שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב שצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
והנה כמו שבכלל כל הענינים שלמטה יש להם שרש למעלה, כן בפרט ממלכותא דרקיע נשתלשלה מלכותא דארעא , ולכן כמו שממלכותא דרקיע אפשר לדעת מנהגי מלכותא דארעא , וכמסופר בדרז"ל (ברכות נח, א) כן הוא גם לאידך גיסא, אשר בכדי להבין אפס קצהו ממלכותא דרקיעא יש ללמוד, ע"פ הוראות חז " ל , ממלכותא דארעא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
בגילוי מלכותו של הקב"ה ישנם שני ענינים:
57 להעיר מתו"ח פרשתנו שלב, סע"ב ואילך בפי' "והנצח זו (בנין) ירושלים" (ברכות נח, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ומזה נשתלשל (ע"ד מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע) בנוגע לחברו בבני אדם].
44 ברכות נח, א. וראה שם הלימוד להלכה שברך ר"ש ברכה בפועל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראש השנה ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויש להוסיף ביאור בשיטת רש"י (והראב"ד) שפירשו דברכות מעכבות את התקיעות (וכן להיפך) — בהקדם פירוש הריטב"א הנ"ל ב"ובמה בשופר", "במה ראוי להמליכו ולהזכיר זכרונכם לפני — בשופר, שכן כתיב ויתקעו העם בשופרות וימליכו את שאול עליהם למלך, ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע".
28 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג, ז, יז
למתן תורה , נחוצים היו ששים רבוא , ואילו היה חסר אחד, גם כשאחד זה היה הפחות משבט דן, לא היה הקב"ה נותן התורה , אפילו לגדול שבגדולים, משום החסרון בכמות של ששים רבוא , ובדוגמת ברכת חכם הרזים , שדרושה לשם כך, הכמות של ששים רבוא דוקא.
14 ברכות נח, א. ושם בפירוש רש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כאשר יהודי עושה דירה לה' יתברך בענינים ה"תחתונים", המלאים בקליפות וסטרא אחרא ומנוגדים לאלקות, לא על ידי גילוי הטוב והקדושה המסתתרים בהם מלכתחילה, כי, כל מהותם היא "נגד ה' ממש", אלא על ידי שבירת וביטול הסטרא אחרא לגמרי, כך שה"דירה" לקדוש־ברוך־הוא מעוררת התחדשות מצד עבודתם וענין זה, עשיית דירה לה' יתברך
73 ובזה יובן מה שאמרו (שבת קיט, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז ר"ס רסח) "כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" , ובחדא"ג מהרש"א שם: "כי האומר ויכולו הרי הוא מעיד על מע"ב (ראה שו"ע שם סי"ב) והרי הוא נעשה שותף עם הקב"ה כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו" – דלכאורה תמוה: האדם ע"י עדותו פועל רק שיוודע עשייתו, אבל אינו מחדש מאומה במע"ב, ואיך הוא שותף להקב"ה שבורא את מע"ב? – כי שהנברא יכיר גדולתו (הגדולה זו בע"ב. ברכות נח, סע"א) הוא חידוש גמור, כנ"ל. (ועל פי זה, ההעדאה ד"ויכולו" הוא כענין עדי קיום (שלולא עדותן השטר בטל), שע"י עדותם מקיימים – עושים את המציאות). ומה שאמר "מעלה עליו הכתוב" – י"ל לפי שהכח לחידוש זה בא בעצמותו ית' (כדלהלן בפנים ובהערה 79). ועוד ענין בזה: קליפות וסט"א הם מציאות דהעדר (תורת שלום ע' 134 ואילך). ובמילא, ע"י העבודה דאתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא, נעשה חידוש בהבריאה, שנעשה מ"העדר" – "מציאות". ועפי"ז מובן הלשון "שותף כו' במע"ב", שמפשטות הלשון מוכח שהאדם פועל במע"ב גופא (בהמציאות דשמו"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואז יתקיים הענין של מלך בשלימות, והכרתת זרעו של עמלק תתבצע בשלימות – ויהיה "השם שלם והכסא שלם" – גילוי מלכותו של הקב"ה, ושלימות בבנין בית־המקדש, בנין נצחי, אשר "מקדש א־ד־נ־י כוננו ידיך", במהרה בימינו בקרוב ממש.
76 וראה ברכות נח, סע"א. ובפרש"י שם. חדא"ג שם. מדרש תהלים (באבער) מזמור צז. אוה"ת שם ע' תרסו ואילך (וראה תו"א פה, א: "כסא מלכותו שום תשים עליך מלך כו'". צה, ג ואילך. ועוד). וגם מכהנ"ל מוכח מה שנת"ל ס"ו ובהערות שם דשלימות ענין מלחמת עמלק היא ע"י מלך. מקדש – כבר נת' בכ"מ התיווך בזה, שמשיח יבנה השערים והדלתות – ראה בכהנ"ל לקו"ש חי"א ע' 98 והערה 61. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמרו רז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" [=המלכות בארץ (בעולם הזה), דומה למלכות שמים (של הקדוש־ברוך־הוא)], וההסבר בזה, כידוע:
20 ברכות נח, א. זח"א קצז, רע"א. ח"ג קעו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיוון ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , הרי גם כאשר מכתירים את הקדוש־ברוך־הוא בראש השנה, ההכתרה היא בשמחה גדולה .
47 ברכות נח, א. וראה זח"ג קעו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
5 דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ראה ברכות נח, א. וראה לקו"ש חי"ט 287-8).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
נאמר בגמרא, ש"אין אוכלוסא בבבל" , "ורצה לומר דליכא (=שאין) צירוף", ו"אין תענית ציבור בבבל" .
31 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ידוע שכל הענינים דלמטה יש להם שורש למעלה וממנו נשתלשלו למטה, כמאמר "עביד קוב"ה עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה", ו"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" .
583 ברכות נח, א. זהר ח"א קצז, רע"א. ח"ג קעו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמרו חז"ל "והמתנשא לכל לראש .
184 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' תצוה, ז' אדר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
תלמידים שזיכו והביאו אותם ללמוד בישיבה, ובפרט ישיבה כזו שבה לומדים נגלה וחסידות ביחד, והנהלת הישיבה מספקת להם את כל צרכיהם הגשמיים והרוחניים – צריכים לידע שה"שער" דרכו עוברים כל עניניהם, הן עניני העליות מלמטה למעלה, והן עניני ההמשכות מלמעלה למטה בגשמיות ורוחניות, הוא – הנהלת הישיבה , אשר, המינוי שלהם הוא – ככל הענינים – בהשגחה פרטית, וכמארז"ל ש"אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו לי'", ועאכו"כ בנוגע להנהלה של ישיבה, ובפרט הנהלה שנתמנתה והיא באחריותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא ישראל בכלל ונשיא החסידים בפרט, הרי בודאי שדרכה עולים ונמשכים כל הענינים השייכים לתלמידי הישיבה.
5 ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
וכן הוא גם למעלה – שהרי "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" – שעבודת הנשמות היא ביום, משא"כ בלילה, שאז הוא זמן שינה (גם למעלה), ותרעין דגן עדן אסתימו, ורק בפלגות ליליא תרעין דג"ע פתיחין, וקוב"ה אתא לאשתעשא עם צדיקייא בג"ע.
121 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה נעשה ע"י נשמות ישראל , כמ"ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל , היינו, שענין המלכות, ויהי בישורון מלך, נעשה ע"י בהתאסף ראשי עם דוקא, שהם נשמות ישראל , ובאופן דיחד שבטי ישראל , שכל בנ"י, מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך,הם בהתכללות, והיינו, דעם היות שבכלל הרי אין דעתם דומה ואין פרצופיהן דומות, מ"מ הם כולם בהתכללות.
14 ברכות נח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ענינו העיקרי של מאמר זה הוא – "והנצח זו (בנין) ירושלים" (ובענין זה מתחיל במאמר אדמו"ר האמצעי), שבשביל ענין הנצחון מבזבזים את כל האוצרות כו'.
10 ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יצר הרע דכתיב אשר הרעותי", וכמשנ"ת בהתוועדות שלפנ"ז שכללות ענין העבודה אינו אלא מה שבהרגש שלנו ה"ז כמשל צפור המדברת, והאמת היא שאין זה אלא ענין של שחוק כו', כמבואר בענין הקניגא דלויתן ושור הבר], וגם ה"נגדא" (מנהיג הצאן) אינו אשם בכך – הנה גם במצב ש"רגיז רעיא על ענא כו'", נותנים ל"נגדא" (ש"משמיא ממנו לי'", במכ"ש מ"ריש גרגותא") את כל הכחות של ה"רעיא", ובכחו לפעול כל מה שצריכים.ובכלל זה – גם ענין המופתים.
113 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג, ז
וע"ד ברכת "חכם הרזים" , שבהכרח שתהי' כמות של ששים רבוא דוקא.
24 ברכות נח, א ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
והרי "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" – שכשם שבמלכותא דארעא הנה בשעה שנעשה מלך נותן הוא מתנות, "והנחה למדינות עשה", כן הוא ב"מלכותא דרקיעא" , שכאשר הקב"ה נעשה מלך על עמו ישראל, נותן הוא לכולם מתנות – בהמשכה והשפעה לכאו"א בכל המצטרך, בגשמיות וברוחניות.
17 ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כאשר מדובר אודות ענין של ידיעה, הבנה והשגה – הרי "אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" ; אבל כאשר מדובר אודות "לא ידע", היינו, ענין שאינו קשור עם מדידה והגבלה של הבנה והשגה, ואדרבה, הענין היחידי שנדרש הוא יציאה מכל מדידה והגבלה – הרי בזה שוים כל בנ"י.
36 ברכות נח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן, בשעה שהאדם למטה הוא בשמחה – והרי "אדם" הוא מלשון "אדמה לעליון", כמ"ש בשל"ה שמטעם זה נקרא אדם בשם "אדם", כיון שהוא "אדמה לעליון" – נעשית גם למעלה שמחה.ו"מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" – שכשם שלמטה "שמחה פורץ גדר", כך גם למעלה, בעת השמחה מתבטלים כל המדידות וההגבלות.
17 ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, כאשר מלך בשר ודם מקבל את המלכות על בני מדינתו – מקבל הוא על עצמו בדרך ממילא לספק לאנשי מדינתו את כל המצטרך להם, לא רק בהצלתם מיד שונא הקם עליהם, אלא גם בצרכיהם היום-יומיים, בפרנסה להם ולבני ביתם כו'.וכן הוא גם ב"מלכותא דרקיעא" , שהיא "כעין מלכותא דארעא" – שבראש-השנה, זמן הכתרת המלך ("ויהי בישורון מלך"), מבטיח הקב"ה לכאו"א מישראל לספק לו בני חיי ומזוני רויחי בכל המצטרך לו ולבני ביתו, וכן שייפטר לגמרי מהשונא שהוא היצר הרע, כמ"ש "אויבי איש אנשי ביתו".
53 ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והרי התנשאות עצמית זו מגעת להתנשאות עצמית דלמעלה – שהרי אמרו חז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , וכהכלל בקבלה (והובא בחסידות) שכל הכתרים משתלשלים זה מזה – ששרשה בעצמות ומהות (למעלה מבחי' ז"א וכל הדרגות שלמעלה ממנו), ע"ד התנשאות עצמית באדם התחתון שמושרשת בעצם הנפש.
141 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם בזמן הפורים היו כולם בהשתוות, מהגדול שבגדולים עד הקטן שבקטנים, וההשתוות של הגדול שבגדולים עם הקטן שבקטנים יכולה להיות רק בענין ההודאה (יהודים), שהרי בענין ההבנה והשגה אין דעתם דומה זה לזה (כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה), אמנם כאשר ישנו ענין ההודאה, וההודאה היא לענין שלמעלה לגמרי משכל, טעם ודעת, אזי כולם שוים, כמארז"ל פתי יאמין לכל דבר זה משה רבינו, היינו, שגם משה נקרא פתי מצד ענין ההודאה לבחי' שלמעלה לגמרי מטו"ד.
58 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועאכו"כ בנוגע למי שנתמנה ע"י ההשגחה העליונה (במכ"ש וק"ו מזה ש"אפילו ריש גרגותא משמיא מנו לי'") להיות רב בישראל , היינו, להיות "ראש" ל"שבטיכם זקניכם" עד "חוטב עציך ושואב מימיך" – הרי בודאי שאם רק ישנו הענין ד"ירא אלקים", אזי אין אפשריות שיהי' הענין ד"עייף ויגע".
179 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה, מכיון שסיפור זה סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא בישראל , שהוא רועה הממשיך אלקות בכל אחד מצאן מרעיתו – הרי "אף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף ממדרגת אהבת רעיא מהימנא", ועד"ז "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", מ"מ, זוכה בכך כל אחד, לא מצד המקבל, כי אם, מצד המשפיע והנותן – ד"מן שמיא מנו לי'" – שנותן בכאו"א מישראל את התוכן דתורת הבעש"ט הנ"ל שנמסרה על ידו.ותוכן הענין:
119 לשון חז"ל – ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שטבע בני-אדם הוא ש"אין דעתם דומה זל"ז ואין פרצופיהן דומים זל"ז",– וכמארז"ל בסנהדרין "לפיכך נברא אדם יחידי .
95 ברכות נח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ד) והנה בענין התורה אנו אומרים ברוך אלקינו שבראנו לכבודו כו' ונתן לנו תורת אמת, וצריך להבין מה שאומרים על תורה לשון מתנה, דהנה, יש הפרש בין הלשון נתן ללשון חלק , כפי שמצינו שהרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו , והרואה מלכי עכו"ם אומר ברוך שנתן מכבודו , ומבואר במג"א שישראל הם חלק אלוקה ודבקים בו לכן אומר שחלק , ובט"ז כתב לפי שהם דבקים בו ית', וכל שאתה אומר חלק צריך אתה לדעת ממי נחלק, נמצא שיש יחוס לחלק אחר מי שנתחלק ממנו, משא"כ באומות שאין להם יחוס אחרי הנותן כו' שאחר שנתן להם מתנה זו שוב אין דביקות בנותן.
62 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכשם שהוא במדת הגדולה, כך הוא גם במדת הגבורה , והתפארת זו מתן תורה , ושאר המדות, עד לך הוי' הממלכה, מדת המלכות, שבתחלה נעשית העלאת כל המדות (ממדת המלכות עד מדת הגדולה) לעצמותו ית', ואח"כ נמשך תוספת הארה מעצמותו ית' לבחי' הגדולה כו' עד לבחי' הממלכה.
22 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וגם צריך להבין אומרו גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמו"א, הלא גם בענין מעשה שמים וארץ מצינו ענין הגדולה, כמרז"ל ע"פ לך הוי' הגדולה זו מעשה בראשית .
50 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכיון ש"אין דיעותיהם שוות", הרי לכל לראש – גם לאחרי שהרוחניות יכולה כבר להתחיל לפעול על הגשמיות (כיון שבטלה המחיצה כו') – יש צורך לאחד את הכחות הרוחניים , היינו, שעשר כחות הנפש יתדברו ביניהם ("צוזאַמענרעדן צווישן זיך") כיצד להעמיד את "עיר אלקינו" (שעז"נ "גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו"), כמ"ש "ויעשו כולם אגודה אחת" כדי "לעשות רצונך בלבב שלם" – בהענינים הגשמיים.
154 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה אמרו רז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" :
52 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ואילו סדר הפוך – שתחילה ימלא המלך הבקשות, ואח"כ יכפר לאדם שסרח בו – לא מצינו במלכותא דארעא , ובמילא, גם למעלה אין הסדר באופן כזה, שהרי "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" .
118 ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואות ה"א יש בה התפשטות אורך ורוחב,ובעבודה הו"ע ההתבוננות הבנה והשגה, שמתבונן בענין מה גדלו מעשיך הוי' ומה רבו מעשיך הוי', שיש ריבוי התחלקות נבראים, ועד שגם למטה בעוה"ז יש ריבוי נבראים מאד, שהרי גם בסוג הדומם יש כו"כ סוגים, מאבנים פשוטים עד אבנים טובות ויקרות, ובהם גופא יש כו"כ חילוקים ועד שחלוקים גם בזיו זהרם, וכן בסוג הצומח יש ריבוי התחלקות, מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר, וכן גם בסוג החי, ומכ"ש בסוג המדבר, וכדאיתא במשנה דאע"פ שהקב"ה טבע כל א' בחותמו של אדה"ר הרי אין אחד מהן דומה לחבירו, וכמרז"ל שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה , אלא דמשתנים אחד מחבירו בקול במראה ובדעת, ונוסף על הריבוי שבנבראים, שהו"ע מה רבו מעשיך, ישנו גם ענין מה גדלו מעשיך, שהם גדולי נבראים העליונים, גלגלים כוכבים ומזלות, עד למלאכים שכלים נבדלים, שגדלותם הוא בענין האיכות, שזהו עיקר ענין הגדלות.
53 ברכות נח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ועד שמתגלה הענין ד"הנצח זו (בנין) ירושלים" , וכפי שמבאר אדמו"ר האמצעי שקאי (לא על בית ראשון, ולא על בית שני, אלא) על ביהמ"ק השלישי שיהי' קיים לעד ולעולמי עולמים, וכמארז"ל "לא כאברהם שכתוב בו הר כו' ולא כיצחק שכתוב בו שדה כו', אלא כיעקב שקראו בית" , והו"ע "נחלה בלי מצרים כו' כיעקב שכתוב בו ופרצת" (שלכן גם הענין דקי"ס הי' בזכותו של יעקב).
53 ברכות נח, סע"א (וראה התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 182 בשוה"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
– אף שלכאורה הרי זה היפך הציווי "לא ישבותו" (ממלאכה), שלכן "עכו"ם ששבת חייב מיתה", ואעפ"כ, כיון ש"אמר מלכותא" , אפילו במלכותא דארעא שהיא כעין מלכותא דרקיע, אזי יכול להיות "עקר טורי" –
150 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן הוא בנוגע להמדובר לעיל (סי"א) בענין מלכות דאצילות, שגם במלכות ישנו הביטול דחכמה – שגם ענין זה מרומז בענין המלוכה כפי שהוא בגליא דתורה, ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" :
83 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עשיית הטובה צריכה להיות בסבר פנים יפות, ע"ד שמצינו בגמרא בענין כיבוד אב ואם, "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא", היינו, שגם כאשר מאכילו ונותן לו כל צרכיו בהרחבה, אלא שעושה זאת בפנים זועפות, הרי זה היפך הענין דכיבוד אב ואם, ולאידך גיסא, גם כאשר אין בידו ליתן יותר מלחם יבש, ביכלתו לעשות זאת בצורה כזו שעי"ז מקיים כיבוד אב ואם באופן היותר נעלה.וכמו"כ ישנו גם העילוי בעצם ההסתכלות על יהודי בעין טובה, כידוע שמראית עינם של צדיקים פועלת פעולתה, כדמוכח ממארז"ל בנוגע לצד ההפכי, "נתן עיניו בו ונעשה כו'", ועאכו"כ במדה טובה שמרובה כו'.
14 ברכות נח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לכל לראש – לדרוש טובתו, לעשות לו טובה בעניניו; ואח"כ להביט עליו בעין יפה (כי, במראה עיניהם של צדיקים הרי עצם הראי' פועלת הרבה, ובמכ"ש ממה שמצינו במדת פורענות ש"נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" , ועאכו"כ במדה טובה ש"מרובה ממדת פורענות"); ואח"כ ללמד עליו זכות, והיינו, שגם אם לאחרי שדרש טובתו והביט עליו בעין יפה, עדיין נשארו בו ענינים בלתי-רצויים – יש ללמד עליו זכות, ובודאי אין הכוונה ללמד עליו זכות ולשכב לישון...
3 ברכות נח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בהמשך השיחה נתבאר שיובן זה בהקדם חידוש מיוחד שמצינו בדין עיר הנדחת, כמ"ש הרמב"ם125 ש"אם חזרו ועשו תשובה מוטב", אף שלא מצינו "תשובה מועלת אחר התראה ומעשה" (כקושיית הראב"ד), וכפי שמבאר הרגצ'ובי שהתשובה מועלת שלא לדון אותם כעיר הנדחת, אלא כיחידים, ומזה מובן, שהחידוש בדין עיר הנדחת הוא בענין האחדות , שמתבטלת מציאות היחיד ונעשית מציאות חדשה של ציבור, שזהו ענין ששייך רק בבני ישראל , מצד שרש נפשם בהוי'
137 וכפי שמצינו לענין קרבן ציבור – קרבן אחד לכל ששים ריבוא בנ"י, שנעשים מציאות אחת שנקראת בשם "קהל"*, ועד שלא שייך לחלק בין "ראשיכם" ל"חוטב עציך" ו"שואב מימיך", כיון שנעשים "לאחדים כאחד ממש" (כלשון רבינו הזקן – לקו"ת ר"פ נצבים). ולהעיר, שגם אצל בנ"י יכול להיות שלא יהי' ענין של ציבור, וכמו "אין אוכלוסא בבבל" (ברכות נח, א), והיינו, שכאשר בנ"י נמצאים בגלות אזי לא יכול להיות ענין הצירוף באופן שיהיו כולם מציאות אחת, ללא פירוד.
אבל אצל אומות העולם – מלכתחילה לא שייכת כלל מציאות הציבור מצד ענין האחדות; מה להם ולאחדות הפשוטה?!...
*
) ולהעיר מיבמות נז , א – לענין " קהל גרים ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
עבודתו של יהודי היא באופן ד"משכו ידיכם מעבודה זרה" – שבורח ומסתלק מהגויים, כולל גם מהגוי שבקרבו [ולא איכפת לו שילעגו עליו ויאמרו שהוא שייך ל"גטו" ומאמין ש"אתה בחרתנו", ולא משתדל להשיג "תואר אקדמי" ("דיגרי") שהי' מסייע לו לכסות את הוצאותיו, בידעו ש"אפילו ריש גרגותא משמיא מנו לי'" ], ואז יכול לשחוט הפסח.
869 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק "ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן", "שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לזו לומר שהיא לבדה היתה כו'" – דלכאורה, אף שזהו שבחן של כלל ישראל , יש בזה משום גנותה של בת ישראל , והרי אין לוותר על הפרט בשביל הכלל , ועכצ"ל, שזהו גם שבחה של שלומית בת דברי, כי, נוסף לכך שגם היא (היחידה
1088 ואף ש"יחיד ורבים הלכה כרבים" (ברכות ט, א. וש"נ) – הרי התכלית היא (לא לבטל את דעת היחיד*, אלא אדרבה) לפעול שגם דעת היחיד תשתנה ותסכים לדעת הרבים (ראה גם לקו"ש חכ"א ע' 112 ובהערה 33). ולהעיר, שענין זה יכול להיות גם עי"ז שמתעלים לדרגא נעלית יותר שבה אין חילוקי דעות, וכמו בנוגע לב"ש וב"ה, שאף שחילוקי הדעות שביניהם הם מצד שרש נשמתם ממדת החסד או ממדת הגבורה, מ"מ, בהיותם בדרגת שמעי' ואבטליון שמהם קיבלו שמאי והלל, אין חילוקי דעות ביניהם (ראה גם תו"מ חכ"ב ע' 33. וש"נ). ולהעיר גם ממארז"ל (במדב"ר פי"ב, ח. וש"נ) על הפסוק (איוב כה, ב) "עושה שלום במרומיו", בנוגע ל"מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש", בגלל ביטולם** לדרגא שלמעלה משניהם (ראה תניא אגה"ק סי"ב. לקו"ת פרשתנו לח, א. ובכ"מ).
*
) ולהעיר שברכת " חכם הרזים " היא דוקא על ששים ריבוא מישראל , לפי "שאין דעתם דומה זה לזה " (ברכות נח , א) .
*
*) ובפרטיות ישנם ד' מדריגות באופן הביטול : (א) שנותן מקום לזולתו (שזוהי גם מדריגה נעלית) , (ב) שמקבל מהזולת , (ג) שמרגיש שלולי הזולת חסר בשלימותו , (ד) שאינו מציאות של זולת כלל , כיון שמתאחדים יחדיו (ראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 260 ואילך . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והמשל לזה מ"מלכותא דארעא" – שהיא "כעין מלכותא דרקיעא" – כפי שרואים באמריקא, שכדי לקבל "אזרחות" צריך להסכים לקיים את כל חוקי המדינה, ומי שלא מוכן לקבל על עצמו חוק מסויים, לא יתקבל בתור "אזרח"; משא"כ מי שהוא כבר אזרח, אזי לא מקפידים עליו כל כך.
1256 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומצד השינויים שבפרטי האותיות שבס"ת, נעשים גם שינויים בין בנ"י – כפשטות הענינים בנגלה, "שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , כי, לא יתכן שיהיו דומים זל"ז, כיון שהם אותיות שונות בתורה.
843 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בכלל, כדי לתת עצה לזולת, הרי לכל -לראש יש צורך שה"יועץ" עצמו לא יהיו לו "פניות" בדבר, ועל כולם – יש צורך שהיועץ יבין את זולתו כראוי, שזהו דבר נדיר ("אַ זעלטענע זאַך"), שהרי "אין דעותיהם שוות" , וכמבואר בתניא , ש"העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם", כיון "שהגופים
175 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[וע"ד כמו שהוא במלכותא דארעא , דע"י שהמלכות נעשית ע"י הכתרת העם, שום תשים עליך מלך , ביטול העם להמלך הוא מצד המציאות שלהם ].
57 שהיא כעין מלכותא דרקיע (ברכות נח, א), שלכן "ממלכותא דארעא יש לבאר ולהסביר ענין מלכותא דרקיע" (המשך ר"ה הנ"ל רפ"ב – ע' 6).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואין לו לדאוג מניין יהיו לו כחות על זה – כיון ש"הון ועושר בביתו" (כהמשך הכתוב שהובא בזהר), שכן, "אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו לי'" , וכיון שע"פ ההשגחה העליונה נתמנה לראש -ישיבה, מלמד, מורה ומחנך, הרי בודאי שהקב"ה נתן לו כחות – "הון ועושר בביתו" – להעמיד "דור ישרים יבורך"162, תלמידים שיהיו אוהבי ה' ויראי ה', ומצליחים בלימוד התורה, ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה – קיום המצוות.
430 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ענין שמנגד אל המלך הוא בודאי למטה מהמלך, שהרי "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , ובפרט בנדו"ד, שהמשל ממלך בהמשך ההילולא הוא בנוגע למלכו של עולם, כך שודאי הדבר שהמנגד הוא למטה ממנו, ואין זה אלא שעלה ברצונו שיוכל להיות מנגד אליו.
1005 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אבל הוא לא יאבד את התפקיד שמהוה תכלית ירידת נשמתו לעוה"ז התחתון – שהרי אם במינוי שררה כפשוטה אמרו רז"ל ש"אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו לי'", עאכו"כ בנדו"ד, שניתן לו כח שיוכל להשפיע על איש מישראל , על עדה (או כמה עדות) מישראל , וא"כ, לכל לראש צריך ליתן להם "לחם" ו"מים" שבהם תלוי' החיות של "נפש השנית בישראל (ש)היא חלק אלקה ממעל ממש":
1087 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
תרומת האדנים – אף שהיתה בסכום שוה לכולם, מחצית השקל (שמורה על האחדות שמצד עצם הנשמה), מ"מ, נתחייבו בה רק אנשים בני עשרים ומעלה (שלימות העבודה בכחות פנימיים); ואילו תרומת המשכן – אף שהיתה בכל אחד כפי נדבת לבו (מדריגות פרטיות ), השתתפו בה אנשים נשים וטף (כמו ענין שמצד העצם ששוה בכל).
1242 ובאופן שחלוקים זמ"ז מן הקצה אל הקצה – כמו דל ועשיר, ועד לחילוק שבין כללות ישראל להנשיאים, כפי שמצינו שגם לאחרי שהעידה תורה (פרשתנו (ויקהל) לו, ז) "והמלאכה היתה דים גו' והותר", עדיין לא היו אבנים טובות, אבני השהם ואבני המילואים, שאותם הביאו הנשיאים דוקא (שם לה, כז ובפרש"י), כיון שזהו"ע שלמעלה אפילו מה"והותר" של כללות ישראל.
ויש להוסיף בביאור ריחוק הערך דנדבת הנשיאים לגבי נדבת כללות ישראל, בהקדמת פירוש הב' עה"פ "והנשיאים הביאו גו'" – "עננים היו" (יומא עה, א ובפרש"י. תיב"ע עה"פ), וע"פ משנ"ת כמ"פ (ראה גם לעיל ס"ע 38. וש"נ) שכל הפירושים שבתורה בפסוק אחד (ובפרט בתיבה אחת) שייכים זה לזה, יש לבאר השייכות ד"נשיאים" ל"עננים":
בנשיא ומלך ישנם ב' מדריגות: (א) היותו מלך על עם, שזוהי הבחי' תחתונה שבו, שיש לו שייכות אל העם אלא שהוא נשיא ומלך עליהם, (ב) היותו "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" (שמואל-א ט, ב), שזהו ענינו של המלך כמו שהוא לעצמו, למעלה מענין המלוכה על עם (ודוגמתם למעלה – שהרי "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח, א) – שורש הנאצלים, ובחי' התחתונה שבמאציל).
ועפ"ז י"ל, שהבאת האבנים הטובות ע"י הנשיאים הוצרכה להיות מבחי' ה"עננים", "ענני שמיא" (דניאל ז, יג), בחי' העליונה שבהם, שבאין-ערוך לגמרי לגבי העם, אפילו לא בערך ושייכות בחי' מלוכה על עם לגבי העם, אלא מבחי' נבדלת לגמרי, בחי' "ענני שמיא" שלמעלה לגמרי מהארץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , או כהלשון המובא
1480 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמרז"ל והנצח זו בנין ירושלים , שדוקא כאשר יש מניעות ועיכובים על תורה ומצוות, הנה אז מתעורר התוקף דמס"נ שלמעלה מהשכל, בחי' אוצר של יראת שמים.
18 ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אוצר זה נותנים ליהודי, בגלל היותו צבאות הוי', כדי שילך למלחמה בעולם, החל מהמלחמה עם האל זר אשר בקרבך זה יצה"ר , ובאופן דהנצח זו (בנין) ירושלים (כדאיתא בגמרא ), היינו, לבנות את הירושלים שבו, יראה שלם , וענין זה נעשה ע"י עבודתו באופן של מסירת נפש, שלמעלה אפילו מכח השכל בדרגא הכי עליונה בשכל, שזהו"ע אוצר של יראת שמים שיש בכאו"א מישראל , מצד היותו חלק אלקה ממעל ממש , בחי' היחידה, ע"ש שמקבלת מיחיד , יחידו של עולם.
158 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה – שלאמיתו של דבר בא הכל מהקב"ה, כמארז"ל "אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו לי'", והממנה אינו אלא שליח, ולכן, ע"י שליחותו – שעי"ז מתגלה המינוי שמלמעלה – יכול הממונה להגיע לאח"ז למדריגה נעלית יותר ממה שנתן לו הממנה, כי לאמיתו של דבר זהו גם רצונו האמיתי של הממנה .
509 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אבל כאשר יש לו השפעה על הזולת – כמארז"ל "אפילו ריש גרגותא משמיא מנו לי'", ועאכו"כ כשיש לו השפעה בעניני יהדות, תורה ומצוותי' – אין זה מספיק כלל, ולא זו בלבד שאין זה מספיק, אלא זהו להיפך מהמינוי שנתמנה עליו,
716 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמרו רז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , ומזה מובן שגם "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" .
5 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וההוראה מזה – בנוגע להכרת הטוב ורגש של אהבה לכל יהודי שעושה לו טובה , ולא לערוך חשבון שהיתה לפלוני איזו פני' , או שהוכרח לעשות זאת מצד טבעו .
1828 ע"ד דברי הגמרא (שבת לג, ב) בנוגע לאומות ש"תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות" – "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן כו'"*. והרי זה היפך דברי הגמרא (ברכות נח, א) "אורח טוב מהו אומר .. כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי ".
*
) ועד שיש כאלו שטוענים כך בנוגע להקב"ה , שנותן להם כל צרכם וכו' – שאין צורך להודות ולהחזיר כו' , כיון שיש להקב"ה " פני' " בדבר , שהרי " כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו " (אבות בסופה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
לבאר , שנצחון המלחמה ע"י הצבא הוא כמו שרואים במלכותא דארעא , שיש שני אופנים במלחמה.
44 ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון ש"אין דיעותיהם שוות" , וכדברי הגמרא במסכת סנהדרין בנוגע ל"גדולתו של הקב"ה", ש"טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחבירו", ולא יתכן שיהיו שנים שוים בדיוק ממש [שלכן ישנו הענין דטביעת עין, שעל זה מיוסדים כמה הלכות בתורה ], הרי ישנם בזה ששים ריבוא אופנים.
238 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ב' פירושים בענין הישיבה למעלה :
1179 כמ"ש (תהלים כט, יו"ד) "וישב ה' מלך לעולם" – בדוגמת ענין הישיבה למטה (שהרי "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" (ראה ברכות נח, א)) באדם, ע"ש אדמה לעליון (ראה לעיל ס"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
התורה, שצריך להיות "בדיבוק חברים" , ולא "בד בבד" , וכן בנוגע לכל דבר שבקדושה (וכדאיתא בשערי קדושה להרח"ו שזהו מצות עשה דאורייתא) שצריך להיות בעשרה דוקא , ועד ל"ברכת חכם הרזים" שבשביל זה יש צורך בששים ריבוא מישראל .
55 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
וכמו"כ ישנו הדין ש"הרואה אוכלוסי ישראל (חיל גדול של ששים רבוא) אומר ברוך חכם הרזים" – לא רק כשחשובים בעיניו כששים ריבוא , אלא כמסקנת הגמרא שצ"ל ששים ריבוא בפועל ממש],
1643 ברכות נח, רע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, כיון שאין פרצופיהן שוין ואין דעותיהן שוות , הנה יש כאלו שכבר כתבו, ותבוא עליהם ברכה, ואלו שעדיין לא כתבו – יכולים עוד לכתוב, וכנ"ל – שהנני קורא את ה"פדיונות" עוה"פ ביוהכ"פ ובהושענא רבה.
47 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון ש"אין דיעותיהם שוות" (כשם שאין פרצופיהן שוים) , הרי עדיין נשאר חילוק בינו ובין חבירו, שכן, אף שאצל שניהם מלאים כלי המוח והשכל, מ"מ, כיון שכלי המוח והשכל של חבירו קטנים יותר מכלי מוחו ושכלו, אזי אין לחבירו תפיסת-מקום בערכו.
295 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הכח לחיבור ב' הקצוות דמעלה ומטה – ישנו אצל כאו"א מישראל, עי"ז שהקב"ה הראה למשה רבינו "עד הים האחרון" , וארז"ל "עד היום האחרון", שהקב"ה הראה למשה את כל הדורות דבנ"י עד ביאת המשיח – אשר, כידוע, "מראות עיניהם של צדיקים" פועל ונותן כח – שע"י ראייתו של משה רבינו את כל בנ"י , גם בנ"י שב"עקבתא דמשיחא" , נתן בהם את הכח לחבר מעלה ומטה.
1510 וראי' לזה – שהרי "מרובה מדה טובה כו'" (יומא עו, א. וש"נ), ומכיון שמצינו (ברכות נח, א. ב"ב עה, א. ועוד. וש"נ) שע"י הענין ד"נתן עיניו בו" נעשה ענין של חורבן כו' – עאכו"כ שכן הוא ב"מדה טובה" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
וטעם הדבר – כיון שהמלוכה למטה נלקחת מהמלוכה למעלה, כמארז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" :
44 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ובהכרח לומר, שבאמרם "ומדוע תתנשאו" לא נתכוונו לבטל ענין ההתנשאות בכלל; רצונם הי' רק לשלול אופן ההתנשאות של משה רבינו , שהי' בהתנשאות של מלך .
361 שהיא התנשאות שבאין-ערוך, כי, אינה דומה לנשיאות של נשיאי השבטים וראשי סנהדראות, שהנשיאות שלהם לא היתה נשיאות אמיתית, שהרי איתא בגמרא (הוריות יו"ד, א – במשנה) "איזהו נשיא .. שאין על גביו אלא ה' אלקיו", ואילו אצלם הי' משה על גביהם, ונמצא, שרק אצל משה הי' אמיתית ענין הנשיאות, כמו מלך, ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח, א), ולכן "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" (כתובות יז, א. וש"נ), כיון שזהו כבודו של הקב"ה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, דלכאורה אינו מובן, הרי אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה , וכיצד אפשר להיות ענין של שלום, היינו שלום אמיתי, ועד לשלום מלשון שלימות, שהוא באופן שאין חילוקי דעות כו'.
2145 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואף שמצינו שגם חסד דאצילות נקרא בשם גדולה, כמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה גו', דקאי על הששה מדות דאצילות, וכדמוכח גם ממה שדרשו רז"ל בגמרא הגדולה זו מעשה בראשית , והרי מעשה בראשית נמשך מששת ימים שהם ששת המדות דאצילות, הנה הטעם שחסד דאצילות נקרא בשם גדולה, הרי זה רק מפני שכל הספירות והכחות כולם מתגדלים מזאת הספירה (כמ"ש בפרדס ), והו"ע כמיא דאשקי לאילנא29, שמים מצמיחים ומגדלים כו'.
2172 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דובר אודות ההתאחדות של כל בנ"י בשביעי של פסח , שאין זה בסתירה לענין ההתחלקות שבקריעת ים סוף לי"ב שבילים , כמו כללות ענין התחלקות הנשמה לחמשה מדריגות דנפש רוח נשמה חי' ויחידה , וההתחלקות דמספר ששים ריבוא נשמות , שלכן מברכים ברכת חכם הרזים במעמד ששים ריבוא מישראל .
1771 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(ש)הן שרשים, וכל שרש מתחלק לששים רבוא ניצוצות כו'" , וכדאיתא בגמרא בנוגע לששים ריבוא בנ"י "שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , שכן, "הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהן דומה לחבירו" (הן בגשמיות והן ברוחניות),
1897 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ובאותיות שם הוי' הו"ע אות וא"ו, וזהו הטעם שתכלית השלימות במנין בנ"י הוא מספר ששים ריבוא [וכמארז"ל הרואה אוכלוסי ישראל (חיל גדול של ששים ריבוא) אומר ברוך חכם הרזים ], היינו, שכללות ישראל הם ששים ריבוא נשמות פרטיות שהן שרשים כו' , לפי שבנ"י למטה נמשכים מבחי'
1222 ברכות נח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכל זה – ללא נפק"מ מי הוא הגולה; ועאכו"כ כאשר הגולה הוא מי ש"משמיא מנו לי'" להיות ראש קהילה ומדריך לעדתו, ובפרט במקום שהוא ארץ צי' ושממה, ודוקא בזמן ותקופה שכל נקודה וכל פרט בענין ההדרכה קשורים עם מס"נ בפועל, ובאופן כזה עוסקים בהדרכה שמקפת מן הקצה אל הקצה, מסודות התורה, רזין דאורייתא, ע"י חסידות חב"ד, עד למעשה בפועל, להפיץ הענין דלימוד האל"ף-בי"ת עם ילדים כפשוטם, ואל"ף-בי"ת של יהדות עם "ילדים" בידיעות ויראת-שמים – שזוהי אמנם עבודה קשה ביותר, אבל זוהי עבודה נעלית ביותר:
2444 לשון חז"ל – ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
בנוגע למשל על הנהגת הקב"ה מהנהגת מלך בשר ודם, הנה אף שלכאורה גדול ריחוק הערך בין מלכות בשר ודם לענין המלכות למעלה, אעפ"כ, יש שייכות ביניהם, שהרי "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" .
1477 ברכות נח, א. וראה לקו"ש חי"ט ע' 287. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו גם תוכן פס"ד הגמרא "אם בא להרגך השכם להרגו" – שמזה מובן ב' ענינים:
1733 ברכות נח, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת משפטים כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
זה יש להקדים תחילה מארז"ל והנצח זו ירושלים [כפי שדרשו על הפסוק לך הוי' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח גו', הגדולה זו מעשה בראשית כו', והגבורה זו יציאת מצרים כו', והתפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים וכו'], וצריך להבין, למה מייחסים ענין הנצחון לירושלים דוקא, דלכאורה, אם מצד הנצחון שהי'
420 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ונתבאר בזה, שכיון ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , היינו, שכל הענינים שישנם אצל מלך למטה, כמו "אמר מלכא עקר טורא" , ה"ז בגלל שכן הוא אצל הקב"ה [ועד"ז בנוגע לאביו, שמאכיל ומשקה אותו, הרי זה בגלל שהקב"ה זן ומפרנס לכל, אלא שהאב הוא שלוחו של הקב"ה לפרנס אותו], הנה כאשר הילד מצייר לעצמו את הקב"ה כמו מלך כפשוטו, הרי זה ענין אמיתי, כיון שכל עניניו של המלך כפשוטו באים מהקב"ה.
706 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– ובהקדים, שכל ענין הוא באופן ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , כך, שע"י המשל מ"מלכותא דארעא" יכולים לראות את הענין כפי שהוא ב"מלכותא דרקיעא" , ב"מלאכת שמים", עבודת
1221 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ועד שכל הענין של "מלכותא דארעא" , שלמטה יש ענין של מלך ושרים, מלוכה והנהגת המלוכה – הרי זה בגלל שלמעלה ישנו הענין ד"מלכותא דרקיעא" , וישנם מלאכים ושרים שפועלים שליחויות שונות, כמו "מיכאל שר של שלג" ו"גבריאל שר של אש" (ככל פרטי הענינים שנזכרו במדרשים , ובפרטיות יותר בספרי קבלה ), ומזה נמשך גם למטה ב"מלכותא דארעא" , "כעין מלכותא דרקיעא" .
2167 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אבל לאידך גיסא – כאשר יודעים שישנו מי ש"בא להרגך ", אזי "השכם להרגו" .
2299 ברכות נח, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת משפטים כב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הוא מאמין שיש ביניהם אנשים טובים, ובמילא, כאשר ע"פ תורה צריך להרוג גוי, "אם בא להרגך השכם להרגו" – טוען שהוא לא יכול לעשות זאת!
2477 ברכות נח, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת משפטים כב, א. וראה גם תו"מ חנ"ד ריש ע' 242.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
אע"פ שנמצאים בגלות, ו"דינא דמלכותא דינא" , וכמ"ש "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו'" – צריך לדעת שכל זה הוא מהקב"ה; הסיבה לכך ש"דינא דמלכותא דינא" היא בגלל ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , והקב"ה הוא "הממליך מלכים" כיון ש"לו המלוכה" ; וכיון שכן, הרי כשמדובר אודות ענין של יהדות, אין מה להתפעל מפני הגוים.
123 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
על המבואר שם בענין הגדול הגבור כו' (ואמרז"ל הגדולה זו מעשה בראשית ) המבואר בשער היחוד והאמונה , שזה בא בהמשך להמבואר שם בתחלת ההמשך, דאע"פ שהנשמה יורדת למקום שישנם מים רבים ונהרות המבלבלים, הרי אעפ"כ מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה , הנה נוסף לזה מבואר שם ], דאף שהעולם הוא מציאות, בכ"ז אמיתית ענינו הוא אלקות, ודוקא למטה נראה ענין זה, כמבואר שם בארוכה.
375 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יש ענינים שבהם נחשב כל אחד מישראל בתור יחיד; וישנו גם הענין שעשרה מישראל נעשים מציאות חדשה של מנין, ועד להמציאות החדשה שנעשית במעמד ששים ריבוא מישראל – כפי שהי' במ"ת, כדאיתא במדרש ש"אם היו חסרים אחד כו'", ועד"ז ישנו הפס"ד ש"הרואה אוכלוסי (חיל גדול של ששים רבוא) ישראל אומר ברוך חכם הרזים" , כיון שזוהי מציאות חדשה, שפועלת מציאות חדשה למעלה , כביכול, שהקב"ה נעשה "חכם הרזים" .
755 ברכות נח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
וזהו גם מה שמספר עשר הו"ע של פרהסיא, כידוע שה"פרהסיא" הכי גדולה היא במעמד עשרה, וכאשר ישנם יותר מעשרה, אזי ניתוסף רק בענין "ברוב עם הדרת מלך" (אא"כ ישנם ששים ריבוא, שאז מברכים "חכם הרזים" , כמדובר פעם ), אבל השלימות ד"פרהסיא" היא גם בעשרה.
1541 ברכות נח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בשביל באטי – אסור לשבור מלכא לוותר על כבוד המלכות ולעשות עבורו מלאכה של נעיצת הסכין בקרקע, אלא רק בשביל מר יהודה, שלולי זאת, הי' מוסר נפשו שלא לאכול האתרוג (ולא הקדים ליתן תחילה למר יהודה – כדי שיוכלו ללמוד דין שבשביל באטי אסור למלך לוותר על כבוד המלכות).
2425 שגדלה מעלתו כו' – כמובן מזה ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח, א), כולל גם בנוגע למלכי אומות העולם , כדי לידע כיצד להתנהג עם מלכי ישראל . וע"ד דברי הגמרא (שם) "לעולם ישתדל אדם לרוץ .. אפילו לקראת מלכי אומות העולם , שאם יזכה יבחין כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ומזה מובן גם בנוגע להנהגת המלך, ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" .
143 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ועד"ז ב"מלכותא דארעא" שהיא "כעין מלכותא דרקיעא" – היחס של המלך (מלך ע"פ תורה) עם אנשי מדינתו.
2702 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין בזה – כפי שרואים גם במנהגא דעלמא (שזהו כמו "מלכותא דארעא" שהיא "כעין מלכותא דרקיעא" ) בכל הענינים, אפילו במסחר כפשוטו, שבסוף השנה עורכים חשבון וסך-הכל מכל הענינים שהיו בשנה שעברה, והכוונה בזה היא (לא כ"כ בנוגע לעבר , שהרי אין צועקין על העבר , אלא) בעיקר כדי לבחון מה צריך לעשות מכאן ולהבא; וכן הוא בנוגע לחודש אלול, שבו עורכים חשבון מכל הענינים שהיו במשך כל השנה, על מנת לתקן את כל הענינים הבלתי-רצויים, ולמלא ולהשלים (גם מלשון שלימות ) כל מה שהחסירו והיו יכולים לפעול במשך כל השנה – שזהו כללות ענין התשובה, בחרטה על העבר וקבלה טובה על להבא.
837 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
וכפי שרואים אצל מלך בשר ודם שהכתרת המלך היא בשמחה, וכיון ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" , הנה גם הענין ד"תמליכוני עליכם" (הכתרת הקב"ה) בר"ה צ"ל מתוך שמחה.
1028 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדם המדובר כמ"פ על יסוד דברי המשנה והגמרא בנוגע לבני אדם ש"אין אחד מהן דומה לחבירו" , "אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , שמזה מובן שכן הוא גם בעולם בכלל, שאין שני ענינים בעולם שדומים זל"ז לגמרי, בשוה ממש בכל הפרטים.
1566 ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואח"כ אמר כל איש ישראל , שהוא בחי' הדעת המתפשט במדות שמתחלק לס"ר דעות, וכידוע בענין ברכת חכם הרזים על ס"ר מישראל שאין דעתם דומה זה לזה , ועד שהדעת מתפשט במדות חג"ת, כמבואר בתניא שע"י ענין הדעת באים לאהבה וענפי' ויראה וענפי', שהאהבה היא שורש כל רמ"ח מ"ע, והיראה היא שורש כל שס"ה מל"ת .
1737 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והביאור בזה – שזהו נס נוסף , שנמסרו בידם לא רק הגבורים ורבים דמלכות יון, אלא גם הטמאים רשעים וזדים מהמתייונים שבבנ"י גופא , שרק אצלם שייך אמיתת הגדר של טהרה צדקות ועסק בתורה.
2687 ובפרט שמתתיהו ובניו כו' היו המיעוט, ואילו הם היו הרבים, ולא רק במספר בכמות (כשם שמצינו במנין בנ"י, ששבט לוי הי' במספר הכי מועט), אלא הם היו גם המנהיגים כו'*.
וזהו גם החילוק בין פורים לחנוכה, שבפורים אומרים "בימי מרדכי ואסתר", לפי שאז הי' מעמד ומצב ש"אחות יש לנו בבית המלך", ומרדכי הי' ראש הסנהדרין (פרדר"א פ"נ), כך, שמרדכי ואסתר היו המנהיגים כו'; משא"כ בימי חנוכה – הנוסח "בימי מתתיהו .. חשמונאי ובניו" הוא רק בגלל שעל ידם אירע הנס, ולא בגלל שהם היו המנהיגים כו', וכמובן גם מזה שהכהן גדול באותו זמן לא הי' מתתיהו [שהרי מתתיהו הי' במודיעין, ואילו בנוגע לכה"ג פוסק הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז) ש"יהי' יושב במקדש כל היום ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום ויהי' ביתו בירושלים ואינו זז משם" (ראה גם שו"ת אבני חפץ סנ"ח)], אלא מישהו אחר שלא הי' ראוי לכך; וזוהי גם הסיבה שדוקא מתתיהו ובניו היו צריכים לנהל את המלחמה, ולא משאר בנ"י (אף שבדרך כלל לא השתתף שבט לוי (ועאכו"כ כהנים) במלחמה (ראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"ב)) – כיון שהיו רק מעטים מבנ"י שהלכו בדרכם של מתתיהו ובניו.
*) והרי אפילו " ריש גרגותא מן שמיא מנו לי' " (ברכות נח , סע"א . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ישי אביו הי' "בא באנשים" , שדרש באוכלסא שמברכים ברוך חכם הרזים , ובודאי ידע גדולת דוד (אף שהי' "הקטן" ), ואפילו בהיותו נער, שהרי "בוצין בוצין מקטפי' ידיע" .
2294 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ביאור ענין מנין הלוים לעבודת המשכן, שעי"ז נעשו דבר חשוב, שלא זו בלבד שה"מדבר" אשר "לא ישב אדם (העליון ) שם" לא יפעול עליהם, אלא אדרבה, שיהפכוהו ל"ארץ נושבת" (שזהו טעם ענין מסעות בנ"י במדבר במשך ארבעים שנה ), וההוראה מזה לכל אחד מישראל , שגם מי שנמצא במקום שהוא מדבר שמם, עליו לדעת שמ"ה' מצעדי גבר כוננו" , כדי לעשות שם דירה לו ית';
2579 ששים ריבוא – שזהו שלימות מספר בני אדם, שזהו הטעם ש"הרואה אוכלוסי ישראל (חיל גדול של ששים רבוא) אומר ברוך חכם הרזים , שאין דעתם דומה זה לזה וכו'" (ברכות נח, רע"א (ובפרש"י)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
[מדובר אודות 4-5 אנשים שרצה הקב"ה (שהרי "אפילו ריש גרגותא מן שמיא מנו לי'" ) שיקבלו יותר כסף וכבוד, ושפב"פ יתחשב בדעתם.
1065 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומאחר ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" – הנה כמו שהוא במלכות בו"ד שנוהג והחוק הוא שכשמכתירים מלך, מבטל אז כל גזירה והנחה למדינות עושה ויתן משאות כיד המלך , עד"ז הוא בהכתרת הקב"ה, שמבטל כל הגזירות, ובנ"י נמצאים במצב של "נצבים
70 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמדובר לעיל בארוכה שביום הכתרת המלך פוטר המלך מכל עניני מיסים ונותן מתנות כו', והרי "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" – ש"באור פני מלך חיים" , בבני חיי ומזוני רויחי, ללא תנאים, ונמשך באופן של הרחבה, ועד לאופן ד"ענני במרחב" , וכמבואר בחסידות שזהו"ע מרחב העצמי, ושם הרי זה באופן שכמו שהוא למעלה כך הוא למטה, ללא חילוק, ואדרבה:
281 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מדובר אודות ענין שנוגע למאות ואלפי יהודים, בתי כנסיות ובתי מדרשות, מוסדות חינוך וצדקה וכו', כך, שאפילו על הספק וספק-ספיקא צריך לעסוק בזה ככל האפשרי, וביכלתו של כל אחד לעסוק בזה, ובפרט אלו שנתמנו לזה, והרי "אפילו ריש גרגותא (שזהו ענין של מה-בכך, ואעפ"כ) משמיא מנו לי'" ; אך בנוגע לפועל, חסרה השימת-לב וכו'.
782 ברכות נח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ונוסף על הגלות בגשמיות, הרי זה גם מעמד ומצב של ניתוק מהמקור כו' (בדוגמת ה"מטה" שניתק ממקורו באילן), כיון שכללות ענין הגלות הוא כמשל המלך ששולח את בנו לגלות , והיינו, שאע"פ שבן המלך הוא בתכלית הקירוב אל המלך יותר אפילו משר הכי נכבד, מ"מ רצון המלך הוא לשלחו לגלות, ודוגמתו למעלה (שהרי "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" ), שאע"פ שבנ"י הם בתכלית הקירוב להקב"ה (אפילו בשעת החטא כו' ) יותר ממלאכים הכי עליונים , מ"מ רצה הקב"ה לשלוח אותם לגלות,
653 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[וזהו גם מה שמצינו שישנו הענין ד"עין טובה" או ח"ו להיפך , ועד לענין ד"נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" , והיינו, שנטילת החיות ממנו היתה לא ע"י ענין של דיבור או עשי', אלא עי"ז ש"נתן עיניו בו" , דכיון שעצם החיות שלו מתבטא בראיית העינים, לכן דוקא עי"ז הי' יכול ליטול מהזולת עצם חיותו].
1208 ברכות נח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[וע"ד כמו שהוא במלכותא דארעא , דע"י שהמלכות נעשית ע"י הכתרת העם, שום תשים עליך מלך, ביטול העם להמלך הוא מצד המציאות שלהם ].
56 שהיא כעין מלכותא דרקיע (ברכות נח, א), שלכן "ממלכותא דארעא יש לבאר ולהסביר ענין מלכותא דרקיע" (המשך ר"ה הנ"ל רפ"ב – ע' 6).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
והענין הוא, דמלכיות הם בבחי' ממכ"ע (כמבואר בדרוש הנ"ל דהצ"צ), אור שבערך העולמות שאתעדל"ת מגעתלשם, וזהו אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, דכמו שענין המלוכה למטה נעשה ע"י העם כמ"ש שום תשים עליך מלך, עד"ז הוא במלכותא דרקיעא , דזה שהקב"ה נעשה מלך הוא ע"י שתמליכוני, שישראל מקבלים עליהם עול מלכות שמים ומבקשים מלוך כו' [דבבקשה וקבלה זו נכללת גם הבקשה שיגזור עלינו גזירות וקבלת עול מצוות, לקיים כל מה שיגזור ויצוה בדרך קבלת עול, וכהנוסח דברכת (כל) המצוות אשר קדשנו במצותיו וצונו, שקיום המצוות הוא מצד הציווי והגזירה], שעי"ז נעשה הקב"ה למלך על כל ישראל, שתמליכוני עליכם, ועל ידם גם מלך על כל הארץ.
67 ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ויובן זה ע"פ משל ממלכותא דארעא , שכשאדם נכנס לצבא (אף שעדיין לא שירת בהצבא, ועאכו"כ שלא הי' במלחמה) הוא מוסר את עצמו לגמרי און ווערט אויס בעה"ב אויף זיך.
56 שהיא כעין מלכותא דרקיעא – ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומהמשך הענינים שבמאמר זה מובן, דירושלים הוא נקודת היראת שמים שלמעלה מהשכל, נקודה שלמעלה מציור, שישנה בכאו"א מישראל , מצד עצם הנשמה שבו שלמעלה מגילויים.
39 ראה שם פ"ו (סה"מ קונטרסים שם לו, א ואילך) השייכות דנצח (והנצח זו בנין ירושלים – ברכות נח, סע"א) לאוצר, ובהמשך לזה בספ"ז (סה"מ שם לז, ב) שאוצר של יראת שמים (ראה שבת לא, ב. ברכות לג, ב) הוא נקודת היראת שמים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועד"ז מבואר ג"כ בהמשך מים רבים שלו בענין אין עוד מלבדו [נוסף על המבוארשם בענין הגדול הגבור כו' (ואמרז"ל הגדולה זו מעשה בראשית ) המבואר בשער היחוד והאמונה, שזה בא בהמשך להמבואר שם בתחלת ההמשך, דאע"פ שהנשמה יורדת למקום שישנם מים רבים ונהרות המבלבלים, הרי אעפ"כ מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, הנה נוסף לזה מבואר שם], דאף שהעולם הוא מציאות, בכ"ז אמיתית ענינו הוא אלקות, ודוקא למטה נראה ענין זה, כמבואר שם בארוכה.
51 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואח"כ אמר כל איש ישראל , שהוא בחי' הדעת המתפשט במדות שמתחלק לס"ר דעות, וכידוע בענין ברכת חכם הרזים על ס"ר מישראל שאין דעתם דומה זה לזה, ועד שהדעת מתפשט במדות חג"ת, כמבואר בתניא שע"י ענין הדעת באים לאהבה וענפי' ויראה וענפי', שהאהבה היא שורש כל רמ"ח מ"ע, והיראה היא שורש כל שס"ה מל"ת.
44 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון רכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויראה וישגיח על המ"ז ההיא , אם באהבה רעה כגון ניאוף [יביא אותה אל שורשה שהיא אהבת השם] , יתחרט תיכף ויאמר בלבו מה עשיתי שלקחתי חלק מעולם המחשבה והולכתי אל מקום הטנופת, ובזה יכנע וישוח עד לעפר, ויביא זאת המחשבה למדת אין, ואח"כ תבוא אל עולם אחר [נ"א:
מב בלקו"י ובצוה"ר יש המשך : שיש ז' מיני מחשבות ולא יותר, וזהו ז' ימי הבנין, ובכל אחת יש בה ערב ובוקר, ערב לשון תערובות, שחושב מחשבות חיצוניות, ובוקר לשון ביקור, שמבקר את השם יתברך ודורשו, ואלו הם: אהבת השם, ואהבת העבירות, ויראת השם, ויראה רעה כגון שנאה, ותפארת השם שמפאר את השם יתברך, ורעה שמפאר את עצמו, וכן ניצוח, והודיה, ויסודות לשון התקשרות, וכל אחת כלול מעשר, ובכל מחשבה רעה מחיה הז' עממין.
וזהו שאמרו במדרש [הנעלם] העולם הזה היה מתמוטט, אמר הקב"ה הא אברהם זמין למיפק לעלמא, פירוש מדת אברהם מדת אהבה, הא ישמעאל זמין למיפק מיניה, פירוש אהבה רעה, נמצא כשמחשב באהבה רעה מחיה את ישמעאל ותשעה עממין שעמו, הא יצחק פירוש מדת גבורה [יראה], הא עשו, פירוש יראה רעה רציחה, נמצא כשמחשב ביראה רעה מחיה את עשו ותשעה שעמו.
אמנם אם ח"ו חשב באהבה רעה, יתחרט (כבפנים) .
----- הערות וציונים -----
יחשוב כו' כי דנין כו' – ראה לקמן סי' רפז ושפז. צוה"ר סי' פט. וראה מדל"י סס"י פד (צה) בשם הבעש"ט. ורג"כ שם סי' ג (ד). ועיין שערי אורה להרי"ג שלהי שער ב (ל, ב).
אם ח"ו באהבה רעה כו' – ראה לעיל סי' לט ובהערות שם.
שיש ז' מיני מחשבות כו' – ראה לקמן סי' תו. ובאור המאיר, שה"ש ד"ה אקומה בשם הרה"מ: כל פרטי מחשבות אדם אפילו המה אלפי אלפים עכ"ז אינם בדרך כלל כ"א שבעה מחשבות הנמשכים מז' ימי הבנין וכו'.
ואלו הם אהבת השם כו' – לא מנה אלא ששה, ולא מנה בחי' מלכות. להעיר מקהלת יעקב, ערך גרגשי: וקבלתי ממורי החסיד מהר"י סגל דגרגשי הוא בחי' מלכות דקליפה, וע"כ ארז"ל גרגשי פנה מאליו (ירושלמי, שביעית פ"ו ה"א), והענין כי כאשר מתקנים הו' מדות אז מדת מלכות ממילא מתוקנת כי היא כללות ו' הקודמין ולית לה מגרמה כלום כו' עיי"ש. ובפרטיות בס' אגרא דכלה להרה"ק מדינוב, פ' לך לך ד"ה ויעבר אברם (ג"כ בשם החוזה מלובלין): הכנענ"י נגד חסד שבקליפה מורה לשון הכנעה [בספרי החוזה איתא כנעני לשון סוחר ותגר (פסחים נ, א) שנותן הקדושה בעד תאוה רעה לפי שעה]; החת"י כנגד הגבורה שבקליפה מלשון חת"ת אלהים (וישלח לה, ה); האמור"י נגד תפארת שבקליפה כי האמורי לשון התפארות כמה דאת אמר את ה' האמרת וה' האמירך (תבוא כו, יז-יח); הפריז"י נגד נצח שבקליפה כדרך המנצח היושב בערי הפריזי בלי פחד (ראה רש"י ליחזקאל לח, יא); החו"י נגד הו"ד שבקליפה מלשון חוויא (ראה ירושלמי קידושין פ"ד ה"א) כי גם בקדושה עיקר החורבן והצרות הם באלף החמישי והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י, ח) כל היום דוה (איכה א, יג); היבוס"י נגד יסוד שבקליפה מלשון הכתוב תבו"ס נופת (משלי כז, ז) והבן, (ול"נ מלשון דריכה לשון יבו"ס צרינו (תהלים ס, יד) והדריכה יכונה לזיווג מלשון גבר בעלמה (משלי ל, יט)); גרגש"י כנגד מלכות שבקליפה כמ"ש רז"ל ואתה מושל בכל (דה"א כט, יב) אפילו גרגותנא מן שמיא מוקמי ליה (ברכות נח, א) וגרגשי מלשון גרגותני (חגיגה כב, א) (ול"נ שהוא מלשון רגוש עפר, כי הוא בסוד עפר המקבל מג' יסודות אמ"ר, והבן) ע"כ הגרגשי עמד ופנה מעצמו (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א), כי מלכות"ך מלכות כל עולמים (תהלים קמה, יג) ואפילו המלכות שבקליפה יתנו הדר למלך הכבוד, והבן כי הדברים עתיקים, ע"כ דברי פה קדוש הנ"ל ודפח"ח.
וכל א' כלול מעשר – ראה לקמן סס"י שסו וש"נ.
ובכל מחשבה רעה מחיה ח"ו הז' עממין – ראה מדל"י סי' קמז (קנה). ועיין צוה"ר סי' יד ובהערות שם.
במדרש הנעלם – מבואר בלקו"י לו, ד (סי' רפ).
ויביא זאת המחשבה למדת אי"ן – ראה לקמן סי' רכח. וראה מדל"י סי' קמז (קנה), וכן שם סי' צח (קז) ורלב (רמו).
אז תתענג על ה' כ"י כו' – ראה מדל"י סוף סי' קנט (קסז) ושם סי' קסח (קעה). להעיר מזח"ב פג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כלי הביטול האמתי בבחי' מ"ה שהוא בחשאי ולחש בחי' קול דממה דקה מצד דתמן קאתי מלכא ששם עיקר השראת אור אין סוף ב"ה לכך הוא בתכלית הביטול בבחי' דממה ושתיקה כמארז"ל סיג לחכמה שתיקה וזה הי' שרשו של משה רע"ה שהי' כבד פ"ה וכבד לשון והי' עניו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה בתכלית הביטול והשפלות אמיתי עד שאמר ואנחנו מ"ה כו'.
56 דתמן קאתי מלכא : ברכות נח, א. ראה זהר (רע"מ) פנחס רכג, ב. תקו"ז בהקדמה (ג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כתיב ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם הענין הוא דבחי' מטר זה הוא בחי' המשכה והשפעה עליונה מלמעלה למטה שנותן כח ועוז למטה שיוכלו כל הניצוצות שכבר ירדו למטה מטה לעלות למעלה מעלה (והיינו בחי' המשכת מ"ד כדי שיהי' במקבל כח להעלות מ"ן, כי כל בחי' העלאת ניצוצות מדצח"מ דבחי' נוגה הנ"ל הנק' בירורי נוגה מזה נעשה העלאות מ"ן כידוע אך הכח הזה שיוכל להעלות ולברר כו' בא מלמעלה מהמשפיע למקבל והוא מבחי' ז"א למל' ומבחי' מל' בבי"ע, וזהו פי' עושין רצונו של מקום בבחי' המשכת מ"ד אז נאמר ואספת דגנך לברר בהעלאת מ"ן, ולא כפי' הא' דביטול היש לאין שנק' בירורי נוגה נק' עושים רצונו של מקום כו', ובמ"א מבואר דהמשכת מ"ד שאחר העלאת מ"ן נק' עושין רצונו של מקום וזהו כפי' הא' אך בכאן שאומרים ונתתי מטר ארצכם ואח"כ ואספת מיירי בבחי' מ"ד שנותן כח להעלות מ"ן), וזהו ונתתי מטר ארצכם כו' פי' עד"מ המטר הגשמי שמתחלק לטיפין טיפין ומרוים את הארץ שתתן כחה להצמיח כל צמח תבואה ופירות כך נמשך בחי' מי החסדים העליונים מלמעלה בכדי שיוכל להיות צמיחה מהארץ העליונה כמ"ש כי כארץ תוציא צמחה כן יצמיח ה' כו' ולמטה בכללות נשמות ישראל הנה נמשך אור חסד עליון בכאו"א מישראל לפום שיעורא דילי' בהשגתו ועבודתו והוא בחי' אה"ר שנמשכת מלמעלה בכל ניצוץ להיות בכחו להעלות באהבה ויראה כל הדברים הגשמיי' שבנפשו הבהמית כנ"ל, ובחי' התחלקות אור האהבה והחסד לכאו"א נק' מטר ארצכם כטיפי' של גשמי' שיורדים בארץ, כי כללות נש"י נחלקים לס"ר ניצוצות וכמ"ש רז"ל בברכת חכם הרזים ברואה אוכלסא כו' לפי שבאוכלסא של ס' ריבוא דעות והיינו ס' רבוא מיני השגות באלקות כי יש שכל מתפעל ויש שכל מתפעל כך כמ"ש כי תוכן לבות ה' ותוכן רוחות ה'
25 וכמ"ש רז"ל בברכת חכם הרזים : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסב (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועוד דגם לפי דעת הרשב"א וסיעתו דמתירין טלטול בכיבוד משום דהוה ליה כגרף של רעי, מכל מקום היכי עביד הכי רב ששת לכתחלה דהדרא קושיא לדוכתה וכי עושין כו', ע"ש בגמרא ובמגיד משנה דמהאי טעמא צריך לזרוק אחורי המטה, א"כ לרב ששת צריך לומר שכשזרקן לעבר השלחן לא היה מקפיד עליהם כל כך שיהיו כגרף של רעי, ובפרט שהיה סגי נהור .
יג ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא , שדרך המלך להיות חביון עוזו בחדרי חדרים וכמה שומרים על הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים לראות עוזו וכבודו, וכשעלה רצונו להתגלות לכל, והעביר קול בכל מלכותו להקהל ולעמוד לפניו להראותם כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, מי שעומד לפניו ואינו חושש לראותו ומתעסק בצרכיו כמה גרוע וסכל ופתי הוא, ונמשל כבהמות נדמה בעיני כל הבריות.
319 ומלכותא דרקיע כעין : להעיר מברכות נח, א מל' דארעא כעין מל' דרקיע. לעיין ביפה עינים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
ומלכותא דרקיע כמלכותא דארעא , כי דרך המלך בהראותו את עושר כבוד מלכותו ויקר תפארת גדולתו, כל מה שמשבחים ומפארים את כבוד עשרו גדולתו הוא לו לנחת.
1329 ומלכותא דרקיע כמלכותא דארעא : ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובר מן דין הנה ספרי היראה הבנויים על פי שכל אנושי בוודאי אינן שוין לכל נפש , כי אין כל השכלים והדעות שוות, ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו, וכמו שארז"ל גבי ברכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל שאין דעותיהם דומות זו לזו וכו', וכמ"ש הרמב"ן ז"ל במלחמות שם בפירוש הספרי גבי יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד וכו'.
2950 אין דעותיה ם דומות : ברכות נח, א. ושם הגי' דעתם דומות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועוד דגם לפי דעת הרשב"א וסיעתו, דמתירין טלטול בכיבוד משום דהוה ליה כגרף של רעי, מכל מקום היכי עביד הכי רב ששת לכתחלה, דהדרא קושיא לדוכתה וכי עושין כו', עיי"ש בגמרא ובמגיד משנה דמהאי טעמא צריך לזרוק אחורי המטה, אם כן לרב ששת צריך לומר שכשזרקן לעבר השלחן לא היה מקפיד עליהם כל כך שיהיו כגרף של רעי, ובפרט שהיה סגי נהור .
1437 ברכות נח, א (רב ששת סגי נהור הוה ), לכן לא היו אצלו גרעיני התמרים כגרף של רעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי , ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
143 ע"פ ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
הנה ארז"ל והנצח זו בנין ירושלים שבנין ירושלים [ד]לע"ל יבנה מבחי' מדת הנצח העליון שלא הי' כזה בבנין ירושלים שבבית ראשון כו'.
5 והנצח זו בנין ירושלים : דהי"א כט, יא. ראה ברכות נח, א. לקמן רכז, ד. רלא, ג, רלב, ב. רלד, א. רלה, ג פ' תצוה שנב, ג. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' תכ. מאמרי אדה"א בראשית ע' רפו. וש"נ. במדבר ח"א ע' קלד. וש"נ. תו"ח ויצא קעב, א. שע"ת פב, ב. דרמ"צ יא, ב. קטז, ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תקכד. סה"ש תנש"א ח"א ע' 277 הערה 77 ובשולי הגליון שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה יש להבין מארז"ל בברכות של חכם הרזים שהוא על אוכלסא של ס"ר דוקא כו', ולכאורה [י]פלא למה על ס"ר דוקא, אם מפני הטעם שאמרו לפי שאין דעותיהם שוות ג"כ על עשרה יש לברך כן שהרי יש עשרה דעות.
26 בברכות של [זיד: ליתא] חכם הרזים : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה יובן כ"ז בעבודת ה' במה שא' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, דהנה ידוע מ"ש תוכן רוחות ותוכן לבות [ש]הרוח הוא רוח חכמה ובינה שבמוח שיש לכאו"א אופן מדרגתו בשכלו והשגה שבשכל והשגה אלקית להשיג ולהכיר את בוראו כחו"ח לפוש"ד דוקא כמ"ש בזהר, וז"ש נודע בשערים בעלה בענין תרעין עילאין שהן חמשים שע"ב ונק' שער [ע]"ש לשון שיעור דמשער בשכלו והשגתו דוקא והוא לפי אופן מדריגת שרש נשמתו למעלה וכ"א יש לו שכל והשגה מיוחד[ת] נבדל משכל והשגת זולתו, וכמו שאנו רואים בחוש שיש שכל שמתפעל משכל והשגה [אלקי'] זה דוקא וזה יתפעל מהשגת שכל אחר לפי שאין כל הדיעות שוות להיות שיש לכ"א מדריג' שלו בפ"ע וזהו תוכן רוחות ה', כי נו"ר חלק אלוה הוא כמ"ש נשמת שדי תבינם וכ' אכן רוח הוא באנוש, כי רוח האדם העולה למעלה , וכמו במ"ת שהי' ס' רבוא מיני דיעות והשגות באלקות, לפי שכללו[תם הוא] ע' נפש דיעקב שמתחלקים לס"ר ע"י [התחלקות ה]מדות כנ"ל בענין צבאות הוי' כו' וע"כ מ"ש ס"ר מיני דיעות והשגות לפי מספר [ההתחלקות] דס"ר ניצוצי' ומס"ר הללו מסתעפים ענפים פרטים בכל דור ודור עד שיש לכ"א מישראל דעת והשגה לפום שעו"ד כו'.
460 שאין כל הדיעות שוות : ראה ברכות נח, א (ובדק"ס שם). תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שלע"ל לילה כיום יאיר והוא בכל חצות לילה גם עכשיו שכלול מחו"ג כא' וכמ"ש כנור הי' תלוי למעלה ממטתו כו' והי' מנגן מאליו ואע"פ שהי' בוכה ברגע זו עצמה לפי שרגע זו כלול מחו"ג (כמו שהי' במצרים בחצות לילה שנגלה עליהם כו', (כמ"ש במ"א ע"פ ויהי כו') (וזהו ההפרש בין צדיקי' גמורים לבע"ת כו', אך דוד הי' צ"ג ובע"ת יחד כמו לע"ל שצדיקים יהיו בע"ת וכיעקב שלבש בגדי עשו ונעשה בע"ת לעלות מי"ש לאי"ן (וזהו שצריך לברך על מ"י שחלק מכבוד"ו ליריאי"ו דוקא בבחי' התנשאות אלקי' שבבחי' אין כמשיח שהי' י"ש ובטל במציאות ביראה עילאה כמ"ש והריחו ביראת ה' כו' אבל בעוה"ב גדול במעלה גם מזה שא' להנחיל אוהבי יש מיש ליש בלא ביטול במציאות כלל כמ"ש ונח"י' לפני"ו ממש בלתי אמצעי כלל (כמשי"ת) וד"ל.
252 שחלק מכבוד"ו ליריאי"ו : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכך בכל יסורים דגלות שמתגלה עוצם אה"ר הפנימיות שהי' בזה וע"כ בגלות זה האחרון א[מר] העם ההולכים בחשך רא"ו אור גדו"ל לפ"ע ריבוי זמן החשך, וממילא יובן בהיפוכו בשלות האויב שמשלם לשונאיו כו' שהוא כמו גחלים אתה כו' ואשר שלט לר"ע לו מפני שמתגלה ג"כ בחי' הפנימי' דדין שבאה מצד השנאה בתכלית עד שהי' מכוסה ונעלם ברוב טוב כמו זמן רב כ"כ השנאה [שניכר מן רוב הטובה דוקא] כמו שרואים שכל שהשנאה גוברת יותר יותר יסבול ממנו להטיב לו כדי שינקום ממנו אח"כ יותר כו' וזהו ה"ן ה"ן גבורותי"ו כו' וכן אין כמוך באלמים גוים מרקדי' בהיכלו כו') (אך עדיין אין זה התכללו' במעשה א' כי הדין לזה והחסד לזה וכמו"כ כשנהפך ונתגלה הפנימי' כו', משא"כ כמו בנגוף ורפוא הי' המעשה א' שהוא עצמו נעשה דין לזה וחסד לזה כמו שנגמר מן רב הטובים דוקא כמו הרפואה כו', ואלו לפי שלא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים הרי שמדין [ה]קשה דחורבן בהמ"ק הוא שנמשך חסד ושלוה לצור כמ"ש כשזה קם זה נופל כו', וכן להיפך בבנין בהמ"ק וירושלים דלע"ל [oldpage_1042] יהי' דין קשה לע"ש הרי נחשב כמעשה א' שנעשה הדין לזה וחסד לזה כו' (וכמו ימינך ה' דחסד לישראל תרעץ אויב כו' וכן והנצח זו בנין ירושלים מבחי' גבורה ודין בנצח שבגבו' לאוה"ע נעשה החסד דבנין ירושלים וכה"ג).
446 והנצח זו בנין ירושלים : דהי"א כט, יא. ראה ברכות נח, א. לעיל פ' בשלח רכא, ד הערה 5.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה קא, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אנכי בחי' כתר ויצאו מן המיצר הזה שהוא בחי' הפרסא שבין כתר לחכמה כו' וד"ל והב' בקיע' המיצר דגרון שנק' מיצר מ"י כו' כנ"ל והענין הוא דאחר גלוי אור החכמה בראש במוחין דחב"ד מאין דכתר ליש במצי' שכל ודעת כו' כאשר נמשך אור השכל ודעת בלב א"א להיו' ג"כ דילוג גדול כזה ממהות למהות כמו שמן האין דכתר לחכמה הנ"ל אם לא שיהיה תחלה בבחי' עיבור והעלם ועיכוב שנתעלמו ונתעכבו המוחין דחב"ד והוא ע"י מיצר הגרון כמו שאנו רואים שהשכל יסתלק מיד שיבא לכלל התפעלו' בלב והוא בהעל' ומסך המבדיל שנק' מיצר הגרון דבינ' אח"כ בוקע ויוצא אור המוחין במדות שבלב ונעשה השכל במהות מדות כמו ע"י מסך שנשתנה ממהות למהות וזהו פי' בצאת ישראל שהוא ישראל סבא מדות שבשכל עצמו כמו חסד ודין דחכמה שנובע ממקור החכמה שנק' זקן שקנה חכמה ויוצא ע"י מסך דמיצר הגרון כו' להתמשך בבחי' מוחין למדות שבלב זהו יציאת יש"ס מן המיצר דבינה אחר העיכוב והעלם ועיבור דמדות שבשכל במיצר זה כו' והיינו בקיעת פרסא הב' שבין השכל והמדות וזהו עיקר יצ"מ לקבלת התו' שהוא להמשיך מוחין במדות וכמ"ש ותור' שם בישראל כו' וזהו עיקר בחי' לידת הנשמות דישראל בקי"ס שהן תולדות המדו' שיוכלו לקבל התורה כו' וד"ל והג' הוא בקיעת פרסא הג' לצאת מן המיצר שבחזה שבלב אל הדבור שגם המדו' מתעלמים בהעל' ועיבור בחזה ויוצאים בבקיעה לחוץ והוא שרש הדבור עלמא דאתגליא שנעשה בשינוי המהות לגמרי כי המדות שבלב שנראין ונגלי' בדבור הן במהות נבדל ביש בפ"ע כאור הנראה ע"י מסך והיינו ענין המסעות שבמדבר שעי"ז באו לא"י ארץ טובה ורחבה שזהו הדבור בחי' המל' כאשר מתפשטת לאורך ורוחב בכל ע"ס שבה באורות וכלים והוא תכלית השלימות משום דנעוץ תחלה דכתר בסוף כו' והוא בזמן בנין בהמ"ק דשלמה דקיימא סיהרא כו' וד"ל ואמנ' יש עוד פרסא והוא חצר הכבד שמפסיק בין הלב לאברי המזון עד הירכיי' שבמסך זה נשתנה מרוחניות החיות שבבחי' מדו' ודבור שנק' רוח ממלל' עד הגשמ' הקרביי' וכליות שנק' נו"ה עד הירכיים שנק' תרין שוקין ג"כ יש הפסק גדול בין הגוף לתרין ירכין כו' עד הפרק התחתון דעקבי הרגלים שהן עקבות משיחא נשמות שבדורות אלה שבודאי יש שינוי גדול בין חג"ת לנו"ה דקרביים שמבררי' השפע וכליות יועצות לבר מגופא כידוע שהירכין הן משמשי' וטפלי' לגוף וע"כ נק' נו"ה בדי ערבות שאין בהם טעם וריח ולא מראה דכל ג' אלה מורי' על עצם המוחין ומדות חג"ת ובנו"ה נפסק בחי' המהות מוחין לגמרי ומכ"ש בפרק התחתון דעקביי' שהן נשמות השפלות ביותר דעקב דמשיח עכשיו ועכ"ז הרי נעוץ תחלתן בסופן דוקא בסוף הכל שהוא העקב דוקא כידוע שיש כח וקיום ברגל מה שאין בראש עד שמעמיד לראש ועיקר הגבור' ברגל דוקא וזהו בצדקה תכונני במעשה המצות בפו"מ בנצחון בעלמא שאין בו טעם וריח כו' אז יהיה גלוי עיקר כל השלימות דחכמ' שבראש שהי' בימי משה והוא ביאת משיח דוקא בכלות הנשמות מן האוצר ששמו גוף עד העקביים כו' וזהו לך ה' הנצח זה בנין בהמ"ק דלע"ל שיהיה נצחי וכן דוד מ"י חי וקיים לפי שגלות דעתה הוא בירכין וכד מטי רגלין ברגלין היינו מ"ש ועמדו רגליו ד אז יאיר מלמעלה ממקו' החכ' שבראש שהוא
28 לך ה' הנצח . . בהמ"ק : דהי"א כט, יא [ושם: ה' . ?. והנצח ]. ברכות נח, סע"א [ושם: והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש ]. ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ה ע' א'תתעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנמשל מזה יש להבין למעלה כי כמו מלכותא דארעא כך מלכותא דרקיע שאין מלך בלא עם דוקא והגם שההתנשאות דבחי' מדת מל' למעלה הוא כשאר המדות העליונות אבל אינה המשכה ממש מבחי' העצמו' (רק מ"מ ישנה בכח ובהעלם גדול כי בבחי' אדם גם בתינוק קטן יש בחי' ההתנשאות להתנשא על הכל גם על הבהמה שזהו בטבע תולדתו מיד כמ"ש ורדו כו' כנראה בטבע התינוק שתשוקתו למשול ולרדות על חיה ובהמה ועוף כו' כמ"ש במ"א שזהו דוקא מבחי' אדם משא"כ מדת החסד והרחמים שישנה בבהמה ג"כ כנשר שהוא רחמני כו') הגם שנק' מדת ההתנשאות אבל עיקר בנינה הוא להתנשאות ע"ד זולתו ואז נמשך תענוג ורצון גדול בהתנשאות זו ולפ"ז יש להבין איך יתכן למעלה באלקות שאין לך דבר חוץ ממנו על מי יתנשא כו' וא"כ בחי' בנין המל' ברצון ותענוג ומדות בבחי' פרצוף שלם בבחי' האצילות א"א להיות כ"א כאשר עלה ברצונו שיהיה יש נפרד לעצמו שיהיה על מי להתנשאות כו' אזי נתעורר אור מדה זו מן המאציל כו' ולזאת אמר ה'
39 מלכותא דארעא . . דרקיע : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
1078 ברכת . . ליראיו : ע"פ ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועל פי זה נסתעף בתלמוד שלנו הדין שמצוה לרוץ לראות מלכים ולברך ברוך אתה ה' בשם ומלכות ברוך שחלק מכבודו כו', לפי שיראת ה' בבחי' מלך העליון מלך העולם , מאיר ונמשך ונתפשט במלך בשר ודם , וזהו שחלק מכבודו חלק ממש מכבודו של מלכותו ית' למעלה שהיא אחת ממדותיו הנאצלים מעצמות האור א"ס הפשוט (וכמשי"ת באות ה'), וזהו ג"כ הטעם שאמר ירמי' הנביא (קאפיטל כ"ט) ודרשו את שלום העיר כו' כי בשלומה דוקא יהי' שלום לכולם , ולמדו בתלמוד מפסוק זה שמצוה להתפלל בשלומה של מלכות, וכל תפלה בהזכרת שם הוי' , וזהו גם כן שפסקו בתלמוד דינא דמלכותא דינא, כמו דין ודת תוה"ק המבואר בתלמוד, והכל מוסד על יסוד אחד הנ"ל דמה שאמר שלמה ירא את ד' בני ומלך אחד ממש וד"ל .
2557 שמצוה לרוץ : ברכות נח, א. ירושלמי שם פ"ג ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יד
כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ממש, והיינו מטעם הנ"ל במ"ש ירא את ה' בני ומלך ששוה יראת ה' בבחי' מל' דרקיע עליון עם יראת המלך שלמטה, עם שונים המחלקים ומפרידים ביניהם אל תתערב, כי יפרידו אותך בזה מיראתו כי אחד הוא ממש, לפי שמאיר מאור מלכות העליון האלקי במלך שלמטה שבמשפט של אמת דוקא יעמיד ארץ כנ"ל, כמ"ש הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט כו'.
2618 מלכותא דארעא : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אך הענין הוא דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה כו' וארז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבורה זו מכת בכורות והת"ת זו מ"ת והנצח זו בנין ירושלים וההוד זו בנין בהמ"ק, שהם חמשה מדות כו' שהעיקר המדות הם חמשה שהם מקור
26 הגדולה זו . . בנין בהמ"ק : ראה ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אך הענין הוא דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה כו' וארז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבורה זו מכת בכורות והת"ת זו מ"ת והנצח זו בנין ירושלים וההוד זו בנין בהמ"ק, שהם חמשה מדות כו' שהעיקר המדות הם חמשה שהם מקור
28 וההוד זו בנין בהמ"ק : ראה גירסת העין יעקב לברכות נח, סע"א. סה"מ תרל"ג כאן. תרפ"ט ע' 118. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לך ה' הגדולה תלוי ראש , לך הגדולה זה קרי"ס, ב"פ בגדולה ברה"ע, והב' איך שהגדולה אינו תופס מקום ומקום גדולתו כו', וזה נתגלה ע"י קי"ס היפך הטבע, וע' ב' פירושים בד"ה ושננתם הגדול.
ג הגדולה זה קרי"ס : ראה ברכות נח, סע"א. לקמן בסיום המאמר בשולי היריעה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דריש רב שילא לך ה' הגדולה זו מע"ב וכה"א עושה גדולות עד אין חקר (איוב ובמתניתא תני לך הגדולה זו קרי"סג, ולכאו' ה"ז דרשות חלוקות שלר' שילא הגדולה זהו בריאת העולם שהים מעלים ורוקע הארץ על המים , ולדרש דמתניתא הגדולה זהו מה שהפך ים ליבשה, וצ"ל שלא פליגא שר"ש מדבר בחסד דז"א כי אמרתי עולם חסד יבנה לכן הגדולה (כמו שמקובלי' הראשונים קראו חסד בשם גדולה) זו מע"ב, והמתניתא מפרש גדולה כמו יד הגדולה דא"א ועת"י לכן הגדולה זה קרי"סג דבעתיקא תליא.
כו דריש רב שילא : ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
שמתחלה הוא הערב ואח"כ נעשה בוקר שהוא האור, אך כ"ז הוא בבחי' בריאת העולם הוא ברישא חשוכא לפי שבעולם הוא בחי' הסתר, אבל בקדשים הוא להיפוך שהלילה הי' הולך אחר היום, והיינו לפי שארז"ל שההוד זו בהמ"ק, והנה בהוד יש שני פירושים הא' ל' הודאה, והב' הוא מל' הודו על ארץ ושמים שהוא בחי' הוד וזיו וכן כתי' כסה שמים הודו, ובאמת שני הפירושים הם א', דהיינו שע"י הודאה וביטול עי"ז נמשך בחי' הוד וזיו שהוא בחי' התגלות האור, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות בחי' הוד וזיו כו' וע"כ שם הי' הלילה הולך אחר היום, לפי שהי' הלילה בטל ליום לפי שהי' מאיר גילוי בחי' אלקות שהוא בחי' יום, וזהו חכ' זה סדר קדשים, כי חכ' הוא בחי' התגלות וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, יאר הוי' פניו אליך שהוא בחי' הארת פנים שמאיר בבחי' גילוי כו' וזה הי' בבהמ"ק ע"כ חכ' הוא בחי' סדר קדשים.
141 שההוד זו בהמ"ק : ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והענין דהנה כתי' לך ה' הגדולה והגבו' והת"ת והנצח וההוד , ואמרז"ל הגדולה זו קרי"ס והגבו' מכות בכורות ות"ת מ"ת והנצח בנין ירושלים וההוד בנין בהמק"ד, דה' מדות אלו הם עקרי המדות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד
23 הגדולה זו . . בנין בהמק"ד : ראה ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין דהנה גבי קרי"ס כתי' וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה', ואי' במדרש דפרעה חטא במה שהתגאה ואמר מי הוי' אשר אשמע בקולו ופגם במי לכן ילקה בי"ם אותיות מי, וכמה לקה נו"ן מכות דכתי' את היד הגדולה דבמצרים לקו באצבע לכן לקו עשר מכות ועל הים בחמשה אצבעות בכל אצבע י' מכות ולקו חמשים מכות אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות, ולכאורה צ"ל והלא יד הגדולה הוא חסד ואיך נמשך מזה דין לפרעה, אך מ"מ כ"ה דכתי' לך הגדולה ואמרז"ל זה קרי"ס.
18 הגדולה . . זה קרי"ס : ראה ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ולהבין זה מהו מספר ת"ק הנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וארז"ל גדולה זו יצי"מ, והגבורה זו קרי"ס, והת"ת זו מ"ת, והנצח זו בנין ירושלים וההוד זו בהמ"ק.
26 גדולה זו יצי"מ : ברכות נח, א לפי גירסת מנורת המאור לר"י אבוהב נר ג ח"ד בחג המצות פ"ה אות קמב (ע' 307 בדברי רב שילא). ילקוט שמעוני דברי הימים-א שם (רמז תתרפב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ולהבין זה מהו מספר ת"ק הנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וארז"ל גדולה זו יצי"מ, והגבורה זו קרי"ס, והת"ת זו מ"ת, והנצח זו בנין ירושלים וההוד זו בהמ"ק.
28 והת"ת . . זו בהמ"ק : ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולהבין זאת מפני מה בקדשים הוא להיפך, והענין הוא דהנה ארז"ל מ"ט עזי מסגין ברישא והדר אמרי ומשני כברייתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא, והיינו כי עיזי הוא בחי' רשעים עזי פנים שבדור, ואמרי הוא בחי' צדיקים ע"ש את ה' אמרת היום, ומ"ט עיזי מסגי ברישא ומשני כברייתו ש"ע, והיינו לפי שטבע הבריאה הוא שמתחלה הוא חשך ואח"כ התגלות האור, כי קליפה קדמה לפרי, וכן קש ותבן נגדלים מקודם ואח"כ התבואה והחיטה אינו נראה כלל, אך אח"כ כשנגמר התבואה זורקין את הקש לחוץ ונוטלין את התבואה כי העיקר הוא התבואה רק שא"א לצמוח כ"א שמתחלה יהי' נגדל הקש, וכן באילנות בתחלה נגדל האילן עם הענפים ואח"כ הפרי, וכן שלי' קדם לולד, וכן ביחזקאל נא' והנה רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל, שמתחלה ראה את הקליפות הסובבים את המרכבה ואח"כ ראה את המרכבה, והיינו כי טבע הבריאה שהקליפה קדמה לפרי ע"כ לילה קדם ליום שערב קודם לבקר, אך כ"ז הוא בבחי' ברה"ע, אך בקדשים הוא להיפך שהלילה הולך אחר היום, והיינו לפי שארז"ל וההוד זה בהמ"ק, והנה בהוד יש שני פי' הא' לשון הודאה והב' הוא מלשון הודו על ארץ ושמים שהוא בחי' הודו וזיוו, וכן כתי' כסא שמים הודו, ובאמת שני הפי' הם א' שע"י הודאה וביטול עי"ז נמשך בחי' הוד וזיו שהוא בחי' התגלות האור, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות בחי' הוד וזיו וע"כ שם הי' הלילה הולך אחר היום לפי שהי' הלילה בטל להיום לפי שהי' מאיר גילוי אלקות, וזהו חכמה זה סדר קדשים כי חכמה הוא בחי' התגלות וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, יאר ה' פניו אליך , שהוא בחי' הארת הפנים שמאיר בבחי' גילוי כו'.
70 וההוד זה בהמ"ק : ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ורציתי לדקדק שנית במכתבו, רק שהי' המכתב תחת יד ידידנו נ"א שי', ואגב טרדא לא מצא לפי שעה, רק מכל מקום זכורני שמעכ"ת האריך במילי דסברא, ועל זה נאמר ברוך חכם הרזים שאין דעותיהם שוות , וכל אחד עומד בשלו, ולי אין סברותיו מכריחות להחזירני מדעתי, ועמדתי על עמדי.
1342 ברכות נח, א. וראה הקדמה לספר התניא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק ו - מכתבי רבינו בתקופת החקירות סה · רבינו למושל חאוואנסקי · בד קודש · [אדר-ניסן תקפ"ו?]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
א) המלך החכם שלמה אמר (במשלי כד) ירא את ה' בני ומלך עם שונים אל תתערב, פי' שמשוה המלך שלמה יראת השם ליראת מלך בשר ודם שאחת היא ממש, ועל כן אמר ירא את ה' בני ומלך ביראה אחת בשווה ממש, וביאר עוד ופירש עם שונים שהם האנשים המפרידים ומחלקים ביראת השם ויראת המלך, לומר שיש הפרש וחילוק ביניהם, אל תתערב עמהם להתחבר יחד, כי בזה ישחיתו נפשך ויסירו מלבבך יראת השם כי באמת אחת היא ממש, זהו ביאור הפשוט, ועל פי זה נסתעף בתלמוד שלנו הדין שמצוה לרוץ לראות מלכים ולברך ברוך אתה ה' בשם ומלכות ברוך שחלק מכבודו כו', לפי שיראת ה' בבחי' מלך העליון מלך העולם , מאיר ונמשך ונתפשט במלך בו"ד, וזהו שחלק מכבודו חלק ממש מכבודו של מלכותו ית’ למעלה שהיא אחת ממדותיו הנאצלים מעצמות האור א"ס הפשוט (וכמשי"ת באות ה'), וזהו ג"כ הטעם שאמר ירמי' הנביא (קאפיטל כ"ט) ודרשו את שלום העיר כו' כי בשלומה דוקא יהיה שלום לכולם, ולמדו בתלמוד מפסוק זה שמצוה להתפלל בשלומה של מלכות, וכל תפלה בהזכרת שם הוי', וזהו ג"כ שפסקו בתלמוד דינא דמלכותא דינא כמו דין ודת תוה"ק המבואר בתלמוד, והכל מוסד על יסוד אחד הנ"ל דמה שאמר שלמה ירא את ה' בני ומלך אחד ממש וד"ל.
122 ברכות נח, א. ירושלמי שם פ"ג ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק ו - מכתבי רבינו בתקופת החקירות סה · רבינו למושל חאוואנסקי · בד קודש · [אדר-ניסן תקפ"ו?]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ו) והנה אמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, דקדק לומר משפט דוקא דמדת משפט הוא מדת המיצוע הנ"ל שממוזג וכלול מב' הפכים דחו"ג בכמה ריבוי אופנים שונים דוקא, והוא בחי' מדת המלכות למעלה שנקרא מלך על כל העולמות עליונים ותחתונים עד עוה"ז השפל שע"ז אמר מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט דוקא במדת המיצוע שנק' אמת לא בחסד לבד או בדין לבד, כמו מלכותא דארעא שכפי ערך ממשלתו הגדולה על כל המדינה שיש במדות הנהגות מלכותו בחי' התכללות דחו"ג, שאם יאיר בחסד יותר מדאי ירבו הגזלנים ועושי מרמה ועול ואיש את רעהו חיים בלעו, ואם יאיר ויתנהג במדת הדין יותר מדאי ירשיע גם את הצדיק כנ"ל שיבקשו להאביד גם את הצדיק כרשע וישפוך דם נקי הרבה, ע"כ אמר מלך במשפט יעמיד ארץ דוקא בחי' המיצוע שנקרא אמת הוא יעמיד ארץ להעמידם ולקיימם בארץ, ואין ראוי ושייך זה במדת משפט המיצוע על הרוב בבחי' אמת לאמיתו רק במלך לבד ולא בשאר אדם זולתו, והוא לפי שמאיר בו ממדת מלכות דאצילות, שהיא ספירה אחרונה דע"ס דאצילות שעומדת תחת קו האמצעי כנ"ל, והוא מה שנמשך למעלה בה כל המשכות במדה הזאת מג' הקווין שהן ג' מדות דחו"ג הכלולות במדת התפארת כנ"ל הנק' אמת, ומהתכללות ומזיגה זו בא ונמשך במדת המלכות שלו להנהיג כל העולם בחסד ודין במיצוע, כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ממש והיינו מטעם הנ"ל.
178 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'קנ
מקור מפורש
בדף זה
ווי קען אַזאַ אחדות דערגרייכט ווערן נעמענדיג אין אַכט, אַז דער אויבערשטער האָט באַשאַפן די מענטשן מיט פאַרשידנאַרטיקע מיינונגען (אין דעותיהם שוות) , אין אַ וועלט וואָס איז אויך פּונקט אַזוי פאַרשידנאַרטיק אין קלימאַט און נאַטירלעכע אייגנשאַפטן?
8 אין דעותיהם שוות ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קנז
מקור מפורש
בדף זה
ולכאורה, כיצד אפשר להשיג אחדות כזו, אחרי שהבורא ברא בני אדם שאין דיעותיהם שוות, וגם הארץ הלזו שברא משונה היא בכל עניני' ופרטי' מן הקצה אל הקצה?
8 שאין דיעותיהם שוות ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשב
מקור מפורש
בדף זה
ובעמדנו בראש חודש הגאולה אביע איחולי לגאולת הפרט ולגאולת הכלל ולגאולת הציבור אוכלסא שבא"י - ברכות נח, א - ויהי רצון שיהי' בעגלא דידן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשיט
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות נח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתעז
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתפד
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמט
מקור מפורש
בדף זה
(ושכרה - ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וכפשטות לשון הגמרא (בסוף מס' סוכה) דקנסו לכל המשמר כולו בגלל "מרים בת בלגה שהמירה דתה" [אע"פ שלכאורה וכי בגללה "קנסינן לכולה משמרה", אלא] משום "אוי לרשע אוי לשכינו".
17 ראה זח"ג קכב, ב. וראה ברכות נח, ריש ע"א ועירובין יח, סע"ב ובפרש"י. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
אמרו חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות.
9 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. תנחומא פינחס י. תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישב שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
השכיח את הלעז שהוציאה עליו "בפי כולם", היו צריכים "שיפנו אליהם" במשך זמן רב, י"ב חודש].
11 להעיר ממחז"ל (ברכות נח, א) שהמת משתכח מן הלב לאחר י"ב חודש. וראה רש"י שם ד"ה ככלי אובד, "סתם כלי לאחר י"ב חודש משתכח מן הלב".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תרומה
מקור מפורש
בדף זה
(ושכרה — ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
התהוות יש מאין (מדת הגדולה) נובעת משם הוי', מלשון "מהווה".
28 ראה ברכות נח, א: הגדולה זו מע"ב. וראה שעהיוה"א פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ויש להסביר ולהמתיק דבשלמא במתיבתא זארעא -- הרי בנ"א נבראו באופן, ואין דעותיהן שוות זל"ז (ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה ברכות נח, א. (סנה' לח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
כיוון שהחתן לקח מקח – בחר בכלה זו, הרי ברור שבעיניו היא "נאה וחסודה" [לפי זה מובן ההמשך "מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות", כי מכאן רואים שכיוון ש"אין דעותיהן שוות", צריך להעריך כל אחד לפי דעתו שלו המיוחדת, בדומה לנאמר "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", וכך ניתן להיות מעורב אפילו "עם הבריות"].
45 ראה ברכות נח, רע"א. סנה' לח, א. דרך ארץ פ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
תורה היא בחי' תפארת (ראה ברכות נח, סע"א) ונבואה מבחי' נצח והוד (שער הנבואה להאריז"ל – הובא בשער היחוד והאמונה פ"ה):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
6 צפע"נ לרמב"ם הל' ברכות פ"י הי*א. מהד"ת צ, ב. ועוד (ע"פ פסחים נד, ב. ברכות נח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
משום ש"אין דיעותיהן שוות", הרי כאשר אנשים רבים צריכים לפעול, הרי מתעוררות בדרך הטבע, בהכרח, דעות שונות כיצד לפעול זאת וכדומה.
11 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
5 ) ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. אדר"נ ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לכל אחד מתלמידי רבי עקיבא היתה דרך משלו להבין את תורת רבו, ובהתאם לכך הוא עבד את ה'.
16 כי אין דעותיהן שוות (ראה ברכות נח, א. סנה' לח, א). וראה אבות (פ"ב מ"ט־י) ה' תלמידים היו לו לריב"ז א"ל צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם, וכאו"א אמר דבר שונה מכל השאר. – וראה המשך תער"ב פרק יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 . . ובעמדנו בראש חודש הגאולה אביע איחולי לגאולת הפרט ולגאולת הכלל ולגאולת הצבור אוכלסא שבא"י -- ברכות נח, א -- ויהי רצון שיהי' בעגלא דידן. (ממכתב ר"יח כסלו, תשכ"ד)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0 אף שבכמה עניגים אין ציבור בבבל -- ראה צפע"נ לרמב"ם הל' ברכות פ"י הי"א. מהדו"ת צ, ב, ועוד (ע"פ פסחים נד, ב. ברכות נח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה ברכות נח, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
2 ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה יו"ד כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
באופן טבעי קיימות בשכל האדם דעות רבות – אין דעותיהן שוות.
44 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
5 כמאחז"ל אין דיעותיהן שוות, אין פרצופיהן שוות כו' (ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, אי תנחומא פינחס יוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כי עקב התכונות שהטביע הקדוש־ברוך־הוא בבני אדם הרי "אין דיעותיהן שוות".
29 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
0 שהרי אין דיעותיהן שוות (ראה ברכות נח, רע"א, סנהדרין לח, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
51 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אשר לב כל אחד ואחד בשווה ער הוא לקדוש־ברוך־הוא, אך ממנו נובעים פרטי הרגש שבלב אשר בכך "אין דעותיהן שוות", ולכן גם פרטי הכוונה ועבודת הלב הינם שונים, ושונים בעבודתם מיום ליום.
41 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
7 ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
– אילו הי' הדבר ברצון האדם , הרי "אין דיעותיהם שוות", ויתכן שמישהו ירצה להיות דוקא בגלות...
14 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ב, ג
והמספר דששים ריבוא נוגע גם לגבי ההמשכה מלמעלה , כפי שמצינו גבי ברכת חכם הרזים – שזהו"ע של המשכה מלמעלה – שנאמרת על ששים ריבוא מישראל דוקא.
28 ברכות נח, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבראש גופא הנה מלבד המוחין יש ג"כ הגולגולת, וההפרש ביניהם, שבמוחין יש התחלקות, שהרי אין דיעותיהם שוות, משא"כ בגולגולת כולם שוים.
34 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בשלמא אופן הא', ש"די לו במשל זה לערך ההשגה של שרש נשמתו", מובן הדבר, דכיון ש"אין דיעותיהם שוות", וכהלשון בתניא :
128 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ואז נעשה גם הענין דהנצח זה בנין ירושלים, כמבואר בזה, שאין הכוונה על ירושלים כפי שהיתה בזמן ביהמ"ק הראשון וביהמ"ק השני, כיון שאז לא היתה באופן של נצח שפירושו גם מלשון נצחיות, שהרי לאח"ז נחרבה ירושלים, אלא הכוונה היא על ירושלים כפי שתהי' בביהמ"ק השלישי שיבנה במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו, שאז יהי' הנצח זה בנין ירושלים, באופן נצחי, ובאופן דפרזות תשב ירושלים (צדקת פרזונו בישראל), שאין צורך בחומה כיון שאין מציאות של מנגד, שזהו ע"ד הענין דצבאות הוי', שאינו מציאות בפני עצמו, אלא הוא הצבא שטפל ובטל להוי'.
143 ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אבל כאשר נותן "מתנות לאביונים", לשון רבים, לכל-הפחות שנים – הרי להיותם מחולקים זמ"ז, גופים מחולקים , ובמילא גם "אין דיעותיהם שוות", אי אפשר שמצד טבע נפשו יהי' בהתאחדות עם שניהם בשוה, ומזה מוכח שסיבת הקירוב והאחדות היא (לא מצד טבע נפשו, אלא) בגלל היותם יהודים.
101 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ בר"ה שהגילוי הוא מצד עבודת המטה דוקא, שזהו שתחילה צריך להיות אני לדודי ועי"ז נעשה אח"כ דודי לי , הרי מצד כללות הענין דעבודת המטה יש חילוקי דרגות, כמארז"ל אין דיעותיהם שוות, והיינו, שכן הוא ע"פ תורה, ואין זה גריעותא, אלא אדרבה, שזהו מצד גדלות הבורא, כמארז"ל להגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולם דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהם דומה לחבירו.
100 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אבל בנוגע ללימוד התורה, שתכליתו לידע את התורה, היינו, שהלימוד יהי' באופן של הבנה והשגה עד שיומשך גם במוח הדעת – הרי כיון ש"אין דיעותיהם שוות" , ישנם גם חילוקי דרגות בידיעת התורה מן הקצה אל הקצה .
699 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לבנ"י, שלמרות החלוקה של כל נפש פרטית בפני עצמה, באופן שאינם דומים זל"ז, שהרי "אין דיעותיהם שוות וכו'" , ישנה גם ההתכללות של כל העולם בכל נפש פרטית, וכדברי המשנה :
753 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וממשיך לבאר דברי המדרש שאלו לתורה ואמרה יביא אשם ויתכפר לו, שאלו להקב"ה ואמר יעשה תשובה ויתכפר לו, ששאלו לתורה הוא בחינת תפארת , ואמרה יביא אשם, שהוא ענין הקרבן, שכל קרבן מן הבהמה הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים (תפארת), ושאלו להקב"ה קאי על כתר, כי אורייתא מחכמה (חכמה עילאה) נפקת , אבל בתשובה נאמר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, שעל ידה נעשית ההמשכה מכתר, וזהו שהקב"ה (כתר שלמעלה מחכמה) אמר יעשה תשובה ויתכפר לו.
621 ראה ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וגם בכל א' מד' הסוגים דדצח"מ אין כל א' דומה לחבירו, כמו בסוג המדבר, שאין שכל אדם זה דומה לשכל חבירו, כמארז"ל אין דיעותיהם שוות, וכידוע בפירוש תוכן רוחות הוי' .
156 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
*) וזה שייך גם במלך עכו"ם – שהרי הטעם דאסור להסתכל הוא מפני השראת הוד מלכות דמשה (שלמע'), וכמש"נ "אשר יוציאם גו'", ומברכין על מלך נכרי, ופשוט , ולא עוד – בנוסח "שנתן" , כלשון הכתוב דחגיגה.
1702 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
כיצד ניתן לאחד יהודים, שלא יהי' ביניהם פירוד הלבבות וריחוק, ועאכו"כ שלא תהי' מלחמה איש ברעהו ושנאת איש באחיו – הנה כל העצות שמחפשים בשביל זה, כל התכניות, המפלגות והרעיונות ("אַלע פּראָגראַמען, פּאַרטייען און אידיאַלן") וכו' וכו', אין ביכלתן לבטל את השינוי שישנו ממדינה למדינה, ושינוי הדעות שבין נפש לנפש ("אין דיעותיהם שוות" ); הדבר היחידי שמאחד את בנ"י, ללא חילוקי זמן ומקום, הוא – "נגד ההר", היינו, כשמרגישים שעומדים אצל הר סיני ומקבלים את התורה, שאז בטלים כל המחיצות, כל הטענות וכל המחלוקות, ונעשה "ויחן" לשון יחיד.
780 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
כי מצד חלק התורה שהתלבש בשכל ובשקלא וטרי', הרי "אין דעותיהם שוות" , שכלו של האחד אינו שווה לשכלו של השני, ויכול להיות "בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים", אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ; אבל מצד ההתמסרות שלמעלה מהשכל לפסק דין והלכה בתורה, מצד זה נעשית ההתאחדות האמיתית של בנ"י.
2119 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' לך לך, וא"ו מרחשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
כשם שבנוגע לאנשים פרטיים איתא בגמרא ש"אין דיעותיהם שוות", כן הוא גם בנוגע לקבוצות ובנוגע לישיבות וסניפיהם, שנוסף על הצד השוה שביניהם, יש ענינים שבהם יש חילוק בין ישיבה אחת לחברתה בין סניף אחד למשנהו.
746 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא, דמה רבו קאי על הנבראים שבעולם התחתון שיש בהם התחלקות לריבוי עצום של נבראים, שהרי בכל א' מד' הסוגים דדצח"מ יש ריבוי עצום של נבראים מינים ממינים שונים, כמו ריבוי סוגי הצמחים, וריבוי סוגי בעלי חיים, וכן במין המדבר הרי אין פרצופיהם שוים ואין דיעותיהם שוות כו' .
1012 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
יש מי שהשגתו קטנה, ויש מי שהשגתו גדולה יותר ; משא"כ במעשה המצוות, שוים כל בנ"י:
354 שהרי "אין דעותיהם שוות" (ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד), ומה גם שיש מי שיש לו חוש בהמצאת השכל, ויש מי שיש לו חוש בהבנה והשגה, או בהעמקה; ובכל חוש גופא יש חילוק בין ריבוי למיעוט; וכמו"כ תלוי הדבר באופן היגיעה, כמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בהיות שהגיעו אלי כמה שאלות ו"טענות" בנוגע לההתעוררות דמבצע תפילין , ובהיות אשר טענות אלו יכולים לפעול ח"ו חלישות באלו העוסקים בזה, לכן אף שאין דרכי להכנס בויכוחים , הנני בזה להשיב על השאלות.
1574 ובפרט שצריך בירור בנוגע להשואלים – האם הם מחפשים את האמת, או שהחליטו מלכתחילה שכיון שפלוני אומר כך, צריכים לומר להיפך!... וכפי שהיו אומרים פעם ע"ד הצחות (ראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 166 הערה 57), שכאשר שני יהודים נפגשים יחד, צריכים להראות ש"אין דיעותיהם שוות" (ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א), ולכן, כשאחד אומר "שלום עליכם", עונה השני להיפך: "עליכם שלום"... (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
2550 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומה גם – טוען הוא – שאינו יודע אם פלוני הוא בכלל "רעך", שהרי "אין דיעותיהם שוות" , ועד שפלוני מתווכח ורב עמו:
2205 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", יש כמה פירושים וענינים, שהרי "שבעים פנים לתורה" , ועד להמבואר בכתבי האריז"ל , שכיון שהתורה ניתנה לששים ריבוא מישראל ש"אין דיעותיהן שוות" , ובכל ענין שבתורה יש פשט רמז דרוש סוד, נמצא שבכל ענין בתורה יש ששים ריבוא פירושים ע"ד הפשט, וכן ע"ד הרמז, ע"ד הדרוש וע"ד הסוד.
301 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
דרקיעא" – שכאשר המלך הוא במעמד ומצב של שמחה, הנה אפילו אם עושים איזה דבר שהוא היפך רצונו, אזי הוא מכפר מיד.
1573 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולא רוצים לנסות את הדרך הישנה שכבר נוסתה, שהעמידה ישובו של עולם, והעמידה "עם" חדור באחוה ואחדות, אשר, מבלי הבט על כך ש"אין דיעותיהן שוות" ,
2337 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
כאשר מתאספים יחדיו כו"כ מבנ"י, ובפרט מכמה מדינות, ויתירה מזה (שנוגע יותר בענין זה), שנוסף לכך ש"אין דיעותיהם שוות" , הרי הם באים ממשפחות שונות וסוגי חינוך שונים, ואעפ"כ, מתאספים ביחד במקום אחד, ובשביל ענין אחד – הרי זה גופא מבטא את הצד השוה והנקודה הפנימית שבזה משתווים כולם.
549 ראה ברכות נח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"אנכי הוי' אלקיך" , לשון יחיד ], וכיון שיש ששים ריבוא נשמות, והתורה פוסקת ש"אין דיעותיהם שוות" , בהכרח שיהיו בתורה ששים ריבוא פנים, כך, שכל ענין שבתורה יכולים ללמדו בששים ריבוא אופנים, כנגד ששים ריבוא בנ"י; וכיון שיש בתורה ד' אופני לימוד:
52 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
יהודים חיו אלפי שנים, ומעולם לא הי' ספק אצל אף אחד – לא אצל יהודים, ולא אצל גוים, להבדיל – מיהו יהודי; ולפתע, בזמן החושך כפול ומכופל שלא הי' כמוהו בעקבתא דמשיחא, העמידו זאת כאילו יש שאלה בדבר, ובמילא צריכים לחפש פתרון ומענה, וכיון ש"אין דיעותיהם שוות" , הנה כאשר אחד אומר "יום", אומר השני "לילה"...
2771 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הרי התורה עצמה אומרת ש"אין דיעותיהם שוות" ו"אין פרצופיהן שווין" , כך, שע"פ תורה יש חילוקים בין בנ"י, וא"כ, איך יתכן שיהיו כולם מציאות אחת?
1197 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
" אוכלוסין " – מורה על הריבוי, כדאיתא בגמרא "הרואה אוכלסי ישראל", "חיל גדול של ששים ריבוא" .
1247 ברכות נח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא גם בפשטות, שבענין השקו"ט וההתבוננות שבתורה יש חילוקי מדריגות, כל חד וחד לפום שיעורא דילי', שהרי אין דיעותיהן שוות , משא"כ דבר הלכה, הלכה פסוקה, הרי זה לכל בנ"י בשוה, וכמ"ש הנגלות לנו ולבנינו גו', ללא חילוקים כלל.
1335 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
בזה, דהנה כתיב ששם עלו שבטים שבטי י-ה, שעבודת השבטים היא בדרך העלאה מלמטלמ"ע (דאף ששבטים הוא מלשון כוכבא דשביט כו' , שהו"ע המשכה, מ"מ, בהיותם בבריאה עבודתם היא בבחי' עלי' מלמטלמ"ע ).
171 ברכות נח, א. וראה תו"א ויצא כג, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר, שיש "שבעים פנים לתורה" , ובכתבי האריז"ל איתא שיש ששים ריבוא פירושים – כנגד ששים ריבוא נשמות כלליות שבישראל , ש"אין דיעותיהם שוות" , ולכל אחד מהם במיוחד ניתנה התורה, שלכן נאמר בהתחלת מ"ת "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך גו'" , בלשון יחיד (ולא "אלקיכם", "הוצאתי אתכם") – הן בחלק הפשט, והן בחלק הרמז, דרוש וסוד; אבל כאן נוגע הפירוש של בעל ההילולא].
829 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
זה נעשה לאחרי ההכנה ד(בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני גו') ויחן שם ישראל נגד ההר , ויחן לשון יחיד, כמבואר בתו"א כיצד נעשה הענין דויחן לשון יחיד, אף שישנם ששים ריבוא בנ"י שאין דעותיהן שוות , שזהו עי"ז שכולם עמדו באופן של ביטול, והביטול שלהם הי' נגד ההר, היינו, בשייכות להר סיני (וכל הענינים הקשורים בו), שזהו כבר מעין מ"ת, כמובן ממה שאומרים אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כיון שע"י הקירוב להר סיני נפעלו כבר ענינים נפלאים ביותר.
1382 ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א. תנחומא פינחס י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אבל, לאידך גיסא, אם תהי' קבוצה גדולה של תלמידים בכתה אחת גדולה ביותר – אין זה סדר שמביא לידי שגשוג בלימוד התורה בא' האופנים (או כולם יחד) דהבנה והשגה, הסברה, הרחבה והעמקה וכו', דכיון ש"אין דיעותיהם שוות" , לא יתכן שיהיו כולם באותו מעמד ומצב באופן הלימוד, ולכן בהכרח לחלק את התלמידים באופן שתהי' קבוצה קטנה בכל כתה וכתה.
2080 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– ואע"פ שיש בה "דברי חכמים"11 (לשון רבים) ש"הללו אוסרין והללו מתירין" , כיון ש"אין דיעותיהם שוות" , ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הנה חילוקים אלו הם רק מצד חיצוניות הענינים, אבל מצד פנימיות הענינים הרי הכל ענין אחד –
136 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון הגמרא :
583 ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
כל פרטי הספירות מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות, כפי שנכללים כולם ביום אחד, שזהו ענינה של ספירת התפארת שכוללת את כל הספירות, ולכן עולה עד הכתר ; ופנימיות ענינו של חג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו", שהרי גם התורה היא בקו האמצעי, ומצינו בה הענין דתפארת כו'.
2433 ראה ברכות נח, סע"א. וראה גם תו"מ חס"ח ע' 258 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יש להוסיף עוד ענין במעלת עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, דכיון שאין דיעותיהן שוות, הרי כל אחד מהעשרה יש לו ההסברה שלו (בהענין שלומדים), וע"י שלומדים יחד וכל אחד אומר ההסברה שלו להמשתתפים בהשיעור, יש בזה גם המעלה דעסק התורה עם זולתו.
85 ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צו
מקור מפורש
בדף זה
גי"ק קבלתי באהבה ורצון וקריתי ושניתי ושלשתי ודבריו ערבו לי, ונתתי שמחה בלבי על נדיבות לבו הטהור ביד מלאה ורחבה , לכל אחב"י עניי צאן קדשים המסתופפים בצלו.
5235 וקריתי ושניתי ושלשתי: ע"פ ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג
מקור מפורש
בדף זה
פתח דברי יאיר אור סליחתם על איחור תשובתי מפני כבוד התורה, כי זה ערך ב' שבועות הייתי בשקלאב באסיפת המדינה בעניני הכלל , ה' ירחם, ובבואי בעש"ק העבר מצאתי מכתבם וקריתי ושניתי ושלשתי , אבל לא פירשו לי מהו המכשול שמכשילים את הרבים מאנשי קהילתם כו', והרי בכל מדינות אוקריינא ופולין קטן ופאדאלייע ורוב מדינות וואלין אוכלים מסכינים מלוטשים.
5468 וקריתי ושניתי ושלשתי: ע"פ ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
וגם להיות שאנו רואים בעצם אור החכמה דתורה בא' בבחי' משפט שהוא קו המשקולת לדון לחסד או לדין ובבחי' ממוצע שזהו בחי' הת"ת כמא' והת"ת זו מ"ת כו' כנ"ל שמדות דתו' באי' [בבחי' התכללות] בבחי' התיקון וכמו כל דיני התו"מ באו"ה טו"ט כשר פסול חייב זכאי, שהכל הוא [ב]קו המשקולת שנמדד ונשקל במדות עליונות דח"ע באופן ההמשכו' דחו"ג לטו"ט ואו"ה באופן כך יהי' טהור ומותר וכשר ובאופן כך יהי' פסול וטמא כו' כמ"ש יורו משפטיך ליעקב, שמפני זה נק' תור"ה ל' הורא"ה כמ"ש להבדיל בין כו'.
437 והת"ת זו מ"ת : דהי"א כט, יא. ברכות נח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין הנה ידוע דיום הא' שהוא מאמר יהי אור כו' זהו אלף שנה דבחי' החסד דאצי' שהי' אריכות ימים לבנ"א וגם דור אנוש שהי' עוע"ז היו ניזוני' בחסדו כו', ואלף הב' מבחי' אור הגבו' דאצי' והי' המבול וההפלגה כו', ואלף הג' בבחי' הת"ת הי' יצ"מ לישראל שהן בחי' הת"ת כמ"ש ישראל אשר [oldpage_שכא] בך אתפאר ו[הי'] מ"ת שהוא בחי' הת"ת כמ"ש אש מימינו אש כו' כידוע, ואלף הד' בחי' נצח שהוא ענף החסד ממש כמ"ש נעימות בימינך נצח, ע"כ הי' רובו חסד כמו בנין בית ראשון וב"ש ורוב טובה וברכה לישראל אך בסופו הי' חורבן ב"ש וקצת צרות, ואלף הה' בחי' הוד ענף הגבורה רובו דיני' וגבורות, ע"כ הי' בו רוב צרות ועיקר שעבוד הגלות וכמו גזירות תתנ"ו וכה"ג, עד זמן של["ג ל]אלף הוי"ו שבטלו הגירושי' והשמדות כו', ואלף הו' בחי' יסוד שכלול מחו"ג וכל המדות כנ"ל ביום הו' בכל שבוע, וזמן ההכנה ליום השבת ביום וי"ו דוקא כנ"ל וכמ"ש והי' ביום הו' והכינו כו' שהוא לחם משנה דמן, וכך הוא באלף הוי"ו (מחצי היום ולמטה שהוא בשנת ת"ר שזהו [כ]שעה א' אחר חצי היום וי"ו בפרט כו') שכל התומ"צ שעושים כנס"י וצדיקי' שיהיו בימוהמ"ש עד כלות האלף הוי"ו הכל בבחי' הכנה ליום הז' שהוא אלף הז' דעוה"ב שאז בחי'
564 מ"ת שהוא בחי' הת"ת : ברכות נח, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תיב. (וראה לעיל קעג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
וכך יובן למעלה בבנין ירושלים דלע"ל שתהי' בש"ע לאין שיעור כלל (כמו המשתה וסעודה שיעשה לצדיקים לע"ל בתחה"מ בלויתן ושור הבר ויין המשומר ודוד יברך על הכוס כו'), כי מל' דרקיע במל' דא"ס שיתגלה לע"ל בזמן ומקום למטה כמו למעלה זהו כמדת מל' דארעא שבגמר הניצוח שלו דוקא ישמח בסעודה ומשתה כו' (וכמו ינאי המלך שכבש ס' כרכים ועשה משתה גדולה כו' וכה"ג).
839 מל' דרקיע. . כמדת מל' דארעא : ראה ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בדף זה
חלקים כללים תורה ועבודה וגמ"ח, גמ"ח ח"ס דלי"ת להחיות רוח שפלים [הוא] מלמעלה למטה דהיינו להמשיך שפע למל' הנק' דלי"ת כידוע, ועבודה הן הקרבנות שהן העלאת מ"ן אשה ריח ניחוח כו' [oldpage_תקסט] והוא בחי' [ה]גבורות והתלהבות התשוקה מלמטה למעלה כו', וב' בחי' אלו בז"א עצמו הן שהן חו"ג ימין ושמאל כו' והתור"ה היא הממוצע כי כלולה מחו"ג כמ"ש מימינו אש דת למו כו' אש שחורה ע"ג אש לבנה כו' והוא הת"ת כידוע ו[ב]ג' קוין אלו חג"ת נמשכי' החסדי' דכללות רמ"ח מ"ע מאבא שרש כל האצי', וזהו על ג' דברים האלו שהעולם שהוא ז"א עומד כו' וד"ל.
32 והתור"ה היא הממוצע. . הת"ת : ברכות נח, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תיב. וראה גם לעיל פ' בשלח קעג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
וכמו שרואי' בגילוי בנה"א במהות ועצמו' שלה ברצון ושכל והשגה אלקי' שאין כל א' דומה לחבירו, יש שכל משיג כך וכך, ויש שכל משיג באופן אלקו' באופן אחר כל א' לפום שיעורא דילי' עד שהי' ס"ר דיעות, כמו בנים רבים שמתולדה שלהם בבטן אמם מובדל זה מחבירו כמ"ש בזוהר בלק על מראש [oldpage_980] צורים כו' דמסט' דאימא אתמתח כו' שהוא התפשטו' הנה"א באוצר העליון בבחי' עיבור המוחין ומדות (ומסט' דאבא נמצא עצם הנשמה טרם שמתפשט בשכל ומדות באו"כ כו' וכמ"ש במ"א שזהו תושב"כ שנק' מוסר אביך שהן ס"ר אותיות שלה ותושבע"פ נק' אמ"ך כו').
600 שאין כל א' דומה לחבירו : ראה סנהדרין לז, א ב(משנה). לח, א. ברכות נח, א. שערי אורה צג, א ובהערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
בדף זה
לו) מאזני צדק כו' וכמ"ש (דברים לג, ב) מימינו אש דת כו' (והן ו' מדות דחייב זכאי כשר פסול טו"ט כו' בו' סדרי משנה) וזהו שארז"ל (ברכות נח, א) והתפארת זו מ"ת וכחתן יכהן פאר כו' (ישעי' סא, י) והיינו הטעם שהתפלין נק' פאר (ברכות טז, ב) כמ"ש (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך כו' כידוע לפי שהן ד' פרשיות דהיינו חו"ג דשמע והיה אם שמוע שנתחלקו ע"י הדעת מחו"ב דקדש והיה כי יביאך (כידוע ומבואר במ"א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
בדף זה
משום דתמן קאתי מלכא (ברכות נח, א) כמו לפני המלך צ"ל רק בבטול פנימי דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
בדף זה
וכמו שנת"ל בבחי' מה גדלו מעשיך כו' כן הוא במה רבו מעשיך ה' שנתהווה נבראים עד אין קץ כמ"ש רבות עשית אתה ה' אלקי, מה רבו מעשיך ה' שנתהווה ריבוי נבראים כמו דצח"ם ריבוי מינים ובכל מין יש ריבוי נבראים, כמו מדבר שכל א' יש לו דיעה ומחשבה אחרת שלזה יש דיעה ומחשבה כזו ולזה יש דיעה ומחשבה אחרת ע"כ לזה הנחת סוף דעתו כן ולזה סוף דעתו באופן אחר ושניהם צודקים כי לזה יש דיעה ומחשבה אחרת ולזה יש דיעה אחרת שאין דיעותיהם שוות ואין מחשבותיהן שוות זל"ז, והקב"ה הגם שהוא מחי' את ראובן שיש לו דיעה ומחשבה כזו מ"מ הוא מחי' גם שמעון שיש לו דיעה ומחשבה אחרת, ואין מחשבת ודיעה נברא א' תופסת ומקפת החיות הנמשך ממנו ית' להטריד ולבלבל שלא יתלבש להחיות ולהוות נבראים אחרים שבמחשבה ודיעות אחרים, מפני שזהו רק בדרך גלוי וידוע לפניו, ולא כמו ידיעת האדם כאשר ברצונו לידע איזה דבר הנה ידיעתו מלובשת באותו דבר שיודע וזהו ענין יודע אבל למעלה זהו בדרך גלוי וידוע ולא בהתלבשות, וידיעה שלמעלה אינו מכרחת את האדם שיעשה כמו שידוע למעלה רק הבחירה ניתן חפשית לאדם, הגם שהאדם עושה כמו שידוע למעלה אך זהו לא מפני שידיעה שלמעלה מכרחת כן, כ"א הי' כן לא הי' שייך שכר ועונש אלא שהבחירה ניתן חפשית לאדם וע"כ יש שכר ועונש, והידיעה שלמעלה אינו מכרחת שזהו בדרך גלוי וידוע ע"כ מפני שזהו לא בהתלבשות והגם שהוא מחי' ראובן מ"מ הוא מחי' גם שמעון.
43 שאין דיעותיהם שוות : ראה ברכות נח, א ובדק"ס שם. תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
בדף זה
הנה תכלת הוא בחי' יראה כי ענין היראה הוא מחמת רוממות המלוכה שמחמת שהמלך הוא מרומם ומתנשא מחמת זה הוא בחי' היראה, וזהו מה שארז"ל תכלת דומה לים וים דומה לרקיע, שהוא בחי' מלכותא דרקיע שהוא בחי' מלכותך מל' כ"ע שמרומם ומתנשא וכמ"ש המלך המרומם לבדו שהו"ע רוממות המלוכה ומחמת זה נמשך היראה וכמ"ש שום תשים עליך מ' וארז"ל שתהא מוראו עליך, ובד"כ הוא בחי' קעומ"ש.
50 מלכותא דרקיע : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בדף זה
והאדם שעל הכסא ומה שייך אדם למעלה אלא שהו"ע ע"ס, וזהו זה יתנו י"ב שבטים יתנו והנתינה היא עשר זהו ג' אמ"ש וז' כפולות, שמקבלים מבחי' זו וצריכים ליתן כו' וכתי' והחיות נושאות, נושאות ומנושאות שהם מתעלים ג"כ, והענין דהנה כתי' נודע בשערים בעלה כל חד וחד לפום מאי דמשער בליבו, דבמדות יש התחלקות דמאחר דאין דעותיהם שוות והמדות שנולדים מהשכל יש בהם התחלקות, אבל בחי' רעותא דליבא אין בזה שום התחלקות ומ"מ יש שם עשר ספי' וזהו עשרים גרה שיתעלה חלק הגלוי המלובש בגוף בשרשו ומקורו הראשון אך צ"ל ע"פ השכל ואח"כ העלי' בבחי' שלמעלה מהשכל, וזהו"ע מחצית השקל בנה"ב הוא לכה"פ אתכפי' וסוף סוף יבא לאתהפכא ובנה"א העלי' בבחי' רעו"ד, וזהו כי תשא את ראש בנ"י העלי' בשרשו ובמקורו שלמעלה מהשכל כו'.
96 דאין דעותיהם שוות : ראה ברכות נח, א ובדק"ס שם. תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בדף זה
ובעבודה תכלת הו"ע יראה, דיראה הוא מצד ההתנשאות ואמרז"ל תכלת דומה לים וים דומה לרקיע והו"ע מלכותא דרקיע, וכמ"ש המלך המרומם לבדו וכתי' שום תשים עליך מלך ואמרז"ל שתהא אימתו עליך, ובד"כ הו"ע יראה וקבעומ"ש, תולעת שני הוא גון סומק והו"ע אהבה ברשפי אש אם רץ לבך וזהו"ע הזאת הדמים שהי' במקדש ולכן איש המרובה בדמים יותר אצלו הרשפי אש, ארגמן יש בו כמה גוונים והוא מדת הרחמים יעקב שכולל אברהם ויצחק, וכמ"ש לולי אלקי אבי אברהם ופחד יצחק, וכתי' ליעקב אשר פדה את אברהם, שש הוא מדת החסד ונק' ששת שכולל ששה מדות וכמ"ש יומם יצוה הוי' חסדו בתוס' מם שהוא יומא דאזיל עם כולא יומין, ושש הוא בד שהוא לבן שהוא גוון עצמי לא
52 מלכותא דרקיע : ברכות נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר