שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ח ב'שנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
באשר אביו ע"ה הי' ממקושרי ליובאוויטש והתפלל בנוסח אר"י וכו' וידוע אשר קורת רוח היותר גדול לנפטרים ע"ה הוא כשעניניהם יש להם המשך גם אחריהם, ובפרט אשר ברא כרעא דאבוה, הרי מהנכון ביותר הי' אשר ימשיך ככל האפשרי בהנ"ל הן בהתפלה בנוסח אר"י ועאכו"כ בפעולות בכיוון הנ"ל שיגרום קורת רוח לנשמת הנפטר, והוא ע"ד מרז"ל מה זרעו בחיים אף הוא בחיים אשר על ידי זה הנה מבטלים אפילו מה שספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברנייא (תענית ה, ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רבותינו (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת" ..
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן, כאשר רצה יוסף להוכיח ליעקב שהוא חי (גם) במובן הרוחני, מסר ע"י אחיו "סימן" זה ליעקב , ש"פרשת עגלה ערופה" היתה לנגד עיניו, ובכח זה לא הושפע כלל מהסביבה במצרים ונשאר שלם בתורתו וצדקתו; וכאשר ראה יעקב "את העגלות גו' — ותחי רוח יעקב אביהם", שנמשכה חיות חדשה ברוחניותו (רוח) של יעקב , ובפרט שחיים (הרוחניים) של יעקב תלוי' בחייהם של זרעו , כמאמר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" .
28 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
סיו וגם הגשמיים (כדלקמן) — מתקשרים עמו בעצמו ובגשמיות.
46 נוסף על זה שע"י "זרעו בחיים" , "אף הוא בחיים" (תענית ה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות ויחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שיטה שני' קנב, ב (כצ"ל) ובהערה שם (מכת"י):
** ל' הרמב"ן עה"פ (מט, לג) ויגוע ויאסף: ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רבותינו (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת , ל' רש"י. . וענין המדרש הזה כי נפשות הצדיקים צרורות בצרור החיים , וזו תחופף עליו כל היום, לובשת לבושה השני שלא יפשטנה ערומה כיעקב . או תתלבש לעתים מזומנות. ויובן הענין הזה במסכת שבת (קנב, ב) ובמסכת כתובות (קג, א). המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ביאור בסיפור הש"ס (תענית ה, ב) רב נחמן ורב יצחק הוי יתבי בסעודתא כו' אין מסיחין בסעודה כו' יעקב אבינו לא מת כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ; שקו"ט בהא שפעולת התומ"צ צ"ל באופן טבעי דוקא
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ידוע הפירוש על המובא בגמרא "יעקב אבינו לא מת ...
9 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נאמר בגמרא ש"יעקב אבינו לא מת , מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , ולפיכך אין כתוב אצלו הביטוי מיתה, ומשמעות הדברים היא:
41 תענית ה, ב. זהר פרשתנו רלה, רע"ב. רמח, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי - בין המצרים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
חז"ל שאם "זרעו בחיים" הרי "אף הוא
12 תענית ה, ב. וראה אגה"ק שם בביאור מחז"ל דאשתכח יתיר מבחיוהי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויש לומר, שזהו אחד ההסברים למאמר חז"ל אודות יעקב :
64 תענית ה, ב. – וברש"י ויחי (מט, לג) הובא רק "יעקב אבינו לא מת" , ונת' בשיחת ש"פ ויחי תשמ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
באשר אביו ע'"ה הי' ממקושרי ליובאוויטש והתפלל בנוסח אר"י וכו' וידוע אשר קורת רוח היותר גדול לנפטרים ע'"ה הוא כשעניניהם יש להם המשך גם אחריהם, ובפרט אשר ברא כרעא דאבוה, הרי מהנכון ביותר הי' אשר ימשיך ככל האפשרי בהנ"ל הן בהתפלה בנוסח אר"י ועאכו"כ בפעולות בכיוון הנ"ל שיגרום קורת רוח לנשמת הנפטר, והוא עייד מרז'"יל מה זרעו בחיים אף הוא בחיים אשר על ידי זה הנה מבטלים אפילו מה שספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברנייא (תענית ה, ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו גם תוכן דברי הגמרא "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" – שהרי הפירוש ד"זרעו בחיים" הוא (לא רק שהנפטר השאיר אחריו בנים ("זרעו" ) שהם בחיים , אלא) שהבנים ממשיכים באורח-החיים של אביהם, חיים אמיתיים, חיי התומ"צ, ועי"ז "אף הוא בחיים" .
11 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו הביאור במאמר חז"ל "יעקב אבינו לא מת" , "מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים , מקיש הוא לזרעו , מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" :
43 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' כ"ט תמוז, ער"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויתירה מזה – אמרו חז"ל "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , ונמצא, שהשינוי אינו אלא בהחיצוניות, אבל בהפנימיות אין שינוי.
13 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דובר פעם שעי"ז ש"זרעו בחיים" אזי "הוא בחיים" , כך שהוא חי וקיים.
20 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכל הרוצה יכול לצרף שמו ושם אמו, וכן שמות בני ביתו עם שם אמם, ויזכירום על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שלהיותו חי וקיים – שהרי עי"ז ש"זרעו בחיים" , "הוא בחיים" – ימשיך את כל ההשפעות, והוא יוליכנו קוממיות לארצנו.
43 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכידוע גם הפירוש במ"ש "וצדיק באמונתו יחי'", אל תקרי יִחְי' אלא יְחַיֶ', והיינו, שהצדיק ממשיך אמונה בה"נולדים" מ"יום ההילולא", שתבטיח את קיום החיים הרוחניים, אהבת ה' ויראת ה', וכפי שנמשכים ע"י התורה באהבת ישראל וביראה מכל ענין שיכול לחסר בהמצטרך לישראל , ועי"ז נבנה כללות הבנין דחיי הצדיק – ב"זרעו", שכן, כאשר "זרעו בחיים" הרי זו הוכחה ש"אף הוא בחיים" .
11 תענית ה, ב. וראה גם שיחת יו"ד שבט דאשתקד בתחלתה (תו"מ חי"ט ע' 22 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועי"ז מתקשרים הם והמושפעים שלהם עם בעל ההילולא, וכמדובר פעם שכיון ש"זרעו בחיים" , הרי "אף הוא בחיים" ,
20 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן, אע"פ שלא מבינים פנימיות הענינים באופן של הבנה והשגה, מ"מ, בהנוגע לפועל צריכה להיות ההנהגה באופן ד"קאי איניש אדעתי' דרבי'", והיינו, שכל אלו שהיו תלמידיו בפשיטות, וכמו"כ גם תלמידי תלמידיו – דכיון שכאשר "זרעו בחיים" אזי "הוא בחיים" , ו"ברא כרעא דאבוה", והעצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו, הרי תלמידי בנו הם גם תלמידים שלו – צריך להיות אצלם הענין ד"חכך כיין הטוב", דהיינו, לימוד פנימיות התורה, ולימוד המביא לידי מעשה – הליכה בהדרכותי' והנהגותי'.
315 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אין כל ספק בכך שבנוגע לחיי הנשמה של כל בנ"י אין שליטה לסטרא דלעו"ז כלל, ועאכו"כ בנוגע לצדיקים, ועאכו"כ בנוגע לנשיאי ישראל , עליהם אמרו "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , וביחוד כאשר אומרים דבר שמועה מפיו, שאז נעשה "אגורה באהלך עולמים", בישיבה של מעלה וגם בישיבה של מטה, למטה מעשרה טפחים.
152 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומלבד כללות הענין דעליית הנשמה עם כל הענינים שפעלה בעלמא דין, שישנו אצל כל איש ישראל , ישנו ענין נוסף אצל אלו שעליהם נאמר "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , היינו, שעבודתם נמשכת גם לאחרי ההסתלקות, בבחינת גידולין וגידולי גידולין כו' – שביום ההילולא נעשית עלי' גם בהגידולין וגידולי גידולין, שהם תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שגם הם עולים לשרשו היותר עליון.
13 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והיינו, שהעילוי עצמי שישנו ב"גנזי מרומים בארצות חיי החיים" , משתקף ופועל עילוי עצמי באופן כזה ממש – כאן למטה, היכן שנמצאים "זרעו בחיים" , שאליהם כתב את המכתב בשנת ת"ר צדיק, ובו פסק את הדין גם בנוגע לעצמו.
242 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והיינו, שאפילו "זרעך" , הזרע של רבותינו נשיאינו, הוא באופן ש"זרעו בחיים" , מתוך חיות והתלהבות ("מיט אַ ברען"), שעי"ז פועלים ש"אף הוא בחיים" , ועי"ז פועלים ש"נברכו בך כל משפחות האדמה", היינו, שכל הקשיים, ההעלמות וההסתרים, שישנם מצד עמי הארץ , יהיו כלא היו,ויהי' "לכל בני ישראל גו' אור במושבותם" כפשוטו, באופן ד"אורה ושמחה וששון ויקר".
203 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– שהרי "זרעו בחיים" , וכאשר הולכים לפי הדרכותיו והנהגותיו ועוסקים בהענינים שמסר נפשו עליהם, נמשכים בזה כל עניניו, ועד ש הוא עצמו נמשך בזה (ע"ד מארז"ל "כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו כו'"), כיון שהם ענינים שבהם הכניס את כל עצמותו –
73 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולפעול שב"זרעו בחיים" יהי' "הוא בחיים" , ועד שנראה זאת בעיני בשר – כשיקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.
112 תענית ה, ב. וראה גם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט תשח"י ס"ב (תו"מ חכ"ב ע' 31). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– וכפי שהיו אומרים פעם בנוגע לדין ש"אין מסיחין בסעודה" , שהא גופא "אין מסיחין בסעודה" ...
676 תענית ה, ב. נת' בלקו"ש חל"ה ע' 232 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו", ועד"ז מובן גם בנוגע לשמחת נשיא בישראל אצל אלו שהם "זרעו בחיים" –
537 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ג ר"ד לצעירי תלמידי תו"ת מאָנטרעאַל שיחיו, בחדרו הק'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מסתמא שמעתם מה שדובר אתמול בהתוועדות , אודות דברי הגמרא בנוגע ליעקב אבינו :
747 תענית ה, ב. וראה אדר"נ ספל"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולעומת זאת – קרח, הנה בין בנ"י גופא "פיקח הי'" , והיתה "שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן" 95 (כפי שדרשו רז"ל על הפסוק "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" ),
1195 ברכות לא, ב. ר"ה כה, ריש ע"ב. תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בשלמא בנוגע לענין המיתה, אפשר לתרץ ש"כל זמן שיהושע חי הי' נראה למשה כאילו הוא חי " (וע"ד מארז"ל "יעקב אבינו לא מת ..
107 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכפי שדובר בענין "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , שכאשר "זרעו בחיים" , שהולכים "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו" , הרי זה מוסיף בחיים שלו.
1650 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– הן אמת שביום ההסתלקות שלו עולה הצדיק למעלה מעלה, אבל אעפ"כ, בנוגע לעשי' בעולם, כמו קיום מצוות בפועל, הרי לא שייך שענין זה ייעשה באותו אופן כפי שנעשה בחיים חיותו בעלמא דין; בשביל זה יש צורך בענין ד"זרעו בחיים" , שאז "הוא בחיים" , וכמדובר פעם בארוכה הפירוש בזה, שכאשר "זרעו בחיים" , הרי זה פועל ענין החיים ("דאָס מאַכט לעבעדיק") אצל ה"אב", כך, ש"יעקב אבינו לא מת" 65; אבל בשביל זה יש צורך ב"זרעו".
1240 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ודברי צדיקים קיימים לעד ולעולמי עולמים , ובפרט כאשר חוזרים את דבריהם (שזה גופא שחוזרים את דבריהם מורה על ענין הנצחיות), הרי ע"י שזרעו בחיים , אזי אף הוא בחיים , ובמילא נעשה הענין עוד הפעם מחדש.
1645 ראה תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז יש לומר, שמ"ש "אלה הדברים אשר דבר משה אל (כל) ישראל ", רומז על לימוד התורה שילמד משיח – שזהו משה, שהרי "גואל ראשון הוא גואל אחרון" – עם יעקב [נוסף על הלימוד עם זרעו של יעקב , שנחשב כמו הלימוד עם יעקב , שהרי "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , גם בזמן הזה, ובפרט לעתיד לבוא], כמובא בדרושי חסידות שמשיח ילמד תורה עם האבות כו'.
937 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובעל השמחה והגאולה, שהעמידם על דרך זו – הנה "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" , ויצא עם כל צאן מרעיתו לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש.
364 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
השם "ויחי" קאי גם על סיום הפרשה, אף שבה נאמר "ויגוע ויאסף אל עמיו", וכפי שמדייק רש"י ש"מיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת" , שכן, אע"פ שיש מקום לשאלה "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'", הרי האמת היא ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" 45, והיינו, שכאשר רואים את המשך פעולותיו ע"י "זרעו" , תלמידיו וכו', הרי זה פועל ש"אף הוא בחיים" .
276 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יקשה לך האיך יקבל פרעה דקליפה ברכות הקדושות דיעקב כו' לזה הקדים ואמר ת"ח לסוסתי ברכבי פרעה כו' עד סוף המאמר ומבואר למעלה תוכן כוונת המאמר שהי' אור השכינה מסתתרת במצרים בלבוש שק ולשלוט בה האדם כו' בכדי להוציא מהם כל הניצוצות דקדושה אח"כ כו' וכמ"ש אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך כו' והוא כמ"ש למעלה בענין אשר שלט האדם באדם לרע לו כו' ואמנם הנה כדי שיהי' לשכינה כח ועוז להעלות המ"נ מקליפת מצרים ולהוציא מהן הניצוצות ולכוללם בקדושה העליונה שהוא עד"מ בחי' בירורי' דע"י שאדם אוכל כו' שאם אינו אוכל לש"ש מתגשם ונופל כו' לזה הי' צריך בתחלה המשכת ברכה והוא ענין הברכה שבירך יעקב לפרעה, והוא ע"ד הנ"ל בענין חנוכת הבית שצריך שיבא בהתחלה הגדול לחנך את הקטן כי כל התחלות קשות כו' וכך יעקב להיותו למעלה מעלה דהיינו בחי' הארת יסוד אבא וכמ"ש רז"ל יעקב אבינו לא מת פי' לא הי' בבחי' השבירה שנק' מיתה וכמ"ש וימלוך וימת כו' כי בבחי' ג"ר לא הי' בחי' השבירה כלל כנ"ל וע"כ משם דוקא באה בחי' הברכה ליתן כח ועוז להעלות מ"נ מהיכלות קליפות נוגה תמיד, כי מי שהוא למעלה מבחי' המלחמה הזאת בידו ליתן כח ועוז לנצחון המלחמה להיות אשר שלט האדם לרע לו כו' וד"ל.
63 יעקב אבינו לא מת : תענית ה, ב. ראה גם סידור שער התפלה רב, ג. שער בהמ"ז קד, סע"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזהר פ' ויגש ויברך יעקב את פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובאור הענין הוא דהנה ארז"ל יעקב אבינו לא מת פי' שלא הי' בבחי' מיתה ושבירה מעולם ששרשו הגבה למעלה מאד נעלה שהוא בחי' ש' מ"ה התיקון דאצי' שהוא עיקר המברר כל הברורים ולא הי' בבחי' מיתה ושבירה מעולם לכך ויברך יעקב את פרעה להמשיך משרש שרשו מג"ר דתה"ו שלא הי' בשבירה מעולם אשר שם כחשיכה דשבירה וכאורה דתיקון שוה המשפילי לראות בשמים ובארץ בשוה לחנך את בחי' השכינה ב"ה שתרד ותשפיל להתלבש בפרעה השר דקליפה דמצרים לברר הנשמות כו' וכענין חנוך לנער להוליכו לבית הספר להתחלת הלימוד שמוליכו אביו דוקא הגדול שכבר למד ואין תופס מקום לפניו הלימוד ההוא כנ"ל שעי"ז הברכה של יעקב אשר לא מת לפרעה בתוספת אור מג"ר דתה"ו נתחנך בחי' השכינה ב"ה להתלבש אח"כ ולשרות בתמידיות בו לברר הנשמות כל משך הגלות מצרים כנ"ל.
40 יעקב אבינו לא מת : תענית ה, ב. ראה גם סידור שער התפלה רב, ג. שער בהמ"ז קד, סע"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ענין יין המשומר (המשך)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמארז"ל יעקב אבינו לא מת כו' וע"כ המקור ומעיין וחפירה יהי' למעלה משהן עתה והיינו בג"ר כי כתר חו"ב שבכתר כתר שבכתר הוא המקור ח"ס הוא המעיין ובינה דא"א הוא החפירה וז' נחלים הם חג"ת דא"א שהם למעלה מעלה גם מאו"א שאבא בחסד דא"א אחיד ותליא ובינה מלבשת לגבורה דא"א כמ"ש אני בינה לי גבורה כו' וענין מדות חו"ג באריך שהוא למעלה מעלה מהמדות הוא כענין שנמצאים החו"ג בשכל שהרי השכל הוא המקור להם וממילא מוכרח שנמצא בהשכל וכך גם בא"א יש גם המדות.
11 יעקב אבינו לא מת : תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך הענין הוא משום דיעקב נק' בריח התיכון כו' הכולל ב' הקוין ימין ושמאל והוא בחי' ת"ת שכולל חו"ג וישראל הוא בחי' דעת שכולל חו"ב כו' ולכך ארז"ל דיעקב לא מת מפני שלא יש יניקה מקו האמצעי לחיצוני' ולא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו' ולכך נק' יעקב בחיר שבאבות ולהיותו בבחי' קו האמצעי ע"כ אמר ע"ע אלקי אבי אברהם פי' אברהם הוא בבחי' קו הימין דחכ' וחסד הנק' ימין מקרבת ולפי שאור אבא מקור החסדי' אמר אלקי אבי אברהם וגם בחי' שמאל דוחה דקו השמאל הנק' פחד יצחק הי' לי שנכלל בקו האמצעי דיעקב ופי' הי' לי שנמשך אלי ליכלל הגבורות בחסדים (כי בחי' ז"א רובו חסדים כידוע) וזהו הטעם שאמרו דיעקב לא מת לפי שז' מלכים שמתו ונפלו למטה שרש אחיזתם בקו השמאל כידוע ואמנם כאשר הגבורות דקו השמאל נכללו בחסדי' דקו האמצעי לא יש ממילא שום יניקה לסט' דמות כו' ועיקר הטעם מפני שיעקב מקבל מבחי' החכ' שבקו הימין וכמ"ש אלקי אבי אברהם אב"ר מ"ה דחכ' וכתיב ימותו ולא בחכ' לפי שבחי' החכמה הוא בחי'
38 דיעקב לא מת : תענית ה, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו ותורתך בתוך מעי כמזון גשמי לגוף כך התורה [oldpage_610] הנגלית לנו דוקא נק' מזון רוחני לחיי הנשמות כמו [כי] אמרתך חייתני וכן א' כי הוא חייך ואורך ימיך, וכתיב אורך ימים בימינה כו', ובחי' אור וחיות זה נק' חיי עולם כמו בחי' עה"ח שכולו חיים וטוב כו' שאין למות שרש אחיזה שם כלל וכמו ימותו ולא בחכמה כו' כנ"ל (ולכך במ"ת הי' בבחי' עה"ח חירות ממ"ה לגמרי לפי שפסקה מהם זוהמא כו' וגם עכשיו בכל עוסק בתורה לשמה זהו כמ"ת ממש שדבריו חיים וקיימים כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' שאין מ"ה יכול לשלוט בו כלל (כענין יעקב לא מת ) כמו ברכה בנח"ו ).
127 יעקב לא מת : תענית ה, ב. ראה גם תו"ח נח סד, ד הערה 60. שע"ת כד, ג הערה 40.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו וייראו העם את הוי' פי' יראה זו הוא בבחי' יראה עילאה בשם הוי' העליון הנעלם שבא אליהם בבחי' ראיה והשגה מקרוב ממש כמו שם הוי' שלמטה כמו שיהי' בימוהמ"ש, והוא לפי שבקי"ס ראו והשיגו איך שנעשה מהעלם דהוי' העליון עצמו גילוי למעלה מסדר ההשתל' דהעלם וגילוי כנ"ל והוא בחי' היד הגדולה אשר עשה הוי' העליון במצרים שבא הוא עצמו בגילוי מקרוב שאז שייך ענין היראה שהיראה וראי' ענין א' הוא כנ"ל וד"ל (ומ"ש תחלה וירא ישראל ישראל סבא כו' ובסוף א' וייראו העם כו' דבחי' יש"ס הוא במדות דחכ' הקדומה שברצון הנעלם שבתו"מ ראה זה למעלה את היד כו' כמו שלע"ל א' אראנו לישראל זה נפלאות שהן רזי' וסודות טעמי התו"מ, אך בקי"ס ירד האור הגדול הזה עצמו למטה במל' דאצי' בבי"ע שנק' מלך על עם כידוע בבחי' ראי' מקרוב כמלך שמתגלה שיפול פחדו על עמו כמו לע"ל כמלך על עם וז"ש וייראו העם את ה' העליון וד"ל).
218 וירא ישראל ישראל סבא : ראה זהר בשלח נג, א. ב"ר פצ"ב, ב. רש"י תענית ה, ב ד"ה אף הוא בחיים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלד, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יותר כי לא נשאר בו רק רושם בעלמא מן האהבה וחסד והוא כמו הירך הימין שנפסק מחסד שביד ימין כו' ואין לירך חיבור עם היד כו' וכך ביד שמאל וירך שמאל שהן בבחי' קו השמאל בג"ה מופסקין זמ"ז ע"כ בסופו לא ימצא מראשו מפני הפסק הארת המוחין עד שיוכל להיות שם גרעון לגמרי כמו ותקע כף ירך יעקב שנגע בנצח בגיה"נ כו' עד שמקבלים חיצונים משם כמ"ש בזהר בענין ירך סוטה והיינו הטעם ג"כ בחו"ג עצמן במ"ש אברהם יצא ממנו ישמעאל שהוא מותרי ופסולת החסדים כו' ויצחק יצא ממנו עשו מותרי ופסול' הגבו' כו' אבל יעקב שהוא בחי' קו האמצעי דת"י הרי יש בקו זה חיבור וקשר מראשו לסופו עד שימצא בסופו כמו בראשו ממש (כמו שידוע דאין קישוי אלא לדעת שבראש הרי קשור בחי' היסוד בדעת שבמוח הראש כאילו הן מהות א' כו') שהרי הדעת הוא פנימי' המאיר ומקושר ברחמי' שבלב והיו לאחדים תמיד וכמו שאמ' בזהר משה מלגאו יעקב מלבר והוא בחי' הדעת שהוא פנימי' המדות של הרחמי' כי לפ"ע הדעת ממש כך ערך הרחמי' וכל מי שאין בו דעת הוא אכזרי כתינוק וכה"ג ויוסיף דעת יותר ירגיש הרחמנות כמ"ש במ"א באריכות שאין בין הדעת והרחמים שום הפסק כלל כמו בין החכ' וחסד הנ"ל ומכ"ש החיבור אל השפעת היסוד שהוא בחי' התקשרות המשפיע אל המקבל שהוא בא במהירות מן הדעת כמו והאדם ידע כו' (ויש בחי' נה"י בפנימי' והן כליות יועצו' ופנימיו' יסוד סיומ' דגופ' ונו"ה בחיצוניות הן תרין ירכין כו') וכמ"ש בזהר בראשית בענין יקוו המים כו' אל מקום א' שהוא בחי' יסוד שמתקבץ שם כל השפע ונק' כנישו דכל נהורין כו' והוא קו האמצעי שמבריח כו' וע"כ נק' אמת שהן אותיו' א'מ'ת' ראש תוך סוף של האותיות שכתחלתו כן סופו שזהו עיקר האמת ולזה אמרו יעקב לא מת כו' מפני שאין אחיזה למות שרש הקליפות בקו האמצעי כלל מטעם זה ולזה אמר כי שרית עם אלקים בחי' ב"ן כו' והוא בבחי' הדעת וחכמה בראש דישראל לי ראש דוקא כנ"ל ולכך אמר לו ישראל יהי' שמך משא"כ יעקב מצד בחי' חיצוניות דנו"ה תרין ירכין כו' שבאין מכחו של חו"ג דאברהם ויצחק כו' ע"כ נגע בכף יריכו בנצח דקו הימין מטעם הנ"ל משא"כ בישראל נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר כו' כי ישראל הוא בבחי' הפנימי' של המדות דחו"ג בבחי' קו האמצעי דדעת כו' שנאמר בו כי שרית כו' וכן מ"ש יעקב לא מת משום שנאמר ימותו ולא בחכמה כו' (כן משארז"ל יעקב משמש במרו' שהוא בחו"ב כי גדול' דעה כו' והוא למעלה מהחזה כו' כמ"ש במ"א) היינו מצד שרש יעקב למעלה מעלה בבחי' הקו האמצעי דת"י מטעם הנ"ל אבל בחיצוניות המדות דיעקב נאמר ויגע בכף יריכו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל:
17 יעקב לא מת : תענית ה, ב. ראה הנסמן בתו"ח נח סד, ד הערה 60. ביאוה"ז ויחי לה, ג. ויגש קלז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ט, יב
והן אמת אשר ידעתי בערכי ואני מכיר את מקומי היטב מנעורי אשר נער אנוכי כו', ומי אנוכי כי באתי עד הלום וכו', והכל יודעין ומכירין אותי מנעורי שלא גבה לבי לילך בגדולות ונפלאות בדרכי צדיקים באותות ומופתים, ולא באלה חפצתי כו', אדרבה שנאה נפשי מאד וכו', ומובטחני כן בכל טועמי טעם עץ החיים מאור תורתו ועבודת הקודש האמיתיית של אאמו"ר ז"ל שלא יחפוץ בכאלה, רק מאשר הורה לנו אור עולם באור תורה ועבודה האמיתיים, לזה נכספה וגם כלתה נפש כל איש אשר נגע יראת אלוקים בלבו לדעת את ה' כו', ואשר נטע בתוכינו זה שלושים שנה , מגמתו הי' רק לקרב את ישראל לאביהם שבשמים באור תורה ועבודה , וכל דבר זר זולתו לא יקרב אליהם בל יראה ובל ימצא אפי' במשהו , בכדי שלא יתרחקו מדרכי ה' האמיתיים, ולילך אחרי ההבל ומשאות שוא ומדוחים שלא ניתן לכתוב על פני השדה .
745 יודעין ומכירין: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרפ"ט עוז והדר לבושה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה ארז"ל (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת כו' (אלא חי הוא לעולם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קכג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
רז"ל אמרו יעקב אבינו לא מת , כי גדולים צדיקים כו' וזכותו הגדול יאיר על כבוד בנו הרה"ח הרה"ק שליט"א הממלא מקום כ"ק אביו הרה"צ לאריכות ימים ושנים טובות ומאירות באור תורה, ועל כל ב"ב שליט"א, לכלכל את קהל עדת ישראל מקושרי אביו הרה"צ יחיו בהצלחה גדולה בגו"ר.
1414 רז"ל אמרו: תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
המסע בא, והחסיד רש"ב ז"ל נכנס במרכבה, וטרם הפרדו הגיד לי השתדל ללמוד הרבה וחזק והי' לאיש עושה נחת רוח להוריך, ואח"כ ברכו זה את זה, ויאמר החסיד רש"ב להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זאייט פריילעך, חי, גילעבט, ויא איך האב גיהערט פון זיידין (כוונתו על הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע), ויחי יעקב בארץ מצרים אין מצרים און גילעבט, און דערפאהר איז יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא לעולם, אין עולם און גילעבט.
1595 יעקב אבינו לא מת : תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך י ג'שיט
מקור מפורש
בדף זה
דניאל ז, ח) ישראל סבא (המובא בגולה כדי לגאול את בניו לעיניו, רש"י תענית ה, ב) בארץ מגורי אביו (ל' יחיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשמז
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
1 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
– שיהיו נטיעותיך כמותך".
18 ראה תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ט"ו בשבט שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
– שיהיו נטיעותיך כמותך".
18 ראה תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
ויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק אל דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו מתי ל' רש"י תענית ה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
רז"ל אמרו (תענית ה, ב) יעקב בחיים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל (תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל (תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 *) ראה לקו"ש ח*ד ע' 1268, המו"ל. גמרא זאָגט : תענית ה, ב. וראה אדר"נ ספל"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
להעיר מתענית ה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ובמיוחד לפי מאמר חז"ל לגבי יעקב:
47 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
5 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
9 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
אלא "הוא בחיים", ובמילא, ממשיך להנהיג כל הענינים –
1044 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי הברכה הטובה ביותר עבור אילן, כדברי חז"ל:
95 תענית ה, סע"ב ואילך. וראה במדב"ר פ"ב, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שצדיקים הם תמיד חיים, עי"ז שלומדים תורתם ומתנהגים ע"פ הוראותיהם – הרי השם "גן ישראל" הוא שם חי ("אַ לעבעדיקער נאָמען"), ע"ש "ישראל" חי ("אַ לעבעדיקער ישראל"), שהוא הבעש"ט.ובפרט שהזמן מתאים לכך – שהרי בשנה זו מלאו מאתיים שנה מאז שנשמתו של הבעש"ט נפרדה מגופו, אבל – כמו כל נשמה של מנהיג בישראל – באופן שנשארה בין תלמידיו.
3 ראה תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
- הוא הי' פועל שיחי' לכל-הפחות נ"ב שנים, כמו שמואל הנביא.
16 תענית ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
כמובא במצות האמנת אלקות המשל מהרב שמשפיל עצמו להתחכם עם תינוק קטן לפי השכלתו כו', וכפי שמבאר בהמאמר במשל "הרב המשפיע שכל לתלמידו, דחפצו הוא שיהי' נטיעותיו כמותו , אמנם בכדי שיוכל המקבל להכיל את ההשפעה ה"ה מסלק את אור שכלו לגמרי (כיון ששכל הרב נעלה יותר שלא בערך משכל והבנת התלמיד), וממציא אור שכל שהוא לפי ערך המקבל, ועושה בזה כמה צמצומים והעלמות בכדי שיוכל להתקבל אצל התלמיד, א"כ כל הצמצומים הם רק לגבי המקבל, אבל לעצמו אינו צמצום כלל".
336 ע"פ לשון חז"ל תענית ה, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אבל, אמרו לנו חז"ל בגמרא :
466 תענית ה, ב. וראה גם שיחת יו"ד שבט דאשתקד סי"ז (תו"מ חל"ג ס"ע 34). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שכאשר הקב"ה שורה בבית – "ושכנתי בתוכם" – אזי "באור פני מלך חיים" , ו"מאן דיהיב חיי יהיב מזוני" , כדי לגדל ולחנך בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות,
1018 ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
728 תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
21 תענית ה, ב. וראה גם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט תשכ"ג בתחלתה (תו"מ חל"ו ע' 102 ואילך). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
יש כלל בגמרא :
90 תענית ה, ב. וראה גם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט דאשתקד סכ"ד (תו"מ ח"ל ע' 68). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל :
1043 תענית ה, ב. פירש"י ויחי מט, לג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע ליום ההילולא – צריך לידע שאין זה ענין שאירע לפני כ"א שנים, ואילו עכשיו ישנם רק התוצאות ותוצאי תוצאות, אלא – כדברי הגמרא :
529 תענית ה, ב. וראה גם שיחת יו"ד שבט תשכ"ט ס"י (תו"מ חנ"ה ע' 188). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יב
וכו' (ככל אריכות הביאור בזה), והרי השלימות של אילן שנמצא בפרדס היא – שלא זו בלבד שהוא בעצמו עץ בריא, אלא שהוא עושה פירות שיש בהם גרעינים שמהם יצמחו עוד אילנות עושי פירות כמותו ("כל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך" ), ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו (לא רק עם עצמו, אלא גם) עם הזולת, שע"י עבודתו והשתדלותו יהי' גם הזולת בבחינת עץ עושה פירות.
889 תענית ה, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש והתוית תיו על מצחות האנשים כו' (וע"ז רמזו רז"ל יעקב לא מת כו' וד"ל).
68 יעקב לא מת : תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה שלח לז א
מקור מפורש
בדף זה
ורצו המרגלים שיהיו כל ההמשכות מחכמה עילאה לבחי' דבור א"י שלמעלה ששם יש ג"כ בהמ"ק וירושלים וכל הבחי' (כמ"ש בגמרא בפ"ק דתענית דף ה' ע"א ובזח"ג פ' שלח דקס"א ע"ב) אבל יהושע וכלב אמרו טובה הארץ מאד מאד שע"י א"י שלמטה דוקא בחי' מצות מעשיות דוקא יומשך בחי' אור א"ס בחי' מאד בלי גבול בבחי' עלמין סתימין ועלמין דאתגלין וזהו מאד מאד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג
מקור מפורש
בדף זה
כי ביודעי ומכירי קאמינא ולאסהודי לחוד קאתינא , כי ידעתי כי מדעתו יצדיק צדיק צדקתו לרבים.
3952 ביודעי ומכ י רי קאמינא: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
בדף זה
והנה אחר שנתבונן גודל ההיזק ובגודל הצער, איכה נוכל לראות בעוצם גודל הצער ויגון שימצא את כבוד אדמו"ר נ"י בבואו לכאן, בראותו כי נאבדו כלי חמדתו מחמד עינו ולבו כל הימים בספרים נכבדים, אשר זה הדבר נוגע ביותר אל עצמו ומהותו הרבה יותר מהיזק ממון רב, כידוע ומובן לכל יודע ומכיר בטיב צדקתו כו'.
94 יודע ומכיר: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח
מקור מפורש
בדף זה
גם כי הגדיל והפליא לעשות ומצליח, איננו תולה בכח עצמו כלל וכלל, אדרבה ברור לו כשמש שאין זה כח עצמו, כי יודע ומכיר היטיב שלא בכח יגבר איש ולא בגבורת הסוס כו', ולא בכח שכלו, רק [כי] לה' המלחמה העוז והכח בחכמה וגבורה [ועצה] כו'.
450 יודע ומכיר: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בדף זה
חי ה' וחי נפשי כי כל יודעי ומכירי מנעורי אשר כמו טבע הוטבע בנפשי כל עניני דברי חסידות והורגלתי בהם ביותר, ואני בקי באנשי שלומינו בכל פרטי דרכיהם, מימי נעורי לא זז דיבור של חיבה בין אהוביי ורעיי אשר כנפשי מכל עיר ומנין, הנראה או נשמע להם מפי עצמי דבר הרע הזה המקלקל ומפסיד את הכל.
855 יודעי ומכירי: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת טו
מקור מפורש
בדף זה
אך אהוביי אחיי ורעיי כל השלמים אתי עד הנפש כו', המקשיבים ושומעים לדא"ח באמת ובאמונה, ואין בלבבם שרש פורה ראש כו', לראות בעין רעה ח"ו, ובפרט מאשר יודעים ומכירים אותי מנעורי, יאמינו נא לכל דברי אלה שהמה נאמרים מכל נקודת לבי כמו שהן בהוייתן כלבבי ונפשי בעצם טבעי ומהותי, כפי שהורגלתי בהם מנעורי ע"פ הדרכת אאמו"ר ז"ל מדי יום ביומו, ולא יאמר ח"ו שיש בזה דברים נעלמים עוד שאין מגלין אלא לצנועים כו', או שנכתבו כמה דברים לפנים כו', ליתן מקום לאנשים הבלתי מורגלים עדיין באמיתת הענין כו'.
1229 יודעים ומכירים: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת טז
מקור מפורש
בדף זה
והוא אודות כללות טובת אנ"ש דוקא, אשר נופל בלב כמה שונאים מבית ומחוץ לחשוב מחשבת חוץ להצר לנו, מכח המכתב פתשגן הכתב מהנגידים הראשים רואי פני הקיר"ה חשובים ונכבדים לדרוש טובת הכלל באמת ובאמונה, ה"ה מו' זונדל מהארדאנע וה"ה מו' אליעזר מאנשוויז , ביודעם ומכירם הוא.
1251 ביודעם ומכירם: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לא
מקור מפורש
בדף זה
וה' יודע ועד שלא להתגדל עשיתי זאת, כי אין כאן במה להתגדל ולהתפאר, שאין בזה חכמה ולא מלאכה כמלאכת סופר חובר חיבורים בחידושים ופשטים שונים כו', וחס לי' לזרעא דאבא כו', כידוע לכל יודעי ומכירי מנעורי.
1748 יודעי ומכירי: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מב
מקור מפורש
בדף זה
וגם סמוכות דמחניכם ביודעים ומכירים שלו, ראוי להם להתנדב גם כן לו, ומצוה רבה היא להחזיקו בפרט באה"ק.
2079 ביודעים ומכירים: ע"פ תענית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קכב תעט
מקור מפורש
בדף זה
ז"ל הגמרא פ"ק דתענית דף ה' ע"א א"ר יוחנן אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים שלמעלה עד שאבוא בירושלים של מטה וזהו בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קכו תצג
מקור מפורש
בדף זה
פ"ק דתענית דף ה' ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אל יתהלל החכם] ויובן כו' בינה יתירה
מקור מפורש
בדף זה
ועוד מבואר במ"א ע"פ ויברך יעקב כי יעקב לא מת דהיינו שלא הי' בבחי' שבירה כלל ומשם יורד הכח הזה להעלות הניצוצי' כו', וענין זה כמ"ש בע"ח ובאוצ"ח שיעקב נתקן מאחוריים דאבא שלא נפלו בבריאה ולכן לא נז' בהם מיתה כו', ובזה יתרון מעלתו אפי' על בחי' ז"א שהוא כלליות ו"ק דאצי' שבהן הי' שבה"כ, והשתא א"ש שהבירור הוא ע"י יעקב כו'.
625 יעקב לא מת : תענית ה, ב. ראה גם בענין יעקב לא מת (בנוסף להנ"ל) או"ת צ, ג. [נמצא גם ב] לקו"א סקכ"ז. סקצ"ג. סרס"ה. תו"א יתרו עג, א. לקו"ת חוקת סא, ד. ביאוה"ז ויחי לה, ג. ולהצ"צ שם כרך ב ע' תשדמ. תו"ח נח סד, ד ובהערה 60. שע"ת כד, ג ובהערה 40. אוה"ת וישלח כרך ה ע' 1752. חנוכה כרך ב ס"ע רפ. וארא ע' קנו. שבועות ע' קעג. חוקת ס"ע תשפט. ע' תתט. ובכרך ה ע' תרלו. מטות ע' א'רצג (בשם הה"מ). ובכרך ה ע' א'תרפג (בשם הה"מ). עקב תקמה. סה"מ תר"ל ע' קנה. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אל יתהלל החכם
מקור מפורש
בדף זה
הנה שרש יעקב הוא יסוד אבא שבוקע יסוד ויוצא ומאיר חוץ לז"א וזהו יעקב אותיות יבקע פי' שבוקע יסו"א ומאיר חוץ לז"א, וזהו יסו"א ארוך שנמשך עד למטה, וזהו שאמרז"ל יעקב לא מת, דשרשו מחכ' ובחכ' לא הי' שבירה וכמ"ש ימותו ולא בחכ', ובכהאריז"ל אי' שהוא מאחוריים דאבא [מ"מ ה"ז חכ'] וזהו וירא כי לא יכול לו שהוא דימה שרשו ממדות מפני שהי' מרכבה למדת הת"ת, אך באמת שרשו מחכ' וזהו וירא שראה ששרשו מחכ' ולכן לא יכול לו שאין לו שליטה שם,
13 יעקב לא מת : תענית ה, ב. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 625.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר