ספריית פנימי

סוגיות הש"ס לפי נושאים › ספר קורבנות

הלכות חגיגה

100 קטעי גמרא, לפי ציוני העין משפט. כל הלכה מובילה ללשון הרמב"ם, וכל קטע לעמוד הגמרא.

פרק א

הלכה א שלש מצות עשה נצטוו ישראל בכל רגל משלש רגלים ואלו הן:הראייה שנאמר יראה כל …

  • חגיגה ו ע"א · ב אמר ליה אביי: עד הכא דמיחייבא אימיה בשמחה — אייתיתיה אימיה. מכאן …
  • חגיגה ו ע"ב · ו בית הלל — הא דאמרן. רבי עקיבא — הא נמי דאמרן. רבי …
  • חגיגה ז ע"א · ד בעיקר הרגל, כולי עלמא לא פליגי דראיית פנים בקרבן. כי פליגי בשאר …
  • חגיגה ז ע"א · ח ומה הן זבחים — עולות. אתה אומר עולות, או אינו אלא שלמים? …
  • חגיגה ח ע"ב · א מי שחגיגה באה מהם, יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם.
  • קידושין לד ע"ב · ד ואדילפינן מתפילין לפטורא, נילף משמחה לחיובא! אמר אביי: אשה בעלה משמחה.

הלכה ב הראייה והחגיגה אין להן שיעור מן התורה שנאמר איש כמתנת ידו וגו' אבל מדברי …

  • חגיגה ב ע"א · ג בית שמאי אומרים: הראייה — שתי כסף, והחגיגה — מעה כסף. ובית …
  • חגיגה ז ע"א · א הפאה, והבכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.
  • חגיגה ז ע"א · ב אמר רבי יוחנן: כסבורין אנו לומר, הראיון אין לו שיעור — למעלה, …
  • חגיגה ז ע"א · יג רבי יוחנן דאמר: ראיית פנים בעזרה — ראיית פנים הוא דאין לה …
  • חולין קלז ע"ב · י פאה בששים, והתנן: אלו דברים שאין להן שיעור: הפאה, והבכורים, והראיון. דאורייתא …

הלכה ג שלמי שמחה לא נתנו בהן חכמים שיעור בעת שיעלה אדם לירושלים לחוג אם היו …

הלכה ד מי שלא הקריב ביום טוב הראשון עולת ראייתו ושלמי חגיגתו הרי זה מקריבן בשאר …

  • פסחים פ ע"א · יג קסבר עולא: כולהו — תשלומין דראשון נינהו. דחזי בראשון — חזי בכולהו, …
  • ראש השנה ד ע"ב · יג אימור דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו לענין פז״ר קש״ב, אבל לעניין תשלומין …
  • מגילה ה ע"א · יז רבא אמר: חגיגה, כל זמן חגיגה — מאחרין, טפי — לא. דתנן: …
  • חגיגה ט ע"א · ג מתני׳ מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג — חוגג את …
  • חגיגה ט ע"א · יב ומאי תשלומין? רבי יוחנן אמר: תשלומין לראשון, ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה …

הלכה ו עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ועל זה וכיוצא בו נאמר מעוות לא …

  • ביצה כ ע"ב · ו אמרו להם בית הלל: אף זו קבוע לה זמן. דתנן: עבר הרגל …
  • מגילה ה ע"א · יז רבא אמר: חגיגה, כל זמן חגיגה — מאחרין, טפי — לא. דתנן: …
  • חגיגה ט ע"א · ד עבר הרגל ולא חג — אינו חייב באחריותו, על זה נאמר ״מעוות …

הלכה ז מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג הסוכות חוגג את כל הרגל וביום …

הלכה ח עולת ראיה ושלמי חגיגה אינן דוחין לא את השבת ולא את הטומאה לפי שאין …

  • שבת קיד ע"א · יב כשתמצא לומר, לדברי רבי ישמעאל נדרים ונדבות קריבין ביום טוב, וכי איצטריך …
  • פסחים ע ע"ב · י אמר רבי אילעא משום רבי יהודה בן ספרא, אמר קרא: ״וחגתם אתו …
  • פסחים עו ע"ב · יב גמ׳ חמשה. למעוטי מאי? למעוטי חגיגת חמשה עשר.
  • ביצה יט ע"א · יא מתני׳ בית שמאי אומרים: מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. …
  • ביצה יט ע"א · יג אבל נדרים ונדבות — דברי הכל אין קריבין ביום טוב. וכן אמר …
  • ביצה כ ע"ב · ט במאי קא מפלגי? מר סבר: נדרים ונדבות קרבין ביום טוב, ומר סבר: …
  • מגילה ה ע"א · יב אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל — מאחרין ולא מקדימין. …
  • מגילה ה ע"א · טו מני — בית שמאי היא, דתנן, [בית שמאי אומרים]: מביאין שלמים ביום …
  • חגיגה ז ע"ב · ז דתנן, בית שמאי אומרים: מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. …
  • חגיגה ז ע"ב · ח חסורי מיחסרא והכי קתני: עולות נדרים ונדבות — במועד באות, ביום טוב …
  • חגיגה יז ע"א · ב מתני׳ בית שמאי אומרים: מביאין שלמים, ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות. …
  • מנחות ק ע"ב · ו גמ׳ אמר רבינא: לדברי האומר נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב, לא …

הלכה ט כשמקריב המקריב עולת ראייתו ושלמי חגיגתו ושמחתו ביום טוב סומך עליהן בכל כחו כדרך …

  • ביצה יט ע"א · יא מתני׳ בית שמאי אומרים: מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. …
  • מגילה ה ע"א · טו מני — בית שמאי היא, דתנן, [בית שמאי אומרים]: מביאין שלמים ביום …
  • חגיגה ז ע"ב · ז דתנן, בית שמאי אומרים: מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. …
  • חגיגה טז ע"א · יח מתני׳ יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך, יוסף בן יוחנן אומר לסמוך. …
  • חגיגה טז ע"ב · יד אמר רמי בר חמא: שמע מינה סמיכה בכל כחו בעינן, דאי סלקא …
  • חגיגה יז ע"א · ב מתני׳ בית שמאי אומרים: מביאין שלמים, ואין סומכין עליהם, אבל לא עולות. …

הלכה י המפריש עולת ראייתו ומת היורשין חייבין להביאה מותר להקריב בחולו של מועד נדרים ונדבות …

  • שבת קיד ע"א · יב כשתמצא לומר, לדברי רבי ישמעאל נדרים ונדבות קריבין ביום טוב, וכי איצטריך …
  • ביצה יט ע"א · יג אבל נדרים ונדבות — דברי הכל אין קריבין ביום טוב. וכן אמר …
  • ביצה יט ע"ב · ח אמר אביי: בהקרבה כולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי, למיקם עליה …
  • חגיגה ז ע"ב · ח חסורי מיחסרא והכי קתני: עולות נדרים ונדבות — במועד באות, ביום טוב …
  • מנחות ק ע"ב · ו גמ׳ אמר רבינא: לדברי האומר נדרים ונדבות אין קריבין ביום טוב, לא …
  • תמורה יד ע"ב · י ״לבד מנדריכם ונדבותיכם״ — לימד על נדרים ונדבות שקרבין בחולו של מועד.

הלכה יא ומי שהיה לו אוכלים מרובים ונכסים מועטין מביא שלמי חגיגה מרובין ועולות ראייה מועטין …

  • חגיגה ח ע"ב · ד מתני׳ מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים — מביא שלמים מרובים …

פרק ב

הלכה א נשים ועבדים פטורין מן הראייה וכל האנשים חייבים בראייה חוץ מחרש ואלם ושוטה וקטן …

  • חגיגה ב ע"א · א הכל חייבין בראייה, חוץ מחרש שוטה וקטן, וטומטום ואנדרוגינוס, ונשים, ועבדים שאינם …
  • חגיגה ב ע"א · ד גמ׳ ״הכל״ לאתויי מאי? לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ולרבינא …
  • חגיגה ב ע"א · ו ודלא כי האי תנא, דתניא: יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: …
  • חגיגה ב ע"ב · ו מדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר — חייב. והתניא: מדבר ואינו שומע, …
  • חגיגה ג ע"א · ח אמר רבי תנחום: חרש באזנו אחת פטור מן הראיה, שנאמר ״באזניהם״.
  • חגיגה ג ע"א · יא אמר רבי תנחום: חיגר ברגלו אחת — פטור מן הראיה, שנאמר: ״רגלים״.
  • חגיגה ד ע"א · יא הא למה לי קרא? מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה — עבד …
  • חגיגה ד ע"א · יב אמר רבינא: לא נצרכה אלא למי שחציו עבד וחציו בן חורין. דיקא …
  • חגיגה ד ע"א · יג והחיגר והסומא וחולה והזקן. תנו רבנן: ״רגלים״, פרט לבעלי קבין! דבר אחר: …
  • חגיגה ד ע"ב · א מפנקי, דכתיב: ״כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי״.
  • חגיגה ד ע"ב · ב תנא: הערל והטמא פטורין מן הראייה. בשלמא טמא — דכתיב: ״ובאת שמה״ …
  • יבמות קג ע"א · יא מן הארכובה ולמטה כו׳. ורמינהי: רגלים — פרט לבעלי קבין!
  • קידושין לד ע"ב · ב והרי ראיה, דמצות עשה שהזמן גרמה, וטעמא דכתב רחמנא ״זכורך״ – להוציא …
  • סנהדרין ד ע"ב · טו והרי ״יראה״ ״יראה״ דכי הדדי נינהו, ופליגי? דתניא: יוחנן בן דהבאי אומר …
  • ערכין ב ע"ב · ט ולרבינא דאמר: מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מן הראייה, לאיתויי …
  • ערכין ב ע"ב · יא לאיתויי סומא באחת מעיניו, ודלא כי האי תנא.
  • ערכין יט ע"ב · ח ברגל עד הארכובה, ורמינהו: ״רגלים״ — פרט לבעלי קבין!

הלכה ב המקמץ והוא שמלאכתו לקבץ צואת כלבים וכיוצא בהן לעבד העורות או לרפואה וכן המצרף …

  • חגיגה ד ע"א · ט ואלא קרא למאי אתא? לכדאחרים. דתנן, אחרים אומרים: המקמץ, והמצרף נחשת, והבורסי …

הלכה ג כל קטן שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית אביו חייב להעלותו …

  • חגיגה ב ע"א · ב איזהו קטן — כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות …
  • חגיגה ד ע"א · ח אמר מר: ״כל זכורך״, לרבות את הקטנים. והתנן: חוץ מחרש שוטה וקטן! …
  • חגיגה ו ע"א · ז אמר אביי: כל היכא דגדול מיחייב מדאורייתא — קטן נמי מחנכינן ליה …

הלכה ד כל החייב בראייה חייב בחגיגה וכל הפטור מן הראייה פטור מן החגיגה וכולן חייבין …

  • חגיגה ב ע"ב · ז אמר רבינא, ואיתימא רבא: חסורי מיחסרא והכי קתני: הכל חייבין בראייה ובשמחה, …

הלכה ה מי שהיה חגר או סומא ביום ראשון ונתרפא בשני פטור מן הראייה ומן החגיגה …

  • פסחים פ ע"א · יג קסבר עולא: כולהו — תשלומין דראשון נינהו. דחזי בראשון — חזי בכולהו, …
  • ראש השנה ד ע"ב · יג אימור דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו לענין פז״ר קש״ב, אבל לעניין תשלומין …
  • חגיגה ט ע"א · יב ומאי תשלומין? רבי יוחנן אמר: תשלומין לראשון, ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה …
  • חגיגה ט ע"א · יג מאי בינייהו? אמר רבי זירא: חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא …

הלכה ו מי שבא לעזרה בתוך ימי החג אינו חייב להביא עולה בידו בכל עת שיכנס …

  • חגיגה ז ע"א · יג רבי יוחנן דאמר: ראיית פנים בעזרה — ראיית פנים הוא דאין לה …

הלכה ז הפריש עשר בהמות לחגיגתו והקריב מהן מקצתן בראשון ופסק שוב אינו חוזר ומקריב השאר …

  • חגיגה ח ע"ב · יא אמר עולא אמר ריש לקיש: הפריש עשר בהמות לחגיגתו, הקריב חמש ביום …
  • חגיגה ח ע"ב · יד ואלא דלית ליה אוכלין, האי דלא אקרבינהו — דלית ליה אוכלין.

הלכה ח עולת ראייה אינה באה אלא מן החולין כשאר הקרבנות שאדם חייב בהן אבל שלמי …

  • ביצה יט ע"ב · יד ויוצא בה משום שמחה, ואינו יוצא בה משום חגיגה. פשיטא! דבר שבחובה …
  • חגיגה ז ע"ב · ה גמ׳ אלא: עולות — במועד הוא דבאות מן החולין, הא ביום טוב …
  • חגיגה ז ע"ב · ט תניא נמי הכי: עולות, נדרים ונדבות — במועד באות, ביום טוב — …
  • חגיגה ח ע"א · ב אמר מר, בית הלל אומרים: מן המעשר. אמאי? דבר שבחובה הוא, וכל …
  • חגיגה ח ע"א · ג חזקיה אמר, טופלין בהמה לבהמה, ואין טופלין מעות למעות. ורבי יוחנן אמר: …
  • חגיגה ח ע"א · ה תניא כוותיה דחזקיה: ״מסת״ — מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין, בית …
  • חגיגה ח ע"ב · י מאי אכילה ראשונה — שיעור דמי אכילה ראשונה מן החולין.
  • סנהדרין לו ע"א · ב הניחא למאן דאמר אין נדרים ונדבות קריבין ביום טוב, אלא למאן דאמר …
  • חולין כא ע"א · טז אתה אומר כמשפט חטאת בהמה, או אינו אלא כמשפט חטאת העוף? כשהוא …

הלכה ט ויוצא אדם ידי חובת שלמי חגיגה במעשר בהמה ואין מביאין אותו ביום טוב גזירה …

  • חגיגה ח ע"א · ו ושאר כל ימות הפסח, אדם יוצא ידי חובתו במעשר בהמה. ביום טוב …
  • חגיגה ח ע"א · ז אמר רב אשי: דלמא אתי לעשורי ביום טוב, ואי אפשר לעשר ביום …

הלכה י יוצאין ישראל ידי חובת שלמי שמחה בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה והכהנים בחטאת ובאשם ובבכור …

  • פסחים ע ע"א · ד וחגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה, ואין יוצא בה משום חגיגה.
  • ביצה יט ע"ב · ג רבי שמעון אומר: הרי הוא אומר ״בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות״, …
  • ביצה יט ע"ב · ד אמר מר: אין מביאין תודה בחג המצות — מפני חמץ שבה. פשיטא! …
  • חגיגה ז ע"ב · ד ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה. והכהנים בחטאות ואשמות ובבכור, …
  • חגיגה ז ע"ב · ט תניא נמי הכי: עולות, נדרים ונדבות — במועד באות, ביום טוב — …
  • חגיגה ח ע"א · א אלמא קסבר — חגיגת ארבעה עשר לאו דאורייתא.
  • חגיגה ח ע"א · ט ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות. תנו רבנן: ״ושמחת בחגך״ — לרבות …
  • חגיגה ח ע"ב · ב רב אשי אמר: מ״ושמחת״ נפקא. יצאו אלו שאין בהן שמחה.
  • סנהדרין לו ע"א · ב הניחא למאן דאמר אין נדרים ונדבות קריבין ביום טוב, אלא למאן דאמר …

הלכה יא מי שהיו לו שלמי נדר או נדבה ושחטן מערב יום טוב אע"פ שאכלן ביום …

הלכה יב אע"פש שחטן קודם הרגל הואיל ואוכל מהן ברגל יצא ידי חובתו שאינו צריך לשחוט …

הלכה יג לא יביא אדם תודה ביום ארבעה עשר מפני החמץ שבה שאין מביאין קדשים לבית …

  • פסחים יג ע"ב · ד פסולות וכו׳. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות — נפסלות …
  • פסחים יג ע"ב · ה פשיטא? אמר רב אדא בר אהבה: הכא בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין …
  • ביצה יט ע"ב · ג רבי שמעון אומר: הרי הוא אומר ״בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות״, …
  • ביצה יט ע"ב · ד אמר מר: אין מביאין תודה בחג המצות — מפני חמץ שבה. פשיטא! …

הלכה יד האומר הרי עלי תודה שאצא בה ידי חובתי לשם חגיגה חייב להביא תודה ואינו …

  • ביצה כ ע"א · א ואגלח ממעות מעשר שני, מהו? אמר ליה: נדור, ואינו יוצא. נזיר, ואינו …

פרק ג

הלכה ב כל הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל אבל הטמא …

  • חגיגה ג ע"א · ב לענין ראיה גמר ״ראיה״ ״ראיה״ מהקהל, דכתיב: ״הקהל את העם האנשים והנשים …
  • חגיגה ד ע"א · ה אצטריך, סלקא דעתך אמינא: נילף ״ראייה״ ״ראייה״ מהקהל; מה להלן נשים חייבות, …

הלכה ג אימתי היו קורין במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו …

  • סוטה מא ע"א · טו מתני׳ פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי …
  • סוטה מא ע"א · יז אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד, ושבחוהו חכמים. וכשהגיע ל״לא תוכל לתת …
  • סוטה מא ע"ב · ג והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד. עומד …

הלכה ד כיצד הוא קורא תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם ומביאין בימה גדולה …

  • סוטה מא ע"א · טו מתני׳ פרשת המלך כיצד? מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני במוצאי …
  • סוטה מא ע"ב · ב וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת. שמעת מינה חולקין כבוד …

הלכה ה הקריאה והברכות בלשון הקדש שנאמר תקרא את התורה הזאת בלשונה אף על פי שיש …

  • סוטה לב ע"א · ו ואלו נאמרין בלשון הקודש: מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, וברכת …

הלכה ז יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן …

  • מגילה ה ע"א · יב אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל — מאחרין ולא מקדימין. …