146
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
השתדל כל־כך הרבה שבני חת ימכרו " לו אותה, וב"כסף מלא"23, ומדוע הוא אומר "הריני גר"?
ב) כיצד יכול היה אברהם לקחת זאת "מן הדין", והלוא אז עדיין לא היתה שייכת לאברהם. אז היתה רק הבטחה על העתיד24: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"?
כן קשה על סופה של הפרשה: על "
ויקברו אותו יצחק וישמעאל"25 נאמר בחז"ל26, ורש"י מביא זאת27, "מכאן28 שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו". יש להבין: מדוע רומזת התורה לחזרה בתשובה של ישמעאל רק בעת קבורת אברהם (לאחר פטירתו), בעוד אשר ישמעאל חזר בתשובה כבר בחיי אברהם29, וזוהי
שיבה טובה שנאמר באברהם"30?
ד. ההבדל בין תולדות אברהם לשרה
כדי להבין זאת יש להבין תחילה את ההבדל בין אברהם לשרה31 בענין תולדותיהם:
אברהם – בפשטות – לא היה, אביו של יצחק בלבד, אלא גם של ישמעאל, וחז"ל אף אומרים32 ש"בנך יחידך אשר אהבת" מתאים גם ליצחק וגם לישמעאל. יתר־על־כן: ישמעאל נולד לו לפני יצחק.
הערות
- 23. ראה ש"ך עה"ת עה"פ.
- 24. כן משמע מפרש"י שהביא הכתוב "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ולא כבמדרש שהביא הכתוב (שם טו, יח) "לזרעך נתתי את הארץ"* (ראה ירושלמי חלה פ"ב ה"א). וגם עה"פ שם – הנה בב"ר (פמ"ד, כב) איתא "מאמרו של הקב"ה מעשה", משא"כ בפרש"י שם – "אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשוי'". (ולהעיר מת"י שם: לבנך אתן. וראה רמב"ן שם). [ואין להקשות: סו"ס למה לא הביא רש"י הכתוב "לזרעך נתתי גו'"? כי י"ל, דע"פ פשש"מ לא מסתבר שאברהם אמר לבני חת אמירת הקב"ה "לזרעך נתתי גו'" (לפני שהי' לו זרע) דאמירתו של הקב"ה כאילו היא עשוי' – כי זה לא יתקבל אצלם ובמכש"כ וק"ו שאפילו לאחר שנולד יצחק אמרו ב ליצני הדור שאינו בנו של אברהם (ב"מ פז, א. תנחומא תולדות ג. הובא בפרש"י ר"פ תולדות)]. וראה בארוכה לקמן ע' 218 ואילך. לקו"ש ח"ל ע' 84 ואילך.
- 25. כה, ט.
- 26. ב"ב טז, סע"ב. וראה ב"ר פס"ב, ג.
- 27. עה"פ.
- 28. לשון רש"י כאן.
- 29. כמפורש בגמרא שם. ת"י פרשתנו שם, ח. "ר פנ"ט, ז. פרש"י לך טו, טו. וראה פרש"י וירא כב, א. ג.
- 30. סיום פרש"י כאן.
- 31. בהבא לקמן – ראה (בלשון הקבלה וחסידות) – אוה"ת ד"ה רבי בנאה פרשתנו קכ, א ואילך. תמב, ב ואילך. תו"ח פרשתנו קכה, ד ואילך. ולהעיר מביאוה"ז לאדהא"מ פרשתנו יג, ב. ד"ה ואתם הדבקים תרפ"ו (סה"מ תיש"א) פ"ב. לקו"ש ח"ה ע' 339 ואילך.
- 32. סנהדרין פט, ב. פדר"א פל"א. תנחומא, "ר ופרש"י – עה"פ (וירא כב, ב). ועוד.
- . במדרש לקח טוב: "לזרעך אתננה את הארץ הזאת". ולכאורה הכוונה להכתוב שהובא ברש"י. ובשכל טוב: לך ולזרעך אתננה – הכתוב דלך יג, טו בשינוי. וראה מפרשי המדרש שם. ב
מדרש תנחומא, תולדות ג׳ - הטקסט מספריא
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק. לָמָּה חָזַר וְאָמַר, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק? אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִין אַחֲרֵיהֶם וְאוֹמְרִים: אֶפְשָׁר זָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה וּזְקֵנָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה מוֹלִידִין? אֵין זֶה בְּנָהּ, אֶלָּא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ מִן הַשּׁוּק. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק, עָשָׂה מִשְׁתֶּה וְזִמֵּן כָּל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת, אַף שָׂרָה קָרְאָה כָל נְשׁוֹתֵיהֶן לִסְעוּדָה. מֶה עָשׂוּ אוֹתָן הַנָּשִׁים? עַכְשָׁו יִוָּדַע הַדָּבָר אִם הוּא בְנָהּ וְאִם לָאו. כָּל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה בְנָהּ עִמָּהּ וְלֹא הֵבִיאָה מֵינִקְתָּהּ. מִיָּד הָיוּ הַבָּנִים בּוֹכִין, וְכָל אַחַת אוֹמֶרֶת, שָׁכַחְתִּי וְלֹא הֵבֵאתִי מֵינִקְתִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד חָלָב מִדַּדֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה וְנָטְלָה כָּל בְּנֵיהֶן וְהֵינִיקָה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה (בראשית כא, ז). וְכֵן כֻּלָּן אוֹמְרוֹת, בֶּאֱמֶת הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
בראשית רבה ס״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כה, יא), אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי אַחֲרֵי, חָזַר הָעוֹלָם לַאֲחוֹרָיו, וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, מִיָּד (בראשית כו, טו יח): וְכָל הַבְּאֵרֹת וְגו' וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם. (יהושע א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד ה', מִיָּד פָּסַק הַבְּאֵר וְעַנְנֵי כָּבוֹד וְהַמָּן. (שופטים א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, מִיָּד נִתְגָּרוּ בָּהֶן יְתֵדוֹת הָאָרֶץ. (שמואל ב א, א): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל (שמואל א לא, א): וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל. מְתִיבִין חַבְרַיָּא לְרַבִּי סִימוֹן וְהָכְתִיב (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לָא אֲתָא רַבִּי סִימוֹן לְמֵימַר אֶלָא וַיְהִי אַחֲרֵי. אָמַר רַבִּי יוּדָן אִילוּלֵי שֶׁהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם כְּבָר חָזַר הָעוֹלָם לַאֲחוֹרָיו, דִּכְתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וּכְתִיב (בראשית כו, יח): וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה לֵאמֹר, וּכְתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה. כְּתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵקִי וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים וגו', וּכְתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן קֹדֶם מִיתַת שְׁמוּאֵל (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ חיי שרה ‹ שיחה א ‹ 84 לקו"ש חט"ו ע' 146
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.