שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מאשר הנני קבלת המכתבים והתמונות (ות"ח) והמצו"ב .
11 מאשר . . וה' הוא היודע : קטעים אלו למו"ה אפרים וואָלף. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סו), ובהנסמן בהערות שם.
ערב ש"ק : שייך לתשובה (ראה אגה"ת ספ"י).
ש"ק פ' בא : שנת ה'תש"י – נסתלק כ"ק מו"ח אדמו"ר.
אין מזרזין : במדב"ר פ"ז, ז. (עד"ז מכות כג, א).
בדרך . . באורחותיו : אגה"ק סי' זך. ולהעיר מזח"ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, ב).
בשלשת הדברים (הקווין) : וי"ל שאלו הן ג' הדברים "אמונה ויראה ואהבה" שבאגה"ק הנ"ל (והביאור). ועפ"ז מובן סדרן שבאגה"ק.
שעליהם . . וגמ"ח : אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על ג"ד ה'ש"ת.
כולל . . האדם : לפירוש הראשון בפרישה (ריש טחו"מ) אדרבא עיקר כוונת המשנה להאדם.
העולם קטן זה האדם : תנחומא פקודי ג.
ועבודה (תפלה) : שבמקום קרבן תיקנוה ((ברכות כו, ב). וצע"ק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
שאז . . ומאירים : לקו"ת (שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג).
ובלשון הרמב"ם : הל' תשובה פ"ז ה"ז.
וכמחז"ל : שבת קנג, א.
בתשובה (עילאה) : ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא. ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"ם השמיטו) – עיין תניא פל"ה וספנ"ג.
להוציא . . עלמין : ראה תניא פל"א.
זאת בעבודת כו' : ראה אגה"ק סו"ס זך.
דברי נשיאנו : במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').
להתקשר בעץ החיים כו' רויחי : י"ל דשייך בפרט לתשובה – המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.
בבני חיי ומזוני : בג' הקווין – דעת חכמה בינה (מאו"א ב' סז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטי הש"ס ברכות).
דגדל והולך : עיין אגה"ק סו"ס זך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה החילוק הנ"ל בין תש"י ותש"ר הוא לא רק בתוכן המצוה (אם הוא הפועל או הנפעל), אלא גם בזמן המצוה, דכיון שבשל יד המצוה היא הקשירה או ההנחה נמצא שקיום המצוה הוא רק ברגע של מעשה הקשירה או ההנחה, משא"כ בתפילין של ראש שהמצוה היא שיהיו מונחים על ראשו, נמצא, "דכל רגע ורגע שהוא לבוש מקיים מצוה" [וכפי שמביא בצפע"נ ע"ז מחז"ל עה"פ "בכל עת גו' ושמן על ראשך אל יחסר" — "אלו תפילין", דהיינו תפילין של ראש ("על ראשך"), שבהם דוקא נאמר "בכל עת.
34 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לכן, יהודי צריך אמנם להיות "כל ימיו" בתשובה, אך כיון שהחטא כבר הוסר על ידי תשובה תתאה, אין תשובתו צריכה להיעשות על ידי כיבוס החטא – כיבוס מלשון ליבון, אלא על ידי טבילה "במי הדעת
22 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
5 פעולה נמשכת: ע"פ מרז"ל כל ימיו בתשובה (שבת קנג, א). וראה אגה"ת ספייא: תמיד כו' כל ימיו בתשובה עילאה כו'. וראה ג'כ רמב"ם הל' תשובה פ"ב סוף ח"ת. -- ולהעיר דכל חטא ה"ז שופך דם האדם דקדושה (לקו"ת במדבר יג, ג) ושופ"ד נקרא בספרי ס"פ שופטים חוטא (לא שכבר חטא) ונמשך (צפע"נ למכות ה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
6 חשובה .. אָלץ העכער: כמרז"ל כל ימיו בתשובה (שבת קנג, א) וראה רמב"ם הל' תשובה פ*ב ה"ח בסופה, תניא פכ"ט (לו, ב). לקו"ת ר"פ האזינו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התשובה קיים הכלל של "כל ימיו בתשובה", אשר הצורך בתשובה "כל ימיו" אינו נובע רק מכך שהפגם של העבירה שנעשתה עדיין לא הוסר לחלוטין, ביחס לדרגה העכשווית הנעלית עדיין נותר הפגם של העבירה, שהרי ח"ו לנו לחשוד בכל יהודי שלא שב בתשובה שלמה, ושעדיין הפגם של החטא קיים, אלא אף אם "עשה תשובה נכונה" ושלמה, כך שהפגם הוסר לחלוטין, עדיין יש צורך בתשובה.
16 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולמחרתו – להלחם שוב בעמלק לפי הדרגא של מחר ומצב העולם של מחר.
65 ע"ד הפי' (ספה"מ תר"ל ס"ע שט. ספה"מ עטר"ת ע' תקכז. וראה תניא פכ"ט (לו, ב)) במחז"ל כל ימיו בתשובה (שבת קנג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת בראשית, מבה"ח מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– באמת צריך להיות "כל ימיו בתשובה", אלא שבחודש אלול נעשית ההתעוררות לתשובה.
298 שבת קנג, א. וראה לקו"ת ר"פ האזינו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בספרי מוסר וספרי חסידות, החל מספר התניא, מובא מאמר הזהר שצריך להיות ממארי דחושבנא כו', שבזה נכללת גם ההתבוננות ד"יזכיר לו יום המיתה ", כדאיתא בגמרא "שוב יום אחד לפני מיתתך .
142 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן השמיט רבנו הזקן "הל' יו"כ", כי בנוגע לעיקר הל' יו"כ – אין צורך בזמן מיוחד לדרוש בהם, כי נכללים הם בדרשות "להורות דרכי ה'" שאומרים בשבת הגדול ובשבת שובה.
10 ענין התשובה, שעל זה אמרו רז"ל (שבת קנג, א) שצריך להיות "כל ימיו בתשובה" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל הכוונה היא – לצאת לגמרי מההגבלות של הגוף ונפשהבהמית, שזהו אמיתית הענין ד(כל ימיו ב)תשובה, כמבואר בלקוטי תורה שפנימיות ענין התשובה הוא:
57 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וממשיך רבינו הזקן, דהעצה לזה היא שיהי' כל ימיו בתשובה.
40 לשון חז"ל - שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שזוהי בחי' שלמעלה מהזמן, ולמעלה מהתחלקות – בחי' יחיד (שממנה מקבלת בחי' היחידה שבנפש), שלמעלה גם מבחי' "יום אחד", "שלא הי' בעולמו אלא הוא", אבל ישנה כבר המציאות ד"עולמו", כידוע המעלה שבתואר "יחיד" לגבי התואר "אחד".ולכן, גם כאשר נמשך למטה הרי זה גם באופן של תמידיות – שאע"פ שכבר שב בתשובה, ונתכפרו החטאים והעוונות והפשעים במחילה גמורה, ונעשה מרוצה כקודם החטא, ועד שגדלה מעלתו ממעלת צדיקים גמורים – אעפ"כ עומד הוא במצב תמידי של תשובה תמידית, כלשון וציווי חז"ל:
91 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואדרבה, זהו אפילו ענין בעבודת השם, כדברי הגמרא "שוב יום אחד לפני מיתתך", ונשאלת השאלה:
901 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובלשון חז"ל בענין "שוב יום אחד לפני מיתתך" , שצריך להיות "כל ימיו בתשובה" , והיינו, שכל ימיו (בתמידות) ישנה אצלו תנועת התשובה שהיא "בשעתא חדא וברגעא חדא".
1399 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הן עבודת התשובה – כמארז"ל "שוב יום אחד לפני מיתתך", וכיון שאין אדם יודע כו', "נמצא כל ימיו בתשובה" , שזהו ציווי והוראת דרך בעבודת ה' לכאו"א מישראל, גם לאלו שבדרגת "ראשיכם שבטיכם" ; והן הענין ד"עמך כולם צדיקים" – עבודה מסודרת בלימוד התורה וקיום המצוות בכחות הפנימיים שבנפש, שפעולתם היא באופן של השתלשלות מדרגא לדרגא, "מחיל אל חיל" .
251 אבות פ"ב מ"י. שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והעצה לזה היא כמארז"ל להיות כל ימיו בתשובה, וענין התשובה הוא אותיות בושה, והיינו, שכאשר יתבונן ויעמיק שכלו בגדולת ה', אשר הוא ממכ"ע וסוכ"ע וכולא קמי' כלא חשיב, ואיך הוא עומד עליו ורואה במעשיו כו', אזי יפול עליו הבושה ממנו ית'.
696 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, ענין התשובה צריך להיות בכל יום, כמארז"ל שכדי לקיים שוב יום אחד לפני מיתתך, צריך להיות כל ימיו בתשובה.
296 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים".
199 נוסף על מצות התשובה כפי שהיא במשך כל השנה, שאינה מצוה שהזמן גרמא, שהרי זהו ענין שישנו בכל יום ויום – "כל ימיו בתשובה" (שבת קנג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן, תנאי עיקרי בקטורת דיוהכ"פ – "מעלה עשן" , שמורה על העלי' למעלה מעלה .
795 וזהו גם החילוק בין התשובה דכל השנה (כמארז"ל (שבת קנג, א) "שוב יום אחד לפני מיתתך", שצ"ל "כל ימיו בתשובה"), שאז מותר באכילה ושתי', לתשובה דיוהכ"פ, שאז ישנו החיוב דחמשה עינויים [ובלאו הכי, אין יוהכ"פ מכפר, אפילו לדעת רבי שעיצומו של יום מכפר גם ללא תשובה, כי, כאשר החטא הוא בענינו של יוהכ"פ גופא, ה"ה בגדר גורם להחטא, ואי אפשר שהגורם לחטא יהי' גם מכפר עליו, דאין קטיגור נעשה סניגור, ובדוגמת האומר אחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה, הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא (ראה לקו"ש חי"א ע' 3. וש"נ)], וישראל דומים למלאכים (ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"י ס"ט. סתרי"ט ס"ט. וש"נ) – שעומדים למעלה מהעולם לגמרי.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
נתבאר שהשם "שבת תשובה" (או "שבת שובה") – נוסף על פשטות הענין שנקרא כן ע"ש התחלת ההפטרה, "שובה ישראל" , בפנימיות הענינים , מורה שם זה על השייכות המיוחדת של שבת זה לענין התשובה, כי, דוגמת מעלת התשובה דעשי"ת על התשובה דכל השנה
21 וכמ"ש הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ו) "אע"פ שהתשובה .. יפה לעולם" (שכל השנה זמנה הוא, וכמאמר המשנה (אבות פ"ב מ"י) "ושוב יום אחד לפני מיתתך", שפירושו (ראה שבת קנג, א) בכל יום , והיינו, שבכל יום צריך ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, כמו ביום המיתה), הרי "בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד", ועאכו"כ יוהכ"פ שהוא "זמן תשובה לכל" (שם ה"ז), ועד ש"עיצומו של יום מכפר" (שם פ"א ה"ג-ד. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 203. וש"נ), שזהו גילוי אור שלמעלה לגמרי מעבודת האדם.
וכיון שזמן זה הוא עת רצון למעלה – הרי זה פועל גם על עבודת האדם (כמ"ש (משלי כז, יט) "כמים הפנים לפנים גו'"), שתשובת האדם היא באופן נעלה יותר, מפנימיות הנפש יותר – לא רק מדרגה שכבר נמשכה להיות שרש ומקור לכחות, אלא מעצם הנפש ממש שלמעלה מלהיות שרש ומקור הכחות*.
ולכן החל מר"ח אלול (שבו מתחילים הארבעים יום שתכליתם היא עשי"ת) מתחילים להרגיל את הגוף להענין ד"בקשו פני" (תהלים כז, ח), העבודה דפנימיות הנפש, ובעבודה דפנימיות הנפש גופא הולך וניתוסף בעילוי אחר עילוי, שהרי בפנימיות הנפש גופא ישנם כמה דרגות. וע"ד משנ"ת בהמאמרים (ראה ד"ה טוב טעם ודעת דר"ה פ"ה (לעיל ע' 9)), שיש בחי' פנימיות עתיק כמו שבא בפנימיות אבא, ויש בחי' פנימיות עתיק כמו שהוא במקומו, ועד לעצמות ממש.
*
) וע"ד המבואר בענין שער הנו"ן , שנוסף לכך שכולל את שאר המ"ט שערים , ישנו גם עצם שער הנו"ן שלמעלה לגמרי מהמ"ט שערים , אפילו כפי שנכללים בשער הנו"ן (ראה לקו"ת במדבר יב , א ואילך . ובכ"מ) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד שמצינו ש"מאן דמשתעי ריש לקיש בהדי' בשוק יהבו לי' עיסקא בלא סהדי" , והיינו, שנזהרו אפילו שלא לדבר אלא עם מי שיכולים להאמין ולסמוך עליו בכל הענינים, אפילו בנוגע ל"חיי נפשו" כמו ממון (שהרי "אין אדם מעמיד עצמו על ממונו" , כפי שמצינו בנוגע לשבת ובנוגע למחתרת, וכיו"ב) –
407 שבת קנג, א. יומא פה, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא כיון שבארבעים יום נעשה רק ציור כללי, לכן צ"ל בכל ג' ענינים הנ"ל אריכות זמן יותר מארבעים, ועד שאין להם שיעור, וצריכים להיות במשך כל ימי חיי האדם (בתורה – "לא פסיק פומי' מגירסא" , בתפלה – "ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו" , ובתשובה – שיהי' "כל ימיו בתשובה" ) – כדי שהנקודה תחדור בכל הפרטים של האדם.
2306 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"שצריך להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה", שמזה מובן, שרבינו הזקן מפרש במארז"ל שצ"ל "כל ימיו בתשובה" , שהכוונה היא ל"תשובה עילאה".
556 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שצריך להיות "כל ימיו בתשובה" , וכן שיש ד' מדריגות בתשובה כנגד ד' לשונות של גאולה ], וכמו המאמר הידוע הנקרא "דער פרומער וארא" .
1016 שבת קנג, א. – אוה"ת (כרך ח) ע' ב'תתצ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו"כ אין סתירה בין מארז"ל שצריך להיות "כל ימיו בתשובה", למ"ש "עבדו את הוי' בשמחה",
1437 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרט מצד השייכות לפורים – כפי שמצינו בהתחלת ד"ה ומרדכי יצא מלפני המלך בתורה אור , ש"פורים הוא בחי' יוה"כ, כי יוה"כ פירושו כמו פורים, ויוה"כ הוא תשובה כו'", וכמ"ש הרמב"ם ש"אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם", וכדאיתא בגמרא שצ"ל "כל ימיו בתשובה", הרי "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל ..
2248 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הוא ג"כ בכללות העבודה, שצריך להיות ב' אופני העבודה דצדיקים ובע"ת, העבודה דעולת תמיד העשוי' בהר סיני5, עבודה מסודרת, תמידין כסדרן, שזהו"ע עבודת הצדיקים, וביחד עם זה אמרו רז"ל שצריך להיות כל ימיו בתשובה, ואעפ"כ, עבודת כל היום כולו צריכה להיות עבודה מסודרת בקיום התומ"צ.
37 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמ"ש בתורה והתוודו את חטאתם" (וכבר דובר פעם הביאור בזה, וגם נדפס , אך כאן ניתוסף בזה "אַ געשמאַקער ביאור") – כי, ענין התשובה צ"ל באופן ש"כל ימיו בתשובה" , גם ביום השבת, ולכן אי אפשר לומר שמצות התשובה היא וידוי דברים, כי וידוי דברים (אמירת תחנון) בשבת אסור .
2866 שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שעי"ז נעשה אח"כ ענין של טובה, אלא שענין זה עצמו הוא לטובה (ורק שבתחלה לא הי' נראה הטוב בגלוי, והי' צורך לגלות את הטוב שבזה), וכמו במאורע שהחליפו את האבנים טובות ומרגליות בעפר שהפך לחצים ואבני בליסטראות שעל ידם ניצח המלך את שונאיו, שלא זו בלבד שע"י העפר נעשה אח"כ דבר טוב, אלא שהעפר עצמו הי' דבר טוב – עוד יותר מאשר אבנים טובות ומרגליות, כי, אבנים טובות ומרגליות ישנם כבר בבית המלך (שהרי "כלום חסר בבית המלך" ), ואילו ה"עפר" סייע למלך בענין שלא הי' יכול לעשותו בעצמו.
819 ע"פ שבת קנג, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו שעולה למצב עליון שלא בערך כלל עד שאין לומר עליו לשון וגדר עליון ותחתון, דלשון עליון מורה שישנו תחתון והוא העליון בערכו, משא"כ מהות התשובה היא בדרגא כזו שאינה בגדר וערך דעליון ותחתון, שאינו שייך כלל להמצב שלפנ"ז (למעליותא), עד שנעשה מציאות חדשה שנעשית מאין ואפס ממש.
10 כידוע בענין "כל ימיו בתשובה" (שבת קנג, א) שהוא אפילו אם "כבר עשה תשובה נכונה" (תניא פכ"ט) – ראה לקו"ש חכ"ה ע' 15 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסו דין מי שהחשיך לו בדרך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אבל אם אין עמו שוטה, אלא חרש או קטן יתננו להם .
2132 גמרא שם שבת קנג, א (חרש ושוטה, לשוטה (יהיב, דלית ליה דעת כלל, אבל חרש דעתא קלישתא אית ליה, רש"י). שוטה וקטן, לשוטה). טור ושו"ע סעי' ד-ה (היה עמו חרש ושוטה, יתננו לשוטה, לפי שאין לו דעת כלל. שוטה וקטן, יתננו לשוטה שהקטן יבא לכלל דעת).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וגם ארז"ל כל ימיו בתשובה שזהו ג"כ אינו מובן למה צ"ל כ"י בתשובה שמאחר ששב ורפא לו, א"כ לכאו' א"צ יותר לתשובה כ"א למעש"ט, והאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואיך הוא כ"י בתשובה.
451 כל ימיו בתשובה : שבת קנג, א. ראה גם לקו"ת בלק עד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטו. המשך מים רבים תרל"ו פקע"ז. לקמן מאמר ד"ה רני ושמחי בשולי היריעה פיסקא או.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה ביוסף כתי' והוא נער את בני בלהה, ופי' בזהר ובמק"מ פ' וישב דקפ"ב ע"ב דקאי על היסוד שנק' נער כמו שהמל' נק' נערה, ובני בלהה ובני זלפה הם חיילות דבי"ע, ובזהרי חמה פי' שהוא ע"ש תחדש כנשר נעורייכי שכשהיא מתחדשת בסוד נערה מתחדש היא ג"כ ונק' נער, והוא מחדש כל המדות, ואפי' בני[ednref_26_*]
49 היא : שם: הוא.
[edn_26_*] נרשם בצד הימני של העמוד מלמעלמ"ט ולא נרשם מקומו בפנים:
או כענין הטבילה בנהר דינור]א[ בין ג"ע לג"ע, וזכאי קשוט]ב[ כו' כאלו ההוא יומא כו', כמ"ש בת"א בד"ה מקץ הא']ג[, וז"ע כ"י בתשובה]ד[ שנת' במ"א שגם הצ"ג צריך לזה]ה[ כו', ומה כו' הבא לדבקה בו ע"י תורה ותפלה על אכו"כ, שז"ע יין המשכר עד שיצא מדעתו]ו[ שהי' קשור בו תחלה, י"ל שזהו ג"כ בכלל יפול וקם כו'.
----------
[א] הטבילה בנהר דינור: ראה גם לעיל מאמר ד"ה וזהו שרש ענין יונתי ובהערה 81.
[ב] וזכאי קשוט: ראה זהר ויחי רכ, א.
[ג] בת"א בד"ה מקץ הא': לא, א.
[ד] כ"י בתשובה: שבת קנג, א. ראה גם לעיל המשך יונתי ובהערה 451.
[ה] שגם הצ"ג צריך לזה: ראה גם לעיל המשך יונתי פכ"ג. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 106.
[ו] יין המשכר עד שיצא מדעתו: ראה תו"א מקץ לא, א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הב' - ראשי פרקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
הם מע"ט, אך אמרז"ל כל ימיו בתשו' ואינו שייך ע"ז אחטא ואשוב אין מספיקין כו', אך התשו' אינו על חטא, חטא חסרון, כ"א והרוח תשוב כו' וצלה"ק שבת, תשב ומה שייכות זל"ז, וישבות כו' ששת ימים עשה, עד"מ העושה ביד מ"מ מושפלים המוחין, והראי' והשמיעה אדם הכותב ומצייר נתפס בו כל עצמות אדם כמו"כ למעלה אף דלא בעמל כו' מ"מ דיבורו של הקב"ה כו' ובו נכלל הכל, בעשרה דברים, ה' בחכ' יסד, הגם דששת ימים כו' מ"מ יש מוחין שבמדות, עצם נקודת המדה בעתיקא כו' והמדות נולדים מהמוח, ואח"כ המוחין מנהיגים המדות וזהו בחכ' בתבונה בדעת חב"ד, אך בחכ' ולא חכ', שהוא רק מלובש במדות, וזהו בראשית נמי מאמר בחוכמתא, כולם בחכ', השביתה בקידוש היום ל"ו שעות כו' יודע עיתיו ורגעיו, עד"מ אדם השובת מלאכתו ואח"כ רואה בעינו ובשכלו ובכח השמיעה ומתענג מזה, כמו"כ למעלה בדבר ה' שמים נעשו ויש חכ' בדיבור, ויש אדם שהוא בעל שכל ואינו יכול להסביר הענין באותיות, ושרש הלבוש מרשימה, והוא מקור הכלים, ומשם נמשך הקו, ויש חכ' בעצם הדיבור, ברכו וקדשו, וכמו בנפש חלק ה' חלק מהעצם, וירדה למטה, והתשו' והרוח תשוב, ואח"כ ושואבת לו חיים מלמעלה, וכמו בשבת כמו"כ יובן בשמיטה שש תעבוד
13 כל ימיו בתשו' : שבת קנג, א. ראה גם לקו"ת בלק עד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה[/cup] שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועוי"ל שקאי על כלליות המצות דאי' בילקוט אני לדודי בעוה"ז ודודי לי בעוה"ב, ובעוה"ז יש כל המצות ולא תשובה לבד, ובכלליות המצות יש מצות תשובה ג"כ שהיא ג"כ מצוה רק שהיא מצוה כלליות, ואפי' צדיק גמור צריך לקיים מצות תשובה, ולפ"ז א"א לומר שהתשובה הוא על חטא ועון דוקא א"כ נמצא בתורה פתח לחטוא, ולכאו' הוא קושי' הנ"ל על מ"ש יפה שעה א' בתשו' ומע"ט, אך שם אפשר לתרץ דשעה א' פי' א יין קער בתשובה שתחילה הוא עושה תשובה ואח"כ המעשים הם מעשים טובים, אבל כאן א"א לומר כן דארז"ל נמצא כל ימיו בתשובה, ואמרז"ל האומר יחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לבד מה שאינו מקבלים תשובתו אין מספיקין בידו לעשות תשובה, אלא צ"ל שהוא באופן שהתשובה מועיל וא"כ צ"ל איך כל ימיו כו' דאם עשה תשו' היום מה שייך תשו' למחר.
22 נמצא כל ימיו בתשובה : שבת קנג, א. ראה גם לקו"ת בלק עד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך התם יש לתרץ שעה א' בתשובה הוא מלשון פ קערין ואח"כ המעשים הם טובים, אבל מה שמצינו כל ימיו בתשובה אינו מובן הלא תשובה הוא על חטא ועון שהוא ע"ד אחטא ואשוב ואחטא ואשוב שעליו כתי' אין מספיקין בידו לעשות תשובה, פי' אין מספיקין לא לבד שאין מועיל לו תשובה, גם מלמעלה אין מניחין אותו לשוב.
24 כל ימיו בתשובה : שבת קנג, א. ראה גם לקו"ת בלק עד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטו. לקמן קרוב לסיום המאמר.
פתיחה בהקשר