83
כו'" (וכמפורש בכתוב12 שדוד לכד את העיר). ומסיים שם (בפדר"א): "ואח"כ13 קנה את עיר היבוסי לישראל בכתב עולם לאחוזת עולם".
ואינו מובן (וכמו שהקשו במפרשים14):
מתחילת הענין, שלא הניחו לדוד ליכנס לעיר "מכח ברית שבועת אברהם", מוכח שבימי דוד עדיין היתה השבועה קיימת;
אבל מהמשך הסיפור, שנלחם יואב עם בני יבוס ולכד את העיר (כמפורש בכתוב), משמע ששבועת אברהם כבר בטלה.
[ועוד זאת: אם שבועת אברהם לא בטלה — מהי התועלת בהסרת הגלולים עם השבועה הכתובה עליהם? וכי בכוחה של הסרה זו לבטל תוקפה של השבועה15?! ועכצ"ל שכבר בטלה שבועת אברהם16, והי' מותר ללכוד העיר, והטעם שצוה להסיר הצלמים הוא (כמ"ש במפרשים17) "רק מפני שהי' זה כעין חלול ה' כ"ז שהיו עומדים, כענין השבועה לגבעונים"18 (ז.א. היות שלפי דעתם של היבוסים עדיין השבועה קיימת היו צריכים לבטל זכר השבועה למנוע חילול השם)].
ואילו מסיום הענין, ש"אח"כ קנה את עיר היבוסי לישראל בכתב עולם לאחוזת עולם", משמע שקנה את העיר כדי שרכישת העיר תהי' "ברצונם של בני יבוס"19!
עוד צריך ביאור: ע"י מה נשתנה, שבעת כיבוש יהושע "לא יכלו גו' להורישם", שלא היו רשאים להורישם מפני השבועה (אף שנצטוו "והורשתם את כל יושבי הארץ וגו'"20), ולדוד הי' מותר ללכוד העיר21?
ג. ויובן זה בהקדם הדו"ד בין אברהם ובני חת שהובא ברז"ל:
על הפסוק22 "גר ותושב אנכי עמכם" אמרו רז"ל23: "אם תרצו הריני גר ואם
הערות
- 12. ש"ב ה, ז.
- 13. במשך זמן לאח"ז — כמפורש בש"ב בסופו.
- 14. רד"ל לפדר"א שם (אות צו). וראה גם אברבנאל שבהערה 2.
- 15. ואף שכן אמרו לדוד כמפורש בקרא (ש"ב ה, ו) וכהובא בפדר"א — צ"ל שאמרו זה דרך משטה אני בך (וכיו"ב). וראה מפרשים לש"ב שם.
- 16. בא' מתירוצי הרד"ל שם, "שבאמת השבועה לא בטלה ולכן לא הי' דוד יכול לירש ארצם. . עד שקנאו ממנו אח"ז". ומה שהסיר הגלולים, אינו מפני השבועה (שהי' כתוב עליהם), אלא מפני "שהי' שונא לשמוע ולראות הגלולים בסמוך לו". ע"ש. אבל נוסף לזה שמפשטות הלשון בפדר"א משמע שהסרת הגלולים היתה מפני השבועה הכתובה עליהם, הרי צלמים בכלל היו עוד כו"כ, כדמוכח מקראי. ואכ"מ.
- 17. רד"ל שם. ועוד.
- 18. גיטין מו, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ה.
- 19. להעיר שביל"ש וירא ויהושע שם, וכן בערוך ואברבנאל שם — לא הובא לשון הפדר"א "כי אם ברצונם של בני יבוס".
- 20. מסעי לג, נב ואילך.
- 21. ברד"ל שם "כיון שנצטוו בתורה (שופטים כ, טז) לא תחי' כל נשמה הרי נתבטל הברית ע"פ הדבור". וצ"ע, דלפ"ז גם בימי יהושע כבר בטלה השבועה (ועוד קודם שבע שכבשו), ואיך נאמר ביהושע שם "לא יכלו. . להורישם", שאינם רשאים (כספרי ורש"י ראה שם). ודוחק לומר שלא יכלו מצד החילול השם שבדבר, כי פשטות הלשון לא משמע הכי אלא שנאסרו מצד השבועה עצמה. בזית רענן ליל"ש יהושע שם דבני יבוס "פרצו הגדר תחלה שנלחמו עם ישראל" (ולכן הותר לישראל לכבוש ארצם). אבל ראה רד"ל שם, שביבוסי לא מצאנו שפרצו הגדר. ע"ש. ואכ"מ.
- 22. פרשתנו כג, ד.
- 23. פרש"י עה"פ, מב"ר פנ"ח, ו.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ו׳:ה׳ - הטקסט מספריא
שלשה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ הראשון שלח להם מי שרוצה לברוח יברח וחזר ושלח מי שרוצה להשלים ישלים וחזר ושלח מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון לפי ששלח להם בכלל ולא קבלו ולא ידעו משפט ישראל ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום ולמה קשה הדבר לנשיאים וראו שראוי להכותם לפי חרב לולי השבועה מפני שכרתו להם ברית והרי הוא אומר לא תכרות להם ברית אלא היה דינם שיהיו למס עבדים והואיל ובטעות נשבעו להן בדין היה שיהרגו על שהטעום לולי חלול השם.
רש"י על בראשית רבה נ״ח:ו׳ - הטקסט מספריא
אמר רבי יוחנן מן הן תנינן מי שמתו מוטל לפניו פטור מן הקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה מהכא ויקם אברהם מעל פני מתו וכי מעל פני מתו קם בכל שעה אלא שכל זמן שמתו מוטל לפניו ועליו לקברו כמוטל לפניו דמי:
גר ותושב אנכי עמכם. גר. דייר. דרך עראי. ותושב. מארי ביתא אם רציתם הריני כגר עמכם ואם לאו הריני מארי בית בעל כרחכם שכך אמר לי הקב"ה לזרעך נתתי את הארץ:
ואקברה את מתי. חד. איני מבקש מכם אלא מת אחד:
קבור את מתך. אפילו מתים סגי שאת מתך לשון רבים משמע:
וישתחו אברהם. מכאן שמודים על בשורה טובה שאין וישתחו אלא לשון הודאה כמא דתימא ויאמר ציבא השתחויתי מתרגמינן ואמר ציבא ואודת:
וישתחו אברהם לפני עם הארץ מכאן שמודים על בשורה טובה. שאין וישתחו האמור כאן אלא לשון הודאה כמו שפירשנו ולפיכך משתחוים בהודאה תחלה וסוף שהודאה היא השתחואה וכן בברכת אבות לפי שהיא כעין ברכת הודאה לפי שכתוב אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וגו' וצבא השמים לך משתחוים וכתיב אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם ומפורש בספר הזה כל אננקי הזה אינו אלא בשביל אברהם לפיכך נעשה סמוך מעשה אברהם למעשה שמים וארץ לומר שבזכותו נברא העולם ומצינו כתיב שם השתחואה דכתיב וצבא השמים לך משתחוים לפיכך הקדים הקב"ה ברכת אבות לברכת תחיית המתים שדין הוא מי שגרם לבריאות כל בריות הללו האמור בענין הזה שכולן משתחוים לפניו דין הוא שיוקדם ברכת שלו לשלהם והואיל ומצינו בה השתחואה במעשה אבות לפיכך משתחוים בברכת אבות תחלה וסוף:
בראשית רבה נ״ח:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ (בראשית כג, ג), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה רוֹאֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַתְּרִיס כְּנֶגְדוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִן הָן תְּנֵינַן, מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין וּמִכָּל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִן הָכָא, וַיָּקָם וַיְדַבֵּר. (בראשית כג, ד): גֵּר וְתוֹשָׁב, גֵּר דַּיָּר. תּוֹשָׁב מָארֵי בֵיתָא, אִם רְצִיתֶם גֵּר, וְאִם לָאו מָארֵי בֵיתָא, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית טו, יח): לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. (בראשית כג, ד): תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי, אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא מֵת אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר. (בראשית כג, ה ו): וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם וגו' שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי וגו', מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתְּ עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתְּ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ, וְאַל יֶחְסַר הָעוֹלָם אֱלֹהוֹ. (בראשית כג, ו): בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, בַּמִּבְחָר שֶׁבִּקְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת מֵתֶךָ, מֵתִים הַרְבֵּה. (בראשית כג, יב): וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ, מִכָּאן שֶׁמּוֹדִים עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך טו ‹ חיי שרה ‹ שיחה א ‹ 145 לקו"ש ח"ל ע' 83
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך ד א'קסו גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך יד תצא שיחה א מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג מאותו ספר גטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, א
- לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב מאותו ספר גיטין מו, רע"ב
- תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה גיטין מו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שס דין היקף מחיצות לשבת ב גיטין מו, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפג הקדמה גיטין מו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שס דין היקף מחיצות לשבת גיטין מו, א

