62

הערות

1. 9. יז, טו.
2. 10. ל' הרא"ם.
3. 11. ולהעיר שבכת"י אחדים שתח"י (וראה ג"כ רש"י הוצאת בערלינער) הגירסא – "אבל יו"ד של שרי לא עמדה במקומה ונתרעמה (עד שנתרעמה) כו'".
4. 12. וגם – זה הי' לאחרי מאות בשנים, וכל משך זמן זה נשארה במצב של תרעומות (ובל' חז"ל – סנהדרין קז, א: עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע כו')!
5. 13. בשפ"ח כאן: והא דזזה היו"ד משרה אפשר משום דעתידה ליתן בשמו של יהושע*. אבל צ"ע דעדיף מיני'" (ע"ש) – דסו"ס, גם את"ל חילוק זה בפרש"י [הנה – נוסף לזה שאינו ע"ד הפשט – לא נרמז אפילו כלל בפרש"י] – מה מקום להביא דוגמא וראי' לנדו"ד מיו"ד של שרי כאשר לפועל ניזוזה היו"ד ממקומה?
6. 14. ראה הערה 11. אבל (לכאורה) צע"ג לפרש כן בדעת רש"י, שהרי רש"י נקט כהדיעה (ירושלמי וב"ר שם. סנהדרין שם. ועוד) שהיו"ד של שרי (לא חלקה כו' כ"א) נתנה ליהושע!
7. **. ולהעיר מפרש"י ויצא (כח, יא): התחילו (האבנים) מריבות זו עם זו כו'. ודוחק גדול לומר שרש"י סומך (לפעמים, בהביאו דברי אגדה) על הכלל שכתב בתחלת פירושו (בראשית ג, ח) שמביא גם "אגדה המיישבת דברי המקרא".
8. ***. ויתירה מזו: גם פרט זה ש"הוסיפה ליהושע" כותב רש"י מבלי לציין שהוא דברי אגדה. כי מכיון שהענין דתרעומות האות כו' הוא דבר המובן בפשש"מ – במילא פשוט ג"כ (בפשש"מ) שמחפשים מענה פיוס פשוט: א) שהיו"ד של שרי נתוסף, ב) ומודיע רש"י הנאמר בפשש"מ – שנתוסף ליהושע. (וזה שרש"י לא הביא ענין זה על אתר בפ' שלח – כי בפשש"מ דפ' שלח אינה קושיא, כי גם בלא תרעומות – צ"ל הוספה זו (כדי שלא יכשל יהושע בעצת מרגלים). ופשוט).
9. . בתי' הב' כתב: שהיו"ד היתה יכולה להתקיים אף שם שהרי חלקה ונתנה חצי' לשרה וחצי' לאברהם (ירושלמי וב"ר שבפנים ההערה. ועוד).