24
סיו וגם הגשמיים (כדלקמן) — מתקשרים עמו בעצמו ובגשמיות46.
ו. ויש לומר שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הדגיש זאת תיכף במאמרו (תורתו) הראשון47 (בתור נשיא48) — שמזה מובן שזוהי התחלה ועיקר ויסוד בנשיאותו — ד"ה ראשית גוים עמלק ואחריתו גו'49:
בהמאמר שם מבאר, דעניני קדושה קיימים ב"קיום עצמי (ונצחי)", כמו "המצות50 שנתלבשו בענינים גשמיים קלף הגשמי וצמר הציצית וכהאי גוונא וכל מה שברצונו ית' כלים ראוים להארת האור העליון ה"ה קיימים בבחי' קיום עצמי", וממשיך "וי"ל שזהו"ע קדושה לא זזה ממקומה51, ותשמישי קדושה52 בקדושתן הם עומדים כו'".
כלומר: מכיון שכל עניני קדושה נמשכים ממקור הקדושה — הקב"ה בעצמו, לכן, כשם שהוא ית' קיים בקיום עצמי (ונצחי53) (שהרי מציאותו מעצמותו כו'), כמו"כ קדושתו ואורו (שהוא דבוק בהמאור ומעין המאור) — קיים בקיום עצמי ונצחי.
ובהמשך לזה כותב שם:
ומקום התורה והעבודה של צדיק בקדושתו הוא גם לאחר עלותו מחיי הגופות לחיים האמיתיים והארת אור עבודתו נשאר במקומו, די"ל שהמקום שבו למד ועסק בתורה וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה קדושתו עליהם מחלקי בירורו בעולם.
ומביא על זה (ביאור —) סיפור מאביו54 "וראיתי פעם כי כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ נכנס לחדר אביו כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה זי"ע והיו עוד סדרי החדר כמו שהיו בחייו (זה הי' בערך בשנת מ"ה או מ"ו) ונכנס לבוש בחגורה ועמד אצל השולחן למול כסא שבתו, ושפתיו נעות כמדבר, ובכה הרבה".
והביאור בזה מובן ביותר ע"פ המדובר ומבואר בהמאמר שם — שענין האמור (ע"ד נצחיות מקום עבודתו כו' של הצדיק) בא בהמשך להמבואר שם "
הערות
- 46. נוסף על זה שע"י "זרעו בחיים", "אף הוא בחיים" (תענית ה, ב).
- 47. שהוא (מיוסד על) מאמר האחרון של אביו אדמו"ר נ"ע (פורים בסעודה, פר"ת ), בהוספות רבות וכו' ובשינויי לשונות בכ"מ. — ולהעיר ממארז"ל (מדרש תהלים בתחלתו): ממקום שחתם זה פתח זה. ובארוכה — ב"ר פ"ק, יב. וש"נ.
- 48. שנאמר בש"ק פ' צו אחר מנחה , יום האחרון של השבעה אחרי אביו אדנ"ע.
- 49. נדפס בסה"מ תר"פתרפ"א בתחלתו.
- 50. סה"מ שם ע' יוד.
- 51. ראה ע"ח שער ד פ"ג. של"ד פ"ג. של"ה פ"א. אגה"ק ביאור לסי' זך (קמז, א).
- 52. ראה מגילה כו, ב. רמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ד. וראה תו"א צ, סע"ב. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פ"ה ואילך ופע"ז ובקיצורים לשם. וראה לקו"ש חי"ב ע' 135. וש"נ.
- 53. התואר "נצחי" כאן הוא שם המושאל — כי לשון "נצחיות" אינו נופל כ"א בבחי' וגדר זמן, שיומשך זמן בלי סוף, אבל מה שאינו בבחי' וגדר הזמן לא שייך בו המשך הזמן כו' (לקו"ת שבת שובה סז, ג).
- 54. במ"א (ראה ספר השיחות תש"ד ע' 6 ואילך. ועוד) סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בפרטיות יותר, שבהיותו ילד קטן הי' רגיל להכנס לחדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ופעם אחת ראה שהדלת נפתחת, ונפל עליו פחד והסתיר עצמו, וראה שאביו נכנס כו' — כההמשך שנעתק בהמאמר.
- . נדפס בסה"מ פר"ת ע' רצו ואילך.
- . כן נרשם בראש המאמר — בכת"י לא נודע למי.
בראשית רבה ק׳:י״ב - הטקסט מספריא
לִישְׁנָא אַחֲרִינָא, (בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם יַעֲקֹב, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲבִיהֶם, עָתִיד אָדָם אֶחָד כַּיּוֹצֵא בִּי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וּמִמָּקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי הוּא מַתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר, כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה פָּתַח בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, א): וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר לָהֶם אוֹמַר לָכֶם הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ אֵימָתַי הֵם מַגִּיעוֹת לָכֶם בְּשָׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מד): וְזֹאת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, בַּמֶּה שֶׁסִיֵּים לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם פָּתַח לָהֶם משֶׁה, אָמַר משֶׁה (תהלים קיט, ק): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן, יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב אָמַר לוֹ (בראשית כח, ג): וְאֵל שַׁדַּי, בַּמֶּה חָתַם (בראשית כח, א): וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְאַף יַעֲקֹב בַּמֶּה שֶׁפָּסַק אָבִיו מִשָּׁם הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, א): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וְחָתַם כְּשֶׁבֵּרְכָן בְּזֹאת, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר, מִמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּסַק מִשָּׁם הִתְחִיל משֶׁה, וְֹזאת הַבְּרָכָה, וּבַמֶּה חָתַם משֶׁה (דברים לג, כט): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וְאַף דָּוִד כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תְּהִלָּה, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק משֶׁה מִשָּׁם הִתְחִיל (תהלים א, א): אַשְׁרֵי הָאִישׁ וגו', הֱוֵי: מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳ - הטקסט מספריא
תיק שהוכן לספר תורה והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה אף על פי שהספר בתוך התיק וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה והונח עליו ספר תורה הכל תשמישי קדושה הן ואסור לזרקן אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן קדושה וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי תשמישי קדושה הן ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש.
מצוטט ב־5 עמודים
תורת מנחם 1
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ אז ישיר כו' ‹ קנה לקו"ש חל"ב ע' 24
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ויאמר גו' לך לך (ב) ‹ לד לקו"ש חל"ב ע' 24
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- תר"פ-תרפ"ז ‹ ספר השיחות תרפ"ב ‹ ליל שמחת תורה תרפ"ב ‹ 30 לקוטי שיחות חלק לב ע' 24
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ז ‹ ליל ב' דחג הסוכות תש"ז ‹ 65 לקו"ש חל"ב ע' 24
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

