על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'תמח
מקור מפורש
בפרק זה
14 וחפץ . . יצליח ע"פ לשון הכתוב – ישעי' נג, יו"ד.
ש"ק חזון ענין שבת חזון מהררלוי"צ מברדיטשוב – ראה ברשימות לאיכה ע' מה.
חזון ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
אור ליום ראה השגת הראב"ד על המאור ריש פסחים.
יום הסתלקות האריז"ל ה' מנ"א של"ב (שה"ג להחיד"א. ובכ"מ). וראה תענית (כו, א): בה' באב בני פרעוש בן יודא.
ארבע מאות שנה ראה תו"א וישלח (כד, ג). סנה' צט, א.
באיגרת הקודש סי' זך – לנחמם בכפליים לתושי' על פטירת כו' מוהר"ר מ"מ נ"ע (מהאָראָדאָק).
מדרכיו . . באורחותיו החילוק ראה זח"ב רטו, א. לקו"ת שה"ש יב, ב.
ואף . . לבו ראה תניא פמ"ד.
עיר . . החסיד הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות.
עיר . . נחית ראה דניאל ד, י ובל"ת להאריז"ל ובס' הליקוטים (שם ד, יד). פסחים לג, א.
מ"מ . . ודור תניא שם (בנוגע למשה רבנו. וידוע שהאר"י הי' ניצוץ מרע"ה – שה"ג שם. ובכ"מ).
ראיתי . . בהלכה . . בהלכה שער המצות בפרשתנו (ואתחנן). ל"ת להאריז"ל שם (בטעהמ"צ) – עד"ז. וראה ד"ה ואברהם זקן (בהמשך רס"ו [ע' עח ואילך]).
נקרא . . כחו סנה' כו, ב. וראה תו"א ר"פ יתרו. תו"ח ואוה"ת שם.
ובענין . . תרומה ש' המצות ר"פ עקב. ועד"ז בל"ת (בטעהמ"צ) פ' ראה.
הזהר שם קכח, א.
יהי' . . לבב שהמ"צ בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו.
יהי' שמח האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק" (תו"א תולדות כ, ב). השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונ' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'.
שמח . . המצוה ביאור גודל המצות – ראה וככה הגדול, תרל"ז פ"ט-טז. וראה ג"כ רמב"ם סוף הל' לולב. לקוטי לוי"צ לתניא ס"ע יג.
בשמחה ובטוב לבב ביאור שייכותם – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
במש"כ האריז"ל וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. אגה"ק סכ"ט.
וכן בעסק התורה הל' ת"ת שם.
בך . . לעולם תהלים עא, א.
חסיתי בטחתי (מצודת ציון). וראה פי' הבעש"ט עה"פ ברוך הגבר גו' מבטחו (בס' אוה"מ פ' בהעלתך).
יהפכו . . ולשמחה עפ"י היעוד בירמי' לא, יב: והפכתי אבלם לששון. וראה יל"ש ירמי' רמז רנט: עלה כו' על מנת כו' והפכתי גו'. רשימות הצ"צ לאיכה ע' כו. אוה"ת מסעי (ע' א'שפד ואילך). (ובל' הכתוב זכרי' ח, יט: יהי' לששון גו' – י"ל דבזכרי' הרי מדובר בזמן בית שני (כאמרו "לבית יהודא" – ראה רד"ק שם) שחסרו בו ה' דברים (יומא כא, ב)). וראה ט"ז לשו"ע או"ח ר"ס תק"נ. יד אפרים שם. ובסליחות י"ז תמוז – הפך לנו לששון ולשמחה. ובס' השיחות קיץ ה'ש"ת (ע' קנז): זאָל נדחה ווערן באמת ויהפך לששון ולשמחה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קסב
מקור מפורש
בפרק זה
אבל כיון שכל אדם יכול להיות סור מרע ועשה טוב בקיום התומ"צ במחשבה דבור ובמעשה בכל אשר לו בכל עת ובכל שעה (תניא פי"ד), נמצא שאף בשעה שאינו עוסק בתומ"צ (באופן שאין איסור בזה, כמובן) בכ"ז בכחו גם אז לחזור להתעורר ולדבק נפשו בד' ע"י תומ"צ - הרי יש לומר שלגבי מדריגתו גם זה נקרא בחי' מרכבה - וע"ד מ"ש בתניא ספי"ג ולענין אהבה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשמט
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תסו
מקור מפורש
בפרק זה
תניא ספי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא ספי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ה' מנחם--אב
מקור מפורש
בפרק זה
4 חזון : ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות כ"ד טבת
מקור מפורש
בפרק זה
במה שהעיר כת"ר במש"כ בתניא דאמתית שם צדיק הוא מתנה מלמע' ורבה אמר אנא בינוני מפני שעסק בתורה ורק העוסק בתורה וגמ"ח יצרו מסור בידו (ע"ז ה, ב) ורוצה לפרש דיצרו מסור בידו הכוונה למדרי' צדיק הנ"ל — לפענ"ד אאפ"ל כן, כי לעסוק בתוגמ"ח מחובתו של כל או"א ולגמרי תלוי בבחירתו, משא"כ מדרי' צדיק אשר "אין לאדם משפט הבחירה בזה כ"כ כו'" (תניא פי"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פרק יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
בפרק זה
ואתחנן. שאינו דומה: ראה ר"ה, כו, רע"א לקו"ת ר"פ בחי' דלא: לקו"ת פנחס פ, ב. וראה זח"ג יא, א. בנתינה: ר"פ האזינו. אור התורה פ' בראשית טז, ב. לפניכם: ראה עירובין נד, ב. אור ר"פ משפטים. היום: ראה ספרי דברים ו, ו. ימי רצון: לקו"ת רד"ה אני לדודי ודודי לי (לב, א). ומתרצה הקב"ה: רש"י שמות לג, יא. * * קודם שיערוך: ראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ז [דגם שם מדבר במש"נ כי תצא למלחמה גו' והי' כקרבכם שפטור (שופטים כ, א־ב)]. ונפק"מ גם – שדינו עוסק במצוה דעל ולמעלה: לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) סופ"ב. אשר ה': ראה סוטה רפ"ח. תניא פכ"ט. מלא יו"ד: ראה מנחת שי וכלי יקר על הכתוב. בתיבה אחת: ראה נדה סא, ב. גוי אחד: ראה אגה"ק ס"ט. שהוא היצה"ר: ב"ב טז, א. מן המצוה (סוטה מד, ב). והכחישה, המלאך המות: כולל כל יסורים ואפילו שמנה א). תשובה גדולה: ראה תניא פ"ז. דתאוות היתר: תניא פ"ז. מדת כל אדם: תניא רפי"ד. שכח נפשו: תניא פל"ה. להפוך מדות: (מדרי' צדיק) ראה תניא ספל"ז, ספ"ט. מה שעשה: ראה תניא פל"ט־מ. דמה לי קטלי כולה מה לי קטלא פלגא (ב"ק סה, לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) פ"ג. בחיצוניות העולמות: וחזרת הניצוצות צ"ל "לפניך תצא (הראשון)). * * שיוכללו ויתאחדו כו' באוא"ס ב"ה" (לקו"ת סד"ה כי *
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג הוספה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
וגם על זה אומרים דינו, כי היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומוכרחים היו לברוח העם (עיין תניא פל"א) והעברה לדרגת בינוני שלא יעבור עבירה לעולם וכו' (ראה תניא פי"ב) ה"ז עלי' נפלאה ובפרט לעבור לדרגת צדיק שאינו גמור שהוא מדריגה נעלית ביותר עד שע"ז נאמר בראת צדיקים כו' אהב"ת כו' עולמך תראה בחייך כו' (תניא פי"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 ברכות יז, סע"א – ראה תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 גם י"ל, שלאחרי יוהכ"פ היו במדריגת "בינונים" ש"היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך" (תניא רפי"ד), שהרי גם אחר הסליחה דיוהכ"פ נשארה הזוהמא דחטא עה"ד – ובדוגמת בינוני שיש לו יצה"ר ורק שאינו עובר ח"ו במחדומ"ע. ועפ"ז י"ל ענין ג' הדיעות שבמשכן (באו"א): בנדבת המשכן היו צריכים להשתתף "כל עדת בני ישראל" [ובאופן ד"ויקהל", שכולם יהיו לקהל וציבור אחד – ראה לקמן ע' 230 ובהנסמן שם], ומכיון שב"עדת בני ישראל" ישנם כל ג' סוגים אלו [וכמדובר במ"א ש"צבור" הוא ר"ת צדיקים בינונים ורשעים] – ע"כ צ"ל כל ג' הדיעות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא פי"ד (וראה גם שם פכ"ד). ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 אין להקשות גם בנוגע לבינוני, מכיון שאי"ז תלוי בבחירתו* – מהו"ע התשובה? – שהרי כ' בתניא פי"ד: ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך, וממשיך: אף כו' אעפ"כ כו' ותתקיים בו באמת השבועה שמשביעים תהי צדיק.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פי"ד פכ"ז וריש פל"ה, שאפשר שיהי' כל ימיו במלחמה זו "כי אולי לכך נברא". ושם (פכ"ז), שלכן "אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פי"ד, כד, כה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
ביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע (ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
0) תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 - הרי צדיק במרז"ל (ולא רק בתורה) -- ישנו במובן הכי רחב (וכמו רשע או צדיק לא קאמר - נדה, טז, ב. וראה תניא פ"א -- דשולל רק רשע בדינו), כולל גם בעית, ת*ח וכו' ובמובן הכי מצומצם -- רק אלה שעבודתם במדת היסוד (תניא פי"ד מתיקונים -- בהקדמה. וראה זח"ג קט, ב). -- אבל אין לפרשו בשום מקום שפ" רק ת"ח ולא מארי עובדין טבין כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 ד"עיקר פי' צדיק נק' כן מי שמקיים המצות" (לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג). ואף שבתו"א צח, ב' מביא (בהמשך להמבואר שם ע"ד העליות בהשגת התורה) "מ"ש בלקוטי הש"ס להאריז"ל על מארז"ל צדיקים אין להם מנוחה כו'" (ולא הגירסא "ת"ח") – הרי צדיק במרז"ל (ולא רק בתושב"כ) – ישנו במובן הכי רחב (וכמו רשע או צדיק לא קאמר – נדה טז, ב. וראה תניא פ"א דשולל רק רשע בדינו), כולל גם בע"ת, ת"ח וכו' ועד במובנו הכי מצומצם – רק אלה שעבודתם במדת היסוד (תניא פי"ד מתיקונים – בהקדמה. וראה זח"ג קט, ב). – אבל בשום מקום אין לפרשו שפי' (רק ת"ח ו)לא מארי עובדין טבין. ולהעיר מר"פ חלק: כל ישראל כו' שנאמר ועמך כולם צדיקים כו' חוץ כו'. רמב"ם הל' תשובה פ"ג "ה. פהמ"ש שם סוף ההקדמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
56 נוסף על המבואר בתניא פי"ד: אך אעפ"כ וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
89 ועפי"ז מובן המשך ב' הסעיפים: בסעיף א' מדבר ע"ד מדריגות הבינונים כבפנים, ובסעיף ב' – ראוי לכל ירא שמים כו' לקום בחצות הלילה כו'" – עבודה שלמעלה מזו המוכרחת בבינונים (ראה קונטרסהתפלהפי"א).וגםזהמביאבשו"ע,עדמ"ש בתניא ספי"ד: אך אעפ"כ כו' לקיים את השבועה שמשביעים תהי צדיק כו'. וראה לקמן הערה 97.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
90 תניא רפי"ד. וראה ד"ה ואלה המשפטים תשל"ח פ"ה ובהערה 38 שם (סה"מ מלוקט ח"א ע' שט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 כמחז"ל בראת צדיקים (ב"ב טז, א) וכדאיתא בתיקונים (בהקדמה א, ב) שיש בנשמות ישראל כו' צדיקים והוכיח סופו על תחלתו (ראה תניא פי"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
33 כמ"ש שם "בבינונים" – ש"היא מדת כל אדם כו'" (תניא רפי"ד). וראה שם לפנ"ז (נח, א) "בזה חפץ כל אדם מישראל באמת לאמיתו לגמרי בכל לב ובכל נפש ... לדבקה בה'". ועייג"כ בסיום הפרק שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא פי"ד. וראה שם פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
4 ל' אדה"ז בתניא פי"ד (יט, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
3 ונאמר ועמך כולם צדיקים ואת כאו"א משביעין תהי צדיק (נדה ל, ב. וראה תניא ספי"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 טבע שני: דהרגל נעשה טבע שני -- שבילי אמונה נ"ד ש"ב. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו, תניא ספי"ד (וראה גם פמ"ד -- סג, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
7 הרגל נעשה טבע שני: שבילי אמונה נ"ד ש"ב. פחד יצחק בערכו. וראה תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). הרגל נעשה טבע: תניא פמ"ד (סג, ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
2 ברכות יז, סע'א. וראה תניא פי"ד (כ, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
113 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 ע"ד המבואר בתניא פי"ד (כ, רע"א) בענין אהבה בתענוגים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא רפי"ד: גם בשעה שהלב חומד כו'. שם רפט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 ע"ד הפי' בתניא פי"ד בדברי איוב "בראת צדיקים" (ב"ב טז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
383 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
289 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
444 ברכות יז, סע"א. וראה גם תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
971 ב"ב טז, א. תניא פי"ד שם (כ, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1089 ראה שבילי אמונה נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
48 ובפרטיות יותר:
מצד הענין ד"אלקי יצחק" ניתן הכח לכאו"א מישראל להעמיד את עצמו במעמד ומצב שלמעלה מהזמן .
וענין זה נוגע בכל המצבים, ולדוגמא:
בנוגע להתגברות על עניני תאוה – איתא בספרים (ראה של"ה פד, א. ועוד. תניא פי"ד. ובכ"מ) שהעצה לזה היא שהאדם יצייר לעצמו את המצב שלאחרי מילוי התאוה. והרי טבע בני אדם שלאחרי מילוי התאוה רואים שזהו דבר שאין בו ממש ("עס איז גאָרנישט"), ועד כדי כך, שהאדם מתפלא על עצמו היתכן שלא הי' יכול להתגבר על התאוה.
ולכאורה נשאלת השאלה: כיצד יפעל על עצמו עתה להיות במעמד ומצב כמו לאחרי מילוי התאוה; לאחרי מילוי התאוה מתקרר מתאוותו, ואילו עתה יצרו בוער כאש, וא"כ, כיצד יתכן שיהי' עתה כמו לאחרי מילוי התאוה?
והמענה לזה – שכיון שיש בו הענין ד"אלקי יצחק", שהו"ע דלמעלה מהזמן, יכול לעמוד עתה כמו בהמצב שלאח"ז.
ועד"ז בנוגע לעבודה גופא:
כאשר תובעים ממנו את הענין דקבלת עול, ואילו הוא חפץ בעבודה ד"לחזות בנועם הוי'" – טוען הוא, אשר, הן אמת שבענין הקבלת עול יש מעלה גדולה יותר, מ"מ, מעלה זו תתגלה רק לעתיד לבוא , ואילו עתה המעלה היא בענין ה"גילויים", ובמילא, מוטב לו עתה – טוען הוא – לעמוד במעמד ומצב ד"לחזות בנועם הוי'".
והמענה לזה – שמצד הענין ד"אלקי יצחק", למעלה מהזמן, יכול גם עתה להכיר ("הערן") את המעלה דקבלת עול שתתגלה לעתיד (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
52 שבילי אמונה נ"ד ש"ב. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
98 ראה גם תניא ספי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
72 ראה תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
122 ראה תניא פי"ד. פי"ט. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
136 קרח יח, ז. וראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
162 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
144 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
83 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
103 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
140 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
וכן איתא בתקו"ז בתחלתו (ומרומז בפסוק "אתם נצבים גו' ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך") שישנם עשרה סוגים בבנ"י, כפי שמביא אדמו"ר הזקן (בקיצור) בתניא פי"ד, בביאור הענין ד"משביעין אותו כו'" , השבועה שמשביעין את כאו"א מישראל ללא חילוקים, אע"פ "שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחי'", מ"מארי תורה" עד בעלי מעשה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא פי"ד. פי"ח. פכ"ד-כה. ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פרק ג (סה"מ ה'שי"ת ע' 114 ואילך). אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (הועתק ב"היום יום" כה תמוז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא פי"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה שער הגלגולים הקדמה ב: וענין זה שהוא גלגול בחיים כו'. ושם בסוף הקדמה ג. ובמקומות המתאימים בספר הגלגולים. וראה ג"כ תניא ספי"ד. - וראה גם מכתב כ"ב אלול שנה זו (אגרות-קודש ח"ו ע' שנד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
231 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
74 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
13 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה סה"מ ה'שי"ת ע' 115. שם ע' 117. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' שפד (הועתק ב"היום יום" כה תמוז). וראה גם תניא פי"ד (יט, ב). פי"ח (כד, א). פכ"ה (לא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
170 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
436 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
993 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
431 ראה גם תניא ספי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1103 פרש"י שם. ויתירה מזה – כהמשך דברי רש"י: "משל לשני אחים תאומים כו'", שזהו"ע נעלה יותר מאשר בן סתם. וכל זה – אפילו לאחרי החטא!
וטעם הדבר – לפי שענין החטא הוא רק בחיצוניות ובגלוי (בחי' יעקב), אבל מצד הפנימיות והעצם* (בחי' ישראל) הרי הוא נשאר כמקודם, אלא "שהיא בבחי' שינה", וראי' לדבר – ש"כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה" (שאז אינו יכול לרמות את עצמו ש"בעבירה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלקי ישראל" – תניא פי"ד), אזי אפילו קל שבקלים מוסר נפשו על קדושת ה' (ראה תניא פי"ח-יט).
*
) שקשור עם העצם דלמעלה , שבבחי' זו לא נוגע כלל מעשה התחתונים , כמ"ש (איוב לה , ו) " אם חטאת מה תפעל בו וגו' ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1440 תניא פי"ד. פי"ח-ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1174 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
578 ראה גם תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
856 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1312 ראה שבת קנב, א ובפרש"י. הובא בתניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1256 קרח יח, ז. וראה תניא פי"ד. אגה"ק ס"ו. סי"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1439 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
187 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1042 וההוראה מזה – שצריכה להיות תנועת התשובה, אפילו אצל צדיקים, שאצלם צ"ל ענין התשובה על העדר הביטול במציאות לגמרי; ובפרט אצל בינונים, שאצלם צ"ל ענין התשובה על נפילת המחשבות זרות כו', דאף שדוחה את המחשבה זרה תיכף ומיד, הרי עצם נפילת המחשבה זרה היא בגלל שאינו מקיים את השבועה "תהי צדיק", ועל זה צריך להיות ענין התשובה; ועאכו"כ אצל אלו שהם למטה גם ממדריגת הבינוני [דאף ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך" (תניא רפי"ד), הרי ידוע הפתגם: "הלואי בינוני" (נסמן לעיל ע' 56)], שאצלם צ"ל תשובה על חטא כפשוטו. ודוקא ע"י התשובה באים למדריגה נעלית יותר אפילו ממדריגת הצדיקים, וכאשר ישראל עושין תשובה – "מיד הן נגאלין".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
3 וכמאמר רבינו הזקן ע"פ (ואתחנן ו, ד) "שמע ישראל גו' הוי' אחד", שכל אחד מישראל מכיר ומרגיש ("דערהערט") שאינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלקות (ראה "היום יום" כא סיון. כה תמוז. ובכ"מ), מהוי' אחד, ולכן, כל אחד מישראל, לא רק צדיק, ולא רק בינוני (כפשוטו), אלא אפילו קל שבקלים מוכן תמיד (ללא צורך בהכנה מיוחדת) למסור נפשו על קדושת ה' (אם רק אין מקום לטעות שעודנו ביהדותו (ראה תניא פי"ד)), אפילו שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד, כגון להשתחוות לע"ז, אף שאינו מאמין בה כלל בלבו, כמבואר בתניא (פי"ח-יט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
788 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
384 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
93 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
465 והיינו, שאין זה כמו בתענית של תשובה שצריך לכפר על חטא , שעבר על רצון ה', ועי"ז נעשה נפרד מאלקות כמו ע"י עבודה זרה (אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו (תניא פי"ד), ולולי זאת, הרי אפילו אשה המנאפת שדעתה קלה היתה מושלת ברוח תאוותה כו' (שם פכ"ד)), ויש צורך בתשובה שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כמובן מענין הקרבנות הקשורים עם התשובה (גם במצות עשה, שהעובר עלי' מביא קרבן עולה), ע"פ מ"ש הרמב"ן (ויקרא א, ט) "שיחשוב אדם .. כי .. ראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולי חסד הבורא שלקח ממנו תמורה", ובמילא, נעשה מציאות חדשה), אלא צריך רק להתעלות לדרגא נעלית יותר, וגם לולי זאת אין חסרון במהותו, אלא רק כמו חסרון בענין הכבוד (זקן ואינו לפי כבודו), שהו"ע של התפשטות בלבד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1844 ולהעיר: רבינו הזקן מבאר בתניא (ספמ"א) ש"עיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחלת הלימוד", והיינו, שענין הביטול הוא רק בהתחלת הלימוד (ולכל היותר – בהתחלת כל שעה ושעה, כשמשתנה הצירוף כו'), ואילו בהמשך הלימוד עצמו (בשאר נ"ט הרגעים) מודגש בעיקר ענין ההבנה והשגה. אבל, רבינו הזקן מוסיף ומדגיש שענין זה הוא "בבינונים" דוקא, ומזה מובן, שאצל צדיק, הכוונה לשמה (ענין הביטול כו') היא (לא רק בהתחלת הלימוד, אלא) גם במשך כל זמן הלימוד.
ועפ"ז, כיון שכל אחד מישראל הוא בבחי' "בן בית", יכולים להיות אצלו ב' ההפכים דהשגה וביטול במשך כל זמן הלימוד, כמו אצל צדיק.
ואין זה בסתירה לכך ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך", משא"כ צדיק, ש"אין כל אדם זוכה להיות צדיק" (תניא פי"ד), ורובא דעלמא שייכים רק לעבודת הבינונים – שהרי אצל כאו"א מישראל ישנה גם השבועה (שהיא גם נתינת כח – "משביעין" גם מלשון שובע) "תהי צדיק ", וכפי שמבאר רבינו הזקן בתניא (שם), שכאשר עושה כל התלוי בו, הנה "באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, וכולי האי ואולי כו' יזכה לבחי' רוח משרש איזה צדיק כו', ותתקיים בו באמת השבועה שמשביעים תהי צדיק".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1967 תניא ספי"ד (כ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1119 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
741 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
445 תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
176 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1288 תניא ספי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2534 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
989 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1126 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1156 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1299 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2025 תניא פי"ד. פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2316 ראה תניא פי"ד-יט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2408 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1774 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
644 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1162 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2391 תניא רפי"ד. – ולהעיר ממאמר החסידים (ראה תו"מ – רשימת היומן ע' תסב. וש"נ) שכל הדרגות שמבאר רבינו הזקן בתניא, אפילו דרגת הצדיקים, ה"ה מדריגות בעבודת הבינונים. אלא שזהו ענין הדורש ביאור בפני עצמו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3056 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3174 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1968 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2493 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
487 ראה תניא פי"ד. פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1161 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2354 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
152 ראה תניא פי"ד. סה"מ ה'שי"ת ע' 114.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר א), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 ברכות יז, א. וראה תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
426 ע"פ לשון התניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1191 תניא פי"ד, כד, כה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
950 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1296 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1935 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1154 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2674 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1304 ראה שבילי אמונה נ"ד ש"ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
97 תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא פי"ד (כ, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
38 שבילי אמונה נ"ד ש"ב. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד. שם פט"ו. וראה גם שם פמ"ד (סג, ב).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שצז
מקור מפורש
בפרק זה
מבואר בתניא פי"ד שעבודת הבינוני הוא בדרך מלחמה, וכמו שאמר שם פט"ו שיש שני מדרי' עבדו ולא עבדו, ודרך הבעל שם טוב הוא עבדו .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
53 כי ההרגל נעשה טבע שני : שבילי אמונה נ"ד ש"ב. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא פי"ד (וראה ג"כ פמ"ד).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1370 מדת כל אדם : ראה תניא רפי"ד.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א דרושים לחג השבועות והי' אמונת עתך
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כתיב אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, ואיתא בזהר הרקיע בפי' הספ"ד פ"ה כפכה כף שלך, ור"ל בחי' כף הנ"ל שהוא בחי' מחשבה הקדומה שמשם שרש הנשמה כו', ואפשר שזהו ג"כ ענין שני יודין דבתיבת וייצר את האדם עיין מזה באדרא דנשא דף קמ"א ע"ב, אך הנשמה יש בה אחור וקדם, שהרצון נק' אחור לגבי בחי' התענוג אהבה בתענוגים וכמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון כו', ושרש דשרש ב' בחי' האלו הם מב' בחי' ע"ס שבכף הנ"ל שהן ג"כ רצון העליון ומקור התענוגים כו', והנה בחי' אהבה בתענוגים לא כל אדם זוכה לזה וכמ"ש בתניא פרק י"ד כו' אבל בחי' האהבה והרצון לה' זהו חובה על הכל וכמ"ש בפ' כי תשא ע"פ זה יתנו כו' ובאגה"ק ע"פ מה יפית ומה נעמת כו' וזהו זה יתנו כו' מחצית השקל וברע"מ ר"פ תשא דמחצית השקל הוא י', והיינו כמ"ש בתניא פי"ח שזהו בחי' החכ' שבנפש כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לא
מקור מפורש
בפרק זה
421 ההרגל עכ " ד שלטון : תשבי ערך רגל. תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בפרק זה
34 שאין רצונו להיות. . נפרד מאחדותו : ראה תניא פי"ד. פי"ח. פכ"ד. פכ"ה. תו"א מג"א צט, ב . סה"מ תרנ"ח ע' רט. השי"ת ע' 114 ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה תניא פי"ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
184 ההרגל בבחי' טבע שני : ראה תניא ספי"ד. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרכ. תו"ח תצוה ח"ב שלח, ג הערה 724.
פתיחה בהקשר