286

בשולחן־ערוך שלו, בהלכות ראש השנה⁴⁰ בשם "עזרא", בפרק ח', בהמשך למסופר על שהתרחש "ביום אחד לחודש השביעי", בראש השנה – שהורו לישראל "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדוננו, ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם", ועל⁴¹ שישראל קיימו זאת למעשה – "וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות ולעשות שמחה גדולה..." – כתוב⁴² "וביום השני...".

המפרשים מסבירים⁴³ ש"ביום השני" איננו היום שלאחר ראש השנה, אלא "ביום השני של ראש השנה", ועל־פי דברי חז"ל⁴⁴ הם מסבירים⁴⁵ שהסיבה לכך שהיו אז שני ימי ראש השנה היא, שבימי עזרא עיברו את חודש אלול.

ז. "מלכותא דארעא" כעין "מלכותא דרקיעא"

את המוזכר לעיל מספר נחמיה, שבראש השנה היה הענין של "וילכו כל העם לאכול... ולעשות שמחה גדולה", יש לקשר לדברי כ"ק מורי־וחמי אדמו"ר בתחילת ספר המאמרים תש"ג⁴⁶, שאנו רואים ב"מלכותא דארעא", שכאשר מכתירים מלך, הרי "ההכתרה באה בשמחה גדולה...",

וכיוון ש"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא"⁴⁷, הרי גם כאשר מכתירים את הקדוש־ברוך־הוא בראש השנה, ההכתרה היא בשמחה גדולה.

ח. השאלה על כך

וכמאמר מוסגר יש להזכיר שאלה המתעוררת על ענין זה של הדמיון בין "מלכותא דארעא" לבין "מלכותא דרקיעא" בכך שהכתרת המלך נעשית בשמחה גדולה, והיא:

הרי אין הכרח שענינים שלמעלה יתבצעו כפי שהם למטה, וכיצד אומרים שכיוון שהכתרת המלך ב"מלכותא דארעא" נעשית בשמחה גדולה, צריכה גם הכתרת המלך ב"מלכותא דרקיעא" להיעשות באותו אופן?!

בדומה לכך קיימת השאלה גם לגבי כמה וכמה משלים המובאים במאמרי חז"ל על הקדוש־ברוך־הוא, "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם" וכדומה – כיצד ייתכן לומר שענין כלשהו מתבצע באופן מסויים למעלה, אצל הקדוש־ברוך־הוא, משום שהוא כך למטה?!

שאלה זו נשאלת גם על המשל שמביא המגיד ממעזריטש⁴⁸, שכשם שאצל אב גשמי למטה נחקקת