832

"ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו, משום שלא תיארו לעצמם שאפשרי הדבר שאותו משנה למלך יהיה יוסף הצדיק, שכן לפי סדר העבודה הרי "עולם" מהווה סתירה לדביקות באלקות (עוד יש לפרש: "והם לא הכירוהו" – לא היתה להם כל הכרה במדריגה כה גבוהה כפי שהיתה מדריגתו של יוסף הצדיק).

על פי זה יש לבאר את הכתוב⁸: "אלה תולדות יעקב יוסף", "תולדות יעקב" הם הגילויים של יעקב, שיעקב ועניניו היו באצילות, ויוסף המשיכם והורידם לעולמות בי"ע עד לעולם הזה הגשמי. ודוקא יוסף היה מסוגל לעשות זאת, שכן מדריגתו היתה – בענין זה – נעלית יותר ממדריגת יעקב, על כן היה יכול לרדת למקום תחתון יותר, כפי הכלל⁹: "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר".

כלומר אף ש"אין קוראים אבות אלא לשלשה"¹⁰, היינו שרק שלשה אלה, אברהם יצחק ויעקב היו "אבות" שכל אחד מהם פעל בכל אחד מישראל, להמשיך אלקות על ידי מדה מיוחדת: אברהם על ידי חסד, יצחק – גבורה ויעקב – תפארת (רחמים); הנה יוסף, לא פעל ענין חדש, היו אלו "תולדות יעקב", הוא החדיר בעולם את ההמשכות של יעקב – "בחיר שבאבות"¹¹ (שמדתו, תפארת, היא קו האמצעי בין חסד לגבורה, הכוללת את שתיהן). אבל זה עצמו, שיוסף היה יכול להוריד את ההמשכות של "בחיר שבאבות" למטה מטה, הוא משום שהוא עצמו היה גבוה גבוה ביותר.

ג. על פי זה גם יובן מה שכתוב בזוהר¹² ששלשה רגלים הם כנגד שלושת האבות: פסח כנגד אברהם, בו נאמר¹³ "לושי ועשי עוגות"; שבועות כנגד יצחק, שלכן היתה התקיעה במתן תורה בחג השבועות בשופר¹⁴, מאילו של יצחק¹⁵, וסוכות כנגד יעקב, בו נאמר¹⁶ "ולמקנהו עשה סוכות", הפעם הראשונה בו מופיע בתורה ענין סוכות, ושמיני עצרת שייך ליוסף¹⁷, כי כמו שאצל יוסף