על הפרק
אגרות קודש כרך ט ב'תתלח
מקור מפורש
בפרק זה
הנה הוא מובן בדיוק הלשון ברכה על העבודה , ע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח ומהם בתניא פרק ט"ו מהו נקרא בשם עובד (משא"כ צדיק או שנעשה אצלו רגילות וטבע) שהוא דוקא כשנלחם עם הטבע והיצר כו' וכו' וראה ג"כ בתורה אור ר"[פ] משפטים בביאור הענין דעבודה שהוא מלשון עורות עבודים (וי"ל ע"ד הצחות והרמז שעבוד עורות הוא בצואת כלבים כו') שמזה מובן שמי שעדיין נצרך לעבודה ומבקש ברכה בזה שברכה ענינה המשכה וכידוע שזהמלשון המבריך מלמעלה למטה הרי זה היפך ענין העבודה שהוא בדרך ממטה למעלה, על [ידי] האנשים .
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'צו
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כבר ידוע אשר הנהגה על פי טבע זוהי הנהגת בריות טבעים שאין להם נפש האלקית שהיא למעלה מהטבע, משא"כ כאו"א מישראל שנקראים בנים להקב"ה, כי כלשון רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך נפש האלקית שהיא נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש, ועבודת האדם, אשר זהו כוונת ירידת נשמתו למטה היא לשנות את הטבע, ועכ"פ למשול ולשלוט על הטבע, וכמבואר בארוכה בתניא פרק ט"ו ואילך, וכל הוא בהנוגע אפילו טבע שאין בו היזק כ"כ, אעכו"כ כשהטבע מביא לבזבוז ממון כהנ"ל ותוצאותי' הוא שנעשה לוה וכלשון הכתוב עבד לוה הרי בודאי שניתנו לוה כחות להתגבר על טבעו האמור ואין דבר זה תלוי אלא ברצונו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסח
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פט"ו, ט"ז, למ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 שאין יצרו כו': ראה תניא פט"ו, טז, למיד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 באה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פט"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פט"ו. וראה סוטה (יא, ב) דעבודת נשים לאנשים – ה"ז עבודת פרך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
48 עפכנה"ל תומתק שייכות המאמר בחגיגה (ט, ב): ושבתם וראיתם כו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו כו' ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד, ל"בר הי הי", כי מצד "זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו" (לשון התניא פט"ו – כא, א – בביאור מרז"ל הנ"ל) הוא אצלו כדבר חדש לגמרי ולכן הוא כגר שנתגייר שמשנה טבע הרגילות שלו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
24 חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
33 חגיגה ט, ב. וראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 חגיגה ט, ב. תניא פט"ו. תו"ח ויקהל תקפח, ב ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
17 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא פט"ו. -- ע"פ המבואר בכ"מ (תו"א פט, ג. קיד, ד. ועוד) דיש מעלה באתכפיא לגבי אתהפכא -- ה"ז גם מעלת עובד אלקים לגבי ,עבד ה'", צדיק.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה חגיגה ט, ב. וראה תניא פט"ו. לקו"ת ראה כב, ב ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 מלאכי ג, יח. חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 להעיר מלקו"ת שם (וראה גם אוה"ת ואתחנן ס"ע קיג ואילך. ועוד) בנוגע ל"ישרה" שמספרו תקט"ו, המשכת בחי' י"ה בת"ק. וי"ל שזהו החילוק בין תק"א לתקט"ו, כי הוספת אחד (על ת"ק) מורה על העצם שלמעלה מהתחלקות (ראה תו"א בהוספות (קט, סע"ד ואילך) בטעם שחגה"ש הוא יום אחד. וראה לקמן סעיף ו (מלקו"ת) בנוגע למספר ק"א; הנעתק בלקוט פירושים כו' לתניא פט"ו (ע' רסט)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 להעיר משתי הלשונות בזה: ואחד, ואחת – אף דכפשוטו תלוי הקאי על "מי ששונה"* או על "הפעם" (ראה תניא ספט"ו) – וע"ד פרש"י בספר התורה "הזה – הזאת" (נצבים כט, כ) – אבל זה גופא טעמא בעי. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא רפט"ו [אף שעל כאו"א מישראל נאמר (פרשתנו כה, מב. נה) "עבדי אתם", וה"ז הלכה – רמב"ם הל' שכירות פ"ט ה"ד (שו"ע חו"מ סשל"ג ס"ג (וראה ש"ך שם סקי"ז). שו"ע אדה"ז חו"מ הל' שאלה ושכירות כו' סכ"א); וכהמשך הכתוב (שם, מב) "לא ימכרו ממכרת עבד" (רמב"ם הל' עבדים פ"א ה"ה. ועוד)].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
137 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
520 תניא רפט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
55 וע"ד המבואר בענין "עובד אלקים" ("לשון הוה, שהוא באמצע העבודה שהיא המלחמה עם היצה"ר כו'" – תניא רפט"ו), שזהו מלשון "עיבוד עורות" (תו"א משפטים עו, א. ובכ"מ), שזוהי עבודה הכרוכה ביגיעה גדולה, הנקראת בכללות בשם "עמל", וענין זה הוא בכל אחד ואחד בהתאם לדרגתו, מעמדו ומצבו, ולפי זה נמדד ה"עמל", גדלו עמקו ורחבו כו' (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
65 מלאכי ג, יח. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
173 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
63 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
109 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
58 חגיגה ט, ב. תניא פט"ו. מאמרי אדה"ז שם (ע' ריט). אוה"ת בחוקותי שם (ע' תרצו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
312 ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1210 מלאכי ג, יח. וראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
377 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
321 חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1352 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1583 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
258 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1121 ראה תניא פט"ו (כא, רע"א). תו"א תולדות יט, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
192 ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1420 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' כ"ג ניסן, אסרו חג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2201 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
840 ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1418 ראה חגיגה ט, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. של"ה קפב, א. תניא פט"ו. לקו"ת ראה כב, ב ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1425 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
78 וכידוע הסיפור (לקו"ד ח"ד תשעה, א) אודות אחד שנכנס להצ"צ ליחידות ושאל מה עליו לעשות כשאין לו רצון ("אים ווילט זיך ניט") ללמוד, וענה לו הצ"צ: אדרבה, מה עלי לעשות שיש לי רצון ללמוד!...
והביאור בזה, שמעלת היגיעה היא שצריך לשבור את עצמו – שזוהי העבודה דאתכפיא, שלמעלה אפילו מאתהפכא, כמבואר בזה, שאתהפכא היא מדריגת "עבד", משא"כ באתכפיא הרי הוא "עובד", "לשון הוה, שהוא באמצע העבודה" (ראה תניא פט"ו), ולכן, כאשר הלימוד הוא מצד הרצון והחשק (להיותו בעל שכל, באופן שכל מעיינו בחכמה), חסרה אצלו מעלת העבודה, ובגלל זה הנה גם ההשגה שלו אינה בתכלית העילוי, כיון שלא יכול להיות הענין ד"ענני במרחב" ללא הענין ד"מן המיצר קראתי" (תהלים קיח, ה), ודוקא ע"י המיצר באים למרחב העצמי.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2161 ועד שעשה זאת "מאה פעמים" – אלא יש צורך לעשות זאת "מאה פעמים ואחד" (ראה תניא פט"ו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
911 חגיגה ט, ב. וראה תניא פט"ו. ד"ה באתי לגני שנה זו (ה'תשל"א) ס"י (לעיל ע' 71). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1210 חגיגה ט, ב. וראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1348 ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו (כא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1430 ראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
51 חגיגה ט, ב. וראה תניא פט"ו. ד"ה באתי לגני שנה זו (ה'תשל"א) ס"י (לעיל ע' שסא). וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 חגיגה ט, ב. וראה בארוכה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
20 חגיגה ט, ב. וראה בארוכה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
74 אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לק"א : חגיגה ט, ב. וראה תניא פט"ו ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ג
מקור מפורש
בפרק זה
סז חגיגה ט , ב. וראה תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
151 שאינו דומה השונה פרקו : ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרק זה
248 שונה פרקו ק"א פעמים : ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו ובמ"מ הגהות והע"ק לשם.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת נשא וידבר ה' כו' נשא את ראש בני גרשון
מקור מפורש
בפרק זה
הפרסא וכמו חיות מהמאכל כו' לאפוקי כשעושה מסך מבדיל לגמרי ח"ו עד שישוב כו', והנה העבודה כזו ע"ד א"פ אף שאין עוונותיכם מבדילי' נק' אשר לא עבדו כו' בתניא פט"ו).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת נשא וידבר ה' כו' נשא את ראש בני גרשון
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ההפרש בין בחי' העבודה שבבחי' ומדרגת בני גרשון לבחי' ומדרגת קהת, כי בחי' לגרש את הרע כו' היינו כשהרע עדיין לא נתבטל לגמרי ולא נהפך לטוב אלא אדרבה ישנו במציאות בחי' הרע בנפש הבהמית רק שזאת עבודתו לגרש הרע מקרבו והיינו בחי' אתכפיא לאכפיא סט"א ונק' עובד אלקים בתניא פט"ו שהוא באמצע העבודה, וע"ש פ"י כשהאדם מגביר כו' עד שמגרש ומבער הרע כו' ואין הרע נהפך לטוב ממש כו' משא"כ בחי' אתהפכא הוא שהרע ממש נהפך לטוב וזהו בחי' בני עלייה ע"ש, והנה בחי' אתכפיא הוא ע"י הרצון שלמעלה מהדעת למשול על הטבע כו' וה"ז בחי' מקיף אבל בחי' אתהפכא הוא ע"י אהבה בתענוגי' שזהו בחי' פנימית ומ"מ בחי' פנימי זה הוא גבוה יותר מהמקיף כו' וזהו בחי' קהת לשון יקהת עמים שהוא לשון אסיפה וקיבוץ היינו לקבץ ולאסוף כל הניצוצי' שנפלו בשבה"כ בנה"ב לקשרן ולהעלותן לבחי' אחד וכמ"ש במ"א בפי' מאלמי' אלומים ובפי' ורב להושיע כו' משא"כ בחי' גרשון לגרש הרע ואינו מעלהו כו', וזהו כעין החילוק בין נדרים שהוא שמאל דוחה ובין קרבנות שהן העלאה כו', וז"ש בבני קהת עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו פי' כתף הוא בחי' אחוריים והם מייחדי' ומעלי' את האחוריים לבחי' פנים וזהו ענין האסיפה והקבוץ כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת בהעלותך והנה מנורת זהב
מקור מפורש
בפרק זה
הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו (ח"א דרכ"ב רע"ב, ח"ג דקנ"ט א' רמ"ה א' ועמ"ש מזה ע"פ אלה פקודי המשכן) הנסתרות הן דו"ר והנגלות ו"ה נגלות הן תומ"צ שהתורה רמיזא בוי"ו של שם לפי שיש בה בחי' ו"ק ש"ס משנה זרעים בחסד כו' והמצות בה' של שם בחי' מל' והמשכת ה' אחרונה הוא ע"י בחי' וי"ו (ב, נ"ב ע' מזה בזח"א קצג ב ובפי' הרמ"ז שם, ח"ג דף יו"ד ב', ס"ה ב' ס"ו סע"ב, עז"ב, ועמ"ש מענין וי"ו בד"ה ושבתי בשלום גבי וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה, ובענין יחוד ו"ה בד"ה אלה פקודי הנ"ל), ולהבין זה צ"ל ענין העבודה איך שייך לפניו ית' ל' עבודה וכי כלום הוא צריך ואם צדקת כו', ומה הוא שנאמר ולעבדו (ג, ועמ"ש סד"ה ואלה המשפטים גבי שש שנים יעבוד, ובד"ה לא תהי' משכלה גבי ועבדתם את ה' אלקיכם ובד"ה לא הביט און ביעקב ובתניא פט"ו) והענין כי העבודה הוא להמשיך גילוי אלקות מההעלם מלמעלה מההשתל' כי כמו שנמשך כבר בסדר ההשתל' הוא מתלבש בריבוי המדרגות עד שנעשה שמים וארץ גשמיי' המעלימים ומסתירים עד שנראה ליש ודבר ויכול לומר כחי ועוצם ידי, וצ"ל גילוי אלקות כמו שיהי' לעתיד ונגולו כספר השמים, ובתחה"מ גם גוף האדם מן הקבר ירגיש כו', ואין זה כ"א ע"י הערת רוח קדשו ממרום מלמעלה מן ההשתל', כי ההשתל' של הקו נמשך מבחי' אחרונה הארה מצומצמת מאד, והיינו כמו עד"מ אדם גדול שהוא חכם ויש בו כמה מיני חכמות ומצמצם א"ע בבחי' אחרונה שבחכ' חכ' שבדבור או שבמעשה, כך ההשתל' של הקו נמשך מבחי' עשי', הגם ששם לא שייך שום התחלקות כי אבי"ע שוין שם וגם אצי' הוא בחי' עשי' דכולא קמי' כו', היינו קמי' אבל בערכינו לפי שנמשך אלינו נוכל להעריך שנמשך מבחי' אחרונה הכלולה שם וכענין טורי חשוכא חג"ת שבהעלם כו' (ד, הנה מענין ע"ס הגנוזות ונעלמות הנז' בפרדס שער הצחצחות, עמ"ש בד"ה ואני נתתי לך שכם א', שע"פ קבלת האריז"ל הם בחי' שמותיו הקדושים ב"ה כמו השם שאינו נוגע להעצמות ממש כו', והנה כעין מ"ש הפרדס אי' בע"ח שמ"א פ"ג בענין עתיק שהוא הבחי' היותר תחתונה ושפלה מכל בחי' א"ס וכאלו נא' דרך משל שהוא בחי' מל' שבמל' ואע"פ שאין כן כי אין שם דמות וספי' ח"ו כלל רק לשכך האוזן נדבר כך כו' עכ"ל ואע"פ ששם נז' בענין עתיק דאצי' שהוא הנמשך ממל' דא"ק, הנה הרי בשער שבה"כ פ"ה כ' שכמ"כ לעילא מגולגלתא דא"ק יש בו דוגמ' עתיק דאצי', וא"כ גם ע"ז י"ל כמ"ש בשמ"א פ"ג שהוא הנמשך מבחי' היותר תחתונה שבא"ס, וכ"מ בהדיא בביאור האדרא מהאריז"ל בדף קכ"ח סע"ב גבי תי"ו רשים רשימו, במש"ש בשם מ"כ מהרב ז"ל, ובס' עמה"מ ש"א פנ"ו משמע הקו נעשה עתיק וכתר לעולם המלבוש כו' וע' בז"ה על המאמר דט"ו בריש הורמנותא כו' שכ' אויר קדמון חכ' המלבוש עתיק כו', מיהו אין לנו עסק רק בקבלת הרח"ו ז"ל, ועמ"ש בביאור דאלה מסעי שהקו זהו כענין עתיק דבריאה כי א"ק נק' אדם דבריאה, והנה ענין עתיק דבריאה נמשך מבחי' היותר תחתונה שבמל' דאצי' וכמ"ש בע"ח שמ"ז ספ"א גבי וא"כ אחר כל המיעוטי' כו', ועד"ז כ"ש וק"ו לאין קץ בהמשכ' הקו מהאא"ס להיות עתיק דבריאה דכללות כו' כי הצמצום גדול יותר מהפרסא כו' ולכן כדי להמשיך תוס' אור היינו מהאא"ס ממש כו', והיינו מבחי' שמו הגדול שארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' אא"ס ממש
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מה טובו אוהליך יעקב א'לב3
מקור מפורש
בפרק זה
והתשובה הב' היא התשובה בבחי' ועשה טוב דהיינו שאע"פ שהוא סור מרע בתכלית, אך שהוא ממעט במצות ועשה טוב לייגע את עצמו בתורה ותפלה היינו עצלות, ועז"נ תילים י"ד אין עושה טוב אין גם אחד ופי' בעמה"מ שער קרית ארבע פ' קמ"ה שעי"ז גורם הסתלקות טוב העליון שהוא היסוד, והענין כמ"ש אמרו צדיק כי טוב מדת צדיק הוא התקשרות והתחברות ההמשכה מבחי' סוכ"ע להיות נמשך ומאיר בבחי' פנימי' בבחי' ממכ"ע ונק' יחוד קוב"ה ושכינתי' ועיי' בתניא פ' מ"א ועמ"ש בד"ה והתהלכתי בתוככם כו' עזח"ג פ' בהר דק"י ע"ב ע"פ ועשה טוב שכן ארץ ופ' פנחס דרכ"ה ב' וזהו פי' וענין עובד אלקים המבואר בתניא פט"ו שהוא מל' עורות עבודים וכך הוא מתקן ההסתר הנמשך מהצמצום דשם אלקי' ע"י זה שהוא מייגע א"ע בועשה [טוב] להלחם עם הטבע והיצה"ר כו' שכמ"כ ממשיך עי"ז יחוד עליון דשמש ומגן הוי' אלקי' שלא יסתיר המגן והנרתק וכענין שילוב אד' בהוי' כו' וממתיקי' הגבו' בחסדים שזהו עיקר ענין היחוד ולכן כשאין עושה טוב כדבעי גורם התגברות הדינין כמש"ש דק"י ע"ב דהא כדין נורא דליק ואוקיד עלמא בשלהובא כו' משא"כ ע"י יחוד הע' שהוא המשכת החסדים שהוא גילוי אא"ס ב"ה הסוכ"ע והממכ"ע אזי גם הגבורות דממכ"ע מתמתקים וז"ש בזח"ג דמ"ב סע"ב א"ר יוסי כו' לית לה בפומה כו' ע"ש בפי' הרמ"ז ודו"ק.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
בפרק זה
931 לחזור מ"פ ואחד : ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו. לקו"ש וארא ח"א ע' 117 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלח
מקור מפורש
בפרק זה
134 ושבתי וראיתי : מלאכי ג, יח [ושם: ושבתם וראיתם. בדילוג]. ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו. לקו"ש וארא ח"א ע' 117 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויקח ה"א את האדם
מקור מפורש
בפרק זה
20 כמארז"ל ע"פ ושבתם וראיתם. . מאה פעמים ואחד : ראה בכ"ז בארוכה (נוסף לתניא פט"ו) סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקצז. וראה גם אוה"ת נ"ך ע' תקלב-ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
בפרק זה
134 אינו דומה שונה פרקו : ראה חגיגה ט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, ה"ג. תניא פט"ו. לקו"ת פ' ראה כב, ב ואילך. לקו"ש וארא ח"א ע' 117 ואילך.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
וכ"ז הוא בכלל כסף הקדשים נכסוף נכספתי לבית אביך ששרשה מחכמה, שבכלל הוא אהבה הנמשכת כמים, שענינה הוא בחי' קירוב אור אלקי בנפשו, לכן עיקר אהבה זו בנפש האלקית שהיא חלק אלוקה וישראל עם קרובו, לכן בטבעה להתפעל מבחינת קירוב אור האלקי, כמו מהתבוננות כי הוא חייך ונפשי אויתיך ואתה אבינו וכמים הפנים, וכ"ז הוא בחי' קירוב ונגיעה לנפש האלקית, אבל הנפש הבהמית אף שבעל כרחו מסכים ומתרצה גם כן לאהבה זו, דאל"כ איך יגיע הרגש אהבה לנפש האלקית אחר שמלובש בנפש הבהמית, ולא אפשר להיות כלל וכלל בשום אופן התפעלות אהבה או יראה, אם לא על ידי הנפש הבהמית שהיא היא המתבוננת ומתפעלת כמובן למשכיל בנקל אך הפירוש הוא שא"ז ע"ד עבודה הנקרא פולחנא דרחימותא, והנפש הבהמית אינו מונע לזה כלל, מפני שא"ז נגד טבעו כלל, וגם קרבת ה' לו טוב וד"ל, ולמה לא יחפוץ קרבת ה' לישראל עם קרובו וכאהבת האב כו', לכן לא ימנע מזה ונדמה שמתפעל גם הוא מאהבת אלקות כמו הנפש האלקית, וע"ד לא עבדו שנתבאר בתניא פט"ו שאין מצדו עומד לנגד כלל, והיינו מפני טבע המרה שחורה יחפוץ גם הוא במושכלות עיין שם העניין, והאות שלא נתהפך טבעו כלל אף לפי שעה שיהא מה שרצה לא ירצה כו'.
פתיחה בהקשר