על הפרק
אגרות קודש כרך ז א'תתקסא
מקור מפורש
בפרק זה
אכל בי עשרה שכינתא שריא, און רבינו הזקן איז מבאר דעם ענין (אין זיין אגרת הקדש סימן כ"ג) אז ווען עס קלייבען זיך צונויף צען מענשן אידען, איז דאס אליין בריינגט השראת השכינה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'טו
מקור מפורש
בפרק זה
בעתו קבלתי מכתבו מחדש הגאולה ות"ח על הבשו"ט מההתועדות אשר נערכה וידוע מרז"ל אכל בי עשרה [שכינתא] שריא ושכמו שפירש רבינו הזקן שהוא אף שאינם מדברים בדברי תורה (אגה"ק סי' כ"ג ועיין ג"כ קה"ע ירוש' עירו' פרק א' הלכה יו"ד) וכש"כ וק"ו כשהנאספים שומעים שם ד"ת, ובודאי נתקבלו ג"כ החלטות טובות בהנוגע לפועל, ויה"ר מהשי"ת אשר המחשבות וההחלטות הטובות יומשכו ג"כ לפועל במעשה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'לב
מקור מפורש
בפרק זה
אקוה אשר המברק שלי בקשר עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נתקבל במועדו, ובטח התועדו במסיבת רעים וע"פ מרז"ל גדולה לגימה שמקרבת כו' ומשרה שכינה (סנהדרין קג, סוף ע"ב) על כו' הרי להבדיל עאכו"כ כשעשרה מישראל מתקבצים, שבלאה"כ בקבוצם לחוד שכינתא שריא אם אפילו אינם עושים מאומה (אגה"ק סי' כ"ג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'קע
מקור מפורש
בפרק זה
נעם לי לקבל ההודעה ע"י הוו"ח אי"א נו"נ הרה"ח מוה"ר משה חיים שי' שו"ב ספצקינסקי מהתועדותם בקשר עם יום הסגולה, ובלשון שו"ת מן השמים, יום הבשורה, הוא י"ט כסלו, וכבר ידוע מרז"ל אשר אכל בי עשרה שכינתא שריא אף שאינם מדברים דברי תורה (וכמ"ש בעל השמחה באגה"ק סי' כ"ג), ועל אחת כמה וכמה כשמתועדים לזכר הנס בגאולתו, שהיא גאולתנו ופדות נפשנו, אשר בכגון דא אמרו רז"ל, והימים האלה - כשהם - נזכרים - ה"ה - נעשים, היינו שמעוררים כל ההמשכות וכמו שהי' בימים ההם בזמן הזה, שלכן, כנ"ל, יום סגולה ועת מיוחד היא להתעוררות וקיום החלטות הטובות בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים ולהמשיכם על כל השנה כולה, והחלטות אלו ה"ה עניני התקשרות עם נשיאנו רבנו הזקן, ובמילא גם הצנורות והכלים לקבלת הברכה וההצלחה במילוי בקשת כאו"א בהמצטרך לו ולב"ב, שבעל השמחה מעורר ר"ר על זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתקעט
מקור מפורש
בפרק זה
וכיון שנמסר הדבר בעת רצון, ובמכש"כ וק"ו מפתגם רבנו הזקן מה ששמע מרבותינו "כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה כו" (אגה"ק סי' כ"ג), עאכו"כ במעמד עשיריות מישראל העומדים בהתעוררות שמחה דנשיא ישראל, מובטחני אשר ילך מצבם הלוך וטוב, במהירות, וע"ד המבואר בלקו"ת ס"פ קרח, בענין עד מהרה ירוץ דברו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קלה
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון אשר במכל שכן ממאמר רז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא - אף שאינם מדברים בד"ת (ראה תניא אגרת הקדש סי' כ"ג) שכינתא שריא, פשיטא שההשראה גדולה ביותר כשנדברו יראי ה' איש אל רעהו בדברי תורה ודברי התעוררות ליראת שמים ולאהבת ה'', ומינה מתברכין כל המשתתפים בההתועדות הם וב"ב שיחיו בהמצטרך להם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קסו
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון אשר, במכל שכן ממאמר רז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא, דאף שאינם מדברים בדברי תורה (ראה תניא אגרת הקדש סי' כ"ג) שכינתא שריא, פשיטא שההשראה גדולה ביותר כשנדברו יראי ה' איש אל רעהו בדברי תורה ודברי התעוררות ליראת שמים ולאהבת ה', ומינה מתברכין כל המשתתפים בההתועדות, הם וב"ב שיחיו, בהמצטרך להם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'שכג
מקור מפורש
בפרק זה
לאחר ההפסק נתקבל מכתבו מכ"ד אד"ש, ולפלא שאינו כותב דבר מהשתתפותו בעסקנות חב"ד ומהשתתפותו בשיעורים הנלמדים ברבים, שהרי אף זה שכמה שיעורים לומד ביחידות, זכות ודבר גדול הוא ביותר להשתתף בלימוד הנלמד בעשרה מישראל וכמובן ג"כ מאגה"ק סי' כ"ג ועיין ג"כ בקונטרס החלצו מענינים אלו, ותקותי שאין זה אלא שחסר בכתיבה אבל לא בהפו"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקסב
מקור מפורש
בפרק זה
ומובן שהדבר מצער אותי ומשני צדדים, מצד הקהל שנתאסף שם שבטח אם לא סרב הי' מהנה אותם בדברי התעוררות וכו', ויסלח לי אם אוסיף שגם מצדו, שאם בכל עשרה מישראל אמרו רז"ל דשכינה שרייא, וכביאור בעל השמחה דיט"כ הוא רבינו הזקן אף שאינם מדברים בדברי תורה בעת מעשה (יעויין אגה"ק סי' כ"ג דברים נפלאים בזה), על אחת כו"כ במעמד כמה עשיריות מישראל ושבודאי נשמעו דברי תורה ביניהם, ובפרט כשחדורים באור וחום, ודברים היוצאים מן הלב נכנסים בלב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'ב
מקור מפורש
בפרק זה
ומובן ע"פ מרז"ל הידוע אכל בי' עשרה שכינתא שריא אף שאינם מדברים בדברי תורה כלשון רבנו הזקן באגה"ק סי' כ"ג עאכו"כ ברב עם כ"פ עשרה ומדברים דברי תורה ויר"ש, ויהי רצון שיפעלו הדברים פעולתם בימי כל השנה כולה הבע"ל, וע"פ הידוע שגילו לנו רבותינו נשיאינו, שהיום הזה י"ט כסלו הוא ראש השנה ללימוד החסידות ולדרכי החסידות, וידוע הדיוק לשון ראש ולא תחלה, שהראש כולל בתוכו חיות כל האברים וממשיך להם חיות, ז.א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תקפא
מקור מפורש
בפרק זה
נעם לי לקרות במכתבו ע"ד הפצת התקנה דאמירת תהלים בשבת מברכין החדש, קודם התפלה, ויהי רצון שבקרוב יהי' בזה גם מנין שלם, וכמבואר באגה"ק סי' כ"ג שבכל ענין של קדושה ענין נעלה הוא שיהי' בי עשרה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תיד
מקור מפורש
בפרק זה
ולכתבו אודות סדר הלימוד בין מנחה למעריב, הנה אף שצדק האומר שהוא זמן מסוגל ללימוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר עין יעקב שרוב סודות התורה גנוזים בה ומכפרת עונותיו של אדם (אגה"ק סי' כ"ג) אין זה שולל ההוספה לה בלימודים אחרים, והרי בשנת האבילות לימוד משניות אותיות נשמה שייך ובא לאחר כל תפלה ותפלת מנחה בכלל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רמט
מקור מפורש
בפרק זה
שהוא אף שאינם מדברים בדברי תורה, והשראת השכינה היא עד כדי כך, שאילו נמצא מלאך אחד עומד שם, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי (עיין אגה"ק סי' כ"ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון אשר במכל שכן ממאמר רז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא — אף שאינם מדברים בד"ת (ראה תניא אגרת הקדש סי' כ"ג) שכינתא שריא, פשיטא שההשראה גדולה ביותר כשנדברו יראי ה' איש אל רעהו בדברי תורה ודברי התעוררות ליראת שמים ולאהבת ה', ומינה מתברכין כל המשתתפים בההתועדות הם וב"ב שיחיו בהמצטרך להם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 אגרת הקדש סימן כג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה אגרת הקדש סימן כג. ירושלמי עירובין פרק א הלכה י בקרבן־העדה ד"ה וכמה. תוספות נדרים ח, א. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אגרת הקדש סימן כג. תניא פרק ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. עפמ"ש בלקו"ת דברים סט, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אגרת הקדש סימן כג. תניא פרק ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. עפמ"ש בלקו"ת דברים סט, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 ועפי"ז תובן שייכות המאמר מאי דכתיב כי האדם עץ השדה כו' לדלעיל מיני': ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא, לימא מר מילתא דאגדתא א"ל הכי אמר ר"י מאי דכתיב כי האדם כו'. דלכאורה מהי שייכות אגדתא זו דוקא? והענין: התשובה "חלש ליבאי ולא יכילנא" (לומר דבר שבשכל) – היינו שמצד חלישות הלב אין בכחו להמשיך את השכל בלב (במדות) ולגלותו. וע"ז בא המענה והעצה לימא מר מילתא דאגדתא, דאגדה, שבה גנוזה פנימיות התורה (אגה"ק סי' כג), בכחה לפעול על הלב גם כשהוא בחלישות. ולכן גם בחר באגדה זו דוקא, המבארת את מעלת עצם המוחין, פנימיות התורה, כנ"ל בפנים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ב. אגה"ק סי' כג. תו"א מקץ מג, ד (בשם האריז"ל). ובכ"מ. – ועיין בזוהר (ח"א רלד, ב. הובא באוה"ת בא ע' שכ) ע"פ ואגידה, איהו רזא דחוכמתא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
וכבר ידוע מרז"ל אשר אכל בי עשרה שכינתא שריא אף שאינם מדברים דברי תורה (וכמ"ש בעל השמחה באגה"ק סי' כ"ג), ועל אחת כמה וכמה כשמתועדים לזכר הנס בגאולתו, שהיא גאולתנו ופדות נפשנו, אשר בכגון דא אמרו רז"ל, והימים האלה -- כשהם -- נזכרים -- ה"ה -- ונעשים, היינו שמעוררים כל ההמשכות וכמו שהי' בימים ההם בזמן הזה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון אשר, במכל שכן ממאמר חז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא, דאף שאינם מדברים בדברי תורה (ראה תניא אגרת הקדש סי' כ"ג) שכינתא שריא, פשיטא שההשראה גדולה ביותר כשנדברו יראי ה' איש אל רעהו בדברי תורה ודברי התעוררות ליראת שמים ולאהבת ה', ומינה מתברכין כל המשתתפים בההתועדות, הם וב"ב שיחיו, בהמצטרך להם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
63 סנהדרין לט, א. וראה אגה"ק סי' כג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
62 אגה"ק סי' כג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב) ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
325 ראה אגה"ק סימן כג (קלז, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה אגה"ק סימן כג (קלז, א).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קעב
מקור מפורש
בפרק זה
354 אגה"ק סימן כג (קלו, ב). וראה ספר השיחות ה'תש"ד ע' 97 ואילך:
דאָס צווייטע מאָל ווען הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט מיט מיר געלערנט דעם תניא איז צוקומענדיק צום מאמר (כ"ג) פון אגה"ק, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, וואָס ער איז מבאר דאָרטן דעם חילוק פון השראת השכינה ביז קביעת שכר דיחיד, און רעדט דאָרט וועגן די מעלת הנשמות אויף מלאכים און פירט אויס, כמו ששמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד וכו' תפול עליו אימתה ופחד וכו' משכינתא דשריא עלייהו, האָט הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק גערעדט מכח דעם לשון "ששמעתי מרבותי", וואָס פריער אין תניא (פל"ה) זאָגט ער דעם לשון: ששמעתי ממורי און דאָ זאָגט ער ששמעתי מרבותי, האט ער אויף דעם געזאָגט, ששמעתי ממורי מיינט ער הוד כ"ק הרב המגיד ממעזריטש און שמעתי מרבותי מיינט, מורנו הבעש"ט און הרה"מ ממעזריטש.
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק האָט דאַן געזאָגט, אַז דאָס זיינען פון די הלכות וואָס מען לערנט אין ג"ע וועגן די מעלת הנשמות אויף מלאכים ווי זיי ווערן נתבטל פון דעם אור הוי' דשכינתא שרי' במעמד עשרה מישראל, הגם זיי רעדן ניט אין דברי תורה און ער האָט מיר דערציילט אַכט סיפּורים בהנוגע צו די הלכות וואָס מען לערנט אין ג"ע און האָט מסיים געווען:
און דאָס איז אַלץ אין תניא אַ הקדמה אויף דעם, צו מאַכן אַ קביעות בכל יום צו לערנען עין יעקב, וואָס ער זאָגט אויף דעם, שרוב הסודות גנוזין בה ומכפּרת עוונותיו של אדם*.
וראה גם שיחת ש"פ נצבים תשכ"ה. אור לי"ד כסלו תשל"ט בתחלתו.
-----שולי הגליון-----
*) ראה בשיחת יום שש"פ שם אות א .
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש ה
מקור מפורש
בפרק זה
מח סנהדרין לט, א. ר"ת שם. וראה גם לקמן ס"ז. תניא אגה"ק פכ"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון יד
מקור מפורש
בפרק זה
ערה רש"י שבת קט[ו] , א ד"ה בין שאין. שם ל, ב ד"ה מוטב. וראה לקמן פ"ד ה"ד. לעיל סי' רצ ס"ג-ד. תניא אגה"ק סי' כג (קלז, א).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ב
מקור מפורש
בפרק זה
מה אור צדיקים סי' כו אות ו. סידור האריז"ל (להר"ר שבתי ז"ל) בכוונת הלימוד. הובא גם בתניא אגה"ק סי' כג (קלז, א). תורה אור מקץ מג, ג. וראה הקדמת הרמב"ן לשה"ש.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
בפרק זה
סו ראה לעיל או"ח סי' רצב ס"ו (קודם מנחה). תניא אגה"ק סי' כג קלז, א (בעלות המנחה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בפרק זה
249 ראה אגה"ק סי' כג (קלז, א).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
בפרק זה
659 משנה וגמרא מגילה כג , ב (אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה ... פחות מעשרה). ובגמרא שם (מנא הני מילי, אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן, דאמר קרא (אמור כב, לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל, כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע, דתני ר' חייא אתיא תוך תוך, כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם (קרח טז, כא) הבדלו מתוך העדה, ואתיא עדה עדה, דכתיב התם (שלח יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת (עדה אין פחותה מעשרה, שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב, רש"י), מה להלן עשרה אף כאן עשרה). משנה סנהדרין ב, א (ומנין לעדה שהיא עשרה, שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב). טור ושו"ע ס"א (אומרים קדיש, ואין אומרים אותו בפחות מעשרה ... והוא הדין לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה).
וכן הוא לקמן סי' סט ס"א (פורס על שמע ... עובר לפני התיבה, ואין עושין דברים אלו בפחות מעשרה, מפני שהם דברים שבקדושה). סי' קכה ס"א (ואין אומרים דבר שבקדושה בפחות מעשרה). סי' קצט ס"ז (שכל דבר שבקדושה אינו אלא בעשרה אנשים בני חורין, כמ"ש בסי' נה). הל' תלמוד תורה פ"ד ה"י (ואין עדה פחותה מעשרה). תניא אגה"ק סי' כג קלו, א (כמ"ש אתיא תוך תוך כו' ... ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה).
ולענין קדושת יוצר, ראה לקמן סי' נט ס"ב.
וראה לקוטי שיחות חל"ג ע' 85.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
בפרק זה
682 סנהדרין לט, א (כל בי עשרה שכינתא שריא). הובא בתניא פ"ו פי"א ופל"ה ואגה"ק פכ"ג.
וכן הוא לקמן ס"ז (שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, על כל עשרה שהם בני קדושה שכינה שורה עליהם).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
בפרק זה
215 מקיף . . בי עשרה: ראה אגה"ק סי' כג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כג
מקור מפורש
בפרק זה
1533 עין יעקב: ראה אגה"ק סי' כג (קלז, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ושננתם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
בפ' ראשונה נא' תו' תחילה כדעת מ"ד תלמוד גדול, ובפ' שני' שמדבר לע"ל נא' מצות תחילה כמ"ד מעשה גדול, ויובן בהקדם פי' ושננתם הא' ל' לימוד הב' ל' שינון, וכענין ברזל בברזל, אבני' ברזל בוני' ת"ח כי שנים דוקא שעוסקי' שכינה שרוי' ביניהם, משא"כ אחד רק קובע לו שכר, וכמ"ש ההפרש באגה"ק סי' ך"ג, שקביעת שכר זהו מה שנתלבש בלבוש מעטה תורתו לפי ערכו, אבל שכינה שרוי' זהו כמעלת אכל בי' עשרה שכינתי' שרי' בבחי' מקיף מה שא"א להתצמצם באו"פ כו'.
פתיחה בהקשר