שיחה א

הערות

עמוד 297

1. 1. ראה זח"ב ערה, א (תוספות): ומאלול כו' עד שיתא בחשון עד דיהדרון בני נשא מחובייהו ויתכפר להון. וראה שיחת ש"פ לך תשד"מ.
2. 2. תענית י, א.
3. 3. או"ח ר"ס קיז. שו"ע אדה"ז שם.
4. 4. שו"ע אדה"ז שם. ועד"ז בריטב"א תענית שם. וראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 6
5. 65. חו"מ סמ"ג ס"ק מז.
6. 66. בלשון הכתוב (מ"א ת, סו. סיום וחותם הפטורת שמע"צ): ביום השמיני שלח (המלך) את העם . . וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב.
7. 7. בש"ך שם: ואע"ג דהשתא כו' לשון כו'. אבל עפמ"ש בשו"ע אדה"ז שם שגם ,לאחר החורבן היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות בירושלים לרגל, כמו שעושים גם היום" -- יש לומר, דאין זה רק לשון כו', אלא הענין דעסוקים בעניני הרגל.
8. 8. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סל"ח. וש"נ. וידועה הראי' מעירובי תחומין דמקום שדעתו שם, שם הוא מקומו (ראה שו"ע אדה"ז או"ה סת"ת, פרש"י ד"ה חוץ מן המים ומז המלח -- עירובין כו, ב
9. 9. מ"א ה, ה.
10. 0. ראה פרש" לרי"ף תענית שם ,כשחוזרין לבבל מן ארץ ישראל לאחר הרגל". וראה לקו"ש שם הערה 10.
11. 1. ראה תנחומא נשא טז. במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו.

עמוד 298

1. 2. מלשון תשלומין, וגם מלשון שלימות (ראה לקו"ת ראה ל, רע"ג. ובכ"מ).
2. 3. הושע יד, ג.
3. 3. וזהו זכר להקרבת הקרבנות -- נוסף על זה שתפלות במקום קרבנות תקנום (ראה ברכות כו, אב. רע*מ בזח'ג כח, ב). ועפיז יומתק אמירת פסוקי הקרבנות, ,ונשלמה פרים שפתינו* (ראה שו"ע או"ח ס"א ס"ט. סו"ס תפ"הח וסתקצ"א).
4. 4. שמתמציתה שותה כל העולם כולו (ראה תענית י, רעיא).
5. 5. ונפק"מ לדינא גם בחו"ל -- ,טעה היחיד ושאל מטר מז' מרחשון ואילך אינו מחוייב לחזור* (שו"ע אדה"ז או"ח סקי"ז סוס"א. וש"נ).
6. 6. שו"ע אדה'ז שם.
7. 7. ש"ך חו"מ שם.
8. 8. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
9. 9. שיחות
10. 8. לשון הכתוב -- ויצא לב, ב. וראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' קצד. לקו"ש חט"ו ע' 259 ואילך. וש"נ. מכתב לי תשרי ר*ח מרחשון תשמיז (בסה"ש תשמ"ז ח"ב בהוספות) וש"נ.
11. 9. פרש" פינחס כט, לו. אמור כג, לו. בחיי פינחס שם, לה.
12. 0. לקו"ת ברכה צח, ב. וראה סידור עם דא"ח רעו, א. סי הליקוטים-דא"ח צ"צ ערך בית הכנסת. וש"נ.

עמוד 299

1. 7. -
2. 21. יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
3. 2. להעיר מ,התמים" חוברת ב ע' קכו [קי, ב] דברי אחד מזקני חסידי האמיל בימי הצ"צ: מיום שחרב ביהמ"ק וקד"ק עד אשר ירחם השי"ת וישלח לנו גואל צדק . . ויבנה לנו את ירושלים וביהמ"ק עס הקד"ק, הנה ליובאַוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ"ק אדמו"ר מתפלל בו הוא ביהמ"ק שלנו וכו'.
4. 3. ראה כתובות כח, א. סנהדרין כו, רע'א.
5. 5. ש"פ נת, ו' מרחשון תשמ"ז
6. 5. ראה במדב"ר פכ"א, ד. תנחומא פינחס טז (באבער -- טו). רד"ה ביום השמע"צ תרס"ו, תרפ"ה, תש"ח (הא').
7. 6. ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 449
8. 7. ל' הכתוב -- תבוא כו, ב. וראה תורת הבעש"ט עה"פ (,היום יום" ח"י אלול. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות ס"ג. וש"נ).

עמוד 300

1. 8. ראה אנציקלופדי' תלמודית (כרך יג) בערכו. וש"נ.
2. 9. שו"ע אדה"ז או"ח סתצדב ס"ב. ועוד.
3. 3. ש"פ נח, ו" מרתשון תשמ"ז
4. 4. שיחות
5. 0. ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 433 ואילך. שיחת כ"ה תשרי תשמ"ז ביחידות הכללית להאורחים שיחיו,
6. 1. ברכות לג, ב.
7. 2. נוסף על האחדות שנפעלה ע"י עלי' לרגל -- כדאיתא בירושלמי (חגיגה פ"ג ה") ,עיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים . . בשעה ששם עלו שבטים (בשעת הרגל)". ולהעיר גם מהנס ד,עומדים צפופים ומשתחווים

עמוד 301

1. 1. רווחים" (אבות פ"ה מ"ה), שיל"פ שע"י הביטול (משתחווים) -- נעשה ,רווחים", ועד שכתוצאה מזה נעשה בירושלים כולה, ש,לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים" (אבות שם).
2. 3. סוכה נה, ב.
3. 4. פינחס ל, לו. סוכה שם. וראה מדרשים שבהערה 25.
4. 5. אבות פ"א מ"ב.
5. 5. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
6. 6. ראה ב"ב ט, א. תניא פל"ז. ובכ"מ.
7. 7. ראה ברכות ח, א: פדה בשלום נפשי . . כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור - שכולם שלום ואחדות -- ראה פרש"י שם. אוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ.
8. 8. בנוגע לתפלה בצבור -- כמ"ש ,הן אדל כביר ולא ימאס" (איוב לו, ה. ברכות שם. רמב"ם הלי תפלה רפ"ח. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס נב. סק"א סיה) וראה גם ר"ה יח, א.
9. 9. בנוגע לתורה ברבים -- ראה אבות פ"ג מין.
10. 10. . ברכות ו, א. אגה"ק סכ"ג.
11. 11. בנוגע לצדקה וגמ"ח (כללות כל המצוות) ברבים --- ראה אגה"ק שם. וראה לקו"ש ח"ה ע' 423 הערה [ו. ע' 428 הערה 14.
12. 9. אבות פ"ב מי"ב.
13. 0. משלי ג, ו.
14. 41. תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, ב. קא, א). ועוד.
15. 2. כי נוסף לזה שבכחו של כל א' להכריע (נוסף לעצמו) את כל העולם כולו כו' (רמבים הלי תשובה פ"ג ה"ד) -- הרי ,פרידתכם* בכחות נפשו יכול לפעול ,חוזר וניעור" ד,פרידתכם" של כל בני ישראל, כנ"ל ס"ה.

עמוד 302

1. 3. ראה תו"א תצוה פה, א ואילך. ד"ה זכור במאמרי אדה"ז תקס"ה (כרך א) וביאורו. סידור עם דא"ח שער הפורים. סהמ"צ להצ"צ מצות זכירת עמלק. מאמרים שבהערה 45. לקו"ש חכ"א ע' 195 ואילך. וראה גם ס' השיחות תש"ד ע' 75. סה"מ תש"ט ע' 34 (השני) ואילך.
2. 4. שלכן צריך הבאוואַרעניש ,גדול לימוד שמביא לידי מעשה" (ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א), כי לימוד סתם אולי לא יבוא לידי מעשה, ודוקא ,גדול לימוד", גדלות בלימוד (ראה לקו"ש ח"ז עי 7. חי"ח ע' 154), מביא לידי מעשה.
3. 5. ראה תנחומא תצא ט. פרש"י תצא כה, יח. סה"מ עטר"ת ע' רצד. תרפ" עק' קעב. תרפ"ה עי רח. תש"ט ע' 65 (השני). ובכ"מ.
4. 4. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
5. 5. שיחות
6. 6. כידוע הסיפור עם הרה"ק ר' יוסף יצחק בנו של אדמו"ר הצ"צ (זקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר) שפעם אמר שענין תפלה בצבור הוא ,לצבור* את עשר כחות הנפש (לקו"ש ח"ב ע' 477 ואילך. וב,התמים" חוברת ב ס"ע מה [עה, א] ואילך: תפלה בצבור הוא לצבור כל הבירורים ולהעלותם בתפלה). וראה פירוש מהרז"ו לב"ר פפ"ד, א: התפלה עיקרה ההכנעה אסיפת האברים והכחות אל הלב.
7. 7. ברוב הפעמים. אף שלפעמים האחדות דכללות בני ישראל מסייע ומביא לאחדות עשר כחות הנפש.

עמוד 303

1. 8. ראה שיחת יום שמח"ת - סה"ש תשמיז חיא ע' 35 ואילך. וש"נ.
2. 9. ראה לקו"ש חכ"ט ע' 247 ואילך.
3. 0. שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת (ברכות ו, א. רמב"ם הל' תפלה רפ"ח), והקב"ה מצוי בבית הכנסת (ברכות שם. ירושלמי שם פ"ה ה"א (וראה אוה"ת שבת שובה ע' א'תעה)).
4. 4. ומטעם זה ,לעולם ישתדל אדם להתפלל בבהכ"נ עם הצבור, ואע"פ שיכול להתפלל בביתו בעשרה מ"מ ברב עם הדרת מלך וגם אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכ"נ" (שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס". עיי"ש).
5. 5. וגם תפלת יחיד עדיף בביהכניס -- ,מפני שהוא מקום קבוע ומיוחד לתפלת צבור ותפלתו של אדם נשמעת שם כו', וגם מפני שהקביה מצוי בבהכזנ כו'" (שו"ע אדה"ז שם. וראה ר"י בשם הגאונים -- ב"י לטור או"ח שם ד"ה לא יתפלל. שו"ע שם סיט).
6. 51. פרטי דיני ביהכנ"ס -- ראה רמב"ם הל' תפלה פ'"ו ואילך. טושו*ע ושו*ע אדה"ז או"ח סר"צ. טושו"ע שם הל' בית הכנסת (סי' קג ואילך). וראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וש"נ.
7. 2. מגילה כז, רע"א.
8. 3. פרטי דיני ביהמ"ד (ויחס שלו לביהכניס) -- ראה רמב"ם שם פ"ח ה"ג. פי*א. ועוד. טושו"ע או*ח שם. וראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וש'נ.
9. 9. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
10. 4. ולהעיר מרמב"ם שם ה"ג: וחכמים גדולים אע"פ שהיו להם בעירם בתי כנסיות הרבה לא היו מתפללין אלא במקום שהיו עוסקין שם בתורה.
11. 5. נוסף על זה שעצם הקמת בית חב"ד תלוי (לא ביחיד, כ"א) בהשתתפות ואחדות של כמה וכמה.
12. 6. וזהו גם ענין שמע"צ (ה,יום אחד* ששולל ,פרידתכם"), שנכנסים אז מסוכה, דירת עראי, ל,ביתי, דירת קבע -- שזהו"ע המשכת מקיפים בפנימיות ובאופן של קביעות (ראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 229).

עמוד 304

1. 7. ראה משלי כד, גיד: ,בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו". וראה שמו*ר פמ"ח, ד, שבג' דברים אלו (חכמה בינה ודעת) נברא העולם, שנאמר (משלי ג, יט"כ) ה' בחכמה יסד ארץ כונו שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו, ובגי דברים הללו נעשה המשכן כו' ובג' דברים הללו נבנה בית המקדש, וכן כשיעמוד הקב"ה לבנותו לע"ל כו'. וראה אוה"ת נייך ע' תרכא ואילך. (כרך ג') עי א'שסט-ע. נמצא, שהמשכן והמקדש (וכל העולם כולו) הם .בתי חב"ד". ועפ"ז יש לומר שכן הוא בנוגע ל,מקדש מעט", בתי כנסיות ובתי מדרשות (מגילה כט, א).
2. 8. כמשל הידוע שנתבאר בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר -- ,א חסיד איז א לאַמטערנשציק" (סה"ש תש"א ע' 136. וראה בארוכה שיחת ייב תמוז תשב"ב. סה"ש תשמ"ז שם -- ע' 34-5).
3. 9. ראה זח"ג קנב, א.
4. 4. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
5. 0. לשון התקו"ז תיקון ו בסופו. וראה מקדש מלך בהקדמה לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.
6. 1. ראה לקו"ש חכ"ח ע' 253, שפנימיות התורה (נשמתא דאורייתא) מביא לאחדות ישראל ע"י גילוי הנשמה דישראל. וראה גם לקוש ו"כ ע' 180.
7. 2. כתובות סז, א.
8. 3. קהלת ד, יד.
9. 4. נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א). ועוד.
10. 5. ראה לקו"ת ברכה צט, א שבחי' בית (ולבוש ומזון) יש בבחי' עולם שנה נפש. ולהעיר מפ" הראב"ד לס' יצירה פ"ד מי"ב: כל הבריות הם כעין בתים כו'. ע"ש. וראה סה"מ תרפ"ח ע' נג: בית הוא הגוף.
11. 66. כמשז (תרומה כה, ח) ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" [ולהעיר שבתי כנסיות ובתי מדרשות נק' .מקדש מעט", כנ"ל הערה 57] -- וארז'יל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כאו"א מישראל (ראה ר"ח שער האהבה פ"ו. של"ה תרומה שכה, ב ואילך. אלשיך תרומה עה"פ).
12. 7. ראה שמו"ר שבהערה 57.

עמוד 305

1. 8. תניא רפ"ג.
2. 9. תניא פל"ד.
3. 0. ראה לעיל הערה 57.
4. 71. ואתחנן ד, וי
5. 2. ראה שבת יא, א. ועוד.
6. 3. והדגשה יתירה בשנה זו -- (א) שנת השמיטה, ,שנת שבתון יהי לארץ שבת להי* (ר"פ בהר), ,שגם עובדי האדמה כאשר ישבתו בשנה ההיא יתעוררו לדרוש את ה'* (ספורנו עה"פ), היינו, שיכולים וצריכים להקדיש את השנה כולה ללימוד
7. 7. ש"פ נת, ' מותשון תשמ"ז
8. 8. החורה, (ב) הכנה למצות הקהל (בסיום שנת השמיטה) ,מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות . . הקהל את העם האנשים והנשים והטף . . למעז ישמעו ולמען ילמדו גו'" (וילך לא, י ואילך. וראה בארוכה -- מכתב שבהערה 18 ובהנסמן שם)
9. 4. רמב"ם הלי "ת"ת פ"ג ה"ז. טושו*ע או"ת סקנ"ו. שו"ע אדה"ז שם ס"א. וראה לקו"ת אמור לה, ג.
10. 5. משלי י, כב.
11. 6. ראה לקו"ת תצא לז, ריש ע"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה (כרך ב) ע' תרמח. הקדמת אדהאמ"צ לספרו דרך חיים. סהמ"צ להצ"צ מצות תגלחת המצורע פ"ב ואילך. ובכ"מ.
12. 7. ראה ברכות כח, ב.

עמוד 306

1. 8. וגם זה נוגע לשלימות האדם -- כמרז"ל (יבמות סג, רע"א) ,כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם" (וראה סה"מ תרס"ה ע' ג. תש"ג ע' 9). וראה לקו"ת ברכה צט, רע"א. לקו"ש ח"ט ע' 139 הערה ₪
2. 9. אבות פ"א מ"ד. וראה פיה*מ להרמב"ם שם (בהוצאת קאפח): כמו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
3. 3. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
4. 4. שיחות
5. 0. ראה מאמרי אדה"; תקס"ה (כרך א) ע' תלד: פרשיות (כרך ב) ע' תקלו. תקמב.
6. 6. ו) ולהעיר שהכוונה דדירה בתתתונים (שמושרשת בעצמותו ית') היא הסיבה (וע"ד) מה שכל אדם יש לו רצון מוחלט בעצמותו לבנות בית (ראה לעיל הערה 78).
7. 2. המשך תרסיו ע' ג. ובכ"מ.
8. 3. אבות פ"א מ"ו. שם מט"ז.

עמוד 307

1. 4. כי הנה"ב של השני לא ,חוטא ולא לו" (ב"מ ה, ריש ע"ב. הובא ברמב"ם בכ"מ -- ראה לדוגמא: הל' מעשר פי"ב הי"ז).
2. 5. לקו"ד ח"ב שנ, ב. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' עג. ,היום יום" כ' טבת.
3. 6. וכמבואר בקונטרס החלצו פ"י (סה"מ תרנש ע' סא. ולהעיר, שזמן אמירתו הי' בשמח"ת ובש"פ נח -- סה"מ שם ע' רכא), ש,כשמדברים יחד ממציא כל א' עצות לזה איך לתקן ועושים הסכם בקבלה על להבא לתקן מעשיהם שיהי' כך וכך כו'. וההסכם אשר עושים שנים כו' יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושה בפ"ע כו'".
4. 7. ואפילו אם ,לא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה מי שלמטה הימנו, כי איו אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו" (מאירי - הובא במדרש שמואל אבות שס מ"), כי אדם קרוב אצל עצמו (יבמות כה, ב. וש"נ). וראה לקו"ש שבהערה 49.
5. 8. מאירי -- הובא במדרש שמואל שם.
6. 6. ) מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תשסא. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רפט. תרע"ח ע' קבא. תרצש עי 1 ועוד.
7. 7. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
8. 0. ראה סד"ה לך: תרס": תרס" (בהמשך תרס"ו); עדר"ת (בהמשך תער"ב ח"א): תש"ה. ועוד. [9) לב אבות -- הובא במדרש שמואל שם.
9. 2. ובפרט ש,טעה בדבר משנה חוזר* (כתובות פד, ב).
10. 3. במדב"ר פי"ב, ג.
11. 4. נצבים ל, יד.

עמוד 308

1. 5. להעיר גם משיעור היומי ברמב"ם (הל' נזקי ממון פי"ב ה"י-טו) בדיני בור, שישנם ב' אופנים, .החופר בור עמוק עשרה טפחים", או ,עשה תל גבוה ברשות הרבים . . גבוה עשרה טפחים", דיש לומר בביאור ענינם (למעליותא) ב,תקון הדעות" (רמב"ם סוף הלי תמורה) -- שהם ע"ד ובדוגמת בי הענינים ד,עשה לך רב", והקמת ,בתי חב"ד": ,בור עמוק" -- מורה על תנועת הביטול והקבלה, ,עשה לך רב", ו,תל גבוה ברשות הרבים" -- מורה על תנועת ההשפעה להאיר גם ברה"ר, ע"י הקמת ,בתי חב"ד* באמצע רשות הרבים, ובשניהם צ"ל ,עשרה טפחים" -- לעשות בזה כדבעי, בכל עשר כחות נפשו (כנ"ל ס"ז).
2. 2. ש"פ נח, ו' מרחשון תשמ"ז
3. 3. שיחות
4. 6. שופטים יח, יג.
5. 7. לקו"ת נצבים מה, ג.
6. 8. ראה מכילתא בשלח טו, א, תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד.
7. 9. ראה לעיל הערה 51.