834

נאמר "אלה תולדות יעקב יוסף", שיוסף הוא המשך ליעקב, כך שמיני עצרת הוא המשך של חג הסוכות.

בשמיני עצרת ישנם שני דברים מנוגדים: הוא¹⁸ "רגל בפני עצמו", שלכן מברכים שהחיינו בשמיני עצרת (שלא כמו שביעי של פסח, שאין מברכים בו שהחיינו, משום שאינו יום טוב נפרד מחג הפסח); ומאידך, הוא נקרא "שמיני עצרת", המשך לחג הסוכות.

כי הקשר של שמיני עצרת לסוכות – דומה לקשר של יוסף הצדיק עם יעקב. אף יוסף הוא המשך של יעקב, כי כאמור, הוא ממשיך למטה את עניני יעקב, אבל זה גופא שהוא מסוגל להוריד את ההמשכות העליונות של יעקב למטה, הרי זו מעלה מיוחדת ביוסף אפילו לגבי מדריגת יעקב עצמו. כך גם שמיני עצרת ממשיך בפנימיות את כל עניני חג הסוכות (רגל השלישי, הכולל בתוכו שני הרגלים פסח ושבועות, כמו שמדת יעקב כוללת את מדות אברהם ויצחק) שהרי סוכות מורה על בחינת "מקיף" (כמו הסוכה המקיפה את האדם), היינו, שבסוכות באות כל ההמשכות מלמעלה באופן של מקיף; ובשמיני עצרת הן באות בפנימיות: "עצרת תהיה לכם", שההמשכות באות לישראל באופן של "עצרת" – כנישו, מלשון קליטה, בפנימיות¹⁹. אבל זה עצמו, שבשמיני עצרת באים כל ההמשכות באופן פנימי, מורה על כוח נעלה בשמיני עצרת, שבגלל כוח עליון זה יכולים גם הגילויים שהם למעלה מהעולם – ומצד עצמם אינם שייכים להיות נמשכים רק בבחינת "מקיף" – לבוא בשמיני עצרת בעולם בבחינת פנימיות.

יתרה מזו: בסוכות הקריבו שבעים פרים כנגד שבעים אומות²⁰, כלומר, שמאחר שמההמשכות של חג הסוכות שהן בבחינת מקיף, יכולים אומות העולם שתהיה להם יניקה ואחיזה בהם. לכן הקריבו שבעים פרים כדי "לברר" את שבעים האומות; אבל בשמיני עצרת, אף שאז באות כל ההמשכות למטה, מכל מקום הקריבו רק "פר אחד איל אחד", שעל זה נאמר²¹ "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך", שאין לזרים כל אחיזה או יניקה