63

שרי..." – ולא "וכן יו"ד..." – מוכח, כי אצל "יו"ד של שרי" ישנו פחות מקום לתרעומת מאשר לגבי רי"ש של אברהם, ("שאף..." – היינו לא רק הרי"ש של אברהם, אלא אפילו ה"יו"ד של שרי נתרעמה").

ותמוה: מאי בינייהו? איזה חילוק יש ביניהם, לכאורה, בשניהם קיים אותו טעם וסיבה לתרעומות – העובדה שהאות נלקחה משמו של צדיק.

ג. רש"י מתעכב רק על הרי"ש בשם אברהם, ולא על השם אברם

הדבר יובן בהקדם אריכות לשונו של רש"י "וריש שהיתה בו בתחלה שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשיו אב לכל העולם ואפילו רי"ש כו' לא זזה ממקומה". ולכאורה:

מכך שרש"י כלל לא מזכיר כאן את השם "אברם", אלא מתחיל תיכף "ורי"ש שהיתה בו בתחלה..." (ורק בהמשך לזה מפרש "שלא היה אב אלא לארם")

[ובפרט שמשנה מלשון חז"ל¹⁵, שם הדגש בפירוש הוא (גם) על השם אברהם: "לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם – בתחלה .. אב .. לכל ארם .. ולבסוף .. אב לכל העולם"]

– מוכח, שעיקר כוונת רש"י כאן אינה לפרש את הנוטריקון של השם (הקודם) אברם, אלא (רק) לבאר את פשר הרי"ש שנשארה בשם אברהם¹⁶.

[והסיבה שרש"י אינו רואה צורך לפרש את נוטריקון של השם "אברם", מובנת: משום שלפירוש הנוטריקון של שם "אברהם" – "אב המון גוים" – לא נוגע כל כך האם לשמו הקודם אברם¹⁷ היה פירוש (דומה), או לא].

ומכיוון שכוונת רש"י אינה לפרש את הנוטריקון של השם אברם, אלא רק להבהיר מדוע הרי"ש "לא זזה ממקומה", היה עליו לכאורה לומר בקיצור: "לשון נוטריקון אב המון גוים ורי"ש שהיתה בו בתחלה לא זזה ממקומה שאף יו"ד..." – ומה מכריחו כאן לבאר (ענין ושם המופיע בסוף פרשת נח) שהאות "ריש שהיתה בו בתחלה (היא משום) שלא היה אב אלא לארם"?

גם צריך ביאור בדיוק לשון רש"י