864

שיחה א

א. כשמסר משה רבינו לפרעה את דברי הקב"ה, שיביא על מצרים את מכת בכורות, ציין גם את זמן הופעת המכה, בחצות – באמצע הלילה; (אלא, בגלל שאצטגניני פרעה עלולים לטעות בזמן המדויק, אמר¹ משה "כחצות הלילה וגו'", שזה יקרה בסביבות חצי הלילה לערך).

ואינו מובן: לשם מה בכלל היה צורך להודיע לפרעה את זמן התחלת מכת בכורות? הרי היה יכול לומר סתם – כבשאר מכות – שהקב"ה יביא את המכה על מצרים, מבלי לנקוב זמן. משמע מזה, שלמכת בכורות יש קשר מיוחד עם הזמן של חצות הלילה, עד כדי כך, שכדי למסור לפרעה על מכה זו היה הכרח להודיע את הזמן (רק משום "שמא יטעו אצטגניני פרעה", אמר משה "כחצות הלילה וגו'").

עוד מצינו במכת בכורות, שוני משאר המכות, א) במכה זו היו צריכים בני ישראל לעשות סימן מיוחד על בתיהם – בדם מילה ובדם קרבן פסח² "על שתי המזוזות ועל המשקוף" – כדי שהמכה הבאה על המצריים לא תזיק לבני ישראל. ב) הקב"ה ציוה³: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר", כי "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים"⁴, וגם ישראל עלולים היו להפגע מן המכה.

ולכאורה: גם מהמכות האחרות לא סבלו בני ישראל. שכן המכות היו רק למצריים. ואם כן הרי גם בשאר המכות ניתנה רשות למשחית, ואף על פי כן לא נדרשו מבני ישראל זהירויות מיוחדות להגן עליהם מהמשחית – מדוע, איפוא, נצרכו לזה דוקא במכת בכורות? וכן מה הצורך בשני הדברים: א) לא תצאו גו'. ב) האות של דם מילה ופסח, ובמה מתבטא ההבדל ביניהם?

ב. ההבדל בין מכת בכורות לבין שאר המכות הוא:

שאר המכות לא היו כאלו שהם בגדר של "ניתנה רשות למשחית". היו אמנם מכות שפגעו לא רק בממונם של מצרים אלא גם בגופם – כמו למשל ערוב – אבל המשחית מוגבל היה בהן, ההשחתה באה באמצעות דבר מסויים ומוגבל⁵ (צפרדע כנים וכיו"ב) וניתנה