רני ושמחי כו'
תרעגרני ושמחי כו'
בס"ד פ' מקץ, ש"ח
חנוך לנער כו' מט"ט כו' תתחדש כנשר כו' חינוך, חנוכת המזבח כו' - ב' קיצורים
מקץ, ש"ח
רני ושמחי1 בת ציון2 כו' בא ושכנתי בתוכך, משמע בתוכך דוקא היינו בבחי' ומדריגת בת, ולכאורה הלא איתא במד"ר לא זז מחבבה3 עד שקראה בתי כו' אחותי כו' אמי כו', א"כ בחי' זו שקראה אמי זהו בחי' היותר גבוה שזה"ע מ"ת שע"ז נא' בעטרה שעטרה לו אמו4 היינו לבחי' המלך שלמה שהשלום שלו5 כו', וכאן נא' רני ושמחי בת דוקא כו'. ויובן בהקדם שרש ענין שם חנוכה שלכאורה א"ז ע"ש המאורע כלל, וגם לפי מש"א חנו כה6, שפי' חני' לשון ובנוחה7 כו' צ"ל ג"כ שזהו לשון חנוכה שהוא לשון חינוך8, וכמו שמצינו בשלמה שחינך בהמ"ק והמזבח9 כו' ולכן קורין פ' הנשיאים ונדבתם בחנוכת המשכן בחנוכה10 ע"ש שזהו הכל לשון חינוך כו', שחניכתם הי' קדום לכל כו', אך הנה מצינו עוד חינוך שקודם שזה קאי על הנהגה בבריאת העולם וסדר העבודה שאח"כ והוא דכתי' (משלי ך"ב וא"ו) חנוך עדרתלנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ומבואר הקושיא בסש"ב ח"ב11 מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה מאחר שא' ע"פ דרכו משמע שאין זה דרך בחי' האמת לאמיתו כו', ותי' כי שבע יפול צדיק וקם (משלי ך"ד ט"ז) שהאדם הוא מהלך12, וכשהולך מדרגא לדרגא טרם שיגיע למדריגה עליונה ממנה הוא בבחי' נפילה ממדריגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתי' (תלים ל"ז ך"ד) ואינה נק' נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו כו' שנשאר בו רשימו כו', אך העיקר מהאהבה שנתחנך והורגל מנעוריו טרם שהגיע למדריגת צדיק וז"ש גם כי יזקין כו'.
והנה פי' וענין נער יובן ממ"ש (תלים ל"ז ך"ה) נער הייתי גם זקנתי, שנער הוא בחי' מט"ט12 שהוא ביצירה13, גם ז"א14 נק' לפעמים בשם נער כמ"ש כי נער ישראל15 הוא בחי' ישראל זוטא16, גם זקנתי היינו בשבת שאז עולה באצי'17, שבאצילות מלובש חכמה18 שבו אור א"ס19 קדמון ונצחי שהוא נק' עתיק יומין (בדניאל סי' ז' פסוק ט') דפירושו ענין זקן שהו"ע מיושן בימים, ואע"פ שארז"ל מי איכא זקנה קמי קוב"ה20 פי' לפי שאינו בגדר זמן, והאמת כן הוא שהרי הזמן נברא ומחודש21, אך הכוונה בענין עת"י היינו ההיפוך מן החידוש, ומורה על היותו קדמון, וע' בלק"ת בד"ה ראה22 אנכי נותן בפי' אזרח לשון מאז ומקדם23 כו', ובהגהות תרעהלשם24 אזרח ש' ע"ב25 שלמעלה מש'26 ס"ג27 וש' מ"ה שהם מחודשי'28 שבנין התהו לא היתה ע"צ המקרה29 ח"ו, כ"א בנין התהו הי' ע"מ לסתור כו', וכן סתירת התהו הי' ע"מ לבנות30 עולם התיקון, א"כ שניהם מחודשים, משא"כ ש' ע"ב נק' אזרח, ולפ"ז יתכן לפרש ענין בחי' אזרח גם בבחי' חכ' עילאה שלמעלה גם מהכתר שלעילא מגולגלתא דא"ק31 שנת' במ"א.
ולפ"ז מובן שבעליית מלאך מט"ט מיצי' באצי' בשבת נק' גם זקנתי ע"י שבאצי' מאיר הארת עת"י שמאיר בחכ' עילאה דאצי', אך לפי שאח"כ חוזר ויורד ביצי' ונעשה בחי' נער והמכוון הוא בכדי שאח"כ בשבת שלאחריו יהי' עלי' יתירה יותר, וכמו בכל שנה שמסתלק החיות בליל ר"ה32 שז"ע מראשית חסר א'33 עד שע"י התקיעות והתפלות נמשך או"ח34 גבוה יותר (רק שתלוי לפי ערך העלאת מ"ן דמעשה התחתונים כו'), ונמשך עד אחרית שנה לבד כמ"ש באגה"ק סי' י"ד, כ"ה בכל שבת בעליית מט"ט שש"ע35 כו', ואפ"ל שז"ע שעד יום ד' הוא בתר שבתא36, שז"ע הכח על בירורי' בהנהגת העולמות שמקבל שש"ע בעלותו בשבת באצי', ומן ד' ואילך נק' קמי שבתא37 שזהו ענין לעשות את השבת38 הכנת העלי' עם הבירורי' בעש"ק, והגם שבכ"י יש הארת השבת שז"ע תפלה39 שבכ"י אך יש עולת תמיד ועולת שבת כמ"ש במ"א, וע' בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו40, וזהו חנוך לנער כו', כדי שגם כי יזקין ויעלה באצי' לא יסור ממנה שהרי אח"כ חוזר להיות נער כו', תרעוובחי' זו למטה ז"ע שבע יפול צדיק וקם, כי צדיק הוא בחי' נער כמ"ש ביוסף והוא נער41 כו' ונודע כי יוסף הוא בחי' צ"ע42 כו', וקודם עלי' השנית מוכרח להיות ירידה ממדרגתו ע"ד קטנות שלפני גדלות שני שית' לקמן43, וזכה לבחי' זו ע"י נסיון והי' נשמה בגוף דוקא, וי"ל מפני מה למטה הוא צ' כדוגמת יוסף בחי' יסוד44 מפני שזהו בנשמות, וכמו שהם מלובשים בגוף וע"י תומ"צ. והנה מי הוא המחנך את הנער, ע"כ היינו בחי' זקן דהיינו ע"י הארה מבחי' תפארת שיבה45 ועת"י כו'.
קיצור. חנוך לנער, לא יסור שצ"ל מאי מעליותא כו', והתי' כי שבע יפול כו' וקם, ובשעת הנפילה העיקר החינוך, נער מט"ט דיצי', וגם ז"א ישראל זוטא, וכשעולה בשבת באצי' נק' זקנתי שבאצי' מאיר הארת עת"י ע"י החכ', והירידה שבחול בכדי שבשבת הבא יבא למדריגה היותר נעלה בבחי' זו עצמה, ולכן חנוך לנער בכדי שגם בעלייתו שנק' זקן לא יסור בכדי שיהי' אח"כ עוד נער כו', וכ"ה בצדיק דיוסף כו' רק שנק' מהלך כו' ולא עומדי' כמלאכים כו'.
והנה ביוסף כתי' והוא נער את בני בלהה46, ופי' בזהר ובמק"מ פ' וישב דקפ"ב ע"ב דקאי על היסוד שנק' נער כמו שהמל' נק' נערה, ובני בלהה ובני זלפה הם חיילות דבי"ע, ובזהרי חמה פי' שהוא ע"ש תחדש47 כנשר נעורייכי48 שכשהיא מתחדשת בסוד נערה מתחדש היא49 ג"כ ונק' נער, והוא מחדש כל המדות, ואפי' בני* תרעזבלהה ובני זלפה שהם סוד בחי' הקשרין הוא מחדש אותם, וז"ש והוא נער את בני בלהה כו', ובס' אוהח"מ פי' נער עיקר שם זה למט"ט, והמל' נק' נערה מפני היותה מתלבשת בו בסוד ז' הנערות51 כו', ובגין כו' צדיק וצדק כמו שצדק נק' נערה צדיק יקרא נער, בני בלהה פי' שז"ע וכל אחוריהם ביתה (מ"א ז' ך"ה) ח' שבטים באברים הפנימי', וד' בני השפחות כנ"ל ועכ"ז פועל בהם כו'50.
ושרש ענין תתחדש כנשר נעורייכי פי' בבחיי פ' כי תשא דקך"ו ע"ב52 בשם פדר"א53 שנתן הקב"ה שכרן לנשים עבור שלא רצו ליתן נזמיהם למעשה העגל, ובנדבת המשכן רצו ליתן תכשיטי הזהב שלהם בחפץ גדול, ונתן להם הקב"ה שכרם בעוה"ז ובעוה"ב, בעוה"ז שמשמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים, ובעוה"ב שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים שנא' המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייכי (תלים סי' ק"ג ה') וענין חידוש הלבנה לע"ל ע"ד והי' אור הלבנה כאור כו' שיש בזה ב' פי' הא' כמו החמה דעכשיו55, הב' כמו החמה דלע"ל56 שהיא כאור זה"י54 תהי' הלבנה ג"כ כן כו'.
ועוי"ל פי' תתחדש כנשר ע"ד משארז"ל רבות בראשית פי"ט57 ע"פ וכחול ארבה ימים (איוב ך"ט י"ח) אלף שנה הוא חי, ובסוף אלף שנה כו' ומשייר58 בו כביצה וחוזר ומגדל אברים כו', וא"כ בחי' זו היינו מה שאחר הגדלות יש עוד גדלות שני ובנתיים צ"ל קטנות, ונק' קטנות שני, וז"ע כנשר נעורייכי שאחר הזקנה והגדלות בא עוד לבחי' נערות וקטנות כדי לבא לבחי' גדלות שני כו' וכנ"ל59. ועד"ז* תרעחיובן ענין ההתחדשות עד"ז גם ביסוד בבחי' והוא נער כו' דיצי' צ"ע60. וע' בזח"ג רט"ו א', ובפרדס שער השמות פ"ט61 פי' ש' שדי ביסוד ומט"ט, והיינו לפי' שדי די ספוקא62 וזהו עדיין ג"כ קטנות, וע' בביאור שש"פ63 שגם בהיחוד יש קטנות וגדלות כו'.
גם י"ל ע"ד פי' ש' שדי שא' לעולמו די64 שהוא בחי' גבול כו', והענין הוא שיש כמה מדרגות בבחי' נער, וע"ד מ"ש במ"א בענין ונערים ממשתה נגינתם65 שיש ב' בחי' נערים, הא' הוא יוסף שנק' נער כמ"ש והוא נער כו' נשי אביו, כי גם בני בלהה שהם בחי' שוקין וירכין גד שוקא ימינא66 כו' לבר מגופא כו' עכ"ז הם מנשי אביו בחי' בקיע67 דיעקב אותיות יבקע68, שבכ"מ שיש מסך יעקב הוא הבוקע, ע"י אז יבקע כשחר69 כו', ויעקב יו"ד עקב70 שממשיך בחי' יו"ד גם בבחי' עקבי', ולכן גם באשר נא' וטובל בשמן רגלו71, שאע"פ שהוא בבחי' רגלו מ"מ טובל הוא בשמן בחי' חכמה72 וכמארז"ל תקוע אלפא לשמן73, ותקוע הוא מנחלת שבט אשר74, ונודע מענין אלה תולדות יעקב יוסף75 ב' ואוי"ן, מילוי וא"ו76, לכן נא' ביוסף והוא נער את בני בלהה כו' וזהו בחי' נער עליון דאצי' כדפי' בזח"א וישב דקפ"ב ע"ב הנ"ל, וענין בחי' תרעטנער זה היינו ע"ד כרוב אחד מקצה מזה77 הוא קצה אוא"ס שבז"א ונק' כרוב ואנפי זוטרי78 שזהו בחי' נער, והיינו כשמתצמצם השפע בבחי' נה"י דז"א להתלבש אח"כ במל', ויש בחי' נער ב' שז"ע ויהושע בן נון נער79, פני יהושע כפני לבנה80 שעז"נ חנוך לנער ע"פ דרכו81 הוא בחי' מט"ט שבעולם הבריאה82 ועולם היצי', וכנ"ל שעיקרו ביצי', ועכ"ז יש בחי' זו בכל ג' עולמות בי"ע ועמ"ש במ"א שיש הבדל בין שם מט"ט ביו"ד ובלא יו"ד83, ומענין הנה אנכי שולח מלאך84, שמשה לא קבלו ויהושע קבלו, כי פני יהושע כפני לבנה שרש ומקור בחי' המתלבשת בבחי' ההסתרי' דבי"ע שכינה עמהם, וע' במ"א שנק' בשם אסתר כו' ולכן הגם דכתי' ביהושע נער לא ימיש מתוך האהל אהלו של משה עכ"ז שייך לקרותו בשם נער הב' כו', וע' בפרד"ס85 ערך נער86 שכ' מט"ט נק' נער והטעם שהוא משמש שימוש נער לפני השכינה כי ע"י מחלקת מזון לכל כתות המלאכים ועולם השכל87, ובגמ' ע"פ נער הייתי כו' זה שר העולם, נק' נער בהיותו משמש שימוש נער דוקא, אמנם לפעמים משמש שימוש זקן והוא בהיות המל' נעולה בתוכו, ולכן נק' אליעזר בהיותו הולך כו' עבדו זקן ביתו88, והשכינה נק' ג"כ נער בסוד נער נערה.
ונמצא כי פי' ע"פ דרכו היינו דרך ההשפעה לבי"ע להחיות בע"ג כי נער הנ"ל יוסף ומט"ט ש' שדי שא' לעולמו די כו', וכמ"ש בפרד"ס שע"י מחלקת מזון, ובמאו"א אות נו"ן סך"ד89 נער כו' בחי' שמות אלקי' כו', א"כ לפ"ז הגדלתו זהו ע"י שם הוי', ואפ"ל שז"ע שמו כשם רבו90, שאם91 היותו נק' הדיוט בגימ' דל92 ז"ע תרפהדיוט הוא לגבי מארי'93, ע"ד שמצינו שאמרו לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא94 שקאי על ע"מ, וכמו שעל מקום המקדש דוקא שראה יעקב בחלומו תרגם לית דין אתר הדיוט95, מפני שעל מקום זה נא' מה נורא המקום הזה96 כו', ולפ"ז י"ל פי' גם יזקין לא יסור ממנה היינו שיהי' בעיניו בבחי' נער וקטנות, וע"ד דכתי' כי נער ישראל (ישראל זוטא ) ויאהבהו97, וכמ"ש במ"א בענין מארז"ל ספ"ח דב"ק דצ"ב98 כד הוינא זוטרא99 לגברי כו', ששם נת' מעלת הקטן דוקא וכמשי"ת.
קיצור. יוסף יסוד נק' נער, בני בלהה חילות דבי"ע, תתחדש כנשר כעין החידוש דלע"ל, או קטנות וגדלות שני, ב' פי' בשם שדי, נער דיוסף ונער דיהושע ומט"ט שמחלק מזון ע"י, שהוא שליח כגרזן ביד החוצב בו101 כו' כמ"ש במ"א100, ואז נק' נער, ועכ"ז גם בבי"ע יש שנק' זקן ע"ד זקן ביתו, ע"פ דרכו ההשפעה בבי"ע, ועכ"ז גם כי יזקין יהי' בעיניו בחי' נער, וע"י הביטול כי נער ישראל ואוהבהו, כד הוינא זוטרי לגברא כו'.
וענין החינוך102 שהוא כשרוצים ללמדו ספר, והרי הוא רחוק מזה צריכים לחנכו, והיינו ע"ד וכל בנייך למודי הוי'103 שנו"ה נק' לימודי הוי'104, והם נק' כרובים אנפי זוטרי בחי' נער וצ"ל לימודי הוי' בחי' ת"ת105 אור א"ס בלי גבול כו' שלמעלה מבחי' שא' לעולמו די כו', גם ע"ד מכל בחי' יסוד מלמדי השכלתי106 שהלימוד הוא בחי' דיעה עליונה איך שלמעלה היש ומה שלמטה כלא חשיב, הנה בכדי שיוכל ללמוד זה צריכים לחנכו במתנות רבים שנותנים לו, ובמאו"א אות תרפאת'107 פי' תינוקת של בית רבן הם ג"כ מט"ט וסנד"ל, והיינו כי בשלשה דברים ברא הקב"ה עולמו בסופר וספר וסיפור109, ושרו ש"ע מקבל מבחי' סיפור שהוא הדבור וצריך ללמדו ספר ע"ד השמים מספרים110, בזח"ב תרומה דקל"ז מנהרין ומנצצין111 כו', וצריך לחנכו ע"י מתנה מרובה ע"י שקונים לו נעלים108 יפים112 הנעל113 והמסך שבין אצי' לבריאה114, ויש להעיר מענין מה יפו פעמיך בנעלים115 דוקא כו', ומענין והדריך בנעלים116, ובמ"א נת' שהחינוך הוא ע"י תוס' דבר בד"ה זאת חנוכת ספ"ב117, ובד"ה חנוכת הבית רפ"ג118 וה"ע תוס' אורות עליונים שירדו בגילוי השכינה.
ואמנם הנה נודע פי' שרו ש"ע שהחיות המתפשט בכל העולמות לכל חד לפום שיעורא דילי'119 הוא בבחי' נער וקטנות, שמקבל מבחי' ה' קטנה רחל120 שהגם שהיא אשת יעקב עיקרה של בית121 כו', מ"מ גם ביעקב כתיב מי יקום יעקב122 כי קטן הוא, שהרי בערך הא"ס נק' קטן מאחר שיש לו קצה וקצה123 אך קטן זה הוא לשבח שמפני היותו קטן בעיני עצמו זכה לכל החסדים ולכל האמת כמ"ש באגה"ק תרפבסי' ב', ולכן אמר קטנתי124, ורחל אשת יעקב הוא בחי' ה' אחרונה של ש' הוי'125 להיות ומלכותו בכל משלה126 להוות הנבראים מאין ליש נק' קטנה שהיא בבחי' גבולים ומצרים בחי' ממכ"ע, ובמאו"א אות קוף סי"ב127 קטן נק' הז"א כשאין לו רק ו"ק או תלת כלילן גו תלת, ובזה יובן ענין מי יקום יעקב כי קטן הוא כפשוטו, משא"כ ענין גדול מוחין דגדלות ע"ד הגדיל הוי'128, ועתה יגדל129 נא כו', ובמאו"א ג' סעי' ז'130 גדלות כשהז"א עולה ולוקח כל מוחי תבונה כו' בינה כו' ע"ש, והיינו כי ז"א פירושו זעיר קטנות וכמו אתוון רברבין131 לגבי אתוון רברבין שהם בבינה132 כו' ששם גילוי עתיק133 שנק' ארך אפים וגדל חסד134, וכן ורב חסד135 חסד דלגאו136 חיי דנשמתא שלמעלה מערך חסד עולם שמשם שרש הקבלה שמקבל שש"ע, וכנ"ל137 בענין כי אמרתי עולם חסד יבנה138, מכלכל חיים בחסד139 כו'.
ובד"ה וארא140 נת' דהקטנות מש' אלקי' גימ' הטבע141 כו' עולם כמנהגו נוהג142 ונק' שרו ש"ע והגדלות כשנעשים נסים מופלאים, וכן נת' ע"פ ונערים ממשתה נגינתם143, ולפ"ז י"ל ענין החינוך שע"פ דרכו שנותנים לנער שש"ע מתנות זהו כשהנס מלובש בדרכי הטבע כענין נס דאסתר144 כו' וז"ע שבע נערות אסתר, ועפ"ז יובן ענין נעלים יפים שגם הנעל הוא ההסתר הוא יפה שהרי יבוא הנס מ"מ.
תרפגוע"ד בחי' החינוך145 הזה יובן ענין חנוכת המזבח שהקריבו הנשיאים146, כי המזבח הפנימי הי' מזהב147 והמזבח החיצון הי' מנחשת148, ולפיכך נאמר עליו כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל149 כו' שהוא נק' המאור הקטן ומזה"פ נק' המאור הגדול כמ"ש בזח"ב תרומה דקל"ח סע"ב, והיינו כי זהב הוא בינה150 ע"ד הנחמדים מזהב151, ונחשת היא מל' לפי שיורדת לברר ק"נ ע' במאו"א נו"ן סמ"א, וכדי להמשיך אוא"ס ב"ה ממש בקרבנות, והי' המזבח קטן מהכיל, ענין קרבן מ"נ152 ומ"ד153 כו', לכן התנדבו הנשיאים גם קודם חינוך שלמה לחנוכת המזבח מתנה מרובה מכמו ההקרבה בכ"י משל צבור, והתנדבו קערות כסף154, וכפות זהב מליאות קטרת155 כו' כדי שיהי' כח אח"כ להמשיך אור דבר יום ביומו156 כו', ואפ"ל שי"ב נשיאים הם י"ב בחי' דבריאה157 ושרשם עד158 י"ב ג"א159 דא"א160 כו', ע"כ המשיכו להקריב גם קטרת במזה"ח שיהי' גם בחיצוני' הלב מדרגת דפנימיות הלב כו' וע"ד ויחד לבבינו161 כו', או ע"ד ומל ה' אלקיך את לבבך162 כו', וז"ע החנוכה כו', ועד"ז הו"ע הנרות דחנוכה בימי חשמונאי163 שהגם שהיו לא מבני דוד, עכ"ז האיר אז בהם בחי' ומדריגה גבוה מאד כו', שהרי היונים לא בקשו לשלוח ידם164, כ"א כמארז"ל בב"ר פט"ז ופמ"ד165, שאמרו כתבו לכם על קרן השור166 כו', וז"ע שרצו תרפדלהשכיחם תורתיך ולהעבירם167 כו' רצונך דוקא, והענין הוא דכתיב וירם קרן לעמו168, וענין רוממות קרן הוא ע"ד שאו כו' לגלגלתם169 לבחי' רצה"ע, והיינו כי רק הודו על ארץ ושמים170 הארה כו' ושם לבד, אבל וירם קרן כו' להיות לו לעם קרובו, וכמ"ש במד"ר פ' ואתחנן171 אשר לו גוי קרוב אין כתי' כאן כ"א172 אלקים קרובים אליו173 כבי' וע' בלק"ת בד"ה בפ' נסכים174, שקרובים לשם הוי', וז"ע וירם קרן כי קרן ל' מ'175 ותוקף והיינו כמ"ש כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו כו' (ישעי' מ"ד וא"ו) וכתי' ויהי בישורון מלך176 כו' והיינו ע"י קבלת עומ"ש ועול מצות כו', וע"ז נתקנאו היונים אז שהיו בזמן ההוא ואמרו כתבו לכם על קרן השור שהוא מד' אבות נזיקין177, וכנגד ד' חיות המרכבה178 דקדושה, וקרן השור מ'179 דק"נ וכנ"ל בענין קרן, ומפני שור נמשך יניקה לסט' דשמאלא כמ"ש בלק"ת בד"ה זאת חקת180, ולכן חטא העגל שרצו להמשיך מפני שור181 כו', וה"ז היפך בחי' חרות על הלוחות חירות מיצה"ר182, והם היו מקבלים מבחי' נער, ולכן קנאו, ובמד"ר בשלח פכ"א182 כי גאה גאה183 שמתגאה על ד' חיות המרכבה וזהו וירם קרן, ולכן שור כו' קרן א'184 כו' בחי' וירם קרן, ועז"נ ויהי לי שור וחמור185, ורב תבואות בכח שור186, וישראל היו חלושים ומעטים בזמן ההוא ואעפ"כ מס"נ עקה"ש, ע"ד אשריכם זורעי כו' משלחי רגל השור187 כו' ובכח מס"נ הי' להם כח להמשיך אור התורה מחדש, ולכן תרפהתקנו הנס בנרות שמן ונר שכ"ז נמשך מבחי' וירם קרן, והחנוכה בחי' מתנה מרובה הוא בחי' המשכת כובע ישועה188 להיות עטרת תפארת שיבה189 כו' כי במ"ת נדמה להם כזקן190 כו' שקנה חכ'191, אכן שיבה הוא בחי' גבוה יותר וה"ע עריבים עלי ד"ס192, ובפרד"ס ע' שיבה193, שיבה הוא בכתר, ולכן תקנו שמונה נרות, כי ז' נרות קנה אמצעי תושב"כ, וא"ו נרות ש"ס משנה194, והם ז' מדות195 ובהם נמשך אור החכ' המתלבשת במדות, אבל זה שיהי' שמונה נרות היינו שיאיר עצמיות החכ' למטה, שהחכ' תאיר למטה כמו המדות, והיינו ע"י ונוצר חסד לאלפים196 אאלפך חכ'197, והוא מזל השמיני198, וגם החית מורה על חירות199 מיצה"ר חרות על הלוחות וה"ע אז תראי ונהרת200 כו', ולכן הנרות על פתח הבית מבחוץ201, כי ז' נרות מדליקים רק בהיכל, הי כל202 נש"ב203 כלי לאור החכ', וכן בעולם הבריאה מאיר חב"ד, אבל שיהי' הגילוי גם בעשייה זהו ע"י אור הכתר דקמי' מעלה ומטה שוים משם נמשך להיות חכמות בחוץ204 כו', וכמו אלי' שהקריב בהר הכרמל מבחוץ205, להגיע לבחי' תשובה ששם פנים וחוץ שוים, כי רק צמצם שכינתו206 כו' אבל למעלה מהצמצום שם שוה ראש ורגל כו', וזהו בית יעקב בחי' עקביים לכו ונלכה באור ה'207 פי' באור המאיר מסוכ"ע ע"ק לשם הוי' שבאצי' שע"י גילוי אור זה אזי גם בית יעקב לכו ונלכה כענין והוי' יגיה חשכי208 כו'209, וכ"ז ע"י החנוכה הנ"ל מבחי' שיבה תרפוכו', ועד"ז יובן מה שמפטירין בחנוכה רני210 כו' בת דוקא שבחי' אמו זה הי' במ"ת וכו' זקן שקנה חכ', כזקן כו' לכן עטרה לו אמו העטרה הנ"ל, אבל לע"ל יתעלו נערים למעלה מבחי' זקן הנ"ל דעכשיו, ולכן נערים פני זקנים ילבינו, ועד"ז בת קמה באמה211 וכו' מפני כי אחע"ב212 כו' יצאו מ"ח213 כו'.
הערות
עמוד תרעג
- 1. רני ושמחי : אודות מאמר זה נכתב בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 54): חנוך לנער כו' מט"ט כו' תתחדש כנשר כו' חינוך, חנוכת המזבח כו' — ב' קיצורים — מאמר זה לאחר הפתיחה וכו' מיוסד על מאמר ד"ה הנה כתיב חנוך לנער ע"פ דרכו באוה"ת חנוכה כרך ה ע' 1864 (בשינויים והוספות). לקמן פיסקא גם י"ל, לשון לקו"ת צו ט, ג בשינויים והוספות. לכמה ענינים בהמאמר ראה גם אוה"ת חנוכה ח"ב ע' חצר ואילך. בסה"מ תרמ"ד ע' קצה מזכיר: בד"ה חנוך לנער. וכנראה כוונתו למאמר דידן שלאחרי הפתיחה [רני ושמחי] מיוסד ומבאר ענין חנוך לנער כנ"ל. מאמר זה נזכר גם לקמן במאמר ד"ה וביאור כו' בן ששים לזקנה על יד הערה 65. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לקמן (בחלק הנחותיו).
- 2. רני ושמחי בת ציון : זכרי' ב, יד.
- 3. לא זז מחבבה : ראה שהש"ר פ"ג, יא [ב]. הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש כא, ב.
- 4. בעטרה שעטרה לו אמו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
- 5. המלך שלמה שהשלום שלו : ראה שה"ש שם. שהש"ר פ"א, א [יא]. פ"ג, יא [א]. שבועות לה, ב.
- 6. חנוכה. . חנו כה : ראה ת"ז תי"ג (כט, רע"א). (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 5. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה זאת חנוכת המזבח על יד הערה 12. מאמרי אדה"א בראשית ע' תכב. וש"נ. ש"א יח, א. פה, ב. סה"מ מלוקט ב' ע' לב. וש"נ.
- 7. ובנוחה : בהעלותך י, לו.
- 8. חנוכה שהוא לשון חינוך : ראה של"ה תורה שבכתב וישב דרוש צאן יוסף שא, סע"ב בהגהה. לקו"ת נשא כט, א. ברכה צח, סע"ב ואילך. ש"א ע' 30. ע' יח. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח בתחילתו. וש"נ. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 8. ספר השיחות תשמ"ז ע' 149 ואילך. וש"נ.
- 9. שלמה שחינך בהמ"ק והמזבח : מלכים-א ח, סג . ביאוה"ז ויגש כרך ב — לכ"ק אדמו"ר הצ"צ — ע' תשכה . ע' תשכח.
- 10. קורין פ' הנשיאים. . בחנוכה : מגילה ל, סע"ב (במשנה). ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח בתחילתו. וש"נ.
- א. הגהות וביאור לתו"א וישב כט, ד ד"ה ומעתה נבא לבאר.
- ב. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
- ג. ושם: בית ה'.
- ד. ושם: חנוכת המזבח שבימי שלמה ויזבח מאה ועשרים אלף צאן — ע"פ מלכים-א שם, סד.
עמוד עדרת
- 11. בסש"ב ח"ב : בהקדמה — חינוך קטן. ראה גם אוה"ת על ענינים ע' קכה.
- 12. שהאדם הוא מהלך : ראה תו"א וישב ל, סע"א. ש"א ח, ב ובהערה 42.
- 12. שנער. . מט"ט : נסמן לקמן הערה 35.
- 13. מט"ט שהוא ביצירה : ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ו. תו"ח בא ח"א צח, ריש ע"ב ובהערה 85.
- 14. ז"א נק'. . ישראל : ראה ע"ח שער פרטי עי"מ שכ"ז, ספ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצב. וש"נ.
- 15. כי נער ישראל : הושע יא, א.
- 16. ישראל זוטא : ראה זהר רע"מ בא מג, א. ויקהל רטז, א.
- 17. גם זקנתי. . באצי' : ראה זהר פינחס ריז, סע"א ואילך. לקו"ת שה"ש כה, א. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שו ואילך. ביאוה"ז וישב כרך א — להצ"צ — ע' קכו. ע' קכח. אוה"ת בהעלותך ע' שעא. לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן על יד הערה 20. וראה גם ביאוה"ז וישב כד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרכב ואילך. [שם ע' תשלז]. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"ב ע' תרט ואילך. לקמן על יד הערה 86 ואילך.
- 18. שבאצילות מלובש חכמה : ראה לקו"ת תזריע כג, ב שמציין לע"ח שמ"ז, פ"ג [ובדפו"א פ"ב]. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקי. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פל"א ובהערה 1002.
- 19. חכמה שבו אור א"ס : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב . תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
- 20. מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. לעיל מאמר ד"ה וזהו שרש ענין יונתי ובהערה 99.
- 21. הזמן נברא ומחודש : ראה סידור שער הק"ש עה, סע"ד בשם הה"מ. שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ, הגהות והע"ק שם ע' שעה. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצג. וש"נ.
- 22. בלק"ת ד"ה ראה : יח, א.
- 23. ומקדם : בלקו"ת שם: מעולם.
- ה. ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג.
עמוד תרעה
- 24. ובהגהות לשם : בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקכט כותב: בהגהות לד"ה ראה תרכ"ב. ראה אוה"ת פ' ראה ע' תרלו. שם כרך ה ע' ב'לט ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' רח ואילך.
- 25. אזרח ש' ע"ב : ראה הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ שבהערה הבאה ובהערה 93.
- 26. ש' ע"ב. . מש' ס"ג וש' מ"ה : ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ ובהערות 79-81.
- 27. ש' ע"ב שלמעלה מש' ס"ג : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער עקודים ש"ו, פ"ב.
- 28. מש' ס"ג וש' מ"ה שהם מחודשי' : ראה גם הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ הנ"ל ובהערות 87. 89.
- 29. שבנין התהו לא היתה ע"צ המקרה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1808.
- 30. בנין התהו. . לסתור. . סתירת התהו. . לבנות : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תשכח. לעיל המשך מצה זו שם הערה 1699.
- 31. מהכתר שלעילא מגולגלתא דא"ק : ראה ע"ח שער שביה"כ ש"ט, רפ"ו. לקו"ת מסעי צה, ב. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שצז.
- 32. שמסתלק החיות בליל ר"ה : ראה אגה"ק שמובא בסמוך בפנים קכא, ריש ע"א. סה"מ תש"ג ס"ע 5. לעיל המשך יונתי פכ"ג ובהערה 567.
- 33. מראשית חסר א' : עקב יא, יב. אגה"ק הנ"ל.
- 34. או"ח : אור חדש.
- 35. מט"ט שש"ע : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה לה"ע ר"ח ובהערה 39.
- 36. שעד יום ד' הוא בתר שבתא : פסחים קו, סע"א. וראה גם סהמ"צ להצ"צ ח, א בשם הפע"ח.
- 37. ומן ד' ואילך נק' קמי שבתא : נסמן בהערה שלפנ"ז.
- 38. לעשות את השבת : תשא לא, טז. ראה גם תו"א יתרו ע, א. לקו"ת בהר מד, ג. ש"ש סח, ב. שה"ש כד, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' שיב.
- 39. שבכ"י יש הארת שבת שז"ע תפלה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 23.
- 40. עולת תמיד ועולת שבת כמ"ש. . בלק"ת. . תשמורו : פינחס כח, ו. י. ראה לקו"ת בהר מא, א.
עמוד תרעו
- 41. והוא נער : נסמן לקמן הערה 46.
- 42. יוסף הוא בחי' צ"ע : ראה זהר ויצא קנג, ב. תו"א (וישב כח, א-ב) ויגש מד, ג. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתצה ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצא. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 37.
- 43. קטנות שלפני גדלות שני שית' לקמן : ראה לקמן פיסקא ועוי"ל.
- 44. יוסף בחי' יסוד : ראה זהר רע"מ פינחס רלו, א. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"י מערכת יוסף. לעיל מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה ובהערה 42.
- 45. תפארת שיבה : לשון הכתוב משלי טז, לא.
- 46. והוא נער את בני בלהה : וישב לז, ב.
- 47. תחדש : בכתוב־ בזה"ח ובאוה"ת: תתחדש.
- 48. תתחדש כנשר נעורייכי : תהלים קג, ה — צויין בפיסקא הבאה בפנים.
- 49. היא : שם: הוא.
- *. נרשם בצד הימני של העמוד מלמעלמ"ט ולא נרשם מקומו בפנים: או כענין הטבילה בנהר דינור]א[ בין ג"ע לג"ע, וזכאי קשוט]ב[ כו' כאלו ההוא יומא כו', כמ"ש בת"א בד"ה מקץ הא']ג[, וז"ע כ"י בתשובה]ד[ שנת' במ"א שגם הצ"ג צריך לזה]ה[ כו', ומה כו' הבא לדבקה בו ע"י תורה ותפלה על אכו"כ, שז"ע יין המשכר עד שיצא מדעתו]ו[ שהי' קשור בו תחלה, י"ל שזהו ג"כ בכלל יפול וקם כו'. ---------- [א] הטבילה בנהר דינור: ראה גם לעיל מאמר ד"ה וזהו שרש ענין יונתי ובהערה 81. [ב] וזכאי קשוט: ראה זהר ויחי רכ, א. [ג] בת"א בד"ה מקץ הא': לא, א. [ד] כ"י בתשובה: שבת קנג, א. ראה גם לעיל המשך יונתי ובהערה 451. [ה] שגם הצ"ג צריך לזה: ראה גם לעיל המשך יונתי פכ"ג. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 106. [ו] יין המשכר עד שיצא מדעתו: ראה תו"א מקץ לא, א-ב.
עמוד תרעז
- 51. ז' הנערות : אסתר ב, ט.
- 50. ובס' אוהח"מ. . בהם כו' : כ"ז ליתא באוה"ת חנוכה כאן.
- 52. בבחיי פ' כי תשא דקך"ו ע"ב : וכ"ה באוה"ת כאן ע' 1864. ראה שם ויקהל לה, כ-כב.
- 53. בשם פדר"א : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין ענין ר"ח בתחילתו. וש"נ.
- 55. פי' הא' כמו החמה דעכשיו : ראה לקו"ת צו י, א. תו"ח ויצא קסח, א. אוה"ת משפטים ע' א'קסט. סה"מ תרכ"ז ע' קמג. תר"ל ע' רסא. תרל"ח ע' נה. המשך תרס"ו ע' תט.
- 56. פי'. . הב' כמו החמה דלע"ל : ראה בחיי פינחס כח, טו. כלי פז ישעי' שם. מערכת הובא בשל"ה בית דוד בהג"ה כג, ב. לקו"ת שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקצג. אוה"ת ישעי' ע' רטז ואילך. המשך תרס"ו שם.
- 54. והי' אור הלבנה כאור. . כאור זה"י : ישעי' ל, כו.
- 57. רבות בראשית פי"ט : סימן ה. ראה גם לקו"ש יו"ד שבט כרך ו' ע' 84 הערה 32.
- 58. ומשייר : כ"ה גם באוה"ת חנוכה כאן ס"ע 1864. בב"ר שם: ומשתייר.
- 59. וכנ"ל : באוה"ת כאן ריש ע' תתקלג: א"נ תתחדש כנשר ע"ד שפירש"י ר"פ חיי שרה בת כ' כבת ז' ליופי כו'. ראה בשולי הגליון כאן.
- *. נרשם בצד הימיני של העמוד קרוב לסופו מלמעלמ"ט ולא נרשם מקומו בפנים, וראה הערה 59: וע' בפי' רש"י ר"פ חיי שרה בת ך' כבת ז' ליופי כו' ועד"ז י"ל תתחדש כנשר כו', ודעת מ"ד[ז] אם[ח] יוצא מקינו דרש רישא דקרא וא' עם קני אגוע וכחול כו'. ----------- [ז] ודעת מ"ד: בב"ר שם. [ח] אם: אוצ"ל: אש.
עמוד תרעח
- 60. דיצי' צ"ע : באוה"ת חנוכה כאן ליתא.
- 61. ובפרדס שער השמות פ"ט : כ"ה גם באוה"ת כאן ע' תתקלג. ראה שם פי"ג.
- 62. שדי די ספוקא : זהר ויקרא יא, ב. ראה אוה"ת וארא ע' קלה . (יהל אור) תהלים ע' קנה.
- 63. וע' בביאור שש"פ : כ"ה גם באוה"ת כאן. ראה גם לקו"ת צו יד, סע"ד ואילך.
- 64. ש' שדי שא' לעולמו די : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פ"ה, ח. פמ"ו, ג. לעיל מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה ובהערה 68.
- 65. מ"ש במ"א בענין ונערים ממשתה נגינתם : נוסח ברכת נשואין. לשון לקו"ת צו ט, ג בשינויים והוספות. צויין אליו באוה"ת חנוכה כאן ע' תתקלג.
- 66. גד שוקא ימינא : וכ"ה בלקו"ת כאן. ראה זהר (סבא) משפטים קד, סע"ב: בירכא ימינא גד. וארא כז, א: גד שוקא שמאלא. אוה"ת ויחי ע' 766.
- 67. בקיע : בלקו"ת כאן: בקיעה.
- 68. דיעקב אותיות יבקע : ראה ע"ח שער הארת המוחין של"ב, פ"א. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' הערה 21.
- 69. אז יבקע כשחר : ישעי' נח, ח. ראה זהר אמור קד, א שיעקב אומר פסוק זה.
- 70. ויעקב יו"ד עקב : ראה תו"א ר"פ ויצא. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 483.
- 71. וטובל בשמן רגלו : ברכה לג, כד.
- 72. בשמן בחי' חכמה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ט ובהערה 159.
- 73. תקוע אלפא לשמן : מנחות פה, ב (במשנה — ראה גם לקו"ש דברים כרך כד ע' 20 הערה 4).
- 74. ותקוע הוא מנחלת שבט אשר : ראה (בנוסף ללקו"ת כאן) רד"ק שמואל-ב יד, ב. עמוס א, א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"ד ע' 19 הערה 13 .
- 75. אלה תולדות יעקב יוסף : וישב לז, ב. ראה ב"ר פפ"ד, ו. אוה"ת וישב כרך ה ע' תתק ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' ריט. וש"נ. תרל"ח ע' ל.
- 76. מילוי וא"ו : ראה לקו"ת חוקת ס, ד. אוה"ת בהעלותך ע' שפז. פ' ראה ע' תשעו. סה"מ תרכ"ט ע' כז. וש"נ. ע' שפו. תרל"ח שם.
- ו. ושם נדפס בזהר ויקרא דף י'. וכנצ"ל: יא. כבאוה"ת תהלים שם.
- ז. נדפס גם באג"ק שלו ח"א ע' רמב הערה ט.
עמוד תרעט
- 77. כרוב אחד מקצה מזה : תרומה כה, יט.
- 78. ואנפי זוטרי : ראה חגיגה יג, ב. הנסמן בתו"ח משפטים ח"ב רפז, ג.
- 79. ויהושע בן נון נער : תשא לג, יא [ושם: ומשרתו יהושע ].
- 80. פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
- 81. חנוך לנער ע"פ דרכו : משלי כב, ו — נסמן לעיל בתחילת המאמר בפנים.
- 82. מט"ט שבעולם הבריאה : ראה גם (בנוסף ללקו"ת כאן) מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכג, ג הערה 404.
- 83. מט"ט ביו"ד ובלא יו"ד : ביאוה"ז וישב כג, סע"ד ואילך. ולהצ"צ שם כרך א ע' קכו. ש"א עב, א ובהערה 8. פיה"מ קא, א. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' כד. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רטו. ח"ב ע' שסב. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמה.
- 84. הנה אנכי שולח מלאך : משפטים כג, כ. ראה תנחומא משפטים יח. ב"ר פצ"ז, ג. שמו"ר פל"ב, ג. מאמרי אדמו"ר הצ"צ שם ע' כה. סה"מ תרל"ב שם. המשך תער"ב שם. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרכג. ע' תשלח .
- 85. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
- 86. בפרד"ס ערך נער : שעה"כ שכ"ג, פי"ד [בשינויים קלים]. נזכר גם באוה"ת חנוכה ח"ב ע' חצר.
- 87. השכל : שם: השפל.
- 88. עבדו זקן ביתו : ח"ש כד, ב.
- 89. ובמאו"א אות נו"ן סך"ד : וכ"ה באוה"ת כאן. חנוכה ח"ב ע' חצר. ראה שם סכ"ג.
- 90. שמו כשם רבו : סנהדרין לח, ב.
- 91. שאם : כ"ה בכ"מ — ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
- 92. הדיוט בגימ' דל : ראה שער מאמרי רז"ל ברכות ז, א. יאיר נתיב למאו"א מערכת אכתריאל סקכ"ו. ביאוה"ז להצ"צ תשא כרך א ע' רעח.
- ח. אבל כ"ה גם בזהר בראשית נג, א. בשלח סה, ב (ב"פ). שלח קנח, ב. ז"ח תרומה מג, ג. לקו"ת ואוה"ת חנוכה כאן. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמד.
- ט. נדפס גם באוה"ת סידור ע' שו.
עמוד תרפ
- 93. הדיוט לגבי מארי' : ראה זהר רע"מ תצא רעו, א.
- 94. לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא : ראה זהר בהעלותך קמט, ב. סידור שער התפלה יח, סע"ד. לקו"ת אחרי כה, ד. אוה"ת בא כרך ז ע' ב'תרכד.
- 95. לית דין אתר הדיוט : ת"א ויצא כח, יז. אוה"ת שם.
- 96. מה נורא המקום הזה : ויצא שם.
- 97. ויאהבהו : בהושע יא, א: ואהבהו. וכ"ה בהקיצור כאן (ואוהבהו).
- 98. וכמ"ש במ"א. . ספ"ח דב"ק דצ"ב : סע"ב. אוה"ת בשלח ע' שפב ואילך.
- 99. הוינא זוטרא : בב"ק שם: הוינן זוטרי. אבל בלקו"ת צו טו, א־ אוה"ת שם וריש ע' שפג ־ סה"מ תרל"ג ח"א ס"ע מו וע' מז־ תרל"ד ע' קכא: הוינא זוטרי. וכ"ה בהקיצור כאן.
- 101. כגרזן ביד החוצב בו : מו"נ ח"ג פכ"ט. זהר בראשית לו, א. ישעי' י, טו.
- 100. ומט"ט. . שהוא שליח. . במ"א : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין ענין ר"ח פיסקא אמנם באמת.
- 102. וענין החינוך : ראה אוה"ת חנוכה כרך ה' כאן ע' תתקלג. ע' 1868 ד"ה נער.
- 103. וכל בנייך למודי הוי' : ישעי' נד, יג.
- 104. שנו"ה נק' לימודי הוי' : זהר ס"פ צו (צויין באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 598). ראה מבו"ש ש"ג ח"ב, פי"ד. אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תתלו. וש"נ.
- 105. הוי' בחי' ת"ת : ראה ע"ח שער השמות שער מ"ד, פ"ג. פ"ו. תו"ח בראשית מא, א הערה 7.
- 106. מכל בחי' יסוד מלמדי השכלתי : תהלים קיט, צו. ראה פע"ח שער הסוכות שכ"ח, פ"ב.
- א. מובא גם במכתב ט"ז מ"ח תשט"ו נדפס באג"ק מאת כ"ק אדמו"ר ח"י ע' עא [ושם: וזוטרי'. . ודב"ר שופטים פ"ז פיסקא ז].
- ב. ושם מציין: ב"ק צ"ג.
עמוד תרפא
- 107. ובמאו"א אות ת' : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 598 מציין: אות תי"ו סל"ו . וצ"ל סעיף לז כבאוה"ת ישעי' שם ע' תתלט.
- 109. בשלשה דברים. . וסיפור : ראה ס"י פ"א, מ"א. פרדס שער הנתיבות שי"ב, רפ"א.
- 110. השמים מספרים : תהלים יט, ב.
- 111. מספרים בזח"ב תרומה דקל"ז מנהרין ומנצצין : ראה סידור שחרית לשבת קעח א ואילך. פיה"מ ו, ב.
- 108. מט"ט. . נעלים : ראה גם שע"ת תשובה קיא, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
- 112. לחנכו. . נעלים יפים : ראה פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק ד"ה וכת חמישית. ראה גם לקמן פיסקא ובד"ה וארא בסופה.
- 113. הנעל. . אצי' לבריאה : ראה גם הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח פ"ה ס"ע סח ואילך.
- 114. הנעל והמסך שבין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ד. פי"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. וש"נ. אוה"ת חנוכה ח"ב ע' ש.
- 115. מה יפו פעמיך בנעלים : שה"ש ז, ב. ראה גם לקו"ת שה"ש מג, ג ואילך.
- 116. והדריך בנעלים : ישעי' יא, טו.
- 117. בד"ה זאת חנוכת ספ"ב : וכ"ה באוה"ת חנוכה כאן (ע' תתקלג). ראה לקו"ת נשא כט, א.
- 118. ובד"ה חנוכת הבית רפ"ג : לקו"ת ברכה צח, סע"ב ואילך.
- 119. לכל חד לפום שיעורא דילי' : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, ריש ע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
- 120. ה' קטנה רחל : ראה ויצא כט, טז. תו"א וישב כט, ד . סה"מ תרכ"ז ע' קצא בשם הזהר ומד"ר.
- 121. רחל. . אשת יעקב עיקרה של בית : ראה ב"ר פע"א, ב. פע"ג, ב. זהר ויצא קנד, א. קנז, ב. רש"י ויגש מו, יט. רות ד, יא.
- 122. מי יקום יעקב : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א.
- 123. יעקב. . שיש לו קצה וקצה : ראה תו"א וישב כט, סע"ד: כי יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה .
- ג. באוה"ת כאן ע' 1868 ד"ה נער: תא"ו וכנשצ"ל כבפנים.
- ד. במאו"א נדפס (במקום סעיף לז) לו.
- ה. וכ"ה באוה"ת כאן ע' 1868 ד"ה נער. אבל בסידור שבפנים ההערה ובהמשך תרס"ו ע' רנו נדפס: קלו, ב.
- ו. הובא גם בתו"א ויצא כב, ד. כג, ד. לקו"ת מטות פג, ג.
- ז. נסמן לעיל מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה הערה 125.
עמוד תרפב
- 124. אמר קטנתי : וישלח לב, יא.
- 125. ורחל. . ה' אחרונה של ש' הוי' : ראה תו"א וישב כט, ד. אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596. וש"נ. מאמרי אדה"א בראשית ע' רכב. וש"נ.
- 126. ומלכותו בכל משלה : תהלים קג, יט.
- 127. ובמאו"א אות קוף סי"ב : הובא גם באוה"ת חנוכה כאן (ע' תתקלג — בשינוי קל). לקמן מאמר ד"ה וביאור וכו' בן ששים לזקנה על יד הערה 24.
- 128. הגדיל הוי' : תהלים קכו, ב.
- 129. ועתה יגדל נא : שלח יד, יז.
- 130. ובמאו"א ג' סעי' ז' : הובא גם באוה"ת חנוכה כאן (ס"ע תתקלג — בשינוי קל).
- 131. רברבין : באוה"ת כאן: זעירין.
- 132. אתוון רברבין שהם בבינה : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א.
- 133. בבינה. . גילוי עתיק : ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי כרך א ע' שסד.
- 134. ארך אפים וגדל חסד : תהלים קמה, ח.
- 135. ורב חסד : תשא לד, ו.
- 136. חסד דלגאו : ראה זהר אד"ר נשא קלג, ב.
- 137. וכנ"ל : במאמר ד"ה והנה כובע.
- 138. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
- 139. מכלכל חיים בחסד : נוסח שמו"ע.
- 140. ובד"ה וארא : ראה הלשון באוה"ת חנוכה כאן ע' 1866. תו"א ר"פ וארא.
- 141. אלקי' גימ' הטבע : ראה שבילי אמונה — לר' מאיר אבן אלדבי — הנתיב הראשון (ט, ב). פרדס שער הנתיבות שער י"ב, פ"ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקעג. תו"ח שמות ח"א לח, א הערה 20.
- 142. עולם כמנהגו נוהג : ע"ז נד, ב.
- 143. ע"פ ונערים ממשתה נגינתם : כ"ה גם באוה"ת כאן ע' 1866. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרכב ואילך. ע' תשלג ואילך.
- 144. כשהנס מלובש בדרכי הטבע. . דאסתר : ראה תו"א מג"א צג, א. שם סע"ג. ק, א. לקו"ש תזריע כרך יז ע' 154 הערה 51.
- ח. נדפס גם באוה"ת סידור ע' ש ואילך.
עמוד תרפג
- 145. וע"ד בחי' החינוך : להבא להלן ראה אוה"ת חנוכה כאן ע' 1866. תו"א וישב כט סע"ד ואילך.
- 146. חנוכת המזבח שהקריבו הנשיאים : נשא ז, י ואילך.
- 147. המזבח הפנימי הי' מזהב : תצוה ל, ג.
- 148. והמזבח החיצון הי' מנחשת : תרומה כז, ב.
- 149. כי מזבח הנחשת. . מהכיל : מלכים-א ח, סד. ראה מפרשים שם. ראה גם אוה"ת יתרו ע' א'לז.
- 150. זהב הוא בינה : ראה פרדס שער הגוונים ש"י, פ"ג. שעה"כ שכ"ג, פ"ז מערכת זהב. מאו"א מערכת זהב אות יא. לקו"ת בהעלותך לו, ב ס"ד. בהערה הבאה.
- 151. הנחמדים מזהב : תהלים יט, יא. ראה (יהל אור) אוה"ת תהלים שם.
- 152. ענין קרבן מ"נ ומ"ד : ראה גם אוה"ת פינחס ע' א'קלה.
- 153. מ"נ ומ"ד : זהר בראשית יז, סע"ב. יח, רע"א. ראה גם בענין מ"ן ומ"ד מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קפג ואילך.
- 154. קערות כסף : נשא ז, יג ואילך. פד.
- 155. וכפות זהב מליאות קטרת : ראה נשא ז, פו. יד ואילך. בתו"א ואוה"ת שבהערה 145: ופרים וכבשים ועתודים.
- 156. דבר יום ביומו : לשון הכתוב בשלח טז, ד.
- 157. שי"ב נשיאים. . דבריאה : ראה אוה"ת נשא ע' רעט .
- 158. עד : באוה"ת חנוכה כאן ע' 1866: ע"ד.
- 159. י"ב ג"א : ראה ס"י פ"ה, מ"א. ס' הבהיר סמ"ב. ונמנו בפרדס שער פרטי השמות שכ"א פ"ו-ח. לקו"ת מסעי צד, א ואילך. פ' ראה כז, ג. סה"מ תרל"ח ע' עא. וש"נ.
- 160. י"ב ג"א דא"א : ראה לקו"ת שם צד, ב. אוה"ת כאן ונשא שם. בראשית ע' 30.
- 161. ויחד לבבינו : ברכת ק"ש. ראה לקו"ת בלק סז, ג. האזינו עד, א. תו"ח תרומה ח"ב דש, ג ובהערה 10.
- 162. ומל ה' אלקיך את לבבך : נצבים ל, ו.
- 163. חשמונאי : כ"ה גם בתו"א. אבל באוה"ת: חשמונאי'.
- 164. היונים לא בקשו לשלוח ידם : ראה הערה בסה"מ תרל"ב ח"א ע' כ.
- 165. בב"ר פט"ז ופמ"ד : פט"ז, ד. פמ"ד, יז. צויין בתו"א כאן ל, רע"א.
- 166. כתבו לכם על קרן השור : בהוספת תיבת ”לכם" מובא בכ"מ ומהם: רש"י לב"ר פ"ב, ד. של"ה רז, ב . תו"א כאן. אוה"ת כאן. בלק ס"ע תתק. ש"ש כרך ו ע' ב'תקז. ישעי' כרך א ע' קלח. תהלים כרך ב ע' א'ט. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' מב.
- ט. במהדורת תשנ"ה ע' רעח.
- א. הובא באוה"ת איכה כרך ב ע' א'עט [ושם: בדף ר"ו א'].
עמוד תרפד
- 167. להשכיחם תורתך ולהעבירם : נוסח בימי מתתיהו (על הנסים לחנוכה).
- 168. וירם קרן לעמו : תהלים קמה, יד.
- 169. שאו כו' לגלגלתם : במדבר א, ב.
- 170. הודו על ארץ ושמים : תהלים קמח, יג. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' מח. וש"נ. תו"ח וארא ח"א עה, א. וש"נ.
- 171. במד"ר פ' ואתחנן : פ"ב, טו.
- 172. כ"א : במד"ר שם: אלא אשר לו. וכ"ה בלקו"ת שהובא בסמוך בפנים.
- 173. אלקים קרובים אליו : ואתחנן ד, ז.
- 174. בלק"ת בד"ה בפ' נסכים : שלח מ, ד.
- 175. קרן ל' מ' : ראה גם אוה"ת תהלים כרך ג ע' א'שלז: לשון מלוכה כמו קרן חזית. . בדניאל (סי' ח' ה).
- 176. ויהי בישורון מלך : ברכה לג, ה.
- 177. קרן השור שהוא מד' אבות נזיקין : ראה ב"ק בתחילתה.
- 178. מד' אבות. . ד' חיות המרכבה : ראה בנוסף לאוה"ת כאן. (יהל אור) תהלים ע' רלז (ס"ד).
- 179. וקרן. . מ' : ראה אוה"ת חנוכה כרך ב ע' 600: בזח"ב בספד"צ ספ"ה דקע"ט סע"א. פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ט מערכת קרן. מאו"א מערכת קרן סל"ח. אוה"ת פסח כרך ד ע' קעו. וש"נ. ישעי' כרך א ע' קלח ואילך.
- 180. בלק"ת בד"ה זאת חקת : חוקת נו, ג.
- 181. חטא העגל. . מפני שור : ראה גם שמו"ר פ"ג, ב. לקו"ש דברים כרך כד ע' 6. וש"נ
- 182. חרות על הלוחות חירות מיצה"ר : תשא לב, טז. ראה גם לקו"ש פסח כרך יז ע' 453. אג"ק שלו ח"ז ע' רד וע' רא.
- 182. ובמד"ר בשלח פכ"א : וכ"ה באוה"ת חנוכה כאן ס"ע 1866 ואילך. ראה שם פכ"ג, יג. (יהל אור) אוה"ת תהלים ע' שסו.
- 183. כי גאה גאה : בשלח טו, א.
- 184. שור כו' קרן א' : שבת כח, ב.
- 185. ויהי לי שור וחמור : וישלח לב, ו.
- 186. ורב תבואות בכח שור : משלי יד, ד.
- 187. אשריכם. . משלחי רגל השור : ישעי' לב, כ.
- ב. נדפס גם בסה"מ תרכ"ז ע' קעו. ראה שם הערה ראשונה בע' קסט שהוא מהדו"ק מהמאמר דתרכ"ז.
עמוד תרפה
- 188. כובע ישועה : ישעי' נט, יז.
- 189. עטרת תפארת שיבה : משלי טז, לא.
- 190. במ"ת נדמה להם כזקן : ראה מכילתא בשלח טו, ג. יתרו כ, ב.
- 191. כזקן. . שקנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
- 192. עריבים עלי ד"ס : ע"ז לה, א וברש"י שם.
- 193. ובפרד"ס ע' שיבה : שעה"כ שכ"ג, פכ"א.
- 194. ז'. . קנה אמצעי תושב"כ. . משנה : ראה תו"א ויקהל פח, סע"ב ואילך. אוה"ת חנוכה כאן ע' תתקלד. תרומה ע' א'תעט .
- 195. ז' נרות. . ז' מדות : ראה תו"א מקץ לג, ג. אוה"ת כאן. ש"א מא, ב ובהערה 45.
- 196. ונוצר חסד לאלפים : תשא לד, ז [ושם: נוצר — אבל כ"ה בכ"מ ומהם: לקו"ת ברכה צג, ג. אוה"ת כאן. חוקת ע' תשס (ב"פ). מאמרי אדה"א בראשית ע' רנו. במדבר ח"ב ע' תרנד. תו"ח וישב ריא, ד. המשך תער"ב ח"ב ע' תתסה].
- 197. אאלפך חכ' : איוב לג, לג [ושם: ואאלפך].
- 198. והוא מזל השמיני : ראה ע"ח שער הכללים פ"ה. ועוד.
- 199. החית. . חירות : ראה גם אוה"ת חנוכה כאן. נח כרך ג ס"ע תרכ. וישלח ח"ב ע' 500. ויחי ע' 742. ע' 752. שה"ש ח"א ע' ערב.
- 200. אז תראי ונהרת : ישעי' ס, ה.
- 201. הנרות על פתח הבית מבחוץ : שבת כא, ב.
- 202. בהיכל הי כל : זהר לך צד, ב. ראה ש"א מב, א.
- 203. כל נש"ב : ראה מאו"א מערכת היכל אות יא. לקו"ת מטות פה, ב ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' כז ואילך.
- 204. חכמות בחוץ : משלי א, כ.
- 205. אליהו שהקריב בהר הכרמל מבחוץ : מלכים-א יח, כ ואילך.
- 206. צמצם שכינתו : נסמן לעיל במאמר ד"ה עשה צדקה ומשפט הערה 147.
- 207. בית יעקב. . באור ה' : ישעי' ב, ה. ראה גם אוה"ת ישעי' כרך א ע' קא. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תלה.
- 208. והוי' יגיה חשכי : שמואל-ב כב, כט.
- 209. כו' : ע"כ מאוה"ת כאן.
- ג. ושם: וכ"כ הש"ך ר"פ תרומה. לפנינו הובא זה שם בפרשת מנורה ד"ה ועוד יכולין לומר (צג, ריש ע"ב בדפי הספר) וכן בחלק גימטריאות (מאת ר' שמשון — שם ס"פ תרומה צו, ג), ושם לא נז' אודות קנה האמצעי.
- ד. במהדורת תשנ"ח ע' תשנט.
עמוד תרפו
- 210. שמפטירין בחנוכה רני : ראה טושו"ע או"ח סתרפ"ד, ס"ב. ראה גם תו"א מקץ לו, סע"ד ואילך. ש"א מב, א.
- 211. נערים. . בת קמה באמה : סוטה מט, ב.
- 212. אחע"ב : משלי יב, ד.
- 213. יצאו מ"ח : זכרי' יד, ח.
תניא, ליקוטי אמרים י״ח - הטקסט מספריא
וּלְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, בַּאֵר הֵיטֵב, מִלַּת ״מְאֹד״ שֶׁבַּפָּסוּק: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד וְגוֹ׳״.
צָרִיךְ לֵידַע נֶאֱמָנָה, כִּי אַף מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה בִּידִיעַת ה׳, וְאֵין לוֹ לֵב לְהָבִין בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה דְּחִילוּ וּרְחִימוּ אֲפִילוּ בְּמוֹחוֹ וּתְבוּנָתוֹ לְבַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן, קָרוֹב אֵלָיו הַדָּבָר מְאֹד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּן, בְּפִיו וּבִלְבָבוֹ מַמָּשׁ, מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, שֶׁהִיא ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״ שֶׁבְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ.
רַק שֶׁצָּרִיךְ לְבָאֵר וּלְהַקְדִּים תְּחִלָּה בַּאֵר הֵיטֵב, שֹׁרֶשׁ אַהֲבָה זוֹ, וְעִנְיָינָהּ, וְאֵיךְ הִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ, וְאֵיךְ נִכְלָל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ.
וְהָעִנְיָן, כִּי הָאָבוֹת – הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, וְעַל כֵּן זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּקְדוּשָּׁה שֶׁבְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת אֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו.
וְעַל כָּל פָּנִים, אֲפִילוּ לְקַל שֶׁבְּקַלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ בְּזִיוּוּגָם נֶפֶשׁ דְּנֶפֶשׁ דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁהִיא מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבִּקְדוּשַּׁת הָעֲשִׂיָּה.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁהִיא מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִיא כְּלוּלָה מִכּוּלָּן, גַּם מֵחָכְמָה דַעֲשִׂיָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ מְלוּבֶּשֶׁת חָכְמָה דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, שֶׁבְּתוֹכָהּ חָכְמָה דַאֲצִילוּת, שֶׁבָּהּ מֵאִיר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, כְּדִכְתִיב: ״ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, וְ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״.
וְנִמְצָא, כִּי אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְלוּבָּשׁ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם – יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה מִיִּשְׂרָאֵל, וּבְחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבָּהּ, עִם אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְלוּבָּשׁ בָּהּ, מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ כּוּלָּהּ, לְהַחֲיוֹתָהּ מִבְּחִינַת רֹאשָׁהּ עַד בְּחִינַת רַגְלָהּ, כְּדִכְתִיב: ״הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ״.
[וְלִפְעָמִים מַמְשִׁיכִים פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ בְּעִמְקֵי הַקְּלִיפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר גִּלְגּוּלִים]:
הִנֵּה, הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַהֲבָנָה, וְהִיא לְמַעְלָה מֵהַבִּינָה שֶׁהוּא הֲבָנַת הַשֵּׂכֶל וְהַשָּׂגָתוֹ, וְהַחָכְמָה – הִיא לְמַעְלָה מֵהַהֲבָנָה וְהַהַשָּׂגָה, וְהִיא מָקוֹר לָהֶן.
וְזֶהוּ לְשׁוֹן חָכְמָה – ״כֹּ״חַ מָ״ה״, שֶׁהוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ מוּשָּׂג וּמוּבָן, וְאֵינוֹ נִתְפָּס בְּהַשָּׂגָה עֲדַיִין, וְלָכֵן מִתְלַבֵּשׁ בָּהּ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל.
וְלָכֵן, כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִילוּ הַנָּשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם מַאֲמִינִים בַּה׳, שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַהַשָּׂגָה, כִּי ״פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין וְגוֹ׳״, וּלְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל – הַכֹּל כִּפְתָיִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ, וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ וְגוֹ׳״, כְּלוֹמַר, שֶׁבָּזֶה שֶׁאֲנִי ״בַּעַר״ וּ״בְהֵמוֹת״ – ״אֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״.
וְלָכֵן, אֲפִילוּ קַל שֶׁבְּקַלִּים וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדוּשַּׁת ה׳, עַל הָרוֹב, וְסוֹבְלִים עִינּוּיִם קָשִׁים שֶׁלֹּא לִכְפּוֹר בַּה׳ אֶחָד.
וְאַף אִם הֵם בּוּרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ וְאֵין יוֹדְעִים גְּדוּלַּת ה׳, וְגַם בַּמְעַט שֶׁיּוֹדְעִים אֵין מִתְבּוֹנְנִים כְּלָל, וְאֵין מוֹסְרִים נַפְשָׁם מֵחֲמַת דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת בַּה׳ כְּלָל, אֶלָּא בְּלִי שׁוּם דַּעַת וְהִתְבּוֹנְנוּת, רַק כְּאִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִכְפּוֹר בַּה׳ אֶחָד, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְטַעֲנָה וּמַעֲנֶה כְּלָל.
וְהַיְינוּ, מִשּׁוּם שֶׁה׳ אֶחָד מֵאִיר וּמְחַיֶּה כָּל הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בִּבְחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הַמּוּשָּׂג וּמוּבָן:
בראשית רבה ה׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶרֶץ, שֶׁרָצְתָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (בראשית יז, א): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ דַּי, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין עַד עַכְשָׁיו. וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא וַהֲלוֹא יַם אֶחָד הוּא וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר יַמִּים, אֶלָא אֵינוֹ דּוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לָעוֹלֶה מִצִּידוֹן וְלָעוֹלֶה מֵאַסְפַּמְיָא.
בראשית רבה פ״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר כֵּן אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, רְאוּבֵן. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע לָזֶה אֵירַע לָזֶה, מַה זֶּה נוֹלַד מָהוּל, אַף זֶה נוֹלַד מָהוּל. מַה זֶּה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה אִמּוֹ עֲקָרָה. מַה זֶּה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם, אַף זֶה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם. מַה זֶּה בְּכוֹר, אַף זֶה בְּכוֹר. מַה זֶּה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בַּלֵּדָה, אַף זֶה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה. מַה זֶּה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מַה זֶּה אָחִיו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אַף זֶה בִּקְּשׁוּ אֶחָיו לְהָרְגוֹ. מַה זֶּה רוֹעֶה, אַף זֶה רוֹעֶה. זֶה נִשְׂטַם, וְזֶה נִשְׂטַם. זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים. זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר. זֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים, וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים. זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם. זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ. זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם. זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב. זֶה מַשְׁבִּיעַ, וְזֶה מַשְׁבִּיעַ. זֶה מְצַוֶּה, וְזֶה מְצַוֶּה. זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם. זֶה נֶחְנַט, וְזֶה נֶחְנַט. זֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו.
מדרש תנחומא, משפטים י״ח - הטקסט מספריא
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ (שמות לב, לד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: (שמות כג, כ): לְפָנֶיךָ אֲנִי מְשַׁלֵּחַ וְלֹא לִפְנֵיהֶם. אָמַר מֹשֶׁה: אִם לְפָנַי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ, אֵינִי מְבַקֵּשׁ, אֶלָּא וְעַתָּה יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ. (שמות לב, לד) רְאֵה מַה בֵּין הָרִאשׁוֹנִים לָאַחֲרוֹנִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ. הֱשִׁיבוֹ: אֵינִי חָפֵץ אֶלָּא לָךְ. יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וְנָפַל עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ (יהושע ה, יד). וְאָמַר לוֹ: הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ (יהושע ה, יג). אָמַר רַבִּי
יִצְחָק: מֶה עָשָׂה לוֹ הַמַּלְאָךְ? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ, הִתְחִיל צוֹעֵק מִתַּחַת צִפָּרְנֵי רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי (יהושע ה, יד), הֲרֵי שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּאתִי לְהַנְחִיל אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא שֶׁבָּאתִי בִּימֵי מֹשֶׁה רַבְּךָ וְדָחָה אוֹתִי וְלֹא רָצָה שֶׁאֵלֵךְ עִמּוֹ, וְעַתָּה בָּאתִי. מִיָּד וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. (יהושע ה, יד), אֲבָל מֹשֶׁה דָּחָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָּךְ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּתִיב: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה (תהלים צא, ד). אָמַר לוֹ: צִנָּה נַעֲשֶׂה לְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בְּךָ, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ (תהלים צא, ד). לְפִיכָךְ לִשְׁמָרְךָ, בַּדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁמְרֶךָ.
לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת הַמְחֻוָּרוֹת שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּן מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָן.
הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שמות כג, כא). לָמָּה לֹא זְכִיתֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי? שִׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל מַלְאָךְ, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. לָמָּה? שֶׁהוּא מִן הַכַּת שֶׁאֵינָן חוֹטְאִין. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם.
דָּבָר אַחֵר, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, לָמָּה? שֶׁהוּא שָׁלִיחַ. וְכָל מַה שֶּׁהַשָּׁלִיחַ מִשְׁתַּלֵּחַ לַעֲשׂוֹת, הוּא עוֹשֶׂה. אֲבָל אֲנִי נוֹשֵׂא לָכֶם פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ (במדבר ו, כו). אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמַּלְאָךְ אַתָּה מוֹסְרֵנוּ שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים, אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד (תהלים קל, ג). אִם תֹּאמַר אֵין הַסְּלִיחָה מָסָוּר לְךָ, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא (תהלים קל, ד). לֹא מָסַרְתָּ אוֹתָהּ לְמַלְאָךְ שַׂר הַפָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם (שמות כג, כא). לָמָּה? כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (שמות כג, כא). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשֻׁתָּף עִם כָּל מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (שמות כג, כא)
אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: אֵינִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיֵּלֵךְ מַלְאָךְ עִמָּנוּ אֶלָּא אַתָּה. וְאִם אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ, אֵין אָנוּ זָזִים מִמְּקוֹמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ (שמות לג, טז). אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, וְאַף לֹא יֵלֵךְ מַלְאָךְ, אֶלָּא וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ.
כֵּיצַד הָאֱמוֹרִיִּים מֵתִים? אָמַר רַבִּי לֵוִי: שְׁתֵּי צִרְעִיּוֹת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, וְכָל אַחַת וְאַחַת הוֹלֶכֶת וְשׁוֹפֶכֶת אַרְסָהּ לְתוֹךְ עֵינוֹ וְהָעַיִן מִתְבַּקַּעַת וְנוֹפֵל מְלֹא קוֹמָתוֹ וָמֵת. רַבִּי אַחָא בַּר רַב אָמַר: הַחִלְחוּל הָיָה נִכְנָס לָהֶם, וְהָיוּ מִתְרַפִּין לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין אוֹתָן. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָיוּ נַעֲשִׂים פְּנֵיהֶם כְּמֻסָּקוֹת מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְהָיוּ מִתְרַפִּין לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרְגִין אוֹתָן.
רַבִּי אַבָא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹסְרָן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ בָּאִין וְהוֹרְגִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג (דברים ג, ג), כְּאָדָם שֶׁאוֹסֵר שׂוֹנְאוֹ שֶׁל בְּנוֹ וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי בְּנוֹ. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁקְּטַנִּים הָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים. רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת (עמוס ב, ט). וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, זֶה שַׂר שֶׁלָּהֶם. וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת, אֵלּוּ הָאֱמוֹרִיִּים.
וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה לֶעָתִיד, נִפְרָע מִן הַשָּׂרִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד, כא). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַלְאָךְ הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ לְהַבְרִיחַ מִפְּנֵיכֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד, אֲנִי מַנְהִיג אֶתְכֶם וְאֵלִיָּהוּ אֲנִי מְשַׁלֵחַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (מלאכי ג, כג).
בראשית רבה צ״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע וגו' (בראשית מח, טז), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, קָשָׁה הִיא הַפַּרְנָסָה כִּפְלַיִם כַּלֵּדָה, בַּלֵּדָה כְּתִיב (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. בַּפַּרְנָסָה כְּתִיב (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הִקִּישׁ גְּאֻלָּה לְפַרְנָסָה, וּפַרְנָסָה לִגְאֻלָּה, מַה גְּאֻלָּה כִּפְלַיִם אַף פַּרְנָסָה כִּפְלַיִם. מַה פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם, אַף גְּאֻלָּה בְּכָל יוֹם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר וּגְדוֹלָה מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ וּפַרְנָסָה עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. גְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ, הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי, וּפַרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, יג): לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים, וּכְתִיב תַּמָּן (תהלים קמה, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. (בראשית מח, טז): יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, זֶה יְהוֹשֻׁעַ וְגִדְעוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ה, יג יד): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדוֹ וגו' וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק צָעַק מִתּוֹךְ צִפָּרְנֵי רַגְלָיו, (יהושע ה, טו): וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא ה', שַׂר צָבָא שֶׁל מַעְלָן אָנִי, וְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִרְאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה, זֶה סִימָן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אָרוֹךְ נִרְאֶה הָיָה רַבִּי נִרְאֶה. עַתָּה בָּאתִי, עִם משֶׁה רַבְּךָ בָּאתִי, אֶלָּא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים וגו', לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לֹא הָיִיתִי יָכוֹל שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי, וּלְמַטָּה לֹא הָיִיתִי יָכוֹל שֶׁעֲדַיִין הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים, אֶלָּא הִזָּהֵר שֶׁלֹא תַּעֲשֶׂה כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִי משֶׁה רַבְּךָ וְנִדַּחְתִּי. (בראשית מח, טז): וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מָה הַדָּגִים הַלָּלוּ אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, כָּךְ בָּנֶיךָ אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע יז, יד): וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶל יְהוֹשֻׁעַ וגו', אָמַר לָהֶם אֵין אַתֶּם מִתְיָרְאִין מִן הָעַיִן, אָמְרוּ לוֹ זוֹ הִיא בְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָנוּ אַבָּא וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מָה הַדָּגִים הַלָּלוּ אֵין נִתְפָּסִים אֶלָּא בִּגְרוֹנָם, כָּךְ בָּנֶיךָ אֵין נִתְפָּסִין אֶלָּא בִּגְרוֹנָם (שופטים יב, ו): וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת. מַה דָּגִים הַלָּלוּ גְּדֵלִין בְּמַיִם כֵּיוָן שֶׁיּוֹרֶדֶת טִפָּה אַחַת מִלְּמַעְלָה מְקַבְּלִין אוֹתָהּ בְּצִמָּאוֹן כְּמִי שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם מַיִם מִימֵיהוֹן, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל גְּדֵלִין בַּמַּיִם בַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהֵן שׁוֹמְעִין דָּבָר חָדָשׁ מִן הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בְּצִמָאוֹן כְּמִי שֶׁלֹא שָׁמְעוּ דְּבַר תּוֹרָה מִימֵיהוֹן. אָמַר רַבִּי לֵוִי שִׁשִּׁים רִבּוֹא תִּינוֹקוֹת עִבְּרוּ נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּלַיְלָה אֶחָד, וְכֻלָּן הֻשְׁלְכוּ לַיְאוֹר וְעָלוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל משֶׁה, הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר (במדבר יא, כא): שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ, כֻּלָּן לְרַגְלִי עָלוּ. רַבִּי זַכַּאי רַבָּה מַיְתֵי מִן הָכָא, וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, מַה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ שִׁשִּׁים רִבּוֹא כָּךְ בִּגְבוּל דָּגִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא. מַה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ לֹא מֵתוּ, אַף בִּגְבוּל דָּגִים לֹא מֵתוּ. מִי שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם הַדָּג בְּנוֹ מַכְנִיסָן לָאָרֶץ (דברי הימים א ז, כז): נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ.
שמות רבה ל״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
וְאֵימָתַי נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ, בְּשָׁעָה שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות לב, לד): לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם, אָמַר משֶׁה (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וְעוֹד אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם מַה בֵּינֵינוּ לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לָנוּ נְבִיאִים וְלָהֶם נְבִיאִים, לָנוּ שַׂר וְלָהֶם שַׂר. אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת בִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם נְבִיאִים וְשֶׁלֹא יִמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׂר כָּל יְמֵי משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁמֵּת משֶׁה חָזַר אוֹתוֹ הַשַֹּׂר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ רָאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, יג יד): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ.
בראשית רבה ע״א:ב׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר (תהלים קמה, יד): סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים, אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת, שֶׁהֵם נוֹפְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. (תהלים קמה, יד): וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָפָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה, כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה שֶׁעָשְׂתָה כְּמַעֲשֵׂה הַשְּׂנוּאִים, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְהִנָּשֵׂא לַשֹּׂוֹנֵא [נסח אחר: שהיתה אמורה לשונא], שֶׁכָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים שֶׁיְּהֵא גָדוֹל נוֹשֵׂא לַגְּדוֹלָה וְהַקָּטָן נוֹשֵׂא לַקְּטַנָּה, וְהָיְתָה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא אֶפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רָשָׁע. אָמַר רַב הוּנָא קָשָׁה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְלָה אֶת הַגְּזֵרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לַאֲחוֹתָהּ, וְהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין בָּהּ, מְפָרְשֵׂי יַמִּים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְּכֵי דְרָכִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, אַף הַגִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוּרִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ וְהָיוּ אוֹמְרִים לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאָה צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ. רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מַעֲשִׂים שֶׁרִמָּה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ, נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבָנִים, אָמַר לְאִמָּן שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ, וּבַסּוֹף הוּא מוֹדֶה עַל הַדָּבָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מז, לא): וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, מִי הָיָה רֹאשׁ מִטָּתוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב לֹא לֵאָה. וְרָחֵל עֲקָרָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָחֵל עֲקָרָה, עִקָּרָה רָחֵל. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רֹב מְסֻבִּין עִקָּר שֶׁל לֵאָה הָיוּ, לְפִיכָךְ עוֹשִׂים רָחֵל עִקָּר, וְרָחֵל עֲקָרָה, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לְפִי שֶׁכָּל הַדְּבָרִים תְּלוּיִין בְּרָחֵל, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמָהּ (ירמיה לא, טו): רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְלֹא סוֹף דָּבָר לִשְׁמָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם בְּנָה (עמוס ה, טו): אוּלַי יֶחֱנַן ה' צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. וְלֹא סוֹף דָּבָר לְשֵׁם בְּנָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם בֶּן בְּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם.
רש"י על בראשית מ״ו:י״ט - הטקסט מספריא
בני רחל אשת יעקב. וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן אֵשֶׁת, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת:
בני רחל אשת יעקב THE SONS OF RACHEL, JACOB’S WIFE — In the case of all the other wives of Jacob the term אשת “wife” is not mentioned. But the reason is because she was the chief mistress of the household (Genesis Rabbah 73:1).
רש"י על בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כתבו לכם שאין לכם חלק באלהי ישראל. כלומר מעלה אני עליכם. (ס"א) עון העגל. כאלו כתבתם על הקרן של שור שאין לכם חלק באלהי ישראל:
כך מלכות אין להם חקר. שמתגברות והולכות בעון הדור יותר מדאי:
ממשמשת. מקרבת ובאה כדגרסינן עדיו ממשמשין ובאין (ב"ק פ"ז):
כתבו לכם על קרן השור. לפי שכיון שעשיתם תבנית שור מאותה שעה גליתם בדעתכם שאין לכם חלק בו:
ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחו שייפא. שמשמע רוח ברית כרותה למים אין מים בלא רוח אפילו בשעת החום נושבת והולכת ע"י הרוח:
ברית כרותה למים אפילו בשעת שרב רוחו שייפא לשון השופה יין לשמריו (מס' ע"א) דשף מדוכתיה (חולין פרק אלו טרפות) כלומר אף בשעת השרב לא יבש מקורם ולא יחרב מעיינם. והכי דריש ליה לקרא ורוח אלהים מרחפת רוח הקדש רחפה וחמלה על הבריות לתת פנים למים תמיד כדי שיהיו מושכין והולכין תמיד אף בשעת השרב שלא ימותו בצמא שייפ"א קולא"ר בלע"ז:
מאין הרגלים. רגליו של דבר ועקרו. אמור לי באיזה דבר היית מחשב ששאלתי בשלומך פעמים ולא השיבותני ובפעם שלישית השיבתני כאדם שעונה את חבירו בחפזון מתוך מחשבה:
הלך לו בן זומא. כלומר כבר נפגע לפי שיותר מדאי מחשב בדבר:
ובן זומא בעולם. כלומר נפטר מן העולם לפי שהיה עוסק במעשה בראשית יותר מדאי. לא היו ימים מועטים ובן זומא אינו בעולם ראוי היה לכתוב אלא שכנה המדרש:
בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.
שמות רבה ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יא, יא): כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעָם הַמֵּתִים עַל הַשָּׁוְא לַעֲשׂוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעָם הָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת שָׁוְא וְנֶהֱרָגִים, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ג, כה): מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. אֶלָּא (איוב יא, יא): וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן, כֵּיצַד, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאָה הָגָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִיא וּבְנָהּ, מַה כְּתִיב (בראשית כא, טו טז): וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הִתְחִילָה מַטַּחַת דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי (בראשית טז, י): הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ, וְהַיּוֹם הוּא מֵת. מִיָּד (בראשית כא, יז): וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַטְרְגוֹ, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם שֶׁעָתִיד לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ אֶת הַבְּאֵר, נָאֶה לְהַעֲלוֹת לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהֵן עֲתִידִין לוֹמַר לְפָנֶיךָ (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אָמַר לָהֶם עַכְשָׁו צַדִּיק הוּא אוֹ רָשָׁע, אָמְרוּ לְפָנָיו, צַדִּיק הוּא. אָמַר לָהֶם אֵינִי דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ, לְכָךְ כְּתִיב (איוב יא, יא): וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. וְכֵן כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי. רָאִיתִי לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא רָאֹה רָאִיתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אַתָּה רוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת, וַאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן בָּאִין לְסִינַי וּמְקַבְּלִין תּוֹרָתִי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן מְקַבְּלִין תּוֹרָתִי, זֶהוּ רָאֹה, רָאִיתִי, זוֹ רְאִיַּת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ט): רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, כְּשֶׁאָבֹא לְסִינַי לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה אֲנִי יוֹרֵד בְּטַטְרָאמוֹלִי שֶׁלִּי שֶׁהֵן מִתְבּוֹנְנִים בִּי וְשׁוֹמְטִים אֶחָד מֵהֶן וּמַכְעִיסִים אוֹתִי בּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינִי דָּנָם לְפִי הַמַּעֲשִׂים הָעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לְפִי הָעִנְיָן דְּהַשְׁתָּא, כִּי שָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי מַכְאוֹבָיו שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, הֱוֵי: רָאֹה רָאִיתִי, מַהוּ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו, יוֹדֵעַ אֲנִי כַּמָּה עֲתִידִים לְהַכְאִיבֵנִי בַּמִּדְבָּר, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי נִמְנַע מִלְגָאֳלָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הַדָּבָר הַזֶּה שָׁפַט עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם כָּךְ הִבְטַחְתָּ אֶת משֶׁה בֵּין עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ בֵּין לֹא עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ אַתָּה גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, י): וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ כְּתִיב: כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי גוֹאֲלָם.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ שלש רגלים תחוג לי ‹ ריט סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרעו
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ שלש רגלים תחוג לי ‹ תפו סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרעו

