על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תקיד
מקור מפורש
בפרק זה
11 הדעה והחכמה והאמת: הוסיף ביאור בסוף הל' מלכים: ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד (להעיר מהל' יסוה"ת פ"א ה"ד: הוא לבדו האמת. ועייג"כ תניא פל"ה בהג"ה בשם הרב המגיד) ולפיכך יהיו ישראל חכמים כו' וישיגו דעת בוראם כו' (להעיר מהל' יסוה"ת פ"ג, ה"ט). ובזה יובן ג"כ מה שרק בהל' מלכים ובמו"נ הובא סיום הכתוב: כמים לים מכסים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
11 מאשר . . וה' הוא היודע : קטעים אלו למו"ה אפרים וואָלף. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סו), ובהנסמן בהערות שם.
ערב ש"ק : שייך לתשובה (ראה אגה"ת ספ"י).
ש"ק פ' בא : שנת ה'תש"י – נסתלק כ"ק מו"ח אדמו"ר.
אין מזרזין : במדב"ר פ"ז, ז. (עד"ז מכות כג, א).
בדרך . . באורחותיו : אגה"ק סי' זך. ולהעיר מזח"ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, ב).
בשלשת הדברים (הקווין) : וי"ל שאלו הן ג' הדברים "אמונה ויראה ואהבה" שבאגה"ק הנ"ל (והביאור). ועפ"ז מובן סדרן שבאגה"ק.
שעליהם . . וגמ"ח : אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על ג"ד ה'ש"ת.
כולל . . האדם : לפירוש הראשון בפרישה (ריש טחו"מ) אדרבא עיקר כוונת המשנה להאדם.
העולם קטן זה האדם : תנחומא פקודי ג.
ועבודה (תפלה) : שבמקום קרבן תיקנוה ((ברכות כו, ב). וצע"ק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
שאז . . ומאירים : לקו"ת (שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג).
ובלשון הרמב"ם : הל' תשובה פ"ז ה"ז.
וכמחז"ל : שבת קנג, א.
בתשובה (עילאה) : ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא. ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"ם השמיטו) – עיין תניא פל"ה וספנ"ג.
להוציא . . עלמין : ראה תניא פל"א.
זאת בעבודת כו' : ראה אגה"ק סו"ס זך.
דברי נשיאנו : במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').
להתקשר בעץ החיים כו' רויחי : י"ל דשייך בפרט לתשובה – המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.
בבני חיי ומזוני : בג' הקווין – דעת חכמה בינה (מאו"א ב' סז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטי הש"ס ברכות).
דגדל והולך : עיין אגה"ק סו"ס זך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקנח
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פל"ה ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקס
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"ה), חב"ד שלו (שם פל"ז).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'רנו
מקור מפורש
בפרק זה
הנה יה"ר מהשי"ת שיהי' משנה מקום משנה מזל לטובה ויהי' ביתם בית ועד לחכמים וע"פ המבואר בתורת החסידות בדיוק לשון חכמה ובפרט בהגהת רבינו הזקן בתניא פל"ה בשם מורו הרב המגיד בבאור מדריגת החכמה...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשמט
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 וי"ל שזהו למעלה גם מ"העובד מאהבה", שאינה לשם שכר (אפילו השכר דעוה"ב), אלא ש"עושה את האמת מפני שהוא אמת" (רמב"ם הל' תשובה פ"י ה"א וב') — כי עדיין אין מוכרח שעבודתו היא רק "לשם הקב"ה", כמובן מזה גופא שנקראת בשם "אהבה", והרי כל אהבה חוזרת אל האוהב (ראה ד"ה כי נער ישראל תרס"ו — המשך תרס"ו בהוספות (בהוצאת תנש"א — ע' תקעז)), ובלשון אדה"ז "יש מי שאוהב" (תו"א בהוספות קיד, ד. ועוד. וראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך)). ובפשטות, שמטרתו היא "שתהא נפשו קשורה באהבת ה'" (ל' הרמב"ם שם ה"ג), והיינו לשם שלימות נפשו, משא"כ בעבודה "לשם הקב"ה" אין האדם חושב אודות תועלת עצמו כלל , אלא רק ע"ד רצונו של הקב"ה (וראה לעיל ע' 54 בענין "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 וי"ל שזהו למעלה גם מ"העובד מאהבה", שאינה לשם שכר (אפילו השכר דעוה"ב), אלא ש"עושה את האמת מפני שהוא אמת" (רמב"ם הל' תשובה פ"י ה"א וב') — כי עדיין אין מוכרח שעבודתו היא רק "לשם הקב"ה", כמובן מזה גופא שנקראת בשם "אהבה", והרי כל אהבה חוזרת אל האוהב (ראה ד"ה כי נער ישראל תרס"ו — המשך תרס"ו בהוספות (בהוצאת תנש"א — ע' תקעז)), ובלשון אדה"ז "יש מי שאוהב" (תו"א בהוספות קיד, ד. ועוד. וראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך)). ובפשטות, שמטרתו היא "שתהא נפשו קשורה באהבת ה'" (ל' הרמב"ם שם ה"ג), והיינו לשם שלימות נפשו, משא"כ בעבודה "לשם הקב"ה" אין האדם חושב אודות תועלת עצמו כלל , אלא רק ע"ד רצונו של הקב"ה (וראה לעיל ע' 54 בענין "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 בחכמה שבנפש (תניא שם). וראה תניא פל"ה בהגהה דמדריגת החכמה היא "אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו". וראה הערה 45.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פ"ו (י, ב), שמביא מאחז"ל (סנהדרין לט, א) "כל בי עשרה שכינתא שריא (ומוסיף בתניא:) לעולם".
וי"ל, כי התוכן בתניא שם הוא ש"צד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתב' בין כו' בין בכח כו', ולכן אמרו רז"ל שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרוי' כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם" — שמכיון "שבכחו להיות בטל ממש" לעולם, לכן גם השראת השכינה עליו הוא לעולם. וראה גם תניא ספל"ה.
ולהעיר שבתניא ספי"א מביא מאחז"ל הנ"ל (שכל בי עשרה שכינתא שריא) בנוגע להרשע ורע לו, שבחי' טוב שבו הוא רק בבחי' מקיף עליו (שריא). ועפ"ז נמצא שהענין דשכינתא שריא הוא תמיד בכל ישראל (גם במי שאין בו בחי' טוב בגלוי), וראה לקו"ת ר"פ ראה. ד"ה ראה תשמ"ג (נעתק בקובץ י"א ניסן שנת הפ"ט אות יט). ויש לתווך זה עם משנ"ת בתניא פ"ו הנ"ל, ע"פ המבואר בלקו"ת (יוהכ"פ סט, ב), שאף שהשראה היא בחי' מקיף (וראה גם אגה"ק סכ"ג. תו"א נד, ג) "אעפ"כ הוא פועל פעולה בהם כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 ל' התניא פל"ה (מד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה בארוכה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך), ד"נשמת האדם (מצד עצמה) אפילו הוא. . עובד ה' ביראה ואהבה. . אינה בטילה במציאות לגמרי. . רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. . זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דילי' תפיסא בי' כלל, ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא ע"י קיום המצות שהן רצונו וחכמתו ית' ממש".
וראה גם תניא פ"ד, מעלת "לבושי" הנפש (שהם מחשבה דיבור ומעשה של התורה ומצותי') על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פל"ה בהגהה (הובא לקמן בפנים), דמדרגת החכמה היא "אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
46 ויש לומר, שבזה שמרמז לב' הבחי' בחכמה, מוסיף ביאור איך רצון העליון מנקה הפגמים שבאותיות — אף שהוא עצמו "למעלה מעלה. . מאותיות שם הוי'" (ונרמז רק בקוצו של יו"ד) — כי המשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מאצילות בעולם האצילות היא ע"י התלבשותו בחכמה (תניא פל"ה בהגהה), וממוצע דחכ' הוא מצד ב' הבחי' שבה — והרי חכמה היא אות יו"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
בפרק זה
ואתחנן. שאינו דומה: ראה ר"ה, כו, רע"א לקו"ת ר"פ בחי' דלא: לקו"ת פנחס פ, ב. וראה זח"ג יא, א. בנתינה: ר"פ האזינו. אור התורה פ' בראשית טז, ב. לפניכם: ראה עירובין נד, ב. אור ר"פ משפטים. היום: ראה ספרי דברים ו, ו. ימי רצון: לקו"ת רד"ה אני לדודי ודודי לי (לב, א). ומתרצה הקב"ה: רש"י שמות לג, יא. * * קודם שיערוך: ראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ז [דגם שם מדבר במש"נ כי תצא למלחמה גו' והי' כקרבכם שפטור (שופטים כ, א־ב)]. ונפק"מ גם – שדינו עוסק במצוה דעל ולמעלה: לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) סופ"ב. אשר ה': ראה סוטה רפ"ח. תניא פכ"ט. מלא יו"ד: ראה מנחת שי וכלי יקר על הכתוב. בתיבה אחת: ראה נדה סא, ב. גוי אחד: ראה אגה"ק ס"ט. שהוא היצה"ר: ב"ב טז, א. מן המצוה (סוטה מד, ב). והכחישה, המלאך המות: כולל כל יסורים ואפילו שמנה א). תשובה גדולה: ראה תניא פ"ז. דתאוות היתר: תניא פ"ז. מדת כל אדם: תניא רפי"ד. שכח נפשו: תניא פל"ה. להפוך מדות: (מדרי' צדיק) ראה תניא ספל"ז, ספ"ט. מה שעשה: ראה תניא פל"ט־מ. דמה לי קטלי כולה מה לי קטלא פלגא (ב"ק סה, לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) פ"ג. בחיצוניות העולמות: וחזרת הניצוצות צ"ל "לפניך תצא (הראשון)). * * שיוכללו ויתאחדו כו' באוא"ס ב"ה" (לקו"ת סד"ה כי *
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 אין בזה ח"ו "ריבוי, כדאיתא בסנהדרין (לט, א) .. משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו'" (תניא ספל"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פל"ה ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד בלק שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 זוהר פ' בלק (קפז, א) הובא בתניא פל"ה. (מד"ה כי תשא, תשי"ג)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
עפ"י המבואר בלקו"ש שם ע' 932 שבהעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" מתבטא אמיתית ענין האחדות ש"אין עוד" – י"ל, שפירוש "החכם ניכר כו' במעשיו כו'" הוא ההרגש ש"הוא לבדו הוא ואין זולתו" (ראה תניא פל"ה בהגה"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פל"ה, לז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
ועייגייכ תניא פל"ה בהג"ה בשם הרב המגיד) ולפיכך יהיו ישראל חכמים כו" וישיגו דעת בוראם כן' (להעיר מהלי יסוה"ת פ"ג, ה"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה עד"ז תניא פל"ה (מד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 תניא פל"ה (מד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8) תניא פל"ה (מד, 2)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 עפ"ז מובן (גם ב,יינה של תורה") מה שפרש"י ד,זך" בשמן גנינו =בלי שמז רים" שאינם תערובת דבר ,זר* אלא באים מהזית עצמו -- כי מצד ספי' החכמה אין מקום למציאות של דבר ,זר" (נפרד) ממש, בי בה מאיר א"ס ,שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרי" החכמה" (תניא פל"ה בהגה"ה), אלא שמצד שייכותה להעולמות שייך בה ,שמרים", שהם דבר זר בעוך השמן -- מדריגת החכמה עצמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
10 עוהיז . . ממנו: ראה תניא רפל"ה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 זח*ג קפ"ז, א. וראה תניא פל"ה ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 שבח ותגחומין -- לכאורה הול"ל .שבח ונחמה", וי"ל ע"פ משיכ אדה"ז (תניא רפל"ה) בעבודת הבינונים : לנחמם בכפליים לתושיי. ולהעיר ממרז"ל (איכ"ר ספ"א) עה"פ דהפטורת פרשתנו : מתנחמים בכפליים שנאמר נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא רפל"ה (מד, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
* ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך). ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 217 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה תניא פל"ה, לז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פל"ה (מד, ב): ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה כו' וא"כ זה האוהב שהוא יש כו' [אלא דשם מדבר לא בההפרש דאהבה ויראה כ"א בין עבודת אהוי"ר ל"מצות ומע"ט", כמ"ש לפנ"ז "אפי' הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים אעפ"כ כו' רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו": משא"כ בהמבואר בפנים ההפרש בין תנועת האהבה והיראה (ביטול) כמצויין בהערה הבאה].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
56 ע"ד מש"כ בתניא פל"ה "אפי' הוא צד"ג עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים .. הוא דבר בפ"ע ירא ה' ואוהבו" וראה ג"כ שם פל"ז (מח, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פל"ה בהגהה (הובא לקמן בפנים), דמדרגת החכמה היא "אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
43 ויש לומר, שבזה שמרמז לב' הבחי' בחכמה, מוסיף ביאור איך רצון העליון מנקה הפגמים שבאותיות – אף שהוא עצמו "למעלה מעלה .. מאותיות שם הוי'" (ונרמז רק בקוצו של יו"ד) – כי המשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מאצילות בעולם האצילות היא ע"י התלבשותו בחכמה* (תניא פל"ה בהגהה), וממוצע דחכ' הוא מצד ב' הבחי' שבה – והרי חכמה היא אות יו"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פל"ה בהגהה (הובא לקמן בפנים), דמדרגת החכמה היא "אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
43 ויש לומר, שבזה שמרמז לב' הבחי' בחכמה, מוסיף ביאור איך רצון העליון מנקה הפגמים שבאותיות – אף שהוא עצמו "למעלה מעלה .. מאותיות שם הוי'" (ונרמז רק בקוצו של יו"ד) – כי המשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מאצילות בעולם האצילות היא ע"י התלבשותו בחכמה* (תניא פל"ה בהגהה), וממוצע דחכ' הוא מצד ב' הבחי' שבה – והרי חכמה היא אות יו"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 ויש לומר, שזה מובן גם מביאור אאמו"ר (לקולוי"צ לזהר כאן), שההפרש בין מאה לאלף הוא ההפרש בין חכמה ובינה – כי בינה היא "אם הבנים", מקור סדר ההשתל', טבע; וחכ' היא כלי לאוא"ס (תניא פל"ה בהגהה), נס. וראה לקו"ש שם ע' 3־22. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
13 ספירת החכמה, וב,מדריגת החכמה" [,אחד האמת" -- תניא פל"ה בהגהה] אין שייך שינוי (והתחלקות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
0 ראה זח'ג קפז, א: נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדין טבאן -- הובא ונתבאר בתניא פל"ה (מד, א ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
4 להעיר מזח"ג (קפז, א): נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדין טבאן - הובא ונתבאר בתניא פל"ה (מד, א ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
4 להעיר מזח'ג (קפז, א): נהורא דבראשו אצטרין למשחא ואינון עובדין טבאן -- הובא ונתבאר בתניא פל"ה (מד, א ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פל"ה. ושם רפי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 אלא מכיון שהנפה"א מתלבשת בנפה"ב, ועד "שבלעדו לא היתה נפה"א פועלת בגוף כלל" (תניא פל"ה), לכן, ע"י עשיית התומ"צ דנפה"א מתבררים כחות של הגוף ונפה"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1639 תניא רפל"ז (מז, א). אבל בתניא פל"ה (מה, א) באופן אחר. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1640 ראה בארוכה תניא פל"ה שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1761 תניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1928 זח"ג קפ"ז, א. וראה תניא פל"ה ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
313 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א). פל"ז (מח, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פל"ה (בהגהה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה גם תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
162 לשון אדה"ז – תניא פל"ה (מד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
243 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
85 בתניא פל"ה בהגהה. וראה גם תניא אגה"ק סכ"ג: "שמעתי מרבותי". וראה סה"ש תש"ד ע' 98.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא פל"ה (מד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
181 סנהדרין לט, א. הובא בתניא ספל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא פל"ה. פל"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא פל"ה. פל"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
28 בתניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
14 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תו"א ויקהל קיד, ד. וראה גם תניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
33 תו"א קיד, ד. וראה תניא פל"ה. פל"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
79 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך). פל"ז (מח, סע"א ואילך). תו"א ויקהל (בהוספות) קיד, ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
185 תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך). וראה פל"ז (מח, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
85 ראה תניא פל"ה. פל"ז. תו"א הוספות קיד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פל"ה בהגהה. תו"א תצוה פא, ג ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
36 תו"א ויקהל (בהוספות) קיד, ד. וראה גם תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
87 ראה גם תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
17 תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
60 תניא פל"ה (מד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא פל"ה (מד, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
120 לשון אדה"ז – תניא פל"ה (מד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
513 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
661 תניא פל"ה. פל"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
930 ש"אפי' הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים .. הוא דבר בפני עצמו כו'" (תניא פל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
107 לקו"ת קרח נג, ב. וראה גם תניא פל"ה בהגהה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
474 קהלת ב, יד. וראה זח"ג קפז, א – הובא ונתבאר בתניא רפל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1471 ראה תניא פל"ה בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
143 ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1170 ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
המדובר לעיל בענין המעלה ד"לעשותו" כפי שנתבאר בתניא פרק ל"ה, קשור גם עם לימוד התניא על גלי הרדיו 115 , שעומדים עתה בפרק ל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1288 תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, תשעה-באב נדחה, ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
בפרק זה
358 תניא פל"ה בהגהה – הובא בהמשך תער"ב שם. ובהמשך תער"ב שם שהביטול דאין זולתו הוא הביטול דכולא קמי' כלא חשיב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1363 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
518 ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
964 תניא רפל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
414 ראה סנהדרין לט, א. הובא בתניא ספל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת, א' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
ומ"מ, ההתלבשות בקירוב מקום יכולה להיות רק בכתר ובחכמה, מצד ענין הביטול שיש בבחי' הכתר, וכן בבחי' החכמה, כמבואר בתניא פל"ה בהגה"ה, שהטעם שאוא"ס אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא ע"י התלבשותו תחילה בספירת החכמה הוא משום שא"ס ב"ה הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו, וזו היא מדריגת החכמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
372 ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
407 אין בזה ח"ו "ריבוי, כדאיתא בסנהדרין (לט, א) .. משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו'" (תניא ספל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
226 ראה תניא פל"ה ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
825 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
262 תניא פל"ה (מד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1057 ראה תניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
660 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1199 תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1401 תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ולזה באים ע"י העבודה של יהודה אתה וגו', שעי"ז מגיעים לאמיתית הענין דאתה, שמתגלה בחכמה, כמ"ש בתניא פל"ה בהגה"ה, כאשר שמעתי ממורי ע"ה כו' שא"ס ב"ה הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו, וזו היא מדריגת החכמה 3020 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1494 חסר קצת ( המו"ל ). – נזכר גם הענין דהחכם עיניו בראשו (קהלת ב, יד), בשכינתא דשריא על רישי' (זח"ג קפז, א. תניא פל"ה (מד, א)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
זולתו (כמ"ש רבינו הזקן בתניא פל"ה בהג"ה בשם מורו ע"ה), מ"מ, ה"ז ירידה מאור פניו ית', ואילו ענין העלי' מתחיל דוקא ע"י ההמשכה למטה לעוה"ז התחתון, עולם העשי'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
85 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
156 תניא פל"ה בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1185 ומזה מובן גודל והפלאת ענין התשובה והתיקון דחודש אלול – ששייך אפילו למי שנמצא בדרגא נעלית ביותר, בדוגמת דרגת משה רבינו, שאין לו שייכות לענין של עבירות, אפילו לא בשוגג, ובודאי לא במזיד, להיותו "צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים כו'" (תניא פל"ה); ועאכו"כ בנוגע לאלו שאינם בדרגת משה רבינו – והרי "מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג כו'" (תניא פמ"ד) – שבודאי צריך להיות אצלם ענין התשובה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1285 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
365 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
247 תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
974 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך), ושם פל"ז (מט, א-ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
689 ראה זח"ג קפז, א. – הובא ונתבאר בתניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
43 לקו"ת קרח נג, ב. וראה גם תניא פל"ה בהגהה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
67 בתניא פל"ז (מז, א) שגם ע"י לימוד התורה נעשה הבירור דהגוף ודנה"ב. אבל עיקר הבירור הוא ע"י קיום המצוות דוקא – ראה תניא פל"ה (מה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
90 ראה תניא פל"ה, ש"כדי להמשיך . . גם על גופו כו'" אינו מספיק דיבור (דתורה) כ"א "צריך לקיים מצוות מעשיות הנעשים ע"י הגוף ממש" – אף שבכללות נעשה זה גם ע"י הדיבור לפי דעקימת שפתיו הוי מעשה (תניא פל"ז – מז, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה גם תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות י"ט טבת ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פל"ה (מה, א) ופל"ז (מח, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
65 תניא רפל"ז (מז, א). אבל בתניא פל"ה (מה, א) באופן אחר. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
66 ראה בארוכה תניא פל"ה שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 להעיר מתניא פל"ה (מה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך), ושם פל"ז (מט, א-ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך), ושם פל"ז (מט, א-ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, תשעה-באב נדחה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פל"ה בהגהה – הובא בהמשך תער"ב שם. ובהמשך תער"ב שם שהביטול דאין זולתו הוא הביטול דכולא קמי' כלא חשיב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
בפרק זה
61 דאור א"ס אינו שורה רק בחכמה : ראה תניא פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: שמע ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
15 אור א"ס המלובש בחכמ' דוקא : ראה ג"כ הג"ה בתניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' חיי שרה אר"ש
מקור מפורש
בפרק זה
19 התלבשות אור א"ס אלא בחכ' : ראה תניא פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפרק זה
77 דאין התלבשות אוא"ס אלא בחכ' : ראה תניא פל"ה בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
65 יש מי שאוהב : ראה תניא פל"ה (מד, סע"א). פל"ז (מח, סע"א). תו"א ויקהל (בהוספות) קיד, ד. ביאוה"ז לאדמו"ר האמצעי פא, א-ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וקבל היהודים
מקור מפורש
בפרק זה
75 התלבשו' אור א"ס אלא בחכמה : ראה תניא פל"ה, בהג"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועשית ציץ
מקור מפורש
בפרק זה
13 אור א"ס להיות חכמה : ראה תניא פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בפרק זה
35 אור א"ס שורה בחכמה : ראה תניא פל"ה (בהגה"ה).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בפרק זה
40 ואין התלבשות אור א"ס אלא בחכמה : ראה תניא פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
בפרק זה
28 כידוע דראשית גלוי אוא"ס בחכמה דוקא : ראה תניא פל"ה (בהגה"ה). וראה מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' כא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראשית בחי' גילוי אא"ס הוא בחכ' דוקא : ראה תניא פל"ה (בהגה"ה). ובס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' כא. שמות ח"ב ע' תקנב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1310 אפי ' צדיק גדול אינו יכול להגיע כו ': ראה גם תניא פל"ה "אפי' הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים אעפ"כ אינה בטלה במציאות לגמרי ... ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא ע"י קיום המצות".
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
454 שהחכ' נק' אמ"ת : ראה תניא פל"ה בהג"ה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תלז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
52 שאין אור א"ס אלא בחכמ"ה : ראה גם תניא פל"ה בהג"ה. לעיל פ' שמות ז, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
176 וראשית התלבשות אוא"ס הוא בחכמה : ראה גם תניא פל"ה בהג"ה. לעיל פ' שמות ז, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
679 ושמן על ראשך. . טבאן : קהלת ט, ח. זהר בלק קפז, א. תניא פל"ה.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כג, א
מקור מפורש
בפרק זה
7 ואא"ס. . בחי' חכמה : ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נה, ב
מקור מפורש
בפרק זה
24 שבת ראשית הגלוי : ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד הוספות - פרשת מסעי ביאור אלה מסעי הג'
מקור מפורש
בפרק זה
אור עליון מבחי' מוצאיהם מלמעלה למטה כדי להיות ההעלאה שזהו ענין מסעיהם, ופי' ענין ויכתוב משה זהו ענין חותמו של הקב"ה אמת (וכמו במשנה סוף גיטין כתב סופר ועד אמר רבי ירמי' חתם סופר שנינו גם וכתב דקרא גבי ספר כריתות לר' מאיר פירושו כן) שהחכמה נק' אמת (ועיין בתניא פרק ל"ה בהג"ה).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד הוספות - פרשת מסעי ביאור אלה מסעי הג'
מקור מפורש
בפרק זה
בעצמותו ית' כמ"ש אני ה' לא שניתי שאין שום שינוי והתפעלות כו'), ולכן כדי להיות המשכת י"ג מדות הרחמים מבחי' חכמה סתימאה שהיא נק' בחי' קדש מלה בגרמיה בזהר פ' אמור דף צ"ד, פי' שאינו כמו המדות חסד ורחמים שאין להם שייכות אא"כ יש עולם וכמ"ש באוצ"ח בתחלתו כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום כו' ובהג"ה שם שהם תוארים פעול מאחרים, משא"כ בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא הוא כמו שהוא ית' לבדו הוא גם אלו לא ברא העולמות וזהו שנק' קדש מלה בגרמיה שאינו שייך לעולמות, והיינו בחי' חכמה סתימאה שהיא בחי' קדש העליון, והוא כמו שהוא ית' לבדו הוא אחד האמת ואין זולתו ומ"ש בתניא פל"ה בהגה בשם שמעתי ממורי שזו היא מדרגת החכמה כו' ע"ש, וכדי להיות מבחי' זו המשכת והתהוות המדות מדת רב חסד ורחמים כו' הוא רק בבחי' שערות בלבד שהוא המשכה שבצמצום עצום שהן רק מותרי מוחין שהרי יכול לגוזזם ולא ירגיש שום כאב כאילו הם דבר שאינו נוגע להעצמיות כלל ואף שבאמת יש בהם יניקה מהמוח כנ"ל אך שהוא רק בחי' מותרי מוחין שאינו נוגע להעצמיות כלל, כך הוא מה שנמשך מחכמה סתימאה להיות התהוות מדת רחום וחנון ולהיות התהוות בחי' יש ודבר ששייך עליו רחמי' ושיהי' ביטול היש לך משתחוי' כו' הוא רק ע"י צמצום עצום, והוא ענין סוד הדיקנא לצמצום האור עד שאז דייקא שייך בחי' מדות הקדושים האילו (ועיין בתניא ח"ב פ"ט בהג"ה משא"כ בעצמיות חכמה סתימאה אין שייך לומר אף גם י"ג מדה"ר כו' כי הוא למעלה מבחי' מדות קדש מלה בגרמיה ומ"מ ממנו דוקא מקור הטוב והשפעת אור וחיים רק שאינו ע"ד בחי' מדות כו' וכמשי"ת לקמן וזהו זכור רחמיך וחסדיך כו' והיינו כי מעולם המה שהם מקור לבחי' עולם וזהו הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כו' דלכאורה איפכא הל"ל הטוב כי לא תמו חסדיך והמרחם כי לא כלו רחמיך.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד הוספות - פרשת מסעי ביאור אלה מסעי הג'
מקור מפורש
בפרק זה
והנה תיקון השביעי מי"ג ת"ד הוא תיקון ואמת ולכאורה יש להקשות כאן ע"ד שהקשה בזהר ר"פ ויקרא ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת כו' ע"ש וכך צ"ל כאן בענין הי"ג ת"ד למה תיקון השביעי דייקא נק' ואמת, והענין שהטעם שזה התיקון נק' ואמת הוא להיות כי בו מתגלה הארת ח"ס שלא ע"י צמצום דבחי' שערות וכמ"ש באדרא קל"א א' תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין כו' הה"ד באור פני מלך חיים וכ"ה שם דקל"ג ב' ופי' פסיק שערא היינו עד"מ כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות והיינו כי השערות הוא המשכה בצמצום משא"כ בפנים מאיר שלא ע"י צמצום כו' וע"כ בחי' זו הוא גלוי האמת שהיא בחי' חכמה סתימאה שא"ס ב"ה הוא אחד האמת והוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת החכמה כמ"ש בתניא פל"ה בהג"ה שמעתי ממורי כו', משא"כ בשאר ת"ד שהם בחי' המשכת השערות להיות התהוות העולמות עד שייך בחי' מדות אף שהן מדות היותר עליוני' ורב חסד כו' מ"מ אין שם גילוי עצמיות ח"ס ממש שהיא בחי' האמת דכולא קמיה כלא חשיב ממש והכל אין ואפס והוא לבדו הוא ממש רק ההמשכה ח"ס במדות אלו הוא ע"י שערות לבד, אבל בשני לחיים שהם אור פני מלך חיים הוא תיקון ואמת כי בהם נמשך ומתגלה הארת עצמיות ח"ס ממש, וענין התגלות החכמה בפנים הוא עד"מ שאמרו רז"ל צהבו פניו של רבי אבוהו ע"י שמצא תוספתא חדתא (וכ"ה בנדרים דמ"ט ב' גבי רבי יהודה חכמת אדם תאיר פניו ולכן הי' פניו צהובין) הרי ע"י השכלת שכל חדש נמשך הארת פנים שניכר הארה בהפנים ממש, והרי המשכה והארה זו מהחכמה בפנים אינו כענין המשכה שבבחי' שערות שהוא רק מותרי מוחין מה שאינו נוגע לעצמיות החכמה משא"כ הארת הפנים באה דוקא מחמת עצמיות החכמה ע"י שמשכיל שכל חדש כו', ועד"מ זה יובן שזהו ענין באור פני מלך חיים שהיא ההארה הנמשכת מחכמה סתימאה שלא בבחי' שערות כו' ולכן נק' תיקון זה ואמת (ובזה מתורץ מה שיש להקשות דהא תיקון ג' ג"כ פנוי משערות וא"כ מדוע דייקא תיקון השביעי נק' ואמת אלא לפי שתיקון השביעי שהוא פנוי משערות וגם בו נמשך ומתגלה הארת ח"ס ממש כמשל שצהבו פניו מחמת השכל החדש הרי שחכמת אדם תאיר פניו דייקא ע"כ נק' תיקון זה ואמת וזהו ענין תרין תפוחין דכתיב כתפוח בעצי היער דפי' הרח"ו ז"ל הובא בספר נשמת דוד על שיר השירים, דעצי היער הם שערות דדיקנא, והתפוח הוא תיקון הז' ובו מתגלים הארה כל ז' תקונין דגלגלתא, הרי תפוח בעצי היער,
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת במדבר ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות
מקור מפורש
בפרק זה
והנה בכתר יש גם כן ב' בחי' שהם א"א שרש הנאצלים ועת"י שהוא בחי' תחתונה שבמאציל ומבואר במ"א שבחי' עתיק נק' כי גאה גאה היינו שהוא למעלה מבחי' סוכ"ע ונק' עושה פלא, שהוא למעלה מבחי' סובב הנק' פלא, לפ"ז י"ל שבחי' עתיק זהו שנאמר בו כי לא אדם הוא שהוא למעלה לגמרי מבחי' אדם ואף כי מבחי' אדם הגדול כו' כי אדם היינו שרש ע"ס משא"כ אא"ס הוא למעלה מעלה מבחי' ע"ס כו', ודוגמת זה בנפש בחי' ניצוץ אלקות ממש המלובש ביחידה כמ"ש בע"ח שמ"א ע"פ אני אמרתי אלקים אתם כו', גם הנה בבחי' אדה"ר שהוא ח"ע מלובש ומאיר שם הוי' כמ"ש בד"ה מי יתנך הנ"ל וזהו ה' בחכ' וכמ"ש בתניא פל"ה בהג"ה, והנה בחי' שמו הגדול הוא בחי' אא"ס שלמעלה מש' הוי' ועז"א יהא שמי' רבא מברך כו' כמ"ש בד"ה אני כו' דפ' ציצית, וגילוי אור זה מאיר בבחי' כתר הנק' אדם הגדול כמו שש' הוי' מאיר בחכ' כו', והנה אברהם שנתנסה בעשר נסיונות שהם נגד עשר ספי' ועמד בכולם עי"ז המשיך מבחי' סוכ"ע מקור ושרש הע"ס דאצי' ולכן נק' האדם הגדול שזהו למעלה מבחי' אדה"ר שהוא חכ' וכמו שמצינו ג"כ שנק' אברהם איתן כמ"ש משכיל לאיתן האזרחי, שפי' משכיל היינו מקור ושרש החכ' הוא מו"ס, שתוק כך עלה, והוא משכיל לאיתן הוא יסוד אבא המקבל ממו"ס והוא בחי' הביטול שיש בכ"א למעלה מהשכל המושג שהוא בחי' איתן ל' חיזוק כו' ונק' האזרחי מל' אזרח הארץ שבחי' זו היא מאז מעולם כמ"ש זכור עדתך קנית קדם כו' בחי' ישראל עלה במח' הקדומה, לכן נק' אדם קדמון שבחי' קדם הוא קודם לבחי' ראשית ולבחי' אדה"ר כו' שהוא ראשי' ההשתל' משא"כ בחי' קדם הוא למעלה מסדר ההשתל' כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב הוספות - פרשת שלח באור הדברים ע"פ מקושש עצים
מקור מפורש
בפרק זה
ובזה יובן ענין התחברות ב' העצים עה"ח ועה"ד בשבת, כי הנה עה"ח הוא בחי' ח"ע כדכתיב והחכמה תחי', ואורייתא דמחכמה נפקת נא' בה עץ חיים היא, וזהו ובעצרת על פירות האילן אילנא דחיי שבעצרת הוא מ"ת שהוא בחי' עה"ח, וזהו שאנו מברכים ברכת התורה וחיי עולם נטע בתוכינו ובשמ"ע אנו אומרים כי באור פניך נתת לנו תורת חיים, ופי' חיים הוא כמאמר איהו וחיוהי חד דקאי על התלבשות אא"ס ב"ה בחכמה עילאה, ואיהו וגרמוהי חד קאי על התלבשות במח' עילאה שמשם שרש נש"י, וזהו ירידת הנשמות למטה בגוף ירידה צורך עלי', להעלותן מבחי' יחוד דאיהו וגרמוהי לבחי' יחוד עליון יותר דאיהו וחיוהי חד שהוא יחוד אא"ס ב"ה בח"ע, שעיקר השראת אא"ס הוא בחכ' דוקא כמ"ש בתניא פל"ה בהג"ה, והיינו עליותן בבחי' עה"ח וזהו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וכמאמר כי הוא חיינו כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק ביאור על תורה מה טובו שבלק"ת
מקור מפורש
בפרק זה
בזח"ב פ' פקודי דרכ"א ע"ב ענין ב' בחי' משכן היינו משכן סתם שהוא מל' ומשכן העדות שהוא בינה, ע"ש במק"מ, ועמ"ש מזה במ"א באריכות בד"ה אלה פקודי המשכן שזהו ענין יחוד ו"ה ויחוד י"ה ע"ש, וא"כ לכאורה היינו אוהליך היינו משכנותיך, ומה בין זה לזה, אך הנה בספר אור תורה מהמגיד נ"ע ע"פ מה טובו פי' כי אוהל נק' דירת עראי ומשכן נק' דירת קבע, וזהו כעין מ"ש בע"ח שמ"א פ"ג שי"ל דאוהלים הוא ממוצע בין לבוש לבית כו', ובספר נועם אלימלך פ' קרח ביאר כי בעלי עסקים נק' יעקב, וכשהם קובעים עתים לתורה נק' אהל דירת עראי, אבל ת"ח שעסקם תמיד בתורה בקביעות נק' דירת קבע, והענין כמו שנת' במ"א בסידור שער הק"ש בד"ה להבין פ' ראשונה גבי והיו הדברים דאורייתא נק' היכלא עילאה דקודב"ה, והיינו כי עיקר השראת אוא"ס ב"ה הוא בח"ע כמ"ש בתניא פל"ה בהג"ה, וזהו הנק' דירת קבע, אך יש ב' בחי', והיינו כי עצמיות החכמה יסוד אבא מלובשת בז"א הנק' ישראל, אבל ביעקב שהוא מהחזה ולמטה אינו אלא הארה מיסוד אבא, וכמ"ש בלק"ת בתהלים סי' ע"ח פי' הפסוק ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, עדות הוא רק הארה מעצם התורה שהוא יסוד אבא כו', ע"ד נובלות חכמה כו', וזהו הנק' דירת עראי, ונמשך ע"י קביעות עתים לתורה של הבעלי עסקים הנק' יעקב, כי בחי' יעקב הוא מה שיורד בבי"ע לברר כו' כמ"ש לקמן, אבל ת"ח העוסקי' בתורה נק' ישראל לי ראש, אשר בו נמשך עצמיות יסוד אבא נק' דירת קבע, וזהו שע"י ג' התשובות הנ"ל אשר התשו' הג' הוא בחי' תורה תשוב ה' עילאה לגבי יו"ד הוא בחי' משכנותיך ישראל גילוי מוחין דאבא, ששם השראת אור א"ס ב"ה בקביעות, ומ"מ גם בבחי' יעקב נמשך ג"כ הארת ח"ע ונק' אוהליך יעקב כו', ועיין בהרמ"ז פ' פקודי דר"ך ע"ב בפי' מה רב טובך, ותוכן דבריו שגם בח"ע יש ד' בחי' אבי"ע, ובבחי' יעקב נמשך מבחי' בי"ע שבחכמה היינו מבינה שבחכ' כו', אבל בבחי' ישראל נמשך בחי' אצילות שבחכמה כו', והוא ענין אור הגנוז אור זרוע לצדיק כו', וזהו ההפרש בין אוהליך יעקב ב' אוהלים, וכן משכנותיך ישראל ב' משכנות, ונת' הפירוש שהוא המשכה מהבינה למל' שהמשכה זו הוא ע"י יעקב וישראל אלא שע"י ישראל נמשך המשכה זו מבחי' היותר עליונה מבחי' עצמיו' אוא"ס, וע"י יעקב נמשך הארה מבחי' זו כנ"ל, ועיין בזח"ב ר"פ תרומה דקכ"ז ע"א גבי כי יעקב כו' ישראל לסגולתו, והסגולה הוא מה שאינו מושג ע"פ השכל, כי ע"י ישראל נמשך מבחי' עצמיות ח"ע שלמעלה מהבינה והשגה.
פתיחה בהקשר
אור התורה דברים כרך א פרשת דברים אלה הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
ג) ועתה יש להבין מה שבמש"ת נאמר הלשון שמשה מדבר בעד עצמו ונקדים מ"ש בע"ח שער סדר אבי"ע הוא שער מ"ז פ"ג בשם הר"ר גדליה וז"ל דע כי הלא כדי שהא"ס יכול להאיר בכל אצילות צריך שיתלבש עצמותו תוך החכמה (עיין בתניא פל"ה בהג"ה מ"ש ע"ז) ואחר התלבשותו בחכמה אז מתפשט בכל האצילות ומלבוש זה לבדו יכול כל האצילות לקבל מן הא"ס (עיין בהרמ"ז פ' במדבר דקי"ח ע"א בהביאו שם ענין הראיני נא את כבודך) וז"ס כולם בחכמה עשית כו' וסוד החכמה זו יתבאר לך ממה שהודעתיך כי גבוה מעל גבוה שומר כו' וכמה עולמות יש למעלה מאצילות ובאותו החכמה שיש למעלה מאצילות (בז"ה פ' ויקהל כתב דהיינו חכמה דא"ק) שם בתוכו מתלבש הא"ס ומאיר באצילות ולכן כשרצה להאיר בבריאה, אשר אז צריך שהחכמה תתלבש בבינה כו' וז"ס המסך שבין אצי' לבריאה כי נמשך מסך זה מבינה אשר בה מתלבש החכמה להאיר בבריאה הנה ענין בינה זו אינו בינה שלמעלה מהאצילות אלא בינה דאצי' אשר היא למעלה מהבריאה וע"י אותו הבינה מאיר בבריאה כו' עכת"ד בשינוי לשון קצת לתוספת ביאור.
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] במ"נ ח"א פ"ב ותפקחנה
מקור מפורש
בפרק זה
דנ"ג סע"א פי' וידעו כי ערומים הם בקדמיתא הוה מתלבשין באינון כתרי יקר מזיינין דאינון חירו מכולא כו' ויתפרו עלי תאנה דאוליפו כל זיני דחרשין כו', ואפ"ל ע"ד מ"ש דנשמה הוא אצי' גוף בריאה לבוש יצירה כו' ומ"מ גם באצי' יש שורש הלבוש כו' וא"כ עד"ז פי' שהיו ערומים קודם החטא כי היו למעלה מלבושים דיצירה כ"א שורש הלבוש כמו שהוא באצי' ואח"כ ירדו מבחי' זו ואז היו ערומים ממש, ואדמ"ו נ"ע בד"ה האזינו השמים פי' כי החכמה נק' כבוד כמ"ש כבוד חכמים ינחלו ל"ב נתיבות החכמה גימ' כבוד, והנה כבוד הוא לבוש כי ר' יוחנן קרי למאנא מכבדותא, וז"ש ותחת כבודו יקד, והחכמה היא ביטול כח מה שאין הלבוש מסתיר כלל על האור וכמ"ש בתניא פרק ל"ה בהג"ה, וזהו ענין ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו שאין כאן לבוש מסתיר כ"א חכמה עילאה, אבל ע"י חטא עה"ד נתלבשו בחכמה של עה"ד שהיא מסתיר, וע"כ היו ערומים מהחכ' עילאה, ונפלו בתאוות של חכמת עה"ד כו' וזהו ויתפרו עלי תאנה כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט אתה אחד
מקור מפורש
בפרק זה
7 כמ"ש בסש"ב שמעתי ממורי שבחכ' השראת האמת : תניא פל"ה (בהגה"ה).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
בפרק זה
71 לחכ'. . אוא"ס : ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א אור לי"ד בודקין כו'
מקור מפורש
בפרק זה
27 ולכן השראת אוא"ס ב"ה בחכ' דוקא : ראה תניא פל"ה בהגה"ה (מד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג ויהיו בנ"י גו' מקושש עצים
מקור מפורש
בפרק זה
ופי' חיים הוא כמאמר איהו וחיוהי חד דקאי על התלבשות אור א"ס ב"ה בחכמה עילאה, ואיהו וגרמוהי חד קאי על ההתלבשות במחשבה עילאה שמשם שורש נש"י, וזהו ירידת הנשמות למטה בגוף ירידה צורך עליי' להעלותן מבחי' יחוד דאיהו וגרמוהי לבחי' יחוד עליון יותר דאיהו וחיוהי חד שהוא יחוד א"ס ב"ה בחכמה עילאה שעיקר השראת אור א"ס הוא בחכמה דוקא כמ"ש בתניא פל"ה בהג"ה, והיינו עלייתן בבחי' עץ החיים וזהו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וכמאמר כי הם חיינו כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ושננתם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
14 ואוא"ס שורה בחכ' . . הוי' בחכ' : ראה תניא פל"ה בהגה"ה (מד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג מוצאי יוכ"פ, רצ"ג, בסעודה
מקור מפורש
בפרק זה
11 לשון אדמו"ר הזקן בתניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פל"ה (מד, א ואילך). פנ"ג (עד, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
59 ח"ג קפז, א. נתבאר בתניא פל"ה (מד, א ואילך). פנ"ג (עד, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון צו ואכלתם אכול
מקור מפורש
בפרק זה
37 דחכ'. . ראשי' הגילוי : ראה תניא פל"ה בהגהה. לקמן ע' שצז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' נ ובהערה 260.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח לה"ע קי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
58 הוא אחד. . זולתו : ראה תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
84 דאוא"ס שורה בחכ' : תניא פל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
97 דחכ' הוא ראשית הגילוי : ראה תניא פל"ה בהגהה. תו"ח ח"ש קלט, ד ובהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ח
מקור מפורש
בפרק זה
מכל מקום דרך פרט חב"ד שבנפשו הן דוגמא לחב"ד שבי’ ספירות המכונות בשם או"א, וע' תניא פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
אבל כשהאוא"ס מתגלה בהם בגילוי רב ע"י הקו הוא ענין יחודא עילאה, דהכלים מתבטלים לגבי האורות והקו כזיו השמש בשמש וכענין שילוב אד' בהוי', ועי' מזה בלק"ת ד"ה ביאור ע"פ והניף את הכבשים 36 ובביאור על פסוק החלצו 37 וביאור שבתותי תשמרו 38 , אך הנה גילוי ויחוד זה שהכלים מתייחדים בהאורות והקו הוא בא ונמשך ומתגלה באצי' ע"י הכתר (שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, היינו שממשיך אור א"ס המאציל בנאצלים) בחכ' עילאה, וע"י החכ' מאיר בכל האצי' (כמבואר בתניא פל"ה בהג"ה), כי בחכ' מתלבש אוא"ס ממש הבלי גבול, לפי שמהות החכ' הוא ענין ביטול ההשגה למה שלמעלה מהשגה, היינו שמתגלה איזה גילוי מהאוא"ס הבלי גבול דלית מחשבה תפיסא ביה כלל.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יח
מקור מפורש
בפרק זה
286 ראה תניא פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק שביעי - כתביו בקבלה וחסידות בכל לבבך
מקור מפורש
בפרק זה
גם אפ"ל כי מקום הוא בחי' ו"ק ח' וד', איך שהם בטלים לאלופו ש"ע, וזהו לב אחד לאביו שבשמים, שמים אש ומים חו"ג, ואביו שבשמים הוא בחי' חכ', הוי' בחכ', כמ"ש בהג"ה בתניא פל"ה.
פתיחה בהקשר