ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ג

223

שיחה ג

א. איתא בגמרא¹: "רב נחמן ורב יצחק הוי יתבי בסעודתא, אמר לי' רב נחמן לרב יצחק לימא מר מילתא, א"ל הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה (כשיוצא הקול נפתח אותו כובע שעל פי הקנה ונכנס בו המאכל ומסתכן. . מאכל ומשתה הולך דרך הושט²), בתר דסעיד³ א"ל הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת (אלא² חי הוא לעולם⁴), א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא⁵, א"ל מקרא אני דורש שנאמר⁶ ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".

וכבר עמדו מפרשים⁷ על כמה דיוקים בזה:

א) מה הרויח רב יצחק בזה שאמר "אין מסיחין בסעודה", הרי לכאורה גם על אמירה זו חל זה ש"אין מסיחין בסעודה"⁸, ואדרבה, כיון שרצה לומר לו "יעקב אבינו לא מת", שהוא דיבור מועט יותר מהדיבור "אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי סכנה", הול"ל מאמר זה ("יעקב אבינו לא מת") תיכף כשביקשו "לימא מר מילתא"?

יש מפרשים⁹, שבאמרו "אין מסיחין בסעודה" לא היתה כוונתו לבאר למה אין הוא (רב יצחק) יכול "לימא מילתא"¹⁰, אלא להוכיחו על שדיבר אליו בתוך הסעודה¹¹, וע"פ הידוע דלאפרושי מאיסורא יש לו דין קדימה¹² לגבי שאר ד"ת¹³

הערות

1. תענית ה, ב.
2. פרש"י תענית שם. וידועה השקו"ט אם הפירוש לתענית הוא מרש"י (ראה מהר"ץ חיות סוף מס' תענית. שם הגדולים (להחיד"א) מערכת גדולים ערך רש"י קרוב לסופו).
3. כ"ה הגירסא בע"י. ובגמ' "בתר דסעוד". ופשוט דשניהם היו יושבין בסעודה. ואולי לפי גירסת הע"י מוכח דלפנ"ז כבר הפסיק ר"י מלסעוד — ראה לקמן סוף הערה 28.
4. ובתוס' שם: וכן משמע דכתיב (פרשתנו מט, לג) ויגוע ולא כתיב וימת כדמפרש בסוטה (יג, א) גבי מעשה דחושים. ועד"ז הוא ברש"י עה"ת פרשתנו שם "ויגוע ויאסף, ומיתה לא נאמרה בו ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת".
5. פרשתנו נ, ב. שם, יוד. יג.
6. ירמי' ל, י.
7. ראה בארוכה במפרשי העין יעקב.
8. וגם על אמירה דתיבה אחת, אמן — ראה ברכות מג, א. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ו. רא"ש ברכות שם פ"ו סל"ד, ע"פ ירושלמי שם פ"ו ה"ו. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סקע"ד ס"ח (סי"א).
9. הרי"ף לעין יעקב.
10. כבפרש"י ד"ה שמא יקדים: לפיכך לא אומר לך כלום.
11. ולכאורה כן מוכרח להגירסא שהובאה בדק"ס "לימא לן מר מלתא דאגדתא ", ובתר דסעיד "א"ל (עוה"פ) לימא לן מר מילתא (דאגדתא)". וראה הערה 14.
12. ועד שדוחה כמה איסורים כמו להורות לפני רבו (ראה עירובין סג, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ג. טושו"ע יו"ד סרמ"ב סי"א), איסור אמירת ד"ת בבית המרחץ (שבת מ, ב. רמב"ם הל' ק"ש פ"ג ה"ה. שו"ע (ודאדה"ז) או"ח ספ"ה ס"ב (ס"ד)). ועוד.
13. ראה פרי מגדים או"ח סק"ע (א"א) סק"א שמביא דברי הגמ' כאן, ומסיים: הא לאפרושי מאיסורא יראה משיחין אע"ג דחמירי סכנתא מאיסורא. וראה לקמן בפנים.
. ולהעיר מר"ח לתענית שם "אין אומרים דבר הלכה בסעודה".

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש חל"ה ע' 223

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.