862

הגבוהה ביותר של חכמה ושכל, היה צריך להשפיל עצמו עד לשבעים לשון.

ב) רק משה רבינו יכול להמשיך אחדות הוי' עד למקום הפירוד, ולא אחר, כי לרדת "למטה מטה ביותר" – יכול רק מי שהוא עצמו "גבוה גבוה ביותר"⁵³. כידוע המשל, שכדי להסביר שכל לתלמיד גדול או בינוני, יכול גם חכם בינוני; אבל להסביר שכל עמוק מאד לתלמיד קטן ביותר, יש צורך בחכם גדול ביותר. חכם שאינו גדול בחכמה ביותר לא יצליח להקנות את השכל לתלמיד קטן, ואם ינסה לעשות זאת, יאבד עומק השכל בדיבורו. כך הוא גם בנמשל, רק משה רבנו היה יכול להעתיק ולהמשיך לשון הקודש במקום הפירוד של השבעים לשון⁵⁴.

יב. דובר מספר פעמים, שהטעם לכך שיום הראשון של החודש נקרא ראש חודש הוא משום שהיום כולל בתוכו את כל ימי החודש, כשם שראש האדם כולל בתוכו את החיות של כל אברי הגוף. היום העשירי של חודש שבט הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר. שייכות מיוחדת בולטת בין יום העשירי בשבט ליום ראש חודש, בו העתיק משה רבינו, נשיא ישראל הראשון, את התורה מלשון קודש לשבעים לשון. "אתפשטותא דמשה בכל דרא"⁵⁵. נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל ההילולא של יו"ד שבט, התעסק בענינים הכי עמוקים של גליא ופנימיות התורה ויחד עם זה היה "מעתיק" תורה, בין גליא ובין פנימיות, ל"שפות" שונות עד למטה ביותר – עבור תינוקות שנשבו וכו'.

והנהגה זו דרש הרבי גם מחסידיו ומקושריו, שגם אצלם תהיה ההתכללות של שתי הקצוות גם יחד: שיתייגעו בענינים העמוקים בנגלה וחסידות, ובה בשעה לא יסתגרו בד' אמותיהם, אלא יתעסקו עם העולם.

ובזכות ההנהגה שאינה מוגבלת בקו אחד בלבד, כי אם כוללת שני הקוים המנוגדים, יוציאנו הקב"ה ממיצר הגלות – שכל הגלויות נקראים מצרים⁵⁶, מלשון מיצר וגבול – ויביאנו "אל ארץ טובה ורחבה", על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.

(משיחת ש"פ וארא, ר"ח שבט, תשכ"ב)