6

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך כיון שעבודת האדם היא בסדר ובהדרגה, כך גם בענין התשובה:

בתחילת העבודה, כאשר דרגת התשובה באדם עצמו היא באופן שהוא חש שעליו להתנתק מן הרע, הרי התשובה בתחושתו היא בדומה ל"גזילה" – עליו "לגזול", כביכול, ענין השייך לרשות הקליפה.

אך לאחר מכן, כאשר הוא מגיע לדרגה הנעלית יותר בתשובה – "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"43, הוא חש בתשובתו מעין שיבה לשרשו ומקורו עד ל"האלקים אשר נתנה" – שרשו ומקורו הראשון, כי מאיר בו שורש נשמתו כפי שהוא מאוחד עם "האלקים אשר נתנה" –

כך גם לגבי בירור ניצוצות הקדושה שבדברים האסורים על ידי תשובתו, שאז אין זה ענין של "גזילה", אלא "ממך הכל".

והירידה של הניצוצות בכלל היתה מלכתחילה לצורך העליה – סותר על מנת לבנות – שהיהודי ישיב ויעלה אותם לשרשם ומקורם על ידי תשובה.

ועל ידי כך מתעלה היהודי לדרגה הנעלית של תשובה, שבמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו44.

ולכן (גם) צדיקיא אתבי בתיובתא (=הצדיקים ישובו בתשובה), ובהוראת חז"ל לכל יהודי ולגבי כל יום45: כל ימיו בתשובה.

(משיחת ש"פ ויקרא תש"מ)

הערות

  1. 43. קהלת יב, ז. לקו"ת ר"פ האזינו. ובכ"מ.
  2. 44. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד. כדעת ר' אבהו ברכות לד, ב. וראה סה"מ תש"ט ע' 183 בהערה.
  3. 45. שבת קנג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.