145
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כאשר רואים את נצחיותם, את המשכם גם לאחר צאת הנשמה מן הגוף, כאשר גם מאוחר יותר "זרעו בחיים" – חיי זרעו שוים לחיי יעקב.
כך מובן גם לגבי "חיי שרה"13: מתי מתגלים חיי שרה? כאשר השפעתם ניכרת גם לאחר חייה בעולם הזה, כאשר עניני הטוב והקדושה שלה ממשיכים להתקיים. רק אז יכולות קכ"ז שנותיה להחשב ל"חיי שרה" – חיים הראויים לשמם, החיים האמיתיים של שרה אמנו.
לפי זה מובן שהחלק בפרשה המספר על נישואי יצחק ורבקה מתאים לשם הפרשה, כי התנהגותו של יצחק, בנה של שרה (זרעה בחיים), היא בהתאם לחייה, וכך גם התנהגותה של רבקה שאותה נשא לאשה, ככתוב "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" – "והרי היא שרה אמו"14, שהענינים המיוחדים לשרה (נר דלוק בערב־שבת לערב־שבת, ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל15) נמשכו אחר כך על־ידי רבקה. רק אז מתגלים אמיתותם ונצחיותם של "חיי שרה"16.
אך אין די בכך, שהרי לפי הסבר זה מובן רק ענין אחד בפרשה, ולא הענינים האחרים, ובנוסף לכך הרי ברוב הפרשה אין מדובר על עצם הנישואין, אלא על פירוט המאורעות והדיבורים שבשליחות אליעזר (פגישתו עם רבקה, סיפורו לבתואל ולבן, שכנועם לשידוך זה וכו').
ג. הקשיים על דברי אברהם לבני חת ועל סופה של הפרשה
הדברים יובנו, על־ידי ההסבר לכך שגם בפרשיה הראשונה של הפרשה, ההרחבה היא דוקא במשא ומתן שבין אברהם לבני חת ועפרון על קנית מערת המכפלה.
ענין זה דורש הסבר: על תחילת דברי אברהם לבני חת – "גר ותושב אנכי עמכם"17 אומרים חז"ל18: "אם תרצו19 הריני גר ואם לאו אהיה תושב20 ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת"21. ולכאורה אין מובן:
א) כיוון שאברהם יכול היה לקחת את מערת המכפלה "מן הדין"22, מדוע
הערות
- 13. ראה זח"א קכב, ב: אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת בי' כו' זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה כו' אתדבקת בחיין ועל דא דילה הוו חיין.
- 14. פרשתנו כד, סז וברש"י.
- 15. פרש"י שם. ב"ר פ"ס, טז.
- 16. להעיר מרבינו בחיי פרשתנו בהקדמה.
- 17. כג, ד.
- 18. פרש"י עה"פ. מב"ר פנ"ח, ו.
- 19. בב"ר לפנינו: אם רציתם גר ואם לאו מארי ביתא. ובכמה כת"י (ראה ב"ר הוצאת תיאדור אלבעק): אם רציתי דייר ואם לאו מארי ביתא. ובפי' המיוחס לרש"י: אם רציתם הריני כגר עמכם ואם לאו הריני מארי בית בעל כרחכם שכך כו'.
- 20. בדפוס א' וב': ואם לאו אטלנה מן הדין.
- 21. לך יב, ז.
- 22. כפשוטו – כפי' החזקוני ומפרשי רש"י (רא"ם, רע"ב, לבוש האורה ועוד. עיי"ש) שכבר הי' לו חלק בארץ (וראה הערה 24). וכ"ה בפשטות לפי הדיעה בב"ב (ק, א) דהוי קנין (וראה לקו"ש ח"ה ע' 328 הערה 97). וראה ע"ז נג, ב ובפרש"י שם ד"ה ואשריהן. ובארוכה – פרשת דרכים דרוש ט. וראה צפע"נ הל' תרומות פ"א ה"א (ג, א ואילך).
- . ראה גם לקו"ש ח"ל ע' 83.
רש"י על בראשית כ״ד:ס״ז - הטקסט מספריא
האהלה שרה אמו. וַיְבִיאֶהָ הָאֹהֱלָה וְנַעֲשֵׂית דֻּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ (בראשית רבה):
אחרי אמו. דֶּרֶךְ אֶרֶץ כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ שֶׁל אָדָם קַיֶּמֶת, כָּרוּךְ הוּא אֶצְלָהּ; וּמִשֶּׁמֵּתָה, הוּא מִתְנַחֵם בְּאִשְׁתּוֹ:
האהלה שרה אמו INTO HIS MOTHER SARAH’S TENT — He brought her into the tent and she became exactly like his mother Sarah — that is to say, the words signify as much as, [And he brought her into the tent] and, behold, she was Sarah, his mother). For whilst Sarah was living, a light had been burning in the tent from one Sabbath eve to the next, there was always a blessing in the dough (a miraculous increase) and a cloud was always hanging over the tent (as a divine protection), but since her death all these had stopped. However, when Rebecca came, they reappeared” (Genesis Rabbah 60:16).
אחרי אמו [AND ISAAC WAS COMFORTED] AFTER HIS MOTHER’S DEATH — It is natural that whilst a man’s mother is living he is wrapped up in her, but when she dies he finds comfort in his wife (Pirkei DeRabbi Eliezer 32).
בראשית רבה ס׳:ט״ז - הטקסט מספריא
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ (בראשית כד, סז), כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה. וְכָל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה בְּרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, קוֹצָה חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה וְקוֹצָה עִסָּתָהּ בְּטָהֳרָה, מִיָּד וַיְּבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לִמְדָתְךָ תּוֹרָה שֶׁאִם יִהְיֶה לָאָדָם בָּנִים גְּדוֹלִים יִהְיֶה מַשִּׂיאָן מִתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הוּא נוֹשֵׂא לוֹ אִשָּׁה, מִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם, בַּתְּחִלָּה וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.
בראשית רבה נ״ח:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ (בראשית כג, ג), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה רוֹאֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַתְּרִיס כְּנֶגְדוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִן הָן תְּנֵינַן, מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין וּמִכָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִן הָכָא, וַיָּקָם וַיְדַבֵּר. (בראשית כג, ד): גֵּר וְתוֹשָׁב, גֵּר דַּיָּר. תּוֹשָׁב מָארֵי בֵיתָא, אִם רְצִיתֶם גֵּר, וְאִם לָאו מָארֵי בֵיתָא, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית טו, יח): לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. (בראשית כג, ד): תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי, אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא מֵת אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר. (בראשית כג, ה ו): וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם וגו' שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי וגו', מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתְּ עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתְּ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ, וְאַל יֶחְסַר הָעוֹלָם אֱלֹהוֹ. (בראשית כג, ו): בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, בַּמִּבְחָר שֶׁבִּקְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת מֵתֶךָ, מֵתִים הַרְבֵּה. (בראשית כג, יב): וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ, מִכָּאן שֶׁמּוֹדִים עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.
משנה תורה, הלכות תרומות א׳:א׳ - הטקסט מספריא
התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית ונביאים התקינו שיהו נוהגות אפילו בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לא"י ורוב ישראל הולכין ושבין שם והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לא"י.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך ה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ה ‹ 338 לקו"ש חט"ו ע' 145
תורת מנחם 1
מאמרים מלוקטים 1
- חלק א ‹ בס"ד. אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון לקו"ש חט"ו ע' 145
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תשנג ע"ז נג, ב
- אגרות קודש כרך כד ט'רנז ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, א
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א מאותו ספר שם נג, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ ע"ז נג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ע"ז נג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א ע"ז נג, ב