אגרת הקדש סימן כג

בִּגְזֵירַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמַאֲמַר קַדִּישִׁין, חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה עֲלֵיהֶם־הַשָּׁלוֹם, שֶׁשָּׁנוּ בְּמִשְׁנָתָם: ״עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם״, ״כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״. וְאַף גַּם זֹאת הָיְתָה כָּל יְרִידָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְצוֹרֶךְ עֲלִיָּה זוֹ, אֲשֶׁר אֵין עֲלִיָּה לְמַעְלָה הֵימֶנָּה.

כִּי שְׁכִינַת עוּזּוֹ אֲשֶׁר בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, וְ״הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ״ אֵימָתָהּ – תִּשְׁכּוֹן וְתִתְגַּדֵּל בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי אֲנִי ה׳ שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בַּעֲשָׂרָה דַוְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אַתְיָא תּוֹךְ תּוֹךְ כוּ׳״. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ״, וְ״אֵין דָּבָר שֶׁבִּקְּדוּשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה״.

וּמִשּׁוּם הָכֵי נַמֵי, אִצְטְרִיךְ לְהוּ לְרַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה לְמֵילַף מִקְּרָא: ״מִנַּיִן שֶׁאֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כוּ׳״. וְאַף גַּם זֹאת, לֹא מָצְאוּ לוֹ סְמַךְ מִן הַמִּקְרָא אֶלָּא לִקְבִיעַת שָׂכָר בִּלְבַד, לְיָחִיד לְפִי עֶרְכּוֹ לְפִי [נוסח אחר: וּלְפִי] עֵרֶךְ הַמְרוּבִּים, אֲבָל לְעִנְיַן הַשְׁרָאַת קְדוּשַּׁת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – אֵין לוֹ עֵרֶךְ אֲלֵיהֶם כְּלָל.

וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין הַשְׁרָאָה לִקְבִיעוּת שָׂכָר מוּבָן לִמְבִינֵי מַדָּע, כִּי, קְבִיעַת שָׂכָר הוּא – שֶׁמֵּאִיר ה׳ ״לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ״, בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ, שֶׁהוּא מַעֲטֵה לְבוּשׁוֹ מַמָּשׁ, וְלָכֵן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה ״אוֹר״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה״, וְהַנֶּפֶשׁ הִיא בַּעֲלַת גְּבוּל וְתַכְלִית בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ, לָכֵן גַּם אוֹר ה׳ הַמֵּאִיר בָּהּ הוּא גְבוּלִי, מְצוּמְצָם, וּמִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָהּ, וְעַל כֵּן יִתְפָּעֵל לֵב מְבַקְשֵׁי ה׳ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְכַיּוֹצֵא בָהּ, כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבָּם, וְיָגִיל ״אַף גִּילַת וְרַנֵּן״, וְתִתְעַנֵּג נַפְשָׁם בְּנוֹעַם ה׳ [נוסח אחר: עַל ה׳] וְאוֹרוֹ, בְּהִגָּלוֹתוֹ מִמַּעֲטֵה לְבוּשׁוֹ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וְזוֹ הִיא קְבִיעַת שְׂכַר הַתּוֹרָה, הַקְּבוּעָה תָּמִיד בְּנֶפֶשׁ עֲמֵלָה בָּהּ.

אֲבָל הַהַשְׁרָאָה – הִיא הֶאָרָה עֲצוּמָה מֵאוֹר ה׳ הַמֵּאִיר בָּהּ בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּנֶפֶשׁ גְּבוּלִית, כִּי אִם מַקִּיף עָלֶיהָ מִלְמַעְלָה – מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא״, כְּלוֹמַר – עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וִיהִי נוֹעַם ה׳ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ״, כְּלוֹמַר, כִּי ״נוֹעַם ה׳״ אֲשֶׁר הוֹפִיעַ בְּ״מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ״, בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, דְּ״אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד״ – יִתְכּוֹנֵן וְיִשְׁרֶה עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה, לִהְיוֹתוֹ בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית וְאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּנַפְשֵׁנוּ וְשִׂכְלֵנוּ.

וְעַל כֵּן, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְּעִימוּת וְהָעֲרֵיבוּת מִ״נּוֹעַם ה׳״ וְזִיו הַשְּׁכִינָה בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית, אֲשֶׁר מִתְכּוֹנֵן וְשׁוֹרֶה עָלֵינוּ בְּ״מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ״, בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת בָּרַבִּים דַּוְקָא. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא״, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אִם – בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף. וְאַף גַּם זֹאת – עַל דֶּרֶךְ הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּלְךָ ה׳ חָסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ״ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים כוּ׳.

מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בַּמַּלְאָכִים כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבּוֹתַי: כִּי אִילּוּ נִמְצָא מַלְאָךְ אֶחָד עוֹמֵד בְּמַעֲמַד עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּיַחַד, אַף שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה – תִּפּוֹל עָלָיו אֵימָתָה וָפַחַד בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית, מִשְּׁכִינְתָּא דְּשַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ, עַד שֶׁהָיָה מִתְבַּטֵּל מִמְּצִיאוּתוֹ לְגַמְרֵי.

וְעַל כֵּן, רַע בְּעֵינַי הַ״מַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ״ בִּכְלָל, וּבִפְרָט בֵּין אַחַיי וְרֵעַיי הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳, ״הַגָּשָׁה – זוֹ תְּפִלָּה״ וְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹ לְפָנֶיהָ – נַעֲשֶׂה ״מוֹשַׁב לֵצִים״ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה כוּ׳״, וְאִם נַעֲשָׂה ״מוֹשַׁב לֵצִים״ בַּעֲשָׂרָה, דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ אֵין לְךָ עֶלְבּוֹנָא וּקְלָנָא דִשְׁכִינְתָּא גָּדוֹל מִזֶּה רַחֲמָנָא־לִיצְּלָן, וְאִם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר שֶׁ״דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה״ חַס וְשָׁלוֹם, הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בָּרַבִּים – דּוֹחֵק כָּל שִׁיעוּר קוֹמָה שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֵין אֲנִי וְהוּא וְכוּ׳״, אֶלָּא שֶׁ״מֶּלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים״ כוּ׳.

אֲבָל ״וַוי לְמַאן דְּדָחֲקִין לִשְׁכִינְתָּא כַּד יוֹקִים לָהּ קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְיֵימָא לָהּ: ״הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי וְגוֹ׳״, וְעַל תְּלַת מִילִּין מִתְעַכְּבֵי יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא: עַל דְּדָחֲקִין לִשְׁכִינְתָּא, וְעַל דְּעָבְדִין קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא וְכוּ׳״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

עַל כֵּן, אֲהוּבַיי אַחַיי וְרֵעַיי, אַל נָא תָּרֵעוּ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּתְנוּ כָבוֹד לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם בְּטֶרֶם יֶחְשַׁךְ, דְּהַיְינוּ, בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב כָּל יְמוֹת הַחוֹל, לִלְמוֹד בַּעֲשָׂרָה פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא אַגָּדָה שֶׁבְּסֵפֶר ״עֵין יַעֲקֹב״, שֶׁרוֹב סוֹדוֹת הַתּוֹרָה גְּנוּזִין בָּהּ, וּמְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, כִּמְבוֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ״ל, וְהַנִּגְלוֹת שֶׁבָּהּ – הֵן דַּרְכֵי ה׳ שֶׁיֵּלֵךְ בָּהֶם הָאָדָם וְיָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא וּבְמִילֵּי דְעִלְמָא, וְכַיָּדוּעַ לְכָל חַכְמֵי לֵב.

וְגַם, לִלְמוֹד מְעַט בְּ״שׁוּלְחָן עָרוּךְ״ ״אוֹרַח־חַיִּים״ הֲלָכוֹת הַצְּרִיכוֹת לְכָל אָדָם, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם כוּ׳״, שֶׁהֵן הֲלָכוֹת בְּרוּרוֹת וּפְסוּקוֹת הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, כִּמְבוֹאָר בְּפֵירוּשׁ רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם.

וּבְשַׁבָּת קֹדֶשׁ בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה יַעַסְקוּ בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת, כִּי ״הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא״, וּבְקַל – יָכוֹל הָאָדָם לִיכָּשֵׁל בָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִילוּ בְּאִיסּוּר כָּרֵת וּסְקִילָה מֵחֶסְרוֹן יְדִיעָה, וְ״שִׁגְגַת תַּלְמוּד – עוֹלָה זָדוֹן״ חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאִיסּוּרֵי דִּבְרֵי־סוֹפְרִים, שֶׁרַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ לְמַעְלָה, וּבִפְרָט בְּאִיסּוּרֵי מוּקְצֶה דִּשְׁכִיחֵי טוּבָא, וַ״חֲמוּרִים דִּבְרֵי־סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁ״כָּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים״ אֲפִילוּ בְּאִיסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ הָאוֹכֵל קוֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית וּכְהַאי גַּוְנָא – ״חַיָּיב מִיתָה״ כְּעוֹבֵר עַל חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

וְכָל יָחִיד אַל יִפְרוֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַצִּיבּוּר אֲפִילוּ לִלְמוֹד עִנְיָן אַחֵר, כִּי אִם בַּדָּבָר שֶׁהַצִּיבּוּר עֲסוּקִין בּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֵצֵא הַחוּצָה אִם לֹא יִהְיוּ עֲשָׂרָה מִבִּלְעָדוֹ, וְעָלָיו אֲנִי קוֹרֵא הַפָּסוּק: ״וְעוֹזְבֵי ה׳ יִכְלוּ כוּ׳״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה. כִּי אֵין קְדוּשָּׁה כִּקְדוּשַּׁת הַתּוֹרָה, דְּ״אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד״.

וְ״כָל הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּיבּוּר כוּ׳״. וְשׁוֹמֵעַ לִי יִשְׁכּוֹן בֶּטַח, וּבְיָמָיו וּבְיָמֵינוּ תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: