ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א

83

כו'" (וכמפורש בכתוב¹² שדוד לכד את העיר). ומסיים שם (בפדר"א): "ואח"כ¹³ קנה את עיר היבוסי לישראל בכתב עולם לאחוזת עולם".

ואינו מובן (וכמו שהקשו במפרשים¹⁴):

מתחילת הענין, שלא הניחו לדוד ליכנס לעיר "מכח ברית שבועת אברהם", מוכח שבימי דוד עדיין היתה השבועה קיימת;

אבל מהמשך הסיפור, שנלחם יואב עם בני יבוס ולכד את העיר (כמפורש בכתוב), משמע ששבועת אברהם כבר בטלה.

[ועוד זאת: אם שבועת אברהם לא בטלה — מהי התועלת בהסרת הגלולים עם השבועה הכתובה עליהם? וכי בכוחה של הסרה זו לבטל תוקפה של השבועה¹⁵?! ועכצ"ל שכבר בטלה שבועת אברהם¹⁶, והי' מותר ללכוד העיר, והטעם שצוה להסיר הצלמים הוא (כמ"ש במפרשים¹⁷) "רק מפני שהי' זה כעין חלול ה' כ"ז שהיו עומדים, כענין השבועה לגבעונים"¹⁸ (ז.א. היות שלפי דעתם של היבוסים עדיין השבועה קיימת היו צריכים לבטל זכר השבועה למנוע חילול השם)].

ואילו מסיום הענין, ש"אח"כ קנה את עיר היבוסי לישראל בכתב עולם לאחוזת עולם", משמע שקנה את העיר כדי שרכישת העיר תהי' "ברצונם של בני יבוס"¹⁹!

עוד צריך ביאור: ע"י מה נשתנה, שבעת כיבוש יהושע "לא יכלו גו' להורישם", שלא היו רשאים להורישם מפני השבועה (אף שנצטוו "והורשתם את כל יושבי הארץ וגו'"²⁰), ולדוד הי' מותר ללכוד העיר²¹?

ג. ויובן זה בהקדם הדו"ד בין אברהם ובני חת שהובא ברז"ל:

על הפסוק²² "גר ותושב אנכי עמכם" אמרו רז"ל²³: "אם תרצו הריני גר ואם

הערות

12. ש"ב ה, ז.
13. במשך זמן לאח"ז — כמפורש בש"ב בסופו.
14. רד"ל לפדר"א שם (אות צו). וראה גם אברבנאל שבהערה 2.
15. ואף שכן אמרו לדוד כמפורש בקרא (ש"ב ה, ו) וכהובא בפדר"א — צ"ל שאמרו זה דרך משטה אני בך (וכיו"ב). וראה מפרשים לש"ב שם.
16. בא' מתירוצי הרד"ל שם, "שבאמת השבועה לא בטלה ולכן לא הי' דוד יכול לירש ארצם. . עד שקנאו ממנו אח"ז". ומה שהסיר הגלולים, אינו מפני השבועה (שהי' כתוב עליהם), אלא מפני "שהי' שונא לשמוע ולראות הגלולים בסמוך לו". ע"ש. אבל נוסף לזה שמפשטות הלשון בפדר"א משמע שהסרת הגלולים היתה מפני השבועה הכתובה עליהם, הרי צלמים בכלל היו עוד כו"כ, כדמוכח מקראי. ואכ"מ.
17. רד"ל שם. ועוד.
18. גיטין מו, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ה.
19. להעיר שביל"ש וירא ויהושע שם, וכן בערוך ואברבנאל שם — לא הובא לשון הפדר"א "כי אם ברצונם של בני יבוס".
20. מסעי לג, נב ואילך.
21. ברד"ל שם "כיון שנצטוו בתורה (שופטים כ, טז) לא תחי' כל נשמה הרי נתבטל הברית ע"פ הדבור". וצ"ע, דלפ"ז גם בימי יהושע כבר בטלה השבועה (ועוד קודם שבע שכבשו), ואיך נאמר ביהושע שם "לא יכלו. . להורישם", שאינם רשאים (כספרי ורש"י ראה שם). ודוחק לומר שלא יכלו מצד החילול השם שבדבר, כי פשטות הלשון לא משמע הכי אלא שנאסרו מצד השבועה עצמה. בזית רענן ליל"ש יהושע שם דבני יבוס "פרצו הגדר תחלה שנלחמו עם ישראל" (ולכן הותר לישראל לכבוש ארצם). אבל ראה רד"ל שם, שביבוסי לא מצאנו שפרצו הגדר. ע"ש. ואכ"מ.
22. פרשתנו כג, ד.
23. פרש"י עה"פ, מב"ר פנ"ח, ו.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך טו ‹ חיי שרה ‹ שיחה א ‹ 145 לקו"ש ח"ל ע' 83

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.