109
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד. בנו של יצחק נמשך לעבודה זרה במעי אמו?
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר תחילה את מאמר חז"ל שלעיל, שכבר במעי אמו נמשך עשו לעבודה זרה, שהרי לכאורה הדבר תמוה ביותר:
האבות היו "מרכבה"15 לרצון העליון, כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בתניא16 ש"כל אבריהם כולם .. (ו)לא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם". ומובן, שכל ילדיהם נולדו בשיא הקדושה, וקיים בהם "כח האב", ואף יותר מכך, עצמיותו של האב17. כיצד ייתכן. אפוא שבנו של יצחק יימשך בעצם טבעו לעבודה זרה?!
העובדה שעשו נעשה מאוחר יותר לרשע אינה מעוררת קושי, כי "קלקל במעשיו" – כל אדם הוא בעל בחירה חפשית להתנהג כרצונו, ועשו בחר (מפני סביבתו, הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו, התעסקותו עם נמרוד18 וכדומה), לקלקל במעשיו. אך אלה הם "מעשיו" – המעשים שהוא בבחירתו קלקל בהם. הדבר לא נבע מיצחק ח"ו. אלא. כפי שמדייקים חז"ל בלשונם19 "יצחק יצא ממנו עשו", עשו יצא ונפרד20 מתחומו של יצחק.
ואילו כאן אומרים, שאף לפני היוולדו – כלומר, אף לפני התנתקותו מקשריו עם יצחק ורבקה – הוא כבר נמשך לעבודה זרה!
ועד כדי כך היה זה מושרש אצלו, שהדבר השפיע, כנאמר בדברי הזהר שלעיל על פרישתו לעבודה זרה בבגרותו.
ה. "מעשה אבות סימן לבנים"
ההסבר לכך הוא:
ידוע21 בענין "מעשה אבות סימן לבנים", ש"מעשה אבות" מהווה נתינת כוח לעבודת ה"בנים" – ישראל. מכך מובן, שכל אופני עבודת ה' אצל ה"בנים", קיימים גם, ולפחות כ"סימן", במעשה אבות.
הרמב"ם מבאר ב"שמונה פרקים"22 בהרחבה את שני אופני העבודה הרוחנית – "החסיד המעולה", המתאוה מלכתחילה רק לטוב, ו"הכובש את יצרו", אשר "מתאוה לפעולות הרעות .. ויכבוש את יצרו".
ונדרש הסבר: אם "האבות הן הן המרכבה", כדלעיל – היכן ה"סימן לבנים" של "מעשה אבות" לעבודה של "כובש את יצרו"23?
הערות
- 15. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
- 16. פכ"ג.
- 17. ראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 208 ובהנסמן בהערה 35 שם.
- 18. רש"י פרשתנו כז, טו (מב"ר עה"פ. פדר"א פכ"ד. תיב"ע פרשתנו כה, כז. ועוד).
- 19. פסחים נו, א. ועוד.
- 20. לקו"ת ואתחנן ה, א. שה"ש ט, ד. ובכ"מ.
- 21. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 80 הערה 20. חט"ו ע' 82 הערה 12 (ועוד). וש"נ.
- 22. פ"ו.
- 23. אף שבדוחק י"ל עכ"פ בנוגע לאברהם – שעד שלימותו בהכיר את בוראו והיותו מרכבה היתה עבודתו באופן של כובש את יצרו (ולהעיר מב"ב יז, א ובתוד"ה שלשה לא שם).
בראשית רבה מ״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ (בראשית יז, כב), תָּנֵי הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן צָרִיךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מֵאַבְרָהָם, פַּעַם אַחַת הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדַבֵּר עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן נִפָּטֵר מִן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִכֶּם תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁדִּבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צָרְכּוֹ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים צָרִיךְ אֲנִי לְדָבָר, אָמַר לוֹ הִפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, כב): וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם, (בראשית לה, יג): וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים, (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.
רש"י על בראשית כ״ז:ט״ו - הטקסט מספריא
החמדת. הַנְּקִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ דָּכְיָתָא, דָּ"אַ שֶׁחָמַד אוֹתָן מִן נִמְרוֹד:
אשר אתה בבית. וַהֲלֹא כַמָּה נָשִׁים הָיוּ לוֹ, וְהוּא מַפְקִיד אֵצֶל אִמּוֹ? אֶלָּא שֶׁהָיָה בָקִי בְמַעֲשֵׂיהֶן וְחוֹשְׁדָן:
החמדות THE COSTLY GARMENTS — the clean ones, as the Targum has it, דכיתא (clean); (cf. Rashbam). Another explanation: They are called חמדות literally, coveted ones, because he had coveted them from Nimrod (who also was a hunter; cf. Genesis 10:9) (Genesis Rabbah 65:16)
אשר אתה בבית WHICH WERE WITH HER IN THE HOUSE — But he had several wives and yet he stored them with his mother! But the reason for this was that he was acquainted with their practices and was suspicious of them (Genesis 10:9) (he feared that they might steal his clothes) (Genesis Rabbah 65:16).
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ תולדות ‹ שיחה ב ‹ 114 לקו"ש ח"כ ע' 109
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א מאותו ספר ב"ב יז, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע מאותו ספר ב"ב יז, א
- לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א מאותו ספר ב"ב יז, א
- לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א מאותו ספר ב"ב יז, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב ב"ב יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב ב"ב יז, א
- תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז) ב"ב יז, א
- תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה ב"ב יז, רע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות בבא בתרא יז, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה בבא בתרא יז, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל ב"ב יז, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה ב"ב יז, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון יד ב"ב יז , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון טו ב"ב יז , א