בראשית רבה פרשה מז

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שָׂרַי אִשְׁתְּךָ וגו' (בראשית יז, טו), כְּתִיב (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מָרְתָא לְבַעֲלָהּ. בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר, בְּרַם הָכָא (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׂרַי, נֶחְלַק חֶצְיוֹ לְשָׂרָה וְחֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׂרַי הָיָה טָס וּפוֹרֵחַ לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת הוֹצֵאתַנִּי מִשָּׂרָה הַצַּדֶּקֶת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הָיִית מִשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה וּבְסוֹפָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתְנָךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר וּבְרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי מָנָא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה שָׂרַי לְעַצְמָהּ, עַכְשָׁיו תְּהֵא הִיא שָׂרָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.

וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן (בראשית יז, טז), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ לִתֵּן לָהּ בֵּן, וּבֵרַכְתִּיהָ לְבִרְכַת הֶחָלָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי כְּבָר נִתְבַּשְׂרָה בֶּחָלָב וַהֲלוֹא עֲדַיִן לֹא נִתְעַבְּרָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִימֵי נַעֲרוּתֶיהָ. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא נוֹתֵן אֲנִי יִרְאָתָהּ עַל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דְּלָא יְהוֹן מוֹנִין לָהּ וְצָוְוחִין דָּא עֲקַרְתָּא. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ עִקַּר מִיטְרִין לָא הֲוָה לָהּ, וְגָלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מִיטְרִין. (בראשית יז, טז): מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּהּ יִהְיוּ, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מִיכָּן דָּרַשׁ אַבְרָהָם וְהֶחֱזִיר אֶת קְטוּרָה.

וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק (בראשית יז, יז), שְׁתֵּי פְּעָמִים נָפַל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וּכְנֶגְדָן נִטְּלָה מִילָה מִבָּנָיו שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד בְּמִצְרַיִם וְאֶחָד בַּמִּדְבָּר. בְּמִצְרַיִם בָּא משֶׁה וּמָלָן. בַּמִּדְבָּר בָּא יְהוֹשֻׁעַ וּמָלָן. (בראשית יז, יז): וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וגו', רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי עֲזַרְיָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד, לָמָּה שֶׁשָּׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד, הָאִישׁ אֵינוֹ מַזְקִין וְהָאִשָּׁה מַזְקֶנֶת. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר אַף לָזֹאת לֹא נִצְרַךְ שֶׁהֲרֵי שָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה לֹא הִזְקִינָה. אֵי זוֹ הִיא זְקֵנָה כָּל שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ אִמָּא פְּלָנִית וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת.

לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ (בראשית יז, יח), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַעֲלֶה לוֹ אַנּוֹנָה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִכְפֹּל אַנּוֹנָה שֶׁלָּךְ, אָמַר לוֹ לֹא תְמַלֵּא רוּחִי קָרִיר הַלְּוַאי קַדְמֵייתָא לָא תִמְנַע, כָּךְ לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ.

וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ (בראשית יז, כ), רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנִינָא בֶּן הַגְּבִירָה לָמֵד מִבֶּן הָאָמָה. (בראשית יז, כ): הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, זֶה יִצְחָק. (בראשית יז, כ): וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ, זֶה יִצְחָק. (בראשית יז, כ): וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, זֶה יִצְחָק. וּלְיִשְׁמָעֵאל כְּבָר שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּירִי, כָּאן בֶּן הָאָמָה לָמֵד מִבֶּן הַגְּבִירָה, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל. וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל, קַל וָחֹמֶר (בראשית יז, כא): וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, אֵלּוּ בְּנֵי גְּבִירָה. וְיִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר אֶלָּא אוֹתָן נְשִׂיאִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי כה, יד): נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אַיִן, אֲבָל אֵלּוּ מַטּוֹת, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת הָיְתָה.

וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ (בראשית יז, כב), תָּנֵי הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן צָרִיךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מֵאַבְרָהָם, פַּעַם אַחַת הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדַבֵּר עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן נִפָּטֵר מִן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִכֶּם תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁדִּבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צָרְכּוֹ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים צָרִיךְ אֲנִי לְדָבָר, אָמַר לוֹ הִפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, כב): וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם, (בראשית לה, יג): וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים, (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ (בראשית יז, כג), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בְּשָׁעָה שֶׁמָּל אַבְרָהָם אוֹתָן יְלִידֵי בֵּיתוֹ, הֶעֱמִידָן גִּבְעָה עֲרָלוֹת וְזָרְחָה עֲלֵיהֶם חַמָּה וְהִתְלִיעוּ וְעָלָה רֵיחָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְטֹרֶת סַמִּים וּכְעוֹלָה שֶׁהִיא כָלִיל לָאִשִּׁים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו שֶׁל זֶה בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וְלִידֵי מַעֲשִׂים רָעִים אֲנִי נִזְכַּר לָהֶם הָרֵיחַ הַזֶּה וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם.

וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע וגו' (בראשית יז, כד), הָכָא אַתְּ אָמַר בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וּלְהַלָּן כְּתִיב: אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, אֶלָּא אַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְמָעֵךְ עַל יְדֵי אִשָּׁה כְּתִיב: בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, יִשְׁמָעֵאל שֶׁלֹא נִתְמָעֵךְ עַל יְדֵי אִשָּׁה, כְּתִיב: אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם (בראשית יז, כו), אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה (ישעיה מח, טז): לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, [אלא] אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ מָל אַבְרָהָם בַּלַּיְלָה הָיוּ כָּל בְּנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתוֹ לֹא הָיִינוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִמּוֹל, אֶלָּא בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, דִּרְגַשׁ לֵיהּ יְמַלֵּל. נִמּוֹל אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הִרְגִּישׁ וְנִצְטָעֵר כְּדֵי שֶׁיִּכְפֹּל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָל אַבְרָהָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נִמּוֹל, בָּדַק אֶת עַצְמוֹ וּמָצָא עַצְמוֹ מָהוּל. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּהַהִיא עִתָּא אֲקֵיל רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לְרַבִּי לֵוִי, אֲמַר לֵיהּ שַׁקְּרָנָא כַּזְבָּנָא אַתְּ, אֶלָּא הִרְגִּישׁ וְנִצְטָעֵר כְּדֵי שֶׁיִּכְפֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ.

וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף (בראשית יז, כז), תַּנְיָא הוֹלְכִים לְיָרִיד שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד לִקַּח מֵהֶם בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא סוֹף דָּבָר עֲבָדִים מְהוּלִים הֵן לוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲרֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּעֵי קוֹמֵי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לִקַּח עֲבָדִים מִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲמַר לֵיהּ אֵימָתַי אַתְּ שׁוֹאֲלֵנִי, בְּיוֹם טוֹב, תְּנֵא אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְכֵן הַקּוֹנֶה חָצֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הֲרֵי לְמָחָר בְּכָךְ וְכָךְ, מִשּׁוּם דַּחֲבִיבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לוֹמַר כָּךְ. תָּנֵי חִזְקִיָּה (דברים כ, כ): עַד רִדְתָּהּ, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹא נִכְבְּשָׁה יְרִיחוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. שְׁלשָׁה יְרִידִים הֵם: יְרִיד עַזָּה: יְרִיד עַכּוֹ: יְרִיד בָּטְנָן, וְאֵין לְךָ מְחֻוָּר מִכֻּלָּם אֶלָּא יְרִיד בָּטְנָן. אָמַר אַבְרָהָם, עַד שֶׁלֹא מַלְתִּי הָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים בָּאִים אֶצְלִי, תֹּאמַר מִשֶּׁמַּלְתִּי אֵינָן בָּאִים אֶצְלִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא מַלְתָּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם בָּאִים אֶצְלְךָ, עַכְשָׁיו אֲנִי בִּכְבוֹדִי בָּא וְנִגְלֶה עָלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.