832
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו, משום שלא תיארו לעצמם שאפשרי הדבר שאותו משנה למלך יהיה יוסף הצדיק, שכן לפי סדר העבודה הרי "עולם" מהווה סתירה לדביקות באלקות (עוד יש לפרש: "והם לא הכירוהו" – לא היתה להם כל הכרה במדריגה כה גבוהה כפי שהיתה מדריגתו של יוסף הצדיק).
על פי זה יש לבאר את הכתוב8: "אלה תולדות יעקב יוסף", "תולדות יעקב" הם הגילויים של יעקב, שיעקב ועניניו היו באצילות, ויוסף המשיכם והורידם לעולמות בי"ע עד לעולם הזה הגשמי. ודוקא יוסף היה מסוגל לעשות זאת, שכן מדריגתו היתה – בענין זה – נעלית יותר ממדריגת יעקב, על כן היה יכול לרדת למקום תחתון יותר, כפי הכלל9: "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר".
כלומר אף ש"אין קוראים אבות אלא לשלשה"10, היינו שרק שלשה אלה, אברהם יצחק ויעקב היו "אבות" שכל אחד מהם פעל בכל אחד מישראל, להמשיך אלקות על ידי מדה מיוחדת: אברהם על ידי חסד, יצחק – גבורה ויעקב – תפארת (רחמים); הנה יוסף, לא פעל ענין חדש, היו אלו "תולדות יעקב", הוא החדיר בעולם את ההמשכות של יעקב – "בחיר שבאבות"11 (שמדתו, תפארת, היא קו האמצעי בין חסד לגבורה, הכוללת את שתיהן). אבל זה עצמו, שיוסף היה יכול להוריד את ההמשכות של "בחיר שבאבות" למטה מטה, הוא משום שהוא עצמו היה גבוה גבוה ביותר.
ג. על פי זה גם יובן מה שכתוב בזוהר12 ששלשה רגלים הם כנגד שלושת האבות: פסח כנגד אברהם, בו נאמר13 "לושי ועשי עוגות"; שבועות כנגד יצחק, שלכן היתה התקיעה במתן תורה בחג השבועות בשופר14, מאילו של יצחק15, וסוכות כנגד יעקב, בו נאמר16 "ולמקנהו עשה סוכות", הפעם הראשונה בו מופיע בתורה ענין סוכות, ושמיני עצרת שייך ליוסף17, כי כמו שאצל יוסף
הערות
- 8. בראשית לז, ב. וראה ביאוה"ז ר"פ ויחי (ל, א ואילך). אוה"ת ד"ה בן פורת יוסף (שפו, א) ובכ"מ.
- 9. נתבאר בארוכה בשערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך ופל"ב ואילך.
- 10. ברכות טז, ב. וראה תו"א ר"פ וארא.
- 11. ש' הפסוקים תולדות כז, כה. ראה ג"כ ב"ר פע"ו, א. זח"א קיט, ב. קמז, ב. ולעיל פ' ויצא.
- 12. ח"ג רנז, ב. טור או"ח סי' תיז בשם אחיו (הובא במנורת המאור (לר"י אלנקוה) ח"ב הלכות ר"ח).
- 13. בראשית יח, ו.
- 14. שמות יט, יט.
- 15. פדר"א ספל"א, הובא ברש"י שמות יט, יג. מדרש אגדה בראשית כב, יג. וראה ד"ה שובה תרמ"א (בהמשך יונתי תר"ם).
- 16. בראשית לג, יז.
- 17. זח"א רח, ב.
בראשית רבה ע״ו:א׳ - הטקסט מספריא
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב, ח), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְיָרְאוּ, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת וְהַבָּחוּר שֶׁבַּנְּבִיאִים, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּבַסּוֹף נִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּירָא יַעֲקֹב. הַבָּחוּר שֶׁבַּנְבִיאִים זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יב): כִּי אֶהְיֶה עִמְּךָ, וּלְבַסּוֹף נִתְיָרֵא (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ, אֵינוֹ אוֹמֵר אַל תִּירָא אֹתוֹ, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּתְיָרֵא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִשֵּׁם רַבִּי נָתָן רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה בִּימֵי הָמָן, אִלּוּלֵי שֶׁנִּסְמְכָה דַעְתָּן עַל דַּעַת הַזָּקֵן אֲבִיהֶם, אָמְרוּ מָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, נִתְיָירֵא, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם (ישעיה נא, יג): וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, אֲמַר לְהוֹן אַנְשִׁיתוּן מָה אָמַר לְכוֹן (ירמיה לא, לו): כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּמַעְלָה, אִם רְאִיתֶם שָׁמַיִם שֶׁמָּטוּ וְהָאָרֶץ מִתְמוֹטְטָה מִנְטִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא הָיָה לָכֶם לִלְמֹד אֶלָּא (ישעיה נא, יג): וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם.
רש"י על שמות י״ט:י״ג - הטקסט מספריא
ירה יירה. מִכָּאן לַנִּסְקָלִין שֶׁהֵם נִדְחִין לְמַטָּה מִבֵּית הַסְּקִילָה שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת (סנהדרין מ"ה):
יירה. יֻשְׁלַךְ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כְּמוֹ "יָרָה בַיָּם":
במשך היבל. כְּשֶׁיִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל קוֹל אָרֹךְ, הוּא סִימָן סִלּוּק שְׁכִינָה וְהַפְסָקַת הַקּוֹל, וְכֵיוָן שֶׁאֶסְתַּלֵּק, הֵם רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת:
היבל. הוּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְדִכְרָא יוּבְלָא, וְשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל שֶׁל יִצְחָק הָיָה (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
ירה יירה HE SHALL SURELY BE CAST DOWN — From this we derive the law regarding those who are sentenced to be stoned that they have to be thrown down from the place of stoning, which was a spot of the height of twice a man’s stature (Sanhedrin 45a).
יירה means HE SHALL BE THROWN BELOW to the ground, the word being similar to, (Exodus 15:4) “He hath cast down (ירה) into the sea”.
במשך היבל WHEN THE RAM’S HORN SOUNDETH LONG — when the ram’s horn draws out a long sound that is a sign of the departure of the Shechina and that the Divine voice is about to cease, and as soon as “I” shall depart they shall be permitted to ascend [i. e. המה יעלו בהר is not obligatory, signifying, “they shall go up”, but it is permissive] (Mekhilta).
היבל — This denotes a ram’s horn, for so do they term, a ram in Arabia — יובלא (corresponding to the Hebrew יובל) (Rosh Hashanah 26a). The horn used here was that of Isaac’s ram (Pirkei DeRabbi Eliezer 31).
מצוטט ב־9 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ג ‹ 316 לקו"ש ח"ג ע' 832
תורת מנחם 5
- יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ג ע' 833
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה, א' דר"ח כסלו ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ג ע' 832
- ה - שנת תשי"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ג ע' 832
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א. לקו"ש ח"ג ע' 832
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ג ע' 832
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 3
- תקס"ו ח"א ‹ ויאבק איש עמו ‹ קנב לקו"ש ח"ג ע' 832
- תקס"ו ח"א ‹ ויאבק איש עמו ‹ קנו לקו"ש ח"ג ע' 832
- תקס"ו ח"א ‹ נוסח שני: בזוהר פ' וישלח ויאבק איש עמו ‹ קסט לקו"ש ח"ג ע' 832
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

