שיחה ב

309שיחה ב

משיחת אור לכ"ף מרחשון ה'תשד"מ

1) ומה שמצינו בכו"כ בתי כנסיות ציורי פני ארי' ופני נשר על הפרוכת דארון קודש ועל המעיל וכתר דס"ת -- הרי הכוונה בזה, כפשוט, להזכיר ע"ד הכרח התפלה ועבודת האדם לה' באופן דגבור כארי כו' -- כהתחלת וריש טושו"ע ודאדה"ז (מהדו"ב) או"ח (ממשנה ספ"ה דאבות). ואולי י"ל -- ע"ד המרכבה שבה פני ארי" ופני נשרי. ולהעיר מהקושיא והביאור בחסידות (תו"א מג'א צג, סעיג. ובכ"מ) מדוע הארי' והנשר שבמרכבה -- להבדיל כו' חיות טמאות הן למטה בעוה"ז כו'.

ובנוגע הציורים דחיות טמאות על כמה מהדגלים דהשבטים (במדב"ר פ"ב, ז) -- מבואר שם, שכל ציור הי' קשור עם תכונות השבט, ומוכרח לשבט זה דוקא ציור דחי מסויים (נחש וכיו"ב).

2) ראה ס' קב הישר פ"ב. ושם, שאף שיש לאדם

ובפרט א אידיש קינד דצאַרף זין איינגעוואוינט נאָר בדברים טהורים!

רשות לראות בריות משונות הבאים ממדינות מרחקים וע"ז תקנו חזיל וקבעו ברכה ברוך משנה הבריות, מ"מ לא יראה בהם כי אם דרך עראי כו'. -- ועפ"ז מובן ההליכה לגן חיות וכיו"ב, ואין לזה סתירה מהמדובר בפנים.

3 בנוגע לכללות :הפעולה והתועלת הבאה ע"י ראי' בענינים וצורות קדושות וטהורות -- ראה מדבר קדמות (להחיד"א) ערך ציור. בהנסמן בריש סי תולדות אדם (לר' ראובן מרגליות -- לעמבערג, תער"ב. דפוס צילום אה"ק, תש"מ). וראה קונטרס העבודה פ"ב.

310310 לקוטי 311(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

הערות

עמוד 309

  1. 1. *) וראה ב"י לטור יו"ד סקמ"א ד"ה כתב. ודחה שס דעת האוסרים לצייר צורת ארי" כו" בביהכנ"ס. ומסיים שם שכל הפוסקים מתירים לעשות כן ,אפילו לכתחילה". וראה שו"ת אבקת רוכל (להב"י)
  2. 2. סי" סה וכיון שיש חילוק דיעות בזה -- לכן כתיב בפנים רק .אולי ייל עד המרכבה כרד - כי
  3. 3. לסברא הא' שבפנים ההערה (להזכיר ע"ד הכרח התפלה כו) כל העושים ושיעשו כן מטעם זה, היז
  4. 4. מותר לכולי עלמא, כי: הצורה מצ"ע -- אינה שלימה וכו' והכוונה ה"ה למשנה אבות -- רצו" ונכונה שה"ז הוראה בעבודת השם (תפלה ותורה) שצריך להשתדל בזה וכו
  5. 5. ויתרה מזה מצינו -- שהרמב"ם צייר מנורה בת זי קנים וכפתוריי וגביע" (ולא שהורה לקטן איך לציירה -- מדלא הזכיר זה). ואכ"מ.
  6. 6. ולהעיר שכו"כ אישים הי' בחותם (וכיו"ב) שלהם צורת ארי".

עמוד 310

  1. 4. ראה רוקח הל' שבועות סרצ"ו: מכסין הנער שלא יראה כלב ביום שמחנכין אותו לאותיות הקודש.
  2. 2. אור לכ"ף חשון ה'תשד"מ
  3. 3. שיחות
  4. 4. ראה לקו"ד ח"ד תרמא, א.
  5. 5. ההוראה בפנים היא לא כנוגע לציורים דבהמות וחיות טמאות המדוברות בתנ"ך ומדרז"ל שמלמדי תינוקות וכיו"ב מציירים עבור התינוקות בכדי להקל לימודם כו', או כשמעתיקים סיפור מתנ"ך ומדרז"ל, שאז ה"ז לימוד ופ" התורה, כפשוט.
  6. 6. [יתרה מזו -- להזכיר התחלת טושו"ע (ומשנה דאבות) מציירים ארי' וכיו"ב, ואין מסתפקים בציור צבי (כנ"ל הערה 1)].
  7. 7. וכפי שכבר כתב מלמד תינוקות הכי מפורסם - רש"י (שמיני יא, ב): ,זאת החי' אשר תאכלו גו' לא תאכלו" -- ,מראה" הח" שלא תאכלו. ובהדגשה (דלכאורה מיותר להראות החיות שלא תאכלו כיון שהראה כל הנאכלות).

עמוד 311

  1. 6. משלי כב, ו
  2. 2. ד) משא'כ -- כדי לברך משנה הבריות - וכיו"ב (טושו"ע או"ח סרכ"ה ס"ח ואילך. וש) - ראה לעיל הערה 2.
  3. 3. ולכאורה עד"ז -- להתבוננות במה רבו מעשיך גו" -- ועיין תהלים קד ובמדרשים ומפרשים שם. בספרי גדולי ישראל הדנים בזה (חוה"ל שער היחוד פ"ו ואילך. שער הבחינה פ"א ואילך. ועוד). וראה סי החקירה להצ"צ כג, ב ואילך (ובקיצור -- שם ה, א). יהל אור עה"פ מה רבו וגו
  4. 8. רמ"א יו"ד סו"ס קצח. משערי דורא סוף הלי נדה (סכ"ג). רוקח וכל בו הלי נדה. וראה שיך יו"ד שם.
  5. 5. ובמדרש אלה אזכרה (אוצר מדרשים - אייזנשטיין ח"ב ע' 441) (ובשערי דורא שם) הובא מעשה רב בזה באמו של ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול שחזרה וטבלה ,פ' פעמים".
  6. 9. ש"ך שם.
  7. 0. ובמדרש ושערי דורא שם שרא" בדבר קדוש וטהור (כשאשה יוצאת מן הטבילה) פעל שכן הי' צורת הולד (ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול). וראה ברכות כ, א (הובא בשערי דורא שם).
  8. 8. אור לכ"ף חשון ה'תשד"מ
  9. 1. ראה מג"א או"ח סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח (מפע"ח שער יח רפ"ג. שעה"כ ענין טבילת ערב שבת)
  10. 2. ראה לקו"ש חט"ו ע' 282. ועוד.
  11. 3. זכרי" יג, בי
  12. 4. רמב"ם הל' תשובה פ*ט ה'ב.
  13. 5. ישעי' יא, ט.
  14. 6. רמב"ם שם. סוף הל' מלכים.
  15. 0. .לי

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 1
  1. סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ה ע' 309
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
  1. תר"פ-תרפ"ז ‹ רשימת המאסר  עם הוספות ‹ רשימה ‹ 209 לקוטי שיחות חלק כה ע' 310