428
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ניכרים בעולם הזה הגשמי המסתיר את האלקות, הוא צריך לעבור נסיונות והפרעות בדבקותו ובכל זאת להישאר שלם ובלתי פגום בקיום התורה והמצוות – אז תתגלה בבירור החיות האמיתית, כי דבקותו באלקות אינה יכולה להשתנות.
ז. רק במצרים ניכר ש"ויחי יעקב"
לפי זה מובן הקשר של "ויחי יעקב" לכלל הפרשה, שעיקרה פטירת יעקב, וגם הסיבה לשם הפרשה – "ויחי":
בכל השנים הקודמות לא ראו בוודאות שאלה הם חיים אמיתיים, "ויחי", של "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים..."33, ובמיוחד בדבקות שבהתאם לדרגת "אבות הן הן המרכבה"34 – כי הכלל "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"35 נאמר גם בקשר לצדיקים36, ובמיוחד שיעקב אבינו חשש בפירוש "שמא יגרום החטא"37.
ולכן דרגת דבקותו בה' במשך כל השנים בארץ ישראל, ובעברו צרות ויסורים רבים כל כך, עדיין לא היוו הוכחה מספקת לאמיתיות של "ויחי". ואפילו לא ראייתו שבניו ובני בניו הם צדיקים, כי הם נמצאים בארץ ישראל, ואי־אפשר לדעת מה עלול להיות מצבם בארץ חמרית –
אבל כאשר הגיע יעקב לתקופה שבסמוך לפטירתו, ובמיוחד כאשר בינתיים הוא הגיע למצרים, והוכיח שגם בהימצאו בערות הארץ הוא מקיים את התורה והמצות בשלימות נעלה ביותר עד לרגע האחרון בחייו, ובמיוחד כשרואים שם ש"מטתו שלימה", שכל בניו שלמים בצדקתו, ואף יוסף "עומד בצדקו"38, על־אף ש"מלך הוא" ו"נשבה בין הגויים" עד אשר גם מנשה ואפרים שנולדו במצרים – ערות הארץ – ראויים לברכה נעלית כל־כך, שבהם יתברכו יהודים בכל הדורות: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה"39,
דווקא אז התגלתה חיותו האמיתית של יעקב40, שגם כל שנותיו הקודמות היו שנים של "ויחי יעקב" למרות שבחיצוניות הן היו רוויות יסורים ועגמת נפש. לכן מהוות שבע־עשרה השנים האחרונות במצרים הוכחה ברורה לכך ש"כולן שוין לטובה".
הערות
- 33. ראה זהר פרשתנו (רטז, א): ויחי יעקב .. ועמך כולם צדיקים .. מ"ט בגין דמתדבקין בגופא דמלכא דכ' ואתם הדבקים גו' חיים (הובא באוה"ת פרשתנו ע' שנד).
- 34. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
- 35. אבות פ"ב מ"ד. ברכות כט, א. ב
- 36. ראה ברכות שם. זח"ג רפה, א.
- 37. ברכות ד, א. פרש"י וישלח לב, יא.
- 38. ראה זהר פרשתנו שם סע"א ואילך.
- 39. מח, כ ובפרש"י.
- 40. להעיר שעד"ז הוא בשרה – ראה זח"א קכב, (הובא באוה"ת שם): "שרה זכתה לחיין עלאין וכו'" דהיינו ע"י שירדה למצרים ו"נחתת וסלקת ולא אתדבקת בי'".
בראשית רבה מ״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ (בראשית יז, כב), תָּנֵי הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן צָרִיךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מֵאַבְרָהָם, פַּעַם אַחַת הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדַבֵּר עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן נִפָּטֵר מִן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִכֶּם תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁדִּבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צָרְכּוֹ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים צָרִיךְ אֲנִי לְדָבָר, אָמַר לוֹ הִפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, כב): וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם, (בראשית לה, יג): וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים, (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.
משנה אבות ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
הוא היה אומר. עשה רצונו כרצונך. כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו. כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך. ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה. שמא לא תפנה:
רש"י על בראשית ל״ב:י״א - הטקסט מספריא
קטנתי מכל החסדים. נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי הַחֲסָדִים וְהָאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא, שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו (שבת ל"ב):
ומכל האמת. אֲמִתַּת דְּבָרֶיךָ, שֶׁשָּׁמַרְתָּ לִי כָּל הַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתַּנִי:
כי במקלי. לֹא הָיָה עִמִּי לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא מִקְנֶה אֶלָּא מַקְלִי לְבַדּוֹ. וּמִ"אַ נָתַן מַקְלוֹ בַּיַּרְדֵּן וְנִבְקַע הַיַּרְדֵּן:
קטנתי מכל החסדים I AM TOO UNWORTHY OF ALL THE MERCIES (This may be rendered “I am small — unworthy — because of all the kindnesses) — My merits are diminished in consequence of all the kindness and truth which You have already shown me. For this reason I am afraid: perhaps, since You made these promises to me, I have become depraved (נתקלקלתי) by sin (another version of Rashi has נתלכלכתי, I have become defiled by sin) and this may cause me to be delivered unto Esau’s power (Shabbat 32a).
ומכל האמת [my merits are diminished in consequence] OF ALL THE TRUTH — of the true fulfillment (אמיתת) of Your promises — because You have already kept all the promises You made me
כי במקלי FOR WITH MY STAFF — I had with me neither silver nor gold nor cattle — only this staff of mine. The Midrashic explanation is, that he had placed his staff in the Jordan and Jordan had divided for him to pass over.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.