285

שמחשבת© הגמרא במסכת סנהדרין³³ באופן מפורט).

ה. הענין של נזכרים ונעשים" בולט יותר בשנה זו

באופן קביעות לוח השנה של שנה זו מודגש יותר הענין של "נזכרים ונעשים" בראש השנה ובבריאת אדם הראשון:

בריאת אדם הראשון היתה ביום ו' בשבוע.

אך מפני הכלל "לא אד"ו ראש", אשר הרמב"ם מביאו³⁴, ולדעת הרס"ג³⁵ הוא מדאורייתא, לא ייתכן שראש השנה יחול ביום ו' בשבוע, כפי שהיה בפעם הראשונה,

האפשרות היחידה שיום ו' יהיה ראש השנה היא כבשנה זו, שהיום השני של ראש־השנה הוא ביום ו' בשבוע.

אמנם זהו היום השני של ראש השנה, אך שני ימי ראש השנה הם "יומא אריכא" – יום אחד ארוך³⁶.

ולפי זה יוצא שבשנה זו חל ראש השנה באותו יום בשבוע שבו נברא אדם הראשון – יום שישי, ויום שישי זה, זמן בריאת אדם הראשון, הוא בסופו של "יומא אריכא" (ביום השני של ראש השנה), בדומה לפעם הראשונה, שבריאת אדם הראשון היתה בסוף היום של ראש השנה.

ו. יומיים ר"ה – בתורה שבכתב

כאן המקום להעיר, שבכך שראש השנה הוא בן יומיים לא רק בחוץ־לארץ, אלא גם בארץ ישראל³⁷, מודגש הענין של "אתם נצבים היום כולכם": בכל החגים יש הבדל בין יהודי חוץ־לארץ לבין יהודי ארץ ישראל, כאשר בחוץ לארץ חוגגים יום־טוב שני של גלויות, ואילו בארץ ישראל אין חוגגים אותו. לעומת זאת, בראש השנה חוגגים כל ישראל יומיים, הן יהודי ארץ ישראל – "ארץ אשר... עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"³⁸ – והן בחוץ לארץ, ששם נמצאים רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל, עד אשר יביאם משיח צדקנו לארץ ישראל.

בענין זה, יש המחפשים את המקור לראשיתו של הסדר לקיים יומיים ראש השנה גם בארץ ישראל, אך ישנו על כך פסוק מפורש בתורה שבכתב:

בספר נחמיה, שאדמו"ר הזקן מכנה אותו (על־פי מסכת סנהדרין³⁹)