שיחה ג

הערות

עמוד 312

1. 1. ראשי פרקים מתולדות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בהקדמה לחנוך לנער ע' 8.
2. 2. שנת כתר"א -- ,היום יום" כ' חשון.
3. 3. כמבואר בכ"מ שאות כ' רת כתר ועשרים בגימטריא כתר -- ראה לקו"ת שה"ש לה, ג. סי הערכים-חב"ד מערכת אותיות אות כ"ף ע' סט ואילך. וש"נ.
4. 3. וראה אבָות פ"ד מי"ג. רמב"ם הלי ת"ת רפ"ג: ,בשלשה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה . . מונח ועומד ומוכן לכל ישראל . . כל מי שירצה יבא ויטול". וראה לקו"ש חכ"ז הדרן על הרמב"ם תשמ"ה ע' 242 ואילך.
5. 44. המשך תער"ב ח"ב פשס"ב. וראה שם ח"א פקי"ד.
6. 65. תניא פ"ד.
7. 66. אגה"ק סכ.ש (קמט, סעיב) -- שיעור תניא דכ"ף מ"ח (בשנה מעוברת).
8. 7. ראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקויז תו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
9. 8. ראה זח"ג עג, א. וראה לקו"ת נצבים שם. המשך תער"ב ח"ב שם. סה"מ תרנ"ז ע' כז ואילך. ה'ש"ת ע' [6. 67 ואילך. ובכ"מ.
10. 9. ע'ח שער דרושי אבי"ע פ"א. וראה לקו"ת בחוקותי מו, ג. במדבר יב, א ואילך. ראה כא, א, ובכ"מ.
11. 0. ראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' שצח, יתרו ע' תתסו ואילך. נ"ך (כרך ג) ס"ע א'שמט ואילך. ועוד.
12. 1. ראה מקומות שבהערה הקודמת.
13. 2. המשך הנ"ל ח"ב שם.
14. 3. ראה המשך הנ"ל שם פשעי"ג ואילך, שענינה דהסידות בכלל היא המשכת אור חדש מבת" פנימיות הכתר, ולמעלה יותר -- המשכת בח" פנימיות עתיק ממש, בחי' א"ס שנמצא ברדל"א. וראה בארוכה קונט' ענינה של תורת החסידות.

עמוד 313

1. 4. ראה אגה"ק הידועה דהבעש"ט -- נדפסה בכש"ט (הוצאת קה"ת) בתחלתה. ובכ"מ.
2. 5. ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.
3. 6. ראה מכתב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (נדפס באגרות-קודש שלו ח'א ע' רנט. ,היום יום" בתחלתו): והיא היא תורת הבעש"ט.
4. 7. ראה תורת שלום שם. מקומות שבהערה 19. ובכ"מ.
5. 8. לשון התקו"ז תו בסופו. וראה הקדמת המקדש מלך לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.
6. 9. ד"ה פדה בשלום תרפ"ה (סה"מ תרפ"ה עי עט) בשם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע י"ט כסלו עטר"ת (ס' השיחות תורת שלום (הוצאת קה"ת, תשמ"ג) ע' 260).
7. 0. תורת שלום ע' 115.
8. 21. להעיר מהפתגם שכל ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו -- לקו"ד ח"א נו, א. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר מיום כ' מרחשון תרצ"ו (,התמים" חוברת ג' ע' סו [קמט, ב]. אגרות-קודש שלו ח"ג ע' תנח). ועוד.
9. 2. ראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' תנה.
10. 3. ויש להתאים זה עם הידוע שעבודת אדה"ז היתה בעשיית בעלי תשובה (לקו"ד ח"ד תשנה, א ואילך. תורת שלום ע' 86) -- כי זהו בירור ניצוצות הכי תחתונים שנפלו למטה בדדונות כו, וע" התשובה מעלים הניצוצות, וזדונות נעשות כזכיות.
11. 11. וגם בענין זה (עשיית בע"ת) -- נראה ההתעסקות המיוחדת של בעל יום ההולדת (שיחה דלקמן הערה 1 -- ס' השיחות תש"ב ע' 144. ועוד).
12. 4. ראה סד"ה פדה בשלום שם (ע' פת). קונטי ענינה של תורת החטידות סי"ח. ס"כ. לקו"ש חט"ז ע' 38 הערה 39.
13. 13. ולהעיר, שבחי' יחידה -- תורת החסידות (יחידה שבתורה) -- חודרת בעיקר כח העשי' כו' -- ראה בארוכה ברכת ערב יוהכ"פ (סהייש תשמ"ז ח"א ע' 2 ואילך) וש"נ.

עמוד 314

1. 5. ראה גם לקו"ש חכ"ז ע' 27.
2. 6. לקו"ד ח"ב רצו, א, 7) ראה לקו"ש חכ"ט ע' 283-4.
3. 3. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
4. 4. שיחות
5. 8. ראה שיחת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שמח"ת תרנ"ט (בשעת הקפות) -- בקשר לקריאת שם הישיבה ,תומכי תמימים" -- נעתקה במכתבי ב"ק מו"ח אדמו"ר (,,התמים" חוברת א ע' כד [יג, ב] ואילך. אגרות-קודש שלו ח"י ע' ד. שם ע' שסח).
6. 9. ל' כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ב,מאמר הפתיחה" שלו בעת התייסדות הישיבה ט"ו אלול תרנ"ז -- נעתק במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (,התמים" שם ע' כג [יג, א] ואילך. אגרות-קודש שם ע' שסו ואילך). וראה גם קונטרס עץ החיים פכ"ה.

עמוד 315

1. 31. שמח"ת תרס"א -- נדפסה בס' השיחות שם ץע 141 ואילך. לקו"ד שם תשפז, ב ואילך,
2. 2. שבת נו, א.
3. 3. תהלים פט, נב.
4. 4. שם, נג. וראה פסיקתא רבתי פט"ו, טו: אם ראית דור אחר דור מחרף צפה לרגליו של מלך המשיח, ומה טעמי', אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך ומה כתב בתרי' ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
5. 5. דגדול העונה אמן כו' (נזיר בסיומה).
6. 6. אגה"ק דהבעש"ט שבהערה 14.
7. 7. ראה גם לקו"ש ח"ג ע' 863. חכ"ד ע' 10. ובכ"מ.
8. 8. תבוא כז, ח ובפרש"י.
9. 9. בענינים המותרים להם.
10. 0. וענין זה מרומז גם בשמו ,שלום דובער" -- המשכת שלום (קו האמצעי, העולה עד הכתר) למטה מטה, בבחי' ,דוב" -- ,המסורבל בבשר* (קידושין עב, א ובפרש"י), ו,בער"* -- תרגום בלע"ז (ע"ד ,כתרא" תרגום דכתר כדלקמן). ראה בארוכה שיחות: ש"פ ויקרא תשמ"ב. ליל הושע"ר תשד"מ.
11. 11. . ש"פ תצא תשמ"ה. כ"ף מ"ח תשמי"ו.
12. 12. ועפ"ז יש לומר קשר הדברים במה שאמר הצ"צ בעת קריאת שם בעל יום ההולדת ,רש*ב, בשר שבר -- צריכים לשבור בשר הגוף" (ובהמשך לזה אמר כנ"ל) ,ונולד כי חשון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא רומז לכתרא עילאה" -- דהקשר בין ,בשר שבר" עם ,כתרא עילאה" מובן ע"פ הנ"ל -- שענינו של אדמו"ר מהורש"ב הוא המשכת כתרא עילאה -- שלום -- למטה מטה ב,בשר שבר".
13. 41. ולהעיר גם, שכ"ף חשון הוא לעולם חמשים יום מראש השנה (ובאותו יום בשבוע דר"ה) - שענינו של ר"ה הוא שתמליכוני (ר"ה טז, א. וש"נ), המשכת בחי' כתר (רצון ותענוג) למטה מטה (ראה ברכת עיו"כ טיה (סה"יש תשמ"ז שם ע' 6-7). וש"נ), וענין זה נתגלה בעבודה בעולם (שהתחיל בעיקר בחודש חשון - ראה לקו"ש ח"כ ע' 358. ובכ"מ) במיוחד חמשים יום לאחרי זה (כ"ף חשון) המרמז על גילוי שער הנו"ן, בחי' כתר (ראה לקו"ת במדבר יב, א ואילך. ובב"מ).
14. 2. שה"ש לה, ג. וראה ס' הערכים שבהערה 3. וש"נ.
15. 3. וי"ל שהב' כפי"ן שבנדו"ד (כ' מ"ח תרכ"א) הם כנגד מניז השנים (תרכ"א) -- חיצוניות הכתר, ומניו החדשים (כ' מ"ח) -- פנימיות הכתר (ראה

עמוד 316

1. 1. אוה"ת בראשית יט, א ואילך. ד"ה החודש תרנ"ד. שיחת כ"ף מ"ח תשמ"ו).
2. 4. ראה לעיל סעיף א', שחסידות היא מפנימיות הכתר.
3. 5. מלכים א ו, לח.
4. 6. ראה ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. פסיקתא רבתי פ"ו, ה. יל"ש מלכים רמז רפד.
5. 7. ראה תענית ח, ב ואילך.
6. 8. כנ"ל הערה 23.
7. 9. ראה תו"א משפטים עז, ד. עח, ג. וראה לקו"ש ח"ג ע' 862. תכ"ד שם. ובכ"מ.
8. 8. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
9. 9. שיחות
10. 0. שעבודתו מתחילה (בכח) בעבודת אביו אדמו"ר נ"ע. וע"ד המבואר (ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ ויחי כט, ד ואילך. ולהצ"צ שם ע' קסח ואילך. אוה"ת ויחי שפה, ב ואילך. ועוד. וראה לקו"ש ח"ג ע' 832 ואילך) בנוגע ליעקב ויוסף (שמו הראשון של כלק מו"ח אדמו"ר), שיוסף (יסוד) ענינו להמשיך כל עניני יעקב (אצילות) בעולמות בי*ע.
11. 51. ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע שם. וראה שיחת כ"ף מ"ח תשד"מ.
12. 2. פרש"י חוקת כא, כא.
13. 3. פרדס שער ערה"כ ערך מזל. וראה תקו"ז ת"י (כה, ב).

עמוד 317

1. 4. ברכות כח, א. וש'"נ.
2. 5. אגה"ק סי"ד.
3. 6. כידוע שגם לאחרי צאת הנשמה מן הגוף יש (הוספה ב)ענין הזמן (בהמשך להשנים שהיתה נשמה בגוף למטה) -- ראה רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאביו בעל יום ההולדת (נדפסה בהוספות לסה"מ פר"ת ע' שנז. וש"נ). וראה לקו"ש ח"ה על 3 ואילך.
4. 4. וע"ד הנגלה והלכה - ראה צפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד. כללי התומ"צ אות ב, י.
5. 7. מאמרי אדה"ז תקס"ה (כרך א) ע' תיט. אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' תקמט ואילך.
6. 8. נוסף על זה שכל השנה התחלתה ביום השבת, יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. וראה לעיל הערה 41.
7. 9. ראה חינוך מצוה של. סהמ"צ להצ"צ מצות קדושת שנת השביעית. וש"נ. וראה ויק"ר פכ"ט, יאי רמב"ן בהר כה, ב. ועוד.
8. 8. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
9. 0. בראשית ב, ג.
10. 61. כשם שנאמר בשבת בראשית (פרש"י בהר שם)
11. 2. סהמ"צ להצ"צ שם. וש"נ.
12. 3. ראה לקו"ת שבת שובה סו, ג. סה"מ תרס"ה ע' י. תש"ג ע' 38.
13. 4. שזהו אחד מהענינים בשנת השמיטה - ומורה על חידוש העולם ועל בורא העולם ומנהיגו (ראה חינוך מצוה פד. רמב"ן בהר שם).

עמוד 318

1. 1. ------
2. 5. ספורנו בהר שם. וראה מכתב ל' תשרי ר"ח מרחשון תשמ"ז (נדפס בסה"ש תשמיז ח'יב בהוספות). וש"נ.
3. 6. תהלים קכח, ב.
4. 7. בראשית ג, יט.
5. 8. זח"ג קנב, א.
6. 9. ראה אגה"ק סכ"ו.
7. 0. בהר כה, כא,
8. 8. ו וגם השש שנים מקבלים השפעתם משנת השמיטה -- ראה אוה"ת בהר (כרך בי) ע' תקצד ואילך. ועוד.
9. 9. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
10. 2. ראה תקו"ז בהקדמה (פתח אליהו): כתר עליון איהו כתר מלכות. וראה אגה"ק ס"כ (קל, ב). לקו"ת ר*ה נו, ג. ועוד.
11. 3. ליתר ביאור: גם עבודת האדמה בשש שנים (עובדין דחול) היא עבודה ע"פ תורה (ולהעיר שחרישה וזריעה היו עבודות במשכז), לקיים ,לשבת יצרה* (ישעי' מה, יח).
12. 12. ועאכו"כ עבודת האדמה ע"י ישראל, שהוא ,מאמין בחי העולמים וזורע" (תוד"ה אמונת -- שבת לא, א), כלומר שהוא מכיר בטבע עצמו בחי' אלקות שלמעלה מהטבע (ראה לקו"ש חט"ו ע' 370 וש"נ);
13. 13. אבל מ"מ ה"ז התלבשות (תפיסא עכ"פ) בדרך הטבע, עבודת החרישה וזריעה כו'. וי"ל שהוא בדוגמת בחי' אריך, שהוא למעלה מעולם (טבע) וסדר השתלשלות, אבל בערכו (שרש הנאצלים).
14. 14. משא"כ בשנת השמיטה ההמשכה היא ע'י עבודה רוחנית (לימוד התורה כו'). ויל בדוגמת עתיק שנעתק לגמרי מעולם וסדר השתלשלות, ומשם נמשך בעוה"ז הגשמי (,וצויתי את ברכתי").
15. 4. ראה אוה"ת בראשית ד"ה ויכולו (כרך א מב, ב ואילך. כרך ג תקח, א ואילך). ועוד.

עמוד 319

1. 5. לקו"ת שה"ש כה, א. רד"ה ביום השמיני תרע"ח. ובכ"מ.
2. 6. ראה לעיל הערה 72
3. 7. ספר יצירה פ"א מ"ז.
4. 8. ראה תו"ח ר"פ ויגש. המשך תרס ע' ש ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קיז ואילך.
5. 9. פיוט לכה דודי.
6. 6. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
7. 7. זמנים). .
8. 0. אבות פ"א מי"ז,
9. 81. הועתק במכתב זקני אנ"ש -- נדפס באגרותקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' קיג. נת' בלקו"ש חכ"ז ע' 24 ואילך.

עמוד 320

1. 2. ב"ק יז, א. וש"נ.
2. 3. דהא כח, ט. וראה קו"א ד'ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
3. 4. ראה לעיל ע' 302 ואילך. וש"נ.
4. 5. אבות פ"א מ"ו. שם מט"ז.
5. 5. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
6. 6. שיחות
7. 6. ולהעיר שבית הוא בחי' כתר, ובכתר עצמו - פנימיות הכתר, מקיף הרחוק (לקו*ת ס"פ ברכה), וממנו נמשך ויוצא אורה לכל סביבתו, ,חוצה".
8. 7. פרשתנו כא, לג.
9. 8. פרש"י עה"פ שם. מסוטה י, סע"א.
10. 9. אש"ל ר"ת אכילה שתי" לינה (יש גורסים במדרש תהלים לז). ולכאורה משמע כן בפרשיי

עמוד 321

1. 1. סוטה (י, סע"א) ,פונדק ללון". וא"כ צ"ל בסוף דברי רש"י שם ,לינה* במקום ,לוי'". וראה לקו"ש חט"ו ס"ע 501. וש"נ.
2. 0. ראה ד"ה ויטע אשל -- אוה"ת פרשתנו (כרך ד) תשנט, ב ואילך. תר"ל, תר"ן, תרנ"ה. סה"מ תש"ט ע' 91. ד"ה הנ"ל שנאמר בההתוועדות.
3. 9. ועפ"ז מתורץ ומובן גודל העילוי בזה שאברהם נטע אשל בבאר שבע.
4. 2. פרשתנו יט, א.
5. 3. לך יג, יג.
6. 1. ראה בארוכה קונטי חנוך לנער.
7. 5. ב"מ קז, סע"ב. הובא בפרש"י עה"ת בראשית ד כה.
8. 7. ראה ס' השיחות היש"ת ע' 105. תש"ב ע' 84. תש"ד ע' 104. ועוד.

עמוד 322

1. 8. הובא במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (אגרותקודש שלו ח"א ע' תריז).
2. 9. ראה בארוכה שיחת יום שמח"ת (סה"ש תשמ"ז ע' 32 ואילך) שהעבודה דמלכתחילה אַריבער הוא ,אַריבער" ההנהגה ד,עולם התיקון", ולא ההנהגה ד,עולם התוהו".
3. 3. ש"פ ורא, כ"ף חשון תשמ"ז
4. 4. שיחות
5. 0. ע"פ מכילתא ופרש"י בא יג, יד. ועוד.
6. 100. סנהדרין לז, א (במשנה). וש"נ. רמב"ם הלי סנהדרין פי"ב ה"ג. וראה רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש ספ"א.
7. 01. ראה יומא פב, א. כתובות יט, א. ועוד.

עמוד 323

1. 2. ל הכתוב -- לד יד, כא.
2. 3. ראה ס' השיתות תש"ג ע' 8 ואילך. יראה אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ת"ז ס"ע קפו יבהנסמי שם. ח"ח ס"ע תח ובהנסמז שם.
3. 3. ש"פ חרא, כ"ף חשון תשמ"ז

עמוד 324

1. 1. בהר כה, ג. בזמ קו, ריש ע"ב.
2. 6. בהר שם, ד.
3. 7. יעד כדי כך, ששינוי הרגילות (אפילו מן עבודה קשה לעבודה קלה) נקראת ,עבודת פרך* (סוטה יא, ב ובפרש"י). ולהעיר מ,אכלושי דמחוזא, דאי לא עבדי חלשי" (ב"מ עז, א. וראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'מא. ועוד).
4. 8. מלאכי ג, יח. חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
5. 9. כדלעיל הערה [2.
6. 0. נח ה כא.
7. 7. ש"פ ורא, כ"ף חשון תשמ"ז
8. 8. שיחות
9. 9. וונ) ולהעיר גם ששנת השמיטה היא הכנה למצות הקהל (בסיום שנת השמיטה) ,מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה .. הקהל את העם האנשים והנשים והטף . . למען ישמעו ולמען ילמדו גו'" (וילך לא, י ואילך), שזהו"ע החינוך (חינוך עצמו וחינוך הנשים והטף). וראה פירוש רבינו מיוחס (ירושלים, תשכ"ח) עה"פ וילך שם (בהמשך לדרשת רזיל (חגיגה ג, א. פרש"י וילך שם) .טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן"): מכאן שמצוה להוליך אדם את בנו לבית הספר ולבית הכנסת כדי להתחנך בכך. וראה תוד"ה כדי -- חגיגה שם. מס' סופרים פי"ח הזו (ובכסא רחמים שם). וראה לקו"ש חי"ד ע' 3
10. 2. ולהעיר שענין השמיטה -- ,סאָבאַטיקל* בלע"ז -- ישנה גם במנהג האומות, בכדי להוסיף בעניני חכמה ומדע וכיו"ב,

עמוד 325

1. 1. ש"פ וירא, כ"ף חשון תשמ"ז
2. 2. שיחות 5
3. 3. וילך לא, יב.