א
רמג דין המשכיר שדה ומרחץ לנכרי. ובו ט"ז סעיפים:
א אסרו חכמיםא לומר לנכרי לעשות לנו מלאכה בשבתב בין בחנם בין בשכרג ואע"פ שאומר לו מקודם השבת שיעשה בשבתד ואע"פ שאינו צריך לאותה מלאכה עד לאחר השבתה שכשהנכרי עושה בשבת הוא עושה בשליחות הישראלו ואע"פ שאין אומרים שלוחו של אדם כמותו מן התורה אלא בישראל הנעשה שליח לישראלז שנאמר בתרומהח כן תרימו גם אתם תרומת ה' ודרשו חכמים גם לרבות שלוחכם מכאן ששלוחו של אדם כמותוט ומה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית אבל הנכרי אינו בתורת שליחות מן התורהי מכל מקום מדברי סופרים יש שליחות לנכרי לחומראיא.
ויש רמז לאיסור זה בשבת ויו"ט מן התורהיב שנאמר ביו"טיג כל מלאכה לא יעשה בהם משמע אפילו ע"י אחרים שאין מצווים על השביתה ביו"ט וקל וחומר לשבת ומכל מקום אין זו אלא אסמכתא בעלמאיד.
ועיקרטו האיסור אמירה לנכרי בין בשבת בין ביו"ט אינו אלא מדבריהםטז כדי שלא תהא שבת קלה בעיני העם ויבאו לעשות בעצמןיז וכן ביו"טיח ואפילו בחולו של מועדיט וכן בשאר כל איסורין שבתורה כמו שיתבארו במקומןכ:
הערות
- א. לכללות הסימן ראה ביאורי השלחן ע' קכה ואילך.
- ב. שבת קנ, א (אמירה לנכרי שבות). רמב"ם פ"ו ה"א. ראה לקמן סי' רסג סכ"ה (במוסגר).
- ג. ירושלמי פ"ק ה"ח (בשכיר יום אסור). ואפילו בקבלנות וקצץ אסור כשפירש לו לעשות בשבת. רמב"ם שם הי"ב (קבלנות כשפירש) וסוף הי"ג (שכיר יום). רשב"א יט, א ד"ה הא דתנן (שכיר יום), מהרי"א וב"י סי' רמז ד"ה וכתב הגאון בשמו (קבלנות כשפירש). סמ"ג ל"ת סה (יט, ג). וסמ"ק סי' רפא. וס' התרומה סי' רכב (הובאו בב"י סי' רנב ד"ה ומה שהתנה). שו"ע ס"א וסי' רמד ס"א (שכיר יום). סי' רמז ס"א וסי' רנב ס"ב (קבלנות כשפירש). וכדלקמן ס"ד וסי' רמד ס"א (שכיר יום). סי' רמז ס"א וסי' רנב ס"ד (קבלנות כשפירש). וראה קו"א ס"ק א (ההפרש בין שני איסורים אלו). מהדו"ב לסי' רמג ד"ה ושאני.
- ד. רמב"ם שם ה"א, ומ"מ שם בשם המפרשים. וספר התרומה שם ממשנה י[ז] , ב. רא"ש ב"מ פ"ז ס"ו בשם רס"ג (אפילו בקבלנות). שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' רב. טור ושו"ע סי' רמז ס"א וסי' שז ס"ב. לקמן סי' רמז ס"א (אפילו בקבלנות) וש"נ. וראה לקמן סי' שו ס"ה וסי' שז ס"ז שאם אומר לו בשבת יש בזה גם איסור של ממצוא חפצך ודבר דבר. ונתבאר לקמן סי' רסג קו"א ס"ק ח.
- ה. רמב"ם שם. שו"ע סי' שז ס"ב. לקמן שם ס"ו.
- ו. רש"י ספ"ק דע"ז כא, א ד"ה מפני שנקראת. כב, א ד"ה לא יאמר ישראל. שם ד"ה שרא להו. שבת קנג, א ד"ה מ"ט. הגהות מיימוניות פ"ו אות ב. וראה ש"ך יו"ד סי' רצד ס"ק כח.
- ז. קידושין מא, ע"ב . רמב"ם פ"ב מהל' שלוחין ה"א. טור ושו"ע חו"מ סי' קפח ס"א. וראה העו"ב מח ע' ט.
- ח. במדבר יח, כח.
- ט. ראה גם לקמן סי' שסו סי"ב. סי' תלו ס"ב וס"כ. סי' תקכז סי"ד. דיני מציאה ופקדון סל"ב.
- י. ראה גם לקמן סי' תמח ס"י. סי' תנ סכ"ז. הל' רבית סס"ז.
- יא. ב"מ עא, ב. (ולהתוס’ ורא"ש שם דחולקים ע"ז צ"ל דשאני הכא כמ"ש ריב"ש סי' שה) . הגהות מיימוניות פ"ו מהל' שבת אות ב'. וכ"ה לקמן סי' רסג קו"א ס"ק ח. סי' שה סכ"ט. וראה שו"ת צ"צ חאו"ח סי' כט אות ג ואילך. עמק שאלה חידושי או"ח סי' א. נחלת יהושע או"ח סי' ט. לאור ההלכה ע' ריד. "התמים" ע' רד. דברי ישכר או"ח סי' כא. חקרי הלכות ח"א טו, א. אהלי שם חו' ה ע' מח ואילך. ביאורי השולחן ע' קכה. כוננת מישרים ע' יז.
- יב. סמ"ג ל"ת עה (כד, רע"ד). ממכילתא בא פ"ט (הובא בב"י סו"ס רמד). יראים השלם סי' ד"ש.
- יג. שמות יב, טז.
- יד. סמ"ג שם. ב"י סוס"י רמד.
- טו. ראה כוננת מישרים ע' כ.
- טז. רמב"ן פ' בא שם. וראה סמ"ג שם. לבוש ס"א. אליה רבה סק"א. וראה צ"צ או"ח סי' לא ס"ב.
- יז. רמב"ם פ"ו ה"א. וראה שיחת חגה"ש תשכ"ד. שלחן המלך ע' קעד (הצורך בג' הטעמים). וראה גם בס' אמירה לנכרי ע' ב הנפ"מ ביניהם.
- יח. כדלקמן סי' תצה ס"י.
- יט. מו"ק יב, א. תוס’ ב"מ צ, א ד"ה אבל הכא. טור ושו”ע סי' תקמג ס"א. וראה גם לקמן סי' תסח ס"ה. וראה כוננת מישרים ע' כא.
- כ. טור ושו"ע חו"מ סי' שלח ס"ו. אה"ע סי' ה סי"ד. לקמן סי' שמג ס"ה. סי' תנ ס"כ. הל' רבית סע"ב. הל' שאלה ושכירות סכ"ט.
שולחן ערוך, חושן משפט קפ״ח:א׳ - הטקסט מספריא
אֵין הַגּוֹי נַעֲשָׂה שָׁלִיחַ לְדָבָר מֵהַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכֵן אֵין יִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה שָׁלִיחַ לְגוֹי לְדָבָר מֵהַדְּבָרִים.
שולחן ערוך, חושן משפט של״ח:ו׳ - הטקסט מספריא
אָמַר לְגוֹי: חֲסֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ, דַּאֲמִירָה לְגוֹי אָסוּר בְּכָל אִסּוּרִין, כְּמוֹ בְשַׁבָּת (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְרַשִׁ"י וְהַמַּגִּיד סוֹף הִלְכוֹת שְׂכִירוּת) ; יָשַׁב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ וְדָשׁ בָּהּ וַהֲרֵי אֵינָהּ אוֹכֶלֶת; רָבַץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ; הִרְבִּיץ בְּנָהּ מִבַּחוּץ; הֲרֵי שֶׁצָּמְאָה וְאֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ; פִּירֵשׂ עוֹר עַל הַדַּיִשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל; כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָסוּר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה ב מו"ק יב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל ב מאותו ספר מו"ק יב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל כ מאותו ספר מו"ק יב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת ה מאותו ספר מו"ק יב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכה נכרי שעשה מלאכה בעד ישראל כא מאותו ספר מועד קטן יב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות ה מאותו ספר מו"ק יב, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רנב (ה) מאותו ספר מו"ק יב, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) מאותו ספר מועד קטן דף י"ב ע"ב
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז א. איסורו מטעם שליחות א מו"ק יב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז איסור מראית העין לה. מראית העין במחובר לקרקע מו"ק יב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז איסור מראית העין לה. מראית העין במחובר לקרקע מו"ק יב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז א. איסורו מטעם שליחות ה מו"ק יב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז הנאה וריוח ממלאכת הנכרי כט. עבר ועשה מתי קנסוהו מו"ק יב, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז איסור מראית העין לט. מראית העין כשמוציא החפץ מביתו בשבת מו"ק יב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות מו"ק יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל מועד קטן יב, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג מו"ק יב, ב

