רנא, ג

לבדו, כך לפ"ע זה נתרחק ונעתק ממקום התקשרותו בחומרי הגוף כו', כמשל עוף הפורח באויר למקום [מחוז] חפצו, או אדם השט במים שמפני גודל חפצו ורצונו לבא למקום זה שרוצה לקרב⁴² אליו בכל כחו עי"ז נתרחק [ב]כל השטה יותר ממקומו הראשון כו'. וכך בכל עת התפעלות אהבה ורצון מעומק הלב ביותר מדי יום ביום עי"ז נתרחק ונעתק וניזוז יותר מכל רצון זר הגופני עד שכאשר יוגבר עוז אהבה רבה בכלות הנפש לה' ממש אז י[ת]רחק ויופשט לגמרי בריחוק גדול יותר מכל רצון זר עד שהוא מואס ברע בתכלית ולבו חלל בקרבו⁴³ כו'. ונמצא מובן שכל שהנשמה נתחזקה בכחה ביותר בקשר אמיץ וחזק מאד באלקות נעשה חולשת כח ביותר לנפש הטבעי' החומרית, כמ"ש בזה"ק תוקפא דנפשא חולשא דגופא ובהיפוך תוקפא דגופא חולשא דנפשא⁴⁴ דאת זה לעו"ז⁴⁵ כו' וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ⁴⁶ כו' כשזה קם זה נופל⁴⁷ כידוע, בהיות הנשמה והגוף המה ב' הפכים מנגדים ממש כמ"ש כי רוח האדם⁴⁸ הוא העולה למעלה ורוח הבהמה יורדת למטה בגופני', וידוע שהנפש האלקי' [היא] מוגבלת ומצומצמת במאסר חומר הגוף עד שגם אם נפש האלקי' [נ]תפעל[ה] באהוי"ר שכליי' בחו"ב שבה עומד לנגדה חומר הגס הגופני הנק' רוח הבהמה ממש שלא תוכל לעלות ולילך⁴⁹ למעלה כמו שלא יוכל אדם לצאת ממאסר ותפיסת המלך⁵⁰, אך כאשר תתגבר הנה"א להתפעל באה"ר [ב]תוקף גדול מאד אזי יחלש כח החומר[י] ויפול ותצא ממאסר⁵¹ הגופני נקי מכל סיג עד שיהי' לו רק לב אחד לאביו שבשמים⁵² כו' כמו כלה שארי⁵³ כו'. ונמצא יש כאן ב' ענינים, א' שיצא ממאסר⁵⁴ גסות הגופני, והב' שעלתה ונתדבקה באלקים חיים, אמנם קירוב ודיבוק זה באלקות הוא העושה הריחוק שנתרחקה והופשטה מגסות הגופני.

ומזה יובן בקצת דוגמא עכ"פ לאמיתית אור האהבה האלקי' שהי' באברהם אוהבי הנ"ל כמ"ש הלוך ונסוע מדרגא לדרגא כו' שהאבות הן המרכבה⁵⁵ ממש כידוע, דהיינו שהי' נפשו דבוקה וקשורה [למעלה] באלקי' חיים ממש בבחי' קירוב גמור והי' הולך ועולה במעלות [ו]מדרגות התקשרו' ודביקות אמיתי זו מדי יום [ו]יום בעומק אחר עומק ועילוי אחר עילוי יותר. [ו]זהו הלוך ונסוע כמשל הנסיעה שנעתק ממקום למקום כו' שנתדבקו ונתקרבו יותר באור האלקי בכלות הנפש יותר נתרחק בהפשטת הגופני לגמרי מכל וכל כו', וזהו שהי' מסעות