429

ח. החיות האמיתית – על־ – ידי בנים

בכך מובן מדוע נקראת הפרשה "ויחי", למרות שאין מדובר בה רק על מאורעות יעקב בסמוך לפטירתו, אלא אף על פטירתו ועל התקופה שלאחריה:

נאמר בגמרא⁴¹ ש"יעקב אבינו לא מת, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולפיכך אין כתוב אצלו הביטוי מיתה⁴², ומשמעות הדברים היא⁴³: החיים האמיתיים של יעקב הם כאשר "זרעו בחיים" –

כלומר, כיון שחיים אמיתיים הם חיי נצח וקיום לעד²⁵ (בדומה למושג זה אצל הקדוש־ברוך־הוא, מקור החיים, שאליו מחוברים ישראל⁴⁴), לפיכך ו ניכרים החיים האמיתיים של יעקב דוקא כאשר רואים את נצחיותם, לאחר שהנשמה יוצאת מן הגוף. כלומר, החיות אינה נשארת נצחית רק בחיי הנשמה, אלא גם למטה בעולם הזה⁴⁵ נשארת חיות אמיתית של יעקב

אצל בניו, שהם חיים בחיים האמיתיים של יעקב אבינו.

לפי זה מוטעמת יותר הסיבה לשם הפרשה "ויחי": בכך לא מודגש רק שלאחר פטירת יעקב עדיין אפשרי לומר "ויחי יעקב", אלא יותר מכך: דוקא אז, לאחר פטירתו, ניכרים האמת והנצחיות של "ויחי יעקב".

ט. קיום תורה ומצוות בזמן "שסתם... צרות" אינו מראה על חיות

כבר נאמר קודם, שרש"י משמיט את הטעם השלישי שבמדרש – "שסתם ממנו כל צרות שבעולם", ומביא רק את שני הטעמים – "שנפטר יעקב..."

"שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו" – הקשורים לפטירת יעקב, מפני ש"סתימת" הפרשה אינה קשורה למילים "ויחי יעקב" אלא לכל התוכן של תחילת הפרשה – פטירת יעקב, והכרוך בכך.

לפי האמור לעיל מתאים הדבר בפנימיות הענין, גם לכך שדוקא הפרשה על פטירת יעקב נקראת

ויחי", כי דוקא על־ידי שני פירושים אלו ניכר שהחיים האמיתיים נמשכו גם אצל בניו, שחייהם האמיתיים בגלות היו קיום תורה ומצוות – דבקות באלקות.

קיום תורה ומצוות על־ידי ישראל