ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה ג

62

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. פירוש רש"י על "כי אב המון גוים" – נוטריקון של שם אברהם

בפסוק¹ "ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך", מעתיק רש"י מן הפסוק את המילים "כי אב המון גוים", ומפרש:

"לשון נוטריקון [=ראשי תיבות] של שמו, ורי"ש שהיתה בו בתחלה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו (אב² לכל העולם. ואפילו רי"ש שהיתה בו מתחלה) לא זזה ממקומה שאף יו"ד של שרי נתרעמה על השכינה עד שהוסיפה ליהושע שנאמר³ ויקרא משה להושע בן נון יהושע".

הפירוש הפשוט בדברי רש"י הוא: לשון הפסוק "כי אב ..." – ש"אב המון גוים" בא כנתינת טעם על שם אברהם – מוכיח, כי הענין של "אב המון גוים" נרמז בשם אברהם. לכן מפרש רש"י

ג ש"אב המון גוים"⁴ הוא "לשון נוטריקון של שמו".

[על פי זה מדוייק מדוע רש"י מעתיק מהפסוק את המילה "כי" – למרות שהמילה "כי" אינה מה"נוטריקון"⁵ – משום שיסוד והכרח רש"י לומר שזהו "לשון נוטריקון" (אף ש"נוטריקון" אינו דבר הרגיל⁶ בלימוד פשוטו של מקרא⁷) הוא מהמילה "כי"].

אלא שעל פי זה מתעוררת שאלה: אם כך, מדוע נותרה בשם אברהם האות רי"ש, והרי היא אינה כלולה בנוטריקון זה⁸? ועל כך מתרץ רש"י: "ורי"ש

הערות

1. פרשתנו יז, ה.
2. תיבות אלו (בסוגריים) ליתא בדפוס ראשון וכמה כת"י רש"י שתח"י. ובדפוס שני וכמה כת"י רש"י שתח"י "אב לכל העולם (כלו) ואפי' הכי (או: ורי"ש) לא זזה כו'". וראה לקמן הערה 16.
3. שלח יג, טז (ובדפוס א' וב' וכת"י רש"י שתח"י – ליתא ראי' זו).
4. ולהעיר שבכמה כת"י רש"י שתח"י ליתא בהד"ה דרש"י תיבת "גוים", כי אף שמשלים תיבת "המון" – ולכן הובא ברוב הגירסאות ברש"י – אינה בהנוטריקון.
5. שלכן לא העתיק רש"י תיבת "נתתיך" שבסיום הכתוב – כי אינה מהנוטריקון.
6. אף שרש"י מביא ענין הנוטריקון כמ"פ בפירושו (ראה לדוגמא – פרשתנו טו, ב. ועוד). וברש"י יתרו (כ, יב): שד"ת נוטריקון הם נדרשין מכלל הן לאו כו' – היינו שנוטריקון בפשש"מ פי' (גם) ראשי ענינים (וכן בפרשתנו טו, ב – כולל "לאו" דרק אליעזר דלה כו'. ובנדו"ד – שולל ענין "אלא לארם"). וכן מביא ענין הר"ת (בראשית א, ח. ובכ"מ), אבל אין שם נוטריקון. ואכ"מ.
7. ולהעיר גם מנדו"ד, שרש"י לא הביא הנוטריקון של שם אברהם שבגמרא (שבת קה, רע"א), כי אינו ע"ד הפשט בכלל.
8. ראה מפרשי רש"י כאן (רא"ם. ס' זכרון. דברי דוד). וראה ב"ר פמ"ו, ז (ובמפרשים שם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.