שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגילוי השכינה שבקרבנות (האש שיורדת מן השמים, ובכללות, זה שהמזבח הוא בבית המקדש, "בית לה'") מורה על חביבותם של ישראל, ועד "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , שכל התגלות זו היא בשביל ישראל עם קרובו.
45 חגיגה ב, א (וש"נ). וראה אוה"ת בראשית וירא קג, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[וי"ל שהם הם שני הענינים שכתב הרמב"ם בריש הל' בית הבחירה "בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה" — ד"מקריבים בו הקרבנות" הו"ע העבודה; "וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה" הו"ע הראי', "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'"].
38 להעיר מחגיגה ב, א (וש"נ) כדרך שבא לראות כך בא ליראות . וביד רמ"ה סנהדדין ד, ב שנלמד מהכתוב ד"יראה. . יראה" שבפרשתנו הנ"ל. וראה כלי יקר עה"פ. ובארוכה אוה"ת פרשתנו קב, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"שלש פעמים בשנה יראה – כשם שבא ליראות כך בא לראות" והיתה שם התגלות אלקות, שבה "חיו" עד לחג הבא.
29 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר הבשר "רואה" את כבוד ה' רק מפני ש"כבוד ה'" הוא ללא גבול, ולכן הוא יכול לרדת גם למטה־מטה, עד לידי כך ש"ייראה" באמצעות בשר גשמי [ולא בגלל תכונותיו של הבשר עצמו], הרי אז גילוי האלקות בעולם, אפילו כאשר הוא בראיה מוחשית, הוא באופן של "חידוש" והוספה בעולם, כיוון ש"ראיית" כבוד ה' על ידי הבשר הגשמי איננה מפני טבעו.
19 בכללות כשהגילוי הוא באופן של ראי' הו"ע של פשיטות ולכן הובא הדוגמא לזה (המשך תער"ב שם ע' תתקלה) מקי"ס וביהמ"ק: בשעת קי"ס ראו הכל גילוי האוא"ס כו' וכן בביהמ"ק דכשם שבא לראות כך בא ליראות (חגיגה ב, א. וש"נ), אמנם אמיתית הענין דבדרך פשיטות הוא כאשר בא מצד טבע הבשר גופא, משא"כ בעת קי"ס הי' זה "מצד הגילוי דאוא"ס" ועד"ז בביהמ"ק ש"הי' גילוי אוא"ס" ולכן אמיתית הפשיטות תהי' לעת"ל, ראה שם ע' תתקלו "וביותר מזה יהי' לעתיד כו'". וראה שם ח"ג ס"ע א'רסג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בענין התשלומין של פסח וסוכות יש מחלוקת אם "תשלומין לראשון" או "תשלומין זה לזה":
7 חגיגה ב, א. שם ט, א. וראה ירושלמי שם פ"א ה"א ובמפרשים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בנוגע לקבלת וקליטת הגילויים שנתגלו בזמן הבית בהעלי' לרגל, כמאמר "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" – איתא בלקו"ת ש"מכל רגל ויו"ט הי' נמשך .
120 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו גם ההפרש בין זמן הגלות לזמן הבית, שבזמן הבית היתה הראי' באלקות, כמ"ש יראה כל זכורך, וכשם שבא ליראות כך בא לראות , והיינו שענין הראי' הי' גם מצד האדם למטה, משא"כ בזמן הגלות כתיב אותותינו לא ראינו, שאין הראי' באלקות, וכמאמר ואין אנו יכולים כו' לראות ולהשתחוות, ולכאורה אינו מובן, הרי גם בזמן הגלות אפשר להיות השתחוואה, אך הענין הוא, דהשתחוואה כפשוטה (בחיצוניות) אפשר להיות גם עכשיו, אבל אין אנו יכולים לראות ולהשתחוות, היינו, השתחוואה פנימית שבאה ע"י ההקדמה דראיית אלקות, כי משחרב בית המקדש אין ענין הראי' באלקות.
16 ראה חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובאופן כזה הי' גם הגילוי בביהמ"ק, כמארז"ל כשם שבא ליראות כך בא לראות , והיינו, דכשם שהענין דבא ליראות הי' באופן שמלמעלה ראו אותו עם כל הענינים שבו, כמו"כ הי' הענין דבא לראות , שהיו רואים את כל הענינים והמדריגות שלמעלה עד אוא"ס הבל"ג, והרי ענין זה אינו מצד הבנה והשגה, שהרי בצאתם מהמקדש לא הי' אצלם גילוי זה, אלא כיון שבביהמ"ק הי' גילוי אוא"ס, וכמ"ש אכן יש הוי' במקום הזה, לית דין אתר הדיוט, היינו ששרשו הוא למעלה מעשרה מאמרות שהם מילין דהדיוטא, והוא כלי לאוא"ס, לכן הי' שם אלקות בפשיטות.
16 ראה חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכפי שראו בזמן הבית, ש"שלש פעמים בשנה יראה גו'", ו"כדרך שבא ליראות כך בא לראות" , היינו שהיו רואים אלקות, ובכח זה חיו עד היו"ט שלאחריו.
38 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועפ"ז יובן גם ענין אסרו-חג דחג השבועות שישנו גם בחו"ל:כשם שבארץ-ישראל הנה לאחרי הראי' – "כדרך שבא לראות (דהיינו ראיית אלקות) כך בא ליראות" (דהיינו המשכת אלקות) – צ"ל הקרבת עולת ראי', שזהו"ע "יום טבוח" שלאחרי הראי', כמו"כ גם בחו"ל, ששם נמשך ענין הראי' שני ימים (כנ"ל), בא הענין דעולת ראי' ברוחניות לאחרי ענין הראי', דהיינו בשמיני בסיון.
50 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכללות הענין בזה, דבזמן הבית הי' גילוי אלקות במוחש, וכמארז"ל כשם שבאו לראות כך באו ליראות , וכדאיתא בלקו"ת, שהגילוי אלקות שהי' ביו"ט בהיותם בביהמ"ק האיר להם עד רגל הבא אחריו.
32 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה בזמן הבית היתה בחי' ציון בגלוי, שהרי אז היתה מצות הראי', כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון הוי', פני דייקא, לשון פנימיות, שראו את הפנימיות שלמעלה, אמיתית הסובב, והיינו ע"י פנימיות הנשמה, שמצד פנימיות הנשמה ראו הפנימיות שלמעלה, דכשם שבא לראות כך בא ליראות .
23 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– שהרי "חג" בכלל (ועאכו"כ "חג החגים") הוא ענין כללי, כיון שהענינים שבו הם לא רק בו ביום, אלא צריכים להמשיכם בכל הימים הבאים לאחרי זה עד להיו"ט הבא, כמבואר בלקו"ת פ' ברכה בנוגע להענין ד"יראה כל זכורך", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , כפי שהי' בגלוי בזמן הבית, ש"מכל רגל ויו"ט הי' נמשך הביטול (שנעשה ע"י הראי') עד הרגל הבא אחריו" –
6 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו גם מה שענין הגלות נקרא בשם שינה, כי, בזמן שביהמ"ק הי' קיים היתה ראיית אלקות, כמארז"לכשם שבא לראות כך בא ליראות , ועשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש שהיו רואים אותם גם בעיני בשר.
22 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בזמן שביהמ"ק הי' קיים הי' הענין ד"יראה כל זכורך את פני הוי'", "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , כפי שנתבאר בהמאמר במעלת הראי' וההשתחואה שבביהמ"ק.
7 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הוא, דבזמן הבית היו כל ישראל במדריגה עליונה , דנוסף על זה שהיו בעלי השגה גדולה , הנה בעלייתם לרגל היתה אצלם גם ראי' באלקות (שלמעלה מהשגה) כמ"ש שלש פעמים בשנה יראה גו' וכשם שבא ליראות כך בא לראות , משא"כ בזמן הגלות כתיב אני ישנה וארז"ל בגלותא, דכמו שבשינה כפשוטה מתעלמים כל כחות הפנימיים, מתחיל מכח השכל, שבעת השינה מסתלק כח השכל ולא נשאר אלא כח המדמה , ועיקר ההתעלמות (שמצד השינה) הוא בכח הראי' (ועד שזה ניכר גם באברי הגוף, שבעת השינה נסגרים העינים) , כמו"כ הוא גם בהשינה דגלות, דעיקר ההעלם דגלות הוא מה שבזמן הגלות לא ישנה הראי' באלקות, אותותינו לא ראינו , וגם ההשגה באלקות (שישנה גם בזמן הגלות) אינה בערך כלל לההשגה שבזמן הבית, ועד שההשגה שבזמן הגלות (לגבי ההשגה שבזמן הבית) היא בדוגמת כח המדמה שבשינה .
429 ראה חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, דהנה, ענין העלי' לרגל הוא לעלות וליראות ולהשתחוות כו' , ואמרו רז"ל כשם שבא ליראות כך בא לראות , וכשם שהראי' מלמעלה למטה (ליראות ) היא ראי' פנימית ואמיתית, כך גם הראי' מלמטה למעלה (לראות ) צריכה להיות ראי' פנימית ואמיתית, וכדי שהראי' למטה תהי' פנימית ואמיתית, הרי זה כאשר ישנו ענין הגילוי דוקא.
623 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חברים", וכולם באים לביהמ"ק לראות כו', "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , ובהוספה על ענין האחדות שבחג הסוכות, "חג האסיף" (כנ"ל בארוכה) – ניתוסף בשנה זו מעלה יתירה מצד הענין ד"הקהל", "הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" , הקהלת כל בנ"י מכל מקום שהם "לראות את פני הוי' גו'" .
375 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
במצות ראי' נתפרש השכר בכתוב – כפי שלמדים מניקוד התיבות – "יִראה (כתיב, וקרינן) יֵראה , כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , והיינו, שעי"ז שמקיים המצוה ליראות , רואה הוא את פני ה'.
1536 חגיגה ב, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בזמן המשנה, שעליו נאמר "ותותר בימי רבי", היינו, שהיו עדיין "שיריים" מהארה שהאירה בביהמ"ק, שאז הי' הענין ד"יִרְאה- יֵרָאה" , "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" – אזי הי' רוחב המוחין והלבבות, ולכן הי' מספיק קיצור הלשון שבמשנה; משא"כ לאח"ז, כשנעשה תוקף הגלות, נתרבו הגזירות ונתמעטו הלבבות – אזי הוצרכו לבאר כל ענין בכמה הסברים ובריבוי אותיות.
230 חגיגה ב, א. וראה אוה"ת ס"פ וירא (קג, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומה גם שבכל שלש הרגלים כתיב "יראה כל זכורך גו'", ודרשו חז"ל "כדרך שבא לראות כו'", שאז היתה ראיית אלקות, שזהו ע"ד גילוי המרכבה.
1721 חגיגה ב, א. וראה אוה"ת ס"פ וירא קג, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ולא יראו פני ריקם , כדרך שבא לראות , שהי' ראי' והתגלות פנימית ..
242 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, כאשר יהודי הי' חוזר לביתו מביהמ"ק, ששם הי' אצלו הענין ד"כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , באופן ד"עין בעין" – הנה כל זמן שלא הגיע עדיין לביתו ולעיסוקיו הגשמיים באופן של קביעות – נשאר עדיין קשור עם ביהמ"ק, בהתאם למעמדו ומצבו מצד עצם הנשמה.
1828 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד המבואר בפרט בנוגע לעלי' לרגל, כמ"ש יראה כל זכורך אל פני האדון הוי', וכשם שבא לראות כך בא ליראות , באופן של פנים בפנים בגילוי, שמזה נמשך לכל אחד מישראל במקומו, ובענין זה היתה חיותו (דערמיט האָט ער געלעבט), וכך התנהג במשך כל השנה כולה, עד העלי' לרגל הבא לאח"ז .
2263 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה מ"ש יבוא כל בשר להשתחוות לפני, הוא בדוגמת מ"ש בפרשת השבוע בהציווי לעלות לרגל לביהמ"ק, שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך גו' , שהרי איתא בגמרא כשם שבא לראות כך בא ליראות , ודוקא ע"י הראי' (שגדלה מעלתה לגבי שמיעה, שדוקא על ידה נעשית וודאות והתאמתות הכי עמוקה ) באים להשתחוואה, שהו"ע הביטול (כמבואר בלקו"ת ס"פ ברכה ).
1604 חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלקנה טוען, שכיון שעלה לרגל וצריך להקריב קרבנות – עולת ראי', והקב"ה אומר לו "כדרך שבא ליראות כך בא לראות" , היינו, שכשם שהקב"ה רואה אותו, כך הוא רואה אלקות במוחש – איך יתעסק עתה עם "עשרה בנים"?!...
463 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וההכנה לזה – עי"ז שכבר בזמן הגלות שוללים אמירת התחנון בט"ו בשבט, וכאמור, שהטעם בזה הוא לפי שכל ד' ראשי השנים נעשים ענין אחד, החל מ"באחד בניסן ר"ה למלכים"33, שכל ישראל מלכים הם , ובמילא נמשך גם "לרגלים", שבהם "יראה גו' פני הוי' אלקיך" , "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , ועד ל"ר"ה לאילן ..
986 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
במאמר הזהר מדובר אודות זמן הגלות – "כד ישראל לא אשתלימו לתתא בעובדייהו ואתחייבו גלותא כו'"90, שאין זה כמו בזמן שביהמ"ק הי' קיים שאלקות הי' בגלוי באופן שנרגש אצל בנ"י, כמארז"ל "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש" , ו"כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , אלא זהו מעמד ומצב של העלם והסתר, כמ"ש "אותותינו לא ראינו גו'", והיינו, שאע"פ שיש נסים, מ"מ, "בעל הנס אינו מכיר בנסו" , כיון שאלקות הוא בהעלם.
1552 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הענין של עלי' לרגל הוא – "יראה כל זכורך את פני האדון ה'" , ו"כדרך שבא לֵראות כך בא לִרְאות" , שהו"ע ראיית אלקות באופן ד"עין בעין יראו" .
772 חגיגה ב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ורגל (מן השוק) הו"ע ג' רגלים, דרגא הכי נעלית בקדושה כמרז"ל כשם שבא לראות כך בא ליראות וכשם שבא ליראות כך בא לראות .
52 חגיגה ב, א ובתוס' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה ארז"ל כשם שבא ליראות כך בא לראות , דנוסף לזה שבעת העלי' לרגל היו רואים אלקות במוחש (דראי' הוא למעלה מהשגה) והראי' היתה גם בבחינת הפנימיות דאלקות כמ"ש יראה גו' את פני גו', הנה יתירה מזו, שראיית האדם באלקות (מלמטה למעלה) היתה באותו האופן כמו הראי' דלמעלה, כשם שבא ליראות כך בא לראות , ישר יחזו פנימו, שהראי' שלמטה והראי' שלמעלה הם ישר, בהשוואה.
86 חגיגה ב, א. וראה תוד"ה יראה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אחר בלתי אליו הוא נושא את נפשו כנ"ל וזה ההשתחוואה אין אנו יכולי' מפני שאין לנו בהמ"ק שזה החיוב של עולי רגלי' בזמן שבהמ"ק קיים דכתי' שלש פעמי' בשנה יראה כל זכורך את פני הוי' וגו' פי' שבבהמ"ק הי' גילוי שכינ"ה שהוא בחי' ממכ"ע מדת מל' ית' המתלבשת תוך כ"ע להחיותם כמ"ש מלכותך מל' כ"ע וגו' ולכך כשהיו עולי' לראות פני ה' ית' בבהמ"ק הי' נשפע בהם בחי' הביטול האמיתי של ההשתחוואה בנפש להיות בטל רצונו מפני רצון העליון ב"ה בתכלית הביטול, והי' זה להם לקיום מרגל לרגל מפסח עד שבועות ומשבועות עד סוכו' לכך ג"פ בשנה יראה כל זכורך וכמארז"ל כשם שבא לראות כך בא לראו"ת כו' וז"ש פנ"י הו"י ל' רבים שהי' מתגלה שם בחי' ממכ"ע שנק' שכינ"ה ובחי' סכ"ע שנק' קוב"ה ששם הי' יחוד קב"ה ושכינת' כו' כנ"ל וד"ל.
32 כשם שבא לראות כך בא לראות : חגיגה ב, א. ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כמו בבהמ"ק בכל רגל דכתיב יראה כל זכורך את פני הוי' כו', וכשם שבא לראות כו', הרי הי' בזה בחי' הסתכלות ראי' דחכמה דכנ"י ממטה למעלה בבחי' ביטול הפנימי דכח מ"ה לאסתכלא ביקרא דמלכא לאמיתתו כמו שהוא מהוה מאין ליש ביחו"ת וכן ביח"ע כו' כנ"ל, וכמ"כ מלמעלה למטה עיני הוי' אלקיך כו', כשם שבא לראות וכמ"ש עיניך יונים וכתיב עיניו כיונים כו', וכמ"ש במ"א, וע"כ בזה דוקא יש כח בכנ"י בעצמם לבטל ולהכניע קליפת עמלק המנגד לבחי' ביטול זה, וזהו והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויבך מסביב שהוא התהפכות ז' מדות רעות דז' אומות בכניסתם לא"י, ותהי' הארץ להם לנחלה להעלות כל ניצוצי הקדושה שנפלו שם, וזהו בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה לרשתה, אז תמחה את זכר עמלק, שתמחה בכח עצמך ולא תצטרך לעזר מלחמה מן השמים וכו', מטעם הנ"ל, לפי שארץ זו עיני ה' אלקיך בה כו' ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה כו' שגלוי עצמות אוא"ס בחכ"ע מלובש שם (ודוקא לאחר שהניח ה' אלקיך מכל אויבך כו', שזהו תנאי ב' מלבד מעלת א"י מצד עצמה אשר היא ארץ אשר הוי' אלקיך דורש אותה כו', משום דהא בהא תליא, שאם אין בירור לז' אומות אינה נק' א"י ואין ה' דורש אותה כלל, לפי שאין בחי' תיקון אלא לאחר בחי' הבירור דתהו, וגם באדם למטה אם אין בירור בז' מדות רעות אין בחי' ביטול בכח מ"ה שבנפשו כלל, ומשום דבחכ' איתברירו אמר והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויבך וכן אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה כו', ואז עיני ה' אלקיך בה כו' וד"ל).
61 יראה כל זכורך כו' וכשם שבא לראות : דברים טז, טז. חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין שרשן של כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגם בכל הנ"ל יובן למה אין קרבן בשביעי של פסח כו' דהקרבן עולת ראי' הוא כשם שבא לראות כך כו' וד"ל.
56 כשם שבא לראות : חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הכללי שנק' רצון הנעלם ומח' הקדומה שכוללת כל ההשתל' יבא אז מהעלם לגילוי ממש דהיינו שיראו אותו בעין השכל בבחי' ראיה והשגה ממש וכמ"ש ונגלה כבוד הוי' כו', וזהו עין דכנ"י יראו בעין העליון דבחי' מקיף הכללי דשם הוי' העליון שזהו בחי' התחברות דעין המקבל עם עין המשפיע שיתחברו ב' הויות העליון עם התחתון להיות לאחדים ממש כמ"ש ביום ההוא יהי' הוי' אחד יהי"ה ב"פ י"ה היינו עלדא"ת עם עלד"א, כי בחי' ההעלם עצמו דסוד הוי' שבכתר יהי' בגילוי בהוי' דלתתא ממש (כמו ראיי' דעולי רגלים בשם הוי' דז"א כשם שבא לראות כו' דכתיב עיניך יונים כו' כך יהי' ראיי' דהוי' דז"א בהוי' העליון דא"א ושם נק' עין [אחד] כמ"ש הנה עין ה' אל יריאיו כו' בחי' עינא פקיחא כו' שלמעלה מהתחלקות השכל במדות דתרין עיינין כלולים כא' בבחי' רצה"ע הנעלם טרם שמתחלק בטעם כמוס לחו"ג כו', משא"כ בחכ' שבמדות שהן ב' עיני' ועיני הוי' משוטטי' וכנ"י נק' עיני העדה כו') [oldpage_רכב] וזהו בחי' כתר שבכתר בחי' ג"ר דע"י שבוקע המסך המפסיק בח"ס בין קדה"ק כו', שז"ש והכהו לז' נחלים שיבקעו בחי' המדות דרצון הנעלם כמו שהן בעצם הרצון כמ"ש ההרים תרקדו כו' כמו שהים הפך ליבשה כנ"ל וע"כ יהי' גילוי כל סוד הנעלם כמ"ש עושה פלא (ומ"ש לז' נחלים שהן ז' מדות דבינה היינו שיעברו לנהר דבינה דמה שלמעלה מן ההשגה שנק' פלא יראו בהשגה בעין וזהו יעברו ברגל ביבשה שיהי' ז' מסילות כו' וכמ"ש ולא ילמדו עוד כו' וד"ל) (ושרש הראשון היינו בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום דחשך סתרו שיבקע ההעלם ויעשנו גילוי ויאיר כאור והוא ענין הנ"ל בוי"ו דוהנורא שיתגלה מל' דא"ס להיות בבחי' מלך על עם בלי לבוש וצמצום כלל.
420 כשם שבא לראות : חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו כמ"ש עיניך יונים עיניו כיונים שמסתכלי' בעונג נפלא זע"ז כו' והוא ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא כמ"ש לחזות בנועם ה' כו' דראי' והסתכלות זו הוא בבחי' עונג נפלא שבפנימי' החכ' שהיא בבחי' ראי' מקרוב וזהו כמו יראה כל זכורך כו' כשם שבא לראות כו' כידוע.
471 כשם שבא לראות : חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והוא ענין מ"ש שבכל משמר יושב הקב"ה שהוא ו"ק דאצי' ושאג כארי כו' שזהו בחי' פנימי' הלב כשהוא בבחי' ראי' הלב דוקא (ודוגמא כזו הי' במ"ת דכתי' פב"פ דיבר ה' עמכם כו' שהיו רואים את הקולות כו' וכתיב חכמת אדם תאיר פניו הרי י' הדברות שפני האדם הגדול האיר לנש"י שנק' אדם תתאה וע"כ על כל דבור פרחה נשמתן כו' מפני שהי' בפנימי' הלב שלהם בראי' שבלב כנ"ל) (ומעין וקצת דוגמא כזה הי' גם בעולי רגל בג' רגלים דכתיב יראה כו' שזהו אדם תתאה דכנ"י שעולים ליראות וכשם שבא לראות כו', כך גם מאדם העליון נמשך בבחי' ראיי' כו').
175 וכשם שבא לראות : חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יותר מגוף היחוד שלהם לפי שיש תענוג נפלא וגדול בהסתכלות זו עד שכל עצמות שלו נמשך בזה ע"כ הסתכלות זו חזקה ביותר עד שלא תשבע העין כלל כו' כנ"ל בהסתכלות בדבר הנחמד למרא' ביותר שתכלה כל הנפש בהסתכלות זו כך יובן למעלה בהסתכלות דכנ"י למעלה כמ"ש עיניך יונים לאסתכלא ביקרא דמלכא עלאה כמ"ש (ישעי' לג, יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך שהוא ההסתכלות בגודל התשוקה ברשפי אש התלהבות בענג נפלא מאד עד שכל העצמיות נמשך וכלה בהסתכלות זו וכמו במ"ת שאמרו רצונינו לראות את מלכנו וכתיב (שמות כ, טו) וכל העם ראים כו' ופרחה נשמתם מרוב התענוג כי באור פניך ממש נתת לנו כו' וכן לע"ל דכתיב באורך נראה אור עצמותך ממש כנ"ל (כנ"ל שנק' מראה דאו"י שמראה אור העצם כמו שהוא ממש כו') וז"ש (ש"ה ו, ה) הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני דמוקדין לי' בשלהובין דרחימותא (כמ"ש בזהר) והיינו השירות ותשבחות שבפסד"ז במזמורי' דהללויה שמהללים ומפארים ביקרא דמלכא בלי שעור כלל וכמו וקדושים בכל יום יהללוך סלה בלי הפסק כלל בעלוי אחר עלוי כו' וכמו בשבחים דכנ"י להקדב"ה בשה"ש דודי צח ואדום כו' ראשו כתם פז קווצותיו כו' שוקיו עמודי שש כו' עד חכו ממתקים וכולו מחמדים כו' וכמו"כ (משלי כז, יט) כמים הפנים לפנים כן לב האדם העליון שהוא הקדב"ה לכנ"י דכתיב ביה עיניו כיונים בבחי' הסתכלות דמשפיע למקבל ברוב התענוג והתשוקה מלמעלה למטה כמו בשבחים דהקדב"ה לכנ"י מה יפו פעמיך כו' עד מה יפית כו' אהבה בתענוגים כמו בראיה דעולי רגל דכתיב (שמות כג, יז) יראה כל כו' (חגיגה ב, א) כשם שבא לראות כו' ונמצא דבחי' הסתכלות דכנ"י למעלה כמו (תהלים קמה, טו) עיני כל אליך כו' זהו בבחי' או"ח בהתפעלות התענוג ותשוקה דמקבל למשפיע והסתכלות דהקדב"ה בכנ"י מלמעלה למטה זהו בבחי' או"י כמו (דברים יא, יב) עיני ה' אלקיך בה (מ"א ט, ג) והיו עיני ולבי שם כו' ואמנם בחי' הסתכלות דכנ"י מלמטה למעלה בבחי' או"ח עולה למעלה בעצמות ממש כי או"ח חוזר לקדמותו ממש כמו כלתה נפשי כו' וזהו ותעל למעלה ממש וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן היה במ"ת דכתיב (במדבר יד, יד) עין בעין נראה אתה ה' כו' עין אחת לפי שהיה מאיר מעצמות אא"ס בבחי' טוב עין הנ"ל שלמע' מהתחלקות דחו"ג וכן מלמטה למע' בבנ"י שהרי על כל דבור פרחה נשמתם כו' (שבת פח, ב) וכן לע"ל כתיב (ישעי' נב, ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' כו' משא"כ בעולי רגל בבהמ"ק נא' (שמות כג, יז) יראה כל זכורך כו' כשם שבא לראות כו' (חגיגה ב, א) וכמ"ש (דברים יא, יב) עיני ה' אלקיך בה כו' וכן (תהלים קמה, טו) עיני כל אליך וכמו"כ (ש"ה ה, יב) עיניו כיונים (שם ד, א) עיניך יונים וכה"ג אע"פ שגם בזה ב' עיינין אתהדרו לחד כמו המקבל שתשוקתו נפלאה אל המשפיע שכלולים ב' עיניו כא' לראות ולהסתכל בענג נפלא וכן מן המשפיע אל המקבל עכ"ז הן ב' עינים ולא עין א' ממש וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(כו) וזהו עין בעין יראו כו' פי' עין בעין כמו שהאדם רואה את רעהו פא"פ שעינו רואה על עין רעהו ועין רעהו רוא' על עינו שזהו נק' עין בעין יראו ע"ד הפשוט כו' וכך יובן בבחי' הרוחניות עפ"י כל הנ"ל דהנה כתיב עין ה' אל יראיו וכן עיניו כיונים שזהו מלמעלה למטה מהקב"ה לכנ"י וכתיב עיניך יונים מכנ"י להקב"ה וכן עיני כל אליך כו' וכמו הראי' בג' רגלים דיראה כל זכורך את פני ה' ממש וכשם שבא לראות כו' כ"ז בראית עין השכל דנשמה האלקית וכמו במ"ת שכל העם רואים אע"פ שראו בעין גשמי ואיך יראו קול שצריך שמיעה ולא ראיה אלא כמו שאמרו רואין את הנשמע ושומעין את הנראה והיינו דמה שבא בכח ההשגה והבנה דבינה באזן שומעת ראו בראיי' עין השכל דבחי' כח מ"ה שבנשמתם כנ"ל בר"מ דבעין השכל דבלבא
34 וכשם שבא לראות : חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ש' הוי' בש' אלקים, אך הנה ש' אלקים מסתיר על שם הוי' שלכן נתהוה הבריאה שיהי' נראה לעינינו ליש ודבר נפרד, אבל ענין המשכן היינו שיהי' גילוי ש' הוי' בשם אלקי' וש' אלקי' לא יסתיר גם לעינינו, וזהו שלש פעמים בשנה יראה כו' פני האדון הוי' (כי תשא ל"ד ך"ג), וארז"ל כדרך שבא לראות כך בא ליראות , מה לראות בשתי עיניו כו', וכתי' ושאבתם מים בששון, וארז"ל שמשם שואבים רוה"ק.
60 כדרך שבא לראות : חגיגה ב, א. ראה תוד"ה יראה . סה"מ תרס"ה כאן ע' קפה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואולי י"ל שאות ד' שבתיבת יהודה זהו מש' אד' להורות על בחי' שילוב ש' אד' בהוי', וכמ"ש בלק"ת בביאור שובה ישראל הא' שזהו כלל בפע"ח שאות הראשון גובר, וביהודה ג' אותיות קודם הד', וזהו ע"י בצלאל המשכת ש' הוי' בש' אד', וש' אד' לא יסתיר כו', ומ"מ הי' צ"ל אתו אהליאב משבט דן כי כאן המכוון שיהי' יראה את פני האדון הוי' כמארז"ל לראות בשתי עיניו בחי' יחוד ב' השגחות, ולכן הי' צריכים גם אהליאב משבט דן שזהו ד"ת, והוא אתו היינו את בצלאל היינו שילוב ש' אד' בהוי', ולא ש' הוי' בש' אד' שאז ש' אד' גובר שמזה נמשך ההסתר כ"א שילוב ש' אד' בהוי' שיומשך הגילוי במשכן ומקדש כו' וע' לקמן המובא מלק"ת מביאור כי תשמע בקול, ובלק"ת בד"ה ביאור שובה הנ"ל.
כד לראות בשתי עיניו : חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
רז"ל במשנה חגיגה פ"א שקטן שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור, וכן החיגר כו' לפי שנא' שלש רגלים שמשמע מזה שהמועדים שייכים לרגל כו', וצ"ל מה שייכות המועדים לרגל דוקא, וגם צ"ל מהו שלש רגלים שהרי רגליים הם שתים.
15 וכן החיגר : חגיגה ב, א (במשנה). ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שהקצירה היא בחי' תשלום שכר שע"י הזריעה של צדקה, ועיניך בשדה אשר יקצרון היינו שע"י עיניך שלמטה למעלה כך נמשך למעלה וכמשארז"ל כדרך שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשתי עינים כך מלמעלה בשתי עינים, וכתי' עיני ה' אל צדיקים וכתי' עין ה' אל יריאיו בזמן שישראל עושין רצוש"מ אז עיני ה' אל צדיקים בשתי עינים ובזמן שאין עושין רש"מ עין הוי' בעין אחת , והיינו כי עין הוא בחי' ראי' והשגחה ויש שתי בחי' השגחות ש' הוי' וש' אלקי' וכשישראל ערש"מ נמשך ההשגחה מש' הוי' וש' אלקי' שנעשה יחוד ש' הוי' וש' אלקי', ואם אין ערש"מ אז אינו נמשך כ"א מש' אלקים לבד.
72 כדרך שבא לראות : ראה חגיגה ב, א. תוד"ה יראה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו"כ יובן ענין המקדש שהוא לחבר שם הוי' בשם אלקי', הגם שבברה"ע נמשך ג"כ משם הוי' בש' אלקים, אך הרי שם אלקים מסתיר על שם הוי' אבל במקדש הי' גילוי אלקות וכמארז"ל ע"פ שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך כשם שבא לרָאות כך בא לראות מה לראות בשתי עיניו של מקום הם יחו"ע ויחו"ת ד"ע וד"ת כו', וא' ע"פ ושאבתם מים בששון שמשם היו שואבים רוה"ק ולכאורה מה שייך רוה"ק, אך לפי מה שפרש"י כאן על מ"ש גבי בצלאל ובדעת, רוה"ק, ניחא מה שהיו שואבים משם רוה"ק, וזהו משארז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שו"א ופי' האלשיך כדי להמשיך משו"א למקדש, והמגיד נ"ע פי' שהמקדש למעלה משו"א, וכן מובן ממשארז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שו"א דבמעשה שו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, וגבי מעשה צדיקים כתי' מקדש אד' כוננו ידיך, אף דבמעשה שו"א כתי' ג"כ ב' ידות, הרי ידי הוא דבר בפ"ע וימיני הוא דבר בפ"ע, ידי יד כהה וכתי' נטה ימינו וברא שמים נטה שמאלו וברא ארץ אבל במקדש כתי' ב' ידות, הרי המקדש למעלה משו"א, ובעבודה הוא מצוה דליחדו להמשיך משם הוי' בשם אלקים.
60 שלש פעמים בשנה : (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן פ"ג מציין: ”תשא לד, כג". והוא ע"פ פרש"י חגיגה ב, א ד"ה יראה יראה (את פני). אבל לפי פרש"י שבע"י שם (אל פני) הכוונה להכתוב דמשפטים כג, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו"כ יובן ענין המקדש שהוא לחבר שם הוי' בשם אלקי', הגם שבברה"ע נמשך ג"כ משם הוי' בש' אלקים, אך הרי שם אלקים מסתיר על שם הוי' אבל במקדש הי' גילוי אלקות וכמארז"ל ע"פ שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך כשם שבא לרָאות כך בא לראות מה לראות בשתי עיניו של מקום הם יחו"ע ויחו"ת ד"ע וד"ת כו', וא' ע"פ ושאבתם מים בששון שמשם היו שואבים רוה"ק ולכאורה מה שייך רוה"ק, אך לפי מה שפרש"י כאן על מ"ש גבי בצלאל ובדעת, רוה"ק, ניחא מה שהיו שואבים משם רוה"ק, וזהו משארז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שו"א ופי' האלשיך כדי להמשיך משו"א למקדש, והמגיד נ"ע פי' שהמקדש למעלה משו"א, וכן מובן ממשארז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שו"א דבמעשה שו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, וגבי מעשה צדיקים כתי' מקדש אד' כוננו ידיך, אף דבמעשה שו"א כתי' ג"כ ב' ידות, הרי ידי הוא דבר בפ"ע וימיני הוא דבר בפ"ע, ידי יד כהה וכתי' נטה ימינו וברא שמים נטה שמאלו וברא ארץ אבל במקדש כתי' ב' ידות, הרי המקדש למעלה משו"א, ובעבודה הוא מצוה דליחדו להמשיך משם הוי' בשם אלקים.
61 כשם שבא לראות : ראה חגיגה ב, א. תוד"ה יראה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין דהנה רגלים פי' ל' רגל המהלכת ג"כ וכמארז"ל קטן שאינו יכול לאחוז בידיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית פטור מראי' שנא' שלש רגלים וצ"ל מה שייך רגל המהלכת לרגלים .
13 קטן שאינו יכול : ראה חגיגה ב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
השפעה נמשך מציון, כי מציון תצא תורה, וכן כל הברכות והישועות והנחמות נמשך מציון, ברכות כמ"ש כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם, ישועות מציון כמ"ש מי יתן מציון ישועות ישראל, וזהו אשר יקצורון היינו כי קצירה הוא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה כמו שנא' זרעו לכם לצדקה וקצרו לכם חסד שהקצירה הוא תשלום שכר ע"י הזריעה של הצדקה כך בשדה אשר יקצורון היינו תשלום שכר שנמשך מלמעלה, ועיניך בשדה אשר יקצורון שלפי ערך שמלמטה למעלה בחי' עיניך לאסתכלא כו' כך נמשך מלמעלה אשר יקצורון כמו שאמרו כדרך שבא לראות כך בא כו' מה ראו ב' עינים כך נמצא מלמעלה ובשתי עינים כמ"ש עיני ה' אל צדיקים וכתי' עין ה' אל יריאיו בזמן שישראל עושין רש"מ אז עיני ה' אל צדיקים ובזמן שאין ערש"מ אז עין ה' אל יריאיו בעין א', והיינו כי עין הוא בחי' השגחה ויש ב' השגחות היינו שם ה' ואלקים וכשישראל עושין רש"מ אז נמשך השגחה משם הוי' ושם אלקים היינו שנעשה יחוד ה' ואלקים, וכדי שיהי' יחוד ה' ואלקים צ"ל שנמשך מלמעלה משם ה' כידוע שהתכללות נמשך ממקום גבוה מאד, וכשאין ערש"מ אז אין נמשך רק משם אלקים, וזהו עיניך בשדה יקצורון שלפי ערך אתעדל"ת בבחי' עיניך כן לפי ערך זה נמשך מלמעלה יקצורון.
91 כדרך שבא לראות : ראה חגיגה ב, א. תוד"ה יראה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה כ"ז הוא במדריגת הנשמה כסדרה, היינו הנשמה כמו שהיא במילוי כל מדריגתי', ובזמן שביהמק"ד הי' קיים הנה ע"י העבודה בהבאת השמן והעלאת הנרות ועבודת הקרבנות דרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס הנה גם בהנשמה היו מאירים כל מדריגתי' בגילוי, דזהו שלש פעמים בשנה יראה וגו' דכשם שבא להראות כך בא לראות , שראו אלקות במוחש, דיא פשיטות איז גיוען געטליכקייט און דיא אַלע ענינים פון למעלה מן הטבע איז קיין פלא ניט, עס האָט זעך גיזעהען דער אמת אַז טבע איז געטליכקייט, אבל עכשיו בזמן הגלות שאין
64 ראה חגיגה ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר