. וראה גם כס"מ הל' טומאת צרעת ספ"ב. לקו"ת ס"פ תזריע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ו"לא בשמים היא" – כיון שלאחרי פטרבורג התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", שהמעיינות דהבעש"ט והמגיד כפי שנתבארו בתורתו של רבינו הזקן, באים באופן של הפצה עד לחוצה, היינו, לכל אחד מישראל מבלי הבט על מעמדו ומצבו.
598 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע הכלל שתורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה בארץ
1868 פרשתנו ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היתכן והרי תורה לא בשמים היא , אין משגיחין בבת קול , בפלוגתת זהר והש"ס הלכה כש"ס ועוד –
79 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובמילא, בשעה שמתעורר בקנאות, לא לכבודו ולא לכבוד בית אבא , אלא "קנא קנאתי להוי'", והענין נוגע בנפשו עד כדי כך, שאינו חושב אפילו אם עובר עבירה בזה או לא, כיון שהוא חדור כולו בהקנאות להוי', וממילא הניח את מציאותו הצדה לגמרי ("האָט ער זיך אַוועקגעלייגט אינגאַנצן אָן אַ זייט") – אזי, כשמניח את הגוף והנפש הבהמית הצדה, ונשארת רק הנפש האלקית שהיא תמיד באמנה אתו יתברך, שמצד זה באה אצלו הקנאות, הרי ודאי הוא שכשהנפש הבהמית אינה מבלבלת, תכוין הנשמה מצד עצמה לרצון העליון.ולכן רואים אנו, שעי"ז שפינחס הרג את זמרי – "ותעצר המגפה", דהיינו שהציל כמה אלפים מישראל מעוון חמור ביותר – עוון בעל פעור, שאודותיו איתא במדרש שעוון בעל פעור מקטרג באופן תמידי ומשה רבינו מסיר את הקטרוג, שלא מצינו כן בשום עוון – ופינחס הציל את בנ"י מעוון זה.
149 ע"ד תענית ב, רע"א. מגילה ג, א. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איך מנאו הסמ"ג במנין הלאוין על יסוד החלום במראית הלילה, הרי ישנו הכלל ש"אין משגיחין בבת קול" , כיון שתורה "לא בשמים היא" , וכפי שמצינו בענין בהרת ושער לבן, שיש פוסקים טמא אע"פ שקוב"ה אומר טהור, משום שתורה לא בשמים היא ?
74 ב"מ נט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו "אל הארץ אשר אראך " – ש אני , העצמות בכבודו ובעצמו, אראך – כיון שדוקא כאן למטה בעולם אפשר "לקחת" עצמות, כמ"ש בתניא "לית מחשבה תפיסא בי' כלל, כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצוותי'", שהם "לא בשמים" , אלא דוקא בעולם הזה הגשמי.
23 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל הצדוקים טענו, שכיון שהתורה "לא בשמים היא" , צריך כל אחד ליקח את התורה לפי שכלו.
78 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מה לו להצטמצם בדרכים, ענינים ואופנים כפי שנקבעו ע"י נותן התורה – הרי התורה ניתנה לשכלו , שהרי "לא בשמים היא" ו"היא חכמת כם ובינת כם ", וממילא בכחו לנצח , כמאמר הגמרא "קוב"ה .
275 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הנני עושה מה שביכלתי, ולכל הפחות – מה שנראה לי שביכלתי לעשות, ולא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי ..., העיקר – שיושלמו כל הענינים שצריכים להעשות.
196 לשון הגמרא – תענית כ, א. מגילה ו, א. ב"מ נט, ב.
כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק ואמר : לא אומר את כל הלשון בגמרא עם כל השטורעם כו', אבל, אינני רואה איזה כבוד יתוסף לי ולבית אבא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל כאשר מדובר אודות "רב" ("בדרבנן"), שיודע שהתורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה לבני אדם, וישנו הענין ד"נצחוני בני נצחוני" – אזי יכול להיות שיעמיד את הדבר להצבעה לפסוק היפך דברי הקב"ה...
144 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
משא"כ בשעה שלומד תורה – הרי, בידעו ש"לא בשמים היא" , והקב"ה "קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני" – יכול לבוא אליו היצה"ר ולטעון:
146 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועוד זאת, שע"י לימוד התורה נעשה אצל האדם הלומד תוקף של מלך – "מאן מלכי רבנן", כמ"ש "בי מלכים ימלוכו", ועד כדי כך, שהקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" !
156 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן רבי יהושע אמר אין משגיחין בבת קול , ואמר הקב"ה נצחוני בני .
12 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכאורה, הרי "אין משגיחין בבת -קול" , והתורה "לא בשמים היא" ?והתירוץ לזה – שהכלל שאין לפסוק על-פי בת-קול הוא דוקא כאשר גם לאחר שמיעת הבת-קול לא נתקבל הדבר בשכלו, ופוסק רק ע"פ הבת-קול ; אבל אם לאחר ששמע את הבת-קול נתעצם הדבר בשכלו – אזי לא שייך הכלל "לא בשמים היא" , כיון שאינו פוסק מצד "שמים" , אלא מצד שכלו שלו .
150 ב"מ נט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין התורה – "לא בשמים היא" , שלכן לא ניתנה התורה למלאכי השרת, כי אם לבני -אדם שנמצאים למטה דוקא – "למצרים ירדתם .
19 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל לאחרי כן, הנה מצד חטא עה"ד והחטאים שלאחריו שסילקו השכינה מלמטה למעלה, ואח"כ עמדו שבעה צדיקים עד משה שהוא השביעי, וכל השביעין חביבין, אזי התחילה ירידת השכינה לחזור לגנוני, ע"י מתן תורה , שאז התחילה כללות העבודה בתורה ומצוותי' בארץ דוקא (שהרי לא בשמים היא ), שענינה הוא ליחדא קוב"ה ושכינתי'.
81 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובענין זה לא נוגע הפס"ד למעלה, שהרי תורה "לא בשמים היא" , אלא יש צורך בפס"ד ע"י בית דין של מטה, ובאופן שיהי' ניכרלמטה בארץ, וכדברי הירושלמי על הפסוק "לא -ל גומר עלי", שע"י פס"ד של ב"ד משתנית מציאות העולם בכח התורה .
85 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
גודל השמחה דשמח"ת – למותר לבאר, שהרי הכל יודעים גודל מעלת התורה , ובמילא גם גודל מעלת שמחתה; אבל עדיין נשארת השאלה של אלו הטוענים שכיון שגדלה כ"כ מעלת התורה ושמחתה, היתכן שבמשך שני המעת-לעת דשמע"צ ושמח"ת מתעסקים כל הזמן עם ריקודים – הלא מוטב הי' לעסוק בלימוד התורה ולחדש חידושים בתורה (שהרי התורה "לא בשמים היא" , וכל אחד מישראל מחוייב לחדש בתורה לפי שרש נשמתו, כמבואר בתניא), שאז היתה התורה שמחה, וגם הוא הי' שמח מהחידושים שלו...
45 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
- כדאיתא בירושלמי על הפסוק "ותגזור אומר ויקם לך", "מה ת"ל לך, אלא אפילו הוא אמר הכין ואת אמר הכין, דידך קיימא ודידי לא קיימא" (הקב"ה אומר הכי והצדיק גוזר בהיפך, קאמר קרא שלך קיים ושלי לא קיים, וקמ"ל לך יתירא דאפילו גזירת הקב"ה מבטל הצדיק בגזירתו), ולא עוד אלא ש"קא חייך (קוב"ה) ואמר נצחוני בני נצחוני" , היינו, שהקב"ה שמח בכך, והשמחה פורצת כל הגדרים -וכפי שרואים במוחש הצלחה גדולה בהתפשטות עניני החסידות, ובודאי שסוכ"ס יקבלו עליהם כל בנ"י דרך החסידות בעבודת ה', שהיא דרך סלולה לרבים ("כי ברבים היו עמדי"), כך, שאין זה אלא מחוסר זמן בלבד, וכיון שמחוסר זמן לא הוי מחוסר מעשה, ה"ז כאילו ישנו כבר בפועל.
18 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיצד יתכן שהבעש"ט ישב בסוכה כזו, שגם אם לאחרי אריכות השקו"ט הי' מצליח להוכיח שסוכתו כשרה ע"פ דין, וגם לאחרי האישור של מט"ט שר הפנים [דאף ש"לא בשמים היא" , הרי בנדו"ד לא חידש דבר, אלא רק הורה איזו סברא גוברת ומכריעה את חברתה ], הרי בודאי אינה באופן של הידור מצוה?!
349 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שרצונו של הקב"ה – שאומר "נצחוני בני נצחוני" – שידחוק ויתחזק וישוב בתשובה.
560 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה בארץ –
665 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם שניתנה התורה לישראל דוקא, ועד כדי כך שהקב"ה אומר נצחוני בני נצחוני , דכיון שנש"י מושרשים בעצמותו ית', יודעים הם ומגלים אמיתית רצונו ית' בתורה , כמו שיודעים ומגלים ופועלים אמיתית רצונו
782 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמ"ש לא בשמים היא , ושם דוקא נמשך ומתגלה בחי' אף, מדריגה הרביעית, שהו"ע רעותא דלבא.
210 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"ד שמצינו בגמרא שגר זקוק לזהירות נוספת "מפני שסורו רע" , דכיון שזה עתה נעשה יהודי, נשאר אצלו עדיין מהטבעיות וההרגלים וההנהגות כו' שהיו אצלו בעבר.
211 ב"מ נט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם, ביחד עם זה, אומר הקב"ה "נצחוני בני נצחוני" , והיינו, שפסק ההלכה למעשה הוא למטה דוקא.
338 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יפעול עליו, אלא הוא יהפוך את ה"חוצה", צריכה להיות השליחות באופן שרק ה"ממש" שלהם עסוק בפעולה עם החוצה, אבל הרוחניות שלהם נשארת בהתקשרותה עם המשלח – הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפסה בלקו"ש ח"י ע' 100 ואילך.
1083 ובפרטיות יותר:
הן אמת ש"שלוחו של אדם כמותו", מ"מ, מצד הגוף החומרי, אם תהי' ההנהגה ע"פ הגבלות הגוף כו', הרי יתכן שלא זו בלבד שלא יעלה את ה"חוצה", אלא אדרבה – שה"חוצה" יוריד גם אותו, ולכן, בכדי שישלים את שליחותו צריך להיות בבחי' "מלאכים ממש"*.
אמנם, לאחרי כל זה, הנה ככל שיזכך את עצמו, הרי הוא בכל זאת מלובש בגוף...
וכידוע הסיפור (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תנד ואילך. וש"נ) אודות המחזה כו', שאפילו בנוגע לאברהם, הנה מצד הגוף, נאמר בו (לך לך יז, יז) "ויפול גו' ויצחק". ועאכו"כ כשמדובר בבני אדם סתם, שהם למטה הרבה ממדריגת האבות.
ולכן, כדי שלא יהי' בבחי' נפילה ח"ו, אלא אדרבה, שיהפוך את החוצה כו', העצה היא – להיות בהתקשרות עם המשלח, וכאשר מקושרים למעלה, לא נופלים למטה – כהסיפור הידוע אודות הרה"צ ר' מאיר מפּרעמישלאַן (ראה תו"מ – רשימת היומן ע' רסה. וש"נ).
כלומר: אין מקום לטענה שלא רוצים לירד למטה; מוכרחים לירד למטה, אל תחתית ההר, ששם נמצא ה"מקוה טהרה", שהו"ע "וזרקתי עליכם מים טהורים גו'" (יחזקאל לו, כה), ובכדי להגיע אל ה"מקוה טהרה" – מוכרחים לצאת "חוצה" דוקא; אלא שמכיון שהדרך היא חלקלקה – "כל הדרכים בחזקת סכנה" (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד) – הרי העצה לזה היא להיות מקושרים למעלה, ואז, לא נופלים למטה.
*
) ולהעיר , שמחד גיסא , גדולה מעלת בנ"י יותר ממעלת המלאכים , שהרי המלאכים כשירדו למטה נפלו ממדריגתם כו' , ואילו בנ"י , בהיותם למטה יכולים הם להפוך גשמיות לרוחניות . ולכן מצינו שהמלאכים זקוקים לעבודת בנ"י , כמאמר רז"ל (דב"ר פ"ב , יד) " כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה .. הקב"ה אומר להם .. אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה " (וע"ד מארז"ל (ב"מ נט , ב) " נצחוני בני נצחוני " ) ; אבל לאידך גיסא , בהיותם למטה , זקוקים בנ"י לסיוע של המלאכים , שהם מעלים את התפלה והתומ"צ של בנ"י שמלובשים בגשמיות , כמאמר (ראה זהר ח"א כג , א . ח"ב רא , ב) " גפיף להון ומנשק להון ". וכמו"כ צריך האדם לזכך את עצמו – שלא יהי' שקוע בג' הדברים שבהם דומה למי שלמטה ממנו , אלא בג' הדברים שבהם הוא דומה למלאך (חגיגה טז , א) , ועד לבחי' " מלאכים ממש ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התורה שהיא "נעלמה מעיני כל חי", ורק "אלקים הבין דרכה", "ואהי' אצלו גו' שעשועים" – נתנה הקב"ה עבור הגוף הבשרי והגשמי, שהרי התורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה בארץ דוקא.
1239 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובהקדמה – שהענין ד"תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות" אינו באופן של נבואה, שהרי התורה "לא בשמים היא" , וכפס"ד הרמב"ם "אם יעמוד איש ..
1394 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכנ"ל שזהו"ע נתינת התורה למטה דוקא, דתורה לא בשמים היא , אלא למטה בארץ דוקא, ששם נמשך בחי' אנכי, אנא נפשי כתבית יהבית , לכאו"א מישראל, וכמו שהי' במ"ת בפעם הראשונה,
94 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שהתורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה דוקא – כיון שהחידוש דמ"ת הוא המשכת העצמות שנעשה ע"י קיום התומ"צ למטה דוקא.
54 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הנביא רשאי לפסוק דין בתורה מצד נבואה, כיון ש"תורה לא בשמים היא" ; מותר לו לפסוק דין ע"פ חכמתו, אבל לא בנבואה.
301 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וסופו מוכיח – ש"כולהו אליבא דר"ע" , וכאשר "הי' העולם שמם" , הנה על ידו נעשה בנין העולם למטה, שבו תלויים כל העולמות עד למעלה מעלה, שהרי תורה "לא בשמים היא" , אלא דוקא בארץ הגשמית הלזו התחתונה, תחתון שאין תחתון למטה הימנו.
750 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו קטנתי מכל החסדים ומכל האמת, שנוסף על הביטול (קטנתי) דכל הקרוב אל ה' מצד החסדים, שזהו"ע התפלה, פולחנא דרחימותא (אהבה שהיא פנימיות החסדים), ישנו ענין נעלה יותר, ומכל האמת, שזהו"ע התורה , תורת אמת היתה בפיהו, שעל ידה נעשה הענין דאמת הוי' לעולם , היינו, שעם היות שקדמה לעולם (כנ"ל בהגהת הצ"צ), נמשכת היא באופן שלא בשמים היא , אלא דוקא למטה בארץ הלזו התחתונה, ועי"ז נעשה הענין דונשב בגיא באופן נעלה יותר מאשר ע"י תפלה (ואדרבה, שהרי בפרטיות יותר הרי תפלה ענינה עלי' מלמטה למעלה), ובמילא גם הביטול הוא בעומק יותר, שזוהי דרגת הביטול שמצינו אצל רשב"י (שהרי הענין דתורתו אומנתו נתפרש בגמרא בנוגע לרשב"י וחבריו), ועד"ז בנוגע לבעל השמחה והגאולה, כדברי רבותינו נשיאינו שהי' נשמה דאצילות , ועד שהנהגתו למטה היתה בדרך ממילא בהתאם להנהגה דעולם האצילות, מבלי שיצטרך לכוון את אבריו (שזהו"ע נעלה יותר מהביטול דכריעה והשתחווי' שבתפלת שמו"ע).
397 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בעל-תשובה שהי' כבר למטה במדריגה, זקוק אמנם לשמירה וזהירות יותר ממי שלא חטא, "מפני שסורו רע" , וכידוע מאמר הרב המגיד "שאע"פ שארז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, היינו במי שלא חטא מעולם, אבל הבע"ת צ"ל כל מיני רע ואיסורים מאוסים אצלו, ושיאמר אי אפשי כו' בכדי שלא יפול ח"ו"; אבל לאידך גיסא, מצד זה גופא יש אצלו היתרון שבעתיד לא יהי' הנסיון דבר חדש ומפתיע, כך, שיש וודאות גדולה יותר שיעמוד בנסיון כו'.
367 לשון חז"ל – ב"מ נט, סע"ב. מכילתא משפטים כב, כ. וראה קידושין יז, סע"ב. במדב"ר פ"ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"לא בשמים היא" ), אלא ניתנה בארץ דוקא, ובארץ גופא – לא בארץ ישוב, מקום ישוב לבני -אדם, אלא במדבר דוקא, ולא רק מדבר סתם שאינו אלא שלילת דירת אדם, אלא מדבר שהוא היפך מדירת אדם – "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים" ; ודוקא במקום כזה, תחתון שאין למטה הימנו, ניתן תכלית העילוי – "אנא נפשי כתבית יהבית", שזהו הר"ת ד"אנכי" (כדאיתא בגמרא במסכת שבת ).
1372 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לתירוץ הא', אין למנות מעלת הקמת המשכן באופן שמוכן ל"ושכנתי בתוכם" ("ראשון לירידת האש, ראשון לשכון שכינה"***), כי ההתחלה (ראשון) דתדיר קודם, ולתירוץ הב', אפילו במקום תדיר, מקודש קודם – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ב ע' 57 ואילך.
1671 אמנם, גם לתירוץ הב', יש מעלה בעבודה שמצד המטה, ועד שכל ההמשכות שמלמעלה, כולל גם הענין ד"שכר מצוה מצוה" (אבות פ"ד מ"ב), אינם בערך למעשה המצוה עצמה, שלכן אמרו רז"ל (שם פ"א מ"ג) "אל תהיו .. אלא כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס", וכפירוש החסידות (ראה לקו"ת תזריע כ, ב. ובכ"מ) ש"פרס" הוא מלשון פרוסה, כיון שאין זה בערך למעלת העבודה עצמה, ש"עבד מלך מלך" (ספרי ופרש"י דברים א, ז. ועוד), ועד שהקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" (ב"מ נט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענוה שלמטה מעוררת את הענוה שלמעלה כביכול, הקשורה עם נתינת התורה לישראל שהיתה מצד ענוותנותו של הקב"ה, שלכן אומר הקב"ה "נצחוני בני נצחוני" , שכפי שפוסקים למטה כך נעשה למעלה, ולא עוד אלא שענין זה הוא באופן של שמחה – "קוב"ה ..
100 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועז"נ "גדולה לגימה שמקרבת", ומובן עד כמה גדלה מעלת הקירוב – שהרי למדים זאת מיתרו ש"זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית", שזהו מקומם של סנהדרין גדולה , שזוהי הדרגא הכי נעלית ב"בית דין" (למעלה מסנהדרין קטנה, ועאכו"כ למעלה מב"ד סתם), אשר, על פיהם נקבע הפס"ד בנוגע לכל עניני התורה ומצוות, שהרי התורה "לא בשמים היא" , וכפי שמצינו בנוגע לענין המועדים שתלוי בקביעות החודש, שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נלך לב"ד של מטה לידע אימתי כו' , ועד כדי כך, ש"בההיא שעתא" "קוב"ה ..
1551 לשון הכתוב – נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וההשגה יבוא לידי ישות וגאוה, באמרו, שע"פ תורה יכול להיות הלימוד שלו באופן שאפילו הקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" (אף שהאמת היא שהתנאי לזה הוא שיורגש אצלו שהוא "בן" – "נצחוני בני " דייקא, שכל מעלתו אינה מצד עצמו, "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" , אלא מצד האב (הקב"ה), וכמבואר בחסידות בפירוש מארז"ל "יפה כח הבן מכח האב", שהיתרון של הבן לגבי האב הוא "מכח האב", אלא שאצל האב הי' ענין זה בכחות הנעלמים, ואילו אצל הבן הרי זה נמשך גם בכחות הגלויים).
326 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם מה שהתורה ניתנה למטה דוקא, וכפי שהשיב משה רבינו על טענת המלאכים תנה הודך על השמים , כלום למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם וכו' , ולכן, התורה לא בשמים היא , ואדרבה, חברים מקשיבים לקולך גו' , שהעליונים באים לשמוע חידושי תורה מהתחתונים, וכמארז"ל שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נלך לשמוע הפס"ד דב"ד של מטה, והיינו, שגם לימוד התורה למעלה נמשך מלימוד התורה למטה דוקא.
19 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, התורה לא בשמים היא , אלא ניתנה למטה דוקא, לנשמות בגופים, בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו.
157 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומה שתירצו משום שאלו ואלו דברי אלקים חיים, ויש לדברי בית שמאי ג"כ שרש למעלה באצילות, אין זה תירוץ מספיק על לשון סופה להתקיים, כי, פשטות הלשון סופה להתקיים הוא בנוגע להקיום בעוה"ז, שהרי התורה לא בשמים היא , ולא די בכך שיש לזה שרש למעלה כו'.
557 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואע"פ שבגלל זה נגרע אצלו בקיום המצוה בהידור, ולא עוד אלא שגם לאחרי שהופיעה הפתקא מהמלאך מט"ט, הרי התורה "לא בשמים היא" – אעפ"כ, מאחר שסו"ס היתה הסוכה כשרה ע"פ תורה , עשה הבעש"ט את סוכתו באופן כזה, כדי לפעול אצל "חוטב עציך" שגם להם תהי' סוכה כשרה שתגן עליהם ותצילם מעוון כו'.
399 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
למעלה, שהקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" , ומתוך שמחה, "קא חייך ואמר כו'" .
627 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כדי לפסוק הלכה בתורה – לא מספיקה הידיעה שכן נפסקה ההלכה למעלה, בשמים, כפי שמצינו בגמרא שכאשר רבי אליעזר אמר "אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח ..
354 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– ואדרבה, עיקר התורה היא למטה, שהרי "לא בשמים היא" , והקב"ה בעצמו אומר למלאכי השרת "אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה" , ואפילו בשעה שיש חילוקי דעות, אומר הקב"ה "נצחוני בני נצחוני" –
38 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע לבנ"י – "בנים אתם לה' אלקיכם" , ובן קטן, כמ"ש "כי נער ישראל", ואין זה באופן שהקב"ה ממתין עד שיגדל, ואז יראה לו את אהבתו, אלא "ואוהבהו", ועד שמניח לו לרכב עליו כו' , שזהו תוכן הענין שהקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" – שכל מה שמבקשים, נותן להם הקב"ה, החל מבקשת בנ"י במ"ת "רצוננו לראות את מלכנו" , וכך בנוגע לכל הענינים שבנ"י מבקשים וגוזרים, שהקב"ה ממלא את בקשתם וגזירתם.
670 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
טענתם היתה שהתורה "לא בשמים היא" , וניתנה באופן שיהי' מובן בשכל האדם, ולכן, בכל התורה כולה יש להסתמך על שכל האדם כפי שמבין ומפרש את הכוונה בתורה שבכתב.
118 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וביחד עם זה, הנה התורה "לא בשמים היא" , אלא נמשכה וירדה עד למטה מעשרה טפחים, במקום דוקא , וכמבואר בארוכה בתניא ש"התורה ירדה ממקום כבודה ..
671 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז יש לומר, דהחידוש בזה שרשב"י המשיך ירידת גשמים ע"י אמירת תורה לגבי המופתים העצומים שעשו כמה תנאים ואמוראים ע"י עסק התורה שלהם, הוא, שהשינוי בעולם שעשו כל התנאים והאמוראים הוא ע"י שהמשיכו וגילו שכן הוא ע"פ חכמת התורה , והחידוש דירידת מטר ע"י שרשב"י אמר דרוש בפסוק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הוא, דהגם שהדרוש שאמר שייך רק לענין המטר בכלל אבל לא הי' בו רמז שהעולם הי' ראוי אז למטר, ונמצא שגם ע"פ חכמת התורה (שלמעלה משרש העולם) לא
907 להעיר מתורת הה"מ (לקו"א נז, ד. או"ת ר"פ בשלח לא, ג) דזה שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל (מו"ק טז, ב. וש"נ) הוא "כמשל אב שאומר חידוש בתורה והבן מגודל חריפותו ופלפולו סותר את דבריו" – דמזה מובן, שזה שצדיק מבטל הוא מפני שמגלה (ע"ד נצחוני בני נצחוני (ב"מ נט, ב)) שכ"ה ע"פ חכמת התורה . ובהמשך הענין שם, דזה שאמר רפב"י אם אין אתה חולק מימיך גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם (חולין שם) הוא (לא גזירה בעלמא אלא) הסברה . עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, התורה היא חכמתו של הקב"ה, ושרשה מבחי' אנכי, אנא נפשי (ומשם) כתבית יהבית , ומשם נסעה וירדה ממדרגה למדרגה כו' עד שנתלבשה בצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר בתושב"כ , וכן בתושבע"פ, שהרי התורה לא בשמים היא , אלא באה בהתלבשות בשכל הנשמה כמו שהוא במוח גשמי דוקא, ועד לאותיות הדיבור בה' מוצאות הפה, שבערך אותיות המחשבה נקראים אותיות הדיבור בשם מעשה , והיינו שהתורה ירדה לעולם העשי' הגשמי, ובעולם העשי' גופא ירדה בבחי' מעשה, בדיו על הקלף ובאותיות הדיבור, ועד להירידה וההתלבשות בשכל אנושי בטענות של שקר, שזה מורה על גודל הירידה שיכול להיות דבר נפרד כו'.
99 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל כך גדלה מעלת העבודה עם הגוף, עד שהקב"ה כביכול ובית-דין של מעלה שואלים אודות הפס"ד של ב"ד של מטה , והקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" , כיון שתורה "לא בשמים היא" .
228 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"נצחוני בני נצחוני" ; "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" .
765 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"ומנחליאל במות" – התעלות , וכמדובר בפירוש "מתעלה"
774 והיינו, שעי"ז שיורשים את הנחלה ומתעסקים בה, אזי מתעלים לדרגא נעלית יותר מהמקום שבו נמצאת המתנה, שכן, ע"י העסק בתורה מתעלה האדם למעלה מהתורה כמו שהיא למעלה, שלכן פס"ד התורה נקבע ע"י האדם העוסק בתורה למטה דוקא, דהתורה "לא בשמים היא" (ב"מ נט, ב), וכאשר "קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא . . . אמרי מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני" (שם פו, א), נשמה בגוף דוקא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אע"פ שהתורה היא חכמתו של הקב"ה, ועלי' נאמר "ויהי קול מעל לרקיע", שהיא למעלה מהתחלקות – הרי "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה דוקא, במקום שיש בו מיצרים וגבולים והתחלקות, ובמקום זה גופא צריכים לפעול שיהי' לא רק "אחד שיושב ועוסק בתורה" , ולא רק "שנים", "שלשה" ו"חמשה", אלא "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" , שזהו תכלית העילוי].
897 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
למטה מלובשת בגוף [שהרי יש צורך בנשמה בגוף דוקא וחיים ארוכים וטובים, כדי למלא שליחותו של הקב"ה בעולם, כיון שהתורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה בארץ דוקא], הנה ע"י התשובה ולאח"ז ע"י מעשים טובים , תהי' זכה ובהירה וקדושה יותר, ובאופן שהגוף לא יפריע – ואפילו לא יעלים ויסתיר – להתאחדותה של הנשמה עם אלקות ("תשוב אל האלקים"), שזהו תכלית השלימות בטוב גופא שיכול להיות אצל נברא, שמתאחד (ע"י "אורייתא") עם קוב"ה באופן ש"כולא חד" .
348 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תורה ונבואה – הם שני ענינים שונים , ובנוגע להלכה בתורה אי אפשר לסמוך על נבואה, שהרי "אין הנביא רשאי לחדש דבר" , ו"אין משגיחין בבת קול" , כיון שהתורה "לא בשמים היא" (כפי שמבאר הרמב"ם בארוכה בפירוש המשניות , ובקיצור בהלכות יסודי התורה ).
1656 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב. תמורה טז, א. וראה גם אג"ק ח"ב ע' שלט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אהבת ה' – קשורה עם פנימיות התורה , שזהו"ע ד"דע את אלקי אביך" , שעי"ז באים לאהבת ה'; אהבת התורה – קשורה עם נגלה דתורה ; אבל עדיין אין זה קשור עם מציאות העולם, כי, אע"פ שהתורה "לא בשמים היא" , וניתנה למטה דוקא, "למצרים ירדתם וכו'" , מ"מ, הרי זה עדיין תורה שהיא בעצם למעלה מהעולם; ואהבת ישראל – הרי זה כבר כפי שנמשך ונפעל בעולם, שהרי הענין דאהבת ישראל הוא בנוגע לבנ"י כפי שנמצאים למטה, ועד – כמבואר בתניא – גם ליהודי שנמצא בתכלית השפלות כו' .
3032 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יצה"ר יש ביניכם" , ושם דוקא הוא עיקר התורה , ועד ש"לא בשמים היא" , כפי שמצינו להלכה בכו"כ סוגיות בש"ס , וכדאיתא במדרשי חז"ל שהקב"ה אומר לב"ד של מעלה שילכו לראות מה פסקו בב"ד של מטה, ועד שהקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" .
1251 ראה ב"מ נט, ב. תמורה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והטעם שרש"י מזכיר שמו של בעל המימרא , ר' ישמעאל, בכדי לרמז שבג' מקומות אלו יש הכרח גמור לפרש שהוא חובה, כיון שגם ר"י – שבכל מקום שאין בו הכרע ס"ל שאינו אלא רשות – סובר שהוא חובה.
1936 אף שבדרך כלל אין דרכו להזכיר שם בעל המימרא, אא"כ נוגע הדבר לפשוטו של מקרא – עכ"פ עבור יניק וחכים, שמתעוררת אצלו שאלה, שאז מרמז רש"י התירוץ ע"י הזכרת שם בעל המאמר.
וכמדובר כמ"פ (ראה תו"מ חנ"א ע' 232 ואילך. וש"נ) שהענין ד"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות פ"ו מ"ו) הוא סדר עבודה בפ"ע, ואינו נוגע לפירוש רש"י בפשוטו של מקרא; ובנוגע לאיסור גזל באמירת דבר שלא בשם אומרו (מג"א או"ח סקנ"ו סק"ב) – הרי כאשר הענין ששמע מרבו מתעצם עמו ונעשה שלו, אזי אינו צריך לאומרו בשם אומרו*.
ועפ"ז יש לבאר גם מ"ש בביאורי הזהר (לאדהאמ"צ וישלח כ, ב) ש"כל התנאים ואמוראים הי' פס"ד שלהם רק ע"פ הבטה בשרש החכמה שבתורה כמו שהוא למעלה כו'" (ועד"ז בנוגע לפלוגתות דב"ש וב"ה בהתאם לשרש נשמתם כו' (ראה הקדמת התניא)), אף שהתורה "לא בשמים היא" (נצבים ל, יב) ולכן "אין משגיחין בבת קול" (ב"מ נט, ב) – כי, לאחרי שראו שרש הענינים למעלה, הרי זה נמשך גם בהבנתם והשגתם למטה ונתעצם עמהם כו'.
*) ולכן מצינו שרק במקומות ספורים בתניא מביא רבינו הזקן " שמעתי ממורי ", אף שכתב בהקדמה ש " קצת מהם .. מרבותינו (לשון רבים ) שבאה"ק " (ראה גם תו"מ שם ריש ע' 99 . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דאין משגיחין בבת קול ויתירה מזו נצחוני בני נצחוני .
1713 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם, נתיב זה הוא באופן של עיגול – שדוקא ע"י ירידת התורה למטה לוקחים את התורה כפי שהיא בתחילתה, אצל "נותן התורה" , בבחי' שעשועי המלך בעצמותו, שהרי התורה "לא בשמים היא" , ו"קוב"ה ..
1823 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שלא לשמה, והיינו, שבדרגא דעולם הסדר הוא שהתחלת הלימוד הוא שלא לשמה, ומ"מ, גם כאשר לומד שלא לשמה יש בזה מעלת התורה , וכמ"ש הלא כה דברי כאש, מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה אינם מקבלים טומאה , שזהו אפילו כשהאדם הלומד הוא במצב בלתי טהור, והיינו לפי שהתורה לא בשמים היא , וניתנה למטה, בעוה"ז הגשמי, עד שיכולה להתלבש גם במצב בלתי טהור.
2079 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולהעיר, שאפילו גר צדק – שכל "המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין" , ובמ"ו מקומות הזהירה תורה על אונאת הגר – אסור למנותו לכל שררות שבישראל , כי, מה שאין ממנים אותו לדבר שאין לו כל שייכות אליו, אין זה בגדר אונאה כלל.
820 ב"מ נט, סע"ב. וראה אנציק' תלמודית (כרך ו) ערך גר ס"ט (ריש ע' רעח). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– צריכים אמנם לבקש סיוע מהקב"ה להצליח ולכוין אל האמת, אבל לאח"ז צריך ללמוד בעצמו ולהתייגע עד שיבוא להפס"ד, ו"לא בשמים היא" , שאין זה בא ע"י נבואה.
1504 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בחודש אלול, חודש הרחמים , שבו מאיר גילוי אלקות, נרגש היותו בן "עדין", שמעדן עצמו בדברי תורה , ואעפ"כ יורד ממדריגתו לסייע להזולת; ובחודש אב, חודש הדינים , נרגש היותו מבני "פחת מואב" , מרות המואבי' שנתגיירה בחסדי ה', ולכן מסתכל על כל אחד מישראל שהוא למעלה ממנו –
1634 והחידוש בזה – שלמרות שמזמן הגיור עברו כו"כ דורות (מזמנו של בועז, עד ללידת דוד ושלמה, בנין ביהמ"ק הראשון ע"י שלמה במשך ת"י שנה, שבעים שנות גלות בבל, עד לבית שני "כשעלו בני הגולה") – יותר מעשרה דורות, ו"עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמי'" (סנהדרין צד, א), מ"מ, נרגש אצלו עתה שהוא במעמד ומצב ירוד ביותר, מצד ענין הגירות, "מפני שסורו רע" (ב"מ נט, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לקידוש החודש שעל ידו נקבע ר"ח, שזהו ענין שנוגע לכמה דינים בתורה , החל מאמירת הלל וכו' – הרי כיון שהתורה "לא בשמים היא" , והקב"ה אומר "נצחוני בני נצחוני" , וכפי שמצינו במיוחד בנוגע לקידוש החודש, שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נלך לב"ד של מטה לידע אימתי קידשו את החודש , כיון שזהו ענין שתלוי לגמרי בב"ד, וכמ"ש "אשר תקראו אותם", אתם כתיב, "אתם אפילו מזידין", וכ"ש שוגגין או אנוסים – צריך הדבר להעשות ע"י עבודת בנ"י דוקא;
2184 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הענין יובן בהקדים המבואר בסוגיא דמ"ת במסכת שבת , שהמלאכים טענו חמדה גנוזה כו' אתה מבקשה ליתנה לבשר ודם, תנה הודך על השמים , ואעפ"כ לא ניתנה להם התורה , לא בשמים היא , אלא נסעה וירדה כו' , ועד שניתנה למטה דוקא, במקום שלמצרים ירדתם, ויצה"ר יש ביניכם, ועד שנתלבשה בדברים גשמיים, ובטענות של היצה"ר שיש ביניכם, שהם טענות של שקר, שזה טוען כך וזה טוען כך (כמבואר בתניא ).
1624 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי ההכנה למ"ת – כיון שעי"ז מבטלים טענת המלאכים "תנה הודך על השמים" , שהרי החידוש של מ"ת הוא ש"לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה דוקא, היינו, שלא תישאר ברוחניות, אלא תומשך למטה במעשה בפועל דוקא –
2362 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובהקדים – שמצינו אמנם בגמרא ש"הזהירה תורה (לא רק תושבע"פ, אלא תושב"כ) בשלושים וששה מקומות (ואמרי לה בארבעים וששה מקומות ) בגר" (הרבה יותר ממה שהזהירה שלא לפגוע ביהודי), אבל אעפ"כ, אין זה סיבה לעשותו כהן גדול , ואפילו לא כהן סתם.
2766 ב"מ נט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה", ועאכו"כ בנוגע לענינים של תורה ומצוותי', ועאכו"כ עניני תורה , תושב"כ או תושבע"פ, הנה כיון שתורה היא מלשון הוראה142, הרי מובן שכל ענין בתורה , בתושב"כ או בתושבע"פ, הנה לא זו בלבד שיש בו תוכן, מטרה ותכלית, כמו כל עניני העולם, אלא התכלית והמטרה והתוכן צ"ל בהתאם לענינה של התורה – הוראה בחיים, ולא רק בחיי העולם הבא – שהרי התורה "לא בשמים היא" , אלא דוקא כאן בארץ, כך, שבחיי עוה"ז הגשמי צ"ל הוראה מענין זה.
2808 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ע"י חיבורה עם הגוף הגשמי בעוה"ז שאין תחתון למטה הימנו), שהרי התורה , חמודה גנוזה כו' , לא בשמים היא , וכמבואר בתניא שהתורה ירדה ממדרגה למדרגה עד שנתלבשה בדברים גשמיים ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הקלף (ועד שנתלבשה בעניני טענות, ראובן טוען כך ושמעון טוען כך, שיש בהם טענה שאינה אמיתית ), בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כו'.
1567 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הרי מצינו בגמרא שאפילו כשהראו מלמעלה מהי ההלכה, "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (תורה ) לא בשמים היא" , וא"כ, איך יכולים לפסוק הלכה על סמך מה שרואים למעלה?!
264 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אילו היו קובעים שמח"ת ביוהכ"פ מצד ענין הנתינת כח בלבד – הי' זה היפך ענין התורה , ש"לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה דוקא, כדי שתהי' לא רק בכח, אלא דוקא בפועל ובגלוי .
914 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק "(אשר עשה משה) לעיני כל ישראל", "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת" – שהתורה מסיימת בענין שבירת הלוחות שהוא היפך שבחן של ישראל (נוסף לכך שזהו היפך הכלל שצריך לסיים בדבר טוב ), בגלל שעי"ז ניתוסף העילוי דלוחות שניות (שהם באופן ד"כפלים לתושי'" ), שקשור עם העילוי דבעלי תשובה לגבי צדיקים, כמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם ,
1131 ואין בזה משום איסור לומר לבעל-תשובה "זכור מעשיך הראשונים" (ב"מ נח, ב (במשנה)) – שהרי האיסור הוא רק שמישהו אחר יאמר לו, אבל הוא בעצמו צריך לזכור מעשיו הראשונים, כדי "להתרחק ביותר עד קצה האחרון מהרע .. יותר ממי שלא חטא מעולם" , וכמאמר המגיד "שאע"פ שארז"ל אל יאמר אדם אי אפשר בבשר כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, היינו במי שלא חטא מעולם , אבל הבע"ת (שסורו רע (שם נט, סע"ב)) צ"ל כל מיני רע ואיסורים מאוסים אצלו ויאמר אי אפשי כו', בכדי שלא יפול ח"ו" (לקו"ת ואתחנן ט, סע"ד), וגם כדי שיוכל להתגבר כשיבוא עוה"פ לידי נסיון ("באותה אשה באותו פרק באותו מקום" (יומא פו, ב)), בזכרו שכבר הי' אצלו נסיון זה, ולכן אין לו מה להתפעל ממנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מכמו שהוא בתומ"צ (שמזה נשתלשל גם בעולם, כמאמר אסתכל באורייתא וברא עלמא), שניתנו למטה בארץ דוקא, שהרי בנוגע לענין התורה שעל ידה אותי אתם לוקחים , אמרו רז"ל שהתורה לא בשמים היא , אלא למטה בארץ דוקא, ועאכו"כ מצוות שקיומם בדברים גשמיים דוקא [כי לימוד התורה כפי שהוא ברוחניות הענינים ישנו גם (ובאופן נעלה יותר) בשמים , במתיבתא דרקיע ודקוב"ה, בג"ע התחתון וג"ע העליון, כפי שמצינו בגמרא ובזהר , משא"כ קיום המצוות לא שייך אפילו בג"ע התחתון, שזהו הרוחניות של עולם העשי' .
1253 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, וביחד עם זה, תורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה דוקא למטה בעוה"ז הגשמי, ובהיותה למטה, הרי היא חכמתו ורצונו של הקב"ה.
533 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וחלק שלישי, אגרת התשובה, הוא כפי שהמלכות (אינה במקומה, בעולם הקדושה, אלא) מתחילה לירד ולפעול בעולמות, שזהו כללות ענין עבודת הבירורים, שנעשה ע"י קיום המצוות שהוא למטה דוקא [לא כמו תורה , שאע"פ ש"לא בשמים היא" , הרי גם בעולמות העליונים (בעולם האצילות וכו') ישנו ענין לימוד התורה – בג"ע, במתיבתא דרקיע ומתיבתא דקוב"ה, משא"כ קיום המצוות הוא למטה דוקא], לברר הענינים הגשמיים, ושם יש צורך בענין התשובה כו'.
2491 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הענין הוא, שכללות הענין דמ"ת הי' כדי לתת את התורה למטה (לא רק גם למטה, אלא דוקא למטה), שהרי התורה לא בשמים היא , וניתנה למטה בעוה"ז דוקא.
1633 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שאע"פ שבכללות הבריאה יש דוגמת ג' מעלות אלו, שהרי בכל נברא יש כוונה ורצון ה' (אתרעי), וגם במצב של העלם (אתכני ) יכולים להכיר את דבר ה' שמחי' אותו, וכל נברא מוסיף בכבודו של הקב"ה (אתפאר), מ"מ, אין זה דומה כלל לאמיתית מעלות אלו אצל בנ"י דוקא, שהם תכלית ומטרת (לב) הבריאה כולה (וע"י עבודתם למטה נעשה כביכול עילוי וגדלות בשכינה שעיקרה בתחתונים ) –
2344 ועד"ז בנוגע לתורה – ש"לא בשמים היא" (נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב), אלא ניתנה למטה דוקא. וזהו גם כללות החידוש דמ"ת – לא רק ש"תחתונים יעלו לעליונים", אלא גם ש"עליונים ירדו לתחתונים" (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד), כיון שעי"ז נעשה עילוי כביכול בעליונים, ועד שי"ל שהעילוי שנעשה בעליונים הוא כמו (ועד – באותו אופן ממש) העילוי שנעשה בתחתונים בעלייתם לעליונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"נצחוני בני נצחוני" , והם פועלים הענין דלימוד התורה למעלה, כמארז"ל "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"; ועד"ז בנוגע למצוות, שע"י קיומם למטה פועלים בנ"י הענין דרמ"ח אברים דמלכא.
664 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכללות הענין בזה, שכאשר שולחים את הנשמה למטה, נותנים לה מלכתחילה את כל הכחות, ובעיקר – ענין התורה [בדוגמת המבואר בסוגיא דמ"ת15, שכיון שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם וכו', לכן נותנים לבנ"י את התורה, חמדה גנוזה, ואדרבה, עיקר התורה היא למטה דוקא, ולא בשמים היא ], תורה אור , כדי להאיר את העולם , והיינו, שנוסף על פשטות הענין, שכדי למלא שליחותו בעולם צריך לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה , ובשביל זה צ"ל הענין דלימוד התורה, שהרי לא עם הארץ חסיד , הנה כדי שיוכלו להבחין כו' (פאַנאַנדערקלייבן זיך) בענינים גשמיים ועאכו"כ בענינים חומריים, יש צורך בדבר המאיר, ודוקא בגלל שזהו עולם תחתון שאין למטה הימנו , יש צורך באור גדול ביותר, וכהדוגמא שהובאה בגמרא במסכת סוטה בענין תורה אור50, שלא מספיק אור הנר, אלא יש צורך באור היום, שזהו כללות ענין התורה [ובמיוחד ענין התשובה (כמבואר בארוכה בדרושים על כתובים אלו ), והרי שלימות התשובה
1305 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל אעפ"כ, כיון שהתורה שנקראת "תורת חיים" קשורה עם חיי האדם למטה בעוה"ז, וכידוע ש"לא ניתנה תורה למלאכי השרת" , וכדברי הגמרא שהתורה "לא בשמים היא" , לא למעלה, אלא דוקא למטה בעוה"ז הגשמי ובנוגע לחייו הגשמיים של יהודי, הרי מובן, שנקל יותר כאשר קיום הדבר יכול להיות גם מצד הטבע, כך, שגם הגוף ונה"ב מסייעים לזה.
1614 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו, שאע"פ שישנו כבר לימוד הלכה זו (בפנימיות הענינים) גם בעולמות שלמעלה, בג"ע, במתיבתא דרקיע ובמתיבתא דקוב"ה (כמבואר בארוכה בלקו"ת ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע , ועד"ז גם בתניא ח"ד ), מ"מ, עיקר פסק ההלכה הוא למטה דוקא, וכדאיתא במדרש שהקב"ה אומר למלאכים וב"ד של מעלה שצריכים לילך ולשמוע את הפס"ד דב"ד של מטה, כי התורה לא בשמים היא , אלא ניתנה להכרעת פס"ד ההלכה למטה דוקא, והרי הלכה זו היא מסקנת הענין למעשה בפועל בנגלה דתורה .
1945 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שבו הוא מקום העבודה של בנ"י, שהרי התורה "לא בשמים היא" , אלא דוקא למטה בארץ, במקום שהי' ענין של חטא ועון שסילק את השכינה מלמטה למעלה, ודוקא בו נעשית העבודה דאתכפיא ואתהפכא, כדי להוריד את השכינה, ולעשות מקום משכן ומנוחה, "דירה", לו ית' בתחתונים –
979 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שגם הקב"ה בא לשמוע קולם של ישראל בבתי מדרשות, ששומע הפס"ד דב"ד של מטה, וכדאיתא בגמרא שהקב"ה אומר על בנ"י נצחוני בני נצחוני .
1151 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בשמים היא" וקוב"ה "קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני" , ועד – שבהדין דספק בהרת כו' פוסק הרמב"ם שהוא טמא, אע"פ ש"הקב"ה אומר טהור" – משום דתורה לא בשמים היא .
711 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ו"במדה שאדם מודד בה מודדין לו" , שעי"ז, יקיים הקב"ה מצות "ואהבת לרעך כמוך" בנוגע אליו , ויתן לו את תורתו שהיא שעשועיו (של הקב"ה) כביכול – כי מצד "ואהבת לרעך כמוך ", נותן האוהב להאהוב את כל אשר לו .
1826 וזאת – מבלי הבט על מעמדו ומצבו כו' (דאף שמצד שרשו הוא בדרגא נעלית ביותר, הרי הענין דמ"ת הוא באופן ש"לא בשמים היא" (נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב), אלא כפי שהוא למטה, נשמה בגוף כו'), וע"ד מ"ש בנוגע לר"ה: "יבחר לנו את נחלתנו" (תהלים מז, ה) – בחירה חפשית של הקב"ה בבנ"י עצמם, כפי שהם מושרשים למעלה מתומ"צ כו' (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– ששם הי' מ"ת, שהרי התורה "לא בשמים היא" , אלא דוקא למטה, וכפי ש"למצרים ירדתם ..
2120 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן, התורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה בארץ דוקא, במקום של ריבוי כו' (היפך האחדות), כיון שהתכלית של התורה היא לפעול בארץ (לא סתם לבוא ולהיות בארץ, בתור ענין של גזירה), וענינה הוא "תורה אור " – להאיר את החושך, אפילו חושך כפול ומכופל, ועד שגם בחושך שהוא בבחינת "וימש חושך" , פועלת התורה ענין האור.
48 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו החידוש שנפעל ע"י הבעש"ט לגבי הדורות הראשונים – שאף שגם אז היתה המציאות של פנימיות התורה , וכידוע שהתנאים והאמוראים פסקו הלכות למטה בהתאם לשרש הענינים למעלה עד לרזין דרזין כו' (וכמדובר כמ"פ שאין זה בסתירה לכך שהתורה "לא בשמים היא" ), מ"מ, הי' זה באופן מקיף, ואילו ע"י הבעש"ט נמשכה תורת החסידות באופן פנימי, ועד ל"יחוד נפלא", ובאופן שנותנים זאת ישירות לבן המלך (כל אחד מישראל), ולא כמו בדורות הראשונים שניתן רק ליחידי סגולה, ודוקא באופן שידעו שיכולים לקבל זאת רק ע"י המלך.
1785 פרשתנו (נצבים) ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– כל ההלכות שפסק הקב"ה ע"י שלוחיו, עבדיו הנביאים, ולאח"ז ע"י "מאן מלכי רבנן" , שהם בבחינת "עבד מלך מלך" (עי"ז שמקבלים על עצמם להתנהג לא כפי שמתקבל אצלם, אלא כמו עבד שממלא את רצון האדון), ועד ש"נצחוני בני נצחוני" –
247 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וצריך להבין, איך שייך לפעול בתורה ענין של עלי' יותר מכמו שהיא מצד עצמה, ועוד זאת, שהעלי' בתורה נעשית ע"י הריקוד ברגלים דוקא, ולכאורה, כיון שהתורה ענינה חכמה, הבנה והשגה דוקא [דאף שמצינו שבתושב"כ הנה גם מי שלא ידע מאי קאמר יוצא י"ח לימוד התורה , ולכן עולה לתורה ומברך ברכת התורה , הרי השלימות דלימוד התורה היא דוקא בתושבע"פ, שדוקא בה מתגלה רצון העליון שמכוסה ונעלם בתושב"כ ואינו מתגלה אלא בתושבע"פ, שמבארת המסקנא של כל פרטי ההלכות בנוגע למעשה , והרי לימוד תושבע"פ צ"ל באופן של הבנה והשגה בשכל אנושי דוקא5, ועד שאמרו רז"ל שהתורה לא בשמים היא , ואין אנו משגיחין בבת קול ], אינו מובן מהי שייכותה לריקוד ברגלים דוקא, שלכאורה הם ב' הפכים.
817 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן יקיים מצות "משלוח מנות איש לרעהו" – ליתן "מנות" לבנ"י שהם "רעהו" (אחים ורעים) של הקב"ה .
1412 וההפרש בנוגע השפעת הקב"ה בין "משלוח מנות" ל"מתנות לאביונים", מובן מזה ש"משלוח מנות" צ"ל אוכלים דוקא (שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ד – ע"פ מגילה ז, א) – בהשפעת הקב"ה הו"ע התורה שעלי' נאמר (תהלים מ, ט) "ותורתך בתוך מעי", וע"י התורה נעשה "רעהו" ממש דהקב"ה (עד דאפ"ל "נצחוני בני" (ב"מ נט, ב)), יחוד נפלא כו' (תניא פ"ה), כולא חד (משא"כ במצות רמ"ח פקודין – שם פכ"ג). ועיין ג"כ בכתבי האריז"ל (פע"ח שער הפורים פ"ו. ועוד) בפי' מנות ומתנות (ראה גם תו"מ חס"ג ס"ע 251 ואילך. וש"נ). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בר"ה, אלא) היפך הלכה פסוקה ומפורשת שאין עלי' חולק, שהתורה "לא בשמים היא" , אלא צ"ל פס"ד למטה דוקא!
291 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואעפ"כ אין זה בסתירה לכך שהתורה "לא בשמים היא" , ו"אין משגיחין בבת קול" [ולכן בפלוגתא במתיבתא דרקיעא עם קוב"ה בענין
536 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי הכוונה של מ"ת – לפעול בגשם העולם לשנותו כו', ועד שהתורה "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה בארץ דוקא, במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם" ו"יצר הרע יש ביניכם"74, ושם – לעשות מחול קודש, שהדבר הגשמי יהי' חפצא של קדושה שיוכלו להשתמש בו עבור שבועה בנקיטת חפץ.
826 נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמו"כ דובר אודות השאלה הידועה על מ"ש בביאורי הזהר , ש"כל התנאים ואמוראים הי' פסק דין שלהם רק ע"פ מבטם בשרש החכמה שבתורה כמו שהיא למעלה כו'" – שלכאורה הרי זה היפך הכלל שהתורה "לא בשמים היא" .
1092 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וטעם הדבר שגם בתורה יש ענין ההתחלקות (אף שתורה מצ"ע הו"ע האחדות), הוא, לפי שתורה לא בשמים היא , אלא הכוונה היא שתומשך למטה דוקא, ועד למעשה בפועל, ולכן, כאשר לומד ענין בתורה על מנת להוציא מזה המסקנא בהלכה לפועל, הרי זה מוסיף עילוי שבאין ערוך בעצם הלימוד, וכמבואר בהמשך תרס"ו שהעסק בתורה באופן הנ"ל פועל שיעיין בנקודת הסברא בהתבוננות עמוקה, ועי"ז מגיע לעילוי נפלא בהבנת הסברא באמת לאמיתו וכו' (כמבואר שם פרטי הענינים שבזה).
1248 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"מי גרם לו שימוך, דבוקו עמו, ע"י שלמד ממעשיו"; וכדי לבאר טעם החסרון בדיבוק עם גר תושב [שהרי לא מדובר אודות גר שנתגייר כהלכה, שאודותיו "הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות" ] – ממשיך הכתוב:
1395 ב"מ נט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יובן גם מה שבשעת מ"ת נאמרו דברים פשוטים דוקא, כי כל החידוש דמ"ת הוא שמשעת מ"ת ואילך הנה תורה לא בשמים היא , אלא ירדה למטה דוקא, בכדי להשלים הכוונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים דוקא .
2085 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד הענין שקוב"ה קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני , והיינו, שזהו ענין של מלחמה כביכול, והקב"ה אומר נצחוני בני .
2386 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמרז"ל קוב"ה חייך ואמר נצחוני בני נצחוני , קוב"ה הוא אוא"ס כמו שבא בהמשכה באופן דקדוש וברוך [קדוש הוא סוכ"ע, שהוא קדוש ומובדל מהשתלשלות, וברוך מלשון ברכה והמשכה הוא כמו שנמשך להיות ממכ"ע], ומכיון ששרש הנשמות הוא בעצמותו ית' (שלמעלה גם מבחי' קדוש), לכן קוב"ה חייך ואמר נצחוני בני נצחוני [וענין זה שייך במיוחד לראש השנה, כמאמר רז"ל, כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ראש השנה כו' הקב"ה אומר להם לי מה אתם שואלים, אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה].
41 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם אעפ"כ הרי עיקר התורה היא למטה כמאמר תורה לא בשמים היא , וכתורת הרב המגיד על מארז"ל דע מה למעלה ממך, שכל הענינים שלמעלה תלויים בך, בעבודת האדם הנמצא למטה, ובפרט אחרי מ"ת שאז ניתנה התורה למטה ולא בשמים היא (כנ"ל).
5 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ח) ויהי רצון, שכיון שבימינו אלה נשלמו כל מעשינו ועבודתינו בכל פרטי הענינים דמאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, ובאופן דשני חיי שרה שכולן שוין לטובה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שכבר צחצחו את הכפתורים, ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו, ובפרט שלאחרי זה עברו עוד עשיריות שנים שבהם צעקו בנ"י עד מתי (וואָס דאָס דאַרף דאָך אויך האָבן אַ שיעור), תבוא תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ואז יתגלה הענין דתולדות יצחק (כפי שמתחילין לקרוא בתורה במנחה), כמארז"ל שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא כי אתה אבינו, כיון שהתענוג והצחוק (יצחק) שנעשה ע"י מעשינו ועבודתינו כל משך זמן הגלות יתגלה לעתיד לבוא, שאז ימלא שחוק פינו, ואז יהי' הענין דמאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים באופן נעלה יותר, הן הענין דמאה שנה, מאהברכות, והן הענין דכ"ז שנה, שרומז (גם) לכ"ז אותיות התורה , כיון שכל עניני התומ"צ יהיו בתכלית השלימות, כמצות רצונך, ותורה חדשה מאתי תצא, טעמי תורה שיתגלו לעתיד לבוא בתורתו של משיח, כולל גם התורה חדשה דרבותינו נשיאינו עד לבעל יום ההולדת דכ"ף מרחשון, ובנו יחידו ממלא מקומו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שהקיצו ורננו שוכני עפר, והם בראשם, ויאמרו תורה חדשה, חידוש גם לגבי הקב"ה, כביכול, ע"ד מארז"ל נצחוני בני נצחוני , עד לתורה חדשה מאתי תצא, מאתי דייקא, ובאופן שלא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי, אותי דייקא, ועוד והוא העיקר, שכל זה יהי' תיכף ומיד ממש, ממש ממש.
53 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דזהו מה שתורה לא בשמים היא , וכל התורה ניתנה לעשות שלוםבעולם, ועאכו"כ מצוות שלא ניתנו אלא לצרף בהן את הבריות.
62 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וביאור ענין פדה בשלום גו' כמו שהוא בתורה , הנה ידוע דתורה לא בשמים היא וניתנה למטה בארץ דוקא.
12 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד מרז"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא כו' קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני , דמזה שנצחוני בני , נעשה למעלה תענוג הכי גדול, חיוך וצחוק.
66 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ז) ועפ"ז יובן לשון חז"ל עולה של תורה , דלכאורה, כיון שמצות תלמוד תורה היא (לא שהאדם יבטל את שכלו להתורה, אלא אדרבה) שיבין את התורה בהשכל שלו דוקא [וגם הפס"ד דהאדם העוסק בתורה צריך להיות כפי הבנתו דהאדם, דתורה לא בשמים היא וקוב"ה קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני ], מהו"ע עולה של תורה , דעול הו"ע הביטול.
48 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז יש לומר, דהחידוש בזה שרשב"י המשיך ירידת גשמים ע"י אמירת תורה לגבי המופתים העצומים שעשו כמה תנאים ואמוראים ע"י עסק התורה שלהם, הוא, שהשינוי בעולם שעשו כל התנאים והאמוראים הוא ע"י שהמשיכו וגילו שכן הוא ע"פחכמת התורה , והחידוש דירידת מטר ע"י שרשב"י אמר דרוש בפסוק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הוא, דהגם שהדרוש שאמר שייך רק לענין המטר בכלל אבל לא הי' בו רמז שהעולם הי' ראוי אז למטר, ונמצא שגם ע"פ חכמת התורה (שלמעלה משורש העולם) לא הי' העולם ראוי למטר, וזה שירד אז מטר ע"י אמירת הדרוש הוא לפי שע"י אמירת הדרוש המשיך מאוא"ס שלמעלה מהחכמה דתורה , בדוגמת ההמשכה שע"י תפלה.
31 להעיר מתורת הה"מ (לקו"א נז, ד. או"ת ר"פ בשלח לא, ג) דזה שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל (מו"ק טז, ב. וש"נ) הוא "כמשל אב שאומר חידוש בתורה והבן מגודל חריפותו ופלפולו סותר את דבריו" – דמזה מובן, שזה שצדיק מבטל הוא מפני שמגלה (ע"ד נצחוני בני נצחוני (ב"מ נט, ב)) שכ"ה ע"פ חכמת התורה . ובהמשך הענין שם, דזה שאמר רפב"י אם אין אתה חולק מימיך גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם (חולין שם) הוא (לא גזירה בעלמא אלא) הסברה . עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולהוסיף, דענין מתן תורה הוא – נתינת התורה למטה בארץ, ובאופן ש לא בשמים היא .
53 שלכן אין משגיחין בבת קול (ב"מ נט, ב), דענין זה נתחדש במ"ת. ולהעיר משבת פט, א "תורה היכן היא כו' נתתי' לארץ", שלכאורה, מכיון שתורה היא דבר רוחני, הרי ע"י נתינתה לארץ אין הכרח (לכאורה) שתנטל מהשמים ואפשר להיות כמדליק מנר לנר. וע"פ הנ"ל מובן, כי נתינת התורה לארץ היתה באופן ש(בנוגע לפס"ד ) ניטלה מן השמים . וע"ד וכמארז"ל "אמר להם הקב"ה לישראל, לשעבר הי' בידי כו' מכאן ואילך הרי מסורה בידכם כו'" (שמו"ר פט"ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דאין משגיחין בבת קול ויתירה מזו נצחוני בני נצחוני .
43 ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תורה – "לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה לנשמות בגופים ובטבע העולם, ורק נשמות בגופים למטה יכולים לפסוק פס"ד בתורה .
20 לשון הכתוב – נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב. תמורה טז, א. רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
וזהו שרש ענין הנ"ל דבתורה בלא מצות מעשיו' נא' אלביש שמים קדרות כו', פי' שמים הוא בחי' אש ומים רצוא ושוב שהן כללו' כל התורה מפני שכלולה מאש ומים חו"ג כמ"ש מימינו אש דת כו' וכנ"ל דכל האיברי' נתחלקו בהמשכו' קוין חח"נ מימין כו' חסד דרועא ימינא כו' ויש בתורה מכל רמ"ח האיברי' כו' צדקה בדרועא ימינא ותפילין במוחי' שבראש כו' ודרך כלל נק' שמי"ם שהוא בחי' עולם הנאצל שכולל ו"ק כו' וזהו שאמרו שהתורה ירדה מן השמי"ם כו' שהן ז' ימי הבנין דז"א דאצי' כו' שהתורה היא בחי' שמי"ם העליונים ואמנם כאשר אין לבוש לכלי לאורו' דאצילו' שברמ"ח איברי' כו' להלביש ולהעלים האור יוכל להמשך גם לחיצוני' ואזי מלביש לבוש זר והוא לבוש קדרו"ת ולבוש ש"ק שהחיצוני' מקבלי' משם כידוע וזהו אלביש שמים דתורה קדרו' בלבוש דקדרו' והן היכלו' החיצוני' שמקבלי' מבחי' המותרו' כנ"ל בענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל כו' וכך במדו' שבתורה יוכל להיו' בחי' מותרו' השפע לחיצוני', וענין ובחי' המותרו' במדות שבתורה יובן ע"ד דוגמא מב"ש וב"ה שב"ש מחמירי' וב"ה מקילי' כידוע לפי שב"ש מסטרא דגבורה מטי'
59 שהתורה ירדה מן השמים : ראה ב"מ נט, ב. וראה תו"ח לך לך צג, ג ובהנסמן בהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נפילת אפים קלא דיני נפילת אפים א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
א לאחר שסיים השליח ציבור חזרת התפלה נופלים על פניהם ומתחננים כל מקום לפי מנהגו וגם עיקר נפילת אפים הוא מנהג שנהגו כל ישראל מימות עולם ואף על פי כן אינה חובה אלא רשות לכן כל הלכותיה תלויות במנהג כמו שיתבאר ותחינה זו שמתחנן בנפילת אפים צריך לומר מיד אחר התפלה אבל אם הפסיק ועסק בדברים אחרים אחר התפלה שוב אין תחינתו נשמעת כל כך לכן אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים (אע"פ שמן הדין אין איסור בדבר שהרי עיקר נפילת אפים היא רשות) ומכל מקום א"צ ליזהר אלא מלהפסיק ולעסוק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה מועטת אין לחוש וכל שאין מפסיקין בדברים אחרים לגמרי יכול לילך אחר התפלה למקום אחר ליפול שם על פניו.
ו תלמידי ה רשב"א (ראה ריטב"א החדשים ושטמ"ק ב"מ נט, ב. צרור החיים ע' יח) בשמו. ארחות חיים בשם גאונים . הובאו בב"י. ש"ע ולבוש ס"א. ובסידור: "אחר שמו"ע בשחרית ובמנחה יאמר וידוי", ואח"כ י"ג מדות ונפ"א. והוא עפ"י פרי עץ חיים שער הסליחות פ"ט. שער הכוונות ענין אל מלך יושב והודוי. סדר היום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת לא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לא המאנה את הגר בדברים עובר בשלשה לאוין וגר לא תונה ולא תונו אותו ולא תונו איש את עמיתו וגר בכלל עמיתו לכך צריך ליזהר ביותר מאונאתו.
רסא ברייתא ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובאמת יחידאה הוא ולגרמי' הוא דעבד , ואין היחיד מכריע את הרבים אשר אתנו , ומי לנו גדול מרבי אליעזר הגדול, שאם היו כל חכמי ישראל בכף שני' מכריע את כולם, ואף על פי כן נמנו ורבו עליו וברכוהו .
526 נמנו ורבו עליו : ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(וזהו ענין הג' דיעות בגמרא אם שמים קדמה לארץ או ארץ קדמה לשמים ודיעה הג' דשמים וארץ כא' נבראו שנאמר קורא אני עליהם יעמדו יחדיו כו', דמ"ד שמים קדמו זהו בחי' שמחת חתן דתוה"ק דמן השמים ניתנה מבחי' מקיף דתענוג הפשוט באור החכמה הקדומה כמ"ש מן השמים השמיעך כו' וירדה לארץ בגילוי באותיות הדיבור ביו"ד הדברות כמ"ש והארץ האירה מכבודו בחי' חכמה בסוף כנ"ל, ומ"ד ארץ קדמה לשמים לפי שעיקר שלימות דשמים ח"ע בראש הוא בחכ' שבדיבור דסוף מעשה עלה במח"ת דהיינו תחלה לחכה"ק שנק' מחשבה הקדומה לפי שנעוץ תחב"ס וסוב"ת כו' וע"כ אמר לא בשמים היא אלא בארץ דוקא, ומ"ד שמים וארץ ח"ע וח"ת כא' נבראו כו' לפי שכ"ז הוא בבחי' הילוך השפע ממשפיע למקבל בע"ס דאו"י דיש מעלה בסוף יותר מבתחלה כו' אבל לגבי מקיפי' דשעשועי' העצמי' שם שוין ממש כא' תחלה וסוף דמשפיע ומקבל להיותו למעלה מבחי' ראש וסוף כו'.
234 לא בשמים היא : נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
[יח] והנה לפי שהנשמות של התנאי' והזוגות וכה"ג הן בחי' ממוצעי' להמשיך מח"ע לח"ת כנ"ל במשניות האלו בו"ס זרעים מועד כו' זרעים בחסד שבמל' כו', ולכך נקראו התנאי' בעלי המשנה בשם תנאי' דוקא (ע"ש המשנה שנק' מתניתן ותנא זהו ששונה המשנה כידוע ) כמו שא' והאיתני' מוסדי ארץ, אתנים אותיות תנאים כידוע שהמה דוקא המייסדי' את הארץ שהוא תושבע"פ מל' קרינן לה שנק' ארץ עילאה למעלה, דתשב"כ מן השמים ניתנה בארץ וכמ"ש ותשמע הארץ אמרי פי, והארץ האירה מכבודו מכבוד עליון דח"ע דחכ' אדם תאיר פניו במ"ת שנמשך יסוד וחיזוק לארץ בחכ' שבדיבור שהוא תושבע"פ דוקא (דאבא יסד ברתא כמ"ש ה' בחכ' יסד ארץ כו', כמו שאנו רואים שצירופי אותיות הדבור נעשי' מאליהם מאור החכ' הנעלמה שבראש שנק' קדמות השכל טרם שבא לגילוי אור התחכמות במוח, שהרי מיד ש[ה]חכ' שבראש מאין תמצא, ימצא בה ג"כ אופן הגילוי שלה באותיות השכל שהוא מלובש במח' דבינה, והוא שרש התהוות הצירופי' שבדיבור ממילא לפי הנהגת מקור של גילוי אור החכמה שבראש דוקא.
532 דתושב"כ מן השמים ניתנה : ראה גם בבא מציעא נט, ב. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך בעצם היום הזה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והארץ האירה מכבודו אין כבוד אלא תורה והמלאכים ביקשו (תהלים ח, ב) תנה הודך על השמים כו' וכידוע (וגם קדמה לעולם ונק' ים הקדמוני (יואל ב, כ) או משל הקדמוני (ש"א כד, יג) שהן מ"ע שמעל השמים כמ"ש יהי רקיע כו') אמנם כאשר ירדה התורה למטה בארץ אז נא' (דברי' ל, יב) לא בשמים היא אלא בארץ דוקא וכמו (ב"מ נט, ב) שאמר ר' יהושע לחכמי' אין משגיחי' בבת קול מן השמים משום דלא בשמים היא עכשיו אלא בארץ כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין צ"ל צפי משנת"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוי"ל בפי' דבריו גם ע"פ משנת"ל רקיע על בחי' מתיבתא דרקיע שלומדים שם רוחניות ההלכה כנ"ל באורך, ונודע כי כל התו' היא להבדיל בין הטמא ובין הטהר כמ"ש בכמה מקומות בתורה כו', וא"כ ה"ה בחי' בירורים לברר הטוב מן הרע את זה תאכלו כו' וזה יהי' לכם הטמא כו', וכן כל הדברים בכל מצותי' של תורה סוכה לולב ציצית ותפילין כמ"ש במ"א כו', ורוחניות דבר הלכה זו שלמד בגשמיות דוקא לומדים שם לפי שעיקר בחי' התו' ניתנה למטה דוקא ולכן אמרו מאן נוכח רבה ב"נ כו' וכן אין משגיחין בב"ק לפי שהגם שישנה גם בשמים כמ"ש בהגהות לד"ה השמים כסאי שבת"א מ"מ
1146 אין משגיחין בב"ק : ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמים כמ"ש כי
33 התורה היא מן השמים : ראה גם ב"מ נט, ב. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15.
[edn_11_ה] כמאמר אליהו גופין תקינת לון.
[edn_12_ו] בצלמינו שקאי [על] עצם הדבר.
[edn_13_ז] שקאי על בי"ע, ולכן כתיב וביד הנביאים אדמה, שכל השגת נבואתם הי' רק מבי"ע. ישעי' ראה מרכבה דבריאה, ויחזקאל מרכבה דיצירה, ולכן ארז"ל ע"ז, אינו דומה לבן כרך שראה את המלך לבן כפר. זכרי' ראה מרכבה דעשי', מרכבה דסוסים ע' בד"ה לסוסתי ברכבי פרעה הא' [לקו"ת שה"ש יא, סע"ב]. לבד במשה כתיב במראה ולא בחידות, כי כל הנביאים נתנבאו בכה, מוסיף עליהם משה נתנבא בזה הדבר, והיינו כמו שמראה באצבע ואומר זה.
[edn_14_ח] שנק' גוף.
[edn_15_ט] לפי פי' זה קאי על עצמו' ומהותו ית' שמושלל מגדר ספי' דאצי'. ועוד יש לפרש שקאי על הארה שמאיר בכלים דאצילות הנק' חיוהי, שגם זה מושלל ואינו בערך הכלים. כי ההפרש בין אצי' לבי"ע, רק שבאצי' היחוד כגוף עם הנשמה, שאינו יכול לפשוט וללבוש. ובי"ע הם נקראין לבושין, שהלבוש למשל יכול לפשוט וללבוש אחר. ונמצא שאפילו באצי' מושלל האור ואינו בערך הכלי. ולכן כתיב בתיקונים איהו וגרמוהי מתייחד בהם וע"י לברוא יש מאין. ונמצא שהמה רק כלים שע"י נבראו יש מאין. ולא הם בוראים היש. ועד"מ האומן שעושה כלי ע"י כלי אומנתו הטובים למלאכה, היתכן שישבחו את הכלים. רק משבחים את האומן. כי הנ"מ בין כלי אומנות טובים או לא תלוי רק בשיהוי זמן. וכמו"כ למעלה הספי' המה רק כלים לברוא בהם יש מאין, ולא הם בוראים. והגם כי ע"ס דאצי' נק' אלקות (פי' געטלעך בל"א) ולא אלוקה, כי אלקות מאלוקה רחוק מאד. ונמצא לפי"ז אין לו דמות הגוף היינו בי"ע, ואפי' גוף כלים דאצילות, אינו בערך לגבי אור שמאיר בהם. וכיון ששללנו אור א"ס כ"כ, א"כ תיגדל הקושיא איך שייך לומר כסאי והדום רגלי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא , דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים , אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה כו'[ednref_19_יג], אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא , אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקא[ednref_20_יד] ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים ג"ע התחתון והעליון חבירי' מלאכי' מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך מאה ברכות[ednref_21_טו], וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'[ednref_22_טז], אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי' כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו').
46 אין משגיחין בב"ק : ב"מ נט, ב. ראה גם לעיל המשך חייב אדם לברך פכ"ט על יד הערה 1146.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב תפלה לעני (ליל ב' דר"ה תר"מ)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמ"ש צדיק אבד, אבד מלקבל ברכאן מלעילא, וכמארז"ל אין נותנין לאדם פרנסה אלא בשביל אשתו ובניו, ומפרשים כך אין נותנין לאדם העליון כו', כמו למטה כשהוא מפרנס אשתו ובניו נותנין לו יותר וכשאינו מפרנס כו' נותנין לו הכל לפי ערך, פרנסה הוא הריווח לבד מה שנקצב לו להכרח, ה"ה בשביל אשתו ובניו, כמו"כ אין נותנין לאדם העליון פרנסה אלא בשביל אשתו ובניו, אשתו הוא כנס"י ובניו הוא נש"י בני בכורי ישראל , דכשיש משפיע ומקבל נמשך בהמשפיע יותר וכמ"ש זכר ונקבה בראם ויברך אותם אלקים אימתי ויברך.
13 וכמארז"ל אין נותנין פרנסה לאדם אלא בשביל אשתו ובניו : ראה גם סה"מ תרל"ג ח"א ע' ריט. רמד. רנא. וש"נ. [ועי' ב"מ נט, ב. ובמ"מ בלקו"ת ברכה ק, ב. ובס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' קכה. וכאן מוסיף ”ובניו"].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע גדולה מילה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
גדולה מילה שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות כו', הנה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי', והוי' הוא מקור התומ"צ וא"כ בחי' מילה הוא גבוה מתומ"צ, והיינו כי על התורה נאמר לא בשמים היא כי ירדה מן השמים לארץ, משא"כ מצות מילה היא בשמים וידוע שיש שמיא וארעא תתאין שהם בחי' זו"נ ויש שמיא וארעא עילאין שהם בחי' חו"ב, לכך השמימה הוא גבוה מבחי' חו"ב שזהו
7 ירדה מן השמים לארץ : ראה ב"מ נט, ב. תו"א בראשית א, א. תו"ח לך צג, ג ובהערה 15. מאמר ד"ה אנכי ה"א ערב שבועות תשמ"ט פ"ה הערה 53 (סה"מ מלוקט ג ע' קפ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר