145
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
שרה
א.>
א. שם הפרשה "חיי שרה" – ותוכנה נראים כסותרים
כפי שדובר כבר פעמים רבות1 על שמות הפרשות, שתוכנה של כל " פרשה מקופל בתוך שמה, כך הוא הדבר גם בפרשתנו, שהשם "חיי שרה" רומז לכל תוכן הפרשה.
הדבר תמוה: הפרשה כולה אינה מדברת על מאורעות שארעו בתקופת "חיי שרה", אלא להיפך: כל מאורעות הפרשה ארעו לאחר מות שרה2.
ולא רק זמנם של האירועים הוא לאחר פטירת שרה, אלא גם משמעותם היא ההיפך מ"חיי שרה":
בפרשיה הראשונה מסופר על קניית מערת המכפלה על־ידי אברהם בשביל קבורת שרה. הענין השני בפרשה3 הוא נישואי יצחק ורבקה, שבסיומו נכתב הפסוק4 "וינחם יצחק אחרי אמו" – "ומשמתה הוא מתנחם באשתו"5. כך, ויותר, הענין השלישי שבפרשה6
"ויוסף אברהם ויקח אשה..." וההמשך "ואלה תולדות ישמעאל...", אשר כל זה הוא ההיפך המוחלט של
חיי שרה", שהרי מצדה של שרה (חיי שרה) צריך להיות "גרש האמה הזאת ואת בנה"..."7.
כיצד ניתן לומר, איפוא, שתוכנה של כל הפרשה הוא "חיי שרה"?
ב. החיים האמיתיים – נצחיותם גם לאחר המוות
ההסבר לכך הוא: ידוע8 הפירוש על המובא בגמרא9 "יעקב אבינו לא מת... מה זרעו בחיים אף הוא בחיים":
החיים האמיתיים הם חיים נצחיים10, ואלה אפשריים רק אצל הדבקים בה', שהוא מקור החיים והנצח האמיתי, ככתוב11: "והוי' אלקים אמת הוא אלקים חיים, ו"אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים..."12.
מכך מובן שהיותם של חיי יעקב חיים נצחיים, חיים של קדושה, ניכרת
הערות
- 1. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך. ועוד.
- 2. ראה גם לקו"ש ח"ה ע' 338 ואילך.
- 3. כד, א ואילך.
- 4. שם, סז וברש"י. וראה פדר"א פל"ב.
- 5. וגם עצם ההרהור שיצחק ישא אשה בא לאברהם לאחרי העקידה (ב"ר פנ"ז, ג. פרש"י וירא כב, כ). ובשורת העקידה הביאה ל"ותמת שרה" (פרש"י פרשתנו כג, ב).
- 6. כה, א ואילך.
- 7. וירא כא, יוד.
- 8. בהבא לקמן – ראה לקמן ע' 463 ואילך. וש"נ.
- 9. תענית ה, ב.
- 10. וע"ד ההלכה: "מים חיים" – שולל נהרות המכזבין (פרה פ"ח מ"ט).
- 11. ירמי' יוד, יוד.
- 12. ואתחנן ד, ד.
בראשית רבה נ״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (בראשית כב, כ), אַחַר הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מִי מְהַרְהֵר אַבְרָהָם הִרְהֵר, אָמַר אִלּוּ מֵת בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לֹא הָיָה מֵת בְּלֹא בָנִים, עַכְשָׁיו מָה אֶעֱשֶׂה אֲשִׂיאֶנּוּ מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא שֶׁהֵן צִדְקָנִיּוֹת, וְכִי מָה אִכְפַּת לִי מְיֻחָסִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין אַתָּה צָרִיךְ, כְּבָר נוֹלַד זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק, (בראשית כב, כ): הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִוא, הִוא, גַּם הִוא, מַה זּוֹ בְּנֵי גְבִירָה שְׁמוֹנָה וּבְנֵי פִילַגְשִׁים אַרְבָּעָה, אַף זוֹ בְּנֵי גְבִירָה שְׁמוֹנָה וּבְנֵי פִילַגְשִׁים אַרְבָּעָה.
רש"י על בראשית כ״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
בקרית ארבע. עַל שֵׁם אַרְבַּע עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם, אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וַאֲבִיהֶם. דָּ"אַ עַל שֵׁם אַרְבַּע זוּגוֹת שֶׁנִקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה (בראשית רבה):
ויבא אברהם. מִבְּאֵר שֶׁבַע:
לספוד לשרה ולבכתה. וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְּשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה:
בקרית ארבע literally, the city of the Four, and it was so called because of the four giants who lived there: Ahiman, Sheshai, Talmai and their father (Numbers 13:22). Another explanation is that it was so called because of the four couples who were buried there, man and wife — Adam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca, Jacob and Leah (Genesis Rabbah 58:4).
ויבא אברהם AND ABRAHAM CAME from Beer-Sheba
לספוד לשרה ולבכותה TO BEWAIL SARAH AND TO WEEP FOR HER — The narrative of the death of Sarah follows immediately on that of the Binding of Isaac, because through the announcement of the Binding — that her son had been made ready for sacrifice and had almost been sacrificed — she received a great shock (literally, her soul flew from her) and she died (Pirkei DeRabbi Eliezer 32).
משנה פרה ח׳:ט׳ - הטקסט מספריא
המים המוכים פסולים. אלו הן המוכים. המלוחים והפושרים. המים המכזבים פסולין. אלו הם המים המכזבים. המכזבים אחד בשבוע. המכזבים בפולמסיות. ובשני בצרון כשרים. ר' יהודה פוסל:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.