תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"ב מאמרים

[מפני שיבה תקום] וביאור כו' בן ס' לזקנה כו'

תרפו[מפני שיבה תקום] וביאור כו' בן ס' לזקנה כו'

בס"ד ש"פ ויגש תאמ"ר לפ"ק

ישראל סבא, זוטא כו' מפני שיבה

ויגש

וביאור הענין למעלה הנה ארז"ל בסוף מס' אבות, בן ששים¹ לזקנה² בן שבעים לשיבה, והנה בלק"ת מהאריז"ל פ' קדושים³ בד"ה מצות קימה פי' הפסוק מפני שיבה תקום⁴ והדרת פני זקן, הם תיקונים דא"א ודז"א, וכנגד בחי' א"א אמר מפני שיבה תקום שהוא דיקנא דא"א, וכנגד דיקנא דז"א אמר והדרת פני זקן (וזהו גם לפי אית דגרסי שבמד"ש⁶ ששים לחכ', וכ"כ הריטב"א⁷ בישישים חכ'⁸ בן ששים, תרפזוהתוס' יו"ט מתווך⁹ כן גם לפי גרסתינו ע"ש)⁵ כי זקן זה שקנה חכמה¹⁰, והטעם שז"א נק' זקן שקנה חכמה כי לא הי' לו חכמה עד שעטרה לו אבא בהאי עטרא כנודע ועייל בו מוחא סוד חכמה עילאה, וזהו זקן שקנה כו' שקנה מחדש, גם ידעת כי הוא נק' זה עכ"ל, ועמ"ש במ"א מענין משה נתנבא בזה¹¹, והענין אפ"ל דהנה לפעמים נק' ז"א כי נער ישראל ואוהבהו¹² כמ"ש בזח"ב ס"פ בא דמ"ג ע"א כי נער ישראל, ישראל זוטא, שמע ישראל¹³, ישראל סבא, ובפ' ויקהל דרט"ז סע"א שמע ישראל, ישראל סבא בגין דאית זוטא דכתיב כי¹⁴ נער ישראל ואוהבהו, ודא איהו ישראל סבא עכ"ל. ושרש הענין יובן¹⁵ ע"פ מה שנבין מה שבפ' ויגש בביאת בנ"י למצרים נא' יעקב ובניו¹⁶, ובפ' שמות אמר את יעקב¹⁷ שמשמע שיעקב בפ"ע כו', והענין יובן ע"פ הנ"ל שיש ישראל סבא וישראל זוטא כו' פי' כי ישראל לי ראש¹⁸ הוא בחי' חכמה, אך עצמיות ח"ע חכים ולא בחכ' ידיעא¹⁹ א"א להשיג כי הוא כמו שהוא ית' לבדו הוא גם אלו לא ברא את העולמות, רק בחי' נה"י דאבא מאירים להיות מקור לעולמות ונעשים מוחין לז"א²⁰, וענין בחי' נה"י הוא עד"מ כליות יועצות²² איך להשפיע, ע' באגה"ק סי' ט"ו בד"ה להבין משל ומליצה²¹, ובחי' נה"י דאבא נק' ישראל סבא, וא"כ פי' בנ"י הבאים מצרימה²³ היינו המשכות מבחי' חכמה הנ"ל שנק' ישראל סבא באותיות המחשבה, ולכן יעקב שהוא מבחי' אחוריים דאבא המתלבש בתבונה נק' בן לישראל זה, שהוא יש"ס נה"י דאבא, וז"ש בפ' ויגש ואלה שמות בנ"י כו' יעקב ובניו שיעקב עצמו בכלל בנ"י יכונה משום דהתם מיירי בענין ההמשכה מבחי' ישראל סבא הנמשך באותיות המח', וע"כ לגבי בחי' יש"ס נקרא יעקב בני ישראל כו', והיא הירידה הראשונה דמצרימה היינו בבחי' אותיות המח' שנקראים ג"כ מצרימה שהם בחי' אותיות וכלים המגבילים האור כו'.

ואמנם ירידה הב' הוא באותיות הדבור, והוא מ"ש בפ' שמות פעם שני ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה והדבור מקבל מבחי' ישראל זוטא היינו בחי' תרפחז"א, כי הנה ישראל זוטא היינו בחי' ז"א כי הגם שז"א היינו ו"ק דאצי' חג"ת נה"י, ועמ"ש לעיל בפי' המאו"א²⁴ שכשהז"א הוא רק ו"ק ז"ע מי יקום יעקב²⁵ כי קטן הוא, אך כשהמוחין דאו"א נתלבשו בו נק' ישראל לי ראש כי יש הפרש גדול בין כשהמוחין מאירים במדות או כשהם רק מדות לבד כו' ועד"מ למטה התינוק נוח לכעוס כו' משא"כ מי שמדותיו בהשכל קשה לכעוס, ולכך אומרים אב הרחמן²⁶ שבחי' חכמה מקור הרחמים, ולכן כשהמוחין מאירים בז"א נק' ישראל, ומ"מ הוא רק בשם ישראל זוטא יכנה כי הוא רק המשכת מוחין במדות, משא"כ ישראל סבא זהו נה"י דאבא עצמו, ועד"מ השכל עצמו, ונת' שמבחי' ישראל זוטא שהוא ז"א נמשך באותיות הדבור שזהו כמשל הדבור שמקבל מהבל הלב שבו משכן המדות, שז"ע בנ"י הנא' בפ' שמות דקאי על ירידה הב' שהוא המשכת ז"א באותיות הדבור, וע"כ בחי' יעקב לא נק' בני ישראל, כי יעקב שהוא בחי' אחוריים דאבא אינו בן לבחי' ישראל זוטא, אלא אח עד"מ, וז"ש בנ"י הבאים מצרימה את יעקב שהדבור מקבל מבחי' בני ישראל זוטא שהוא ז"א כמו שמקבל מוחין כו' וגם מבחי' יעקב כו'.

קיצור. שמע ישראל יש"ס, נער ישראל, ישראל זוטא, וענין מפני שיבה תקום דיקנא דא"א, זקן דיקנא דז"א, שקנה כו' ולכן בפ' ויגש יעקב בכלל בנ"י שזהו לגבי יש"ס נה"י דאבא, וקטן יעקב זהו רק ו"ק לבד, וכשמקבל מוחין מבחי' חכ' נק' ישראל ג"כ אלא שהוא זוטא ולכן יעקב אחוריים דאבא אינו נק' בן לבחי' ישראל זה כו'.

ב) והנה נת' עוד במ"א²⁶ בענין שהכתר הוא למעלה מכל הע"ס, והוא מקור התענוג בחי' סוכ"ע כו' והתחלת ההשתלשלו' האצי' ממכ"ע הוא מחכמה²⁷, וחכ' הוא שרש האצי', כי עיקר האצי' הוא התיקון מעולם התהו ובחכ' אתברירו²⁸, והטעם כי ענין השבירה מעולם התהו²⁹ היינו שנפלו בבחי' יש, והתיקון הוא להיות אין, והיינו ע"י החכמה כח מה³⁰, והנה חכמה עצמה יש בה ע"ס, ומכתר שבחכ' עד ת"ת שבחכ' נק' אבא, והנו"ה נק' יש"ס (ע' פע"ח שער חהמ"צ פ"א) ומשם תרפטנמשך שרש הנשמות, כי הנה הנו"ה הם השפעת החכ' שהנו"ה הן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון רק שהוא השפעה שבאצי' קודם שבא לבחי' גילוי הנשמה עצמה, וגילוי הנשמה עצמה היינו שהאדם³¹ שלמטה, אבל שרש הגילוי שבחכ' נק' ישראל סבא, ועז"נ³² וישמחו בך³³ כו', וז"ע בחי' מזלי' של הנשמה שבבחי' מקיף המבואר בלק"ת בד"ה יונתי³⁴, אך צ"ל דהא שם בד"ה יונתי נת' דבחי' מזלי' זהו בחי' עלה במח', ועלה במח' היינו הבחי' היותר עליונה שבחכ' מה שהוא דבוק בכתר³⁵ כו' ע"ש, וגם עוד פי' שם דעלו במח' היינו בחי' א"ק מח' הקדומה³⁶ כו', ועד"ז נת' ג"כ בד"ה האזינו השמים³⁷, וישראל סבא היינו נו"ה דאבא שהוא בחי' אחרונה שבחכ' כו', מיהו בזח"א בפ' בראשית (ד"ו ע"א) גבי רב המנונא סבא, אבל אבא דילי הוי³⁹ רב³⁸ ויקירא ועתיק יומין, ופי' באשל אברהם⁴⁰ לרמוז על ישראל סבא שנק' ג"כ עתיק יומין⁴¹ דתיבת סבא ותיבת עתיקא כולא חד⁴², והיינו לומר שנשמת רב המנונא סבא נמשכה מבחי' ישראל סבא, אמנם מ"ש דישראל סבא נק' עת"י י"ל שזהו ע"ד שמבחי' תבונה נעשה כתר לז"א, ולכן ישראל סבא שהוא נשמת כתר זה נק' עת"י לגבי ז"א כי עת"י הוא פנימיות הכתר ונשמה שלו, וא"כ לפ"ז שפיר י"ל שהנשמה שנמשכת מבחי' ישסו"ת נק' מזלי' לגבי הנשמות שמזו"נ, וכ"מ קצת בז"ה ר"פ נח⁴³ גבי ענין שנא' נח נח⁴⁴ ב"פ נגד או"פ של הנשמה ואור מקיף כו', אכן באמת כמו שבכתר אמיתי דז"א נעשה מא"א עצמו כמ"ש בע"ח שך"ב פ"ג⁴⁵, כך אמיתית בחי' מזלי' של הנשמה הוא מהכתר דאצי' ומח' הקדומה כו' כמ"ש בד"ה יונתי, ועוי"ל דענין שרש הנשמות הנמשכים מבחי' ישסו"ת זהו מ"ש בע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ד' ע"פ הזהר ר"פ משפטים (דצ"ד סע"ב) ואקרי בן להקב"ה כו' זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסטרא דאו"א כו', שבאותו זיווג העליון דאו"א יוצאין משם נשמות בנ"א כו' אלא⁴⁶ שעדיין אינן ראויות ואינן נשלמות עד שיזדווגו זו"נ דאצי' תרצואז⁴⁷ יוצאים מזיווג ההוא כו' ע"ש עכ"ל וע' בזח"ב משפטים דקך"א סע"ב ודקך"ב א' ובמק"מ שם ובזח"ג ויקרא ד"ז ע"ב ודך"ב א' ודק"ס ע"ב ובמק"מ שם שע"ז נא' למען אחי ורעי שמפני שיש להם חי' ונשמה מאו"א הם נק' אחים וריעים לזו"נ דאצי' כו'.

ולכן הם מקדשי שמך⁴⁸ היינו בחי' המל' שירדה לבי"ע והיא עולה לאצי' ע"י ישראל מקדשי שמך שממשיכים בחי' קדש, ג"פ קדוש הם חב"ד כי בחכ' אתברירו (מקדשי שמך שיומשך מ"ה שמברר ב"ן⁴⁹, ע' בד"ה אוסרי⁵⁰ ) ובחי' החכמה ממשיכים נש"י למטה לפי שהם משרש ישסו"ת כנ"ל.

ובס' ⁵¹ עה"מ שער קרית ארבע פקך"ג פי' דישראל סבא זהו בחכמה רק שהוא נה"י דאבא, וישראל זוטא היינו ז"א, וכ"ה בע"ח ובפע"ח שער חג המצות כנ"ל.

אך לפי מ"ש בלק"ת מהאריז"ל דוהדרת פני זקן זהו ז"א, א"כ גם ז"א נק' לפעמים ישראל סבא וכמ"ש בפע"ח שער ך"ב גבי שבועות⁵² שז"ע במ"ת נדמה להם (הקב"ה לישראל) כזקן⁵³, והיינו כשמאיר בו מיגת"ד דא"א, ונעשה גם בו יגת"ד כו'.*

ג) והנה מבואר⁵⁴ במ"א⁵⁵ שאין אוא"ס שורה ומתגלה אלא בבחי' חכ' וכמ"ש הטעם בסש"ב פל"ה בהג"ה, והגם שנא' כולם בחכ' עשית⁵⁶ שבחי' חכ' מלובשת בכל המדות, וז"ע ישראל לי ראש בחי' ראש היינו חכ', אך מ"מ אינו דומה החכ' שמלובשת בתוך המדות ואינה נראית ונגלית בהם לבחי' גילוי החכ' עצמה שהוא למעלה מעלה במדריגה מן המדות, ועז"נ מאד עמקו מחשבותיך⁵⁷ כו' ונקראו^* תרצאהנסתרות להוי' אלקינו⁵⁸, ולכן כדי להמשיך אור א"ס ב"ה למטה צ"ל ע"י התורה שהיא חכמתו ורצונו ית' כו' יעו"ש, והיינו שעי"ז ממשיכים מוחין דגדלות בז"א, ר"ל שממשיכים גילוי החכ' עצמה כו' שיאיר ויתגלה בז"א כו' שלמעלה מעלה מבחי' החכ' המלובשת במדות מצד עצמן, וזהו ע"ד ההפרש בין מוחין דיניקה ובין מוחין דגדלות, כי מוחין דיניקה זהו עד"מ השכל השייך להמדה שאוהב שיאהב⁵⁹ מחמת טעם ושכל שזה השכל מגדול⁶⁰ המדה כו', אבל מוחין דגדלות זהו המשכת עצם החכ' כו' וע' מזה באריכות בסידור ע"פ השמים מספרים⁶¹ כבוד אל כו', ובביאור ע"פ משה ידבר⁶² שז"ע ההפרש בין מה שקיים אברהם את התורה⁶³ עד שלא ניתנה, ובין מעלת מ"ת, ולכן במ"ת נדמה להם כזקן, כי כשמאיר בז"א שהן המדות רק מבחי' מוחין וחכ' השייך להנהגת המדות נק' כי נער ישראל, כי עם היותו ישראל לי ראש בחי' מוחין וחכמה עכ"ז הוא בחי' קטנות עדיין לגבי עצם הח"ע שבה דוקא מלובש אוא"ס, משא"כ בחי' המדות שהם להנהגת העולמות בע"ג, ולכן גם החכ' המלובשת בה נק' קטנות לגבי בחי' ח"ע, ולכן גם ע"מ נקראו מילין דהדיוטא לגבי אוא"ס ב"ה, וכמ"ש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון⁶⁴, ועמ"ש בד"ה רני ושמחי⁶⁵ בפי' חנוך לנער ע"פ דרכו, אכן במ"ת שהוא חכמתו ורצונו ית' ממש ז"ע כזקן שאזי נק' ז"א ג"כ זקן, זקן שקנה חכ' ונתלבנו שערותיו ע"י שמאיר בו ח"ע כו', וזהו ג"כ ענין מצות לבן שבחוטי הציצית אשר ל"ב חוטין⁶⁶ הם בחי' ל"ב נתה"ח⁶⁷ שנמשכים ע"י עסק התורה אין כבוד אלא תורה⁶⁸, כבוד גימ' ל"ב⁶⁹ ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ויקח קרח פ"ב, וזהו הבחי' שנק' ישראל סבא. ואפ"ל שכנגד ב' בחי' אלו שבישראל היינו בחי' ישראל זוטא ובחי' ישראל סבא, נא' ליעקב ב"פ כ"א ישראל יהי' שמך בפ' וישלח ל"ב ך"ט ול"ה יו"ד, ועמ"ש מזה בלק"ת ס"פ שלח בד"ה אני ה' אלקיכם דפ' ציצית דרוש השני פ"ד, באופן אחר. והיינו שפעם הראשון שנא' לו ע"י המלאך זהו המכוון ענין גילוי ש' הוי' שזהו בחי' כי שרית עם אלקי'⁷¹, וזהו הגילוי שהי' בה"ס, ופעם שני שנא' לו מהקב"ה בעצמו כ"א ישראל יהי' שמך זהו המכוון גילוי בחי' גבוה יותר שיש ב' שמות הוי' ופסיק טעמא⁷² כו' שמו הגדול, תרצבשמיה רבא⁷³ כו', וזהו הגילוי שיהי' לע"ל בב"א⁷⁰. ולפמ"ש כאן י"ל פי' מה שנא' ליעקב ב"פ כ"א ישראל יהי' שמך*, שמה שא' לו המלאך ז"ע שנק' ישראל לי ראש שמאיר בו המוחין עכ"ז לגבי עצם החכ' נק' ישראל זוטא, ומ"מ הוא כי שרית מפני שנק' ישראל לי ראש בחי' הוי' בחכ'⁷⁴ שמאיר במדות, וגם כי אז אינו ו"ק לבד שנק' קטן א"כ מצד ש' הוי' שבת"ת⁷⁵ נק' ג"כ כי שרית כו', ומה שא' לו הקב"ה בעצמו זהו כענין במ"ת נדמה להם כזקן עצם חכמתו ממש כו' זהו בחי' ישראל סבא כו'. וכ"ז הו"ע בחי' נער ובחי' זקן, אך מפני שיבה שהוא בחי' יגת"ד דא"א שלמעלה גם מהח"ע שמבחי' זו נמשך זקן שקנה חכ' כנ"ל, זהו בחי' הגבוה יותר כו', והענין י"ל עפמ"ש במאו"א סמך סעי' י"ח סבא דסבין⁷⁶ נק' מוחא סתימאה כו' סבין נק' או"א כי הם אוחזי' בדיקנא דא"א כו' ונ"ל שז"ס ואברהם ושרה זקנים כי כן כנוי או"א עכ"ל, וכ"ה במק"מ פ' בלק דקצ"ז ע"ב ע"פ אל זקני עירו בשם ס' אור ישראל⁷⁷, וכ"ה בת"ז בההקדמה ד"ג סע"ב ובכס"מ שם⁷⁸, וע' בהרמ"ז פ' בלק שם⁷⁹^*.

הערות

עמוד תרפו

1. וביאור. . בן ששים לזקנה : בנידן מאמר זה נרשם בס' התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז ע' 54): ישראל סבא, זוטא כו' מפני שיבה. למאמר זה פ"א ראה אוה"ת חנוכה ח"ב ע' 576 בהוספות ושינויים. תו"א שמות נ, ד ד"ה ושרש הדברים בהוספות ושינויים. צויין אליו באוה"ת כאן. פ"ב — פיסקא א' (והנה נת') ובפיסקא שלאחרי' (ולכן הם) — לשון לקו"ת שה"ש כו, ד ואילך בשינויים. צויין אליו באוה"ת חנוכה כאן. פיסקא ובס' עד סיום הפרק לשון אוה"ת חנוכה כאן ס"ע 576 ואילך בשינוי. פ"ג — לשון אוה"ת חנוכה כאן ע' רפט בשינויים והוספות. מאמר זה כנראה הובא בסה"מ תרמד ע' קצה ושם: ובכתבי כ"ק אאמו"ר זצללה"ה בד"ה חנוך לנער בהביאור המתחיל ובה"ע למעלה בנייר פערטיל השייך לס' רמ"ם. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחה היא: מפני שיבה תקום.
2. בסוף מס' אבות בן ששים לזקנה : פ"ה, מכ"א. ולגירסת אדה"ז בסידורו מכ"ב.
3. בלק"ת מהאריז"ל פ' קדושים : בטעמי המצות בסופו [בדילוגים וכו'].
4. מפני שיבה תקום : קדושים יט, לב.
6. אית דגרסי שבמד"ש : ראה שם משנה כ"ג ד"ה ואפשר עוד שהשמיענו (הובא גם בתויו"ט כאן).
7. הריטב"א : הובא במד"ש (שם ד"ה והריטב"א) ובתויו"ט כאן.
8. בישישים חכ' : איוב יב, יב. ראה גם אית דגרסי שבהערה 6.
א. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע רכ ואילך.
ב. כנראה הכוונה לד"ה רני ושמחי שנדפס לפנ"ז. ראה הערה 1 בהמאמר שם.
ג. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
ד. מובא גם (בחלקו) בלקו"ת שה"ש יא, סע"א ושם: בלק"ת מהאריז"ל בטעמי מצות סוף פר' קדושים.

עמוד תרפז

9. והתוס' יו"ט מתווך : ראה גם הערה 6.
5. (וזהו. . ע"ש) : באוה"ת כאן ליתא.
10. זקן זה שקנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
11. משה נתנבא בזה : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"א ובהנסמן שם.
12. כי נער ישראל ואוהבהו : הושע יא, א.
13. שמע ישראל : ואתחנן ו, ד.
14. כי : וכ"ה באוה"ת כאן. ובזהר ליתא.
15. ושרש הענין יובן : להבא לקמן עד סוף הפרק ראה תו"א שמות נ, ד ד"ה ושרש הדברים בהוספות ושינויים. צויין אליו באוה"ת כאן.
16. שבפ' ויגש. . יעקב ובניו : מו, ח.
17. ובפ' שמות אמר את יעקב : א, א.
18. ישראל לי ראש : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צה. שע"ת צד, ד הערה 26. סה"מ תרל"ח ע' קז. וש"נ.
19. חכים ולא בחכ' ידיעא : ז"ח יתרו לד, ד. ת"ז בהקדמה יז, ב.
20. נה"י דאבא. . מוחין לז"א : ראה גם תו"א כאן. וראה גם שעה"י קכח, א ובהנסמן במ"מ לשם.
22. כליות יועצות : ברכות סא, א.
21. נה"י. . כליות יועצות. . ע' באגה"ק. . ומליצה : קכב, ב. ראה גם תו"א כאן. שעה"י קלד, א (ובהנסמן במ"מ לשם). (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 16.
23. בנ"י הבאים מצרימה : ויגש מו, ח.

עמוד תרפח

24. לעיל בפי' המאו"א : במאמר ד"ה רני ושמחי פיסקא ואמנם הנה נודע.
25. מי יקום יעקב : באוה"ת חנוכה ח"ב ע' 596 מציין: עמוס ז, ה. מכות כד, סע"א.
26. אב הרחמן : ברכת (אהבת עולם) ק"ש שחרית. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 22.
26. והנה נת' עוד במ"א : הבא לקמן (בפיסקא זו ובפיסקא שלאחרי' ולכן הם) הוא לשון לקו"ת שה"ש כו, ד ואילך בשינויים. צויין אליו באוה"ת חנוכה כאן.
27. והתחלת ההשתלשלו'. . מחכמה : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1248.
28. ובחכ' אתברירו : ראה אגה"ק סכ"ח. זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
29. השבירה מעולם התהו : ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ח. וש"נ.
30. החכמה כח מה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 840.

עמוד תרפט

31. שהאדם : בלקו"ת: ישראל.
32. ועז"נ : שם: ליתא.
33. וישמחו בך : נוסח תפלת העמידה ליו"ט.
34. מזלי'. . בלק"ת בד"ה יונתי : שה"ש טז, ד.
35. שם. . נת'. . דבוק בבכתר : יט, ב.
36. עוד פי' שם. . מח' הקדומה : יז, ד. יח, ב.
37. בד"ה האזינו השמים : לקו"ת האזינו עא, ד.
39. הוי : בזהר ובלקו"ת שם: הוה.
38. אבל אבא דילי הוי רב : דילוג בלשון הזהר וכ"ה בלקו"ת כאן כז, רע"א.
40. ופי' באשל אברהם : — לר' מרדכי אשכנזי פיורדא תס"א — פו, א .
41. שנק ג"כ עתיק יומין : שם: דאיהו רזא דעתיק יומין שכבר אמרנו.
42. כולא חד : באשל אברהם שם ובלקו"ת: כולא הוא חד.
43. בז"ה ר"פ נח : זהר הרקיע קארעץ תקמ"ה לג, ב.
44. נח נח : נח ו, ט.
45. שבכתר [בלקו"ת כאן: שכתר] . . מא"א. . בע"ח שך"ב פ"ג : והוא במהדורת שקלאב תק"ס . ובדפו"א שער מוחין דצלם שכ"ג, רפ"ז.
46. אלא : בע"ח שם ליתא.
ה. מתלמידי הרמ"ז — אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתי.
ו. מובא גם (בנוסף ללקו"ת כאן) בלקו"ת צו יא, א ע"ש. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 32.
ז. וכ"ה בלקו"ת שה"ש (כאן) כז, א. כו, סע"ג. וראה גם צו יא, א. אמור לד, א.

עמוד תרצ

47. ואז : בע"ח ובלקו"ת כאן: ואז הם.
48. מקדשי שמך : נוסח תפלת העמידה לשויו"ט.
49. מ"ה שמברר ב"ן : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.
50. בד"ה אוסרי : תו"א ויחי מו, ב ואילך. אוה"ת ויחי כרך ו ע' 2264. כרך ז ע' תתתע.
51. ובס' : מכאן ועד סיום הפרק לשון אוה"ת חנוכה כאן ס"ע 576 ואילך בשינוי.
52. בפע"ח שער ך"ב גבי שבועות : וכ"ה באוה"ת כאן ע' רפט. בדפו"א שכ"ג.
53. במ"ת נדמה להם. . כזקן : ראה מכילתא בשלח טו, ג. יתרו כ, ב.
54. והנה מבואר במ"א : מכאן ואילך הוא לשון אוה"ת חנוכה כאן ע' רפט בשינויים והוספות.
55. מבואר במ"א : באוה"ת כאן: בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני — לב, א.
56. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
57. מאד עמקו מחשבותיך : תהלים צב, ו.
*. נרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים, ובאוה"ת מופיע זה כאן: מענין כי נער ישראל ברבות כי תשא ס"פ מ"ג דקנ"ח ג'א ובפ' שופטי' דרצ"ה ד'ב, י"ל שני ענינים ברבות כי תשא ס"פ מ"ג דקנ"ח ג': פמ"ג, ט. הובא גם (בנוסף לאוה"ת כאן) באוה"ת הושע כרך א ע' תמג. ובפ' שופטים ד' רצ"ה ד': פ"ה, ז. ראה הערה א שלפנ"ז.

עמוד תרצא

58. הנסתרות להוי' אלקינו : נצבים כט, כח.
59. שאוהב שיאהב : באוה"ת כאן: שיאהב.
60. מגדול : באוה"ת: מגדיל.
61. בסידור ע"פ השמים מספרים : שחרית לשבת קעח, ג.
62. ובביאור ע"פ משה ידבר : תו"א יתרו סח, ג.
63. שקיים אברהם את התורה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך.
64. ע"מ נקראו מילין דהדיוטא. . בלק"ת. . הראשון : נסמן לעיל במאמר ד"ה רני ושמחי הערה 94.
65. ועמ"ש בד"ה רני ושמחי : נדפס לעיל לפני מאמר זה.
66. הציצית. . ל"ב חוטין : ראה גם לעיל מאמר ד"ה עשה צדקה הערה 125.
67. ל"ב חוטין. . ל"ב נתה"ח : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.
68. אין כבוד אלא תורה : אבות פ"ו, ג. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' טז.
69. כבוד גימ' ל"ב : זהר רע"מ צו לג, א.
71. כי שרית עם אלקי' : וישלח לב, כט.
72. ב' שמות הוי' ופסיק טעמא : תשא לד, ו. זהר אד"ר נשא קלח, רע"א. ראה אוה"ת וארא כרך ז ע' ב'תקסד. סה"מ תרל"ח ע' נה. וש"נ.

עמוד תרצב

73. שמו הגדול שמיה רבא : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פמ"ז. וש"נ.
70. והיינו. . בב"א : לשון הלקו"ת שלח מט, ב שנסמן בפנים.
74. הוי' בחכ' : ראה זהר רע"מ פינחס רנה, ריש ע"ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קלה.
75. ש' הוי' שבת"ת : ראה ע"ח שער השמות שער מ"ד, פ"ג. פ"ו. תו"ח בראשית מא, א הערה 7.
76. במאו"א סמך סעי' י"ח סבא דסבין : מובא גם באוה"ת חנוכה כאן ס"ע רפט. ע' רצו.
77. ס' אור ישראל : לר' ישראל בר' אהרן יפה. לא הובא באוה"ת שבהערה שלפנ"ז.
78. בת"ז בההקדמה ד"ג סע"ב ובכס"מ שם : באוה"ת דלקמן ע' רצו כותב: ”ד"ג, סע"א " (ט, א — בדפי הספר) ובכס"מ אות ז.
79. וע' בהרמ"ז פ' בלק שם : ראה אוה"ת לקמן שם.
*. נכתב בפנים ועה"ג נרשם: מן ומ"מ עד הפסוק אצ"ל [ אין צריך להעתיק]: (ומ"מ מ"ש כאן י"ל נכון יותר בפשט הפסוק)
ח. ולכאורה כצ"ל באוה"ת כאן.